בתחנה של מיכל

ביום שני שעבר הגעתי למתחם התחנה לרגל השקת החנות החדשה של רזילי. אחרי ההשקה זחלנו אני וחברותיי אל האוטו, בטמפרטורה של קרוב לשבעים מעלות, כשלפתע ראיתי פאטה מורגנה של ניצנוצאז' ומשכתי את חברותיי אל מה שנגלה כחנות החדשה של מיכל נגרין.

סיור מודרך במעיינות הניצנוצאז'

אני חייבת להודות - אני לא סובלת את העיצובים של מיכל נגרין. עד היום ראיתי אותם כצעקניים, פשטניים ופופוליסטיים וממש לא היה לי ענין בבעלות על אחד מהם, למרות העובדה שרבות מחברותיי וקרובותיי מעריצות גדולות. אבל החנות עצמה, בה שהינו בתחילה בגלל המזגן המשובב, התגלתה כאוצר של ממש מהתצוגה היפה והמקורית ועד לכמה תכשיטים חדשים ויחודיים.

ארונות התצוגה בחנות מזכירים לי את החנות של בנג'מין פולוק בקובנט גארדן

ציורי קיר במה שהיה פעם וילה וילנד והיום הוא החנות של מיכל נגרין

אני מקווה שלא אטעה כשאציין שהם צוירו בידי גרד רוטשילד

בין הפרחים הויקטוריאנים הרגילים והמלאכים הנדושים הציצו אליי רקדניות רחבות טוטו מתכתי, קרוסלות צבעוניות, מכוניות נהוגות על ידי בובות בסגנון הפרסים של פעם ושאר אוצרות. אני קניתי לי את השרשרת המדהימה הזו. הייתי קונה בשמחה את השרשרת הקצרה יותר המעוטרת בחמש רקדניות, אבל זה היה ממש ממש מאד מחוץ לתקציב.

רואים שהחצאית תלת מימדית? שילבתי שתי תמונות במיוחד בשביל זה

לסיכום - כפי שאני מגלה פעם אחר פעם, הפתעות משמחות ואוצרות נחבאים מחכים לנו במקומות הכי לא צפויים. כל מה שצריך הוא לחפש אותם בעינים פקוחות לרווחה.

מדד השרונה -