תשוויצלונדון והגרלונדון

מה השעה? השעה לשתוויצלונדון, תודה ששאלתם! אחרי כל נסיעה לחו"ל מגיע תשוויץ (למה? אין לי מושג) וזה השתוויצחול הראשון בשבלוג מזה אי אילו שנים, אז למה לא למה לא.

כפי שכתבתי כבר, נסעתי הפעם עם תקציב מצומצם מאד. למעשה, התקציב לנסיעה הזו היה בדיוק שליש מתקציב הנסיעה שקדמה לה ב-2012. רשימת הקניות שלי כללה בגדים לראיונות עבודה, פיג'מות', חזיות (קניתי חמש חזיות מעולות ויפות במרקס אנד ספנסר ב-570₪, מחיר של חזיה ורבע במידתי בישראל), בושם וארנק ובהחלט עמדתי ביעדים ובתקציב.

אני מחפשת תחליף לבושם הקבוע שלי בשנים האחרונות (מדמואזל שאנל) כבר תקופה ארוכה וטרם מצאתי מועמד ראוי. החלטתי מראש שתקציב הקניות הגבוה ביותר בנסיעה הזו יוקצב לרכישת בושם, יוקרתי ככל שיהיה. בחנתי בשמים שונים ומשונים עליהם קראתי ושמעתי. רחרחתי את בקבוקי הבושם ב-250$ של טום פורד ולא התקשיתי לוותר עליהם. ביקרתי בבוטיק של שאנל ובחנתי מספר בשמים שלא ניתן להשיג במקומות אחרים, כולל מספר 22 המסתורי, ולא מצאתי שום דבר שרציתי. בסוף, בביקור השני של בחנות של ג'ו מאלון בקובנט גארדן בחרתי לי שני בשמים נפלאים ממש - בקבוק גדול של בושם מרוות עצים ומלח ים המפורסם, שמריח בדיוק כך (רענן ואוקיינוסי) במחיר 82 פאונד ובקבוק קטן של אגס אנגלי ופרזיה המתקתק במחיר 40 פאונד. הבשמים של ג'ו מאלון מיועדים להנחה בשכבות, כך ששילוב השניים יוצר בושם שלישי מורכב יותר. תענוג של ממש.

התכנית המקורית שלי היתה לקנות ארנק בטד בייקר, עם מבנה זהה לזה הקודם שלהם שהתפגר לאחרונה אחרי ארבע שנות שירות נאמן. לצערי, לא מצאתי שם שום ארנק שרציתי והמחירים שלהם (יותר ממאה פאונד לארנק) לא מתאימים לקניה בסגנון נו טוב שיהיה. ההחלטה להציץ מה חדש ברדלי השכנים התבררה כמוצלחת, מאחר והם בדיוק התחילו במכירת חיסול על העונה הקודמת ומצאתי שם את שני הארנקים הנחמדים האלה עם כלבים וחברים. לארנק הגדול מהשניים יש מבנה פנימי מספק להפתיע ויש בו מקום מסודר לכל מה שציפיתי להכניס לארנק גדול פי שתיים בטד בייקר. הוא נכנס בקלות לכל התיקים הקטנים המשונים שאני נוהגת לסחוב איתי לאחרונה, מה שהופך אותו לקניה מצוינת. את ארנק המטבעות הגמדי טרם חנכתי, והוא מחכה להזדמנות נאותה לשמש כארנק צהרים.

כצפוי, החנות היחידה אליה יכולתי להגיע עם מאה פאונד ולצאת עם שתי שקיות מפלצתיות היא פריימרק. בחרתי לי הרבה פריטים ובסוף סיננתי מחצית מהם ויצאתי מרוצה ובידי כמעט כל מה שקיוויתי לקנות בנסיעה הזו, ועוד. חוץ משרשראות נורות לקישוט הבית ובטריות בגרושים, תחתונים וגרביים לרב וכל מיני דברים שמשפריצים ניצנוצאז' קניתי כמה בגדים מצוינים במחירים מגוחכים.

מצאתי שם את הקומבניזון הזה שקניתי למטרת יצירת מראה שכבות רומנטי. כמה מכן אולי זוכרות שלפני כמה שנים היה קומבניזון כמעט זהה באלמביקה שנמכר ביותר מ-400₪. אתן יכולות לתאר לכן איך ציחקקתי בהנאה כשמצאתי את התאום שלו במחיר 7 פאונד (42₪) בלבד.

להפתעתי מצאתי מגוון זעיר אך מעולה של בגדי ספורט עד מידה 20 (48). קניתי שני זוגות מכנסי ספורט מקצועיים ואת החולצה המצוינת הזו ב-10 פאונד, שחולצה זהה לה כמעט קניתי לא מזמן באתלטה במחיר גבוה פי חמישה. הכובע סופג הזיעה עם הרשת באיזור השיער עלה 3 פאונד. אין לי מושג למה, אבל כובעי מצחיה לספורט עולים בארץ לפחות 80 ש"ח.

קניתי גם מספר מכנסי פיג'מה מהדגם הזה ב-9 פאונד המכנס. הם מעוטרים בדמויות שמנמנות וחביבות מסרטים מצוירים שונים. מה עוד יכולה אישה לרצות?

החדשות הרעות על פריימרק הן שהם הקטינו את טווח המידות שלהם, ומרבית הפריטים שלהם מגיעים עכשיו רק עד מידה 18-20. שאלתי את אחת המוכרות לאן נעלמו הפיג'מות והתחתונים במידה 20-22 והיא ענתה לי לא היית פה הרבה שנים הא?. לא טוב בכלל. והמגמה הזו נמשכה לצערי ברב חנויות הבגדים בהן ביקרנו במהלך הנסיעה.

כאמור למעלה, חיפשתי בגדים שיתאימו לראיונות העבודה שמצפים לי בתקופה הקרובה ולעבודה חדשה. לאחרונה התרגלתי להגיע לעבודה בג'ינס וטישרט, בהתאם לתרבות הארגונית בחברה, והאמת שממש נמאס לי מזה. חיפשתי את החנויות בהן קניתי בגדים לעבודה בנסיעות קודמות - נקסט, ניו לוק, מרקס אנד ספנסר, ווליס, דורותי פרקינס וירקות דומים אחרים.

בנסיעה הקודמת ללונדון היו לפחות 3 חנויות של דורותי פרקינס ברחוב אוקספורד (רחוב הקניות הראשי של לונדון). הפעם לא מצאתי אפילו אחת. בניו לוק ונקסט (שם אני קונה את רב הבגדים שלי בשנה האחרונה) אמרו לנו שהם מחזיקים בחנות רק פריט אחד מהמידות 18 ו-20 (46 ו-48) ושנוכל למצוא פריטים במידות האלה וגדולות יותר באתר שלהם. בנסיעה הקודמת שלי זה לא היה כך וזה הרתיח אותי. חברתי שלובשת מידה 22 לא מצאה בגדים בשום חנות כמעט, פרט לאוונס שם היו ג'ינסים במידות גדולות מאד אך אף אחד מהם לא החמיא לא לה ולא לי.

במכירה שהיתה בפינת המידות הגדולות הקטנה בסניף ריג'נט סטריט של H&M מצאתי שמלה שראיתי יום קודם בסניף אחר במחיר מלא של 30 פאונד והחלטתי לא לקנות. היא עלתה שם 10 פאונד בלבד (60₪) וקניתי אותה במידה 18. היא רכה ומתנפנפת וארוכה יותר מאחור, וזה תמיד חביב עליי.

קניתי במכירה גם חצאית קצרה במידה 20 שהתבררה כגדולה עליי (זה מה שקורה כשחולים ומקיאים כמעט חודש) ולבשתי השבוע בפעם הראשונה בה יצאתי מהבית מאז חזרתי. היא עלתה 5 פאונד (30₪) בלבד!

אני לובשת

חולצות מגאפ ונקסט

חצאית מ-H&PM פלוס

גרביונים מסימפלי בי 

מגפונים ישנים של גזית

המקום היחיד בו מצאתי בגדים לראיונות במידתי הוא חנות גדולה בשם BHS ליד תחנת אוקספורד סירקס ברחוב אוקספורד. זה מין כלבו שמאגד בתוכו הרבה מותגים מסוגים שונים, כולל את מותגי המידות הגדולות אוונס ופרופיל (שהיה חדש לי). זה גם המקום היחיד בו מצאתי בגדים של דורותי פרקינס בנסיעה הזו. קניתי שם שני זוגות מכנסים מחויטים במחיר מצחיק (אחד עלה 96₪ והשני 35₪. הידד להנחות חג המולד!) ואת החולצה הזו של דורותי פרקינס שעלתה עשרים ומשהו פאונד בלי הנחה אבל מתאימה בדיוק לראיונות עבודה בהן המתראיינת היא שרונה.

בתמונות רואים גם את הידיות החדשות לארון הבגדים, שקניתי בזארה הום (חנות שאכזבה אותי למדי, אני חיבת להודות. פוקס הום הרבה יותר שווה).

הבגד היקר ביותר שקניתי בנסיעה הזו הוא הקרדיגן הזה מסימפלי בי שעלה 40 פאונד (238₪). בקנייתו קיבלו מתנה של עשרה פאונד לקניה נוספת, אותם הוצאתי על גרביונים ועגילים נחמדים כך שזה יצא משתלם בהחלט. חיפשתי קרדיגן אפור ארוך ועבה הרבה זמן, וזה הראשון שמדדתי וממש מצא חן בעיני (ברב החנויות הקרדיגנים הארוכים דקים נורא, ולזה יש משקל והוא באמת מחמם). הוא רך ונעים והשרוולים שלו רחבים כמעט כמו קימונו, מה שהופך אותו לסופר נוח מחד ובעייתי ללבישה מאידך, כי אי אפשר ללבוש מעליו מעיל. אופסי. ציפיתי להרבה מהחנות הזו, עליה אני קוראת בבלוגים מחו"ל כבר שנתיים, והתאכזבתי שזה היה הבגד היחיד שם שרציתי.

באחד הימים הראשונים שלי בלונדון הלכתי לחנות התכשיטים האהובה עליי, לה נריד, וחיפשתי על מה להוציא מאה פאונד. מאחר ולא מצאתי שום תכשיט שבאמת רציתי, שחררתי את תקציב הלה נריד לתוך התקציב הכללי של הנסיעה, מה שאפשר לי לקנות שני בשמים במקום אחר ומגבת של מומינים ולאכול בכמה מסעדות מוצלחות במיוחד. בזמן שחיכינו לשולחן באחת המסעדות האלה (האיטלקית של ג'יימי, נום נום נום) התהלכנו ברחובות הסמוכים וגילינו שחנות האאוטלט של לה נריד, עליה שאלתי בחנות הראשית ואמרו לי שנסגרה, קיימת ועוד איך והתבאסתי למדי לנוכח המחירים המוזלים והמבחר מקולקציות קודמות שאהבתי יותר.

חזרתי לשם ביום האחרון שלי בעיר עם תקציב זערורי וקניתי לי את העגילים הכי חמודים שמצאתי ויכולתי להרשות לעצמי. הם עלו 20 פאונד והם מתאימים עד מאד לשיער קצר. אני חושבת שאחגוג עליהם בקיץ הקרוב.

זהו לעת עתה. לחנויות היקרות שאני אוהב לא נכנסתי אפילו בנסיעה הזו, כדי לחסוך לי עוגמת נפש. ותכל'ס, כשחלק נכבד מהתקציב מיועד למלון נוח, כרטיסים לתיאטרון וארוחות שחיתות אין על מה להתלונן. לונדון היא לונדון ואני אוהבת אותה מכל ליבי. ויחסית לנסיעה עם תקציב מוגבל חזרתי מפונקת היטב, אז הידד! 

עד כאן תשוויצלונדון. אך עובדה ידועה היא שאין תשוויצלונדון ללא הגרלונדון, וכך הדבר גם הפעם! לצערי, תקציב ההגרלה היה דל עד דל גלים, אבל לא בודקים סוס מתנה בשיניים. נכון? נכון!

אז מה בהגרלונדון לפתיחת שנת 2015

• פנקסון נעים במיוחד מחנות העיצוב היפנית האהובה מוג'י
• קרם רגלים משובח של Soap & Glory 
• ליפ גלוס של Soap & Glory
• שרשר דובדבנית מהסייל של H&M
• איילינר חום של Barry M
• לק חורפי של Topshop
• מבחר דוגמיות

והנה הוראות ההרשמה.

1. ההגרלה תמשך מהיום (חמישי 15.1.15, הא תאריך נחמד! בטח יש הרבה חתונות יקרות היום) עד יום חמישי ה-22.1.15 בערב אז אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה חדש\ה.
2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה קרם רגליים, בעד או נגד? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
4. יש לעשות לייק לדף השבלוג בפייסבוק וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
5. שתפו את החבר'ה בדבר ההגרלה באמצעות המייל, פייסבוק, טוויטר, שיחות סלון, חבילות שי בדואר שליחים ואיתות באמצעות מניפות.

שימו ♥ - התגובות בשבלוג מוסתרות עד שאני מאשרת אותן, אז אין צורך להגב שוב אם אתם לא רואים את התגובה שלכם מתפרסמת מיד.

בהצלחה לכולם ולשנה הבאה בלונדון הבנויה עם תקציב על הכיף כיפאק.

עדכון 22.1.15 - והזוכה בהגרלונדון היא...

שלחי לי בבקשה את כתובת הדואר שלך ל-raisinlike @ gmail.com בלי הרווחים. אם לא תחזרי אליי עד שישי בצהרים, אבחר זוכה אחרת.

חיות וחיוכים

אתם יודעים מה הכי באסה בזה שאין מחשב עובד בבית? אי אפשר להעלות רשומות מה לבשתי היום, ואם זה לא באסה מה באסה מה. אז החלטתי שאני באה מוקדם לעבודה היום ומשרגזת רשומה כזו ויהי מה. אז הנה לכם שירגוז מלבושים מהיר עם חידושים מהתקופה האחרונה.

ראשית לבשתי את בגד הים החדש לא במובן עכשיו קניתי אלא במובן טרם לבשתי שלי ממוד קלות' שעלה איזה תשעים ש"ח בסייל. כדרכם של בגדי ים ממוד קלות' הוא לא מי יודע מה תומך בחזה, אבל הוא נוח וחביב ומתאים לפלופסי2, המצוף החביב שלי.

אין מילים בפי, אגב, לתאר כמה רואים שאני הבת של אבא שלי בתמונה השמאלית. זו, גבירותי ורבותי, פוזה ראובנית קלאסית (לא כולל פלופסי2).

בקיץ, כידוע, אני לובשת חתולים כשאני עצבנית. עם בוא הסתיו המתרגש עלינו, אני חשה מגמת השתלטות חייתית על מחלקת התיקים שלי, וזה לא מסתיים שם.

ראשית, הקלאץ' הסופר זול הזה מנקסט, שמתאים לכל בגד כמעט (ופיקס למעילים החורפיים שלי). הוא לא מציק מדי לנשיאה ותכולתו מפתיעה ממש (היום למשל הצלחתי לדחוס אליו בנוסף להרבה ניירות, ארנק, סלולרי, טישו וכו' וכו' גם שקית עם בייגל עם מלח שמחובר אליו!). הוא נראה מצוין עם מרצפות מעוטרות. שם אין לו, כי אין לי מושג אפילו איזו חיה הוא והוא מעור מלאכותי, ואין לעור מלאכותי אישית מי יודע מה.

בצילום - התיק עם הנעלים הקדושות משופרא

אבל מי התיק הזה ומה לעומת יוני. אחחח יוני! חתולתיק חתיך כזה לא רואים כל יום וטוב שכך. הוא פרוותי, הוא סתום בלחץ, הוא עצבן אש והזנב שלו מחובר לריצ'רץ'. יוני יוני יוני יוני, זה אתה ואני יוני. חי שפמי שאני יכולה לבהות בו מסתובב ב-360 מעלות במשך שעות.

אני לובשת

חולצה וג'ינס מנקסט

יוני מאסוס

הנעלים הקדושות משופרא

לסיום, מאחר ומזג האוויר הפכפך בימים אלה, הלכתי לטניס לילה במתכונת אמא קר לי אמא חם לי, הכוללת:

חולצת ומכנצאית טניס מליין בריינט

עליונית ספורט של מה שמם, נו, אלה ממול קניון איילון

ילקוטניס של ווילסון

נעלי טניס של סטלה מקרטני לאדידס

לאחרונה השחור הזה הפך לתלבושת הטניס החביבה עליי, שזה מוזר כי עד לפני שבועיים העדפתי את המכנצאית הלבנה טורקיזית הרבה יותר (ויש לי גם נעלים ישנות יותר לבנות טורקיזיות, לפני שאתם מתפלצים מהרעיון). שוין! אני שמחה שיש לי מגוון בגדי ספורט לבחור מתוכם (כל הכבוד לאינטרנט).

 זהו להפעם. אני מקווה לקנות מחשב חדש בקרוב, כדי שאוכל להעלות את רמת ותדירות הרשומות כמובטח. כספי המימונה יכנסו רק עד חודש פלוס, אז בינתים אני מסתדרת עם מה שיש. 

סופשבוע נעים לכולם!

חובות תשוויץ מלפני המלחמץ וסקירת קו המידות הגדולוץ של עדיקה

חברים התעוררתי מוקדם, ועל זה צריך לשלם. אבל מי ישלם, אתם או אני? את זה אחליט מאוחר יותר, אבל בינתיים הנה השלמת חובות תשוויץ מהשבועות האחרונים בהם לא נראה לי לענין לתשווץ דבר.

ראשון הוא המכנסון הזה מהודיז (זו חברה מיובאת? אם לא, למה אין לה שם עברי? למה אין לאף רשת בארץ שם עברי?). היה להם מבצע שני מכנסונים ב-100₪ אז רכשתי שניים במידה XL (השני  בצבע סגלגל-פוקסיה). הם קצרים מאד ומתאימים לספורט וגם ללבישה מתחת לשמלה או חצאית בעת הצורך. יש להן מותן גבוהה מאד מה שמעניק להם מימד מחטב בטנים במידת מה. בינתיים הצבע שרד שלוש כביסות, כך שנראה שמצבנו טוב. רק להוסיף קרם הגנה מהשמש ואת מוכנה לעשות קצת ספורט בצהרי קיץ מוות חם הצילו.

הנה תלבושת לטניס

מכנסונים של הודיז

גופיית ספורט של ליין בריינט

נעלי טניס (כתומות) של סטלה מקרטני לאדידס

ועכשיו נעגל פינות ונמשיך הלאה. את השמלה הזו קיבלתי במתנה מעדיקה לפני המלחמה במטרה לסקר את קו המידות הגדולות החדש שלהם, עדיקה Curves (עוד שם לועזי שנובע, כך אני מנחשת, מהרצון לא לפגוע בנשים שמנות).

מאחר ואני לובשת את המידה הכי גדולה בקו (4X שזה 48-50) מדובר למעשה בקו מידות בינים, ולא בקו למידות גדולות. מצד שני, רב רשתות המידות ה"גדולות" בארץ מגיעות רק למידה הזו, אם בכלל. הבגדים נבחרו ומדוגמנים בידי ריי שגב, שלובשת מידה 42, ולכן מתאימים בעיקר לנשים כמוה - צעירות וחתיכות. המחירים נמוכים ונוחים יחסית לרשתות דומות אחרות (למרות שקראתי איפשהו שאפשר להשיג חלק מהבגדים במחירים נמוכים יותר באתרים אחרים), במיוחד עכשיו שיש הנחות עד 50% על קולקציית הקיץ. ניתן לראות מהתמונות באתר שמדובר בבגדים באיכות בינונית, אבל הי גם לנו מגיע מה שהרזות מקבלות - בגדים טרנדיים לעונה אחת במחירים על הכיפאק.

בחרתי את השמלה הזו עם החיתוך בבטן כי החלטתי להיות שמנה אמיצה. לבשתי אותה מיד כשהגיע השליח לעבודה ועשיתי סיבוב במשרד לשאול את החבר'ה אם אפשר לצאת ככה מהבית. כל הנשים אמרו שזה חמוד לאללה וכל הגברים עשו פרצוף שבשום פנים ואופן לא. בשורה התחתונה, ברור לי (ולנשים האחרות בעבודה) שאם הייתי שוקלת 20 קילו פחות הם היו מזילים עליי ריר, כך שאני תולה את מבטי הזוועה שראיתי בעיניהם בשמנופוביה (וגם בזה שהם רואים בי אחות קטנה, אבל זה כבר סיפור אחר).

הבד סינתטי לאללה אך נופל יפה בשל עוביו. הגזרה מצוינת והאורך הוא בול (גובהי 1.72 ביום טוב). הכתפיות כמעט דקות מדי לחזיה שתומכת בחזה גדול (כנהוג אצל הרבה שמנות) אבל אפשר להסתדר, כפי שרואים בצילום בו אני לובשת חזיה שחורה. אפילו עם החתך בבטן אני יכולה לחיות בשקט, לפחות מבחינה עקרונית. מעשית לא חשבתי על כך שהבטן שלי בהירה משמעותית משאר חלקי גופי שחשופים לשמש על בסיס קבוע, כך שלבישתה מביכה אותי במידת מה. האופציות הן לשים קצוץ ולהיות שמנה גאה ולצאת איתה למסיבות וכו' עם הרבה תכשיטים מגניבים ונעלים על הכיפאק, או להפוך אותה לשמלת ים ובריכה, ואז בגד הים יציץ מתחתיה ובזה יגמר הסיפור. אפשר גם למרוח על הבטנוניים קרם משזף, אבל כולנו יודעים שאני לא אעשה את זה.

בקיצור, מדובר בשמלה שאם היתה עשויה מבד איכותי היתה נראית נהדר. מצד שני, לא הייתי קונה אותה אם היתה עשויה מבד איכותי כי אז היא היתה סתם שמלה שחורה שעולה 450₪ ואני לא נוהגת לקנות שמלות שחורות. במחירה המקורי לעומת זאת, שלא לדבר על מחירה עכשיו בהנחה (169₪) זו כבר קניה חביבה ביותר. גם מיראל קיבלה מהם שמלה, אם אתם רוצים לראות דוגמה נוספת של הבגדים על אישה אמיתית *.

הערה אחרונה - בהתחלה התרגזתי מכך שקשה למצוא את הקולקציה באתר, אבל החלטתי שזה נובע לא מנסיון להחביא אותה, אלא מחולשה עיצובית כללית של הממשק. הפונטים קטנים ולא נוחים לקריאה באופן כללי ולכן יש תחושת מאמץ כשמחפשים את הקולקציה בתפריטים, אבל היא בהחלט שם.

בשורה התחתונה - אם אתן שמנמנות עד שמנות בקטנה שווה לעקוב אחרי עדיקה Curves, בפרט אם אתן בנות פלוס מינוס עשרים.

לסיום, במידה ואתם תוהים מה זה שתקוע בפינה הימנית התחתונה של הפריים בצילום השמלה, ובכן זהו מפלצתיק. לרב אני נשמרת מחיקויי מעצבים כמו מחיקוי של אש, אבל כשראיתי את העלאק פנדי במאה שישים ומשהו ש"ח הזה מאמה, הייתי חייבת לקנות אותו. תראו איזה חמוד הוא! וגם מתאים ללבישה באלכסון. מה עוד אפשר לרצות? אה כן, פנדי אמיתי. תיק קטן מהסדרה, במידה ותהיתם, עולה 12,300₪. בקטנה.

אגב התיק הזה, אולי מי מכם יודע איפה אני יכולה לקנות פאוץ' נוח להליכה\ריצה שיש בו הרבה מקום לסלולרי, מפתחות ואולי גם לבקבוקון מים של 250 מ"ל ולא יעלה הון? אני יודעת שלאמריקן אפרל יש כאלה, אבל אין סיכוי שאני תורמת שקל מכספי לחולערות המיזוגניים האלה. מה גם שאני שמנה וצריכה פאוץ' שיצליח להקיף את מותני הצרעהדבור שלי. אשמח לטיפים באיזור המרכז\אינטרנט מהיר. חן חן!

* "אמיתית" יענו לא דוגמנית, לא "אמיתית" במובן רצינו לקרוא לך שמנה אבל פחדנו שלא תקני

שלוש תלבושות

נו, מה אתם אומרים על מזג האויר? אתמול בערב יצאתי ממשרדי הממוזג לביקור בכיכר רבין לראות אילו ספרים נחמדים מחכים לי שם. חמש דקות מאוחר יותר שאלו אותי אם בכיתי. הצצה מהירה בראי העלתה שהמסקרה שלי, שהחזיקה מעמד בכיף במשך 9 שעות בעבודה, הפכה לשלולית שחורה ונאה. ברוכים הבאים לקיץ. ובקיץ, כידוע, לובשים בגדים.

יום אחרי שקיבלתי אותו, לבשתי לעבודה את הג'ינס האדום-שחור של עונות וקיבלתי עליו הרבה מחמאות, אפילו מגברים ממין זכר. אין לי מושג כמה הוא יחזיק מעמד ועדין לא כיבסתי אותו כי אני מחכה לכביסה שחורה (אני מפחדת שהוא יוריד צבע בפעם הראשונה) אבל בינתיים אני מאד מרוצה ממנו. הוא דק ונעים וחתיכי ויש בו משהו יוצא דופן שתופס את העין.

תלבושת לעבודה

גופיה של טליה

מכנסים של עונות

תיק של בראצ'ליני

כפכפים של גאפ

למסיבת יומולדת\מונדיאל מעוצבת להפליא (לילר שולטטתת!!1) הבאתי את הפוג'י 8 החמודית ובקבוק שפריץ קאווה אוכמניות אסאיי (זה מה זה אין עכשיו, הטעם מסטיק מטהר אוויר הזה) ולבשתי את האנסמבל הבא, לא פחות. 

תלבושת ליומולר

חולצה מסאקס

מכנסים קצרים מעונות

עגילים מאסוס

סנדלי ניצנוצאז' בצבע אפרסק ישנים מניין ווסט שמשום מה לא צילמנו

ולסיום, כדרכו של שבוע בו אין לי וירוס בטן\גרון\מוח\קרסול\טחינה הקרבתי את גופי השמנמן על מגרש הטניס בצהרי היום לאלי הזיעה והקרם נגד שיזוף (מקדם הגנה 30 של לייף, הכי טוב). הפעם הייתי ממש צבעונית וזה החמיא מאד לפרצוף האדום שלי בסוף השיעור.

תלבושת לטניס

חולצה של נייקי

מכנצאית של ליין בריינט

נעלים של אדידס (ישנות)

כמה הערות לסיום. ראשית, אם אתן חושבות להזמין בגדי ספורט (לא יודעת איך זה עם האחרים) מליין בריינט, קחו בחשבון שהמידות ענקיות. הזמנתי מידה 2X, בהתאם להקפים שלי בטבלת המידות באתר, וזה ענק. עצום. מכנצאית אחת גדולה עלי בשתים עד שלוש מידות (אם מישהי צריכה כזה במידה 52-54 אשמח למכור) וזו גדולה במידה אחת, אבל אני מסתדרת איתה איכשהו.


שנית אגב למכור, אני אעדכן את רשימת הבגדים\אביזרים למכירה שלי במהלך הסופ"ש למי שמעוניינת ולא יכלה להגיע למכירה האחרונה.

ושלישית, שכחתי. אז נסיים כאן. סופשבוע נעים לכולם ותהיו טובים!

עונות למי שלא ניזונות ממלפפונים ותכנית ההבראה שלי לרשת

כבר חודש כמעט שהיחצ של עונות מחזר אחריי שאבוא לפגישה עם המעצבת שלהם, טובית סגל גרובר, באחד מסניפי הרשת. מאחר וחשבתי שיהיה מגניב יותר להיות חולה פעמיים, הפגישה נדחתה שוב ושוב. בזמן הזה הספיקה היחצנית לעקוב אחרי הרשומה הזו ואחרי כמה דיונים עצבניים בנושא מרכולתה של הרשת אותה היא מייצגת בדף הפייסבוק של השבלוג ומילאה זמנה בקורבנות אדם ודקירת בובות וודו קטנות ושמנות בדמותי.

בשבוע שעבר הגענו סוף סוף, אני הווירוסים שלי, לסניף הדגל של הרשת בקניון איילון לפגישה עם טובית סגל גרובר, המעצבת הראשית של הרשת בשש השנים האחרונות. טובית, מסתבר, עבדה קודם בקסטרו ולבושה בדיוק כמו שהייתם רוצים שמעצבת למידות גדולות תתלבש - פשוט ויפה בטישרט לבנה וג'ינס צרים של הרשת.

בשל הרקע והסגנון שלה היא מנסה להפוך את עונות לקסטרו לשמנות מבחינת הסחורה ומבחינת המחירים, ותכלס הולך לה לא רע בכלל. רגע רגע רגע אתן צורחות עכשיו על המסך מה קסטרו מה? התחלקת על הטרללום שרונה? ובכן זהו שכן. מסתבר שבינות לבובות התצוגה מעוטרות האימה הסינתטית, הכניסה לחנות בה תמצאו את עצמכן ניצבות מול שני סטנדים ענקיים דמויי שוק בצלאל עם אוסף כביר של שמעטס סינתטיים באדום, כתום וטורקיז מעוטרות במיני קרושה ותחרות והמוכרות עטויות האוהלים והטייצים מסתתרים פריטי בייסיק מצוינים במחירים מצוינים. האיכות, מן הסתם בינונית, אבל זה הגיוני במחירים האלה אני מניחה. כמחצית מהדגמים מגיעים ממידה 42 עד מידה 54 ומחציתם מגיעים רק עד מידות קטנות יותר כנהוג ברשתות כאלה (למה? למה לעזאזל זה נהוג??).

בין הבגדים בחנות תמצאו ג'ינסים חלקים לחלוטין (בלי תפרים בולטים, בלי ניצנוצאז', בלי דרקוני תחרה סינית, סתם ג'ינס) במגוון גזרות, מכנסים רגילים מכותנה ופשתן, תחתונים (!) ופיג'מות (בקרוב יגיעו חליפות פיג'מה קצרות), טישרטים וגופיות סבא חלקים מכותנה במגוון צבעים מצומצם, מכנסי ברמודה ומכנסים קצרים (!!), חצאיות (לחרדיות ולחילוניות) ונעלים שמיוצרות במיוחד עבור הרשת. חוץ מזה תמצאו כל מיני אביזרי אופנה זולים למראה, שמלות מחרידות, ומגוון פרטי לבוש סינתטיים ומיוזעים למראה בדוגמאות שיקסמו לכל מכשפה. אבל יש מבחר גדול בהחלט של בגדים יפים ושימושיים.

הנה כמה דוגמאות בפינה לשיפוטכן. לתשומת לבכן, כל המחירים שציינתי הם לפני מבצעים והנחות.

שמנה לבנה

מכנסים ישרים מכותנה - 190₪

טוניקת גלביה מכותנה - 180₪

תיק זהב קלוע - 100₪

שמנה שדומה לנקניקיה

שמלת סטרפלס (יכולה לשמש גם כחצאית) - 300₪

נעלים - 100₪

קלאץ' מנומר 100₪

שמנה עם נקודות

גופית נקודות עם חוטים לא ברורים בגב 150₪

סקיני ג'ינס אפור - 300₪

כפכפים מוזהבים - 60₪

מקדימה הגופיה נראית סבבה אבל מאחור היא חושפת את החזיה

באופן מאד לא חינני. ממש לא בגד לנשים מלאות או שמנות.

שמנה רוקרית

 גופית סוסים - 130₪

ג'ינס שחור אדום - 300₪

תיק קלאץ' שחור - 100₪

זו הגופיה האהובה על טובית ולכן התבקשתי לדגמן אותה.

ובשינוי קטן, עם חצאית תחרה שחורה במקום הג'ינס - 280₪

שמנה שהבטיחה לקוראיה למדוד שמלת ערב

שמלת מעטפת עם חגורת ניצנוצאז' - 250₪

כאמור, הבטחתי לקוראים בדף הפייסבוק של השבלוג למדוד את אחת

השמלות השחורות שהופיעו בקומוניקט ה"פרימיום" ששיתפתי שם. אז נכון,

הגזרה שלה מחמיאה אבל הבד סינתטי ופושטי כל כך שהייתי מתביישת 

לצאת איתה מהבית, בטח ובטח לאירוע רשמי או רומנטי. יאמר לזכות טובית

שהיא מודעת היטב לבעיה בתחום שמלות הערב, שנראה שלא היא עיצבה.

היא אומרת שקו הפרימיום הזה יצא בשל מדי ולא היה צריך להגיע עדין לחנויות.

השמנה לים וחסל

שמלת גופיה - 280₪

תיק - 100₪

כפכפים מוזהבים - 60₪

השמלה הזאת נראתה אחלה על הקולב אבל חסרת טעם לחלוטין על הגוף.

שמנה ספורטיבית

גופית כותנה - 80₪

מכנסי דריי פיט - 150₪

בגדי הספורט שלהם לא מתאימים לי כי אני צריכה מכנסים קצרים, 

אחרת אני אמות מחום על המגרש, ועם כיסים. אבל יש לציין לחיוב את 

העובדה שהם מייצרים בגדי ספורט למידה גדולה. חבל שרק בשחור ואפור.

שמנה חלוצית קיצית

מכנסים קצרים מפשתן - 180₪

גופית סבא מכותנה - 40₪

נעלים - 100₪

מי שמכיר אותי יידע מיד שזו התלבושת האהובה עליי מאלה שצילמתי.

כנהוג בתחום, הציעו לי לקבל מספר פריטים במתנה ובחרתי לי את המכנסים הקצרים במידה 48 (בצילום למעלה אני לובשת מידה 50 שהיתה ענקית עליי), את הג'ינס האדום-שחור במידה 48 (למרות שטובית לחצה עליי לקחת 46 בהנחה שיתרחבו, אבל הם היו צמודים לי מדי בשוקיים) ואת שרשרת העלאק-דיור עם עלאק-פנינה שממש אהבתי. כמו כן קניתי שלישית תחתונים ב-60₪ כי אני חייבת לנסות אותם (טרם עשיתי זאת). ועכשיו, לשלב המסקנות.

סיכום שלב א: יש בעונות בגדי בייסיק על הכיפאק לשמנות, באיכות לא מדהימה אך מתקבלת על הדעת. זה כולל בגדים לצעירות (נערות בנות 17 ימצאו בהחלט בגדים נחמדים לבית הספר במידות 46-54) ונשים בטווח גילאים רחב. תראו לי עוד חנות ישראלית אחת שיש בה מגוון של מכנסים קצרים (לא ברמודה, קצרים) במידה 54 או תחתונים במידה הזו.

סיכום שלב ב': עונות הם המשווקים ואנשי המכירות הגרועים בתבל.

שמישהו יסביר לי למה הרשת היחידה בישראל שיש לה בגדים סבירים עד מידה 54 מחביאה אותם מאחורי הררים של שמעטס סינתטיים שזמנם עבר בראשית שנות התשעים. למה המוכרות כל כך עייפות, מבואסות תמידית למראה ולבושות כמו שאף שמנה שמכבדת את עצמה לא תרצה להתלבש. למה עיצוב החנויות זועק אבדו כל תקווה הו הבאים בשעררר. למה הכניסה לחנות נראית כמו דוכן בשוק לשמנות בנות שבעים. למה כל בובות התצוגה (הרזות) לובשות את הבגדים הכי סטראוטיפים ומכוערים שיש בחנות. למה מככבות בקטלוג שתי דוגמניות רזות. למה כל הפרסומים שלהם (ציבוריים וקומוניקטים לעיתונאים ובלוגרים כאחד) נראים כל כך מיושנים, סרי טעם ועבשים.

 זה הג'ינס המעוטר ניצנוצאז' היחיד שמצאתי בחנות, אז למה הוא מוצג על הבובה בכניסה??

לפניכם תכנית ההבראה שלי לעונות (הנה חסכתי להם כמה מאות אלפי שקלים, שווה שני זוגות מכנסים ושרשר דמוי דיור נכון? ברור שכן). השורה התחתונה שלי היא זו - לכו עד הסוף עם הקסטרו לשמנות שלכם. קברניטי עונות, הקשיבו כי אני מדברת אליכם:

אתם זקוקים בדחיפות למיתוג מחדש. רב הרשתות שממתגות את עצמן מחדש מנסות לצבוע את אותו תוכן עבשושי ולח תחת לוגו חדש ומנצנץ. במקרה שלכם אשכרה יש תוכן שאף אחד לא מודע אליו בגלל מגבלות הצורה. הנה הכינותי עבורכם תכנית בשמונה סעיפים.

1. עיצוב מחדש של כל החנויות - עיצוב צעיר, חנויות גדולות ובהירות ולהצניע את צבעי ודגמי השמנות.
2. חינוך מחדש של המוכרות - ראשית יש ללמד אותן איך מתלבשים כדי לשנות את המראה שלהן ואת הסטיילינג שהן עושות ללקוחות. וגייסו מוכרות צעירות, חמודות ושמנות לכל החנויות.
3. דוגמניות חדשות - הקטלוג שלכם מביך אסתטית ויותר מזה, מעליב את קהל היעד שלכם. חפשו דוגמניות שמנות או לכל הפחות שמנמנות (המלצה שלי - תמצאו את לורה וולס ושלמו לה מה שצריך כדי שתסכים להצטלם בשבילכם) והקפידו להלביש אותן בבגדים החזקים שלכם (בייסיק, בייסיק, בייסיק). ותפסיקו כבר לשתף פעולה עם בלוגריות רזות, זה מביך אותן ואתכם. גם בובות תצוגה שמנמנמות לא יזיקו.
4. גם לנערות מגיע - צרו מחלקה נפרדת לצעירות (15-25) עם בגדים זולים וטרנדיים יותר. תכל'ס, אתם כבר בחצי הדרך לשם. מתגו את זה (עונות, אביב, משהו).
5. קו פרימיום - הוסיפו קו של בגדים ולערב במחירים ואיכות גבוהים יותר. וחלאס כבר עם השחור הסינתטי.
6. נשי יותר - הרשת חייבת תגבור לבגדים הנשיים והרכים, כי אין לכם כאלה. הביאו לנו שמלות כותנה צרות מותניים ורחבות חצאית, תנו לנו חצאיות מתוקות באורכים שונים. מיכרו לנו בדים נוזלים בצבעים והדפסים רומנטיים.
7. ספורט ובית - הפכו את דוגמיות בגדי הספורט והבית למחלקה נפרדת העומדת בפני עצמה. לשמנות בארץ אין איפה לקנות תחתונים, גרביונים, בגדי ים, גופיות ומכנסים קצרים רכים ופיג'מות. אני מבינה מטובית שקשה מאד לעצב חזיות, בסדר, לא צריך. אבל את כל השאר הרחיבו, גוונו והוסיפו עוד צבעים וגזרות. 
8. (סעיף בונוס) לוגו חדש - שחור ואדום הם ה-צבעים הסטריאוטיפים של שמנות. עצבו לוגו חדש בצבעים נעימים יותר. 

אני חייבת להודות שהופתעתי מהביקור הזה בעונות. אבל היי, אם So Simple יכולים להפוך תוך עונה למשמין לי, למה שעונות לא יהפכו תוך עונה לקסטרו? עכשיו רק נותר לראות מה יוליד יום, האם יהיו שיפורים, האם הם יקחו את הפידבק של הלקוחות לתשומת ליבם ולא יסתפקו במראית עין של עניין והאם בעונה הבאה נראה שם שמלות שאשכרה יתחשק לנו ללבוש. בינתים, אם אתן מחפשות ג'ינס נורמליים או מכנסים קצרים חתיכיים, יש רשת שבה אשכרה תוכלו למדוד את הבגד לפני הקניה.

עדכון - דיון בנוגע לרשומה מתנהל גם כאן בדף הפייסבוק של השבלוג.

נעלי התעמלות וחצאית

אביב הגיע פסח בא ואיתו הזמן לחשוף רגלים כי איך אומר לכם את זה בעדינות, קוראים יקרים, מתחיל להיות חם שם בחוץ.

אני נוהגת ללבוש סניקרז עם מכנסים מחוייטים לעבודה כבר שנים רבות (אני ממש אוהבת את השילוב הזה, כפי שהבנתם ודאי מרשומת הלבוש לראיונות עבודה שלי) אבל לאחרונה התאהבתי בשילוב ההו כה טרנדי של סניקרז וחצאיות או שמלות ואני מתרגלת אותו כדי להחליט מה דעתי עליו בגזרה הפרטית, כי לא כל מה שיפה על בלוגרית שבדית המיתמרת לגובה שלושה מטרים יפה גם על שרונות.

מאחר והסניקרז החביבים עליי כבר בני שש אם לא יותר ונראים יותר ויותר מהוהים, הגיע הזמן למצוא להם מחליף ונראה לי שסוף סוף מצאתי. הנייקי האלה הן גם נוחות (אני אוהבת את העקב המוגבה מעט, זה ממש נחמד לשרירי הגב שלי) וגם מצופות טוויד אפור בשני גוונים קרובים שהופך אותן לנעלים יומיומיות נאות לכל דבר.

וזה השילוב שלבשתי היום לצורך ארוחת צהרים טעימה.

אני לובשת

חולצה מאסוס

חצאית של מאיה נגרי

נעלים נייקי איירמקס 

תיק של Tous

עגילים מסוהו (מתנה ליומולדת)

בפעם הבאה, נראה לי, אנסה חולצה קצרה יותר (יענו Cropped) ומחשוף רחב יותר, כדי להוסיף צווארים ולטשטש סנטרים. עם זאת, אני מרוצה. בעיקר מהבמבי. ומהחצאית היפה. ומהנעלים הנוחות. ומזה שהתיק הזה גמדון אבל מכיל כל מה שצריך. וכי היה ממש טעים וכיף.

שילוב אחר של חצאית ונעלי התעמלות לבשתי אתמול לשיעור טניס שהיה מהנה במיוחד. אני לא יודעת מה המאמן שלי יגיד על זה או אם זה מבוסס מדעית, אבל לתחושתי אימונים הולכים הרבה יותר טוב אם לובשים חצאית טניס חמודה במקום סתם מכנסי התעמלות, על אחת כמה וכמה אם התברכת במשמנים.

אני לובשת

חצאית מכנסים (Skort*) של ליין בריינט

חולצת דרייפיט של ליין בריינט

גרביים של נייקי

נעלים של אדידס

הבעיה היחידה עם החצאית הזו (מעבר לזה שהיא קצת גדולה עלי, אבל נארגן לה כמה תפרים ויהיה בסדר) היא שאין בה כיסים. למה כל כך קשה למצוא בגדי התעמלות עם כיסים? ועוד חצאית טניס? איפה אני אמורה לשמור את הכדורים כשאני מגישה, בכיס הבטן כמו קנגורו?? 

בכל מקרה, זהו. אני מניחה שתראו פה עוד הרבה חצאיות ונעלים שטוחות שאינן בהכרח מתאימות בזמן הקרוב. החלטתי שזה יהיה התחביב החדש שלי, שילובי נעלים לא סבירות עם חצאיות. שיהיה לי בהצלחה ואביב נעים לכולכם!

* צריך למצוא לזה מילה עברית ראויה. אני לא סגורה על מכנצאית, זה לא גולש יפה מהלשון. אשמח לקבל הצעות!

תשוויצספורט

מה אני אגיד לכם אנשות ואנשים, שנה שמתחילה בניתוח ונגמרת בניתוח היא לא שנה איי איי איי אם אתם יורדים לסוף דעתי. אממה, אחרי חודשיים בערך של כאבים, מוגבלות ובלה חזרתי ביום שישי למגרש הטניס בלי יותר מדי נזק טכני לחבטות יש לציין. זה הרבה יותר מהר מאחרי הניתוח הראשון (חצי שנה לפחות ללא טניס, בין השאר כי ברגע שהיד המנותחת חזרה להיות תפקודית איכשהו היד השניה התחילה), אז יופי.

מאחר והנעלים שלי מזדקנות (נעלי טניס נשחקות במהירות), כבר זמן מה אני רוצה לקנות לי נעליים חדשות, אבל מסתבר שבישראל טניס הוא לא ספורט ובטח לא לנשים. כלומר, בשום חנות שהייתי בה לא מצאתי נעלי טניס יפות לנשים (או כל סוג אחר של נעלי טניס לנקבה שמידתה גדולה מ-37). אז התחלתי לחפש אונליין, ואחרי כמה חודשים של חיפושים וזה לא מוצא חן לי וזה לא מתאים לי מצאתי את הבריקייד של סטלה מקרטני לאדידס במחיר מעולה באתר שלא שולח לארץ אבל כן שלח הישר לזרועות חברת השילוח בארה"ב. עם השילוח והכל הן עלו 330₪ שזה פחות מחצי ממחירן בארץ.

לצבע קוראים Warning ומן הסתם אתם יכולים להבין מדוע. נעלתי אותן עם בגדי ספורט שחורים ביום שישי ולאן שלא הלכתי ומה שלא עשיתי, כל הזמן ראיתי את הקצה שלהן מול העינים, שורף לי את הרשתית. מיותר לציין שהמאמן שלי ממש אבל ממש נדלק עליהן (הוא מת על נעלים צבעוניות). הגפה שלהן רכה משמעותית משל האדידס הקודמות שלי, זה דורש התרגלות אבל זה ללא ספק נחמד.

דבר אחר שאין בארץ במידה שלי הוא בגדי ספורט של נייקי. בעולם הרחב, לעומת זאת, נייקי מייצרים מידות גדולות או לפחות את המידה שלי. אז הזמנתי לי מנקסט את המכנצאית הזאת שעלתה 188₪ והיא בול במידה שלי (ה-XL מתאים למידה 20). מיותר לציין שהרגלים שלי מעט פחות שריריות מאלה בתמונה. ברצינות עכשיו, טניס הוא ספורט מאד מאד מהנה וכדי להנות ממנו כמו שצריך צריך בגדי טניס כמו שצריך, ולהשיג חצאית טניס במידה גדולה זו משימה כל כך קשה. בארץ אין כאלה. החצאיות של כל היצרנים נגמרות במידה L שהיא משהו באיזור ה-42 או 44 פרט לרשת אחת ששמעתי שיש לה חצאיות אבל בכל פעם שאני מגיעה אליה אין אותן במידתי. בכל מקרה, לנו יש אינטרנט והאינטרנט אוהב שמנות ושמנות אוהבות את האינטרנט.

את זה נראה לי שאלבש עם הנעלים הישנות שלי, כי החצאית הורודה עם הנעלים הכתומות.. אם אלבש אותם יחד נראה לי שאגמור את היום בתא מעצר על הפרעה לציבור.

חוץ מזה, ניצלתי אתמול את הנקודות שצברתי במועדון החברים של גאפ כדי לקנות לי מכנסים קצרים שיהיו מצוינים לטניס ביום חם. קראתם מה שכתבתי? קניתי בגאפ מכנסים קצרים! בכל מקרה, הם עשויים כותנה נקיה ונוחים למדי ויש להם גימור ג'ינס חמוד. הלכתי על השחורים כי הכחולים נראו קצת כמו פיג'מה. המחיר הרגיל שלהם, בכל מקרה הוא 129₪.

חוץ מזה, מצאתי במחלקת המבצעים את חולצת האימה הזו ב-40₪ בלבד. גם היא עשויה 100% כותנה ובהתחלה חשבתי שאין סיכוי שאני קונה את השיקוץ, עד שקלטתי לזוועתי שהיא בדיוק בצבע של הנעלים. די מלחיץ הצבע הזה, אני חייבת לציין. האם שילוב חולצה כתומה זוהרת ונעלים כתומות זוהרות זה הרבה יותר מדי? ימים יגידו.

אז זהו, אני מסודרת נכון לעכשיו. אחרי האימון ישבתי למות קצת (הטכניקה אולי לא נפגעה במהלך ההפסקה, אבל הכושר.. הכושר..) וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להתפנק עם מחבט חדש. ואז חשבתי לעצמי בואי נלך הביתה ונישן קצת על הספה וכך עשיתי. כי עם כל הכבוד לכל הספורט הזה, שרונה נשארת שרונה.

לתשומת ♥כם - העליתי לסרגל השמאלי של השבלוג שאלת סקר לשימוש פנימי, שאשמח אם תענו עליה. ויש עוד שאלה שצריכה תשובה בדף הפייסבוק של השבלוג. ובלי קשר לכל זה, אני שמחה להודיע שסוף סוף פתחתי לשבלוג אינסטוש משלו.

חזרה למגרש

נראה שהשבלוג החליט לשים את מידת הגאווה שלי למבחן בימים האחרונים. ראשית החלטתי לפרסם את הפוסט הזה, למרות שכמה מהצילומים בו גורמים לי לרצות להתחבא מתחת למיטה, ועכשיו זה. בגלגול הבא, בי נשבעתי, אחזור כבלוגרית דוגמנית שכולם אוהבים, בהנחה שעדין יהיו אז בלוגים.

בכל מקרה, זוכרים שהתלוננתי לא פעם ולא פעמיים על העובדה שאין בארץ בגדי ספורט לשמנות (יכול להיות שגם לשמנים, אבל טרם יצא לי להיות שמן)? וזוכרים שמצאתי חנות מקוונת שמוכרת בגדי ספורט מקצועיים גם במידות גדולות והזמנתי כמה? ובכן אתמול, אחרי חמישה חודשי העדרות בעקבות הפציעות בידים שלי והניתוח שעברתי, סוף סוף חזרתי למגרש הטניס ולמאמן שלי כדי לראות איזה נזק נגרם לי, אם בכלל, ואם אני יכולה לסבול אימון של חצי שעה בלי יותר מדי כאבים.

כל כך התגעגעתי לטניס. פשוט לא יאמן איך אדם כמוני, שלא הולך למכולת ברגל, יכול לסבול מהעדר פעילות גופנית. הבנתי את זה במלוא העוצמה כשהגעתי אתמול לחניה של המגרשים בהרצליה והתחלתי לבכות בהתרגשות למראה השלט בכניסה. יש בזה משהו, במאמץ להשתפר כל הזמן, שמשמח אותי. באימוני הטניס אני לא מוותרת לעצמי וממשיכה גם כשכואב וכשאני עייפה ואדומה כמו תשע עגבניות ועוצרת רק כשהמאמן שלי מורה לי להעביר את המחבט ליד השניה ולשתות. אז לכבוד המאורע המשמח לבשתי את מיטב בגדי הספורט החדשים שלי והנה הם לפניכם, בתמונה בה העינים שלי עצומות והרגלים שלי מוזרות ואני נראית כמו תחש שהרגע סיים שחייה מהנה ועודו לח. גלגול הבא, דוגמנית, וגו'.

אני לובשת 

חצאית טניס מאתלטא (שזה בעצם גאפ האמריקאי)

חולצת ספורט 100% כותנה מ-H&M

גרבים של נייקי

נעלי טניס של אדידס (ישנות)

תיק טניס של ווילסון מאיביי (אם מענין מישהו שאסקור אותו פה, תגידו)

אז אולי אני לא נראית מי יודע מה, אבל ההרגשה היתה נהדרת. וצלחתי את השיעור בלי יותר מדי כאבים. ומסתבר שלא שכחתי את הטכניקה, רק שסיבולת הלב-ריאה והשרירים שלי הדלדלו (כצפוי) וצריכים לחזור לעצמם. אבל אני מאמינה שבעוד שנים שלושה אימונים מקוצרים אוכל לחזור לשיעורים מלאים ולסגור את הפער תוך חודש-חודשיים.

ועכשיו, יום אחרי, השרירים שלי כואבים כמו שלא כאבו הרבה זמן ואני מאושרת מזה. אני. ספורט. אהבה. מה הלאה, שלום במזרח התיכון? לכו תדעו.

אאאההההה איזה כיף!

איזה כיף להגיע למשרד בבוקר ולגלות חבילה שמנמנה ממתינה לי ובה בגדי הספורט שהזמנתי מחול. ווהוהו!

אוקי, אז בעקבות משבר האדידס המפורסם, חיפשתי בטירוף חנות מקוונת ששולחת בגדי ספורט מקצועיים לישראל ובסוף מצאתי אחת. לחנות קוראים אתלטה והם מוכרים בגדי ספורט מקצועיים לנשים לפי מקצועות, בין השאר גם בגדי טניס. מאחר והמחירים יקרים, ואני לא רגילה לקנות מידות אמריקאיות החלטתי לצנזר את עצמי בקניה הראשונה ולעשות להם מעין אודישן לעולמה הקסום של שרונה. לפני שאראה לכם מה קניתי, אציין שהמשלוח לישראל מאד יקר (מעל מאה ש"ח) וכולל בתוכו גם הערכת מיסים (שבמקרה שלי היתה נכונה כנראה, כי לא שילמתי מכס). החנות מאד יפה, התמונות של הבגדים מאד אינפורמטיביות והממשק הנוח מאפשר לכם לזהות את עצמכם כישראלים (ישראליות למעשה, כי אין שם בגדי גברים) ולהציג את המחירים בשקלים. הבגדים עצמם מהונדסים להפליא ומגיעים במגוון אדיר של צבעים, מידות וגזרות. אני הזמנתי את המידה הכי גדולה. יש גם מחלקת הנחות שווה.

כדי למיין לפי מידות, בוחרים קטגוריה ואז לוחצים על Size selections > לשונית Plus ומסמנים את המידה הרלבנטית (מן הסתם, אם אתן רזות לא תלחצו על Plus אלא תסמנו מיד את המידה). עכשיו המערכת תציג את הבגדים במידה שלכן בלבד ויהיה קל בהרבה לבחור. עלאק.

ראשית, כי הייתי חייבת חייבת חייבת, הזמנתי לי חצאית טניס. החצאית עשויה מאריג נושם ומנדף זיעה, ארוכה מספיק בשביל ירכיי השמנמנות, יש לה כיס אחורי שמתאים לסמארטפון ועוד כיס (שמשום מה לא רשום בתיאור והפתיע אותי לטובה) צידי שמתאים לכדור טניס. יש לה מכנסים מרשת גמישה ומנדפת זיעה, שהופכים את החצאית לנוחה בהרבה ומספקים כסת"ח נאות. לחצאית הזו יש בד עבה יחסית וגזרת A. עכשיו כשאני יודעת שהמידות טובות, אני מתכוונת להזמין לקראת הקיץ כמה חצאיות עוד יותר מגניבות כמו זו שמגיעה במגוון צבעים משמחים.

כדי להגיע למידות הגדולות, יש ללחוץ על לשונית Plus (שסימנתי בתמונה בורוד) ואז ניתן לבחור מידה גדולה, בהנחה שהיא קיימת במלאי (יש דגמים שלא מגיעים במידות גדולות, אבל תאמינו לי שהמבחר שכן קיים עצום ומשמח להפליא). כל הבגדים שאני קניתי הם במידה 2X שהיא 20 אמריקאית שהיא 50-52 ישראלית (הבגדים צמודים והעדפתי שיהיה גדול מקטן).

נקסט! החולצה הבאה מהונדסת להפליא, עם בד מנדף זיעה ונושם, הגזרה ממש נחמדה ומחמיאה ולא צמודה מדי, השרוולים ארוכים וכוללים סמי כפפה אופציונלית (חור לאגודל שמאפשר לשרוול לכסות את פרק כף היד, למרות שמניסיוני זה ממש מפריע בטניס) וכוללת כיס אחורי למפתחות שלדעתי יתאים לכדור טניס, פסים מחזירי אור לריצה בשטח ובד רשת מאוורר בבתי השחי (רעיון גאוני שעכשיו אני מחפשת בכל החולצות שלהם).

החולצה בסגלגל

 ושלי ירוקה

ולבסוף, חולצת טניס ורודה מכווצת צדדים להסתרת משמני מחמד, או כמו שהם מתארים את זה Ultra-cute shirring down sides hides all your lumps and bumps, מנדפת זיעה ונושמת, בגזרת פולו צרה, עם הגנה מקרינת שמש, קלה כמו נוצה וורודה כבר אמרתי?

 אז נכון, טרם ניסיתי אותם על המגרש אבל יש לי תחושה שהמאמן שלי יהיה ממש מרוצה, שלא לדבר על כמה שאני אהיה מרוצה. אני חייבת לומר לכם שכבר עכשיו אני ממש ממש מרוצה. למעשה, אני כל כך מרוצה שאני חשה שביעות רצון עצומה וזה כשלעצמו עושה כיף בבטן ומה יותר טוב מכיף בבטן? אולי רק מאפה שמרים קטן במילוי שוקולד וחלבה, וגם זה רק אולי.

שמנה בלי כיסים

ביום שישי הגעתי לאימון טניס עצבנית ובלי כיסים, כרגיל. בשלב כלשהו שאל אותי המאמן שלי למה אני עצבנית ולמה אני אף פעם לא באה עם כיסים (צריך כיסים כדי לשמור כדורים להגשה). אז סיפרתי לו, תוך כדי ניסיונות לצלוף בו עם חבטות עצבניות במיוחד, מה עשיתי לפני השיעור.

לפני השיעור נסעתי לנמל תל אביב עם חברתי המתחתנת. אחרי שאכלנו ארוחת בוקר מפנקת ונשמנו אויר ימי מרענן הסתובבנו לנו בשוק ובין החנויות שבנמל. אחת החנויות שקרצו לי עוד לפני ארוחת הבוקר היא חנות גדולה של אדידס. מאחר ואני די מיואשת מהסיכויים לקנות בגדי ספורט מקצועיים במידה שלי החלטתי שלא מענין אותי כמה זה עולה, אני אקנה לי שם משהו איכותי כי נמאס לי להזיע בבגדים מבאסים וסינתטיים.

המבחר בחנות יפהפה וצבעוני כל כך, אבל בלטו לעיני שני קולקציות מדהימות ביופין - סטלה מקרטני לאדידס, קולקציה כללית 2013 וסטלה מקרטני לאדידס קולקצית טניס 2013. בחנות היו פריטים משתי הקולקציות במידות 2XS, XS, S ו-M (כן, גם אני בחיים לא שמעתי על 2XS עד יום שישי). אפילו L לא היה, שלא לדבר על XL (שאני מודה שאיני בטוחה שקיים בקולקציה הזו). ולמה אני כל כך נעולה דוקא על סטלה מקרטני אתם שואלים? 

כי אלה הבגדים שהייתי יכולה ללבוש לאימון טניס לולא הייתי שרונה ראובני.

הצילומים מפה

הצילום מפה

תשמחו לשמוע שהמצחייה בתמונה אשכרה עולה עליי, ואכן קניתי אותה אתמול

ואלה הבגדים שהייתי לובשת לאימון טניס, אם הייתי שרונה ראובני.

אני לובשת

כובע מלמטייל

טישרט מהוה שלא ממש סופג זיעה

טרנינג מחנות כלשהי בסנטר

נעלים של אדידס

איזה כיף לי, אש יא באבא

המוכרים בחנות היו פחות מאדיבים כלפי, בואו נגדיר זאת כך. לא מפתיע לנוכח זה שאני שמנה וכן מפתיע לנוכח זה שנעלתי נעלי טניס עם לוגו אדידס בורוד זוהר שרואים מקילומטרים. הציעו לי, כרגיל, מכנסי טניס מקולקציית הגברים במידה XL וכשאמרתי שאני לא רוצה עזבו אותי לנפשי. בסוף קניתי את המצחיה הלבנה של סטלה ובזמן ששילמתי הסתכלתי על דוכן התחתונים הספורטיביים (אל תשאלו אותי) שבדרך לקופה שם נתלו זה לצד זה תחתונים במידה XS לנשים ותחתונים במידה 2XL לגברים. אותי זה מרתיח. גם המאמן שלי כעס מאד ואמר לי לכתוב להנהלה האמריקאית של הרשת לדרוש שיספקו לסניפים בישראל את ההיצע המלא שיש בארצות הברית. אמרתי לו שאעשה את זה.

אבל בואו נעזוב את אדידס, אני באמת לא בטוחה מה טווח המידות האמריקאי שלהם כי באתר שלהם אין מידות. אבל נייקי, הם מייצרים קולקצית טניס (וגם כללית) למידות גדולות ויש שם חצאיות טניס במידה 3XL שאני יכולה לשחות בהן. אז למה בחנויות הישראליות שלהם יש בגדי ספורט לנשים במידה L אבל לא את ה-XL שלא לדבר על יותר מזה?

אודליה, מפורום אופנה מלאה בתפוז, המליצה לי על חנות בשם Z Sport שמוכרת בגדי ספורט במידות גדולות (סיפרו לי שיש 5XL) ואף נותנת 10% הנחה לחברות הפורום. נסעתי לשם לפני כמה שבועות ומדדתי בשמחה כל מה שהיה במידה 2XL כולל מכנסים קצרים וכמעט כל מה שמדדתי היה קטן עליי. יצאתי משם עם זוג אחד של מכנסי ספורט שחורים (כרגיל) בלי כיסים, אבל מחמיאים למדי, שלוש חזיות ספורט צבעוניות (יש להם מבחר גדול בתחום הזה) ושתי עליוניות עם ריצ'רץ'. אני לא מאמינה שהבגדים האלה עשוים מבד מיוחד לספורטאים אבל זה מה שנאמר לי. מבחר המכנסים היה קטן מאד ואני קניתי את הגדולים ביותר, כך שאין סיכוי שמישהי שמנה ממני תמצא שם בגדים במידה שלה. סה"כ, מאכזב כי אין שם שום דבר שלא מוצאים בחנויות בקומה התחתונה של דיזינגוף סנטר. למי שמעוניינת לנסות, החנות נמצאת מול הקניון איילון בצמוד לספורט ורטהיימר עודפים. ברחוב כנרת 15, בני ברק טלפון 03-5700629.

לסיכום, שוב אני לא מוצאת בגדי ספורט נורמלים במידה שלי. וכשאני אומרת נורמלים אני מתכוונת ראשית כל למקצועיים (בדים נושמים, גזרה נושמת, פתחי אוורור, גזרה וכיסים שמתאימים לסוג הספורט וכולי) ורק אחרי כן לצבעוניים, יפים ומפנקים. מספיק קשה לעשות ספורט עם 30 קילו עודפים גם בלי לעשות אותו בבגדים שמכבידים עליי במקום להקל עליי. הידיעה שבארצות הברית הייתי יכולה לקנות מה שבא לי ובישראל אני לקוחה סוג ז' מתסכלת במידה מדהימה ממש. במהלך השבת עשיתי חיפוש מטורף באינטרנט והצלחתי למצוא חנות אמריקאית ששולחת לישראל בגדי ספורט מקצועיים במגוון מידות, אך בעלות גבוהה. עשיתי מהם הזמנת טסט אתמול, אז אנא התפללו איתי שהמידות אכן יתאימו לי.

לסיכום איגור, מאמן אהוב שלי, בפעם הבאה שאתה רואה אותי אל תשאל אותי שוב למה אין לי כיסים במכנסיים ובמקום זה חזור על המנטרה "התלמידה שלי שמנה, התלמידה שלי שמנה, התלמידה שלי ממש ממש שמנה".