מתחת לחגורה

שוב אני חולה בבית וקר לי. רגליי דבוקות למפזר החום וידיי אוחזות משקאות חמים (אל תשאלו איך אני מקלידה) ולבי עליי כבד. לפיכך אשתף אתכן בדברים אותם אני נוהגת לגרוב בימים אלה, שכן כל הגורב דבר כאילו עמד על כתפי ענקים.

אני גורבת

מכנסים של Lazy Oaf

גרביים של Lazy Oaf

את המכנסיים הרכים האלה פגשתם כבר ואתם יודעים שהם חביבים עליי. הגרביים התואמים הגיעו גם הם ממותג האם Lazy Oaf והם חמים ונעימים ומפורצפים לעילא וכל זה מועיל מאד כשקר.

אני גורבת

חמועלים של Hashtag Collectibles

פיג'מה מפריימרק

היתרון בעבודה מהבית הוא שניתן ללבוש למשרד מה שרוצים, כולל חלוק וחמועלים. אני לא ממליצה על זה, כדבר שבשגרה (לעבוד בפיג'מה מדכא להפליא, מאחר וכך נהרסת ההפרדה בין עבודה ופנאי וגם הכיף שבלבישת פיג'מה נפגם), אבל בשבועות האחרונים עבדתי גם בשישי ושבת ובשבת אני מרשה לעצמי. בכל מקרה, החמועלים החדשים שלי חוטמניים מהרגיל ועל כך ראויים להערכה.

אני גורבת

גרבי עצלנים מ-New Look

נייקי AF1 מסניקרבוקס (שנה שעברה)

על הגרביים כתוב Drop it like a sloth שזה מה שאני לרב עושה באמת. הנעלים האלה נראות מגושמות  אבל למעשה הן קלות להפליא. הצבע שלהן נפלא מחד, ובעייתי להתאמה מאידך כך שאני לא נועלת אותן לעתים קרובות (וגם אז, רק בחורף) אבל בכל פעם שיוצא לי לנעול אותן אני מרוצה עד השמיים.

אני גורבת

כפכמועלים מאסוס

פיג'מה מפריימרק

בצילום הזה מופיעים שני דברים שאני מניחה שכל מי שקורא פה כבר יודע. ראשית, יש לי בלאנדסטון ואני מחבבת אותן. ושנית, המקור הטוב ביקום לפיג'מות הוא פריימרק. כל מי שצריכה או צריך תחתונים או פיג'מות מתבקש לנסוע למדינה בה יש פריימרק, לקנות שם מזוודה נוספת (קניתי אחת גדולה עם אחלה גלגלים בנסיעתי האחרונה ללונדון והיא עלתה 120 ש"ח) ולמלא אותה בפיג'מות ותחתונים. התחתונים לא ישרדו הרבה אבל יהיו זולים ונוחים. הפיג'מות ישרדו המון ויהיו זולות ונוחות. נקסט!

אני גורבת

ג'ינס מאסוס

גרביים של Lazy Oaf

נעלים של פלאדיום מסטורי

את סוודר ההמבורגר שלי קניתי בסטורי בתל אביב אבל את הגרביים התואמות לו קניתי בחנות של לייזי בלונדון. התכנית המקורית היתה לבזוז את החנות עד דק אבל בפועל לא מצאתי שם שום דבר שרציתי חוץ מהגרביים הנ"ל. יש משהו בגרביים של לייזי שמתאים לחורף הישראלי. הם חמים וארוכים, כמו גרביים של מותגי ספורט, אבל חביבים יותר ומצופים המבורגר או בננה או פרצוף תחת, שזה נחמד לי.

אני גורבת

מכנסים מנקסט

אדידס i5923 מאסוס

מזמן לא הייתי מרוצה מתלבושת כמו שהייתי מרוצה מהתלבושת הזו.

לפני שבוע ומשהו ראיתי את האדידס האלה בחצי מחיר באסוס וחשבתי לעצמי שהן יהיו מעולות עם מכנסים אדומים או וורודים. זה זוג ה-i5923 הרביעי שקניתי בשנתיים האחרונות, שכן הן נוחות להפליא (הן נעלים רחבות יחסית ורכות מאד וזה מעולה לכל דלקות הגידים המזופתות מהן אני סובלת בשנים האחרונות) ומגיעות בשילובי צבעים מכל הסוגים והמינים, מהסולידי ביותר ועד הירוק-צהוב ביותר. החיפוש אחר מכנסים מחוייטים אך מאד צבעוניים היה קצר והסתכם בקפיצה מהירה לאתר של נקסט, שם מצאתי שני זוגות מצוינים במחיר בו בארץ לא קונים שלישיית תחתונים במידה שלי. et voilà, רק להוסיף חולצה לבנה והופ - אני מרוצה עד השמיים וכל החבר'ה בעבודה מתעוורים זמנית.

כל הצילומים פה מהאינסטושבלוג, אחריו אני ממליצה לעקוב. אני מתחילה לחשוב שזה האינסטוש היחיד בארץ, המקושר לבלוג, שלא מעלה שיתופי פעולה ממומנים במסווה של רשומה תמימה.

פספוס פוספס יוסף

ראו מה זה, חבובות וחבובים, החורף עושה טובה השבוע ואפשר ללבוש שרוולים ארוכים! שככה יהיה לי דובדבן בקצפת, זו ההזדמנות לה חיכיתי ללבוש כמה בגדים חדשים. והנה הם לפניכם, כי אין סיכוי שאני יושבת לכתוב חלק ב' של מסע השורשים שלי אחרי יום עבודה של יותר מעשר שעות פחחח. 

תלבושת ליום שיער גרוע במיוחד

חולצה של טולה

סריג של טולה

ג'ינס של Next (ישן)

נעלים של נייקי

כובע של Monki מברלין

מאז התחלתי לחמצן את השיער התרגלתי כבר להתעורר עם מגוון תצורות על הראש, כאלה שמתי המעט שזכו לחזות בהם כינו כבר אלברט פרנקנשטיין וצילומים שלי על הבוקר עם שפם כבר מסתובבים באינטרנט זמן מה, אבל בבוקר הזה התעוררתי עם שואה של ממש על הראש. עדר כבשים גולש וגועש שלא נשמע לשום חומר כימי שהומצא בידי אדם או חיה. כך שנאלצתי לשלוף את הכובע היפה שקניתי בברלין שבועיים קודם. למזלי הרב, בדיוק באותו היום בחרה כל הנהלת החברה (על סניפיה ברחבי העולם) לחבוש כובעי גרב בצבעים שונים, כך שמצאנו עצמנו מנהלים שיחת ועידה בווידאו כשכל אחד ואחד מאתנו נראה כמו גמד גינה ששתה הרבה יותר מדי ערב קודם.

אני מתאימה לכובע, כראוי

את החולצה המפוספסת היפה קיבלתי מטולה, חביביי האופנתיים, לאחר שרוקנתי להם חצי דוכן ביריד המידות הגדולות שבוע שעבר (ראו למטה). היא דומה לאלה של מותק שראיתם כאן בעבר אבל שרווליה ארוכים יותר והיא גדולה יותר. אני מידה 48 בחולצות ולובשת את המידה היחידה שלהם, שתתאים גם לשמנות ממני. על הכיפאק!

תלבושת ליום שיער סביר

שמלה של טולה

אותו הסריג מטולה

גרבונים מאסוס (ישנים)

נעלים של Converse

סלח לי אבי, כי חטאתי בחטא האופנתי הגדול ביותר לפי אמא. הוכחה מצולמת זו מעידה לפניכם כי אני, שרונה ראובני, לבשתי שחור עם כחול למרות שכל ילדותי שמעתי מאמא שזה חטא אופנתי בל ייעבר. לולא היתה כבר בקבר, הייתי ללא ספק שמה את אמא בקבר. כלומר.. כן. בכל מקרה, השמלה החמודה היא הגרסה הארוכה של החולצה מלמעלה והסריג הוא אותו הסריג. הוא רך מאד ונעים להפליא וקניתי אותו באפור בהיר (בתמונות האלה) ובאפור כהה (מחכה ליום פקודה בארון). הנעלים הן ההפוכות המעולות מברלין משבוע שעבר.

תלבושת למסיבת הסיום של בית הספר למאיירים After School

שמלה של Monki מברלין

קומבניזון של טולה (ישן) 

ג'ינס מנקסט

נעלים הפוכות כן

הי שרונה מה קנית בברלין? שמלות טול? טול?? את ודאי צוחקת, מה הסיכויים!!! בכל מקרה, בסיום הסדנה האחרונה של בית הספר המשובח למאיירים (עשיתי סדנת איור בהמשכים עם עינת צרפתי ביום שלישי ונהניתי מאד) ציירנו אני ואחרים גלויות שיימכרו ביריד צבע טרי הקרוב וכל הכנסותיהן קודש לנוער שוחר אמנות, אז אם אתם אוהבים נוער ואמנות ורוצים לקנות את הגלויה הסודית שציירתי עם ציור של פודינג אוכלת מאפה טעים על הספה בלילה, ככה בדיוק זה נראה:

תלבושת ליום נטול פגישות

מיזע של Monki מברלין

טישרט של Tres 

שוב הג'ינס מנקסט 

נעלים של D.A.T.E משופרא

המיזע הזה נראה לי מתאים במיוחד היום, אחרי שבאחת התגובות ב-Reddit על רשומה שכתבתי לבלוג החברה השבוע כינו אותי פמינאצית וחוץ מזה, היה קריר. תשמחו ודאי לשמוע, שבאתר של Monki מכונה צבע החולצה סלט אצות, שזה כידוע ממש בריא. את הנעלים קניתי לפני כמה זמן ב-80₪ מגוחכים באאוטלט של שופרא והן, ככל הנראה, הנעלים האחרונות של D.A.T.E שיש במידתי בארץ וחבל שכך, כי לשני זוגות הנעלים הקדושות שלהם ששכלתי לא מזמן אחרי כשנתיים של נעילה רצופה אני עדין אני מתגעגעת. הטישרט שלא רואים פה, הוא זה הסופר מבוקש, שרואים כאן באינסטושבלוג. לא ברור מה סוד הקסם של החולצה הזאת, אבל כל מי שרואה אותה מתלהב ורוצה גם (קרה לי פעמיים בעבודה היום). את הג'ינס הזה אני לובשת ומכבסת ולובשת ומכבסת כל הזמן, כפי שודאי כבר שמתם לב. יבוא יום והחורים יגדלו ככה שלא אוכל ללבוש אותו יותר, אבל בינתים הקונסטרוקציה מחזיקה מעמד.

לפני שאני עוברת לפורמט המתועד בתמונה הבאה (יפה הפיג'מה החדשה שלי מפריימרק עם החתולים הא?) איידע את מי שלא שמו לב, שהעליתי לפייסוש אלבום עם בגדים ואביזרים מארוני, שנותרו מהמכירה המקוונת האחרונה שלי. אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה אם יש שם משהו שאתם רוצים ואני אשלח אותו אליכם ללא שאלות נוספות (חוץ ממה הכתובת שלכם, אני מניחה).

לילה טוב לכולם

מגדיר החמוּעלים הגדול

אין מה לומר, השנה נלחמנו בחורף עד כלות כוחותינו. אבל היום, עת נובמבר ארז את מזוודותיו ונסע עד השנה הבאה, אני מוכנה להודות שקר לי. אבל מה זה קר לי? קצות האצבעות שלי קפואות כשאני מקלידה לכם ואני חובשת את הגרביים הכי רכות שלי. לפיכך, ולנוכח המצב החלטתי שהגיע הזמן לעסוק בנושא אקטואלי ובוער והוא, חמועלים.

ראשית, שיעור אנטומיה קצר. החמוּעל הוא הלחם של חמוס ושועל. מקור המילה בתרגום לעברית משנת 1984 של ספרו של דוגאל דיקסון "לאחר האדם", הדן בהתפתחות החיות על פני כדור הארץ לאחר הכחדות המין האנושי. את המילה אימצתי מיד לתיאור הזן בו דנה רשומה זו.

החמועל האורגינל

מילון אבן שופלן מגדיר חמוּעל כ"נעל בית בצורת חיה או כל דמות צמרורית בלתי סבירה אחרת". אני נועלת חמועלים בחורף מאז ראיתי בילדותי את הסרט "הרוח מטירת קנטרוויל" בו אליסיה מילאנו הנערונת מסתחבקת לזוועת משפחתה עם רוח הרפאים המיוסרת ג'ון גילגווד בעודה עטויה חלוק ונעלי בית בצורת שפנים וורודים. מן הסתם, העדפתי להביא רוח רפאים בריטית מיוסרת הביתה אבל אמא לא הרשתה לי. ילדות עשוקה!

החמועל הוא שמיכי לרגליים. הוא מנחם, מחמם ומבדר בעת ובעונה אחת. אם אתם ממש משועממים, תוכלו לנסות לנהל איתו שיחה. אם הוא ממש אבל ממש משועמם, יתכן שהוא ישתף פעולה. מאחר והרוח מטירת קנטרוויל לא שודר בטלויזיה מאז 1991, החלטתי להכניס אתכם בעצמי לעולם הקסום של החמועלים וללמד אתכם כל מה שאני יודעת.

מספר הנחיות בסיסיות 

לחמועלים שונים סוליות שונות. יש כאלה שמסתפקים בדיבקיות למניעת החלקה, יש כאלה שיש להם סוליה פלסטית למניעת החלקה והרטבות ויש כאלה שיש להם סוליית גומי איתנה ומתאימים לנעילה מחוץ לבית. ככל שהסוליה רכה יותר, כך החמועל מתאים יותר לשטיפה במכונת הכביסה.

אם אתן מתלבטות בנוגע למידה, זכרו שעדיף שהחמועל יהיה גדול מדי מקטן מדי. חשבו על הגרביים העבים שמחכים לכם בחורף.

חמועלים למתחילות

חמועלים עלולים להראות מאיימים למי שאינן מורגלות בהן. לפיכך, אני ממליצה להתחיל בחמועלים חמודים ועדינים ככל האפשר. חמועלים חמודים ירגישו כמו חברים חדשים או כמו בובת דובון רכה שמחבקת את כפות הרגליים. את אלה המכוערים באמת, תשאירו למתקדמות.

ראו את הזוג הזה מנקסט (משלוחינם בינלאומי מעל 100 ש"ח, הגעה לארץ תוך כשבועיים), בקושי אפשר לקרוא לו חמועל. יש לו אוזניים וזנב פונפון ואין לו תווי פנים, הוא כמעט אנתרופוסופי! זוג מושלם למתחילה. גם המחיר נוח ב-47₪ בלבד.

גם גרבמועלים (בן כלאיים של גרב וחמועל המתאפיין בדיבקוני רצפה סמליים במקום סוליה של ממש) יעזרו למתחילות לצלוח את דרך החתחתים המובילה לחמועלייה. הנה דוגמה רכה למראה מאסוס במחיר 49₪.

לאלה שתמיד חלמו להיות בלרינה

אני ממליצה על עדינועלים, שהם חמועלים עדינים שמהלכים על התפר הדק שבין גרב לנעלי בלרינה. למשל הוורודים ארוכי הריסים האלה, הראיתן אי פעם שפרנבים מעודנים כל כך? יש להם לב במקום אף ומחירם 47₪, חלום דובדבנים של ממש.

 

גם העכברונים האלה יעשו את העבודה, תמורת 50₪.

כפכמועלים

כפכמועלים הם חמועלים הפתוחים מאחור, כמו כפכף. הם מתאימים לעונות מעבר כמו גם לאנשים שרוצים לנעוץ בנעל רגל עטויה גרב עבה במהירות המרבית כדי לרוץ לשירותים בלילה קר. מאחר וככל שאני מזדקנת, כך נעשות גרביי עבות יותר, אני מבכרת לאחרונה כפכמועלים על חמועלים גם בשיא העונה הקרה.

הנה דובוני פסים סולידים למראה, שמחירם 49₪ בלבד.

גם את תוכלי להיות אם הדרקונים, אם לא אכפת לך שהדרקונים הם כפכמועלים. מחירם 72₪. איזה זנב יש עליהם, יא מאמא!

לאלה שתמיד קר להן

מכירים את אלה שלא משנה אם הן ניצבות בלוע של הר געש, תמיד קר להן? אם אתן נמנות על החבורה הזו (אני נוהגת לכנות אותן "נשים רזות") אתן זקוקות לחמועל דמוי מגף שיכסה אתכן עד מעל הקרסול, או בקיצור - למגפועל.

המגפועלים החגיגיים האלה, למשל, עולים 81₪ 

חמועלים למתקדמות

מכירים את האנשים האלה שבהתקלם באדם או חיה מכוערים יגידו "אבל הוא מלא אופי!"? ובכן, חמועלים מכוערים מלאי אופי כרימון. החמועל המכוער (אם עיניו ממוקדות נכון, דבר שחשוב לי מאד, כבובנאית) יהיה מוקד המלתחה הביתית שלכם, החבר לתוכו אתן קופצות מיד עם הגיעכן הביתה ויספק תמיד נושא לשיחה, כשמגיעים אורחים.

הנה כמה חבר'ה מכוערים דלוקס שמצאתי באסוס.

איי קראמבה!

זוזי הצידה אליזבת, המלכות האמיתיות הגיעו

ואם נמאס לכם מהשימוש בלשון נקבה ומידור הגברים מהרשומה הזו, אני אתכם. הנה בולדוגים לבחורים עם טעם טוב!

ובדיוק כשחשבתי שכבר ראיתי הכל, מצאתי את נמו.

הייתם כלא מאמינים? ראו אותי מדגימה את מיטב חמועלי הבית מהעונה הקודמת באינסטושבלוג. 

החמועלים החדשים לעונה הקרובה כבר מוכנים אצלי בקנה, וזה הזמן להמלצה אחרונה לרשומה זו - מתי תדעו שהגיע הזמן להחליף חמועל? ובכן, חמועלים אינם סלחנים. הם נשחקים במהרה ולעתים אף מעלים עננת בואשה. אם ניסיתם לכבס אותם כדי להחזירם לימי נעוריהם וזה לא עבד, זה הזמן לומר יפה שלום ולעבור לחמועל הבא. זה עולם אכזרי וחמועל לחמועל זאב. או חמועל. חמועל לחמועל חמועל. כן. 

השבלוג בדיאטה

אויה הגזרה שנפלה עליי! דיבוק הצינון השתלט על גופי המוחלש!!! כבר ארבעה ימים שאני שורצת על ספתי בפיג'מה ומחסלת חבילה אחר חבילה של קלינקס אלוורה. המרק כבר יוצא לי מכל החורים ואני מטפסת על הקירות מתסכול על זמן מבוזבז ושעמום ושד משחת מענני. ומילא אני, אבל מסכן השבלוג. מבלי דעת הוא חטף דיאטה לפנים בשבועות האחרונים. לא דיאטה תזונתית כמובן אלא תוכנית, כי שבלוג אוכל מילים ולא מאפים.

כל התמונות מהאינסטשבלוג

כפי שכבר הזכרנו בעבר, מאחר ואני עובדת כפרילנס לעת עתה אני עובדת רב הזמן מהבית עטויה בטרנינגים, מיזעים בעיטור קוף ושאר בגדי תיכוניסטים פריקים משנות התשעים, ונעולה במיטב החמועלים. שמתי לב גם שלא הוצאתי מתחת למיטה את תיקי החורף הגדולים שלי השנה, שזה די מוזר. מדובר בשני תיקי כתף שאני מאחסנת בקיץ בגלל צבעם (אחד שחור ואחד סגול כהה). השנה לא השתמשתי בשניהם אפילו פעם אחת, כי אני נושאת תמיד אחד מהשניים - תיק קטן שיש בו מקום לארנק וסלולרי או את ילקוט המחשב הענק שלי.

בשבועות האחרונים אני מתהדרת גם בדלקת עקשנית בגידי כף הרגל שמונעת ממני להתעמל. האורתופד אסר על כל סוג של פעילות גופנית עד שהעסק יסתדר, רק שהעסק לא מראה שום ענין בלהסתדר. הספורט היחיד שמותר לי לעשות הוא בבריכה, אבל אסור לי להכנס לבריכה בשבועות הקרובים מסיבה אחרת (ראו למטה) ולכן אני משמינה שאין דברים כאלה. כולם אומרים לי שאני נראית נפלא ורזיתי אבל אני מאמינה, על סמך ניסיון העבר, שהם שמים לב שמשהו השתנה (כלומר, לזה שהשמנתי קצת) ולא יודעים למה לייחס את זה ולכן חושבים שרזיתי קצת. נו, שתהיו בריאים.

בנוסף, נחשפתי בזמן האחרון למנת יתר של שלי גרוס וזה, בשילוב עם יום הולדתי הארבעים הממשמש ובא (יום שני הבא, לראשונה בארבע שנים, בבתי הקולנוע הקרובים לביתכם) הביא להחלטה מחד והתלבטות שלא נגמרת מאידך:

החלטה - מהיום הסימן המסחרי שלי הוא סניקרז. די להכות מסביב לשיח (למרות שזו הפעילות הגופנית העיקרית שלי בימים אלה) ולחפש נעלים נוחות אך גם ייצוגיות. סניקרז מהממות הן נעלים ייצוגיות לכל דבר והשילוב של סניקרז ובגדים מחויטים הוא נפלא בעייני. כך שמעכשיו, אני מפסיקה להעמיד פנים ומתחילה לחגוג על סניקרז בלי בושה. כי כשאת בת ארבעים את יכולה לעשות מה בפאקין ראש של בא לך.

התלבטות - לצבוע או להשאיר את שיער השיבה? שלי החליטה לפני זמן מה להשאיר ולהתגאות בו, ואני אוהבת את זה ברמה הרעיונית. אבל כל מאמציי הפמיניסטיים והמעצימי-עצמי האחרים לא עוזרים לי עם התחושה שאני נראית מוזנחת כששיער השיבה שלי גלוי. מה גם שיש לי גוונים על חלק מהשיער ושיבה במקומות אחרים וזה מעצים בעייני את תחושת ההזנחה. אני פשוט לא מצליחה להחליט. מחד, בגיל ארבעים אני אמורה להיות מסוגלת לשאת בגאווה את השיבה שלי אך מאידך, זה גורם לי להרגיש מבוגרת יותר. אני רוצה להסתפר בשבוע הבא ופשוט לא מצליחה להחליט אם להיכנע שוב למעגל האינסופי של צביעה ושורשים וצביעה ושורשים או פשוט להרים ידיים ולחבק אותו.

מה אתם חושבים?

טוב, זה כל מה שלא היה לי לספר לכם בשלב זה. טרומולדת זה לא דבר קל ובטח ובטח לא כשאת סוגרת ארבעה עשורים.

מה שכן, אני חיבת לומר לכם (ובעיקר לכן) שאני האישה הבוגרת הטובה ביותר שהייתי מימיי. אני חושבת שכשהייתי קטנה הייתי יותר שרונה מהיום, ויש עוד על מה לעבוד, אבל בחיי הבוגרים (מגיל עשרים ומעלה, אפשר לומר) אני מרגישה עכשיו הכי נאמנה לעצמי והכי חזקה שהייתי מעולם. ולשם כך נתתי לעצמי את המתנה הבאה ליום ההולדת הארבעים שלי, כדי שאזכור תמיד שאני שורדת למרחקים ארוכים, שיודעת לצלול עמוק אך גם לשמור על שמחת החיים שלי. סה"כ לא רע לאישה בת ארבעים, הייתי אומרת.