‏הצגת רשומות עם תוויות חגים ומועדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חגים ומועדים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 באפריל 2017

מה לבשתי בארבעת אלפים השנים האחרונות


שולם עליכם, אתם נראים לי מוכרים. זוכרים אותי? אני שמנה!

מאחר ולא הייתי פה פלוס מינוס מאז הומצא הלחם הפרוס, חשבתי להזכיר לכם איך אני נראית באמצעות מגוון צילומים בהם אני לובשת בגד זה או אחר. תהנו.

מה לבשתי למסיבת פורים
בגד גוף של מוטיף
חצאית ממוד קלות'
תחתונית טול מאסוס
צעיף מרזילי
נעלי סירה מפריימרק
תיק משנת טיכו


איכות הצילום נוראית, אבל המסיבה היתה נהדרת ולכבודה התחפשתי למישהי משנות החמישים קומפלט עם חצאית ורודה בעיטור פודלים צרפתיים, טוטו ענק ושחור ששימש אותי כתחתונית לחצאית שגם כך היתה די ענקית, נעלי סירה שחורות, בגד גוף שחור, צעיף פודלים צרפתיים אחרים ותיק הכלב הוותיק שלי שמשמש בעת הצורך לסינון גברים בדייטים (בוהה בתיק עם פרצוף חמוץ - אני משליכתהו היאורה, עושה לתיק קוצ'י קוצ'י קוצ'י בבטן - לוקחת הביתה לאמא). בצילום לא רואים כמה החצאית היתה ענקית. למעשה, בקושי נכנסתי איתה למונית מה שגרם לנהג להתפוצץ מצחוק. 

מה לבשתי לעבודה, מתחת לחגורה
ג'ינס מנקסט (עתיקים)
מגפונים מנקסט


את המגפונים האלה קניתי לי ליומולדת, אחרי חודשים ארוכים של חיפוש אחרי מגפוני ברוקאד אופנתיים ללא עקב. באסוס יש מגוון יפהפה ממש של מגפוני ברוקאד (בד כבד ורקום שמשמש לרב לריפוד ספות או לחצאיות של יקתרינה הגדולה) אבל כולן ללא יוצא דופן בעלות עקבים גבוהים. אני לא נועלת עקבים גבוהים והפסקתי כבר לקנות כאלה מתוך תקוות טפשות שאוכל לנעול אותן למרות שאני לא יכולה לנעול אותן. אלה של נקסט גם יפהפיות, גם שטוחות כמעט לחלוטין וגם נראות מלמעלה כאילו יש להן עקבים גבוהים. בקיצור, אני מאוהבת בהם לחלוטין. רק אל תשאלו אותי באיזה צבע הם כי אין לי מושג.

מה לבשתי לעבודה, מעל החגורה
חולצה של Lazy Oaf


אני, כידוע, חובבת חולצות חתולים וזו של Lazy Oaf מעוטרת בכל סוגי החתולים שיש. חתולים שמנים, חתולים רזים, חתולים לבנים, חתולים עייפים, חתולים עסוקים, חתולים כהנה וחתולים כהנה. אפילו עכבר יש עליה. אז כיף ללבוש אותה, במיוחד כשעצבניים.

מה לבשתי לעלובי החיים
ג'קט עור מאסוס (ישן)
חולצה מרזילי (ישנה)
חצאית מאסוס
סטן סמית אפורות מאסוס
תיק של מונקי


עכשיו תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב. מי שמכיר אותי יודע שרק דבר אחד מענין אותי בחיים האלה זה טול. חצאיות טול ושמלות טול וכמה שיותר טול באופן כללי. החצאית הזאת, שהיא החלק השני של מתנת היומולדת שלי לעצמי השנה, היא הדבר הכי מלא בטול שראיתם בחיים שלכם. ללכת בה זה תענוג מרשרש שלא יאומן. וכאילו זה לא מספיק, העיצוב שלה מושלם - מותניים צרים מאד עם טול שמתחיל להתרחב מהירכיים ומטה, צבע אפור מושלם ועיצוב אסימטרי שמציל אותה מצלילה למחוזות הקיטש. בחיים שלי לא התענגתי על בגד כמו על החצאית הזו ומי שלא נסע באוטובוס עם חצאית טול ענקית לא יודע נסיעה מהנה באוטובוס מהי.

מה לבשתי למסיבת היומולדת שלי
שמלה של So Simple (ישנה)


השמלה הזו היא ללא ספק הדבר הכי טוב שיצא מ-So Simple אי פעם (וקניתי אותה לפני 3 שנים).

מה לבשתי ליריד של נתנאלה
חולצה של נקסט
ג'ינס אופנוענים מנקסט
שטרונגול ענקי מזהב טהור?


מה כבר אפשר לכתוב על שטרונגול ענקי מזהב טהור?

זהו, זה מה יש. לעת עתה, אבל היכונו היכונו כי בהמשך השבוע תעלה הגרלה אביבית לפסח! ועד אז, להתראות וביי.

יום ראשון, 1 בינואר 2017

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וניצנוציה


היושנה טובה ביושנה מגעילה 2016, לכי הביתה לאמא שלך קישטה, לכולם! אני קמתי היום בשבע בבוקר אחרי שחזרתי הביתה באחת ומשהו בלילה ולכן לא אכביר במילים. רציתי רק להראות לכם את שמלת הניצנוצאז' הנאה שלבשתי למסיבה ביום שישי, כי ממש נהניתי ללבוש אותה.

אני לובשת
שמלה של טליה
ג'קט עור מאסוס (ישן)
גרביונים ועגילים גדולים מאסוס
נעלי סטן סמית בזמש אפור של אדידס


איזה כיף ללבוש שמלה ארוכה ומנצנצת. אבל מאחר ואני אני ולא ג'יין מנספילד, ברור היה לי מרגע שקניתי אותה ששום נעלים מעודנות או מעוקבות יתקרבו אליה ושנחלתה תהיה מתחת למעיל עור או מיזע ותו לא. משום שכך, ציוותתי לה את הסניקרז החביבות עליי.


העגילים האלה, אני אומרת לכם בוודאות מדעית, הם העגילים הכי גדולים בעולם. למרבה הפלא, עם זאת, הם לא כבדים במידה בלתי נסבלת (רק במידה כמעט בלתי נסבלת) ושרדתי את כל הלילה איתם. כל הכבוד לי!


במידה ואתם תוהים איך שרדתי לילה תל אביב קפוא (..) עם שמלה דקה וג'קט, ובכן הצטיידתי בגרבונים עבים ובקומבניזון ארוך שקניתי פעם עם שמלת מקסי של אלמביקה. את השמלה העברתי הלאה מזמן, אבל הקומבניזון עדין משרת אותו נאמנה.  


ועכשיו, סיימתי לצוד מחמאות ואני מוכנה לארוחת ערב. בתאבון וסוף עונת הסופגניות שמח לכולם!

יום שלישי, 3 במאי 2016

לכל פסח יש מוצאי פסח ואוזניים משולשות של חתול


מה נסגר איתך שרונה מה נסגר, ממתי מעלים רשומה מלפני ערב פסח כמה ימים אחרי שנגמר פסח? ובכן, זה השבלוג שלי ואני אאחר איף איי וונט טו אנד במקרה הזה, איי דו. לא יקרה לכם כלום אם תשבו שתי דקות מול המחשב ותקראו חדשות ישנות, זה לא שיש לכם משהו חשוב יותר לעשות עכשיו נכון? כלומר, עוד מוקדם לארוחת ערב והילדים עוד לא גמרו שיעורים ולמי יש כח להתפשט כדי להכנס עכשיו למקלחת. שבו חמש דקות, אתם יודעים שתהנו מזה. יש פה תמונות צבעוניות, גג שבע דקות וקמתם לנשנש איזה משהו.

ואחרי ההקדמה הפסיבית אגרסיבית הזו (אני רעבה), אספר לכם שלפני פסח הייתי במכירה נחמדה בסטודיו קטן בדרום תל אביב בה התארחו מעצבת האופנה החדשה החביבה עליי ואחת ממעצבות התכשיטים הוותיקות החביבה עליי יחד עם עוד כמה חברות וחברים וחשבתי שמן הראוי לבקר ולצלמן.

המכירה נערכה בסטודיו של מעצבת הטקסטיל דיקלה לבסקי, וכל המקום עוטר ביצירות הצבעוניות שלה. 


את התכשיטים הביאה מורן פורת, שאת יצירותיה אני מכירה כבר כמה שנים. למעשה, יש לי עגילים מדהימים מלאכת ידה שקניתי לפני מאה שנים בערך ברזילי ואז איבדתי ואז מצאתי ממש לפני כמה שבועות. אז שמחתי מאד לראות מה חדש אצלה. מורן עובדת בטכניקה ייחודית של הטבעת אבני חן בבד, כך שרק תבניתן נותרת בו, נוצצת כמעט כמו האבן עצמה. הטכניקה הופכת את התכשיטים האלה ל-Conversation Piece, יענו משהו לדבר עליו, וזו תוספת מצוינת לערך האסתטי של התכשיט, לדעתי.


אני מודדת שרשרת צבעונית של מורן
וגם עגילים גדולים
באופן כללי היה נעים ביותר. הסטודיו שנראה נטוש לחלוטין מבחוץ מלבב מבפנים, כדרכם של מבנים תל אביביים רבים, והאווירה היתה צחקקנית ועליזה עד מאד. הלקוחות של המעצבת לירון הורביץ (עליה כתבתי פה לא מזמן) מדדו את הבגדים המגניבים שלה והיו מרוצות גם כן.

נעמה מודדת טוניקה של לירון ולירון מרוצה מהחיים
מבקרת יפה מודדת שמלה אחרת של לירון
אני עצמי הייתי מדושנת עונג באופן כללי
בעלה של לירון, גיא הורביץ, הרביץ במתוקים והכין אוסף עוגות ובונבונים מהטעימים שיצא לי לבלוע לאחרונה. כל זה יפה במיוחד לנוכח העובדה שהוא בכלל מהנדס תוכנה, כמו רבים מאתנו, וחוטא במתוקים בזמנו הפנוי בלבד. השילובים שלו, למשל בונבון שוקולד לבן במילוי עגבניות שרי ווניל, טעימים שאין דברים כאלה. אין מה לומר, לירון שיחקה אותה בלוטו הבעלים.

המגדנייה הניידת של גיא הורביץ 
במכירה התוודעתי לראשונה לעבודות של המאיירת אפרת חסון דה בוטון, שעשתה במקום ציורים בהזמנה על מגוון כלים לחג. האיורים נעשים בטושים מיוחדים ואחרי שלושה ימים אפשר להדיח את הכלים בכל אמצעי שיש לכם, והאיור ישרוד (כך מספרים).



מאחר והוזמנתי לליל הסדר בבית הקטן בהרחבה, הבנתי מיד שאפרת הונחה כאן בידי שמיים כדי להכין עבורי צלחת לילרסדר חגיגית, שי לבעלי הבית. לכן קפצתי עליה עם צילום של חתול הלילר וערימת שטרות והודעתי לה שהגיע הזמן לצייר חתול אשכנזי נימוח המאופיין באוזנים משולשות מהרגיל אחרת מה יהיה. מאחר והיא נבהלה ממש, היא לא העזה לסרב וכך באה לעולם יצירת המופת הבאה.







בקיצור, היה נחמד וגם נעים וגם טעים והצער היחיד שנגרם לי היה על כך שמשם המשכנו להסתובב ולא יכולתי לרכוש פאי חמאת בוטנים ושוקולד של גיא לנשנש בערב. גזרה כמו שלי צריך לתחזק אתם יודעים. אחרי הכל, בלוג שמנופמיניסטי לא הולך ברגל (אלא נוסע ממקום למקום תוך כדי אכילת עוגות). ועכשיו - בתאבון לכולנו והמשך שבוע נעים לכם, קוראות וקוראים יקרים.

יום שני, 14 בספטמבר 2015

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברווזיה


שנה הלכה שנה באה אני כפיי ארימה כדי להוריד מהארון את כוסות היין המהודרות ששמורות ליום טוב ולשטוף מהן טוב טוב את האבק שהצטבר מאז פסח.

אני אוהבת לפתוח את השנה החדשה במלבוש חדש, ולכן בחרתי בשמלת הברווזונים החגיגית הזו.

אני לובשת 
שמלת ברווזונים וחיתוכים של נומה (מידה 3 מתוך 4)
שרשרת מה. שטרן
נעלי סירה מפריימרק


ראו הברווזונים שבחרתי בהם, החליטו גם הם לבחור בי.


מאחר ואני לא יכולה לצאת מהבית בלי תיק, החלטתי לשלוף מהמדף את אחד התיקים הוותיקים שלי, בו לא השתמשתי כבר שנים רבות. קניתי אותו בפריז בשנת 2000, כשהייתי צעירה ופוחזת.


וכך תפס אותי הפפארצי בצאתי מהבית לארוחת החג, מסונוורת כדבעי אך גם חגיגית ומהודרת. ארבע כוסיות, שבע מנות ראשונות ושלוש מנות עיקריות פלוס עוגה מאוחר יותר שבתי לנחור על משכבי, מוכנה לקבל את פני השנה החדשה במשמנים ומחולות.


שנה טובה ומבורכת לכל הקוראות והקוראים!

וכאילו כל זה לא מספיק, יש לנו זוכה בהגרלת הטחינה בדבש והיא..


רעות את מוזמנת לאסוף את הזכייה שלך במכירה ביום שישי הקרוב או שאשלח לך אותה בדואר. דברי איתי בפרחים אהובה, דברי איתי בפרחים.

יום שני, 12 בינואר 2015

אני משתעלת בלונדון


היוש שגעונות בכרמים, התגעגעתם אלי? אני התגעגעתי אליכם! 

איפה הייתי ומה עשיתי, אתם שואלים? ובכן, יום אחרי שסיימתי את מחויבותי לחברה בה עבדתי בשמונה השנים האחרונות, עליתי על מטוס ללונדון. עוד לפני נסיעתי התחלתי לקחת אנטיביוטיקה בשל שיעול עקשן שסרב לחלוף. באמצע הנסיעה איבדתי את הקול לכמה ימים וימים אחדים אחרי שחזרתי הגעתי למצב שבו שריתי כשלושה שבועות וכלל תכנית יומית של שיעול מהאגדות, כאבים בכל הגוף, בחילה, הקאות, שינה מסביב לשעון ובהייה בטלוויזיה כשהיה לי כח. כך זה נמשך כל דצמבר וראשית ינואר. אבל עכשיו אני מסוגלת כבר לדבר (צרודה כמו קרפד, אבל מדברת) ומשתעלת רק 20% מהזמן שזה משהו משהו ומרגישה שאני יכולה להתחיל לחזור לשגרת חיי (באטיות רבה). אני חושבת שזה זמן טוב לפצוח בחיסול רשימת הרשומות הארוכה כמו הגלות שהכנתי במהלך החודשיים האחרונים, ובראשה - מה עשיתי בלונדון (פרט ללהשתעל).

להבדיל מנסיעות קודמות לעיר הקניות החביבה עליי, נסעתי הפעם עם תקציב מצומצם מאד (כראוי למי שעזבה עבודה אחת לפני שמצאה לה עבודה חדשה) ורשימת קניות  ויעדים מתוכננת היטב. עמדתי לא רע בתקציב, עם חריגה אדירה אחת מפאת תכנון לקוי לחלוטין של ביקור במסעדה הטובה ביותר בה אכלתי מימיי שעלתה הרבה מאות יותר משחשבנו לסועדת. אופסי!

נסענו ימים אחדים לפני חג המולד כך שלונדון היתה לעיר שקושטה לה יחדיו. בכל רחוב, חלון ראווה ובנין נתלו אורות וקישוטים אחרים שהפכו את הנסיעה לתענוג יוצא מגדר הרגיל. מאחר ונסעתי בראש אחר מפעמים קודמות לא לקחתי איתי מצלמה, כך שהתמונות היחידות שצילמתי הן מהסלולרי.
















אני השתעלתי להנאתי ברחבי העיר




אם הייתי מקבלת פאונד על כל פעם שהשתעלתי ואנשים שאלו בפחד אם הייתי באפריקה הייתי חוזרת עשירה

פגשתי חברים ותיקים וחדשים





לגמתי סיידר אגסים בכל פאב שני שראיתי ולעסתי מיני מזונות

היינו בכמה מסעדות ומזללות של ג'יימי אוליבר ונהנינו מאד בכולן

שעת תה אופנתית במלון ברקלי היוקרתי. כל המנות בתפריט שאבו השראה מיצירה של מעצב אופנה זה או אחר




שעת תה בסקץ' מייפייר, המסעדה עם השרותים היפים בייקום


 

זה אולי צילום גרוע, אבל זו המנה הטעימה ביותר שאכלתי בחיי - לנגוסטין על 
ג'לי עגבניות עם חומץ חלמונים וקוויאר באומו. ככה מקבלים כוכב מישלן.

זו עוגה שנמכרת בסופר ב-42₪. העיקר שטוענים שלונדון יקרה




וראיתי שני מחזות זמר אדירים - מיס סייגון (שראיתי עם אבא כשהייתי בת 16) ובוק אוף מורמון שהיה הפתעה מוחלטת



סה"כ היה לא רע.