מה לבשתי לאחרונה

היוש היוש מה קורה אני נורא עסוקה היום ואין לי זמן לכתוב רשומה כמו שכותבים (אתם יודעים, עם מילים ומשפטים ומשמעות וזה). לא, לא היום. וחבל כי אני רוצה לשבת בשקט ולעבד את התשובות שקיבלתי לסקר הקטן שערכתי אתמול בדף הפייסבוק של השבלוג. אולי במהלך סוף השבוע אגיע לזה. בכל מקרה, אני ממהרת! אני ממהרת! אז הנה שלושה מלבושים מהעת האחרונה וחזרה לעבודה בשבילי.

תלבושת לשישי נינוח

מעיל של בלינקי (קניתי שנה שעברה בחצי מחיר וטוב שכך כי הוא יקר ונפלא לאללה)

מכנסים מאלמביקה 

נעלים משופרא

ילקוט שקיבלתי בכנס של Salesforce 

כפי שמעיד הילקוט, עוד לא יצאתי עדין ממוד תיכוניסטית אבל אני עובדת על זה.

צילום - אודליה ממן

סלפי מעלית מ-She Codes Hackday

חולצה מעונות

מכנסים של טולה

אותן הסניקרז של שופרא

הצילום גרוע, אבל אני מתה על החולצה הזאת. הרבה זמן חיפשתי חולצה לבנה גברית רכה בלי כיסים בחזה (למה כולם תוקעים תמיד כיסים בחזה??) עד שמצאתי אותה בעונות. קניתי אותה במידה 52 למרות שאני 48 כדי שתהיה גדולה מדי. המכנסים, שאני מכנה "מכנסי שרונה" כי בזמנו ביקשתי מטולה שיכינו לי כאלה במידה שלי והם אכן הכינו, נהדרים ממש ואני מאד מרוצה מהם. הם נראים פה מהוהים קמעה כי בכיס אחד יש ארנק ובכיס השני יד.

ולסיום, זוכרים שדיברנו על תלבושות לא מחמיאות לגזרה שמחמיאות לאופי של הלובשת? אז הנה אחת.

תלבושת לתאטרון

סוודר של H&M Studio

חולצה-שמלה של מוטיף

ג'ינס, תיק וסיכות מאסוס

מגפונים מנקסט

הסוודר הזה במידה מדיום, מה ששב ללמדנו ששווה למדוד בגדים שלא במידתכן (במיוחד בחורף). את המגפונים הזמנתי לא מזמן מנקסט והם נוחים מאד. אני מרוצה מהמחיר הנמוך יחסית למחירי נעלים דומות בארץ ומהצבע השוקולדי. לא ממש ברור איך ולמה, אבל אלה הנעלים החומות הראשונות שקניתי בשלוש השנים האחרונות, אם לא יותר. סיכות הניצנוצאז' המאד מאד גדולות (מכירים את הקטע הזה של אסוס, שאתם מזמינים אביזר אופנה ומגלים שהוא פשוט ענק?) מגניבות לאללה לדעתי והולכות מעולה עם סוודר גדול. 

הסוודר הזה חם כל כך שלא צריך ללבוש איתו מעיל, וזה תמיד נחמד ופרקטי. וכעת, הנה תמונה מטושטשת שלי מהבימה ויאללה ביי!

A photo posted by Sharona R (@sharona_shblog) on Jan 5, 2016 at 2:00pm PST

בבאזל יסדתי את מדינת השמנמנים!

היום התעוררתי לשילוב של הרבה עבודה לעשות מחד עם יום חג שמשי שחבל לבלות לבד בבית מאידך. לנוכח נתונים אלה החלטתי שהדבר הנכון לעשות הוא לפגוש חברות לארוחת צהרים טעימה בבאזל ואז להתפצל - הן יכלו למסיבת החלפת בגדים שמנה בקרבת מקום ואני לבית קפה חביב זה או אחר בו אשרוץ עם המחשב עד תגיע קריאת ווטסאפ של "יאללה מיציתי". 

וכך אחרי לעיסה נמרצת יצאתי לכיוון חנות היין סלאש ביסטרו בה המליצו לי לשרוץ ובדרך נכנסתי להציץ הכצעקתה בחנות של סטלה ולורי.

את צמד המעצבות הזה אני מכירה כבר זמן מה מרזילי. מדי פעם אני מתפתה למדוד את שמלות המקסי היפות והגזעיות שלהן רק כדי לגלות פעם אחר פעם שהן צרות לי בבית השחי בס"מ אחד בדיוק. חשבתי שיהיה מענין לבדוק אם החנות שלהן יש בגדים שלא נמכרים ברזילי וכן יתאימו לי ואכן מצאתי כמה חולצות, טוניקות ושמלות שהתאימו לי במידה 48. 

הנה חולצה \ שמלונת עם כיסים.

שמלה מבד גמיש יחסי שהיתה מאד נחמדה ונמכרת עכשיו בחצי מחיר, כי היא מקולקציית החורף.

הנה חולצה \ שמלונת דומה לעליונה בדוגמה מנומרת. יש להן קפלים נחמדים בגב.

והנה הגרסה הקצרה של אותו הבגד, הפעם בלי כיסים. אהבתי אותה מאד אבל חששתי שהיא שקופה מדי לצרכיי.

והנה היא בגזרה החייתית בלי פוקוס. מסיבה זו או אחרת, הדוגמה הזו היתה טיפה רחבה יותר ולכן ישבה עליי טוב יותר. אני חושבת שזו אחלה חולצה לראיונות עבודה - מחוייטת מחד ושרונאית מאידך. צריך רק לתקן את בעית הפוקוס והכל יהיה טוב.

כל הבגדים בחנות הם One Size. יש שם את כל השמלות והאוברולים המגניבים שלהם שקטנים עליי. הכל עולה בין 550 ל-1400 ש"ח ויש כל מיני פריטים מעונות קודמות שנמכרים בהנחה. יש גם את התיקים של המותג ואי אילו תכשיטים. כשהתלבטתי אם לקנות את חולצת הזברה או לא וציינתי בפני המוכרת שברזילי יש לי הנחת מועדון של 10% ולכן אני חוששת שלא חכם לקנות אצלם, היא הציעה לתת לי את אותה ההנחה. אחלה שירות!

נראה שאזור באזל מתאים לסיור קניות קטן לשמנמנות לייט שבחבורה (אלה שלובשות מידה קטנה מ-50) החובבות בגדי מעצבים. יש את החנות של נעמי ואת החנות של סטלה ולורי ויש את המכירות הביתיות של לוטה סטייל כל כמה זמן ונומה נמצאת במרחק הליכה קצרה. יש בשכונה הרבה בתי קפה חמודים וחנויות ילדים יפות במיוחד, כך שאפשר לבלות שם כמה שעות בנעימים עם או בלי חברים.

לפני סיום, אומר שמדדתי שוב את השמלה שקניתי ברזילי והראיתי לכם בתשוויץ האחרון והחלטתי שהשרוולים ממש לא מחמיאים לי והחלפתי אותה בעגילים לא נורמליים ובתיק בד חמוד של מירית רודריג בו חשקתי זמן מה (האמת היא שחשקתי בבגדים שהיא מעצבת מאותם בדים, אבל הם לא עולים לי על ירך אחת, אז הסתפקתי בתיק). את התיק תראו מיד. חוץ מזה, אספתי בדרך לבאזל את אות האלפקה שקניתי לי בכמה גרושים בחנות מקוונת כלשהי לפני זמן מה כשהייתי זקוקה נואשות לתספורת. אני צריכה להאריך את השרשרת ולכן לא ענדתי אותה, אלא רק טלטלתי אותה בידי כמו היתה שקיק תה ורוד.

מה לבשתי לתשריץ

חולצה מנקסט

מכנסיים מאלמביקה

אות האלפקה הידידותית מחנות מקוונת כלשהי

תיק מרזילי

נייקי אייר מקס 90 מסטורי

נכנסתי למרכולית השכונתית הגנבנית כדי לקנות מצות וביצים (הייתם מאמינים שהצלחתי לבשל ולאפות עם 36 ביצים בשבוע האחרון ועכשיו קניתי תבנית רביעית של תריסר?? פסח הוא חג מופרע) ומצאתי חבילות קטנות ויקרות של אמנון ותמר. ומאחר ותנו חכמינו לצלמם בלבד צלום צילמתי ואצתי לביתי להכין פשמ"צ ערבית. חג שמייח לכולם ותרגיעו עם הביצים!

סדר שיהיה פה

לאחרונה התבקשתי בידי מספר קוראים לרכז אפשרויות לבוש נחמדות לסדר. ביקשתם? קיבלתם.

למרות שמשפחתי חילונית לחלוטין, נראה לי שכללי הלבוש שגיבשתי יתאימו לכל המשפחות. אבל לפני כן חשוב לי להבהיר דבר מה - אני דוחה על הסף את שיטת התלבשו מכנסים צרים כדי שתסבלו אם תנסו לאכול יותר מדי. אנחנו בעד שמחת חיים פה ולא מעודדים סבל ושנאה עצמית. אני בטוחה שגם אנשים ששומרים על דיאטת הרזיה ישרדו לילה אחד של אכילת יותר מדי קניידלעך וכבד קצוץ. אוי קניידלעך, אני אוהבת אתכם כל כך. כנראה כי הם דומים לי - עגולים ומבוצלים עם קצת קינמון נום נום נום חי אליהו הנביא טוב חלאס.

לליל הסדר, אם כן, אני ממליצה ללבוש:

• בגד חגיגי
• ואביבי
• בשכבות
• שנוח לשבת איתו
• גם אחרי שאוכלים יותר מדי

מטרת השכבות היא לאפשר לכם להרגיש בנוח בבית בו אתם לא שולטים בטמפרטורה. מניסיוני, תמיד יש מישהי שקר לה ולא רוצה מזגן ולכן אני ממליצה ללבוש בגד נטול או קצר שרוולים מתחת לעליונית נחמדה.

ועכשיו להמלצות הבית. שבליג!

צמודוני ג'ינס לבנים מנקסט - 103₪ ומשלוחינם

הנה מילה חדשה לשבלוג - צְמוּדֶנִים! (צמודונים מבד דנים או גֶ'גִינְגְס בלעז). הם נראים חגיגיים ולא יציקו לכן גם אחרי כוס רביעית וצלחת שישית וישמשו אתכן הרבה אחרי שהחג יגמר. הם מתאימים גם ללבישה מתחת לכמה וכמה מהפריטים הבאים ברשימה.

כפתן לבן של נפתול - מחיר 580₪

התמונה מפה

זה המועמד המוביל שלי ללבישה לסדר. את שלי קניתי ברזילי, אבל מסתבר שיש לנפתול גם חנות מקוונת. המחירים, בכל מקרה, זהים אם איני טועה (קניתי את שלי לפני כמה חודשים טובים). הכפתן שקוף וקליל ונעים להפליא (לבשתי אותו ליומולדת שלי, אבל הייתי עייפה מדי בסוף המסיבה בשביל לצלם. פישול) ויפה מעל חצאית, או מכנסים קצרים, או צמודונים, או ג'ינס. בקיצור הוא נפלא. אפשר ללבוש אותו מעל משהו (קומבניזון, גופיה) או מתחת למשהו (אני מאד אוהבת ללבוש אותו מתחת לחולצה שחורה פשוטה כשהצווארון מציץ החוצה, או מתחת לגופיה צבעונית שמגיעה עד מתחת לחזה. בקיצור - אני חייבת לכם תמונה). בקיצור - מקסים.

שמלת תחרה בלוונדר מאסוס - 252₪ ומשלוחינם

היא תראה נהדר עם או בלי גרביונים, או כטוניקה מעל הצמודונים הלבנים מלמעלה עם עליונית נחמדה. מה שלא יהיה, מדובר בשמלה מנצחת.

חולצה בוורוד עתיק של ניו לוק באסוס - 133₪ ומשלוחינם

אמנם היא מקו המידות הרגילות, אבל אני מאמינה שמידה 18 תתאים למידה 46-48 ישראלית (אני קונה חולצות כאלה כל הזמן). הצבע מקסים, התחרה יפה ומתוחכמת והשרוולי הקצרצרים מתאימים למצבי חירום מזגניים. היא תהיה יפה עם חצאית, ג'ינס, לעבודה וכמובן עם הצמודנים הלבנים מלמעלה.

שמלה פרחונית ממוד קלות' - 325₪ לפני משלוח

יש במוד קלות' הרבה שמלות יפות, אבל הקו המנחה שלי לערב זה הוא אביביות מחד ונוחות מאידך, ולכן בחרתי בזו. האורך המושלם לישיבה נינוחה והביקורות אומרות שהיא רכה ונעימה והצבע ממש מקסים בעיני. וזה הזמן להזכיר לכן שיש בדף ההטבות לקוראי השבלוג קוד הנחה של 15$ להזמנה ראשונה ממוד קלות'.

שמלה מהקולקציה החדשה של אלמביקה - בסביבות ה-900₪

צילום יחץ משבוע האופנה

מדדתי את השמלה הזו לפני שבוע האופנה והתלבטתי אם לקנות אותה או לא (בסוף לא). היא נוחה ויפה להפליא ומשלבת באופן לא ברור אבל מוצלח את טרנד הגלביות עם בגדי בית ספר יסודי אנגליים, ויפה כשמלה וגם מעל מכנסים (הלבנים מלמעלה, למשל).

שמלת סאטן של נומה - 380₪ 

לא מדדתי את השמלה הזו, אבל היא נראית נעימה ונוחה והאורך בהחלט מתאים לישיבה ארוכה. אבזור שונה יתאים אותה לאירועים רבים - מחתונה, דרך לילה הסדר עד לארוחה בצהרי שישי עם חברים עם כפכפים.

חצאית הונגרית של Madewithlovebyhannah - במחיר 315₪ כולל משלוח

חצאיות מודפסות מלאכת יד מאטסי, המיוצרות במגוון רחב מאד של מידות. הן יפות ומיוחדות ויתאימו לחולצה לבנה או צבעונית, כאוות נפשכן.

עליונית לבנה מ-So Simple - עולה 229₪

הראיתי לכן אותה בביקור הבזק שלי בחנות הראשונה של הרשת, והרבה מכן אהבו אותה. היא נעימה וחגיגית ותראה נהדר עם.. ניחשתן נכון! הצמודנים מלמעלה. אם אתן לובשות מידה 48 ומטה, אני ממליצה להציץ בחנות הרשת הקרובה לביתכן (או רחוקה, אני לא אנהל לכן את החיים!). יש שם כל מיני בגדים קלילים ונעימים במחירים נוחים שיתאימו לליל הסדר, בפרט אם אתן חובבות לבוש סולידי.

לסיום, אני חושבת ששרשרת פרחונית גדולה תהווה סיומת מושלמת לתלבושת החגיגית.

הנה שרשרת חדשה ופרחונית מזארה שעולה 119₪

גם זו מאטסי תעשה את העבודה במחיר 377₪ כולל משלוח

ולסיום, אמליץ (כפי שעשיתי כבר בדף הפייסבוק של השבלוג) על ההגדה השנתית של אסופה בה השתתפו עשרות אמנים שקיבלו כל אחד כפולת עמודים לאייר. השנה השתתפו במלאכת האיור מאיירת הבית, עדי אלקין, וציירת הבית, ג'ני מייליכוב (ודאי נתקלתן בעבודות שלהן כאן בעבר) מה שהופך את הרכישה (85₪ להגדה) לכדאית במיוחד. לתשומת ♥כן - הקפידו לקנות את גרסת הכריכה הקשה, כי הגרסה בכריכה רכה ממש ממש לא מוצלחת, בעיני.

אני מקווה שנתתי לכן כמה רעיונות חדשים. אשמח לענות על שאלות (לא כולל מי לעזאזל לובש כפתן שקוף לליל הסדר) אם יש כאלה. כמו כן, אשמח אם תענו לי על השאלה - האם כדאי לערוך מכירה ביתית במהלך פסח, או לחכות עד מאי-יוני כזה. תודה ובתאבון לכולן (אני רעבה).

תשוויצולדת

מאחר וגם השנה אין 29 לפברואר, חגגתי את יום הולדתי במשך כל הסופשבוע, כנהוג. ראשית, חזרתי לטניס לראשונה מאז הניתוח ביד שמאל והיה הרבה יותר טוב משחששתי שיהיה (הכושר מן הסתם הדרדר, אבל הטכניקה לא רעה בכלל). בבוקר שישי הוזמנתי לתועפות רוטב הולנדז בדיקסי ואחרי זה נסענו לבית טפר

לחפש מציאות בסייל החצי שנתי שלהם. מאחר ואני ממש ממש רעבה עכשיו, אני אראה לכם מה קניתי ואלך לאכול. סבבה? סבבה.

ראשית, קניתי לי חצאית עפרון צרה וארוכה של מאיה נגרי ב-70% הנחה. התמונה עושה לה עוול, אבל לא הצלחתי לצלם אותה טוב משום מה. היא מחמיאה מאד, מגיעה בדיוק לנקודה הנכונה מתחת לברך ויש לה שסע קטן מאחורה וקיפולי בד יפים ומחמיאים מקדימה. הבעיה היחידה איתה מבחינתי היא שאין לי מושג אם היא חומה או אפורה.

מאחר והחלטתי מראש שאני מצטמצמת, קניתי לי חולצה אחת בלבד בסייל של אלמביקה, והיא זו שבגזרתה חשקתי כל העונה ולא קניתי כי לא רציתי להוציא עליה 600 ש"ח. ב-70% הנחה לעומת זאת, זה כבר היה שווה, כי תאמינו לי שהיא מחמיאה מאד מאד.

חוץ מזה, במסגרת טירוף תיקי הקיץ בצבעי הקיץ בו לקיתי לאחרונה, רכשתי לי במתנה תיקון גמדון של Tous (אין לי מושג איך לבטא את זה בעברית) בצבע קורל-אדמדם-ורוד-ניאון שאפשר ללכת איתו עם או בלי רצועת כתף. אני מאד מחבבת אותו ולהבדיל מתיקים גמדים אחרים, יש בו מקום לסלולרי הגדול שלי ולכל מה שצריך לסחוב עליך אפילו בפורמט מצומצם והוא יכול לשמש כמזוודה לפודינג, אם היא תרצה לנסוע לאנשהו בסטייל.

ואם כבר מדברים על פודינג, תראו את האיור המושלם הזה של איה רוזן, שציירה אותי בדמות גילה אלמגור ואת פודינג בתור אביה לכבוד חגיגות המומולדת שלי (כמו בתמונת הפרופיל החדשה שלי בפייסבוק). זאת אחת ממתנות היומולדת האהובות עלי ביותר השנה.

אגב, סיפרו לי עכשיו, בתצוגה של גולברי, שיש היום בערב אירוע בלוגרים של Tous אליו, כמובן, לא הוזמנתי. לכן אני חוזרת ומדגישה שלא קיבלתי את התיק, או הנחה או מה שלא יהיה, כי אם קניתי אותו במו כספי. אבל אני לא מרירה מה פתאוםםםםם*.

ואם כל זה לא מספיק, גם הסתפרתי קצת וצבעתי לשחורדיני.

ולסיום, אם בא לכם לשמוע אותי מפטפטת על האינהולדת שלי בגלי צה"ל, תוכלו לעשות זאת בלחיצה על הלינק הבא (בערך מדקה 22:30). מזל טוב לכולם!

* מרררר מרררר

תוצאות ציד הקרדיגנים הגדול ונספחים

התזכרו, קוראים חתיכים, איך לפני מספר ימים התייעצתי אתכם בדף הפייסבוק של השבליג בנוגע לקרדיגנים ומחסור בהם? זה מה שכתבתי:

אני מחפשת פולובר\אפודה\וסט\קרדיגן ללא שרוולים מצמר. הייתי בגאפ, זארה, רנואר, קסטרו, H&M, פוראבר בלה בלה בלה ועוד כמה חנויות ואני לא מוצאת כלום.

1. דה פאק? קר לי!
2. איפה יש?

בעקבות המלצותיכם חזרתי לסיבוב שני בקניון רמת אביב, שם מצאתי גם מצאתי אי אלו אלטרנטיבות צמריות, והנה הן לפניכם בצירוף עוד כמה דברים חדשים ונחמדים שאגרתי בטובי לצרכי תשוויץ.

ראשית, חזרתי לזארה והפעם לסניף הטוב של קניון רמת אביב. הפעם מצאתי את הקרדיגן הזה, שטוענים שהוא שחור אבל נראה לי כחול. הוא חם ונעים וגדול ועוטף וטוב. יצירת המופת שתלויה עליו היא שרשרת שקניתי בדורית שדה. מדובר בשרשרת מעור שעליה מודפסות שרשראות בזהב. אפילו גברים אמרו לי שהיא נהדרת, גברים!

קרדיגן שני, הידוע בכינויו סוף הזיכוי ברזילי, נוטה לכיוון הפרקטי מבלי להעיק. הוא פרקטי בגלל צבעו שמתאים כמעט לכל בגד, אבל לא מעיק בגלל הגב החתוך שלו. בנוסף הוא רך רך ונעים.

סריג (אחת המילות השנואות עלי בשפה העברית) של טליה, בו חשקתי מזמן והיה חסר במידתי. צבעו שמנת, יש עליו נקודות זהובות והוא רך נשי ומתוק.

בגד שאין לי מילה עבורו כי הוא לא שמלה ולא חולצאית, אבל הוא קיים ויש תמונה שמוכיחה את זה. הוא רך רך רך ותכלכל ומאיה טוענת שהוא נראה כמו פיג'מה אבל מאיה לובשת רק סטימפאנק שחור או גג אפור, אז מה היא מבינה פחח. קניתי את זה במכירת חיסול קיץ של דנה אשכנזי ואני מתכננת ללבוש אותו בשכבות, כפי שבודאי תראו בקרוב.

אגב חיסולים - לאחרונה עשיתי לי הרגל לקנות באזור החיסולים של אלביקה, כאילו זו חנות בפני עצמה. בכל חנות של אלמביקה יש איזור הנחות שנע בין 40-70 אחוזי הנחה על עונות קודמות ופריטים בודדים ואם מחטטים בו מוצאים כמעט תמיד אוצרות, כמו השמלה הזו ב-70% עם כיסים חמודים ונקודות שחבל על הזמן. אני ממליצה בחום לבדוק את הנושא, אם אתם חובבי אלמביקה שלא מעוניינים להוציא 600₪ על חולצה.

ולסיום, בושם שמאיה הביאה לי מארצות הברית של אמריקה, כי לא ניתן עדין לרכשו בישראל. החדש של אסתי לאודר, שזכה במגוון פרסים במגוון מגזינים וכולם כותבים עליו כל הזמן והחלטתי שכדאי לנסות כי הוא מתואר כעצי ואני אוהבת בשמים שהם על גבול האפטרשייב, עם ריח יבש ומורכב.

בפעם הראשונה ששמתי אותו חשבתי שנפלתי, אבל מסתבר שהוא מתפתח לאורך זמן. בהתחלה יש ריח פרחוני מתקתק משהו שהוא כמעט אבל לא יותר מדי יותר מדי לטעמי. אחרי כחצי שעה, הוא מתעדן לריח יבש יותר, עצי מתובל ונשי בלי להיות מעיק ופשוט משובח. אז נכון, הריח לא מחזיק שעות ארוכות, אבל הוא דוהה לתוך ניחוח נפלא כל כך שמרחף מעלי כמו עננה קטנה של וואו כמה קשה לכתוב על בושם אבל איזה כיף למצוא אחד שאני אוהבת.

ועכשיו חברים, זמן לעבוד לפרנסתנו. שבוע טוב לכולם, שתריחו טוב ותתלבשו חם.

גשם גשם בוא

בתחילת השבוע נחסמה דרכי הביתה בידי אלפי זאטוטים והוריהם שנהרו לפסטילפת זה או אחר. לכן עשיתי ויברח לכיוון הקניון כדי להעביר שעתיים בנחת לפני שארהיב עוז לצאת שוב לכיוון החנוכיה שלי. מאחר והייתי במצב רוח למדוד ולא לקנות צלחתי את חנויות היוקרה בקניון מבלי להוציא שנקל ושלוש שעות מאוחר יותר נחתתי על ספתי עם שקית ובה אטמי אוזנים וחצי סופגניה מרולדין (יפות יפות, אבל יש להן טעם של כרית).

בכל מקרה, מדדתי חצי מהחנות המחודשת של קום איל פלוץ, בה כל סוודר עולה 1800₪ וכל מעיל עולה כמו המשכנתה שלי. למרבה השמחה, כל הבגדים היפים באמת היו צרים על זרועותיי השמנמנות ולכן נותרתי באיזור הבטוח. בשלב כלשהו באה המוכרת עם סוודר משגע, כולו ורדרד וסגלגל ורך, וברור היה שיש בו מקום לשרונה וחצי סופגניה ועוד קצת אבל אני סרבתי למדוד אותו. וכך התנהל הדיון

מוכרת: תראי איזה סוודר מטריף

אני: וואו הוא ממש יפה

מוכרת: רוצה למדוד?

אני: לא תודה

מוכרת: הוא בטוח יתאים לך אל תדאגי

אני: זה לא המידה, אני פשוט לא מאמינה בסוודרים

זה נכון. אני לא מאמינה בסוודרים. הפסקתי להאמין בסיפורים על גשם וחורף ושלג בחרמון. לא קונה את זה יותר. עובדים עלי פעם, לא יפה. עובדים עליי פעמים? הבוז לשרונה. לא יהיה פה חורף, לא יהיה שום סוודר ורדרד סגלגל ורך ב-1800₪, לא יהיה מעיל העור החדש שלי ולא יהיה מגפיים משום סוג שהוא. אפילו רטיבות בתקרה לא תהיה פה.

ומאחר ואת בגדי החורף החמודים שלי כבר לא אלבש השנה, חשבתי להראות לכם כמה מהם פה, שלא יגידו שלא ניסיתי. אני הייתי מוכנה לחורף, זה הוא שלא הגיע, הבן שחץ.

קרדיגנתול שישאר לשחק בארון עם החברים שלו 

חולצת אגומניאקים רכה שקיבלתי ולא תראה אור יום

 

חולצאית\גלביית פסים גברית נשית של אלמביקה שתחכה כבר לחורף הבא (אם יבוא)

מיזע עם איש מכירות טבעוני שלעולם לא אלבש

וכמובן, עגילי החורף הותיקים שלי, שישארו במגירה שם יחלמו על ימים טובים יותר, באירופה

בקיצור, המצב בטטה וחבל שכך. אך עוד לא אבדה תקוותנו ואף אני, מרירה וקשת יום, הנחתי תפוח אדמה יחיד במקרר, שיהיה. מי יודע, אולי עוד יסתגרר יום ואגרב גרביון? עד אז ימשיך משוררנו הלאומי, ממקום מנוחתו לצד אהובנו אריק בבית הקברות טרומפלדור, ללחש באוזני בקול דרמטי את שירו הידוע -

וּמִתְיַתֵם הַלֵב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַפֵק בִדְמָמָה:
"בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם?
צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה."

שובה של כורסת המשרד האדומה

השבוע שמתי לב לשתי עובדות. הראשונה, שלא העליתי מה לבשתי היום בצורה מסודרת כבר די הרבה זמן והשניה, שהגיע הזמן להסתפר. התספורת תטופל בקרוב, מאחר ואני מבלה את מרבית זמני עם סיכה שעוצרת את השיער מלהינעץ לי בעין, והנה שני מה לבשתי לעבודה השבוע להנאתכם.

הערה מנהלתית - מאד מאתגרת אותי הדילמה איזו תמונה לבחור, אחת שבה התלבושת נראית טוב או אחת בה אני נראית טוב. בשני המקרים הבאים תראו שהעדפתי את התלבושת על פני עצמי, מה שמסביר את פרצופי החובזה שענדתי לצורך הצילום. אחח חטא הגאווה. יאללה.

תלבושת לעבודה א

חולצה מנקסט

מכנסים מאלמביקה (ישנים)

גרבים מנקסט

מוקסינים מפריימארק *

עגילים בעיצובי

*  את המוקסינים האלה קניתי ב-60₪ לפני שנתיים בפריימארק בלונדון וקברתי בארגז של המיטה. לפני שבועיים נתקלתי בהן ושלפתי אותן ממחבואן ומאז הפכו בהדרגה לנעלים החביבות עליי. הן מתאימות כמעט לכל בגד (לא תופס לגבי תלבושת ב למטה) והן מרופדות ונוחות במידה מפתיעה. אז נכון, ה"עור" ממנו הן עשויות נראה כמו נייר ורק אלוהים יודע כמה זמן הן ישרדו, אבל אני אצטער לראות אותן הולכות.

תלבושת לעבודה ב

שמלה (הנלבשת כחולצאית) ממוד קלות'

עליונית מאלמביקה

ג'ינס מדורותי פרקינס

נעלים של נייקי

שרשרת מה. שטרן

תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים

חושבתני שזהו, לעת עתה. חדי העין מביניכם ודאי הבחינו שכורסת המשרד האדומה קיבלה במתנה תרשים ארוך כמו הגלות שמתאר תהליכי QA תקינים. הבדיחה הקומתית היא לומר לכל עובד חדש שהוא צריך לשנן את התרשים, כי כאלה אנחנו, חלאות. 

לפני סיום אספר לכם שאני מתכוונת להעלות לפה את הפריטים שלא נמכרו במכירה, לשם מכירתם המקוונת. כך שאם פספסתם את המכירה או סתם לא הגעתם ואתם מעוניינים לחמוס את ארוני, אתם מוזמנים. ועכשיו, סופגניות לכולכם ויאללה לעבודה. יש לי תרשים לשנן.

אובססיות

מכירים את המונח "תולעת מוזיקלית" או כפי שנהוג לקרוא לו, נתקע לי שיר בראש? אני מכירה היטב את התופעה הזו. פעם זה היה עין גדי כמה שבועות רצוף, ואז חטפתי את הרקוויאם של מוצרט לגבות (כן, כל החמישים ומשהו דקות) ולפני שבוע התחילה הפוגה בדי מינור של באך הידועה בכינויה זה כל כך הרבה יותר טוב מלרקוד ולאהוב של ג'ניפר לופז שבאמת לא אכפת לי. בקיצור, אובססיות וקיבעונות לא חדשים לי ואני רגילה לחשוב מחשבות שלא בהכרח בחרתי להתעסק בהן.

לאחרונה פיתחתי כמה אובססיות אסתטיות, ומאחר ולא יפה לשמור סודות בחברה, ומאחר ותולעים מוזיקליות עוברות רק כשמדביקים בהן מישהו אחר, החלטתי לחלוק אותן עמכם.

מעיל אופנוענים מעור 

אני רוצה מעיל אופנוענים מעור שחור מאט, שמגיע בדיוק עד המותן ולא סנטימטר יותר, בלי ניטים ועם גימורי מתכת בצבע ברונזה. כמו המעיל הזה שבזמן שחיכיתי שיגיע לסייל נחטף ולא נשאר ממנו כלום במידה שלי או בכל מידה אחרת.

ניקולט מייסון אומרת שמעיל כזה הוא הבסיס למלתחה של מי שאני מגדירה כשמנה גאה ואני מסכימה. הוא גזעי להפליא, מתאים לכל תלבושת משמלה נשית ועדינה ועד ג'ינס וטישרט עצבניים, מתאים בול לחורף הישראלי הלא מי יודע מה קר והוא ישמש אותי שנים. ללא ספק בגד שווה השקעה (יענו Investment Piece).

תרגעי שרשיר אני אומרת לעצמי הסתיו עוד לא התחיל ויגיעו עוד מעילים כאלה. אבל ארררר כל כך רציתי אותו, השם ייקום רוכסניו.

מגפונים ויקטוריאנים

כשהייתי תיכוניסטית ובתקופת שירותי בצבא היו לי כמה זוגות מגפונים כאלה, ופתאום התחלתי להתגעגע ואני רוצה שוב - מגפוני עור שחורים, שמסתיימים בשליש התחתון של השוק, נשרכים עם לולאות או ווים (כמו מחוך), עם חרטום מעוגל מעט ועקב נמוך שמנמן ומעוקל. משהו בסגנון של אלה מאיביי, למרות שתחתיתם מעט מגושמת מדי לטעמי.

בעונות הקרות ניתן למצוא וריאציות על מגפונים כאלה בחנויות שונות בארץ, ובראשן שופרא, אבל אני לא רוצה גרסה מודרנית אלא את הדבר האמיתי. הן יהיו נפלאות עם שמלה או חצאית, במיוחד עם גרבונים עבים מצמר או חצאית מקסי. אני מניחה שאוכל למצוא זוג שיתאים לי כשמזג האויר יתחיל להתקרר.

אלמביקה

את הבגדים של הגר אלמביק אני מכירה כבר הרבה שנים. היא היתה המעצבת האהובה על אמא שלי בשנים האחרונות (יחד עם ששון קדם, שמעצב בסגנון דומה אך תיאטרלי יותר) ואלה גם שני המעצבים שלתצוגות שלהם אני מחכה בשקיקה הגדולה ביותר בשבוע האופנה הישראלי. בשנים האחרונות היתה לי בעיה פסיכולוגית עם הבגדים שלה - היתה לי חצאית שלה שאהבתי מאד ולבשתי הרבה. בפעם האחרונה שלקחתי את אמא לבית החולים חיפשנו משהו שיהיה לה קל ללבוש ונתתי לה את החצאית. כשהגענו לבית החולים היו חייבים לגזור את החצאית ממנה כי לא היה לה כח להתפשט והיא נותרה מאושפזת עד מותה שבועיים מאוחר יותר. נראה לי שזה עונה על ההגדרה המקובלת לטראומה. 

בכל מקרה, לפני כמה חודשים השתחררתי מזה (למרות שחצאית בסגנון הזה בחיים לא אקנה יותר) והתאהבתי בה מחדש. הבגדים שלה נראים לעתים גדולים ולא מחמיאים על הקולב, אבל הגזרות שלה מהונדסות בדיוק לגוף האישה המלאה ועל הגוף מרביתם נראים נפלא ומדגישים חיטובים כפי שאף בגד אחר לא עושה. לדוגמה, אחת המוכרות שלה הסבירה לי באריכות את השימוש שלה בכיסים, גם בדגמים בהם לא ברור למה צריך אותם בעצם, כדי להכביד את הבגד ולגרום לבד להחליק על המותן וליפול בדיוק כמו שצריך על הירכיים. בנוסף, היא אלופת העולם בשילוב אורכים ושכבות בדרגות אטימות שונות.

תמונה מדף הפייסבוק של אלמביקה

הבגדים שלה תפורים היטב ומחזיקים שנים. הבעיה היחידה שלי איתה היא שאני לא מצליחה אף פעם לתפוס את הפריטים הצבעוניים שמופיעים בקטלוגים שלה כי הם תמיד מיוצרים בכמויות זעירות ונחטפים מיד עם תחילת העונה. השנה החלטתי שאני אתפוס לי מכנסים ורודים-אדומים מיד כשתגיע קולקציית החורף. נראה אם ילך לי או לא. בכל מקרה, בגדים צבעוניים לעולם לא שורדים עד מכירות סוף העונה ולכן תמיד צריך לקנות אותם במחיר המלא והגבוה.

סטלה עמר מדגמנת אלמביקה. התמונה מפה

כל מה שריי שגב לובשת

אני מכירה את ריי מספר שנים ויודעת טוב מאד שהיא אישה נעימה ופצצה שחבל על הזמן, אבל לפני כמה שבועות (אני כבר לא זוכרת למה) התיישבתי לעבור על כל הבלוג שלה אחורה (אה כן! כי קניתי טוניקה של אלמביקה שזכרתי שיש לה ורציתי לראות איך היא לובשת אותה) והתאהבתי בסגנון הלבוש הלא מתאמץ שלה. היא משלבת שמחת חיים, סקסיות וקוליות שלא רואים כל יום ועושה זאת באמצעות בגדים שהיא קונה אצל מעצבים שאהובים גם עליי (עיינו ערך האלמביקה שלמעלה) כך שאני יכולה לנסות לחקות אותה עם הבגדים הדומים שיש לי ולהראות שונה מהסגנון הרגיל שלי. המותגים ששוכרים אותה כפרזנטורית זוכים בכל הקופה, לדעתי, כי היא יכולה לגרום גם למותג המידות הגדולות הנחות ביותר להראות קולי כמוה, והיא דוגמנית המידות הגדולות בעלת סגנון הלבוש הקולי בתבל.

התמונות מהבלוג של ריי

 

כל מה ששלי גרוס אוהבת

כפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר,יש לי בעיה עם הבלוג והאינסטגרם של עורכת זמנים מודרנים והבלוגרית המוערכת שלי גרוס. הטעם של שלי משובח כל כך, כל כך נקי ופשוט ויוקרתי, שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. למעשה, היא משמשת כסטייליסטית שלי בלא ידיעתה. מדי פעם היא מעלה תמונה או רשומה שמסבירה לי בקיצור ולענין שכל מה שעומד ביני לבין האושר הוא קימונו של זארה או מעיל צבאי עם קשירה במותן ואז אני נורית מכיסאי מול המחשב כטיל באליסטי לחפש גרסה שתתאים למידותיי (שלי רזה ממני בהרבה ולכן יכולה לרכוש בגדים שאני יכולה רק לחלום עליהם). היא מאתגרת את חוש הטעם שלי והמלתחה שלי הולכת ומתכווננת בעזרתה למקום מדויק יותר. היא ללא ספק הבלוגרית האהובה עלי זה שנים ותמשיך להיות כזו כל עוד תעסוק בכתיבה.

תמונות מהבלוג של שלי

נראה לי שזהו לעת עתה. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה וכוס קרירה של מים.

ובמה אתם חושקים בזמן האחרון? ספרו לחבר'ה ויוקל לכם.