‏הצגת רשומות עם תוויות קניות בזול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קניות בזול. הצג את כל הרשומות

יום שני, 4 בפברואר 2019

אני חוזרת לשורשיי (הוורודים)


מכירים את זה שאתם עושים כל מה שכתוב ברשימת המשימות היומית שלכם פרט לזו הראשונה, עליה הצלחתם לדלג מבלי לשים לב בכלל? ובכן אני תזמנתי את הרשומה הזו לעלות בלי לכתוב לה התחלה וקלטתי את זה רק הרגע. איזה מביך זה יכול היה להיות לו הרשומה היתה עולה בלי התחלה? ועוד אצל מי שמתיימרת להיות מקצוענית תוכן? בא לי לבכות רק מהמחשבה על זה. ועכשיו שהתחלנו, אפשר להמשיך.

תלבושת ליום שנגמר בורוד
חולצה מ-Monki (ברלין שנה שעברה)
גי'נס מאסוס
הבלאנדסטון הקדושים


לפני שאתם מתחילים שוב עם הנעלים, תראו את השיער! נתתי לניסים לשכנע אותי לצבוע את הקצוות המחומצנים שלי ואת שיער השיבה מקדימה בוורדרד חיוור ויצא אחלה בחלה! זריקת הצבע הזאת היתה בדיוק מה שהייתי צריכה החודש, שהפך בעקבותיה לוורוד במיוחד כפי שתראו בהמשך.

תלבושת להופעה של פוצים פוצים
סוודר מ-Monki (ברלין שנה שעברה)
חולצה של מותק
ג'ינס מאסוס
עגיליאש של Yippy Whippy
סניקרז של אדידס


פוצים כותב שירים יפים על חיות הבר והמשק ולכן מן הראוי היה לענוד לכבוד ההופעה את העגילאש (עגילים בצורת דג הפרווה שלי, מיקולאש) החדשים שלי. להבדיל ממה שרבים מחבריי חושבים, לא הכנתי אותם או הזמנתי אותם במיוחד, אלא מצאתי אותם בקולקציה קודמת של מעצבת אוסטרלית חביבה ממנה קניתי דבר נוסף שתראו מאוחר יותר.

עגילאש!!!
הדבר השני האדיר בתלבושת הזו הוא הנעלים האלה של אדידס, בהן חשקתי חודש לפני נסיעתי ללונדון. ניסיתי להשיג אותן מהסוחרים המקומיים החביבים עליי אבל הן לא הגיעו לארץ. כך נאלצתי להזמין אותן לחברה שחיה בלונדון והיא הביאה לי אותן כשנפגשנו לצרכי מפגש, טיול ופלין. כשהוצאנו אותן מהקופסה שתינו כמעט התעוורנו. שניה מאוחר יותר כבר רקדתי באמוק ברחבי חדר המלון שלי בעוד חברתי שוכבת בתנוחה עוברית על השטיח מקיר לקיר ומתייפחת. חברתי טופז נוהגת לומר שאם הרבנות היתה מאפשרת זאת, היא היתה מתחתנת עם מפזר החום שלה. ובכן אני רוצה להתחתן עם הנעלים האלה ואם זה דורש נסיעה מהירה לקפריסין, שיהיה כך.

מי יפות של אמא
תלבושת לביקור בכפר
 כובע מאסוס
עגילים מאקססורייז בלונדון
חולצה מתערוכת סנופי וחברים בלונדון


ואם כבר בטופז עסקינן, אז נסענו לבקר אותה בביתה הזמני שבעמק יזרעאל, שם היא התאהבה בעוגה בעוד אני אימצתי חציל.
צילום - אייל רדושיצקי
בלונדון ביקרתי באחת התערוכות המתוקות והחכמות בהן הייתי בחיי - תערוכה על Peanuts והאמנות העדינה והמהפכנית של צ'ארלס שולץ (מסתבר שהוא השפיע על התרבות המערבית באופן מהותי ממש, מפוליטיקה ועד פסיכולוגיה). חנות התערוכה היתה, כצפוי, שדה מוקשים גמור. מצאתי עצמי מוציאה שם חלק ניכר מתקציב הנסיעה שלי ואני לא מתחרטת על כך בכלל. ראו כמה חמודה חולצת לוסי שקניתי! זה הבגד היחיד שיש לי בצבע הזה ומסתבר שהוא משתלב מעולה עם ורודים בשיער ובכלל. לכן שילבתי אותו עם עגילי הפרחים הוורודים הענקיים שקניתי בקמדן, הקניה הראשונה שלי ברשת Accessorize בחמש השנים האחרונות, אם לא יותר.

תלבושת לעבודה
חולצה של Lazy Oaf 
עגילים של They Dream


לאחרונה שטחתי בפניכם את התאוריה שלי בנוגע לבגדים שהם גם חברים. חולצה זו, ובכן, היא אחת מאלה ומגיעה, מן הסתם, מהמותג השולט בתחום Lazy Oaf (קניתי אותה בישראל דווקא, ברשת Story שהורידה לאחרונה את מחירי המותג המיובא הזה). אין על לייזי. באמת שאין.

תלבושת נוספת מהמותן ומעלה
אותו הכובע מאסוס
חולצה של אדידס
מעיל מגאפ (ישן)
עגילים של פאולה לפידות


אני ממש מחבבת את הכובע הזה, שהוא הרך באוסף הכובעים שלי. מי שעוקב אחרי האינסטושבלוג אולי זוכר שהחולצה הזו היא חלק מחליפה, שמגיעה עם המכנסונים האלה. טרם יצא לי ללבוש את החולצה והמכנסיים ביחד, כי זה דורש מזג אויר בו טרם נתקלתי אבל אני מניחה שיגיע בשבועות הקרובים.

תלבושת לעבודה
צעיף מ-River Island
סוודר קימונו של Simply Be (ישן)
שמלה של טולה
תיק מ-Monki (ישן)
נעלים מ-Story


את הצעיף הזה, שצבעו האמיתי זעקני משמעותית מבצילום, קניתי בנסיעה הקודמת ללונדון ביולי. כשחזרתי והוצאתי אותו מהמזוודה אמרתי לעצמי "ברור לך שסתם זרקת כסף ולא תלכי עם זה בחיים". קיפצו 4 חודשים קדימה ואני הולכת אותו כמעט כל הזמן. האנסמבל (אוווו!!) הזה היה יותר אפור מאפור ודרש איזה פיק מי אפ או ז'ה נה סה קווה והצעיף היה בדיוק זה. הנעלים, תופתעו לשמוע, אינו קונברס אלא פלאדיום. עד כה נמנעתי מהנעליים ההו כה טרנדיות של המותג הזה, כי הן ממש לא לטעמי, אבל הנעלים האפורות-אפורות האלה היו בדיוק מה שחסר לי במלתחה ואני שמחה על הקניה. קניה מוצלחת נוספת שמופיעה בצילום היא התיק האפור כהה הזה, שקניתי לפני כמה שנים באסוס. כשראיתי אותו הוא כבר עמד להתחסל (ביום בו עלה לאתר), ככל הנראה בגלל הצבע הייחודי והסופר שימושי שלו. הוא משמש אותי כבר כמה שנים נאמנה ואין ספק שזו אחת מקניותיי האופנתיות המוצלחות ביותר אי פעם (והוא גם היה זול, כי אתם יודעים - Monki).

תלבושת לסופ"ש
הצעיף ממקודם
המעיל של גאפ ממקודם
חולצה של Yippy Whippy
צמודוני ג'ינס מנקסט (ישנים)
הנעלים ממקודם


כשקניתי לי את העגילאש הנאים הזמנתי גם את החולצה הזו, כי בחודשים האחרונים כל מה שאני רוצה זה ללטף כלכלבים. בגלל שאכלתי שפע מרורים בחיי מטישרטים במידה 2XL עלאק, הזמנתי מידה 3XL וקיבלתי שמלה שאבא שלי ואני יכולנו ללבוש ביחד במסגרת תחפושת לתאומים סיאמיים. לא נורא! יש לי שימושים גם לחולצות קצרות גדולות מדי, בפרט שלאחרונה הסגנון שלי מקבל טוויסט יותר ויותר ראפרי (שזה ללא ספק אחד הדברים הפחות הגיוניים שקורים פה). אני מאמינה שבקיץ תראו אותי משלבת את החולצה הזו בתלבושות משונות מאד. המצעים, למי שתוהה, מהאתר האמריקאי של Urban Outfitters אבל קניתי אותם לפני שנה ואני מניחה שלא נשאר מהם כלום.

הבעיה היחידה עם הצבעים הפסטליים האלה היא שהם דוהים מהר מאד וכל חפיפה שוטפת אותם ממך והלאה. אתמול החלטתי לשים נפשי בכפי ולנסות לצבוע את השיער לבד, מתוך מחשבה שמקסימום אלך למספרה לתיקון אם אדפוק את העסק. לשמחתי יצא אחלה בחלה. הצבע לא תופס מי יודע מה על שיער השיבה, אבל ככה זה תמיד (גם במספרות). הצבע יצא חמוד לאללה ואני כבר מתכננת מה יהיה הצבע הבא. 

הצבע, אגב, של ליים קריים שם גם קניתי את השפתון שאני גורבת בצילום בחולצה של אדידס. השפתונים שלהם מחזיקים המון זמן, כל עוד לא נוגע בהם שומן משום סוג (מאוכל או מבאלם) והם היחידים שאני יכולה לסבול. אם תזמינו מהמותג באמצעות הקישור הזה תקבלו 20% הנחה על הקניה הראשונה שלכם וגם אני אקבל כמה מעות. לצורך ההבהרה (וכן, חי חי חי, הצבעים האלה לא תופסים על השיער בלי הבהרה) הם לא שלחו לי מעולם מוצרים לסקירה, אני קונה מהם מיוזמתי כבר שנתיים ומשתפת את הלינק כי אני מרוצה מהם.


אם אתן מעוניינות, הרשמו להגרלת התחתונים סופגי המחזור/דליפ"ש שאני עורכת. אני מאשרת את כל התגובות לפני שהן מתפרסמות, אז אל תדאגו אם התגובה שלכן לא מוצגת בשעות אחרי שכתבתן אותה. אני אפרסם את שמות הזוכות ביום ראשון הבא.

יום חמישי, 15 בינואר 2015

תשוויצלונדון והגרלונדון


מה השעה? השעה לשתוויצלונדון, תודה ששאלתם! אחרי כל נסיעה לחו"ל מגיע תשוויץ (למה? אין לי מושג) וזה השתוויצחול הראשון בשבלוג מזה אי אילו שנים, אז למה לא למה לא.

כפי שכתבתי כבר, נסעתי הפעם עם תקציב מצומצם מאד. למעשה, התקציב לנסיעה הזו היה בדיוק שליש מתקציב הנסיעה שקדמה לה ב-2012. רשימת הקניות שלי כללה בגדים לראיונות עבודה, פיג'מות', חזיות (קניתי חמש חזיות מעולות ויפות במרקס אנד ספנסר ב-570₪, מחיר של חזיה ורבע במידתי בישראל), בושם וארנק ובהחלט עמדתי ביעדים ובתקציב.

אני מחפשת תחליף לבושם הקבוע שלי בשנים האחרונות (מדמואזל שאנל) כבר תקופה ארוכה וטרם מצאתי מועמד ראוי. החלטתי מראש שתקציב הקניות הגבוה ביותר בנסיעה הזו יוקצב לרכישת בושם, יוקרתי ככל שיהיה. בחנתי בשמים שונים ומשונים עליהם קראתי ושמעתי. רחרחתי את בקבוקי הבושם ב-250$ של טום פורד ולא התקשיתי לוותר עליהם. ביקרתי בבוטיק של שאנל ובחנתי מספר בשמים שלא ניתן להשיג במקומות אחרים, כולל מספר 22 המסתורי, ולא מצאתי שום דבר שרציתי. בסוף, בביקור השני של בחנות של ג'ו מאלון בקובנט גארדן בחרתי לי שני בשמים נפלאים ממש - בקבוק גדול של בושם מרוות עצים ומלח ים המפורסם, שמריח בדיוק כך (רענן ואוקיינוסי) במחיר 82 פאונד ובקבוק קטן של אגס אנגלי ופרזיה המתקתק במחיר 40 פאונד. הבשמים של ג'ו מאלון מיועדים להנחה בשכבות, כך ששילוב השניים יוצר בושם שלישי מורכב יותר. תענוג של ממש.


התכנית המקורית שלי היתה לקנות ארנק בטד בייקר, עם מבנה זהה לזה הקודם שלהם שהתפגר לאחרונה אחרי ארבע שנות שירות נאמן. לצערי, לא מצאתי שם שום ארנק שרציתי והמחירים שלהם (יותר ממאה פאונד לארנק) לא מתאימים לקניה בסגנון נו טוב שיהיה. ההחלטה להציץ מה חדש ברדלי השכנים התבררה כמוצלחת, מאחר והם בדיוק התחילו במכירת חיסול על העונה הקודמת ומצאתי שם את שני הארנקים הנחמדים האלה עם כלבים וחברים. לארנק הגדול מהשניים יש מבנה פנימי מספק להפתיע ויש בו מקום מסודר לכל מה שציפיתי להכניס לארנק גדול פי שתיים בטד בייקר. הוא נכנס בקלות לכל התיקים הקטנים המשונים שאני נוהגת לסחוב איתי לאחרונה, מה שהופך אותו לקניה מצוינת. את ארנק המטבעות הגמדי טרם חנכתי, והוא מחכה להזדמנות נאותה לשמש כארנק צהרים.

כצפוי, החנות היחידה אליה יכולתי להגיע עם מאה פאונד ולצאת עם שתי שקיות מפלצתיות היא פריימרק. בחרתי לי הרבה פריטים ובסוף סיננתי מחצית מהם ויצאתי מרוצה ובידי כמעט כל מה שקיוויתי לקנות בנסיעה הזו, ועוד. חוץ משרשראות נורות לקישוט הבית ובטריות בגרושים, תחתונים וגרביים לרב וכל מיני דברים שמשפריצים ניצנוצאז' קניתי כמה בגדים מצוינים במחירים מגוחכים.

מצאתי שם את הקומבניזון הזה שקניתי למטרת יצירת מראה שכבות רומנטי. כמה מכן אולי זוכרות שלפני כמה שנים היה קומבניזון כמעט זהה באלמביקה שנמכר ביותר מ-400₪. אתן יכולות לתאר לכן איך ציחקקתי בהנאה כשמצאתי את התאום שלו במחיר 7 פאונד (42₪) בלבד.


להפתעתי מצאתי מגוון זעיר אך מעולה של בגדי ספורט עד מידה 20 (48). קניתי שני זוגות מכנסי ספורט מקצועיים ואת החולצה המצוינת הזו ב-10 פאונד, שחולצה זהה לה כמעט קניתי לא מזמן באתלטה במחיר גבוה פי חמישה. הכובע סופג הזיעה עם הרשת באיזור השיער עלה 3 פאונד. אין לי מושג למה, אבל כובעי מצחיה לספורט עולים בארץ לפחות 80 ש"ח.


קניתי גם מספר מכנסי פיג'מה מהדגם הזה ב-9 פאונד המכנס. הם מעוטרים בדמויות שמנמנות וחביבות מסרטים מצוירים שונים. מה עוד יכולה אישה לרצות?


החדשות הרעות על פריימרק הן שהם הקטינו את טווח המידות שלהם, ומרבית הפריטים שלהם מגיעים עכשיו רק עד מידה 18-20. שאלתי את אחת המוכרות לאן נעלמו הפיג'מות והתחתונים במידה 20-22 והיא ענתה לי לא היית פה הרבה שנים הא?. לא טוב בכלל. והמגמה הזו נמשכה לצערי ברב חנויות הבגדים בהן ביקרנו במהלך הנסיעה.

כאמור למעלה, חיפשתי בגדים שיתאימו לראיונות העבודה שמצפים לי בתקופה הקרובה ולעבודה חדשה. לאחרונה התרגלתי להגיע לעבודה בג'ינס וטישרט, בהתאם לתרבות הארגונית בחברה, והאמת שממש נמאס לי מזה. חיפשתי את החנויות בהן קניתי בגדים לעבודה בנסיעות קודמות - נקסט, ניו לוק, מרקס אנד ספנסר, ווליס, דורותי פרקינס וירקות דומים אחרים.

בנסיעה הקודמת ללונדון היו לפחות 3 חנויות של דורותי פרקינס ברחוב אוקספורד (רחוב הקניות הראשי של לונדון). הפעם לא מצאתי אפילו אחת. בניו לוק ונקסט (שם אני קונה את רב הבגדים שלי בשנה האחרונה) אמרו לנו שהם מחזיקים בחנות רק פריט אחד מהמידות 18 ו-20 (46 ו-48) ושנוכל למצוא פריטים במידות האלה וגדולות יותר באתר שלהם. בנסיעה הקודמת שלי זה לא היה כך וזה הרתיח אותי. חברתי שלובשת מידה 22 לא מצאה בגדים בשום חנות כמעט, פרט לאוונס שם היו ג'ינסים במידות גדולות מאד אך אף אחד מהם לא החמיא לא לה ולא לי.

במכירה שהיתה בפינת המידות הגדולות הקטנה בסניף ריג'נט סטריט של H&M מצאתי שמלה שראיתי יום קודם בסניף אחר במחיר מלא של 30 פאונד והחלטתי לא לקנות. היא עלתה שם 10 פאונד בלבד (60₪) וקניתי אותה במידה 18. היא רכה ומתנפנפת וארוכה יותר מאחור, וזה תמיד חביב עליי.


קניתי במכירה גם חצאית קצרה במידה 20 שהתבררה כגדולה עליי (זה מה שקורה כשחולים ומקיאים כמעט חודש) ולבשתי השבוע בפעם הראשונה בה יצאתי מהבית מאז חזרתי. היא עלתה 5 פאונד (30₪) בלבד!


אני לובשת
חולצות מגאפ ונקסט
חצאית מ-H&PM פלוס
גרביונים מסימפלי בי 
מגפונים ישנים של גזית

המקום היחיד בו מצאתי בגדים לראיונות במידתי הוא חנות גדולה בשם BHS ליד תחנת אוקספורד סירקס ברחוב אוקספורד. זה מין כלבו שמאגד בתוכו הרבה מותגים מסוגים שונים, כולל את מותגי המידות הגדולות אוונס ופרופיל (שהיה חדש לי). זה גם המקום היחיד בו מצאתי בגדים של דורותי פרקינס בנסיעה הזו. קניתי שם שני זוגות מכנסים מחויטים במחיר מצחיק (אחד עלה 96₪ והשני 35₪. הידד להנחות חג המולד!) ואת החולצה הזו של דורותי פרקינס שעלתה עשרים ומשהו פאונד בלי הנחה אבל מתאימה בדיוק לראיונות עבודה בהן המתראיינת היא שרונה.

בתמונות רואים גם את הידיות החדשות לארון הבגדים, שקניתי בזארה הום (חנות שאכזבה אותי למדי, אני חיבת להודות. פוקס הום הרבה יותר שווה).



הבגד היקר ביותר שקניתי בנסיעה הזו הוא הקרדיגן הזה מסימפלי בי שעלה 40 פאונד (238₪). בקנייתו קיבלו מתנה של עשרה פאונד לקניה נוספת, אותם הוצאתי על גרביונים ועגילים נחמדים כך שזה יצא משתלם בהחלט. חיפשתי קרדיגן אפור ארוך ועבה הרבה זמן, וזה הראשון שמדדתי וממש מצא חן בעיני (ברב החנויות הקרדיגנים הארוכים דקים נורא, ולזה יש משקל והוא באמת מחמם). הוא רך ונעים והשרוולים שלו רחבים כמעט כמו קימונו, מה שהופך אותו לסופר נוח מחד ובעייתי ללבישה מאידך, כי אי אפשר ללבוש מעליו מעיל. אופסי. ציפיתי להרבה מהחנות הזו, עליה אני קוראת בבלוגים מחו"ל כבר שנתיים, והתאכזבתי שזה היה הבגד היחיד שם שרציתי.

באחד הימים הראשונים שלי בלונדון הלכתי לחנות התכשיטים האהובה עליי, לה נריד, וחיפשתי על מה להוציא מאה פאונד. מאחר ולא מצאתי שום תכשיט שבאמת רציתי, שחררתי את תקציב הלה נריד לתוך התקציב הכללי של הנסיעה, מה שאפשר לי לקנות שני בשמים במקום אחר ומגבת של מומינים ולאכול בכמה מסעדות מוצלחות במיוחד. בזמן שחיכינו לשולחן באחת המסעדות האלה (האיטלקית של ג'יימי, נום נום נום) התהלכנו ברחובות הסמוכים וגילינו שחנות האאוטלט של לה נריד, עליה שאלתי בחנות הראשית ואמרו לי שנסגרה, קיימת ועוד איך והתבאסתי למדי לנוכח המחירים המוזלים והמבחר מקולקציות קודמות שאהבתי יותר.

חזרתי לשם ביום האחרון שלי בעיר עם תקציב זערורי וקניתי לי את העגילים הכי חמודים שמצאתי ויכולתי להרשות לעצמי. הם עלו 20 פאונד והם מתאימים עד מאד לשיער קצר. אני חושבת שאחגוג עליהם בקיץ הקרוב.





זהו לעת עתה. לחנויות היקרות שאני אוהב לא נכנסתי אפילו בנסיעה הזו, כדי לחסוך לי עוגמת נפש. ותכל'ס, כשחלק נכבד מהתקציב מיועד למלון נוח, כרטיסים לתיאטרון וארוחות שחיתות אין על מה להתלונן. לונדון היא לונדון ואני אוהבת אותה מכל ליבי. ויחסית לנסיעה עם תקציב מוגבל חזרתי מפונקת היטב, אז הידד! 

עד כאן תשוויצלונדון. אך עובדה ידועה היא שאין תשוויצלונדון ללא הגרלונדון, וכך הדבר גם הפעם! לצערי, תקציב ההגרלה היה דל עד דל גלים, אבל לא בודקים סוס מתנה בשיניים. נכון? נכון!

אז מה בהגרלונדון לפתיחת שנת 2015
  • פנקסון נעים במיוחד מחנות העיצוב היפנית האהובה מוג'י
  • קרם רגלים משובח של Soap & Glory 
  • ליפ גלוס של Soap & Glory
  • שרשר דובדבנית מהסייל של H&M
  • איילינר חום של Barry M
  • לק חורפי של Topshop
  • מבחר דוגמיות

והנה הוראות ההרשמה.
  1. ההגרלה תמשך מהיום (חמישי 15.1.15, הא תאריך נחמד! בטח יש הרבה חתונות יקרות היום) עד יום חמישי ה-22.1.15 בערב אז אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה חדש\ה.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה קרם רגליים, בעד או נגד? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. יש לעשות לייק לדף השבלוג בפייסבוק וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. שתפו את החבר'ה בדבר ההגרלה באמצעות המייל, פייסבוק, טוויטר, שיחות סלון, חבילות שי בדואר שליחים ואיתות באמצעות מניפות.
שימו ♥ - התגובות בשבלוג מוסתרות עד שאני מאשרת אותן, אז אין צורך להגב שוב אם אתם לא רואים את התגובה שלכם מתפרסמת מיד.
בהצלחה לכולם ולשנה הבאה בלונדון הבנויה עם תקציב על הכיף כיפאק.

עדכון 22.1.15 - והזוכה בהגרלונדון היא...
שלחי לי בבקשה את כתובת הדואר שלך ל-raisinlike @ gmail.com בלי הרווחים. אם לא תחזרי אליי עד שישי בצהרים, אבחר זוכה אחרת.