‏הצגת רשומות עם תוויות COS. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות COS. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 17 ביוני 2018

ורודה אני ונאווה בנות ירושמשהו


לאחרונה, אודה ולא אבוש, אני מעמיסה וורודים. זה התחיל בזה שאני ורודה, המשיך בכך שרכשתי סוף סוף סנדלים למרות (ואולי בגלל) שהם ורודים ונגמר בתיק ורוד אחד אותו אני גורבת לאחרונה מסביב לשעון. אז אמנם לא כל התלבושות שתראו ברשומה הזו ורודות, אבל הן הולכות ומוורידות לקראת הסוף שהוא סוג של קרשנדו שלא ברא השטן. מוכנים לראות מה לבשתי בזמן האחרון? יפה וטוב, הנה אנו מתחילים.

תלבושת ליום עבודה 
סרבל של לוקיטה
מגפוני בלאנדסטון


האוברול הזה מצוין לעונה החמה כי הוא דק ודומה לשמלה אבל מגיע עם הפרדה בין הירכיים השמנות, הידד! עם זאת, הבנתי לאחרונה לזוועתי שהמגפונים האהובים עליי הם ככל הנראה הסיבה לכאבים עזים בכף הרגל מהם סבלתי בחודשים האחרונים (שהתחילו ביום שקניתי אותם ועברו לאטם במהלך שלושת השבועות האחרונים, בהם לא נעלתי אותם - ואם זה לא רמז..). אני לא יודעת למה קוללתי בחוסר התאמה לנעלים שאמורות להיות מהנוחות ביקום ותוהה אם יש סיכוי להצלה או שהגיע הזמן להמיר אותם לאגרטלים. אני צריכה לחשוב על זה.

תלבושת ליציאה
שמלה מאסוס
גופיה של אתא
שרשרת מה. שטרן
סניקרז של נייקי


זוכרים שאמרתי שאלבש את השמלה שקניתי לפורים עם גופיית סבא וסניקרז? אז הנה, עשיתי זאת ונהיתי מכל רגע. אין בעולם כולו דבר מלבב יותר מטול טול וטול ואתם יודעים את זה.

תלבושת לאירוע חגיגי
שמלה של דנה סידי
גרבונים
מגפיים איטלקיים כלשהם (משנת טיכו)
עגילים מאסוס


זה הזמן להודות לאל, קוראים יקרים, שהתמונה לא באמת משקפת כמה שהשמלה הזו מנצנצת. למעשה, המשכתי לנקות את השובל שהשאירה אחריה שבוע אחרי שלבשתי אותה. אבל מה זה לעומת ניץ נוץ וכיסים נוחים לשים טישו (אני אוהבת טישו).

תלבושת ליומולדת של ליפז
חולצה של Pink Clubwear (ישנה)
מכנסונים מגאפ
עגילים מזארה
תיק של COS
סניקרז של נייקי


חגיגת יום ההולדת של ליפז נערכה בסיום שבוע מתיש במיוחד עבורי ונזקקתי לשיפור מיידי של מצב הרוח לרגל המסיבה. לאחר חצי שעה של חיטוטים מתישים ומדידות אינסופיות לכאורה של בגדים שלא התאימו או ביאסו אותי או גם לא התאימו וגם ביאסו אותי, שלפתי את חולצת הפלא הזו והופ חזר האור לעיניי. אין בקרב הרואים (ואני חושדת שגם בקרב לקויי הראיה) אדם שנותר אדיש לנוכח החולצה הזו וזה נחמד. היא אמנם מבליטה את הבטן אבל למי אכפת, כשהיא כה ורודה ומרופרפת ואסימטרית. ממש תענוג ללבוש אותה והייתי עושה זאת לעתים קרובות בהרבה לולא היתה מסוג הבגדים ש-once ראית לא שכחת וככזו מחייבת לבישה באינטרוולים ארוכים.

תלבושת ליום פגישות
חולצה של טולה
מכנסים מאסוס
אותן הסניקרז מאותו הנייקי


אני מודה שהתלבטתי אם הגיוני ללבוש שילוב צבעים כזה ליום ליום שעיקרו פגישות בנושאי עבודה, אבל לבסוף החלטתי שכן כי חם מדי ללבוש בגדים כהים, כהרגלי בנוהל. החולצה אמורה היתה להיות טישרט בגזרה צרה ופשוטה יותר מפוספס באדום ולבן, אבל כשהוצאתי אותו מהארון גיליתי שהפתעה! זו לא החולצה שחשבתי, ובשלב הזה כבר היה מאוחר מדי להחליף למרות שהחולצה עליה תכננתי מתאימה יותר לחום התל אביבי. נו, שאלה יהיו הצרות שלי.

תלבושת לחתולדת
טוניקה של Magpie Goose
מכנסונים מאסוס
עגילים שליפז הביאה לי ממתנה מברלין
נעלים מסטורי


לחתולדת הגעתי אחרי ארבעה ימי מחלה מתישים, כשאני נטולת מיץ במפרשים וצמאה לחברת בני אדם. מאחר וכך, ויתרתי על השמלה הארוכה שתכננתי ללבוש במקור והלכתי על שילוב פשוט אך מזניב של הטוניקה המנצחת הזו, שקניתי שנה שעברה, עם מכנסונים שחורים חצי שקופים וכפכפים שוורודים במציאות הרבה יותר מבצילום הזה. מה רבה היתה השמחה כשהתברר שליפז, שבדיוק חזרה מנסיעה לברלין, קנתה לי במתנה עגילי ענק סגלגלים ורודים צהובים בצורת פרחים ועניינים שהתאימו בול לתלבושת. החתולדת היתה כיפית, נעימה ומפייסת (ביני לבין העולם, איתו הייתי ברוגז בשל מחלתי שעלתה לי בדדליין אחד לפחות) וחזרתי הביתה עייפה אך מרוצה.

למקרה שתהיתם, אגב, זו העוגה שליפז הכינה לכבוד החתולדת. אין מילים לתאר עד כמה חתולת השמחה ובאי הערב ציווחו למראה ומטעם עוגת הטריקסי מטאל הזו!


לפני סיום, אציין שהתחלתי לעבוד על סדרת רשומות שתהווה מעין מורה נבוכים לתפקידים בעולם ההייטק, מסוג הדברים שרבים מחבריי הצעירים מחפשים ומתקשים למצוא. הרשומה הראשונה תתפרסם פה בקרוב. ועכשיו, ברשותכם, מחכה לי במיטה מגזין היסטוריה חדש ובו מאמר על המוות השחור, אותו אני מתה לקרוא כבר מאתמול ווהוהו!!!

יום רביעי, 7 ביוני 2017

קוונטום של נחמה


ברשומתי הקודמת סיפרתי לכם על תלאותיי בחנות החדשה זה: על והבטחתי לספר על המשך חוויותיי בקניון פשן מוללללל. ובכן, לאחר הביקור בחנות הזו זחלתי, כולי יוגמה וחרלש, במעלה המדרגות הנעות אל סניף COS הראשון בישראל לחפש קורטוב של נחמה.

COS היא חנות רגילה (כלומר כזו שמוכרת לנשים, גברים וילדים רזים) והיא אחת מהחנויות האהובות עליי בלונדון. מדובר במותג הפרימיום של רשת H&M, המתאפיין בבגדים מפוסלים, נקיים ואיכותיים. מאחר וטרנד האוברזייס, יתברך שמו, עדין איתנו ניתן למצוא שם מגוון מה של בגדים שמתאימים אפילו לשמנות כמוני, במידה 48-50 וגובה 1.71. שמנמנות רזות ממני ימצאו שם מגוון רחב אף יותר. בכל מקרה, למרות שזו רשת שמיועדת לאנשים רזים מצאתי שם יותר בגדים שמצאו חן בעיני מבמעלה חרלש שבקומה הראשונה, וזה כבר אומר הרבה.

אני לובשת
שמלה במידה L מתוך L שעולה 355₪


כשראיתי אותה על הקולב ולקחתיה לתא המדידה הייתי בטוחה שמדובר בחולצה מהסוג הקצר מקדימה וארוך מאחורה, כך שרבה היתה הפתעתי כשגיליתי שמדובר למעשה בשמלונת. הבד נעים אך עבה יחסית (ראו הערתי לקראת סיום הרשומה) וגמיש. חבל רק שהצווארון שלה לא פתוח יותר, כי אני מרגישה חנוקה משהו בצווארונים סגורים. בכל מקרה, היא מגיעה גם באדום יפה ובתכלת כמעט מחוק.

אני לובשת
שמלה במידה L מתוך L שעולה 455₪


ברור לי שזה ענין של טעם, אבל בעיני השמלה הזו פשוט מהממת. טוב, אולי לא מהממת אבל ממש מגניבה. היא אסימטרית, מכווצת בנעימות, יש לה אחלה כיסים, האורך שלה אידיאלי ללבוש ככה או מעל מכנסיים והיא נעימה מאד. אם מישהי משתינו נראית לא מי יודע מה, זו אני ולא היא.

אני לובשת
עליונית במידה L מתוך L שעולה 555₪
מכנסים במידה L מתוך L שעולים 295₪


רב המכנסים והחצאיות המחוייטים לא יעלו על שמנדובה שכמוני, אבל יש ב-COS גם כאלה מבדים גמישים יחסית שמתאימים לי בהחלט. המכנסים האלה יושבים על התפר האלגנטי שבין טרנינג למכנסיים מחוייטים לעבודה. יש להם כפתורים לא מזיקים בקרסול וכיסים וגומי במותניים. העליונית בצבע קרם היא פינוק רציני, אבל עניינה חורף ואנחנו עניינו קיץ.

פרט לבגדים, COS חזקים באביזרי אופנה. יש להם תיקים, תכשיטים ונעלים יפים במחירים סבירים ביותר (לרב). בצילום הבא אני מודדת כמה זוגות נעלים שעולים בסביבות ה-450₪ (כולן מעור). הנעלים שמדדתי נוחות מאד וקל לראות שיהויתיק, תיקי החביב, חיבב אותן גם (הוא קיבל יחס מאד מפנק מהמוכרות, אגב).


מדובר בחנות עם בגדים יפים מאד ולא טרנדיים (יענו, על-זמניים) שמיועדת לרזים שבחבורה אך יכולה לשמש גם את השמנים שבה (בפרט עם תרחיבו את טווח החיפוש שלכן למחלקת הגברים, שם יש בגדים רבים שיכולים לשמש גם אתכן מבלי לבאס את הנשמה על עצם התיוג). הבעיה המרכזית בה נתקלתי בשני ביקוריי בסניף היא שהבגדים שלהם מתאימים לרחוב הלונדוני ולא לזה הישראלי. הבדים עבים מדי, השרוולים ארוכים מדי והמעילים נוכחים מדי. התקשיתי ממש למצוא טישרט קצר שרוולים למדוד ובזמן שבחוץ להטה תל אביב בשלושים ומשהו מעלות, הקולבים היו עמוסים בבגדים ארוכי שרוולים, מיזעים וסריגים. עם זאת, יתכן ששונאות המזגנים יעריכו דוקא את התכונה הזו.

בעיה נוספת היא שהמוכרים לא לובשים מדים ולכן הדרך היחידה לאתר אותם היא לשאול כל מי שנושא יותר מקולב אחד אם הוא עובד במקום, וזה מביך קמעה לכל המעורבים. לו לפחות היו עונדים תגית שם, זה היה קל יותר. אני לא מצליחה להזכר אם בלונדון זה גם כך או לא. 

שורה תחתונה - אם יש לכן סבלנות לחטט בין מבחר המידות הקטנות בחיפוש אחר אוצרות, אם אם אתן שמנמנות לייט (שלא לדבר על רזות) או מחפשות אביזרי אופנה יפים ואלגנטיים, זה המקום בשבילכן (ו בשבילכם).

יום ראשון, 29 ביוני 2014

תשקיף לקיץ 2014


שולם עליכם שמנמנים, שמנמנות ושמנמנים\ות של כבוד\ות. שמתם לב שחם? כן, גם אני שמתי. שמתי ואז לקחתי בחזרה, שמתי במקפיא ואחזור בעוד שעתיים להוציא. כי לב קפוא הוא מוצר חובה לבלוגרית ובטח ובטח כשבחוץ אפשר לטגן ביצה על עוברי אורח חפים מפשע.

אז איך מבלים ביום החם של השנה, אתם שואלים? ובכן אני נסעתי לאירוע המטריף של הקיץ שנערך מדי שנה במכון הרישוי. טסט חברים, טסט. כי אין כמו לעמוד שעה בתור בשיא החום ביום ראשון בבוקר ולקלל את הרגע שנולדת רק כדי שעוברי אורח ממש לא חפים מפשע ינסו לטגן עליך ביצים. מצד שני, היה שם במוסך ליד המכון, מין חלון ראווה גדול שאפשר לי לצלם מה לבשתי היום קטן והחלטתי שנלך על זה וגם נראה לכם (אני ותולעיי המעיים השמנות שלי) את המשקפים החדשים שכולם (לא באמת כולם) שואלים עליהם.

הנה תמונה שהחברעלייצים בדף הפייסבוק של השבלוג כבר ראו בבוקר, כי היה לי ממש אבל ממש ממש משעמם בזמן שחיכיתי לתורי.

אני לובשת
חולצה של רונן חן (מהקולקציה הנוכחית)
הג'ינס הקדוש של טליה 
הנעלים הקדושות משופרא
שרשרת של COS (משנת טיכו)
בקבוק מיץ של פריגת בכיס


את הג'ינס הקדוש של טליה בטח ראיתם פה כמה פעמים בעבר. הוא נוח ומחמיא ואחר ומושלם ולכן אני לובשת אותו כמעט כל שבוע. את הנעלים הקדושות קניתי בשופרא לפני שלושה שבועות בערך וקרה לי איתן דבר שלא קרה כבר שנים רבות - אני נועלת אותן כמעט מדי יום מאז נקנו. הן נוחות ויפות ומתאימות ל-90% מהבגדים שיש לי, ממחויטים ועד זרוקים, ואני מתה עליהן. הן מקולקציית החורף של D.A.T.E וקניתי אותן ב-40% הנחה. אני בטוחה שאקנה עוד נעלים של המותג הזה בעתיד.

והנה משקפי השמש החדשים המעולים שלי, שכבר שבועות אני שוכחת להראות לכם. המסגרת היא של דפנה לוסטיג והמשקיפה שקניתי ברזילי (675₪ לפני הנחת מועדון). למרבה השמחה, יכולתי להזמין עבורם את העדשות האופטיות הכי עבות כי הן ממילא נבלעות במסגרת המסיבית. האופטיקאי שלי ציין גם שגודל העדשה מאד קטן ביחס למשקפי שמש אחרים, מה שהוזיל אותן עוד יותר. סה"כ הם עלו לי 1100₪ כולל העדשות, שזה הכי מעט שהוצאתי על משקפי שמש אופטיים במאתיים השנים האחרונות. וכאילו זה לא מספיק, הם מגניבים אחו שלוקי חציליים ואני מקבלת עליהם מחמאות מפה עד הודעה חדשה.


ולסיום תקריב, לבקשת הקהל, על המשקפים האופטיים החדשים. לפני כן אספר לכם את הסיפור העצוב ומלא הלקח על מותם בטרם עת של המשקפים הקודמים שלי, שמאד אהבתי. וסיפור שהיה כך היה - לפני כמה שבועות טובים התלכלכו לי העדשות, כדרכן של עדשות, וחבר מהעבודה הציע לי את השפריצר לניקוי משקפים שלו. מה שהוא שכח להגיד היה שהשפריצר הזה בילה תקופה ארוכה בתא הכפפות של האופנוע שלו, שם התפרק והפך למשהו שפעם היה חומר לניקוי משקפים והיום הוא חומר לגירוז מנועים. אקיצר, השפריצר הוריד לי את הציפוי מהמשקפים ואיכל חלק מהמסגרת וכשהבאתי את המשקפים לאופטיקאי שלי בתקווה שיצליח לנקות אותן הוא הודיע לי שאלה משקפים לשעבר, פגר של משקפים, משקפים שמריחים את החרציות מלמטה. אתם ודאי מתארים לעצמכם כמה מאושרת הייתי מהחדשות. 

חיפשתי אחרי המסגרת המושלמת במשך כמה שבועות ובסוף מצאתי אותה (בינתיים חזרתי למשקפים ישנים שהזמנתי לפני שנתיים ובקושי הרכבתי מאז) - דגם CH3284Q של שאנל הוא הדגם שלי, בשחור ובז' עם פפיון קטן שהתברר בדיעבד כעשוי עור, כך שהמשקפים לא טבעוניים (לא העליתי על דעתי לבדוק אם מסגרת היא טבעונית או לא). אני מתה על השילוב בין המהודר ליוצא דופן שיש במסגרת הזו.


מיותר לציין, אני מאמינה, שכל המשקפים והגי'נסים הקדושים האלה נקנו בידי ולא התקבלו במתנה משום יחצן או חברה. אפילו על הטסט שילמתי! ועכשיו, מחוזקת ברשיון רכב בתוקף, אלך לדרכי. ואתם, ילדים, זכרו את מוסר ההשכל שלמדנו ואל תקחו שפריצר למשקפים מזרים, אפילו אם הם נראים ידידותיים.

יום רביעי, 29 במאי 2013

דו תלבושת הבלוגן


תאמרו מה שתאמרו, אני עומדת ביעד שהצבתי לי לפרסם רשומת מה לבשתי היום אחת לפחות מדי שבוע. כל הכבוד לשבליג!

לכבוד זה שלבשתי מכנסים שאינם הג'ינס הקבוע שלי פעמיים ברציפות (מכירים את זה שיש לכם ארון מלא ואתם תמיד לובשים אותם מכנסים?) החליטותי לצלם אותם עבורכם שחבל על הזמן, והנה הם.


אני לובשת
סקיני ג'ינס מדורותי פרקינס
חולצה מ-Next
סנדלים מעמנואל שמלווים אותי יותר מ-7 שנים
עגילים של דריוס מרזילי


מסיבה תמוהה זו או אחרת, העגילים נראים בתמונה בצבע סלק, אבל למעשה הם בגוון פוקסיה. 

אגב, אני מאוהבת לחלוטין בסמקים הקרמיים של סטילה, מסדרת Convertible Color. הם מושלמים לקיץ, נמרחים בקלילות (עם אצבע ואז עם מברשת Stippling של סם צ'פמן), שקופים כמעט, נמסים לתוך העור, מחזיקים מעמד שעות ארוכות והצבעים.. אחח הצבעים! יש לי את גרברה (גוון ורדרד-אפרסקי כמעט טבעי מטריף) ואת קמיליה (ברונזר עדין ונפלא עם תת גוון אפרסקי שאני משתמשת בו כסומק משזף, ולא להצללות לחיטוב הפנים) ואשמח מאד לקנות עוד צבעים. אבל אני מתאפקת. לעת עתה. בתמונה הזו אני בערך 8 שעות אחרי המריחה בבוקר, ועדין סמוקית וחמודה.

הלק הוא של רוקוקו בגוון T-Cup

עד כאן תלבושת אלף. נעבור לבית!

אני לובשת 
חולצה ושרשרת מ-COS
מכנסים של טובהל'ס (יש לי אותם לפחות עשר שנים)
סנדלים ששכחתי איפה קניתי


קשה כל כך למצוא חולצה שמתאימה למכנסים האלה. עד השנה שעברה היו לי שתי גופיות במין Mauve חיוור וורדרד מוות כזה שממש התאימו להם, אבל שתיהן הוכתמו והדבר היחיד בארון שנראה סביר איכשהו היה החולצה הזאת. אני חייבת לארגן חולצה שתים חלקות בצבעים מתאימים, אני לא לובשת אותם כמעט ואני כל כל אוהבת אותם! הם מהדורה מוגבלת של נעמה חסין, שלהבנתי סגרה את הבסטה (פרט אולי לבגדי ילדים). כל כך חבל, היו לה בגדים מקסימים בכלל ובפרט למידות גדולות אבל עם המחירים שלה.. לא פלא שלא הלך לה. אני שמחה, בכל מקרה, שנותרו בידי כמה מהעיצובים היותר נחמדים שלה (שתי חצאיות, המכנסים האלה, חולצה שקטנה עליי כרגע ותיק חמוד שהוא פריט המעצבים הראשון שקניתי בחיי, אי שם בשלהי שנת טיכו).

ואגב הספה שמאחורי, הסיכוי שלי לזכות בתחרות הדירות הקטנות המגניבות של Apartment Therapy נושק לאפס ככל הנראה, אבל זה לא משנה כי אני מאושרת מעצם זה שהגשמתי את החלום הקטן שלי. לפני שנה אתם מבינים, במהלך התחרות של 2012 , הבטחתי לעצמי שב-2013 ארשם לתחרות. זה היה לפני שעברתי בכלל לדירה שלי (כנראה שגם לפני שקניתי אותה, אבל אני לא בטוחה), כך שמבחינתי עצם ההשתתפות היא הפרס. אז תודה מקרב לב לכל מי שהצביע עבורי, והיי - התחרות עוד לא נגמרה, ועדין אפשר להצביע, אז יכול עוד לקרות מהפך!