כחול ולבן זה הצבע שלייי

נו תראו מה זה, בלי להתכוון יצאו לי שלוש תלבושות עם חולצות פסים בכחול ולבן וזה אומר דבר אחד - מה לבשתי היום! לה לה לה בואו נראה מה יש באמתחת מצלמתי הסלולרית.

תלבושת ראשונה

חולצה של מותק

ג'ינס אמהות של אסוס

עגילים מאסוס

נעלים משופרא

החתיך למטה הוא מוצרט, הכלבלב האיכותי

הלוק הזה הוא הלוק הפריזאי שלי גרוסי המושלם וכשאת שמנה ממש ממש קשה לארגן אותו. 

ראשית, צריך את חולצת הפסים הכחולה-לבנה הנכונה עם צווארון סירה נונשלנטי. את שלי מצאתי פה. בנוסף, לראשונה זה זמן רב מצאתי ג'ינס שאני מרוצה ממנו. ה-Mom Jeans האלה רחבים ברגל כמו Boyfriend Jeans  אבל צרים יותר בקרסול ונגמרים שם, ולהבדיל מהג'ינס של החבר הם גבוהים ונסגרים מעל הפופיק וזה נוח בהרבה, בפרט כשאין לי חשק להעמיד פנים שאני שרברב. בנוסף לזה, הם אלסטיים קלות (2% כמדומני) ולכן אין לי צורך למצוא תופר שייצר לי את המותניים, כמו ברב הג'ינסים האחרים מסוגם. ככה זה כשיש מותנים צרים יחסית לירכיים. 

חבל שלא רואים את העגילים בצילום אבל הם נחמדים. אלה עגילי חישוק פשוטים מכסף שמתאימים לניטים הכסופים של הנעלים. אי אפשר ללכת עם תכשיטים מוזהבים ונעלים עם ניטים מוכספים, זה לא בית זונות פה!

אני לובשת

חולצה מנקסט

ג'ינס מנקסט (ישן)

אותן נעלים משופרא 

אותם עגילים מהתלבושת הקודמת

אחח ריפרופים ריפרופים, מה רבה אהבתי אליכם. החולצה הויקטוריאנית קלות הזו מכותנה נעימה כל כך ויושבת על התפר העדין שבין נשי וגברי. הגזרה הכללית גברית, אבל הצווארון והשרוולים מסתיימים ברפרפת מעודנת. 

רפרפת

הזמנתי מנקסט חולצה ויקטוריאנית נוספת בזמנו, והפעם אחת עתירת ריפרופים, אבל משום מה היא היתה קטנה עליי (למרות שאני תמיד מזמינה מהם אותה מידה). לא צריך טובות!

אני לובשת

מעיל מגאפ (ישן)

חולצה של קרמה קומה (ישנה)

ג'ינס אמהות מאסוס

נעלים מנקסט

עגילים מאטסי

פסים פסים פסים באורז ושעועית! הפעם הלכתי על הג'ינס האמהי המוצלח עם טוניקה מכופתרת שיש לי יותר מחמש שנים ולא לבשתי לפחות שנתיים. מוזר כמה המילה "טוניקה" גומרת לי אי נוחות. רק מזכירים אותה ואני מיד חושבת על שמנות  מבואסות לובשות שחור. אבל זו בהחלט לא רעה. מאחר והנעלים שלי חומות ולא מי יודע מה קר היום, ניצלתי את ההזדמנות ללבוש את המעיל הכי פחות נלבש שלי, הוא הטרנץ' המוצלח הזה מגאפ שקניתי בשלהי שנת טיכו. יש לו מותניים צרים רצח ולכן אני נורא נהנית ללבוש אותו. הוא גורם לי להרגיש סמי ויקטוריאנית. רגע, ויקטוריאנית אמרתי? סגרנו מעגל ואפשר לסגור את הרשומה! שתהיו בריאים ותלבשו כחול לבן, זה בריא לנשמה.

אפורה

שלום רב שובכם, קוראים נחמדים. השבוע הייתי בכל מיני מקומות ועשיתי כל מיני דברים וגם צילמנו, אני ואחרים, מה לבשתי על מנת תראו ותיראו. בקיצור, הנה כמה תלבושות.

תלבושת להשקת הספר עקורה

שמלונת של קו מרזילי

ג'ינס מנקסט (שנה שעברה)

שרשרת מנעמה בצלאל (שנת טיכו)

מעיל ממרקס אנד ספנסר (שנת טיכו)

תיק מרזילי (שנה שעברה)

סניקרז של נייק

סיכה מאטסי (שנת טיכו)

צילום - רני גרף

החגיגה להשקת המהדורה המודפסת של עקורה, שהוצא לאור, תורגם ואוייר בידי כמה מחברי המוכשרים, נערכה בחנות הנהדרת סיפור פשוט בנווה צדק והיתה מענגת עד מאד. הספר זוכה לביקורות מהללות ואני ממליצה לכם בכל לב לקנותו ולקוראו תחת פוך כזה או אחר.

תלבושת ל-She Codes

סוודר קימונו של Simply Be (שנתיים)

חולצה מגאפ

תחתונית טול של Carmakoma

ג'ינס מנקסט

נעלים משופרא

שרשרת של יעל קאילה שגיא

אין מה לומר, ככל שקר יותר, כך אני רוצה אפור יותר. אם איני טועה, השגעון לאפור בחורף התחיל אצלי בשנה שעברה, אבל מעולם לא היו בבעלותי כל כך הרבה מכנסים וחולצות אפורים כמו עכשיו, שלא לדבר על נעלים אפורות (מסתבר שאלה הנעלים שמתאימות להכי הרבה בגדים). תנו לי תלבושת רכה, מלטפת ואפורה מלמעלה עד למטה ואני מרוצה.

תלבושת להחלקה על מדרגות בגשם

מעיל של בלינקי

ג'ינס שחור של NYDJ

תיק של Monki

מגפוני גשם של Hunter (איביי, לפני שנתיים)

דקה אחרי שצילמתי את עצמי מקפצת בשלוליות דפקתי את הנפילה של חיי במדרגות ליד הכספומט (שיש רטוב ומגפיים רטובים הם שילוב גרוע מאד) וביליתי את היומיים הבאים חבולה ואומללה בבית. מדובר בתענוג מפוקפק, אז אני ממליצה לכם בחום להימנע.

תלבושת נוספת ל-She Codes

סרבל של מותק

חולצה מגאפ

נעלים משופרא

צעיף מ-H&M (ישן)

צילום - מעין ארבל

לפני שבועיים הייתי במכירה ביתית של הדס ממותק והתאהבתי בסרבל הזה, שהיה טיפה צר וקצר ברגליים. הדס לקחה את מידותיי והבטיחה לתפור ולשלוח לי סרבל לפי מידתי בהקדם. ואכן, השבוע נחת בביתי החבר הזה, שדומה לשמיכת פיקה רכה ונעימה ומתאים לי בול. הוא צר ומחמיא למעלה ורחב ונעים למטה ויש לו כיסים עמוקים ואני חושדת שאני הולכת לחרוש עליו עד קריאת שמע של שחרית. התכנית שלי לגביו כוללת משהו נחמד, עליו כותבת רשומה שתעלה פה בקרוב.

לכל המודאגים, אעדכן לפני סיום שהחבלות מחלימות לאיטן והגב והזרוע שלי מחליפים צבעים משחור לכחול לצהוב וחזרה לוורוד בקצב נאה ביותר. יחסית לשבוע שאת חציו ביליתי רתוקה לספתי, היה לי הספק לא רע בכלל. כך שסוף השבוע מגיע מבחינתי בדיוק בזמן ואני מתכננת לבלות אותו בלא לעשות כלום (חוץ משתי מסיבות, כתיבה מסיבית, ציור ועשיית בובות). 

אני מברכת אתכם בשנה לועזית טובה, נעימה ולא מי יודע מה פרובלמטית. קשה לצפות למי יודע מה משנה שתפתח בהשבעה של טראמפ, אבל לכו תדעו, אולי היא עוד תפתיע לטובה.

מה לבשתי לחתולר

ביום שישי נערכה חתולת המאה בין שני חברי האהובים והטובים אספתול ואורתול. לצורך כך התכנסנו, אני ו-350 מחבריהם הטובים ביותר, בבאר של סבא כדי להשתתף בשמחה ולאכול מטעמים כיד המלך. בלטה בהיעדרה בתם המזונבת של הזוג, חתולת הנזר לילר, שנאלצה להשאר בבית מפאת חרדת קהל. לא נורא לילר, העיקר שקיבלת חמגשיות עם שאריות טעימות. אני, כצפוי, ניצלתי את ההזדמנות ללבוש שמלה עם חצאית עטירת טול. 

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

עגילים מרזילי (ישנים)

תיק של אנטונלו סריו (ישן)

נעלים מגאפ

פשוט לא יאמן שכמעט מכרתי את השמלה הזו במכירה הקודמת שלי. למרבה המזל כמה מקוראותיי הקימו קול צעקה ועצרו אותי ברגע האחרון. מה הייתי לובשת לחתולר צהרים אם לא היה לי אותה? פיג'מה? או חס ושלום, שמלה בלי טול???

בכל מקרה, היא פה והכל בסדר והנה צילום של העגילים הנחמדים שענדתי ולצידם הילה פרחונית.

והנה אני והאכמונית מרימות קוקטיילילר לחיי הזוג המאושר. אני לא זוכרת מתי לאחרונה שתיתי כל כך הרבה אלכוהול בשעה מוקדמת כל כך, היק!

במהלך החופה, בחלק של דיצה רינה וכו' מישהו בקהל צעק "ולילר!". יתכן שהמישהו הזה היה אני. בכל מקרה, זו היתה החופה היפה ביותר שראיתי זמן רב וגם הרב היה על הכיפאק. הקהל היה מאושר וכל החוויה היתה מרגשת ביותר.

במידה ואינכם מכירים את חתול הלילר (או שאינכם חברים בקבוצת הפייסבוק הפופולרית The Dailylar), הנה היא מנסה להרע לדיוקנה שציירתי בכוחותיי האחרונים.

ובברכת מזל טוב לזוג הקשיש ואוי ואבוי לי על ששקלתי למכור את השמלה הזו אסיים. שבוע טוב לכולם!

ובו אני לובשת בגדים למרות שחם מאד

מה שלומכם כרוביות וחמוצים? אני חולה תודה. יש לי חום וכאב ראש וכאב גב ואתמול גם כאב לי הגרון אבל למרבה השמחה זה עבר מהר. מאחר וכך, אין לי כח לכתוב וגם לא אייקיו ולכן, במקום לשתוק עוד כמה ימים, החלטתי להעלות מה לבשתי השבוע. מגניב נכון? בטח מגניב.

הנה לפניכם שתי תלבושות לימים בהם היה חשוב לי להתלבש נחמד ולהראות טוב למרות שחום אימים. הפתרון? כמה שיותר רגלים חשופות ובגדים שמכבידים על הגוף מעט ככל האפשר.

תלבושת א - אני לובשת

חולצה של טליה

גופיה ממרקס אנד ספנסר

חצאית מ-H&M (ישנה)

נעלים של נייקי

ילקוט של כיסים (ישן)

עגילים של דריוס מרזילי (ישנים)

משקפיי שמש של המשקיפה

צילום - נעמה נחליאל

קשה להבחין בכך בתמונות, אבל החולצה של טליה מנוקדת בכתמים לבנים ביניהם פזורים פה ושם כתמים ורודים עזים. את הוורוד הזה ביקשתי לתגבר עם העגילים הורודים שחורים זהובים האלה של דריוס והנעלים בשחור ורוד כתום ולבן מנוקד.

תלבושת ב - אני לובשת

חולצה של צילה

מכנסונים מגאפ

שרשרת של N2

תיק מרזילי

סנדלים של דורית בר אור לגולף

אני מאד מרוצה מהחולצה הזו של צילה. יש לה שרוולים תפוחים (היוש אן שרלי!) והיא בדיוק באורך הנכון. אני לובשת מידה 2 מתוך 6, כמדומני. לחולצת הפסים ציוותתי את שרשרת חולצת הפסים החביבה עליי.

את המכנסונים קניתי בסוף העונה של גאפ לפני כמה זמן. הם יושבים נמוך, כמו שאני אוהבת, יש להם כיסים עמוקים ונוחים והם עשויים מבד דמוי צוללנים אבל נעים להפליא, כך שהם עבים מספיק בשביל לשמור על צורה מכובדת מחד ונוחים לאללה מאידך. הסנדלים האלה, לעוסים ככל שסנדלי גלדיאטור עלולים להיות, נוחים מאד ומתאימים להרבה בגדים, קצרים וארוכים כאחד. נוח זו מילת המפתח, כבר אמרנו.

וכך מגיע לסיומו עוד פרק בתכניתנו הפופולרית מרחתי פוסט של עמוד בלי לכתוב כלום. לא יודעת מה אתכם, אבל אני מרגישה שהרווחתי כוס קפה ואיזה אקמול טוב.

היום, אגב, יצא גליון לאישה ובו ראיון איתי. תוכלו למצוא את הראיון בעמוד התקשורת של השבלוג, מיד כשתהיה לי סבלנות להעלות אותו.

מה לבשתי השבוע ועדכון מגאפ

היוש שמנמנות, שמנמנים ושמנמנים שבלב. איזה כיף שהתחיל שעון קיץ!

הבוקר נכנסתי לגאפ בקניון עזריאלי כדי לראות אם הגיעו כבר כפכפים חדשים וגיליתי שהם הגדילו את טווח המידות המיובאות לישראל. במכנסים נוספה מידה 48 ובחולצות נוספה מידה XXL. שככה יהיה לי דובדבן בקצפת כשרה לערב פסח, חשבתי לעצמי, בעודי נעזרת במוכרת כדי לאסוף כל מיני בגדים למדידה וצילום. מדדתי כמה זוגות מכנסי ג'ינס, מכנסי כותנה קצרים וארוכים ומכנסים קצרים רכים יחד עם מספר חולצות רכות.

המכנסים הרכים (יש להם מכנסים קצרים חצי מחויטים מבד עבה עם כיסים באפור ולבן מפוספס, ומכנסי ספורט או בית קצרים בשני צבעים מפוספסים) במידה XXL היו טובים או מעט גדולים עליי במידה 48, שזה אחלה. החולצות היו טובות, כצפוי מטישרטים רכים. גם ה-XL שלהם טוב עליי) אבל כל הג'ינסים ומכנסי הכותנה היו קטנים בשתי מידות לפחות וחלקם לא עברו לי אפילו את הברכיים. יש שם גם פיג'מה מבד רך במיוחד באפור או שחור, אבל היא נראתה לי חמה מדי לקיץ ודקה מדי לחורף ולכן לא טרחתי למדוד אותה. אני בטוחה למדי, עם זאת, שהיא מתאימה למידה 48. בקיצור, שילוב של אכזבה כללית עם הצלחה במחלקת המכנסים הקצרים.

ועכשיו, מה לבשתי השבוע.

ביום שישי, אחרי אימון טניס מפרך (בחיים אני לא קובעת יותר שיעור לאחת בצהרים בשרב) וכמה סידורים, יצאתי לדרינקים ונשנושים עם חברות. לא טרחתי להחליף בגדים באמצע, כך שהסתובבתי עם בגדי הטניס, מה שהיה נחמד לנוכח מזג האוויר הקטלני.

אני לובשת

חולצה מנקסט

גופית ספורט מליין בריינט

מכנצאית טניס מאתלטה

נעלי טניס של אדידס

תיק טניס של ווילסון (מומלץ בחום!)

סוף השבוע היה עמוס מכירות אביביות לפסח של חברותיי האמניות. ביום שישי נסעתי לרשפון למכירה של אמנית הקרמיקה המדהימה פוגי נעים ושם הכרתי את הדס הול, המעצבת של מותק. היא התחילה בעיצוב בגדים לילדים והתחילה לאחרונה למכור גם בגדים לנשים כולל לנשים שמנות. כרגע המידה הגדולה שלה היא 2 (שמתאימה למידה 48-50) ובקרוב תוסיף מידה 3. איזה כיף! המבחר שלה מצומצם וכולל שמלות קצרות וטישרטים מודפסים. השמלה שרכשתי ממנה עשתה את הופעת הבכורה שלה בשבת, כשנסעתי למכירה של חברתי אמנית הבובות רותי רוזן (הבובנאית היחידה שאני מוכנה להודות שמוכשרת יותר ממני). השמלה הזו כל כך נעימה ונקייה ופשוטה בעיצובה שבא לי ללבוש אותה עם גפילטע פישים כל יום. 

אני לובשת

שמלה של מותק

סנדלים של דורית בר אור לגולף

שרשרת של N2

את הטישרט שקיבלתי במתנה מהדס (מחירם בימים כתיקונם 69 ש"ח ואני לובשת מידה XXL שהיא הגדולה ביותר) לבשתי כשנסעתי לצלם את קולקציית האביב של נומה. היה חם ונהניתי ללבוש סוף סוף מכנסים קצרים.

אני לובשת 

טישרט של מותק

ג'ינס מאסוס (ישן אבל יש הרבה דומים)

אייר מקס 90 של נייקי

ולסיום, אתמול הצטלמתי לכתבה בלאישה על בלוגריות מידות גדולות. רואים על העיניים שלי שבקושי ישנתי לפני בוקר הצילומים, אבל אני מאמינה שבתמונות הסופיות זה יראה טוב. את הסטיילינג עשינו לעצמנו ואני הבאתי בגדים מהבית. הפעם גם הבאתי איפור מהבית ונתתי אותו למאפרת, כי אני תמיד מרגישה שמאפרים אותי כמו ליצן, בכל מיני גוונים כתומים וצלליות זוועה.

אני לובשת

חולצה של דנה סידי מרזילי (שנה שעברה)

ג'ינס מנקסט (ישן)

שרשרת כחולה ארוכה מחנות בכפר שמריהו

שרשרת צמות וחמסה של N2

מחר בבוקר יערך אירוע לו אני מצפה בשמחה וצהלה כבר שבוע, השקת קולקציית הקיץ של עונות! אני מגיעה עם אפס ציפיות מהקולקצייה והרבה ציפיות לצחוקים. נראה אם אתבדה. בינתיים, אני הולכת להכין ארוחת ערב טעימה. חשבתי להכין אחת מגעילה אבל שוכנעתי להכין טעימה במקום. שיהיה לי בהצלחה עם זה וארוחת ערב טעימה גם לכם קוראים חביבים.

הינשופים אינם מה שהם נראים

ביום שישי שרונה קמה, פשטה את הפיג'מה ויצאה לאכול ארוחת בוקר מאוחרת. מאחר והיתה ישנונית, מנומנמת ולא מי יודע מה עירנית החליטה ללכת על מלבוש הקל ביותר שיש בארונה ולבשה ינשוף.

אך ינשוף זה, אין תוכו כברו. או שאין ברו כתוכו? לא יודעת. בכל מקרה, הוא לא מה שהוא נראה כי הוא אינו באמת שמלה קצרה מיונשפת וצרת מותן (מהצד רואים את זה הכי טוב, אבל לא הצטלמתי מהצד כי זה היה לפני הקפה) אלא אוברול דמוי שמלה קצרה מיונשפת וצרת מותן (יענו מכנצאית, יענו Skort, יענו מתחת לחצאית מסתתרים מכנסים), מה שהופך אותו לנעים במיוחד ללבישה בימי הקיץ החמים וגם לממתיק סוד. וממתיק סוד זה טוב, כי אני שמנה וזקוקה לממתיקים.

אני לובשת

אוברול ינשופים ממודקלות' (אזל)

תיק של דיאן פון פירסטנבורג

כפכפים (משנת טיכו) מגאפ

צילום - נעמה נחליאל

עליי לציין שאני מופתעת במידת מה מכך שהתיק הזה מתאים כמעט לכל בגד איתו תלבשו אותו. הנחתי שבגלל שהצבע שלו כל כך מחוץ לסקלה זה יהיה כך במידה מסוימת, אבל לא עד כמה. ועכשיו שלמדתי את הלקח והפסקתי לשים דברים בתאים החיצוניים שלו, הוא הפך לתיק הקיץ החביב עליי בפרט שהבראצ'ליני קיץ שלי התחיל להתפרק לאחרונה, מה שנכון לצערי כמעט לכל התיקים שלה שיש לי - הם פשוט לא שורדים מעבר לשנתים וזו חוצפה רצינית לנוכח המחירים שלה (כולם עולים אלפיים פלוס כשקונים אותם במחירם המלא, מה שמעולם לא עשיתי).

חוץ מזה, מי שעדין לא עוקב אחרי דף הפייסבוק של השבלוג (למה אתם לא עוקבים? יש דיונים מעניינים שלא מגיעים לפה ויש הבלים נגד טילים לשיפור המוראל) פספס את התספורת החדשה שלי, מעשה ידיו של ניסים. הפעם נמאס לו מהקיטורים שלי על זה שכל הזמן נכנס לי שיער לעינים והוא סיפר אותי ממש קצר, מה שטוב כי התספורת תחזיק מעמד יותר זמן (אני חושבת).

אני לובשת

שמלה של נקסט (ישנה)

עגילים של ה. שטרן

חיוך אניגמטי

בתמונה למעלה מיום שישי אני בלי שום חומר בשיער, שזה די נוח גם אם לא הכי יפה שאפשר להוציא ממנה. בתמונה פה אני עם Label.M Relaxing Balm, שהוא ללא ספק מוצר השיער המוצלח ביותר שגיליתי מאז שיש לי שיער קצר (ואמור להיות מצוין גם לשיער מתולתל ארוך). אצל ניסים הוא עולה כמעט 200₪ אבל פה הוא עולה שליש לפני הנחה (ותמיד יש איזו הנחה, והמשלוח לישראל בחינם). הוא עושה בדיוק מה שכתוב עליו, כלומר הופך שיער מרדני לכזה שילגום אתכם הפוכיטו סויה וימצמץ בעדינות לאור השמש בזמן שאתם מפטפטים עם חברים או מנשנשים איזה משהו קטן, ומה עוד אפשר לרצות משיער? כלום, פרט אולי שיפסיק כבר את המלחמה הארורה הזו. שבוע רגוע ובטוח לכולם!

כותרות החדשות

שלום חתיכים וחתיכות. הנה מקבץ חדשות השבלוג.

ראשית, הזוכה בהגרלה הריחנית היא...

הידד! הזוכה מתבקשת לכתוב לי לכתובת raisinlike @ gmail.com (בלי הרווחים) או לשלוח לי הודעה פרטית בדף הפייסבוק של השבלוג. יש לך 24 שעות ליצור איתי קשר (עד חמישי ב-12:00 בצהרים) אחרת אגריל זוכה אחרת.

הלאה! זוכרים שכתבתי שקיבלתי אחרי התצוגה של גולברי כרטיס 300₪ שי לקניה ברשת וכבר חודשים אני מסתובבת איתו ולא מוצאת שום דבר לקנות (כי מכוער, כי סינתטי פחד או כי לא עולה על כל אחת מירכיי השמנות בנפרד)? אז לקחתי אותו לסיבוב אחרון לפני שאני מוסיפה אותו לשלל של ההגרלה ותאמינו או לא, סוף סוף מצאתי מה לרכוש באמצעותו.

מדדתי הכל, אגב, מעל הגופייה הצהובה איתה באתי מהבית, אז יש עיוות צבעים קטן בתמונות. ובכלל, חדי העין מביניכם ודאי יבחינו בתמה הפסטלית העוברת כחוט השני (הפסטלי) ברשומה זו.

ראשית מדדתי את החולצה הזו שהיתה קטנה למטה ונזרקה חזרה לייאור ממנו הגיעה.

אבל אז מצאתי את הגופייה הנחמדה הזו ב-99₪. נכון, זה לא בד שאני אוהבת וזה ממש לא הסגנון שאני נוהגת ללבוש, אבל שילוב הצבעים החמוד קנה אותי (אם לדייק, אני קניתי אותו. ואם לדייק ממש, אפילו זה לא, כי לא באמת שילמתי כאמור).

לסיום, מדדתי והחלטתי לקחת את החולצה הבאה. ברצוני להדגיש שבחיים לא הייתי קונה אותה בכסף אמיתי, כי הבד שלה כל כך מוזר שהוא מזכיר לי בד לפורים, אבל הצבע קיצי ומתוק והגזרה מחמיאה אז אמרתי יאללה, שיהיה.

החולצה הזו עלתה 199₪ והיתה עליה הנחה של 30% מה שהשאיר לי 60₪ בכרטיס השי ובו קניתי כובע כחול רחב תיתורה שאפשר ללכת איתו לים, ואותו נכנה כובע הריי של שרונה כי ריי שגב תמיד חובשת כאלה.

ולסיום כותרות החדשות ליום זה, מה לבשתי היום קטן מהיום בו נסעתי לקניון איילון לצרכי גולברי ועוד משהו עליו אכתוב פה בקרוב.

תלבושת לנסיעה לקניון ביום חם

ג'ינס קצר מ- Asos (שנה שעברה)

חולצה (סט גופיה ועליונית) מרונן חן

כפכפים מגאפ (ישנים)

נסעתי עם חברה לביקור בחנות של רונן חן במתחם התחנה אחרי זמן רב שלא קניתי ברשת. התחושה שלי היתה שטווח המידות שלהם קטן ואין לי מה לחפש שם. לשמחתי מצאתי די הרבה חולצות ושמלות שהתאימו לי (לא מדדתי מכנסים כי אני שפן שמן) ובסוף קניתי בהנחה הנחמדה שהיתה להם שתי חולצות - את הצהובה הזו (מידה 4 מתוך 5) ועוד אחת חמודה לעבודה שאראה לכם בהזדמנות. סה"כ אפשר לומר שבאתי לחזק ויצאתי מחוזקת.

הדיבוק, טייק 2

בשבת בלילה היו לנו כרטיסים לדיבוק בתאטרון גשר. לבשתי מה שתכננתי ללבוש (חצאית, חולצה קצרה לבנה מכופתרת ומעליה טישרט שחור ארוך שרוולים) והתארגנתי לצאת אבל החברה שהתארחה אצלי באותו זמן ותכננתי להקפיץ הביתה בדרך לתאטרון אמרה לי  את נראית כאילו התחפשת, את לא יכולה ללכת ככה. התבאסתי נורא, כי רציתי ללבוש את החצאית החדשה, אבל החלטתי לציית ולהחליף בגדים. 

אז העפתי את החולצה הלבנה ואת החצאית הארוכה ולבשתי את מכנסי הניצנוצאז' החדשים שלי במקום. אבל אז גיליתי שאין לי נעלים שמתאימות למכנסים האלה, שתכננתי ללבוש כשחם יותר עם כפכפים שחורים. בסוף נעלתי את הגורילות כי הן שחורות ויצאתי מהבית מבואסת רצח אבל עם אפס זמן להחליף שוב בגדים.

תלבושת גרועה לדיבוק טייק 1

 מכנסים של Monif C

חולצה וגופיה מנקסט

נעלים של אדידס

עגילים מרזילי

למה תלבושת גרועה (וכתוצאה מכך, למה מבואסת)? כי המכנסים האלה צריכים חולצה עם מחשוף עמוק ומחמיא יותר, וככל הנראה, לבנה ונעלים שהן או כפכפים שחורים או נעלי עקב שחורות. הגורילות קיצרו לי את הרגלים וניפחו את המכנסים וגרמו לי להראות וגרוע מזה, להרגיש כמו ליצן. ולא רציתי להראות כמו ליצן, רציתי להיות יפה.

מאחר ואלוהים אוהב אותי יפה ולא אוהב אותי ליצן, נסענו לתאטרון ביפו, חיפשנו חניה כארבעים דקות, לא מצאנו חניה בשום מקום ופספסנו את ההצגה. עצרתי את האוטו בצד הכביש, בכיתי קצת מעצבים ותסכול, ואז נסענו למסיבה הקבועה של החבר'ה שם עודדו אותי בסיפורים מצחיקים וחיבוקים.

ביום ראשון התקשרתי לגשר לספר להם שלא ראינו את ההצגה כי לא היתה חניה ולהתחנן להנחה על זוג כרטיסים נוסף. לשמחתי הרבה הודיעו לי, עוד לפני שפתחתי בשלב התחנונים, שמאחר ולא אספנו את הכרטיסים אפשר לבוא להצגה בתאריך אחר על בסיס מקום פנוי. וכך בבוקר יום רביעי התקשרתי לשאול אם יש מקומות וקיבלתי שני כרטיסים לשורה 19 בלי להוסיף שקל על מה שכבר שילמנו.

מה שמוביל אותנו לתלבושת לדיבוק, טייק 2

אני לובשת

חצאית של קרמה קומה

חולצה מגאפ

גרביונים ומעיל עור מאסוס *

שרשרת מרזילי (ישנה מאד)

מגפים איטלקיות כלשהן (ישנות)

הפעם היה הרבה יותר טוב, למרות שלא לבשתי את החצאית המקורית (החולצה הרלבנטית בכביסה המלוכלכת) אבל בהחלט הרגשתי יפה ונחמדת. כשהגעתי לקופה לקחת את הכרטיסים פגשתי אישה שמכרה שני כרטיסים בשורה 6 באמצע במחיר מגוחך. החלטנו לקנות ממנה את הכרטיסים וכך ראינו את ההצגה מהמקום הכי טוב באולם. ההצגה היתה מצוינת (אפרת בן צור שחקנית אדירה) ובסופה היתה שיחה עם השחקנים והמחזאי (לא ידענו שמתוכננת שיחה כזו) ממנה נהנינו מאד. 

* לקחתי את המעיל לסיבוב אחרון לפני שיימכר במכירה הביתית שלנו ביום שישי. 

מה אנו למדים מפרשיית הדיבוק אתם שואלים, ילדים? ובכן, לא שאסור להפר נדרים כי אז מסתבכים, כפי שאמר איש זקן מוזר שדיבר הרבה יותר מדי בשיחה עם השחקנים אחרי ההצגה, אלא שכשמתלבשים פיכס ומרגישים כמו ליצן אלוהים (היקום, ווטאבר) מתיחס אלינו בהתאם וכשמתלבשים כמו אישה שנחמד לה עם איך שהיא נראית אלוהים (וישנו, מה שלא יהיה) מחייך לעצמו ואומר חמודה זאתי, נפרגן לה הערב בילוי מפניק. אז השתדלו להתלבש כמו אנשים שכיף להם עם מי שהם ויהיה לכם הרבה יותר כיף.

ובנימה אופטימית זו, אסיים.

כדורים פורחים באוויר

מה קסומה ומרגשת כותרת זו! אני מתרגשת ומוקסמת לחלוטין ואני מתעבת בלוגים קסומים ומרגשים. אבל מה לעשות, ולבשתי לאחרונה שמלה מעוטרת בכדורים פורחים ורציתי להראות לכם אותה? כך נפלתי בפח הבלוגים הקסומים והמרגשים והפכתי בלוגרית פח. חיים קשים!

בכל מקרה, זו תלבושת לבראנץ' (אני יכולה לשמוע את וונדי מהנהנת בשמחה, היא אוהבת תלבושות לבראנץ'). אני שמחה שלבשתי שמלה נטולת שרוולים כי היה ממש חם בשלב כלשהו.

אני לובשת 

שמלת כדורים פורחים ממוד קלות 

קרדיגן מגאפ

גרביונים מאלוהים יודע איפה

נעלים ישנות מאד

שרשרת של ה. שטרן

תיק של רדלי לונדון

בהתחלה קניתי את השמלה במידה 3X אבל היא התבררה כענקית. התופרת שלי הצרה אותה, והיא עדין היתה גדולה מדי. אז מכרתי אותה והזמנתי חדשה במידה 1X והופ - סוף טוב הכל טוב.

אה וגם ראיתי מאפים.

ממממ מאפים.

It's Raining Hair

לפני שבוע החלטתי ששערי ארוך מדי (ולראיה, אני כל הזמן הולכת עם סיכה כדי שלא יכנס לי לעין), מסתדר פחות טוב מפעם וששיער השיבה שלי מבצבץ ביצבוצים. מה השעה אמרתי לעצמי, ומיד עניתי שהשעה לקבוע תור לניסים. אז קבעתי ובאתי והחלטנו להתפרע הפעם. התוצאה זכתה לתיאור אמא היתה מתה על זה ואבא היה מת מזה. להלן התמונות -

וכאילו זה לא מספיק, לבשתי היום לעבודה את הסוודר החתולי שלי! ועל כן קרא לי האוכמנית פנקיסטול. הי, לפחות לא קראה לי פנקיסטולה.

אני לובשת 

חולצת פסים מגאפ

קרדיגן ממוד קלות

ג'ינס ממרקס אנד ספנסר

מגפונים מגזית

שרשרת מאיביי

צילום - קרן בן יעקב סלע

זהו. נראה לי שבפעם הבאה אני אנסה פיקסי. תכל'ס, שום דבר לא נוראי מדי כי תוך חודשיים זה גדל.

מוקדש לסבתא של אפריים

בב' תשרי החלטנו שהגיע הזמן לראות סרט. אז ראינו סרט ואז החלטנו לטייל בפארק הירקון. מאחר ואורית לא הפסיקה להתעלף מהעליונית החדשה שלי (מצרך חובה להולכים לקולנוע, גם בשיא החום) וגם אני מאוהבת בה קשות, החלטנו לצלם את התלבושת שלי לשבלוג.

אני לובשת

עליונית של אלמביקה שקניתי בחנות העודפים ב-70% הנחה

גופיה ויקטוריאנית ממוד קלות'

ג'ינס קצרים שפתחתי את הקיפול שלהם, מאסוס

כפכפים מגאפ

עגילים תורכיים בצורת יונה מאטסי

תיק מסכת אב"כ קטן מאנתרופולוג'י

מה כבר ביקשנו? לבלות את ראש השנה בנעימים בפארק ולצלם איזה מה לבשתי היום קטן על הדרך? כל זה יפה וטוב, אבל באותו הזמן מישהו אחר צפה ותכנן תוכניות משלו, שעיקרן לעשות ממני נקניק.

חירבו לי את הפוזה השמנווזים האלה. אין ספק שהם לא זקוקים לפיטום (לפי הפרצוף שהם תקעו בי, אגב, הם חשבו בדיוק את אותו הדבר עליי). 

אחרי שנמלטנו בעור שינינו מצאנו לנו כר דשא נחמד ונשכבנו עליו כדי להנות מבריזה מפתיעה בנעימותה ובהייה בענפי העצים הנעים לאיטם ברוח. וכך שכבנו לנו שם עד שהגבר גבר (או הגברור או הגבר או הזכרלול או איך שלא קוראים לגברים בבלוגים בימים אלה) החליט שהגיע זמן לסושי וכשגבר גבר רוצה גבר גבר מקבל.

שנה טובה וסושי טרי לכולם, ואם טרם עשיתם זאת אתם עדין מוזמנים להרשם להגרלה הנחמדה של פלומבי העצלנית המצוברחת וג'ול מעצבת האופנה החייכנית.

רום צימוקים

אתמול, דקות לפני שהתכוונתי לצאת מהעבודה, התחיל דיון בפייסבוק ותכליתו השאלה מה טוב יותר - אפונים מצופות ווסאבי או גלידה רום צימוקים. הדיון נמשך כמה דקות ועד שהוא נגמר חצי מהחברים שלי היו בקריז לאפונים מצופות ווסאבי והחצי השני בקריז לגלידת רום צימוקים. אני נמניתי על החצי השני.

התקשרתי לאוכמנית ואמרתי לה שתיקח אותי לאכול רום צימוקים. האוכמנית אמרה לא, אכלתי כבר אפונים מצופות ווסאבי ויש גבול כמה ממתקים אפשר לאכול ביום אחד. אמרתי לה שאני עצובה מאד וניתקתי. דקה אחרי זה היא התקשרה ואמרה קיבינימט אני רוצה רום צימוקים. אז נכנסתי למכונית ורומבה צימוקים!

תכלס, עדיף היה אם הייתי לוקחת רום צימוקים בגביע פשוט במקום להעמיס וופל בלגי שלא הצלחתי לגמור חצי ממנו, אבל יש לי עינים גדולות (תשאלו את כיפ'לה).

בכל מקרה, חצי שעה מאוחר יותר פסענו לאטנו על אבן גבירול, מרוממות וצמוקות, חזרה לכיוון האוטו ועצרנו בבריכה האקולוגית בכיכר רבין כדי לנפוש קצת. אז החלטנו לצלם מה לבשתי היום, לא כי הבגדים היו כל כך יפים כמו שהלוקיישן היה נפלא ובביזנס זה הכל לוקיישן לוקיישן לוקיישן.

אני לובשת

שמלה מגאפ

צמודונים ושרשרת מרזילי (ישנים)

כפכפים מגאפ

דים סום יש, רום צימוקים יש, חברות טובות שאוהבות אפונים מצופות ווסאבי יש, נימפאות בשיא פריחתן יש, מה עוד אפשר לרצות? כלום. חוץ מאולי קילו גלידת רום צימוקים לקחת הביתה. מממ.. אולי היום אחרי העבודה.