‏הצגת רשומות עם תוויות חם חם חם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חם חם חם. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות - חלק ב'


שלום רב שובכם חתיכים וחתיכות, הנה חלק ב' של חלק א' של מה לבשתי בשבעים מיליון השנים האחרונות. כל כך הרבה בגדים כל כך מעט זמן!

תלבושת לעבודה
מכנסים מאסוס שהפכתי לקצרים
חולצה של מוטיף (ישנה)
שרשרת של N2 (ישנה)
הבלאנדסטון הקדושים


איזה מזל שאפשר ללכת לעבודה עם מכנסים קצרים במדינה הזו, אחרת אני ורבים אחרים היינו מתים בשלוליות זיעה של עצמנו ואנשים שלובשים בגדים ארוכים לעבודה היו נאלצים לפנות את גופותינו והיו מתים בשלולית זיעה משל עצמם והכלכלה הישראלית היתה קורסת.

המכנסים האלה היו במקור מכנסים ארוכים בצבע מטריף וגזרה ממש לא מחמיאה מאסוס (רחבים בירכיים וצרים בקרסול, לא טוב בכלל). אחרי שניסיתי ולא הצלחתי למכור אותם, חשבתי לעצמי שכדאי לנסות להפוך אותם לברמודה ואני מרוצה מאד מהתוצאה.

תלבושת לעבודה
חולצה של קרמה קומה (ענתיקה)
ג'ינס מאסוס (ענתיקה)
כפכפים של People (שנה שעברה)


יומיים לפני שלבשתי את האנסמבל הזה (הו הו) קראתי בבלוג של לי וולף שהיא לובשת חולצות כותנה ארוכות בקיץ. הזעתי רק מהקריאה וחשבתי לעצמי "איזה כיף להיות רזה". למחרת ראיתי בסופרפארם בחורה, ששוקלת שליש ממני להערכתי, לובשת חולצת פסים כחולה מכופתרת ארוכת שרוולים מעל ג'ינס קצר עם כפכפים וחשבתי לעצמי "קיבינילפת, אני חייבת לבדוק את זה יעבוד גם עליי" וכך הגענו לתלבושת הזו.
בחרתי בחולצה ארוכה שתכסה את הג'ינס חלקית, כי למרות הכל, לא הרגשתי נוח להגיע למשרד בתלבושת קצרה מדי (אני אוהבת להבחין בין לבוש לעבודה ולבוש פנאי). השארתי את הכפתרים בתחתית פתוחים בשביל ההרגשה הנינוחה וקיפלתי את השרוולים הכי גבוה שיכולתי. להפתעתי, זה היה ממש נחמד וגם לא חם כמו שחששתי שיהיה. הלקח היחיד היה שבפעם הבאה צריך לעשות זאת עם חולצה ששרווליה רחבים יותר, כי אלה מאד צרים ולא יכולתי לקפל אותם קצר כמו שהייתי רוצה. בקיצור - 1:1 לשמנות מול הרזות.

תלבושת לחגיגת יומולדת
שמלה מאסוס (ישנה)
גופיה מנקסט
תיק של דניאלה להבי (ישן)
כפכפים מנקסט


את התלבושת הזו ראיתם כאן בעבר עם אביזרים שונים. גופיית הסבא נועדה לטשטש את המחשופים העצומים למדי שלה, מקדימה ומאחור וגם להקליל אותה טיפה. הלכתי על אביזרים בנמר וזהב כי איזה כיף זה אביזרים בנמר וזהב.

תלבושת לעבודה
חולצה מחנות מעצבים בלונדון
ג'ינס מאסוס
סנדלים של קלארקס
חגורה מאולתרת


את החולצה הזו קניתי שנה שעברה בלונדון מהסיבה הכי מטומטמת שאפשר לקנות חולצה - הייתי בחנות מהממת ונורא רציתי משהו משם והחולצה הזו היתה היחידה שעלתה עליי. גאוני ומצוין ללא ספק. בכל מקרה, אחרי ההתנסות הקודמת בכותנה ארוכה ג'ינס קצר חשבתי שיהיה נחמד ללבוש אותה סוף סוף. מאחר ומדובר בחולצה/שמלונת מרובעת חיפשתי חגורה שתצר אותה במותניים (יש לי כאלה בחיי) אבל כל החגורות (המעטות) שלי לא התאימו, ובסוף תלשתי ממראת חדר השינה את שרשרת הפונפונים שמקשטת אותה ואילתרתי ממנה חגורה. אנשים ממש התלהבו מהמראה הזה, אז כנראה שללבוש דברים שתלשת מהקיר זה אחלה רעיון. נסו ותהנו!

אני עובדת הרבה זה נכון
שמלה מנקסט
הבלאנדסטון הקדושים
שרשרת של פאולה לפידות


שמעו, מזמן לא התלהבתי מבגד כמו מהשמלה הזו. כבר שנים שאני מנסה למצוא שמלונת פרחונית בסגנון שלובשות הנשים בלונדון מתחת לסוודרים והמעילים שלהן ולא מוצאת את הגרסה המדויקת שתתאים לי. כל זה היסטוריה עכשיו, כי לפני כמה שבועות הזמנתי מנקסט שמלונת פרחונית שעלתה פחות ממאה שקלים ומונחת עליי בול והיא בדיוק מה שכל השנים אני מחפשת. לכן מיהרתי להזמין אותה בצבע השני בו היא קיימת, הוא זה שרואים בתמונה - מין נמר ג'ירפה לא ברור עם פרחים ורודים קטנים, הדפס שלא הגיוני בשיט אבל אני מרוצה ממנו עד מאד. השמלה צרה במותניים ומרווחת מאחור ואני אוהבת אותה ואת אחותה אהבת אמת. הידד!

נכון אני במעלית לעבודה
חולצה מרזילי
ג'ינס מאסוס (ישן)
שרשרת מאסוס
ילקוט מחשב מאמזון
כפכפים של People


למזלי, רב לקוחותיי מחזיקים בקוד לבוש קליל מאד למשרד, כך שגם כשאני מגיעה לאתר לקוח אני יכולה להתלבש בהתאם למזג האוויר בניגוד ללבוש מחוייט ונעלים סגורות. השרשרת הזו נחמדה בעיני. היא גסה למראה, עם חוליות גדולות, ויש לה שני גדילים שיכולים לבוא מקדימה או מאחורה - אחד מסתיים בכדור שמנמן (ויש לי עגילים שמתאימים לו בול) והשני בגוש אמטיסט. והאמטיסט מתאים בול לחולצה הזו, שלא רואים בצילום, אבל היא מפוספסת בסגול בהיר ולבן. בדיוק סוג הבגדים ששמנות לא מוצאות אף פעם. לשמחתי, מעצבת הבית של רזילי, מירית רודריג, שלרב עושה בגדים שלא יעלו לי על הזרת, עשתה את החולצה הזו במידה יחידה שמתאימה לי היטב. רזילי זו ללא ספק החנות שבה אפשר למצוא אוצרות כשאת שמנה, או מצויידת היטב, או גם וגם.

תלבושת לאופרה 
אוברול ממוד קלות'


זוכרים שבפעם הקודמת כתבתי על האוברול ממוד קלות' שאני צריכה למכור (ומכרתי באמת) שיש לו אח גדול ומושלם? אז תגידו שלום לאח הגדול. שילוב הצבעים הירוק רעל וורדרד סופר עדין שלו מהמם, המחשוף שלו מושלם, הוא צר במקומות הנכונים ורחב במקומות הנכונים ואני מתענגת בכל פעם שאני לובשת אותו (ולא נרשמו תלונות מאנשים אחרים). רק להוסיף שפתון ואת מוכנה ללילה באופרה.

בחיים לא תנחשו
חולצה של מוטיף
מכנסים של Lazy Oaf (קולקציה קודמת)
נעלים של פלאדיום
תיק של קורט גייגר


אני חושדת שמכנסי החתולים האלה הולכים רק עם חולצות חלקות, לבנות או שחורות. זה המחיר שצריך לשלם על מכנסים מחוייטים (יחסית) משופעים בחתולים, והמחיר מקובל עליי. את התיק הזעיר קניתי בדצמבר בלונדון בסייל של קור גייגר (עלה 49 פאונד במקום מאה ועשרים בערך) ולמרות שהוא חורפי לחלוטין, עם הטוויד ונוצות הפוקסיה המהממות שלו, חשבתי שלגיטימי לצוות אותו גם בקיץ לתלבושת כה מונוכרומטית. כל אחת וטעמה המה.

בסדר בסדר שמענו עליכם
חולצה של טולה
מכנסים של טולה
הבלאנדסטון הקדושים
שרשרת של N2 (ישנה כמו השבלוג)


מי פשטה על הסייל של טולה וקנתה לה מכנסיים וורודים מי? אני! את הטישרטים המושלמים של דניאל אני לובשת כבר שנתיים והם תמיד מחמיאים ונוחים להפליא (והשרוולים בדיוק באורך הנכון). המכנסיים הוורודים נעימים וגמישים אבל לא מדי ווורודים ויש להם צבע וורוד, וזה מוצא חן בעיני. את השרשרת יזהו ותיקי השבלוג, שכן היא קיימת יותר משהוא קיים וכיכבה פה הרבה בימיו הראשונים (למשל). השיער הלבן, כפי שאתם רואים, מתקדם היטב תודה.

בינתים הימים מתקצרים, בסופר ראיתי גוייבות והכרכום בחלוני הוציא ניצן ראשון. Fuzzy של גרנט לי באפלו מתנגן על הפטיפון מיום שבת וכולנו יודעים מה זה אומר - הסתיו מגיע. בקרוב נוכל ללבוש יותר בגדים ולהזיע פחות ואולי תהיה לנו הקלה קלה מכל הגודש המכביד הזה של הקיץ הישראלי. אני אסתפק בלהיות כבר אחרי הבחירות וחזרה בשגרה ואני בטוחה שאיני היחידה שחשה ככה.

יום ראשון, 17 ביוני 2018

ורודה אני ונאווה בנות ירושמשהו


לאחרונה, אודה ולא אבוש, אני מעמיסה וורודים. זה התחיל בזה שאני ורודה, המשיך בכך שרכשתי סוף סוף סנדלים למרות (ואולי בגלל) שהם ורודים ונגמר בתיק ורוד אחד אותו אני גורבת לאחרונה מסביב לשעון. אז אמנם לא כל התלבושות שתראו ברשומה הזו ורודות, אבל הן הולכות ומוורידות לקראת הסוף שהוא סוג של קרשנדו שלא ברא השטן. מוכנים לראות מה לבשתי בזמן האחרון? יפה וטוב, הנה אנו מתחילים.

תלבושת ליום עבודה 
סרבל של לוקיטה
מגפוני בלאנדסטון


האוברול הזה מצוין לעונה החמה כי הוא דק ודומה לשמלה אבל מגיע עם הפרדה בין הירכיים השמנות, הידד! עם זאת, הבנתי לאחרונה לזוועתי שהמגפונים האהובים עליי הם ככל הנראה הסיבה לכאבים עזים בכף הרגל מהם סבלתי בחודשים האחרונים (שהתחילו ביום שקניתי אותם ועברו לאטם במהלך שלושת השבועות האחרונים, בהם לא נעלתי אותם - ואם זה לא רמז..). אני לא יודעת למה קוללתי בחוסר התאמה לנעלים שאמורות להיות מהנוחות ביקום ותוהה אם יש סיכוי להצלה או שהגיע הזמן להמיר אותם לאגרטלים. אני צריכה לחשוב על זה.

תלבושת ליציאה
שמלה מאסוס
גופיה של אתא
שרשרת מה. שטרן
סניקרז של נייקי


זוכרים שאמרתי שאלבש את השמלה שקניתי לפורים עם גופיית סבא וסניקרז? אז הנה, עשיתי זאת ונהיתי מכל רגע. אין בעולם כולו דבר מלבב יותר מטול טול וטול ואתם יודעים את זה.

תלבושת לאירוע חגיגי
שמלה של דנה סידי
גרבונים
מגפיים איטלקיים כלשהם (משנת טיכו)
עגילים מאסוס


זה הזמן להודות לאל, קוראים יקרים, שהתמונה לא באמת משקפת כמה שהשמלה הזו מנצנצת. למעשה, המשכתי לנקות את השובל שהשאירה אחריה שבוע אחרי שלבשתי אותה. אבל מה זה לעומת ניץ נוץ וכיסים נוחים לשים טישו (אני אוהבת טישו).

תלבושת ליומולדת של ליפז
חולצה של Pink Clubwear (ישנה)
מכנסונים מגאפ
עגילים מזארה
תיק של COS
סניקרז של נייקי


חגיגת יום ההולדת של ליפז נערכה בסיום שבוע מתיש במיוחד עבורי ונזקקתי לשיפור מיידי של מצב הרוח לרגל המסיבה. לאחר חצי שעה של חיטוטים מתישים ומדידות אינסופיות לכאורה של בגדים שלא התאימו או ביאסו אותי או גם לא התאימו וגם ביאסו אותי, שלפתי את חולצת הפלא הזו והופ חזר האור לעיניי. אין בקרב הרואים (ואני חושדת שגם בקרב לקויי הראיה) אדם שנותר אדיש לנוכח החולצה הזו וזה נחמד. היא אמנם מבליטה את הבטן אבל למי אכפת, כשהיא כה ורודה ומרופרפת ואסימטרית. ממש תענוג ללבוש אותה והייתי עושה זאת לעתים קרובות בהרבה לולא היתה מסוג הבגדים ש-once ראית לא שכחת וככזו מחייבת לבישה באינטרוולים ארוכים.

תלבושת ליום פגישות
חולצה של טולה
מכנסים מאסוס
אותן הסניקרז מאותו הנייקי


אני מודה שהתלבטתי אם הגיוני ללבוש שילוב צבעים כזה ליום ליום שעיקרו פגישות בנושאי עבודה, אבל לבסוף החלטתי שכן כי חם מדי ללבוש בגדים כהים, כהרגלי בנוהל. החולצה אמורה היתה להיות טישרט בגזרה צרה ופשוטה יותר מפוספס באדום ולבן, אבל כשהוצאתי אותו מהארון גיליתי שהפתעה! זו לא החולצה שחשבתי, ובשלב הזה כבר היה מאוחר מדי להחליף למרות שהחולצה עליה תכננתי מתאימה יותר לחום התל אביבי. נו, שאלה יהיו הצרות שלי.

תלבושת לחתולדת
טוניקה של Magpie Goose
מכנסונים מאסוס
עגילים שליפז הביאה לי ממתנה מברלין
נעלים מסטורי


לחתולדת הגעתי אחרי ארבעה ימי מחלה מתישים, כשאני נטולת מיץ במפרשים וצמאה לחברת בני אדם. מאחר וכך, ויתרתי על השמלה הארוכה שתכננתי ללבוש במקור והלכתי על שילוב פשוט אך מזניב של הטוניקה המנצחת הזו, שקניתי שנה שעברה, עם מכנסונים שחורים חצי שקופים וכפכפים שוורודים במציאות הרבה יותר מבצילום הזה. מה רבה היתה השמחה כשהתברר שליפז, שבדיוק חזרה מנסיעה לברלין, קנתה לי במתנה עגילי ענק סגלגלים ורודים צהובים בצורת פרחים ועניינים שהתאימו בול לתלבושת. החתולדת היתה כיפית, נעימה ומפייסת (ביני לבין העולם, איתו הייתי ברוגז בשל מחלתי שעלתה לי בדדליין אחד לפחות) וחזרתי הביתה עייפה אך מרוצה.

למקרה שתהיתם, אגב, זו העוגה שליפז הכינה לכבוד החתולדת. אין מילים לתאר עד כמה חתולת השמחה ובאי הערב ציווחו למראה ומטעם עוגת הטריקסי מטאל הזו!


לפני סיום, אציין שהתחלתי לעבוד על סדרת רשומות שתהווה מעין מורה נבוכים לתפקידים בעולם ההייטק, מסוג הדברים שרבים מחבריי הצעירים מחפשים ומתקשים למצוא. הרשומה הראשונה תתפרסם פה בקרוב. ועכשיו, ברשותכם, מחכה לי במיטה מגזין היסטוריה חדש ובו מאמר על המוות השחור, אותו אני מתה לקרוא כבר מאתמול ווהוהו!!!

יום שלישי, 20 במרץ 2018

מה לבשתי בעשור האחרון


אתמול בערב נחתה על שולחני הודעה לפיה אם תוך 24 שעות לא אעלה רשומת מה לבשתי לאחרונה לשבלוג יהיה לא נעים. מאחר וזיהיתי את כתב היד, אני מאמינה בכל לבי שאם לא אעשה את הנאמר אתעורר מחר בבוקר עם ערימה של במבה חצי לעוסה במיטה, לכן החלטתי לעשות מה שאמרו לי במקום להתווכח. הדבר האחרון שחסר לי עכשיו זה במבה, לעוסה או לא. באמת, לשונאים שלי אני מאחלת במבה וזה לא שחיי הם מועדון ריקודים סקנדינבי גם בלי זה עכשיו. אקיצר, תראו אילו בגדים מהממים לבשתי בשנתיים וחצי האחרונות וואו!

תלבושת לעבודה
שמלה מ-Monki
שרשרת מזארה (ישנה)


יתכן שתזכרו שפעם היה כאן קר במשך כשבועיים. אני ניצלתי את התקופה הקצרה הזו ללבישת הבגדים החמים שקניתי בברלין, לפני שאאלץ לתחוב אותם בחזרה בתחתית ארון הבגדים. לשמלת הצמר היפה הזו יש צבע כתום שרוף והיא מתאימה מאד לשרשרת אותה נהג הבוס שלי לכנות שרשרת האהילים של שרונה.

תלבושת נוספת לעבודה
סוודר מ-Monki
חולצה מ-H&M
ג'ינס מנקסט
נעלים של Replay
סיכה מרזילי (שלהי שנת טיכו)


כפי שציינתי, ברגע שיכולתי, מיהרתי ללבוש את כל הבגדים החמים הצבעוניים שקניתי בברלין לפני שהחורף יראה ג'וק ויברח בצעקות. אני מניחה שמיותר לשאול בפעם המלאנתפלים למה בברלין יש בגדים צבעוניים לנשים שמנות וכאן אין, אז נסגור את הפינה הזו באנחה ונעבור הלאה. את הסיכה הזו קניתי לפני אלוהים יודע כמה שנים ולא ענדתי אותה לפחות 7 שנים. אבל באותו היום, כשפתחתי את המגירה היא קרצה לי ומיד ידעתי שהיא מתאימה בול לסוודר שלי וכך התאחדנו סוף סוף בגיל וברינה.

עוד תלבושת לעבודה?
שמלה של מוטיף
סריג של טולה
סניקרז של נייקי
שרשרת מנעמה בצלאל (ישנה)


החדשה העצובה של החודש, במחלקת האופנה והחברות, היתה שמוטיף סוגרת את העסק. הדס ממוטיף היתה המעצבת הישראלית החביבה עליי למידות ביניים במשך שנותיה הקצרות בתחום והצטערתי מאד לשמוע על סגירת המותג. לפיכך פשטתי על שתי מכירות החיסול האחרונות שלה וקניתי כל מה שרציתי לפני שלא ישאר דבר. את השמלה הזו יש לי בוורוד (המצולם כאן) ובשחור והיא נהדרת. ארוכה במידה, מבד רך ונעים ומגובה בכיסים ובכל פעם שאני לובשת אותה אני מקבלת מחמאות מכאן ועד הודעה חדשה. אוף.

תלבושת ל.. תגידי כמה את עובדת?
מיזעון מאסוס (ישנה)
חולצה של טולה
ג'ינס מנקסט
תיק מרזילי (ישן)
מגפי בלאנדסטון


מן הידועות היא שכל מה שאני חושבת, חולמת ורוצה זה יהופלין וככזו, רכשתי לי באיחור אופנתי ניכר מגפי בלאנדסטון שכבודו נועל גם עם טוקדיסו (אני לא צוחקת, גגלו). מסתבר שהוא יודע מה הוא עושה, כי הן נוחות ומתאימות לכל בגד ולמרות שיש לי חברה אחת שטוענת בתוקף שהנעלים האלה מכוערות וגבריות ואלוהים יודע מה עוד, אני טוענת שאני מתעתדת לנעול אותן עם סקיני ועם צמודונים ועם ג'ינס ועם מכנסים קצרים ועם שמלות ומי שלא טוב לו, יום טוב לו! בנוסף, תבחינו אולי שדוב.

עזבו אותי באמ'שכם
גופיה מנקסט
חולצה של קרמה קומה (ישנה)
כובע מ-Urban Outfitters
ג'ינס מנקסט
שרשרת מה. שטרן
מגפי הבלאנדסטון


כשאמרתי שאנעל אותן מתי ואיך שבא לי, התכוונתי לכל מילה. בנוגע לכובע, חבשתי החורף כובעים דומים מדי יום. זו דרך מעולה להסתדר עם שיער חסר שליטה שגדל ולא ניתן לאסוף אותו. בבוקר הרטבתי אותו טיפה, דחסתי לכובעה (כמו שסבתא לילי נהגה לקרוא לכובע) ויצאתי מהבית. עכשיו שנהיה חם יותר ויותר אני לא יכולה לחבוש כובע גרב יותר והשיער שלי.. אוי השיער. אם יש למישהו רעיון איך לאלף אותו בקיץ אני אשמח לשמוע. לא נראה לי שאני טיפוס של כובעי מצחיה אבל..

בשלב זה נראה לי שאארגן רשומת מלבושים נוספת כי זו מתארכת מעבר למצופה. אני אוהבת מצופים, למקרה שתהיתם. לפחות עכשיו אוכל לישון בשקט בידיעה ש(ככל הנראה) לא תהיה שום במבה בשטח כשאתעורר. תודה אלוהים ותודה לשניים וחצי הקוראים שעוד נותרו לי. שתהיו בריאים ומאושרים דלוקס!

יום שלישי, 30 במאי 2017

לקט מלבושים לשבועות


חג שבועות שמח, גביניות ומאפים! לקראת החג אציג בפניכם מספר תלבושות מהזמן האחרון (לא עשיתי את זה כמעט חודשיים, מסתבר). אחת מהן ישנה (רואים לפי השיער) והשאר חדשות יותר. 

תלבושת אביבית
שמלה מאסוס
גופיה מדורותי פרקינס
ג'ינס מנקסט
שרשרת של ה.שטרן
כפכפים מגאפ


אני מרוצה מאד מהשמלה הריפרופית הזו. הבעיה היחידה איתה שיש לה גב פתוח ולכן אני חיבת ללבוש מתחתיה גופיה זה מעצבן קלות. אבל שוין! זה שווה את ההאסל. אני לובשת אותה מעל ג'ינס ארוכים או קצרים או מעל כלום.

תלבושת לסיפור הפרברים
חצאית מאסוס
גופיה של טליה
סטן סמית אפורות של אדידס
תיק של Monki


עובדה ידועה היא שבמעמד נשואיי אומר "I Tulle" שכן אני אוהבת טול בכל ליבי, ואין מקום טוב יותר ללבוש אליו טול מאשר התיאטרון. לפיכך לבשתי את חצאית המאה קילו טול האפורה שלי למחזמר בפעם השניה, והפעם היה זה סיפור הפרברים בקאמרי (אותו הכתרתי רשמית כמחזמר הטוב ביותר שראיתי בישראל אי פעם, רוצו לראות אם טרם הספיקותם). הלוואי שיכולתי ללבוש חצאיות כאלה כל יום, בחיי. נולדתי בבירור במאה הלא נכונה.

תלבושת לשיקודז
חתול עצבן מפריימרק
ג'ינס מנקסט
סניקרז משופרא


את חולצת פלומבי חתולת החלל הקצפתית קיבלתי מחברתי האהובה אלכס, שטרם ביקורה מגרמניה הלכה לפריימרק לחפש בשבילי תחתונים ומצאה מלוכה במקום. רשמית זו פיג'מה אבל לא רשמית זה לא מענין אותי. אם אני רוצה ללבוש את פלומבי בגוגל אני אלבש את פלומבי בגוגל נקודה.

עוד תלבושת לשיקודז
חולצה מרזילי
מכנסים של נעמה חסין לטובל'ס
כפכפים משופרא


חשבון מהיר מעיד שיש לי את המכנסים האלה בין 15 ל-17 שנים, מה שאומר שאני ממש (אבל ממש) זקנה. בכל מקרה, הם מקסימים בעיני, מתאימים לשלל מידות השרונה לאורך השנים (הייתי רזה בהרבה כשקניתי אותם) והם השארית האחרונה שיש לי, יחד עם חצאית חורפית ועוד זוג מכנסים שקטן עליי, למותג האופנה האהוב עליי משנות התשעים, טובל'ס של נעמה חסין (בלי אמא שלה). במשך השנים המכנסים האלה עברו ביני לבין אמא שלי וחשבתי שיהיה נחמד להוציא אותם סוף סוף מהארון ולתת להם לשזוף מעט שמש (או ההפך). 

וכעת, ברשותכם, אלך לראות את עשרת הדברות עם צ'רלסטון הסטון תוך אכילת בליצ'קעס. שתהיו בריאים!

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

מי אוהב את השבת? אני, אתא ואת


היוש שמנמנות ושמנמנים ושמנמנות ושמנמנים של כבוד, מה שלומכם? חם לכם עדין? כי יש לי לוח שנה, כרכום פורח, גוייבות של השכנים וחיסון טרי נגד שפעת וכל אחד מהם טוען שסתיו הגיע. 

כשלעצמי, הגעתי לשלב שבו עם מזגן קר לי ובלי מזגן חם לי ואף חלון פתוח לא מנחמני. החיים, כמו שאמרו כבר לפני, קשים. אחרי הכל, אוטוטו אוקטובר וראש השנה מתקרב וכולי ציפייה כבר ליורה שמענה (כמו שאבא נהג לקרוא לו) שיפריח את השממה בחצר הבנין. ועד שאלוהים יחליט אם לכתוב אותנו בספר החיים השנה, הנה כמה תלבושות נינוחות שלבשתי בערבים ובסופי השבוע האחרונים. כולי תקווה שאוסף התלבושות הקיצי הזה יהיה האחרון מסוגו בזמן הקרוב ושבפעם הבאה שתראו אותי פה אעטה איזה שרוול או בדל גרב.

אני לובשת
שמלה מאסוס
עגילים של N2 
נייקי אייר מקס 90 מסטורי (ישנות)
ילקוט של דניאלה להבי (ישן)


יש לי הרגשה שהשורש י.ש.נ יחזור על עצמו הרבה ברשומה הזו. יש משהו נורא נחמד, מנחם ובוגר בליהנות בפריטים ששוכנים במלתחה כבר תקופה ארוכה. אם הם שרדו את המכירות הביתיות שאני עושה אחת לעונה בשנים האחרונות, כנראה שיש בינינו מערכת יחסים מחויבת.

אני לובשת
חולצה מ-Pink Clubwear (ישנה)
מכנסיים מגאפ (ישנים)
שרשרת של לאנווין ל-H&M (ישנה)
תיק מחבילת הפתעה אמריקאית כלשהי (ישן)
חברותינו הנייקי מהתלביש הקודם


את התלבושת הקטנה הזו ארגנתי למסיבת יום ההולדת הראשון למגזין המידות הגדולות של גאלה רחמילביץ'. לרוע המזל הגעתי למסיבה עם מיגרנה עצבנית מהאגדות כפלוס אחד שלי וברחתי חזרה לכּוּכִי כל עוד נפשי בי, מותירה אחריי עננת אבק שמנה, חור בצורת שרונה בקיר (גבס) וכמה נשים שצעקו אחרי "יפה החולצה שלללךךך". לפעמים אפילו החולצה החמודה בעולם לא תעזור לבת אדם להרגיש כמו בת אדם ועדיף לא להוציא את האף מהבית וזהו. נקסט!

אני לובשת
חולצה של מוטיף (שנה שעברה)
אותם מכנסונים מגאפ
שרשרת של דריוס מרזילי (ישנה)
נעלים משופרא (ישנות)


אני לא זוכרת לאן הלכתי ככה, אבל אני כן זוכרת שהרגשתי נחמד ושטפטפה לי גלידה על החולצה (ותודה למכונת הכביסה שלי, שהסירה את הכתם).

אני לובשת
סרבל מאסוס (שנה שעברה)
תיק מרזילי (ישן)
כפכפים משופרא


הכפכפים האלה מכוערים רצח לטעמי (ומגניבים מאד לדעת רב חברותיי) אבל אלה הנעלים היחידות שאני יכולה לנעול בימינו שאינן נעלי התעמלות ולכן השרונה חפצה בייקרן. הסוליה שלהן נוחה מאד עם גבשושיות מפניקות והגפה שלהן רכה ולא מעיקה לי על כף הרגל, וזה נעים וטוב.

אני לובשת
גופיה וחצאית מאתא
שרשרת מחנות כלשהי בהרצליה (ישנה)
תיק מרזילי (ישן)
פגסוס 83 של נייקי
משקפמש של המשקיפה (ישנים)


לחצאית הזו יש שני כיסים בצדדים ואחד מאחור, שזה אחלה, ומידתה יחידה, כך שהיא מתאימה לשמנות וגם לרזות וגם לשמנמנות וגם לממוצעות ואפילו לי יש, לפעמים, חשק ללבוש כחול מלמעלה עד כמעט למטה. קורה.

אגב אתא, החברה נקראת על שם הכפר הערבי עטה, ששכן במקור במקום בו נבנה המפעל בראשית שנות השלושים, אבל כשש"י עגנון הגיעה לבקר את בעל החברה, שהיה חברו ושמע ממנו את ההסבר הנ"ל הוא החליט שזה לא מספיק טוב ואמר לו "אני כבר יודע, 'אתא' אלו הן ראשי התיבות של 'אריגים תוצרת ארצנו'" וכשעגנון אומר, עגנון אומר. 

מה עגנון היה אומר על העגילים האלה של N2 איני יודעת ואיני רוצה לדעת
ואני, אמנם איני עגנון ואף לא חצי עגנון אבל אני אומרת שהגיע הזמן לאכול משהו קטן וכשאני אומרת, אני אומרת. בתאבון ושבוע טוב לכולם!

יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

רבותיי ההיסטוריה חוזרת


בצהרי יום שישי שרונה קמה פשטה את הפיג'מה, התארגנה למסיבה של הדורפמנים ותהתה למה היא מדברת אל עצמה בגוף שלישי. 
אספרסו חזק מאוחר יותר, החלטתי ללבוש למסיבה שמלה שלא לבשתי 4 שנים (כך לפי השבלוג, כאן מתועדת הפעם הקודמת שלבשתי אותה ב-9.7.12) ותוך כדי נזכרתי שאין לי שום נעלים ושום תיק שמתאימים לה. לאחרונה אני נועלת סניקרז 99% מהזמן וגם הנעלים הבודדות שיש לי שאינן סניקרז לא התאימו לשמלה הזו. שום סנדלים ושום נעלי סירה ושום חמועל לא התאימו לשמלה הבעייתית שהתעקשתי ללבוש כי בא לי. מי שמע על שמלה שאי אפשר לנעול איתה סניקרז מלכתחילה? בטח שלא אני. בסוף שלפתי מתחתית הערימה את הסנדלים שהכי פחות מתאימים לסגנון שלי וגיליתי שהם מתאימים לשמלה במידה סבירה. סביר זה טוב מספיק בשבילי ולכן התחלתי לחפש תיק.
הפכתי את סטנד התיקים שלי תוך כדי העפות והטחות וקללות נמרצות ושום דבר לא התאים אפילו קצת או שהיה קטן מדי גם לסלולרי וגם למשקפי שמש וגם למניפה כשלפתע איבדתי את ההכרה. כשהתעוררת מצאתי עצמי שכובה על הרצפה ועל ראשי יוני החתולתיק שנפל מהמדף העליון. "יוני!! יא חתולתיק ממוזל ודמוני" צעקתי עליו "אתה בדיוק בצבע של השמלה המזורגגת!" יוני חייך ולא יסף.
יוני ואני מחייכים למראה
בדיקה מהירה במראה הבהירה שאני לבושה בתלבושת חסרת הגיון לחלוטין - השמלה קיצית עד בלתי נראית, הסנדלים תנכיות כאילו יצאו הרגע מהפקולטה לקולנוע בבנין מקסיקו * ויוני פרוותי כאילו עכשיו מינימום דצמבר בסנט פטרסבורג. "שוין" אמרתי ויצאתי מהבית לנשק תינוקות ולאכול דבר מה בחברותא.
תגידו מה שתגידו, הדורפמנים יודעים לארגן מסיבה. השתיה זרמה כמים וכללה מיני בירות איזוטריות שלא ברא השטן, הקייטרינג היה דלוקס קומפלט עם הצלפים הכי גדולים שראיתי בחיי והתינוקות היו באיכות מקסימלית.
אפילו יוני, שהעדיף להתבודד בתחילת האירוע, מצא חברים לקראת סופו. בשלב מסוים רצינו הביתה להרביץ איזה שלאף שטונדה טוב, ואני ניסיתי להזכיר איפה הנחתי אותו בפעם האחרונה. דקות אחדות מאוחר יותר מצאתי אותו משחק עם ילדה קטנה שמצאה בו חבר נאמן. קרב משיכות קצר מאוחר יותר הוא חזר לידיי והרבצנו ריצה מהירה לאוטו לפני שהזאטוטה הבוכייה תקרא לאבא המאד גבוה ורחב שלה.
יוני מבלה בסבבה
אני לובשת
שמלה של eShakti (ישנה דלוקס)
סנדלים משופרא (כנ"ל)
יוני מאסוס (ישן)
משקפמש מרזילי (כנ"ל)
עגילים של ליאת דעדוש


וכך נסענו, יונתן ואני, הביתה שם חרפנו במזגן עד שבאו תלמידינו ואמרו לנו "רבותינו, הגיע זמן לצאת לארוחת ערב טעימה". ובברכת שבוע טוב לכולם, אסיים.
* האמת שהייתי סטודנטית לקולנוע בבנין מקסיקו לפני כ-7000 שנה פלוס מינוס

יום שבת, 23 ביולי 2016

הבריכה היא ברכה


קוראות וקוראים יקרים, ידוע כי אני מקפידה שלא להיחשף כאן, בשבלוג, יותר מדי. אישה פרטית אני ושומרת סוד. אבל לנוכח המתרחש בימים האחרונים איני יכולה עוד להסתיר מכם שחם לי. מה זה חם לי, אני זולגת פה ממקום למקום דומה הייתי חצי שקית מיץ קפוא שהיתה יותר מדי זמן מחוץ לפריזר חצי הדג הזה שתמיד מראים צילומים שלו כי הוא נורא מכוער ומעוך ועייף שאין דברים כאלה. 

הפתרון לאנשים כמוני, הסובלים מחום בטמרפטורות גבוהות, הוא ללכת לבריכה ולהיכנס אליה ושם להישאר עד חלוף זעם. הנוהג הוא לעשות זאת בעודך עטויה בבגד ים וזאת אני מקפידה לעשות מאחר והקהילה חשובה לי. 

לבריכה אני מגיעה עטויה בבגד קל מעל בגד הים שלי 

אני לובשת
אוברול תחרה של אסוס
סנדלים של מליסה
משקפי שמש של המשקיפה לרזילי (משנה שעברה)


יום שבת, 18 ביוני 2016

קיץ, זיעה ומנוף


כשאני חושבת על מניפות, הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא זה


זרים, משום מה, אף פעם לא מבינים למה אני מוציאה לשון ומתנשפת כמו כלב כשאני אוחזת מניפה.

בכל מקרה, מניפות הן מוצר חובה במזג האויר הנוכחי. ברגע שמתחיל חודש אפריל אני מניחה מניפה בתיק בתקווה שלא אאלץ להשתמש בה, תקווה שתמיד מתנדפת יחד עם שאריות החורף. אני משתמשת בהן באוטובוסים, באירועים עמוסים, ברחוב, בתורים לספקי שירות ובכל מקום אחר בו אין מזגן (שאלוהים ירחם) או שהמזגן לא מספיק לי כי בדיוק רצתי מרתון כדי להגיע בזמן (מצב צבירה עגבנייה לחה). ידוע לי שיש נשים, בפרט נשים שמנות, שמתביישות להשתמש במניפה בציבור מחשש שיחשבו שהן מיוזעות. אני באמת מיוזעת, שכן גופי הביולוגי נוהג לשמר את טמפרטורת הליבה שלו באמצעות הזעה, ומענין את סבתי מה חושבים עליי כשחם לי. מה גם שבינינו, יש לאנשים דברים חשובים יותר לחשוב עליהם מאשר על הזרה השמנה שלידם בתור לביטוח לאומי. מבחינתי המחויבות שלי לחברה מתחילה ונגמרת בנטילת דאודורנט טרם צאתי מהבית. מרחתי, ניצחתי נקסט.

מאחר ואני מאמינה במניפות שמחתי מאד כשפנתה אליי שרון ירושלמי, בעלת מותג המניפות Fancy Hand Fans אותן אני רוכשת בדרך כלל, ושאלה אם ארצה לשתף פעולה בשבלוג. מיד אמרתי לה "אולי נגריל מניפה בין הקוראות והקוראים" והיא, בטובה, הסכימה ואף שולחת לי מניפה יפה במתנה. זה מצוין, כי אני מעדיפה שתהיה לי מניפה בכל תיק כברירת מחדל ולא להסתמך על הזכרון שלי בהעברתן מתיק לתיק, כי אז אמצא את עצמי נטולת נפף.




הצילומים מדף הפייסבוק של שרון ירושלמי
רוצים מניפה מהממת במתנה? הנה הוראות ההרשמה:
  1. ההגרלה תמשך מהיום (שבת 18.6.16) עד יום חמישי ה-7.7.16 בערב, אז אודיע כאן ובדף הפייסבוק של השבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה חדש\ה. 
  2. שרון תשלח לזוכה בדואר מניפה לבחירתה או לבחירתו מהחנות המקוונת שלה.
  3. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול קישור למניפה החביבה עליכם מהחנות ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  4. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  5. יש לעשות לייק לדף השבלוג בפייסבוק וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  6. יש לעשות לייק לדף הפייסבוק של Fancy Fans.
  7. שתפו את החבר'ה בדבר ההגרלה באמצעות המייל, פייסבוק, טוויטר, סנפצ'ט, שלטי חוצות, שפת הסימנים ושפת המניפות (בעצם לא, כי עדין אין לכם מניפה).
שימו ♥ - התגובות בשבלוג מוסתרות עד שאני מאשרת אותן, אז אין צורך להגיב שוב אם אתם לא רואים את התגובה שלכם מתפרסמת מיד.

בהצלחה לכולם ויאללה מניפות!