‏הצגת רשומות עם תוויות Monki. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Monki. הצג את כל הרשומות

יום שני, 4 בפברואר 2019

אני חוזרת לשורשיי (הוורודים)


מכירים את זה שאתם עושים כל מה שכתוב ברשימת המשימות היומית שלכם פרט לזו הראשונה, עליה הצלחתם לדלג מבלי לשים לב בכלל? ובכן אני תזמנתי את הרשומה הזו לעלות בלי לכתוב לה התחלה וקלטתי את זה רק הרגע. איזה מביך זה יכול היה להיות לו הרשומה היתה עולה בלי התחלה? ועוד אצל מי שמתיימרת להיות מקצוענית תוכן? בא לי לבכות רק מהמחשבה על זה. ועכשיו שהתחלנו, אפשר להמשיך.

תלבושת ליום שנגמר בורוד
חולצה מ-Monki (ברלין שנה שעברה)
גי'נס מאסוס
הבלאנדסטון הקדושים


לפני שאתם מתחילים שוב עם הנעלים, תראו את השיער! נתתי לניסים לשכנע אותי לצבוע את הקצוות המחומצנים שלי ואת שיער השיבה מקדימה בוורדרד חיוור ויצא אחלה בחלה! זריקת הצבע הזאת היתה בדיוק מה שהייתי צריכה החודש, שהפך בעקבותיה לוורוד במיוחד כפי שתראו בהמשך.

תלבושת להופעה של פוצים פוצים
סוודר מ-Monki (ברלין שנה שעברה)
חולצה של מותק
ג'ינס מאסוס
עגיליאש של Yippy Whippy
סניקרז של אדידס


פוצים כותב שירים יפים על חיות הבר והמשק ולכן מן הראוי היה לענוד לכבוד ההופעה את העגילאש (עגילים בצורת דג הפרווה שלי, מיקולאש) החדשים שלי. להבדיל ממה שרבים מחבריי חושבים, לא הכנתי אותם או הזמנתי אותם במיוחד, אלא מצאתי אותם בקולקציה קודמת של מעצבת אוסטרלית חביבה ממנה קניתי דבר נוסף שתראו מאוחר יותר.

עגילאש!!!
הדבר השני האדיר בתלבושת הזו הוא הנעלים האלה של אדידס, בהן חשקתי חודש לפני נסיעתי ללונדון. ניסיתי להשיג אותן מהסוחרים המקומיים החביבים עליי אבל הן לא הגיעו לארץ. כך נאלצתי להזמין אותן לחברה שחיה בלונדון והיא הביאה לי אותן כשנפגשנו לצרכי מפגש, טיול ופלין. כשהוצאנו אותן מהקופסה שתינו כמעט התעוורנו. שניה מאוחר יותר כבר רקדתי באמוק ברחבי חדר המלון שלי בעוד חברתי שוכבת בתנוחה עוברית על השטיח מקיר לקיר ומתייפחת. חברתי טופז נוהגת לומר שאם הרבנות היתה מאפשרת זאת, היא היתה מתחתנת עם מפזר החום שלה. ובכן אני רוצה להתחתן עם הנעלים האלה ואם זה דורש נסיעה מהירה לקפריסין, שיהיה כך.

מי יפות של אמא
תלבושת לביקור בכפר
 כובע מאסוס
עגילים מאקססורייז בלונדון
חולצה מתערוכת סנופי וחברים בלונדון


ואם כבר בטופז עסקינן, אז נסענו לבקר אותה בביתה הזמני שבעמק יזרעאל, שם היא התאהבה בעוגה בעוד אני אימצתי חציל.
צילום - אייל רדושיצקי
בלונדון ביקרתי באחת התערוכות המתוקות והחכמות בהן הייתי בחיי - תערוכה על Peanuts והאמנות העדינה והמהפכנית של צ'ארלס שולץ (מסתבר שהוא השפיע על התרבות המערבית באופן מהותי ממש, מפוליטיקה ועד פסיכולוגיה). חנות התערוכה היתה, כצפוי, שדה מוקשים גמור. מצאתי עצמי מוציאה שם חלק ניכר מתקציב הנסיעה שלי ואני לא מתחרטת על כך בכלל. ראו כמה חמודה חולצת לוסי שקניתי! זה הבגד היחיד שיש לי בצבע הזה ומסתבר שהוא משתלב מעולה עם ורודים בשיער ובכלל. לכן שילבתי אותו עם עגילי הפרחים הוורודים הענקיים שקניתי בקמדן, הקניה הראשונה שלי ברשת Accessorize בחמש השנים האחרונות, אם לא יותר.

תלבושת לעבודה
חולצה של Lazy Oaf 
עגילים של They Dream


לאחרונה שטחתי בפניכם את התאוריה שלי בנוגע לבגדים שהם גם חברים. חולצה זו, ובכן, היא אחת מאלה ומגיעה, מן הסתם, מהמותג השולט בתחום Lazy Oaf (קניתי אותה בישראל דווקא, ברשת Story שהורידה לאחרונה את מחירי המותג המיובא הזה). אין על לייזי. באמת שאין.

תלבושת נוספת מהמותן ומעלה
אותו הכובע מאסוס
חולצה של אדידס
מעיל מגאפ (ישן)
עגילים של פאולה לפידות


אני ממש מחבבת את הכובע הזה, שהוא הרך באוסף הכובעים שלי. מי שעוקב אחרי האינסטושבלוג אולי זוכר שהחולצה הזו היא חלק מחליפה, שמגיעה עם המכנסונים האלה. טרם יצא לי ללבוש את החולצה והמכנסיים ביחד, כי זה דורש מזג אויר בו טרם נתקלתי אבל אני מניחה שיגיע בשבועות הקרובים.

תלבושת לעבודה
צעיף מ-River Island
סוודר קימונו של Simply Be (ישן)
שמלה של טולה
תיק מ-Monki (ישן)
נעלים מ-Story


את הצעיף הזה, שצבעו האמיתי זעקני משמעותית מבצילום, קניתי בנסיעה הקודמת ללונדון ביולי. כשחזרתי והוצאתי אותו מהמזוודה אמרתי לעצמי "ברור לך שסתם זרקת כסף ולא תלכי עם זה בחיים". קיפצו 4 חודשים קדימה ואני הולכת אותו כמעט כל הזמן. האנסמבל (אוווו!!) הזה היה יותר אפור מאפור ודרש איזה פיק מי אפ או ז'ה נה סה קווה והצעיף היה בדיוק זה. הנעלים, תופתעו לשמוע, אינו קונברס אלא פלאדיום. עד כה נמנעתי מהנעליים ההו כה טרנדיות של המותג הזה, כי הן ממש לא לטעמי, אבל הנעלים האפורות-אפורות האלה היו בדיוק מה שחסר לי במלתחה ואני שמחה על הקניה. קניה מוצלחת נוספת שמופיעה בצילום היא התיק האפור כהה הזה, שקניתי לפני כמה שנים באסוס. כשראיתי אותו הוא כבר עמד להתחסל (ביום בו עלה לאתר), ככל הנראה בגלל הצבע הייחודי והסופר שימושי שלו. הוא משמש אותי כבר כמה שנים נאמנה ואין ספק שזו אחת מקניותיי האופנתיות המוצלחות ביותר אי פעם (והוא גם היה זול, כי אתם יודעים - Monki).

תלבושת לסופ"ש
הצעיף ממקודם
המעיל של גאפ ממקודם
חולצה של Yippy Whippy
צמודוני ג'ינס מנקסט (ישנים)
הנעלים ממקודם


כשקניתי לי את העגילאש הנאים הזמנתי גם את החולצה הזו, כי בחודשים האחרונים כל מה שאני רוצה זה ללטף כלכלבים. בגלל שאכלתי שפע מרורים בחיי מטישרטים במידה 2XL עלאק, הזמנתי מידה 3XL וקיבלתי שמלה שאבא שלי ואני יכולנו ללבוש ביחד במסגרת תחפושת לתאומים סיאמיים. לא נורא! יש לי שימושים גם לחולצות קצרות גדולות מדי, בפרט שלאחרונה הסגנון שלי מקבל טוויסט יותר ויותר ראפרי (שזה ללא ספק אחד הדברים הפחות הגיוניים שקורים פה). אני מאמינה שבקיץ תראו אותי משלבת את החולצה הזו בתלבושות משונות מאד. המצעים, למי שתוהה, מהאתר האמריקאי של Urban Outfitters אבל קניתי אותם לפני שנה ואני מניחה שלא נשאר מהם כלום.

הבעיה היחידה עם הצבעים הפסטליים האלה היא שהם דוהים מהר מאד וכל חפיפה שוטפת אותם ממך והלאה. אתמול החלטתי לשים נפשי בכפי ולנסות לצבוע את השיער לבד, מתוך מחשבה שמקסימום אלך למספרה לתיקון אם אדפוק את העסק. לשמחתי יצא אחלה בחלה. הצבע לא תופס מי יודע מה על שיער השיבה, אבל ככה זה תמיד (גם במספרות). הצבע יצא חמוד לאללה ואני כבר מתכננת מה יהיה הצבע הבא. 

הצבע, אגב, של ליים קריים שם גם קניתי את השפתון שאני גורבת בצילום בחולצה של אדידס. השפתונים שלהם מחזיקים המון זמן, כל עוד לא נוגע בהם שומן משום סוג (מאוכל או מבאלם) והם היחידים שאני יכולה לסבול. אם תזמינו מהמותג באמצעות הקישור הזה תקבלו 20% הנחה על הקניה הראשונה שלכם וגם אני אקבל כמה מעות. לצורך ההבהרה (וכן, חי חי חי, הצבעים האלה לא תופסים על השיער בלי הבהרה) הם לא שלחו לי מעולם מוצרים לסקירה, אני קונה מהם מיוזמתי כבר שנתיים ומשתפת את הלינק כי אני מרוצה מהם.


אם אתן מעוניינות, הרשמו להגרלת התחתונים סופגי המחזור/דליפ"ש שאני עורכת. אני מאשרת את כל התגובות לפני שהן מתפרסמות, אז אל תדאגו אם התגובה שלכן לא מוצגת בשעות אחרי שכתבתן אותה. אני אפרסם את שמות הזוכות ביום ראשון הבא.

יום רביעי, 28 במרץ 2018

הו הא מה קרה לבשתי בגדים לעבודה (וגם לא)


לפני זמן מה קיבלתי איומים בבמבה שאם לא אתחיל לעדכן את השבלוג בקרוב יהיה רע ומר ועם ריח של חמאת בוטנים סוג נ'. לפיכך העליתי רשומת מה לבשתי היום ובאמצעה הבנתי שצריך לפצל אותה לשתיים. לפיכך אני מתכבדת להנגיש לכם רשומת מה לבשתי נוספת מהתקופה האחרונה.

הנה ערימת תלבושות לעבודה ובסיומה, כמה תלבושות לאירועים מחוץ למשרד כי מסתבר שגם למסירות שלי יש גבול.

תלבושת לעבודה א
חולצה ממחסה העצלנים בקוסטה ריקה


טוב, זה לא בדיוק צילום של תלבושת אבל החולצה הזו כל כך שמחה אותי שהייתי חייבת לשתף. ראו מה נאים הדובונים שעליה! אני חובבת ידועה של עצלנונים וחולצה שמגיעה מחללית האם שלהם בקוסטה ריקה היתה מתנה מושלמת מאישה חמודה מאין כמותה.

תלבושת לעבודה ב
מיזע מנקסט
חולצה של מוטיף
חצאית מנקסט
גרבונים מאסוס
סטן סמית של אדידס


לפני זמן מה החלטתי שאני חייבת ללבוש חצאית קלילה עם ריפרופים ופרחונאז' בחורף. כתוצאה מכך, הזמנתי אחת מנקסט ואני נשבעת שבחיים זה נראה הרבה יותר טוב מבצילום. יש משהו נעים להפליא מלבישת בגד רפופי בשיא הקור עם חולצה מסיבית ונעלים חמות. אני אלבש אותה גם בקיץ, סביר להניח, אבל יהיה הרבה יותר כיף ללבוש אותה שוב בחורף.

תלבושת לבראנץ'
סרבל של אלמביקה (ישן מאד)
גופייה מנקסט
שרשרת של ה. שטרן
מגפי בלאנדסטון


חדי בעין הבחינו ודאי שאני מנסה למכור את הסרבל הזה במכירות הביתיות שלי כבר ארבע שנים לפחות. למרבה השמחה לא הצלחתי למכור אותו וקרה מה שקורה מדי פעם ומצאתי עצמי עושה קניות בארון שלי ומחזירה בגד שנמאס עליי לימיו כקדם. הסרבל תפור מסאטן כחול מקומט כזה ואני נהנית לצוות אותו לבגדים לא נשיים בעליל עלאק דוגמת גופיית הסבא והבלאנדסטון הנ"ל. חברתי נעמה טוענת שאני האדם היחיד שהיא מכירה שיכול ללבוש צירוף כזה ולגרום לו להראות הגיוני. אני מניחה שהיא טועה, אבל זה עדין מוצא חן בעיני.

תלבושת קז'ואלית נוספת 
סרבל של מותק 
חולצה מנקסא
סטן סמית של אדידס


הסרבל הזה של מותק כל כך נחמד. קניתי אותו בשנה שעברה והוא דומה לשמיך ומתאים לחורף וגם לקיץ. מאחר ואני ממש נהנית ללבוש אפור בשנה שנתיים האחרונות והשילוב שלו עם הנעלים האפורות האלה מאפשר לעשות זאת ועדין לשדר קלילות.

תלבושת לסופ"ש בכפר
ג'ינס מנקסט
חולצה של מוטיף
גרביים מנקסט
מגפי בלאנדסטון


אחת מהבגדים שקניתי במכירות החיסול של מוטיף, זכרונה לברכה, היא החולצה הזו שניתן ללבוש בשני אופנים (בהחלפה בין הגב לחזית). היו לי כמה כאלה בעבר והכתמתי אותן למוות, לכן קניתי שתיים זהות שיהיה לי קצת זמן להנות מהן לפני ההכתמה הבאה. מאחר ומדובר היה בסופ"ש אבל התלבושת היתה מונוטונית פינקתי עצמי בגרבי דובים סגולות.

תלבושת יומולדת לעבודה
חולצת יומולדת שנה לפיונה 


מאחר וימים בודדים בלבד מפרידים בין ימי ההולדת שלי ושל פיונה, הפג של היפופוטם, הזמנתי לי את חולצת יום ההולדת הרשמית מחנות גן החיות בסינסינטי, בו העגולה שבמים מתגוררת. אני באמת חושבת שחמוד להיות שמנה שלובשת חולצה של שמנה שבמים כשהיא מחוץ למים. הו פיונה, מעולם קודם לך לא היה סמל כה נאה מתוק וטוב להשרדות כנגד כל הסיכויים.

תחפושת חד קרן 
שמלה מאסוס
גרבונים מ-We Love Colors (ישנים)
עגילים מ-H&M (ישנים)
סוודר מטונארי
קשת מלאכת יד


את חגיגות יום הולדתי ה-42 <הכניסו אללה איסטור ולהקתו כאן> ציינו בלא פחות משתי מסיבות. הראשונה מהן, מסיבת תחפושות שכן יום ההולדת יצא השנה בפורים. אני התחפשתי לחד קרן, כלומר מצאתי תירוץ לקנות וללבוש עוד שמלת טול. והפעם, שמלת הטול המהממת הזו מאסוס שהמחשוף שלה כה ענק שפחדתי לשבת, לזוז או לנשום (מזל שלא רואים בתמונה את מחשוף הגב). אם אתם תוהים מה אעשה איתה עכשיו, שפורים נגמר, ובכן בכוונתי ללבוש אותה מעל גופיית סבא לבנה עם סניקרז או כפכפים כי בגיל 42 עושים מה בא לי ולא מה נהוג, ראוי או מקובל. הא הא!

לצורך צידוק מוסרי לתחפושת, הכינותי קשת חד קרן בעיטור פרחים ופרווה צבעונית. היא היתה כבדה להחריד ובשלב כלשהו מוטטה על ראשי שרשרת נורות שקישטה את המסיבה אבל בשביל חמידות צריך לשלם!


תלבושת לבילוי לילי
סוודר קימונו מ-Simply Be (ישן)
שמלת טול מ-Monki
גופיה מנקסט
ג'ינס מאסוס
מגפיים מ-And Other Storeis
תיק מ-Monki (ישן)


תשמעו, מזמן לא נהיתי כמו שנהיתי מהתלבושת הזאת. היא דרשה מידה מה של אומץ. כי היה ברור שהיא תגרור מבטים רבים (וכך אכן גררה) אבל הכיף היה שווה את זה, שכן מן הידועות היא שאין דבר בעולם שעושה לי טוב כמו נפנוף חצאיות טול. קיבלתי מחמאות מכמה מהנשים הלבושות מגניב שיצא לי לפגוש והרגשתי שמנה על הכיפאק. יש משהו בשילוב של טול ורדרד ומגפיים עדנותיים (גם אם מטאליים) וסוודר גדול ומסורבל. סביר שתראו אותי מנפנפנת את השמלה הזו, שהיתה קניה מעולה במחיר עשרה יורו בלבד, עוד פעמים רבות בקיץ הבא עלינו לזיעה.

ועכשיו שרוקנתי את המחסנים, יש מקום לתלבושות חדשות. אביב הגיע פסח בא שמח לכם קוראים יקרים!

יום שלישי, 20 במרץ 2018

מה לבשתי בעשור האחרון


אתמול בערב נחתה על שולחני הודעה לפיה אם תוך 24 שעות לא אעלה רשומת מה לבשתי לאחרונה לשבלוג יהיה לא נעים. מאחר וזיהיתי את כתב היד, אני מאמינה בכל לבי שאם לא אעשה את הנאמר אתעורר מחר בבוקר עם ערימה של במבה חצי לעוסה במיטה, לכן החלטתי לעשות מה שאמרו לי במקום להתווכח. הדבר האחרון שחסר לי עכשיו זה במבה, לעוסה או לא. באמת, לשונאים שלי אני מאחלת במבה וזה לא שחיי הם מועדון ריקודים סקנדינבי גם בלי זה עכשיו. אקיצר, תראו אילו בגדים מהממים לבשתי בשנתיים וחצי האחרונות וואו!

תלבושת לעבודה
שמלה מ-Monki
שרשרת מזארה (ישנה)


יתכן שתזכרו שפעם היה כאן קר במשך כשבועיים. אני ניצלתי את התקופה הקצרה הזו ללבישת הבגדים החמים שקניתי בברלין, לפני שאאלץ לתחוב אותם בחזרה בתחתית ארון הבגדים. לשמלת הצמר היפה הזו יש צבע כתום שרוף והיא מתאימה מאד לשרשרת אותה נהג הבוס שלי לכנות שרשרת האהילים של שרונה.

תלבושת נוספת לעבודה
סוודר מ-Monki
חולצה מ-H&M
ג'ינס מנקסט
נעלים של Replay
סיכה מרזילי (שלהי שנת טיכו)


כפי שציינתי, ברגע שיכולתי, מיהרתי ללבוש את כל הבגדים החמים הצבעוניים שקניתי בברלין לפני שהחורף יראה ג'וק ויברח בצעקות. אני מניחה שמיותר לשאול בפעם המלאנתפלים למה בברלין יש בגדים צבעוניים לנשים שמנות וכאן אין, אז נסגור את הפינה הזו באנחה ונעבור הלאה. את הסיכה הזו קניתי לפני אלוהים יודע כמה שנים ולא ענדתי אותה לפחות 7 שנים. אבל באותו היום, כשפתחתי את המגירה היא קרצה לי ומיד ידעתי שהיא מתאימה בול לסוודר שלי וכך התאחדנו סוף סוף בגיל וברינה.

עוד תלבושת לעבודה?
שמלה של מוטיף
סריג של טולה
סניקרז של נייקי
שרשרת מנעמה בצלאל (ישנה)


החדשה העצובה של החודש, במחלקת האופנה והחברות, היתה שמוטיף סוגרת את העסק. הדס ממוטיף היתה המעצבת הישראלית החביבה עליי למידות ביניים במשך שנותיה הקצרות בתחום והצטערתי מאד לשמוע על סגירת המותג. לפיכך פשטתי על שתי מכירות החיסול האחרונות שלה וקניתי כל מה שרציתי לפני שלא ישאר דבר. את השמלה הזו יש לי בוורוד (המצולם כאן) ובשחור והיא נהדרת. ארוכה במידה, מבד רך ונעים ומגובה בכיסים ובכל פעם שאני לובשת אותה אני מקבלת מחמאות מכאן ועד הודעה חדשה. אוף.

תלבושת ל.. תגידי כמה את עובדת?
מיזעון מאסוס (ישנה)
חולצה של טולה
ג'ינס מנקסט
תיק מרזילי (ישן)
מגפי בלאנדסטון


מן הידועות היא שכל מה שאני חושבת, חולמת ורוצה זה יהופלין וככזו, רכשתי לי באיחור אופנתי ניכר מגפי בלאנדסטון שכבודו נועל גם עם טוקדיסו (אני לא צוחקת, גגלו). מסתבר שהוא יודע מה הוא עושה, כי הן נוחות ומתאימות לכל בגד ולמרות שיש לי חברה אחת שטוענת בתוקף שהנעלים האלה מכוערות וגבריות ואלוהים יודע מה עוד, אני טוענת שאני מתעתדת לנעול אותן עם סקיני ועם צמודונים ועם ג'ינס ועם מכנסים קצרים ועם שמלות ומי שלא טוב לו, יום טוב לו! בנוסף, תבחינו אולי שדוב.

עזבו אותי באמ'שכם
גופיה מנקסט
חולצה של קרמה קומה (ישנה)
כובע מ-Urban Outfitters
ג'ינס מנקסט
שרשרת מה. שטרן
מגפי הבלאנדסטון


כשאמרתי שאנעל אותן מתי ואיך שבא לי, התכוונתי לכל מילה. בנוגע לכובע, חבשתי החורף כובעים דומים מדי יום. זו דרך מעולה להסתדר עם שיער חסר שליטה שגדל ולא ניתן לאסוף אותו. בבוקר הרטבתי אותו טיפה, דחסתי לכובעה (כמו שסבתא לילי נהגה לקרוא לכובע) ויצאתי מהבית. עכשיו שנהיה חם יותר ויותר אני לא יכולה לחבוש כובע גרב יותר והשיער שלי.. אוי השיער. אם יש למישהו רעיון איך לאלף אותו בקיץ אני אשמח לשמוע. לא נראה לי שאני טיפוס של כובעי מצחיה אבל..

בשלב זה נראה לי שאארגן רשומת מלבושים נוספת כי זו מתארכת מעבר למצופה. אני אוהבת מצופים, למקרה שתהיתם. לפחות עכשיו אוכל לישון בשקט בידיעה ש(ככל הנראה) לא תהיה שום במבה בשטח כשאתעורר. תודה אלוהים ותודה לשניים וחצי הקוראים שעוד נותרו לי. שתהיו בריאים ומאושרים דלוקס!

יום שני, 4 בדצמבר 2017

תשוויץ פרוסאי


השלום והברכה לכם קוראים יקרים. הידעתם שהפעם האחרונה בה הופיע פה תשוויץ היתה ביוני 2015? מה אומר לכם, אכן שנתיים קשות עברו על יחסינו. לרגל שובי מפרוסיה, החלטתי שזה זמן טוב מעין כמוהו לחזור למסורת תשוויצי האתמול ולשתף אתכן במזימותיי לרענן מעט את העניינים.

ראשית, מזכרת מפוזן, עיר אבותיי. בעיר העתיקה נתקלתי בחנות חרסינה ובה מיני כלים מקסימים מעוטרים בציורי הפרחים המסורתיים העתיקים של העיר. המחירים היו מגוחכים ומטה והצטערתי מאד שאין ביכולתי לקנות את המגשים הגדולים והיפים להגשת עוגות והסרוויסים להגשת תה, אבל פחדתי שהם לא ישרדו את הנסיעה לגרמניה ומשם לישראל. הסתפקתי בפרה הפרחונית הזו להגשת חלב סויה ומיד עם הגעתי הביתה שלפתי אותה מגולם הפצפצים והכביסה בו טמנתי אותה והנחתי אותה על מדף הכבוד, שם שוכנים זה לצד זה כלים שלי, של הוריי ושל סביי משני הצדדים. וכך זכה סבא וולטר, סוף סוף, לייצוג על מדף החרסינה המשפחתית.


את אגם הלירלורים הזה רכשתי בשתי חנויות, מהיוקרתיות שיש בברלין - פריימרק וטייגר. ושיהיה ברור, אני מאשימה את יעל רגב עם סרטוני הלייפסייל הממכרים שלה בטמטום הזה. למה אישה בגילי צריכה חרסינה טייואנית סוג ל' בצורת משהו שאמור להיות שיא העידון רק שהוא לא? אלוהים יודע, אבל כשראיתי את הראשון ידעתי שאני חייבת אותו וכשראיתי את השני, העוד יותר זול, הבנתי שהלך עליי. גם מחזיק הסיר הצבעוני עליו הם מונחים הוא מטייגר. למחרת קנייתו נתקלנו בתאום שלו בחנות מוזיאון זוועות ימי הביניים אליו הלכנו, רק ששם הוא עלה 20 יורו ושלנו עלה באזור ה-4 יורו, והשמחה היתה רבה.


ואם בפריימרק עסקינן, שזפו עיניכם בפיג'מה הנאה הזו. מה רכה היא! מה ורודה! מה מושלמת, כל עוד לא מכניסים לגוף שום משקה במהלך 12 שעות לפני לבישתה, פן תאלצו לקפוא למוות על האסלה! 


במונקי החביבה קניתי מספר בגדים, שחלק מהם כבר הראיתי לכם ואחרים המחכים שיגיע חורף אמיתי שכן צמרוריים הם. את השמלה הזו כבר לא אספיק, ככל הנראה, ללבוש השנה אז צילמתיה על קולב. זו שמלת טול (טול?? אני?? מון דיו!!!) ורדרדה עם ריפרופים שמצאתי בדוכן הפריטים הבודדים בפאקין 10 יורו. במחיר הזה לא קונים בישראל מילקי!


בת הדודה שלי אמרה לי שיש חנות ליד מונקי שאני חיבת לקנות בה מומינים. היא אמרה שכשאני אראה את החנות אני אדע שזה המקום הנכון. ואכן, כשהגעתי לחלון הראווה של החנות המדוברת פלטתי מגוון צווחות גיל אינדיאניות. מדובר בחנות חרסינה יוקרתית למדי, שרובה כלים אלגנטיים להפליא ויקרים להחריד וקיר אחד בה מוקדש לאוסף מהמם להפליא של כלים בעיטור מומינים. הבחירה היתה קשה מאד, אבל המחירים הגבוהים והחשש מלחזור לארץ עם מזוודה מלאה רסיסי מומין גברו עליי, ובחרתי שתי צלחות קטנות ויפות שעלו כמאה ש"ח כל אחת. המוכר האדיב עטף עבורי את הרכישה ברבבות נייר (הוא שמח מאד לשמוע שיש מעריצי מומינים בישראל) וגם הן נשלפו מבינות לכביסה מיד עם חזרתי הביתה כשהן שלמות ויפות. 

כשבוע מאוחר יותר נזכרתי שבביקורי האחרון בלונדון, לפני שלוש שנים, קניתי ספר על חרסינות מומין ושלפתי אותו מהספרייה, ואז עשיתי סוף סוף אחד ועוד אחד והבנתי שבידיי חרסינת ערביקה מקורית מסדרת מומינים 2017. אבל זה לא באמת משנה, כי אהבתי את הצלחות שלי עוד לפני שידעתי שהן פריטי אספנים. ממממ מומינים!!!


אחרי הביקור בבית הקברות Weißensee הסתובבתי בשכונה בחיפוש אחד קפה ומאפה ומצאתי חנות כלי תפירה קטנה ובה אוצר שלא העליתי על דעתי שקיים בכלל - סרט בעיטור עצלנונים! ראו מה יפה הפלא, וגם קניתי סרט ניצנוצאז' נאה וכל מיני כפתורים חמודים לבובות.


בישראל ניתן למצוא תכשיטים זולים, אבל רובם נראים בדיוק כך - מאד מאד זולים. בברלין מצאתי כל מיני עגילים משגעים במחירים מעולים, שנראים כאילו עלו כמה מאות שקלים בעוד שלמעשה עלו עשרות בודדות מאד. צבע היום, מסתבר, הוא אדום.


אם התכשיטים ב-And Other Stories משגעים וזולים יחסית, מה אפשר לומר על הנעלים? זולות הן לא, אבל מחירן עדין כ-60-70 אחוזים מזה בישראל (זה ניכר בנייקי והפומות למיניהן). הנעלים שלהם באמת יפהפיות, אבל רובן מצוידות בעקבים שדעתי אינה סובלת. ועדין הצלחתי למצוא עצמי בוהה חצי שעה בשני זוגות המגפונים האלה ומנסה להחליט איזה מהם יחזור איתי הביתה. התוכלו ילדים לנחש איזה זוג זכה לעשות עלייה?

הו יפות שלי, אתן הכי וורודות בעולם באמת שכן
קניתי גם כל מיני קוסמטיקה בפולין הזולה מזול (שם לראשונה בחיי פסעתי לתוך הפלא המכונה ספורה). אם זה מענין מישהו, אכתוב על כך ברשומה נפרדת. מדובר בעיקר במסקרות, איילנרים ומיני סבונים. וואו, קניתי כל כך הרבה סבון נוזלי בנסיעה הזו שאני חוששת שהכנסתי את אירופה למחסור שיזרוק אותם בחזרה לימי הביניים. מזל שיש ברקסיט!

יום שני, 27 בנובמבר 2017

פספוס פוספס יוסף


ראו מה זה, חבובות וחבובים, החורף עושה טובה השבוע ואפשר ללבוש שרוולים ארוכים! שככה יהיה לי דובדבן בקצפת, זו ההזדמנות לה חיכיתי ללבוש כמה בגדים חדשים. והנה הם לפניכם, כי אין סיכוי שאני יושבת לכתוב חלק ב' של מסע השורשים שלי אחרי יום עבודה של יותר מעשר שעות פחחח. 

תלבושת ליום שיער גרוע במיוחד
חולצה של טולה
סריג של טולה
ג'ינס של Next (ישן)
נעלים של נייקי
כובע של Monki מברלין


מאז התחלתי לחמצן את השיער התרגלתי כבר להתעורר עם מגוון תצורות על הראש, כאלה שמתי המעט שזכו לחזות בהם כינו כבר אלברט פרנקנשטיין וצילומים שלי על הבוקר עם שפם כבר מסתובבים באינטרנט זמן מה, אבל בבוקר הזה התעוררתי עם שואה של ממש על הראש. עדר כבשים גולש וגועש שלא נשמע לשום חומר כימי שהומצא בידי אדם או חיה. כך שנאלצתי לשלוף את הכובע היפה שקניתי בברלין שבועיים קודם. למזלי הרב, בדיוק באותו היום בחרה כל הנהלת החברה (על סניפיה ברחבי העולם) לחבוש כובעי גרב בצבעים שונים, כך שמצאנו עצמנו מנהלים שיחת ועידה בווידאו כשכל אחד ואחד מאתנו נראה כמו גמד גינה ששתה הרבה יותר מדי ערב קודם.
אני מתאימה לכובע, כראוי
את החולצה המפוספסת היפה קיבלתי מטולה, חביביי האופנתיים, לאחר שרוקנתי להם חצי דוכן ביריד המידות הגדולות שבוע שעבר (ראו למטה). היא דומה לאלה של מותק שראיתם כאן בעבר אבל שרווליה ארוכים יותר והיא גדולה יותר. אני מידה 48 בחולצות ולובשת את המידה היחידה שלהם, שתתאים גם לשמנות ממני. על הכיפאק!

תלבושת ליום שיער סביר
שמלה של טולה
אותו הסריג מטולה
גרבונים מאסוס (ישנים)
נעלים של Converse


סלח לי אבי, כי חטאתי בחטא האופנתי הגדול ביותר לפי אמא. הוכחה מצולמת זו מעידה לפניכם כי אני, שרונה ראובני, לבשתי שחור עם כחול למרות שכל ילדותי שמעתי מאמא שזה חטא אופנתי בל ייעבר. לולא היתה כבר בקבר, הייתי ללא ספק שמה את אמא בקבר. כלומר.. כן. בכל מקרה, השמלה החמודה היא הגרסה הארוכה של החולצה מלמעלה והסריג הוא אותו הסריג. הוא רך מאד ונעים להפליא וקניתי אותו באפור בהיר (בתמונות האלה) ובאפור כהה (מחכה ליום פקודה בארון). הנעלים הן ההפוכות המעולות מברלין משבוע שעבר.

תלבושת למסיבת הסיום של בית הספר למאיירים After School
שמלה של Monki מברלין
קומבניזון של טולה (ישן) 
ג'ינס מנקסט
נעלים הפוכות כן


הי שרונה מה קנית בברלין? שמלות טול? טול?? את ודאי צוחקת, מה הסיכויים!!! בכל מקרה, בסיום הסדנה האחרונה של בית הספר המשובח למאיירים (עשיתי סדנת איור בהמשכים עם עינת צרפתי ביום שלישי ונהניתי מאד) ציירנו אני ואחרים גלויות שיימכרו ביריד צבע טרי הקרוב וכל הכנסותיהן קודש לנוער שוחר אמנות, אז אם אתם אוהבים נוער ואמנות ורוצים לקנות את הגלויה הסודית שציירתי עם ציור של פודינג אוכלת מאפה טעים על הספה בלילה, ככה בדיוק זה נראה:


תלבושת ליום נטול פגישות
מיזע של Monki מברלין
טישרט של Tres 
שוב הג'ינס מנקסט 
נעלים של D.A.T.E משופרא


המיזע הזה נראה לי מתאים במיוחד היום, אחרי שבאחת התגובות ב-Reddit על רשומה שכתבתי לבלוג החברה השבוע כינו אותי פמינאצית וחוץ מזה, היה קריר. תשמחו ודאי לשמוע, שבאתר של Monki מכונה צבע החולצה סלט אצות, שזה כידוע ממש בריא. את הנעלים קניתי לפני כמה זמן ב-80₪ מגוחכים באאוטלט של שופרא והן, ככל הנראה, הנעלים האחרונות של D.A.T.E שיש במידתי בארץ וחבל שכך, כי לשני זוגות הנעלים הקדושות שלהם ששכלתי לא מזמן אחרי כשנתיים של נעילה רצופה אני עדין אני מתגעגעת. הטישרט שלא רואים פה, הוא זה הסופר מבוקש, שרואים כאן באינסטושבלוג. לא ברור מה סוד הקסם של החולצה הזאת, אבל כל מי שרואה אותה מתלהב ורוצה גם (קרה לי פעמיים בעבודה היום). את הג'ינס הזה אני לובשת ומכבסת ולובשת ומכבסת כל הזמן, כפי שודאי כבר שמתם לב. יבוא יום והחורים יגדלו ככה שלא אוכל ללבוש אותו יותר, אבל בינתים הקונסטרוקציה מחזיקה מעמד.

לפני שאני עוברת לפורמט המתועד בתמונה הבאה (יפה הפיג'מה החדשה שלי מפריימרק עם החתולים הא?) איידע את מי שלא שמו לב, שהעליתי לפייסוש אלבום עם בגדים ואביזרים מארוני, שנותרו מהמכירה המקוונת האחרונה שלי. אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה אם יש שם משהו שאתם רוצים ואני אשלח אותו אליכם ללא שאלות נוספות (חוץ ממה הכתובת שלכם, אני מניחה).

לילה טוב לכולם