יום שני, 29 באפריל 2013

בחירה לא רגילה


או וואו, מישהו ב-Irregular Choice שותה שוקו מיוחד מאד לארוחת הבוקר. לא הייתי מתנגדת לטעום קצת ממה שגרם למי שלא יהיה לעצב את קולקציית האביב של המותג לשנת 2013. 

דגמתי עבורכם כמה מהנעלים היותר יצירתיות בחבורה. אם אתם מרגישים קצת לא יציבים, אני ממליצה לוותר על הרשומה הזאת ובמקום זאת לשתות כוס תה ולהירשם להגרלה בניחותא אם טרם עשיתם זאת.




דן סאליבן אסגה טרבלינה, מהדורה מוגבלת של זוג אחד בלבד בכל מידה, 1112 ₪


נעלי טמפר (הארנבון מבמבי) 553 ₪




ולסיום, נעלים שנקראות במקור בשם המתבקש Lost My Marbles ואני מתרגמת לשם העברי הפסיכומט בלע לי את הכרטיס, 700 ₪ והן שלכן

כל התמונות מפה.

לשופרא יש סניף במתחם התחנה שמוקדש למספר מצומצם של מותגים, בהם IC (כמו שהחבר'ה קוראים להם). אני לא יודעת אילו מהדגמים האלה הגיעו או יגיעו לשם, אבל ללא ספק שווה לבדוק. קחו בחשבון רק שהנעלים שלהם צרות מאד ונוטות להיות קטנות. ועכשיו, אם תסלחו לי, אני צריכה לשתות ליטר מים ולהרגע.

יום שבת, 27 באפריל 2013

איך להחזיר דברים לאסוס


אז הרהבתם עוז והזמנתם בגד באסוס, הידד. אבל אויה, הפריט הגיע והוא קטן \ גדול \ מכוער \ לא נראה כמו בתמונות  ואתם לא רוצים אותו. מה עכשיו? אל חשש! השבלוג פה כדי להראות לכם איך להחזיר אותו לאסוס ולקבל את כספכם בחזרה. 

אז איך מחזירים דברים לאסוס?

1. מחליטים מסיבה כזו או אחרת שאתם רוצים להחזיר משהו שקניתם.


2. מקפלים את הבגד. חשוב לשים ♥ שאפשר להחזיר רק פריטים שהתווית המקורית לא הוסרה מהם.


3. מחזירים את הפריט לשקית בה הוא הגיע.


4. הפריט נשלח אליכם עם טופס החזרה. לטופס שני חלקים:

חלק 1 - טבלה ובה רשומים הפריטים שקניתם ועמודה ריקה.
חלק 2 - מדבקה גדולה עם כתובת למשלוח חזרה. המדבקה כוללת גם את מספר ההזמנה שלכם, אבל זה לא קריטי כי אפשר להחזיר מספר פריטים מכמה הזמנות שונות בחבילה אחת למרות שמן הסתם, רק מספר הזמנה אחד מהם יופיע על האריזה.


5. רשימת הסיבות להחזרה מופיעה מימינה של הטבלה ולצד כל סיבה יש מספר. אתרו את הפריט שאתם מחזירים ברשימת הפריטים ורשמו בעמודה הריקה לצידו את מספר הסיבה שבגללה אתם מחזירים. במקרה הזה - החולצה לא מתאימה לי ולכן כתבתי 6.


6. מפרידים את המדבקה מהטבלה. את הטבלה אורזים יחד עם הפריט שאתם מחזירים. אם אתם מחזירים כמה פריטים מהזמנות שונות, ודאו שמילאתם והכנסתם לאריזה את כל הטפסים הרלוונטיים.


7. את המדבקה עם הכתובת מדביקים על האריזה ומוסיפים את כתובת השולח וזהו - אתם מוכנים ללכת לדואר. לא חייבים לשלוח את החבילה בדואר רשום, זו בחירה שלכם, אבל הקפידו לשמור את החשבונית שקיבלתם בדואר עד שתקבלו את ההחזר (כי אם תהיה בעיה הם עשוים לבקש מכם צילום של החשבונית).


8. כשבועיים מאוחר יותר, אחרי שהחבילה תגיע ליעדה, תקבלו מייל שמאשר את ההחזרה ומציין כמה כסף הוחזר לאמצעי התשלום בו השתמשתם בקניה. עד שתראו את הכסף בפירוט של פייפל או כרטיס האשראי שלכם עשויים לעבור 5-10 ימים.


זהו!

קחו בחשבון שלא ניתן להחזיר עגילים ושאסוס מקבלים רק פריטים עם תווית ובאריזתם המקורית (גם לאחר שנפתחה, מן הסתם). מניסיוני, הם תמיד מחזירים את הכסף ושרות הלקוחות שלהם, במידה ויש בעיה, אדיב מהיר ויעיל. אז נכון, המשלוח לאנגליה יעלה לכם 20 ₪ או יותר, אבל זה משתלם במידה ומחיר הפריט שאתם מחזירים גבוה יותר. במקרה שקניתם פריט זול אני מציעה להחזיר אותו יחד עם פריטים מקניה אחרת או לוותר על שרות ההחזרות ולנסות למכור אותו. מקום מצוין למכור פריטים חדשים מחנויות מקוונות הוא קהילת פתק החלפה בפייסבוק.

ובברכת "שאלה יהיו הצרות שלכם" נפרד. שבוע טוב לכולם!

יום שישי, 26 באפריל 2013

דלפט


איזה מין שבלוגרית אהיה אם לא אכתוב על טרנד הדלפט שמציץ אלינו מכל חלקה טובה, נכון? נכון. 

ובכן, דלפט היא עיר הולנדית השוכנת בין רוטרדם להאג ומפורסמת בחרסינה הכחולה לבנה שלה. מסיבה כזו או אחרת נראו ההדפסים הכחולים על רקע לבן הללו על מסלולי תצוגות עונות האביב-חורף (תמונת ראי של הרקמות שראינו בחורף אולי?) וכתוצאה מכך תמצאו חיקויים שלהם ברב חנויות הבגדים הטרנדיות. 

הנה שתי וריאציות על דלפט שאני אוהבת במיוחד. הראשונה היא הגרביונים האלה במידה גדולה ממוד קלות'. כמה חמודים וקלילים וחמודים הם! הם יראו נהדר עם חצאית או מכנסוני ג'ינס. 109 ₪ פלוס משלוחה והם שלכם (טיפ למזמינים מהאתר - הם שולחים עם EMS אז היכונו לעלויות נוספות בהגעה לישראל, לעזעזל).

הווריאציה השניה היא ההדפס החמוד הזה מט'רדלס, שמגיע (או הגיע) בחולצות, נייר אריזה ועוד. התאהבתי בו לפני חודשים אחדים והזמנתי אותו מתוך כוונה ליצור ממנו יצירת אמנות קטנה לתלות על הקיר. 
 

היום נסענו לאיקאה כדי לקנות השלמות לחדר העבודה שלי (צפו לעדכוני עיצוב בית בקרוב!) וקניתי מסגרת הולמת בשבילו. זו התכנית שלי עבור הצמד, אני אראה לכם את התוצאה בפוסט הבית הבא.


ואם כבר מדברים על איקאה, זה מה שלבשתי היום לסיבוב הקניות שלנו. ללא ספק שילוב מצוין ליום חם כמו היום.

אני לובשת 
חולצת פפלום בסגנון דלפט - דורותי פרקינס
בויפרנד גי'נס קצרים - אסוס
מגפונים -זארה (ישנים)
עגילי יונה בטורקיז וכסף - אטסי

צילום - לובה שמוקלר

הייתי מעדיפה לנעול כפכפים, אבל חששתי מההליכה בתוך החנות והעמידה הממושכת על הרגלים ולכן החלטתי ללכת על נעלים שכבר עברו את מבחן גרירת הרגלים והוכיחו את עצמן.

כשיצאנו מאיקאה ראינו חנות בה מוכרים כבשים צמרוריות ב-4900 ₪ החתיכה. מאד חשקתי בצמד, אבל לובה אמרה שאסור וגררה אותי משם.

צילום - לובה שמוקלר

בדרך חזרה לתל אביב דמיינתי שבמכונית לפנינו נוהגות שתי כבשים ובארגז במושב האחורי יש להן שרונה ולובה והצטמררתי. אין לי ספק שבדלפט ההולנדית דברים כאלה הם ענין שבשגרה, אבל בתל אביב זה עדין לא רווח, תודה לאל.

יום שלישי, 23 באפריל 2013

שטוח כמו קרש


גבירותי ורבותי, הכירו את התיק השטוח שלי. וכשאני אומרת "תיק שטוח" אני מתכוונת לתיק ש ט ו ח.


הזמנתי אותו מחברה בשם Jump From Paper שמייצרת תיקים שנראים דו מימדיים, אבל למעשה הם תיקים רגילים לכל דבר. אז נכון, התיק צר למדי ובקושי דחפתי לתוכו את האייפד בתוך השמיכי העבה שלו (הפלסטי הדק מת ועוד לא הגיע החדש מאיביי, אז בינתים הוא בתוך שמיך בד מרופד למדי שקניתי פעם באטסי ואני לא סובלת) אבל הוא מכיל בכיף ארנק, איפור, קלמר, מחברת וכולי ויש לו תא קטן ונוח למדי בחלקו האחורי שבו אני שמה מפתחות וסלולרי. המשלוח לישראל עולה בערך 20 דולר. מסתבר שיש באיביי המון חיקויים זולים לתיקים האלה, אם אתם מוכנים להתפשר על האיכות (די ברור שהם לא תפורים מי יודע מה טוב).

בשבוע שעבר, לקחתי את שטוחי למסיבת יום ההולדת של לובה שם ידעתי שיקבל את תשומת הלב לה הוא ראוי. בתמונה הבאה תוכלו לראות בבירור כמה צר התיק - רוחבו 6 ס"מ אבל רק בקרקעית, והוא הולך ונהיה צר כלפי מעלה. אחח למי אכפת!

 צילום - לובה שמוקלר

אני לובשת
עליונית מכותון
טוניקה\גופייה מ-Mod Cloth
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
נעלים משופרא
תיק שטוח
עגילים מ-H&M

ואלה העגילים, שקניתי ב-H&M בלונדון ב-6 פאונד (כ-36 ש"ח). הם חביבים עליי, בעיקר בגלל צבעם היפה.


יום ראשון, 21 באפריל 2013

פחדרון בארון


כשהייתי שבלוגרית זעירה כבת שלוש סבא שלי קנה לי את הספר פחדרון בארון מאת מרסר מאיר. איזה ספר נחמד זה היה, על ילד שמגלה שיש מפלצת בארון שלו ומפחד נורא ואז מגלה שהיא בעצם יצור מאד סימפטי. הבוקר כשפתחתי את הארון שלי נזכרתי בפחדרון והבנתי שפה אין סיכוי למצוא אחד, כי אפילו סיכוי למצוא שתי גרבים באותו הצבע אין לי. לפיכך פתחתי במבצע "הכן ארונך לאביב".

ראשית התלבשתי על הארון הנייח. העברתי את הסוודרים הכבדים למטה והעליתי כמה חולצות קיץ למחלקת חולצות היום יום. הפרדתי את המכנסים לערימת דקים וערימת חמים וסידרתי סלסלה לבגדי ים וחוף וגופיות. כמו כן הגעתי למסקנה שיש לי סוף סוף כמות מספקת של בגדי ספורט שיספיקו לי לכל הקיץ. אפילו סידרתי קופסה גמדית לגרבים בודדים, למקרה שהזוג שלהם יצוץ מתחתית סלסילת הכביסה.

בחלק הצר והגבוה תלויות שמלות וחצאיות. קיפלתי את חצאיות החורף החמות ותליתי כמה שמלות דקות (ראו הרשומה הקודמת). את המעילים העברתי לארון הנייד, בו נדון אוטוטו. חוץ מזה הייתי רוצה להחליף את ידיות הדלתות, אבל זה כבר סיפור אחר וכידוע חדר השינה רחוק מלהיות מעוצב לשביעות דעתי עדין.


מיד לאחר כניסתי לדירה הבנתי שהארון הקיים לא יספק אותי. אני מתכננת להחליף אותו בארון גדול וגבוה יותר בעתיד, אבל בינתים זה מה יש וחסר לי מקום לתליה. ולנעלים. ולתיקים. ולצעיפים. אחרי התלבטויות רבות החלטתי ללכת על פתרון זמני עד שאמצא את הזמן, החשק והכסף לארגן ארון חלופי. התלבטתי אם לקנות משהו קטן באיקאה ובסוף החלטתי לקנות ארון קטן להרכבה עצמית בהום אורגנייז וכמה מתלים שישפצרו אותו. למרות שמו המטעה, מדובר באתר ישראלי שיש בו כל מיני אמצעים לסידור וארגון. חלקם יקרים במידה מגוחכת (ראיתי שם מתקן לסידור נעלים שקניתי אחר כך באיביי בשישית המחיר) וחלקם חכמים ומתומחרים על הכיפאק. שווה להציץ. והנה טיפ - שכחתם איך קוראים לאתר ואתם מחפשים ארגונית כלשהי? חפשו בגוגל מתקן בננות והופ, תמצאו אותו.

אז קניתי את הארון המכוער הבא ב-250 ש"ח שזה יותר זול מכל דבר שאפשר למצוא באיקאה. ראיתי לפני כמה ימים שיש משהו דומה בהום סנטר אבל אני לא יודעת מה מחירו.

הבטחתי מכוער או לא הבטחתי?

לארון הזה, שיתרונו בצבעו הלבן ובסגירה שמגנה על תוכנו מאבק, הוספתי כמה מתקנים כאמור.
בארגונית עם הריצ'רץ' אני שומרת נעלים לשימוש יומיומי. הסגירה מאפשרת לי לשמור אותן באותו הארון עם בגדים. בצידו הרחוק של הארון תליתי את המעילים וכמה שמלות ארוכות שלא לובשים עכשיו אבל חשוב לי שלא יתקמטו. המתקן לחגורות הוא מין חישוק פתוח בקצהו שתלוי על פצ'ופצ'יק של קולב ועליו משחילים אבזמים של חגורות. במתקן התיקים אני שומרת (הא הא!) תיקים ובמדפון הפתוח אביזרים כמו צעיפים וכובעים ותיקים קטנים בצורת חיות וחצאית ענקית אחת שעדיף לא לתלות כי היא יכולה לתפוס ארון שלם.

וזהו. אני עדין מפקפקת ביכולת להכניס פחדרון לשני הארונות האלה, אבל אולי אם זה פחדרון מאד צר ועם אופי נוח במיוחד שלא אכפת לו לישון על מדף ולנשנש נעלים, לכו תדעו.. יש עוד סיכוי.


יום חמישי, 18 באפריל 2013

בקיץ הזה תלבשי שמלה


הקיץ מתקרב ואיתו החום הגדול, שמלות מתנפנפות ורגלים לבנות הרבה יותר מדי (לפחות במקרה שלי). לכבודו, וכרמז דק שיבוא כבר כי מיציתי את חשיכת החורף, עשיתי סדר בארון והעברתי אותו למוד אביב, שכולל שליפת כמה שמלות קצרות למקרה שיהיה יום חמים מספיק בשביל ללבוש אותן. והנה הן לפניכן.

ראשונה היא שמלה של מרג'יאלה ל-H&M שקניתי ב-70% הנחה אחרי שנגמר ההייפ הגדול והם נתקעו עם כמויות מרשימות של סחורה מאד יקרה על המדפים. היא נטולת מידה ונראה לי שבנוסף אלי יכולות ללבוש אותה נשים רזות ממני בשלושים קילו וגם שמנות ממני בשלושים קילו. בקיצור - היא ענקית, אבל מעניינת והחגורה נותנת לה צורה ואני חושבת שאפשר ללבוש אותה בכל מיני צורות. מאחר וטרם יצא לי ללבוש אותה מאז קניתיה, אני מצפה לכך בקוצר רוח יחסי.


את השמלה הבאה פגשתם כבר אי אלו פעמים. מאז קניתי אותה לפני כשנתים היא משרתת אותי היטב. היא קלילה ומתנפנפת ואני נהנית אפילו מצבעה, למרות שבגדול אדום ממש לא מוצא חן בעיני בלבוש. נראה לי שהשנה אני אפטר סוף סוף מהקשירה המיותרת מאחורה.


את השמלה הזו אתם אולי זוכרים מהתחפושת שלי לפורים. כשראיתי אותה בסייל באסוס חשבתי שהיא נראית לא משהו אבל אחרי שראיתי כמה נחמד אודרי נראתה בה, החלטתי לקנות בכל אופן. בתחפושת היא היתה מושלמת, האתגר יהיה לגרום לה להראות סבירה ביום יום. אני חושבת שעם קלאץ' אדג'י נעלי סירה רגועות או נעלים גבריות שטוחות כמו של אודרי ותכשיט מג'ינס היא תעבוד. בכל מקרה - תראו את כל הטול הזה! אני מתה על טול.


את השמלה החמודה הזאת קניתי יד שניה במאה ש"ח במסיבת החלפות (קניות במסיבת החלפות זה דבר די רווח מסתבר) אחרי שכל פורום אופנה מלאה בתפוז מדד אותה והיא לא התאימה, אני הייתי הסינדרלה שלה! הידד. הצבע שלה מקסים, הגזרה מחמיאה להפליא והבעיה היחידה שלה היא שהמחשוף פשוט כביר. בעיה זו נפתרת בקלות עם אחת או שתים מסיכות הבטחון הפיציות שמחברות את התויות לבגדים חדשים מאסוס (אני תמיד שומרת אותן, הרי לכם טיפ!). אני מרגישה יפה כשאני לובשת אותה, ויותר מזה אי אפשר לדרוש משמלה.


אוי כמה שהתמונה עושה עוול לסראפן המדהים הזה של ששון קדם. כנראה שרק צילום על הגוף יעשה לה כבוד. הבעיה היא שאת יצירת האמנות הזאת (השמלה הזאת היא פסל של ממש) יהיה קשה מאד ללבוש ביום יום כי היא דרמה קווין של שמלות ודורשת אירוע מיוחד. יש לה צווארון משתפל ענק, וכמויות בד אדירות בחצאית שגורמות ללובשת להרגיש כמו מלכה יפנית מוזרה ומעוררת אימה (אין לי בעיה עם זה). אפשר ללבוש אותה עם גופית סבא צמודה שחורה או לבנה, ואני מניחה שאני אוריד אותה למטה עם כפכפים שחורים ואצרף לה איזה תכשיט מפוצץ ומונוכרומטי. להפתעתי היא עלתה לי בסייל 800 ש"ח בלבד בחנות שלו ברחוב דיזינגוף. כשראיתי אותה על הקולב ציפיתי שהיא תעלה 5000 ש"ח לכל הפחות.


ולסיום, שתי שמלות שאין סיכוי שאני אלבד הקיץ.

הראשונה היא השמלה הזאת שקניתי באובססיה בשנקין ז"ל בשלהי שנת טיכו כשהייתי בת עשרים ומשהו ורזה בעשרים קילו לכל הפחות. כשקניתי אותה במאה ש"ח היא היתה עצומה, שמלת מומו של ממש עם שרוולים ארוכים. בעלת החנות (אם מישהו יודע איפה היא עובדת היום, אם בכלל, אשמח אם יודיע לי) תפרה לי אותה מחדש על הגוף, הורידה את השרוולים, יצרה מחשוף והצמידה למותן והפכה אותה לשמלת ערב מטריפה עם חצאית ענקית וארוכה שגרמה לי להרגיש כמו נסיכה בחתונה אליה לבשתי אותה. מאחר ואני אני וכבר אז הייתי, ציוותתי אותה למגפי אופנוענים מרובי אבזמים כדי שיהיה לי נוח. האורחות בחתונה בהו בי בתמיהה, אבל אני גיחכתי לעברן כשהעקבים שלהן נתקעו בדשא והן נזקקו לחילוץ. כזו אני, נחמדת. בכל מקרה, אני אצטרך לרדת ארבע מידות בערך כדי ללבוש אותה שוב, ועם זאת אני לא מוותרת עליה והיא עודנה תלויה בארון, קורצת אליי וקוראת לי אמא. יבוא יום חמודה, יבוא יום.


אחרונה חביבה היא שמלת הערב הזאת משנות השישים שהיתה של אמא. את השמלה הזאת אין סיכוי שאלבש אי פעם, שכן אמא שקלה איזה 40 קילו בשנות העשרים שלה ואני לא שקלתי ככה מאז הלידה שלי וגם לא אשקול. עם זאת אני שומרת אותה ומטפלת בה יפה מסיבות מובנות. איזה יפה היא נכון?


את כל השמלות האלה, פרט לשתים האחרונות, תראו פה במהלך החודשים הקרובים. ואגב סידור ארונות, הכנתי רשומת ארון שתתפרסם בימים הקרובים. אני אוהבת רשומות סדר וארגון של אנשים (שלא לדבר על סרטוני סיור בחדרים של הבלוגריות החביבות עליי) וראיתי שנהניתם מרשומת הטואלט (וואו זה נשמע רע) ולכן החליטותי לשתף אתכם בבלגן הכביר שלי. ועכשיו הגיע הזמן לקריאת שמם של מאפים. שלום!

יום שלישי, 16 באפריל 2013

הגרלת חצי מיליון היטים


חצי מיליון היטים, ווהוהו! אם זה לא הזמן לעשות הגרלה אני לא יודעת מתי כן. אחרי הכל, תודתי ואהבתי נתונים לקוראיי ואני רוצה לפנק אתכם. הידד והיי היי היי ועכשיו - תכלס.

מה אני מגרילה?
  • 3 נרות ריחנים 
  • 6 לקים צבעוניים (של לייף, אסי, צ'יינה גלייס ו-No.7)
  • כרטיס ברכה בעיצובי עם תמונה של פינקי ומיקי שותים קפה
  • קשת לשיער בעיצובי עם סרט אדום וציפורת קטנה
  • ליפ סטיין של לורה מרסייה בגוון סקרלט
  • שרשרת של מדוזה
  • BB Cream בהיר של לוראל

הנחיות למשתתפים בהגרלה
  1. ההגרלה תמשך מהיום (שלישי 16.4.13) ועד יום רביעי ה-1.5.13 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה אחר.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה מה הייתם עושים עם חצי מיליון ש"ח? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם בהווה וקרוביכם לעתיד בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, מופעי פנטומימה ואיתותי עשן).
בהצלחה לכולם ושוב תודה על שאתם קוראים ומגיבים פה. זה גורם לי אושר רב.

יום שבת, 13 באפריל 2013

מה חדש


שלום סלרים וארטישוקיות ירושלים. התאמינו שברגעים אלה ממש מתבשל לו על הכיריים צלי ביין עם ירקות שורש טעימים?

הבעיה עם צלי ביין עם ירקות שורש טעימים היא שהוא דורש בישול של שלוש וחצי שעות, וברגעים אלה בדיוק מלאה שעה יחידה לבישולו. אם זה לא הזמן לצלם, לערוך תמונות ולכתוב רשומות אני לא יודעת מתי כן.

אתמול חזרתי להרצליה, עיר ואם, לביקור אצל השיננית ורופא השיניים וניצלתי את ההזדמנות לשוטט קצת בחנות הקוסמטיקה הזולה החביבה עליי מתחת למה שפעם היה קופת חולים מכבי ברחוב הנדיב פינת סוקולוב. חידשתי את מלאי סכיני הגילוח שלי (רק שם מוכרים את הסוג שאני אוהבת) ולשמחתי מצאתי גם מארגן לקים שעלה שישים ש"ח ונראה בול כמו מה שאני צריכה. עד היום הלקים שלי היו בסלסלות ותפסו המון מקום ולא היו נוחים לבחירה ושליפה. למתקן הזה יש שלוש קומות והוא מיועד ל-45 לקים אם איני טועה. אני לא יודעת כמה הנחתי עליו, כי לקים מסוימים מגיעים בבקבוקונים צריך ואחרים בבקבוקונים שמנמנים. בכל מקרה, מיינתי אותם סוף סוף לפי גוונים והופ! סדר וארגון גאלור.


כלב הים, למי שתוהה, הוא קרם ידים מאיביי. על תיק הכלבלבים שמכיל כל מיני דברים לציפורניים כתבתי כבר כאן.

חדר השינה הוא האחרון בחדרי הבית שטרם עוצב לשביעות רצוני, ולכן טרם הראיתי לכם אותו. הטואלט (הנה הקודם מהדירה האחרונה ששכרתי) לעומת זאת הגיע סוף סוף למצב משביע רצון והנה הוא לפניכם.


המראה הגיעה מחדר השינה של אבא ואמא והשידה מאיקאה. שרשרת הנורות (אני לא מרוצה ממנה, אבל בינתים זה מה יש) מקארה. קולב הקטיפה השחור שעליו תלויות שרשראות הוא מפריימרק. בצנצנצת הגדולה יש מברשות איפור נקיות ובקטנה יותר, מלוכלכות (ככה אגב הכנתי את הצנצנות). הבקבוקים והבשמים מונחים במתקן לתבלינים שקניתי בטולמנס.


המגירות של השידה מרווחות למדי. בראשונה נמצא האיפור שלי, מסודר בכל מיני קופסאות ובארגוניות שקניתי באיקאה ובהום אורגנייז. יש שם מספיק מקום גם למוצרים חדשים שאני שומרת ולמכשירי השיער שלי.


עד כאן סדר וארגון.

מאחר והשבוע היה עמוס מאד בעבודה וחזרתי הביתה נטולת אנרגיות מדי ערב, לא כיבסתי יותר מדי ימים ברצף מה שיצר משבר כביסה. כהרגלם של משברי כביסה, נחת עלי זה דוקא ביום שישי כשיצאתי לסרט ורציתי ללבוש בגדים לבית הקולנוע. כתוצאה מזה נאלצתי להסתדר עם מה שיש, וזה עבד מהמותן ומטה ונכשל דלוקס מהמותן ומעלה.

אני לובשת
חולצה* מגאפ
ג'ינס מאסוס
צמודונים מרזילי
נעלי סירה מפריימרק
תיק מזארה

 * שמשמשת בימים כתיקונם כפיג'מה, בגלל שהיא מאד נעימה מחד ולא מחמיאה בשיט מאידך, כפי שאתם רואים.


תשמחו ודאי לשמוע שברגעים אלה ממש מתיבשת על החבלים מכונת כביסה אחת והשניה כבר טעונה ומחכה ליריית הפתיחה שלה. חוץ מזה, הבאתי את שמלת האימה מאסוס לתופרת שתהפוך אותה לחצאית יפה, וגם שני ג'ינסים חדשים שצריכים הצרה ובקרוב יכנסו למחזור.

ועוד יותר תשמחו לשמוע שלרגל חגיגת חצי מיליון ההיטים של השבלוג שהיתה בשבוע שעבר, תערך פה אחרי החג הגרלה חגיגית עם כל מיני תופינים. הידד וחג שמח לכולם!

Zion Flutterbutt

יום רביעי, 10 באפריל 2013

שבוע חדש משקפים חדשים


השבוע יצא לי לתרגל קצת את המשקפים החדשים שלי. המספר אמנם נותר כשהיה בשנתיים האחרונות, אבל אני רגילה למסגרת כהה וקטנה ומוזר לי עדין להסתובב יום שלם עם מסגרת גדולה ובהירה. המסגרת היא מדגם סנטינלה של אליזבת וג'יימס (מי ומי?) וקניתי אותם באופטיק דורון בקניון רמת אביב, שם אני ממשקפת כבר כך וכך שנים.

ביום שישי הלכנו לקולנוע ולסושי ספונטני, קומפלט עם עמידה של ארבעים דקות בתור לשולחן. היה טעים ונעים ושמחתי שלבשתי בגדים נוחים ולא תלבושת יציאות כמו האומללה שחיכתה בתור אחרינו, במיני ועקבים. מאחר והתחיל להתחמם השבוע שלפתי מהמגירה את התיק הזה, שיש לי כבר קרוב לעשר שנים, ומשמש אותי רק באביב ובקיץ (כנראה בגלל צבעו הלבן). אני תמיד נהנית ללכת איתו בגלל שהוא תורם הרבה לכל תלבושת ונוח לאחיזה, להבדיל מתיקי יד אחרים.

אני לובשת
גופיה לבנה של דורותי פרקינס
גופיה ארוכה של H&M
מכנסים מאסוס
כפכפים מגאפ
תיק של אנטונלו סריו 


בנוסף קיבלתי את הג'קטינו שהזמנתי מנקסט והוצאתי אותו לטיול הערב וטוב שכך, כי תפס אותנו גשם זלעפות.


אני לובשת
ג'קטינו מנקסט (חנות מקוונת)
חולצה מאסוס
גופיה מדורותי פרקינס
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
נעלים של אדידס
שרשרת של N2 (הפוכה בתמונה)


ג'קטינו הזה קצר, כדרכם של מעילי אופנוענים, אבל נוח להפליא, מחמם במידה ורך רך רך. אני שמחה שסוף סוף יש לי ג'קט קליל שאינו מעיל ומתאים כמעט להכל (כל עוד הכל לא ורוד). למעשה, אפילו לבשתי אותו עם התלבושת הירקרקה שלמעלה כשהיה לי קר בדרך חזרה. אני חייבת לנסות אותו עם חצאית בקרוב.

בכלל, אני רוצה ללכת יותר עם שמלות וחצאיות עכשיו שמתחיל להתחמם. הבעיה היא שאני לא אוהבת ללכת עם חצאית לעבודה. ישיבה של יום שלם עם חצאית יכולה לשגע כל בלוגרית, אפילו אחת ותיקה כמוני ויש לי מוניטין לשמור עליו. אחרי הכל, מה כולם יגידו אם אני אשתגע פתאום בגלל חצאית? אילו תוויות ידביקו לי? והאם התוויות לא יגרדו? אני בטוחה שיגרדו ולכן אמשיך ללבוש מכנסים למשרד. אבל אני מבטיחה ללבוש שמלות וחצאיות לבילויים ולצלם ולפבלש פה. אחרי הכל לא הכרזתי על דיאטת בגדים כדי ללבוש כל יום אותו הדבר. נכון? נכון.

יום ראשון, 7 באפריל 2013

חלית? נפצעת? שמן.


הנה סיפור בשבילכם ואני ממליצה לקרוא אותו על קיבה ריקה.

אני סובלת בשנים האחרונות ממחלת ההחזר הושטי (רפלוקס). מסיבה לא ידועה מיצי הקיבה שלי נהנים לטפס במעלה הגרון ולהשמיד כל מה שהם רואים שם. הם עושים לי דלקות גרון, ברונכיטיס, סינוסיטיס, כיבים בתעלות השמע - מה בא להם. עם השנים למדתי כבר לזהות מתי כאב גרון נובע מהרפלוקס ומתי ממחלה ויראלית או חיידקית ואני כבר יודעת לאיזה רופא ללכת ואילו תרופות לקחת בכל מצב. בשנה האחרונה קיבלתי אי אילו זריקות סטרואידים כדי לטפל בדלקות גרון שנבעו מכוויות ובצקות שיצר הרפלוקס. בקיצור, דיסקו חצילי תחת.

מאז שאובחנה הבעיה אני מטופלת בידי רופאת אף אוזן גרון מצוינת והיא הפנתה אותי לפני זמן מה לגסטרואנטרולוגית שתבדוק מה הסיבה לבעיה הזו. חצי שנה חיכיתי לתור לרופאה הזו ברעננה, שכל מי שהזכרתי את שמה בפניו הילל ושיבח. חצי שנה זה לא הרבה לחכות למומחה מדרגה ראשונה. לבסוף הגיע היום הקסום ונכנסתי למשרדה עם מכתבים מהרופאים שלי ותקווה שסוף סוף יגמר הסבל הזה. שתי דקות מאוחר יותר נזרקתי משם עם הפניה לניתוח קיצור קיבה באיכילוב.

אחרי שעשיתי את שלל הבדיקות לטרום ניתוח קיצור קיבה הגעתי לאיכילוב למחלקה להשמנת יתר כדי לקבוע תור לניתוח. הגסטרואנטרולוגית במיון שם לקחה ממני את הטפסים, הסבירה לי על הניתוח והיתה מאד חביבה עד השלב שבו התחילה לקרוא את הר הניירת שהבאתי איתי. היא עצרה ושאלה אותי שרונה למה את עושה ניתוח? אמרתי לה שיש לי רפלוקס והמומחית אמרה לי שאני חייבת להרזות 30 קילו מיד. היא אמרה לי בתדהמה אבל אני לא יודעת למה יש לך רפלוקס, את יודעת שהניתוח הזה יכול לגרום לך לנכות חמורה? מי שולח אדם עם רפלוקס לניתוח קיצור קיבה בלי לעשות בירור יסודי ממה הרפלוקס נובע? את יודעת מה ניתוח כזה יכול לעולל למי שיש לו בעיות במסתם? בשלב הזה התחלתי לבכות, כי זאת היתה הפעם הראשונה בכל התהליך הזה בו מישהו התיחס לצרכים והרצונות שלי. היא החזיקה לי את היד ואמרה לי מעכשיו אני הרופאה שלך. נתנה לי הפניה לבירור מעמיק על הרפלוקס וקבעה לי תור למשרד שלה חודש מאוחר יותר.

וכאילו שזה לא מספיק, עכשיו אני רואה בפייסבוק שלי את הסטטוס הבא.


מסתבר שהילה הלכה לקבל הפניה לביופסיה של נגע מציק שיש לה בעור בתקופה האחרונה והרופא החליט שזה הזמן לנזוף בה על עודף המשקל שלה ולהטיף לה על סכנות ההשמנה לטווח הרחוק. ואז הוא הטיף לה עוד קצת. ואז הוא הטיף עוד. וכך הוא הצליח לשבור את הבלוגרית הפמיניסטית הבועטת הראשונה במעלה בישראל, לטעמי. אתם ודאי מתארים לעצמכם איך נראה השרשור הארוך שהתפתח בדף שלה.

מסתבר שבקופות חולים אחדות (אולי בכולן? לא יודעת) רופאים מקבלים הנחיה מלמעלה לדבר עם חולים שמנים על עודף המשקל שלהם. אני אומרת, גם אם יש הוראה מלמעלה יש דרך לעשות דברים, ויש טיימינג וטאקט. אפשר למשל, בזמן בדיקה שגרתית ובלי שום בעיה בוערת, לשאול על הרגלי התזונה וההתעמלות של המטופל ולהציע טיפים ורעיונות לשיפור. בלי לתקוף, בלי להטיף, ורק בצורה של דיאלוג, לא מונולוג.

אבל לא. דף השבלוג בפייסבוק התמלא מרגע שפרסמתי סטטוס זועם בנושא בסיפורים של קוראות שנתקלו בזלזול, עלבונות ואף ברשלנות רפואית של ממש (כך אני מגדירה את מה שקרה לי עם הגסטרו מרעננה). אני מנחשת שהמניע של קופות החולים בהנחיה הזו לרופאים הוא למכור סדנאות הרזיה, ספורט ויעוץ דיאטני שהם מציעים ולצמצם הוצאות עתידיות על טיפול בחולים מבוגרים ושמנים ועדין - זה לא בסדר ולא במקום.

אתם ודאי תוהים מה אני רוצה מכם, קוראים יקרים ושמנים. ובכן זה מה שאני רוצה.
  1. דרשו מהרופאים שלכם את הכבוד המגיע לכם. 
  2. אם הרופא שלכם לא מכבד אתכם, התלוננו עליו ועברו לרופא אחר.
ובהרחבה.
  • אם רופא מודיע לכם שהבעיה שלכם, תהיה אשר תהיה, נובעת מהשמנה דרשו הוכחות - מאמרים תומכים, נתונים סטטיסטיים על החלמה כתוצר של הרזיה, הפניה לדיעה שניה. אם הרופא לא מספק את כל זה, עברו לסעיף 2 למעלה.
  • זה לא המקום לדיון בשאלה האם השמנת יתר היא חולנית או לא. אבל הפעילו את ההגיון - האם יתכן שהבעיה שלכם נובעת אך ורק מעודף המשקל שלכם ברגע זה בחיים? יתכן שכן, אבל בהרבה מקרים התשובה תהיה לא ולכן קחו אחריות על הבריאות שלכם ואל תסכימו לקבל פחות מהטיפול הטוב ביותר לו אתם זכאים. 
  • ואם כבר נפלתם בפח הזה ונפגעתם, אל תשמרו את העלבון לעצמכם ואל תאשימו את עצמכם. לבכות תמיד מותר, אבל אחרי שהוצאתם את זה זכרו היטב - זו רק עוד בעיה אחת בשרשרת חולאי מנגנון הבריאות הציבורית וזה לא קשור אליכם. רופאים מכל הסוגים והמינים שכחו כבר מזמן שהם מטפלים בבני אדם ולא באוסף מענין או לא של סימפטומים וזה התפקיד שלכם לשים אותם במקום. נכון, זה עצוב, אבל אם לא תקחו אחריות על איכות החיים שלכם לא תגיעו רחוק בכל מקרה.
צילום אילוסטרציה. המציג אינו רופא.

יום שבת, 6 באפריל 2013

כבד את אביך ואת אמך

השבוע פיניתי שעה כדי לסדר כמה עניינים משפחתיים.

כבר זמן רב שאני מתלבטת מה לעשות עם הפתקים שאמא השאירה לי. שמרתי כמה מהם בחודשים האחרונים לחייה, וחשבתי למסגר אותם אבל איכשהו זה לא נראה לי מתאים. כשהתיישבתי השבוע לארגן מעטפה של תמונות למסגור, עברתי עליהם ותהיתי מה ואיך לעשות כשלפתע נזכרתי באלבום אחד, עם כריכת חתולים חמודה, שקניתי בחנות כלי כתיבה יפה בקובנט גארדן לפני כמה וכמה שנים ומאז שוכב בארון בחוסר מעש. הא! אמרתי לעצמי אמא היתה מחבבת את הכריכה הזאת והגודל שלו והדפים המגנטים מתאימים בדיוק לשמירת והצגת הפתקים האהובים. אמרתי ועשיתי.

שלפתי את האלבומון מהארון, הסרתי ממנו את התוויות וניקיתי אותו מאבק. למרבה השמחה הוא מתאים לפתיחה משני הכיוונים כך שעובדת היותו אנגלי במקור לא פוגעת בצורתו.


ואחר כך התחלתי למקם את הפתקים בתוכו בעדינות. התחלתי עם תפריט קטן ודרמטי של אבא, שמצאתי באחד היומנים הישנים שלי.


והמשכתי עם הפתקים של אמא, שחלקם (אלה שנכתבו בתקופה שעוד היה לה כח) מעוטרים בציורים צבעוניים שהיא ציירה לי, ברובם ציירה אותי או אותה, וחלקם במילות אהבה מאם לבת.



אחח נשמה יפה שלי, כמה שאני מתגעגעת אליה. אני שמחה שמצאתי בית הולם לכל המזכרות הקטנות האלה. עכשיו אני יכולה לשלוף את האלבומון ולהזכר במילים החמות שלה בלי לעשות בלגן ולפחד להרוס.

מאחר והייתי בשוונג, העברתי את התמונות האהובות עליי של משפחתי (ושרה נתניהו שנתקעה באמצע) למקום חדש בפינת העבודה שלי ובניתי להם מקדש מוושי טייפ. אני יכולה להרגיש את אבא מתהפך בקבר, אבל אין ספק שאמא וסבתא מרוצות.


וזהו לעת עתה. בין התמונות שמחכות למיסגור ותליה יש פורטריט של אמא שג'ני מייליכוב ציירה בצבעי מים. היא מחייכת שם חיוך נחמד ולמרות שהשיער שלה שם קצר מהכימו, זו תמונת דיוקן מלבבת למדי. אני מתכננת לתלות את התמונות הממוסגרות בחדר השינה, אבל לא בטוחה שארצה לתלות את התמונה הזו שם כי יש איזה קטע פאנג שווי שמתנגד לתמונות של מתים בחדרי שינה, מה גם שלתלות תמונה של אמא מעל המיטה זה ממש לא לענין, במיוחד לא כשהאמא גרמניה. נחיה ונראה!