מה לבשתי ב-Q4 של 2019

אלוהים ישמור, חתיכים וחתיכות, נגיף רשע קם עלינו לכלותינו ומשעמם לי נורא בבית וכבר שיחקתי בכל המשחקים שלי והשכבתי את הבובות לישון וקראתי סיפור ואין לי מה לעשות יותר אז החלטתי לעדכן את השבלג, על כל צרה שלא תבוא.

מאחר ויצירתיות והסגר לא הולכים אצלי מי יודע מה ביחד, אתם מוזמנים להציע רעיונות ונושאים עליהם תשמחו לקרוא בדף הפייסבוק שלי. בינתים, כמו שכתבתי שם קודם, אפרסם את הרשומה הזו שכבר חודשיים בערך כמעט מוכנה פה. רעיון לרשומה הבאה כבר יש לי, אבל אחרי זה - מה שבא לכם.

וכעת, דמיינו שאנחנו חוזרים בזמן לימים בהם אנשים יצאו מהבית לבושים בבגדים. אני לבושה בפיג'מות 90% מהזמן בימים אלה (האמת שאין לי טרנינגים שמתאימים ללבישה בבית ואני מחכה לכמה שקניתי מאסוס). אני רואה שאת התלבושת האחרונה פה לבשתי להופעה במרכז לאומניות הבמה ובכנות, בא לי לבכות. יאללה דיסקו חצילי קורונה!

תלבושת לעבודה

שמלונת של ייפי וויפי 

סריג של טולה

צמודונים מנקסט

נעלים של Converse

עגילים מאסוס

ולחשוב שהצרה הכי גדולה שהיתה לי בזמן שתכננתי לפרסם את הרשומה הזו במקור היתה שעבדתי במקום נטול מראות או מישהו שיצלם אותי למה לבשתי היום. מאז הספקתי להתפטר, לחזור לחברייה בוויוורק תוך כדי חיפוש עבודה ולהכנס לבידוד. פחח אני אומרת. אבל אם להתמקד, פה אני לובשת תלבושת רכה (כנראה כדי להתרגע אחרי יום פגישות בו התלבשתי מחויט יותר). החולצה מתאימה מאד למצב הרוח הנוכחי והיא ממעצבת אוסטרלית חמודה בה נתקלתי באינסטוש. 

תלבושת נוספת לעבודה

חולצה של  Lazy Oaf

ג'ינס מ-Next

נעלים של נייקי מ-Sneakerbox

עגילים מאסוס

תלבושת חומה וחמימה. אין לי כמעט שום בגד בצבע הנעליים האלה, אותן אני אוהבת לנעול בחורף, אז כשאני רואה אחד ועוד כזה עם סנופי, אני ישר קופצת עליו. הורוד בשיער דהה מזמן חזרה ללבן ואני מודה שכרגע אני מאד מרוצה ממנו בצבעו הטבעי.

תלבושת לפה ושם

מעיל Lazy Oaf

יהויתיק Lazy Oaf

ג'ינס מאסוס

נעלים של נייקי 

מה יש לנו פה מה יש לנו פה, הלא זה מיודענו יהויתיק. בדיוק הבוקר ברכתיו לשלום וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לכבס אותו קצת. בכל מקרה, כאן הוא מצולם עם אחיו המעיל, שאמנם אינו עמיד לגשם אך נעים מאד וחביב בקור ישראלי סטנדרטי, שהוא יותר קריר מקר ומקדימה יש לו שפן.

תלבושת להופעה

חולצה של מוטיף (הי"ד)

חצאית מאסוס

גרבונים מ-We Love Colors (משנת טיכו)

נעלים של אדידס

לפני כחודשיים החלטתי שיותר מדי זמן לא הלכתי להופעה של יסמין לוי אהובתי, וטוב שכך כי אחרת אלוהים יודע מתי הייתי רואה אותה בהופעה שוב. אני לובשת כאן חצאית מיני מצמר שקניתי באסוס ומירכיי השמנמנות ומטה הכל ורוד ורוד ורוד! איי איפה הימים שירכיים שמנמנים וורודים הנצו על כל עץ רענן? אני מקווה שיחזרו שוב במהרה.

אוקי, ניקיתי את המרתפים ועכשיו אפשר לכתוב רשומות חדשות ורלוונטיות. ולסיום, הנה שיר אקטואלי עם מקסימום גרוב. תהנו!

בגדים בגדים בגדים באורז ושעועית

שולם רב שובכי ציפורות וציפורים נחמדות ונחמדים. בזמן האחרון הייתי עסוקה מאד ולכן המעטתי בשבליג. אך לקראת חג האביב המתקרב, חשבתי שיהיה נחמד לשתף כמה תלבושות שחיבבתי מהשבועות האחרונים. לתשומת לבכם, מאז פורים אני מתכננת רשומה על התחפושת שלי ויש סיכוי לא רע שאולי לא אשכח לעשות את זה או שכן או שלא במהלך חול המועד. זו באמת היתה תחפושת נהדרת במיוחד. ועד אז, הנה כמה תלבושות מורכבות פחות.

תלבושת לעבודה

חולצה של טולה

מכנסים מנקסט

סריג מנקסט (ישן)

נעלים של אדידס מאסוס

כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, אני מאוהבת לחלוטין בנעלים הוורודות אדומות האלה ובשילובן עם מכנסים ורודים (לא בתמונה) ואדומים (כן בתמונה). בגדול, אני חושבת שצבעים כאלה ראוי ללבוש רק עם חולצה לבנה, אבל בפועל אין לי כמעט חולצות לבנות ולכן ציוותתי את הפסים האלה, אותם השמדתי בתחילת השבוע האחרון בעזרתה האדיבה של מנת פסטה ברוטב שמן זית צהוב במיוחד. יהי זכרם הנחמד ברוך.

תלבושת נוספת לעבודה

מעיל מאסוס (ישן)

צעיף מאנתרופולוג'י (ישן)

חולצה של מותק

ג'ינס מאסוס

סניקרז של פלאדיום מסטורי

עד לאחרונה זו היתה התמונה המחובבת ביותר באינסטושבלוג וגם עליי היא חביבה מאד. התלבושת פשוטה אך מגניבה ומרמזת כי בחניון הבנין ממתין לי הארלי עצום (וללא ספק אין לי הארלי עצום, למרות שממש ממש בא לי). הג'ינס רחב וכהה, החולצה מפוספסת באלגנטיות והמעיל.. טוב מעיל אופנוענים זה קלאסיקה. לפעמים הכי פשוט זה הכי טוב.

אני לובשת

שמלה של טל שנפלד

ג'ינס מאסוס

אותם הסניקרז של פלאדיום מלמעלה

הדבר היחיד שהיה הופך את השמלה/טוניקה הזו לעוד יותר מושלמת זה ויתור על כריות הכתפיים (מאיפה חזרו אלה לאופנה פתאום? מה עוד ימציאו??). אני הייתי מוציאה לה את הכריות ומקצרת את השרוולים אבל וואו, איזה כיף ללבוש אותה והיא כה חתיכית. טל היא בהחלט מעצבת שכדאי לעקוב אחריה.

עוד תלבושת לעבודה

חולצה מ-Story

מכנסים של Lazy Oaf

אותן הסניקרז מלמעלה

אני לא רוצה לשמוע ציוץ מכם על הנעלים, אחרת אני אחזור מיד לבלאנדסטון. ועכשיו, קלטו קטע ביזארי - לפני כמה ימים הלכתי ברחוב עם חברה ולפתע ראיתי בחורה שמנה לובשת חולצה שחורה ואת המכנסים האלה ממש! חברתי ואני עצרנו (את עצמנו, לא היינו ברכב) בחריקת בלמים ותהינו מה קיביניתחש הולך פה, שכן מכנסי החתולים האלה לא נמכרים בארץ ולא ציפיתי לראות שמנות אחרות לובשות אותם. חברתי חושדת שנתקלנו בדופלגנגרית שלי, אבל אני לא מסכימה שכן לא יעלה על הדעת שהדופלגנגרית שלי מסתובבת בתדר. בכל מקרה, זה קרה באמת ומאז לא נרגעתי וזו, מסתבר, התמונה הכי מחובבת בתולדות האינסטושבלוג.

תלבושת לבילוי מארץ הבילויים

חולצה של טליה

קומבניזון מפריימרק

אותו הג'ינס מאסוס

מגפיים של נייקי מסניקרבוקס

מיד כשראיתי את החולצה הזו אצל טלי, ידעתי שהיא תתאים בול למגפיים החלליים שקניתי בסניקרבוקס לפני כמה חודשים. היא עשויה מבד צוללנים מחוספס ויש בה משהו סקסי ומחמיא בטירוף. כאן לבשתי אותה מעל קומבניזון, אבל היא מתאימה להפליא עם מכנסים גבוהים עם פופיק ומבליטה את החלק הצר ביותר בגוף השרונה, שהוא המותניים. אין ספק שטלי מייצרת את הגזרות המחמיאות בארץ. חבל שהחצאית התואמת היתה צרה עליי. כלומר, היא נראתה פגז קומפוט אבל הליכה, ישיבה או נשימה בזמן לבישתה לא באו בחשבון. אני יודעת, אני יודעת! הדרישות שלי מוגזמות. סליחה.

שיחוק רציני, הנייקי האלה. אני מאד מרוצה מהן

אסיים באיחולי חג שמח, קנודעלים טעימים מכל המינים ואביב פורח ונעים לכולם! אם במהלך הפסח אכתוב על פורים, יש סיכוי מצוין שעד שבועות אספיק לכתוב על יום העצמאות, וזה יהיה כל כך נחמד.

מתחת לחגורה

שוב אני חולה בבית וקר לי. רגליי דבוקות למפזר החום וידיי אוחזות משקאות חמים (אל תשאלו איך אני מקלידה) ולבי עליי כבד. לפיכך אשתף אתכן בדברים אותם אני נוהגת לגרוב בימים אלה, שכן כל הגורב דבר כאילו עמד על כתפי ענקים.

אני גורבת

מכנסים של Lazy Oaf

גרביים של Lazy Oaf

את המכנסיים הרכים האלה פגשתם כבר ואתם יודעים שהם חביבים עליי. הגרביים התואמים הגיעו גם הם ממותג האם Lazy Oaf והם חמים ונעימים ומפורצפים לעילא וכל זה מועיל מאד כשקר.

אני גורבת

חמועלים של Hashtag Collectibles

פיג'מה מפריימרק

היתרון בעבודה מהבית הוא שניתן ללבוש למשרד מה שרוצים, כולל חלוק וחמועלים. אני לא ממליצה על זה, כדבר שבשגרה (לעבוד בפיג'מה מדכא להפליא, מאחר וכך נהרסת ההפרדה בין עבודה ופנאי וגם הכיף שבלבישת פיג'מה נפגם), אבל בשבועות האחרונים עבדתי גם בשישי ושבת ובשבת אני מרשה לעצמי. בכל מקרה, החמועלים החדשים שלי חוטמניים מהרגיל ועל כך ראויים להערכה.

אני גורבת

גרבי עצלנים מ-New Look

נייקי AF1 מסניקרבוקס (שנה שעברה)

על הגרביים כתוב Drop it like a sloth שזה מה שאני לרב עושה באמת. הנעלים האלה נראות מגושמות  אבל למעשה הן קלות להפליא. הצבע שלהן נפלא מחד, ובעייתי להתאמה מאידך כך שאני לא נועלת אותן לעתים קרובות (וגם אז, רק בחורף) אבל בכל פעם שיוצא לי לנעול אותן אני מרוצה עד השמיים.

אני גורבת

כפכמועלים מאסוס

פיג'מה מפריימרק

בצילום הזה מופיעים שני דברים שאני מניחה שכל מי שקורא פה כבר יודע. ראשית, יש לי בלאנדסטון ואני מחבבת אותן. ושנית, המקור הטוב ביקום לפיג'מות הוא פריימרק. כל מי שצריכה או צריך תחתונים או פיג'מות מתבקש לנסוע למדינה בה יש פריימרק, לקנות שם מזוודה נוספת (קניתי אחת גדולה עם אחלה גלגלים בנסיעתי האחרונה ללונדון והיא עלתה 120 ש"ח) ולמלא אותה בפיג'מות ותחתונים. התחתונים לא ישרדו הרבה אבל יהיו זולים ונוחים. הפיג'מות ישרדו המון ויהיו זולות ונוחות. נקסט!

אני גורבת

ג'ינס מאסוס

גרביים של Lazy Oaf

נעלים של פלאדיום מסטורי

את סוודר ההמבורגר שלי קניתי בסטורי בתל אביב אבל את הגרביים התואמות לו קניתי בחנות של לייזי בלונדון. התכנית המקורית היתה לבזוז את החנות עד דק אבל בפועל לא מצאתי שם שום דבר שרציתי חוץ מהגרביים הנ"ל. יש משהו בגרביים של לייזי שמתאים לחורף הישראלי. הם חמים וארוכים, כמו גרביים של מותגי ספורט, אבל חביבים יותר ומצופים המבורגר או בננה או פרצוף תחת, שזה נחמד לי.

אני גורבת

מכנסים מנקסט

אדידס i5923 מאסוס

מזמן לא הייתי מרוצה מתלבושת כמו שהייתי מרוצה מהתלבושת הזו.

לפני שבוע ומשהו ראיתי את האדידס האלה בחצי מחיר באסוס וחשבתי לעצמי שהן יהיו מעולות עם מכנסים אדומים או וורודים. זה זוג ה-i5923 הרביעי שקניתי בשנתיים האחרונות, שכן הן נוחות להפליא (הן נעלים רחבות יחסית ורכות מאד וזה מעולה לכל דלקות הגידים המזופתות מהן אני סובלת בשנים האחרונות) ומגיעות בשילובי צבעים מכל הסוגים והמינים, מהסולידי ביותר ועד הירוק-צהוב ביותר. החיפוש אחר מכנסים מחוייטים אך מאד צבעוניים היה קצר והסתכם בקפיצה מהירה לאתר של נקסט, שם מצאתי שני זוגות מצוינים במחיר בו בארץ לא קונים שלישיית תחתונים במידה שלי. et voilà, רק להוסיף חולצה לבנה והופ - אני מרוצה עד השמיים וכל החבר'ה בעבודה מתעוורים זמנית.

כל הצילומים פה מהאינסטושבלוג, אחריו אני ממליצה לעקוב. אני מתחילה לחשוב שזה האינסטוש היחיד בארץ, המקושר לבלוג, שלא מעלה שיתופי פעולה ממומנים במסווה של רשומה תמימה.

כבדו עיני מזוקן

לאמא היתה בדיחה ייקית שהיא אהבה לספר והולכת כך:

למה משה רבנו הולך יחף? כי כבדו עיניו מזוקן!

הבדיחה הזו איומה ונוראה בכל קנה מידה, והיא מצחיקה כי זוקן ביידיש זה גרביים. אולי עכשיו אנשים יפסיקו לשאול אותי אם חונכתי על ספינת פירטים? בכל מקרה, אני מחבבת גרביים ולאחרונה מצאתי עצמי מנהלת מערכות יחסים עם כמה זוגות מוצלחים במיוחד. אז חשבתי שהמעשה ההגון יהיה לחלוק עמכם את המראות הנאים, למען תראו ותראו.

גריבת גרביים ביזאריות מאפשרת לאנשים בוגרים ומקצועניים, כמוני למשל (אני שומעת אתכם משתעלים שם, תרגיעו ומיד) לבטא את נפשם המסוכסכת תחת מסווה לבוש סולידי עד משעמם. אני משתמשת בשיטה הזו עוד מימי הצבא, אז קניתי תחתונים וחזיות צבעוניים במיוחד במטרה להמשיך להרגיש כמו עצמי גם כשאני במדים. מאחר והמצב בתעשיית ההייטק קיצוני פחות מבצבא, מן הסתם, וכללי הלבוש נינוחים יותר אפשר להסתפק בגריבת מטעמים בימים בהם יש פגישות הרות גורל או כנסים בהם קיים ענין ליצור רושם סביר ומעלה.

כל אישה חזקה זקוקה לאלפקות, אני מאמינה. האלפקות האלה, מאסוס, צמרוריות שאין דברים כאלה וחובשות כובע ירוק ניצנוצאז' שאנשים כמונו יכולים רק לחלום עליו. 

ועכשיו, פיסט יור אייז און דיס -

את הגרביים הבלתי נתפסות האלה גרבתי ביום בו הייתי פקעת עצבים רצחנית שלפניה יום עבודה ארוך ומפרך במיוחד. הן מגיעות קומפלט עם בנדנה וקוביות בבטן וכל הצצה בהן במהלך היום עשתה לי טוב על הנשמה. קניתי אותן בחנות האפית ומהוללת השירות סניקרבוקס. אחח טופאק, אני מקווה שהיית אוהב אותן ולא חש (חס ושלום) שעושים מזכרך צחוק. 

ימים אחדים לפני יום הולדתי שאלה אותי חברתי נעמה את מעדיפה קוסם מארץ עוץ או יצירת אמנות?  לא היה לי מושג מה היא רוצה מחיי אבל עניתי שיצירת אמנות, כי הקוסם וגו' מקריפ אותי קלות, וכך מצאתי עצמי בבוקר יום ההולדת מקבלת ממנה את הגרביים הנאות האלה באריזת מתנה צבעונית. זה שימח אותי מאד, כי קניתי במוזיאון בברלין לא מזמן רפליקה של עגילי הפנינה המפורסמים של וורמיר. כעת אני יכולה לגרוב ולענוד בו"ז ולחוש עצמי.

גרביים אחרונים להיום, גם הם גרבי יומולדת (כי רכשתי אותם באסוס באמצעות זיכוי יומולדת ענק שקיבלתי במתנה מחבריי). הם מבית היוצר של Lazy Oaf וגם הם שימשו אותי ביום עבודה ארוך עם סבלנות קצרה במיוחד. זה באמת מדהים עד כמה משהו פשוט כמו גרביים יכול להעלות חיוך על שפתי אדם עייף, חיוך ובעקבותיו - הקלה.

אני מקווה שלא כבדו עיניכם מזוקן, קוראים חביבים. גשו הכינו לכם ספל תה, כרסמו עוגיה או שתיים וחשבו מחשבות טובות על גרביים ודברים רכים נוספים.