מה לבשתי ב-Q4 של 2019

אלוהים ישמור, חתיכים וחתיכות, נגיף רשע קם עלינו לכלותינו ומשעמם לי נורא בבית וכבר שיחקתי בכל המשחקים שלי והשכבתי את הבובות לישון וקראתי סיפור ואין לי מה לעשות יותר אז החלטתי לעדכן את השבלג, על כל צרה שלא תבוא.

מאחר ויצירתיות והסגר לא הולכים אצלי מי יודע מה ביחד, אתם מוזמנים להציע רעיונות ונושאים עליהם תשמחו לקרוא בדף הפייסבוק שלי. בינתים, כמו שכתבתי שם קודם, אפרסם את הרשומה הזו שכבר חודשיים בערך כמעט מוכנה פה. רעיון לרשומה הבאה כבר יש לי, אבל אחרי זה - מה שבא לכם.

וכעת, דמיינו שאנחנו חוזרים בזמן לימים בהם אנשים יצאו מהבית לבושים בבגדים. אני לבושה בפיג'מות 90% מהזמן בימים אלה (האמת שאין לי טרנינגים שמתאימים ללבישה בבית ואני מחכה לכמה שקניתי מאסוס). אני רואה שאת התלבושת האחרונה פה לבשתי להופעה במרכז לאומניות הבמה ובכנות, בא לי לבכות. יאללה דיסקו חצילי קורונה!

תלבושת לעבודה

שמלונת של ייפי וויפי 

סריג של טולה

צמודונים מנקסט

נעלים של Converse

עגילים מאסוס

ולחשוב שהצרה הכי גדולה שהיתה לי בזמן שתכננתי לפרסם את הרשומה הזו במקור היתה שעבדתי במקום נטול מראות או מישהו שיצלם אותי למה לבשתי היום. מאז הספקתי להתפטר, לחזור לחברייה בוויוורק תוך כדי חיפוש עבודה ולהכנס לבידוד. פחח אני אומרת. אבל אם להתמקד, פה אני לובשת תלבושת רכה (כנראה כדי להתרגע אחרי יום פגישות בו התלבשתי מחויט יותר). החולצה מתאימה מאד למצב הרוח הנוכחי והיא ממעצבת אוסטרלית חמודה בה נתקלתי באינסטוש. 

תלבושת נוספת לעבודה

חולצה של  Lazy Oaf

ג'ינס מ-Next

נעלים של נייקי מ-Sneakerbox

עגילים מאסוס

תלבושת חומה וחמימה. אין לי כמעט שום בגד בצבע הנעליים האלה, אותן אני אוהבת לנעול בחורף, אז כשאני רואה אחד ועוד כזה עם סנופי, אני ישר קופצת עליו. הורוד בשיער דהה מזמן חזרה ללבן ואני מודה שכרגע אני מאד מרוצה ממנו בצבעו הטבעי.

תלבושת לפה ושם

מעיל Lazy Oaf

יהויתיק Lazy Oaf

ג'ינס מאסוס

נעלים של נייקי 

מה יש לנו פה מה יש לנו פה, הלא זה מיודענו יהויתיק. בדיוק הבוקר ברכתיו לשלום וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לכבס אותו קצת. בכל מקרה, כאן הוא מצולם עם אחיו המעיל, שאמנם אינו עמיד לגשם אך נעים מאד וחביב בקור ישראלי סטנדרטי, שהוא יותר קריר מקר ומקדימה יש לו שפן.

תלבושת להופעה

חולצה של מוטיף (הי"ד)

חצאית מאסוס

גרבונים מ-We Love Colors (משנת טיכו)

נעלים של אדידס

לפני כחודשיים החלטתי שיותר מדי זמן לא הלכתי להופעה של יסמין לוי אהובתי, וטוב שכך כי אחרת אלוהים יודע מתי הייתי רואה אותה בהופעה שוב. אני לובשת כאן חצאית מיני מצמר שקניתי באסוס ומירכיי השמנמנות ומטה הכל ורוד ורוד ורוד! איי איפה הימים שירכיים שמנמנים וורודים הנצו על כל עץ רענן? אני מקווה שיחזרו שוב במהרה.

אוקי, ניקיתי את המרתפים ועכשיו אפשר לכתוב רשומות חדשות ורלוונטיות. ולסיום, הנה שיר אקטואלי עם מקסימום גרוב. תהנו!

מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות - חלק ב'

שלום רב שובכם חתיכים וחתיכות, הנה חלק ב' של חלק א' של מה לבשתי בשבעים מיליון השנים האחרונות. כל כך הרבה בגדים כל כך מעט זמן!

תלבושת לעבודה

מכנסים מאסוס שהפכתי לקצרים

חולצה של מוטיף (ישנה)

שרשרת של N2 (ישנה)

הבלאנדסטון הקדושים

איזה מזל שאפשר ללכת לעבודה עם מכנסים קצרים במדינה הזו, אחרת אני ורבים אחרים היינו מתים בשלוליות זיעה של עצמנו ואנשים שלובשים בגדים ארוכים לעבודה היו נאלצים לפנות את גופותינו והיו מתים בשלולית זיעה משל עצמם והכלכלה הישראלית היתה קורסת.

המכנסים האלה היו במקור מכנסים ארוכים בצבע מטריף וגזרה ממש לא מחמיאה מאסוס (רחבים בירכיים וצרים בקרסול, לא טוב בכלל). אחרי שניסיתי ולא הצלחתי למכור אותם, חשבתי לעצמי שכדאי לנסות להפוך אותם לברמודה ואני מרוצה מאד מהתוצאה.

תלבושת לעבודה

חולצה של קרמה קומה (ענתיקה)

ג'ינס מאסוס (ענתיקה)

כפכפים של People (שנה שעברה)

יומיים לפני שלבשתי את האנסמבל הזה (הו הו) קראתי בבלוג של לי וולף שהיא לובשת חולצות כותנה ארוכות בקיץ. הזעתי רק מהקריאה וחשבתי לעצמי "איזה כיף להיות רזה". למחרת ראיתי בסופרפארם בחורה, ששוקלת שליש ממני להערכתי, לובשת חולצת פסים כחולה מכופתרת ארוכת שרוולים מעל ג'ינס קצר עם כפכפים וחשבתי לעצמי "קיבינילפת, אני חייבת לבדוק את זה יעבוד גם עליי" וכך הגענו לתלבושת הזו.

בחרתי בחולצה ארוכה שתכסה את הג'ינס חלקית, כי למרות הכל, לא הרגשתי נוח להגיע למשרד בתלבושת קצרה מדי (אני אוהבת להבחין בין לבוש לעבודה ולבוש פנאי). השארתי את הכפתרים בתחתית פתוחים בשביל ההרגשה הנינוחה וקיפלתי את השרוולים הכי גבוה שיכולתי. להפתעתי, זה היה ממש נחמד וגם לא חם כמו שחששתי שיהיה. הלקח היחיד היה שבפעם הבאה צריך לעשות זאת עם חולצה ששרווליה רחבים יותר, כי אלה מאד צרים ולא יכולתי לקפל אותם קצר כמו שהייתי רוצה. בקיצור - 1:1 לשמנות מול הרזות.

תלבושת לחגיגת יומולדת

שמלה מאסוס (ישנה)

גופיה מנקסט

תיק של דניאלה להבי (ישן)

כפכפים מנקסט

את התלבושת הזו ראיתם כאן בעבר עם אביזרים שונים. גופיית הסבא נועדה לטשטש את המחשופים העצומים למדי שלה, מקדימה ומאחור וגם להקליל אותה טיפה. הלכתי על אביזרים בנמר וזהב כי איזה כיף זה אביזרים בנמר וזהב.

תלבושת לעבודה

חולצה מחנות מעצבים בלונדון

ג'ינס מאסוס

סנדלים של קלארקס

חגורה מאולתרת

את החולצה הזו קניתי שנה שעברה בלונדון מהסיבה הכי מטומטמת שאפשר לקנות חולצה - הייתי בחנות מהממת ונורא רציתי משהו משם והחולצה הזו היתה היחידה שעלתה עליי. גאוני ומצוין ללא ספק. בכל מקרה, אחרי ההתנסות הקודמת בכותנה ארוכה ג'ינס קצר חשבתי שיהיה נחמד ללבוש אותה סוף סוף. מאחר ומדובר בחולצה/שמלונת מרובעת חיפשתי חגורה שתצר אותה במותניים (יש לי כאלה בחיי) אבל כל החגורות (המעטות) שלי לא התאימו, ובסוף תלשתי ממראת חדר השינה את שרשרת הפונפונים שמקשטת אותה ואילתרתי ממנה חגורה. אנשים ממש התלהבו מהמראה הזה, אז כנראה שללבוש דברים שתלשת מהקיר זה אחלה רעיון. נסו ותהנו!

אני עובדת הרבה זה נכון

שמלה מנקסט

הבלאנדסטון הקדושים

שרשרת של פאולה לפידות

שמעו, מזמן לא התלהבתי מבגד כמו מהשמלה הזו. כבר שנים שאני מנסה למצוא שמלונת פרחונית בסגנון שלובשות הנשים בלונדון מתחת לסוודרים והמעילים שלהן ולא מוצאת את הגרסה המדויקת שתתאים לי. כל זה היסטוריה עכשיו, כי לפני כמה שבועות הזמנתי מנקסט שמלונת פרחונית שעלתה פחות ממאה שקלים ומונחת עליי בול והיא בדיוק מה שכל השנים אני מחפשת. לכן מיהרתי להזמין אותה בצבע השני בו היא קיימת, הוא זה שרואים בתמונה - מין נמר ג'ירפה לא ברור עם פרחים ורודים קטנים, הדפס שלא הגיוני בשיט אבל אני מרוצה ממנו עד מאד. השמלה צרה במותניים ומרווחת מאחור ואני אוהבת אותה ואת אחותה אהבת אמת. הידד!

נכון אני במעלית לעבודה

חולצה מרזילי

ג'ינס מאסוס (ישן)

שרשרת מאסוס

ילקוט מחשב מאמזון

כפכפים של People

למזלי, רב לקוחותיי מחזיקים בקוד לבוש קליל מאד למשרד, כך שגם כשאני מגיעה לאתר לקוח אני יכולה להתלבש בהתאם למזג האוויר בניגוד ללבוש מחוייט ונעלים סגורות. השרשרת הזו נחמדה בעיני. היא גסה למראה, עם חוליות גדולות, ויש לה שני גדילים שיכולים לבוא מקדימה או מאחורה - אחד מסתיים בכדור שמנמן (ויש לי עגילים שמתאימים לו בול) והשני בגוש אמטיסט. והאמטיסט מתאים בול לחולצה הזו, שלא רואים בצילום, אבל היא מפוספסת בסגול בהיר ולבן. בדיוק סוג הבגדים ששמנות לא מוצאות אף פעם. לשמחתי, מעצבת הבית של רזילי, מירית רודריג, שלרב עושה בגדים שלא יעלו לי על הזרת, עשתה את החולצה הזו במידה יחידה שמתאימה לי היטב. רזילי זו ללא ספק החנות שבה אפשר למצוא אוצרות כשאת שמנה, או מצויידת היטב, או גם וגם.

תלבושת לאופרה 

אוברול ממוד קלות'

זוכרים שבפעם הקודמת כתבתי על האוברול ממוד קלות' שאני צריכה למכור (ומכרתי באמת) שיש לו אח גדול ומושלם? אז תגידו שלום לאח הגדול. שילוב הצבעים הירוק רעל וורדרד סופר עדין שלו מהמם, המחשוף שלו מושלם, הוא צר במקומות הנכונים ורחב במקומות הנכונים ואני מתענגת בכל פעם שאני לובשת אותו (ולא נרשמו תלונות מאנשים אחרים). רק להוסיף שפתון ואת מוכנה ללילה באופרה.

בחיים לא תנחשו

חולצה של מוטיף

מכנסים של Lazy Oaf (קולקציה קודמת)

נעלים של פלאדיום

תיק של קורט גייגר

אני חושדת שמכנסי החתולים האלה הולכים רק עם חולצות חלקות, לבנות או שחורות. זה המחיר שצריך לשלם על מכנסים מחוייטים (יחסית) משופעים בחתולים, והמחיר מקובל עליי. את התיק הזעיר קניתי בדצמבר בלונדון בסייל של קור גייגר (עלה 49 פאונד במקום מאה ועשרים בערך) ולמרות שהוא חורפי לחלוטין, עם הטוויד ונוצות הפוקסיה המהממות שלו, חשבתי שלגיטימי לצוות אותו גם בקיץ לתלבושת כה מונוכרומטית. כל אחת וטעמה המה.

בסדר בסדר שמענו עליכם

חולצה של טולה

מכנסים של טולה

הבלאנדסטון הקדושים

שרשרת של N2 (ישנה כמו השבלוג)

מי פשטה על הסייל של טולה וקנתה לה מכנסיים וורודים מי? אני! את הטישרטים המושלמים של דניאל אני לובשת כבר שנתיים והם תמיד מחמיאים ונוחים להפליא (והשרוולים בדיוק באורך הנכון). המכנסיים הוורודים נעימים וגמישים אבל לא מדי ווורודים ויש להם צבע וורוד, וזה מוצא חן בעיני. את השרשרת יזהו ותיקי השבלוג, שכן היא קיימת יותר משהוא קיים וכיכבה פה הרבה בימיו הראשונים (למשל). השיער הלבן, כפי שאתם רואים, מתקדם היטב תודה.

בינתים הימים מתקצרים, בסופר ראיתי גוייבות והכרכום בחלוני הוציא ניצן ראשון. Fuzzy של גרנט לי באפלו מתנגן על הפטיפון מיום שבת וכולנו יודעים מה זה אומר - הסתיו מגיע. בקרוב נוכל ללבוש יותר בגדים ולהזיע פחות ואולי תהיה לנו הקלה קלה מכל הגודש המכביד הזה של הקיץ הישראלי. אני אסתפק בלהיות כבר אחרי הבחירות וחזרה בשגרה ואני בטוחה שאיני היחידה שחשה ככה.

אני מתקתקת עניינים

בשבוע שעבר ביקרתי במשרדי מס הכנסה לצורך אישורים כאלה ואחרים. הילקוט הרציני שלי עדין לא הוחזר למוד בית (יש בו עדין דברים מהטיסה) ולכן לקחתי איתי את יהויתיק מיודענו ששימש אותי כבר השבוע כתיק מחשב. השבכניקים בכניסה לבנין הממשלה ממש אהבו אותו. גם הפקידים במס הכנסה ממש אהבו אותו.

פקידת מס הכנסה: יו איזה תיק מהמם!
אני: תודה לך, זה יהויתיק
פקידה: שבו בבקשה! במה אפשר לעזור לכם?
אני: ובכן..

מיותר לציין שקיבלתי כל מה שרציתי והשרות היה חייכני במיוחד.

יהויתיק (בצילום מיום שישי ולא מיום חמישי, כי אני לא לובשת נמר למס הכנסה)

עלילות יהויתיק בבנין הממשלה הזכירו לי את אירועי ראיון העבודה שלי בכלנית-כרמון, בשלהי 1997 עת הייתי אווזה פותה עם תיקים מגוחכים באותה מידה בדיוק כמו עכשיו, רק הרבה יותר פושטים. אקיצר, הייתי בראיון אצל מנהלת השרות של כלנית-כרמון ואבא אסף אותי כשיצאתי משם וקלט מיד שהגעתי עם תיק נורא במיוחד שהיה לי באותה תקופה, הוא היה פרוותי ועצום (אבל בלי פרצוף או אישיות) וכתום זוהר. מיד הוא נזף בי בכעס "אם היית מגיעה אליי לראיון עם התיק הזה לא היית מקבלת את העבודה". התעצבתי אל לבי. למחרת בבוקר התקשרה המנהלת לומר שהתקבלתי. אחרי שהודיתי לה סיפרתי לה מה אבא אמר לי והיא אמרה "בגלל התיק קיבלתי אותך!".

את חיבתי לתיקים בעלי אישיות אתם מכירים בוודאי כבר ממזמן (יש לכם ד"ש מיוני). בצעירותי, למשל, נהגתי לסנן גברים באמצעות התיק הזה.

הכלב הוא אחד הוותיקים באוסף התיקים שלי

השיטה פשוטה מאד לתפעול - את יוצאת לדייט ראשון ובוחנת את מבטיו ותגובותיו של הגבר לתיק. אם הוא מגרד לתיק בבטן ועושה לו פרצופים, ניתן להתקדם לדייט שני. אם הוא בוהה בתיק ואז בך ואז בתיק ואז בך ואז נאנח או שואל "זה התיק שלך?" השליכיהו היאורה. 

תאמינו או לא, אבל פעם יצאתי עם גבר שקנה לי את התיק הזה, ועוד בפריז -

למרבה הצער, התיק הוכיח עצמו הרבה יותר מהגבר ולכן הוא עוד איתי והגבר נשטף מזמן בנהר החיים (אוקי, אני מודה שמאז טכניקת סינון בני הזוג שלי השתפרה משמעותית). אתם מכירים את זה שנשים מסוימות מקיפות את עצמן בחברות שמנות מהן כדי להראות רזות יותר? אז לתיק הזה יש שיניים עקומות יותר מלי.

והבעה אינטילגטית

בשנים האחרונות, ספק התיקים הדביליים הראשי שלי הוא Lazy Oaf, שם נולד גם יהויתיק (למרות שתמיד שואלים אם הכנתי אותו בעצמי), לכן הופתעתי מאד כשלא מצאתי שום דבר לקנות שם בביקורי הנוכחי בלונדון (ביולי רוקנתי שם חצי חנות נראה לי). בכל מקרה, זה לא נורא כי פרט ליהויתיק והדוב קניתי שם בעבר גם את לב טרוצקי, שכבר ראיתם פה אי אילו פעמים.

?How's it hanging

לב הוא טיפוס סולידי יחסית ונחבא אל הכלים, אבל סמכו עליו שהוא עושה את הרושם הנכון בשעת הצורך. למעשה, מדובר בדרך שרונאית למדי לנשיאת Your heart on your sleeve.

אם כל זה לא מספיק לכם אוסיף שבלוויה של סבתי לילי, בעודי מתייפחת שבורת לב, ניגשה אליי חברה שלה ואמרה לי "סבתא סיפרה לי על התיקים שלך!". אני מניחה שזה מגיע לי, בסופו של דבר. מי ששופטת גברים באמצעות תיקים, שלא תתפלא שהיא עצמה נשפטת על אותו התיק בדיוק.

צהוב האור בעננים, אפור הלילה שנגמר לה לה לה

ערב צח לכל הקוראות והקוראים. שיניתם משהו בשגרת הטיפוח שלכם לאחרונה? כי אתם ממש זוהרים הערב! באשר לי, אני לובשת את חמועליי החדשים בצורת עטלף מג'הנום וקר לי. הנה כמה תלבושות שפרסמתי באינסטושבלוג בתקופה האחרונה.

תלבושת ליום האחרון (עד הודעה חדשה) בו היה לי חם

טוניקה של טולה (מוכנסת פה למכנסיים)

ג'ינס מנקסט (ישנים)

נעלים משופרא

הג'ינס הזה כבר נופל ממני. אני יכולה ללבוש אותו רק עם חגורה מהודקת, והחור בברך התרחב קצת לאחרונה כי מישהו דרך על המכנסים ומשך אותם באותו זמן. בקיצור, הגיע הזמן למצוא ג'ינס בויפרנד חדש, והמועמדים כבר בדרך. כמה נפלא יכול היה להיות להכנס לחנות בישראל, למדוד מכנסים ולקנות אותם נכון? למרבה הצער לפרות שמנות כמוני לא מגיע הפינוק הזה ואני נאלצת להזמין ג'ינסים בשתי מידות מחו"ל, לחכות שיגיעו ואז לשלוח את זה שלא מתאים בחזרה. פאן פאן פאן.

תלבושת לפגישת עבודה

שמלה מדורותי פרקינס (ישנה)

גרביונים מאסוס

מגפיים איטלקיים מחנות כלשהי בהרצליה (ישנים)

תיק של Lazy Oaf מסטורי

עגילים מזארה

השמלה הזו מתאימה בול לימים בהם קר בחוץ וחם במשרדים בוזמנית. היא קצרה אבל עשויה מבד חורפי ולבשתי אותה עם קרדיגן שחור קטן שמשום מה שכחתי לצלם. מה שבאמת יפה פה זה תיק המחשב החדש שלי, שכולו פרוותיות חברית (או חברות פרוותית?) והוא מתאים לנשיאת מחשב כבד ושאר ירקות וגם לחילוץ קולות בסגנון "אלוהים שבשמים מה זה אמור להיות??" מאנשים זרים ברחוב. מה עוד אפשר לרצות? אולי ארנק תואם.

תלבושת למפגש עם ציפורים

חולצה מזארה

אותו ג'ינס מנקסט

נעלים משופרא

עגילים מרזילי (ישנים)

תיק של Monki

המיזע הזה מזארה עלה מאה וטיפה ש"ח והוא פשוט נפלא בעיני. גם אפור ורך וגם בעל שפיץ מגניב בדמות שרוולים קצת יותר שמנמנים מהרגיל, המסתיימים  בלולאות מתכת וקשירה באמצעות סרט רחב. הוא מידה L מקו המידות הרגילות (על מי אני עובדת? יש שם רק מידות "רגילות"). בגלל שהכל אפור אפור ואפור, כמו שאני אוהבת לאחרונה, הוספתי עגילים צהובים.

ואם כבר באפור וצהוב עסקינן, נעבור חלקות לתלבושת הבאה.

תלבושת לעבודה

חולצה של מוטיף

מכנסים מאסוס

אדידס סטן סמית 

אני ממש מרוצה מהמכנסים האלה, שקניתי ב-12 פאונד ביום שישי השחרחר. הם אפורים ורחבים, כמו שאני אוהבת, ומתאימים ללבישה עם סניקרז (כמו שאני גם אוהבת). הם גם חמים ונעימים, אז מה עוד אפשר לרצות?

הנעלים האלה של אדידס ממש מקשות על תהליך התאמת הבגדים והאביזרים לתלבושת. יש לי שני תיקים צהובים (אחד מהם נקנה במיוחד כדי להתאים לנעלים הצהובות שלי), אבל בכל פעם שאני שולפת אחד מהם אני מרגישה שזה יותר מדי ושאי אפשר לצרף עוד צהוב לחגיגה. יחסית למתלבשת חסרת גבולות אני ממש קיצונית בקביעת גבולות..

לסיום, אדווח שבקנה לא פחות מארבע רשומות על נושאים מועילים ו\או נחמדים, אם רק אצליח להושיב את ישבני מספיק זמן במקום אחד כדי להתקדם בכתיבתן (טוב, בשביל אחת אני עדין מחכה לקבל דבר מה בדואר). בינתים, שבוע טוב לכולם ותלבשו צהוב!

אני מצפה לחזית קרה

כבכל שנה עם רדת היורה, אני יוצאת לרחוב במכנסיי הקצרים וגופיה ורואה איך חצי עולם עבר ללבוש סוודרים, מעילים, קפוצ'ונים, מגפיים כבדים, מגלשי סקי וכובעי סערה. העובדה המצערת היא, שלמרות שהכרכום בחלוני כבר סיים את מחזור הפריחה הסתווי שלו, לא קר. לפעמים בלילה אם מבקשים יפה, קריר קצת. אבל אני עדין בבגדי קיץ ומחכה בקוצר רוח לשלוף כבר את בגדי ואביזריי הסתוויים. 

מאחר ואני רחוקה מלהגיע לסיפוק אופנתי בימים אלה, פיתחתי הרגל מעורר רחמים שכזה, להעלות לאינסטושבלוג צילומים של דברים שיש לי והייתי שמחה ללבוש או לנעול או לשאת עליי לו רק הטמפרטורה תרד כבר מתחת לעשרים. והנה כמה מהם לפניכם.

ראשית, הסטן סמית' המושלמות האלה (של אדידס) בצהוב עם סוליה טיפה מגושמת מהרגיל (יענו צ'אנקית). כשקניתי אותן חשבתי שהן קיציות אבל כשהן הגיעו הבנתי שהן מתאימות יותר לחורף ולכן החלטתי לשמור אותן חדשות עד יגיע יומן. הבעיה היא, שיומן מסרב לבוא ואני חושקת בהן כבר הרבה מאד זמן. יש לי גם את התיק הזה מרזילי, לו הן מתאימות כמו שתי טיפות נעל, ובחיי שהסבלנות שלי מתחילה להיגמר.

לבסוף החלטתי להוציא אותן מהבית וזהו ונעלתי אותן לדייט בבית הקולנוע עם גמד הגינה. אין מה לומר, סטן סמית הן נעלים נוחות עד מאד.

אני לובשת

חולצה של מוטיף

מכנסים מאסוס

סטן סמית חמודות צהובות 

עגילים מאסוס

תיק של דיזגוואל

התיק הזה הגיע בתוך עוד תיק, גדול יותר, ושניהם מתאימים בול גם לסניקרז הקיציים החביבים עליי וגם לכמעט כל בגד צבעוני אחר. חוץ מזה הם רכים לאללה והיו זולים למדי. וחוץ מזה, אני מקבלת עליהם המון מחמאות.

שילוב נוסף של נעלים ותיק אלי אני משתוקקת ובקצב הזה לא יתממש לעולם, הוא השילוב הממש חורפי הזה של חצילים מסוגים שונים. התיק הוא תיק שיש לי כבר שנים רבות וקניתי בחנות כלשהי בנווה צדק שאת שמה איני יודעת והמגפונים הם של מליסה וכל הארון מריח בגללם כמו בית חרושת לתותים מנפט וכנראה ימשיך להריח ככה עוד שנים ארוכות. הריח של מליסה לא באמת חולף לעולם, בדומה לזיכרונות רעים.

לצורך הצילום, ציוותי להם את סיכת הדוב האוחז אוצרות שקניתי לפני מאה שנים באטסי. זה אחד מתכשיטי החורף החביבים עליי!

לפני זמן מה הוזמנתי לאירוע בלוגרים של וודקה ואן גוך להשקת וודקה במספר טעמים. אני לא אוהבת וודקה בטעמים (בכלל משקאות מתוקים לא עושים לי את זה) אבל הופתעתי עד מאד לטובה מהג'ין שלהם. לא היה לי שמץ של מושג שהם מייצרים בכלל ג'ין, וזה שלהם טעים מאד גם בקוקטיילים וגם בפני עצמו. מאחר ואני מתקמצנת על כל טיפה של ההנדריקס שלי, אני משתמשת בו לאירוח מבלי להרגיש שאני קלפטע שנותנת לאורחים משקאות פושטיים מהולים במים.

אני לובשת

חולצה של Asos White

ג'ינס מאסוס (ישנים עד מאד)

סנדלים של דורית בר אור לגולף (ישנים)

תיק של דניאלה להבי (ישן)

החולצה הזו היא מידה 16 (יענו 44 ישראלי) ומהווה דוגמה נוספת לכך שמומלץ לשמנות לחטט גם בבגדים של הרזות.

פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון נתן לי תירוץ מצוין להוציא לטיול את הנעלים החביבות עליי, שלא זוכות לראות הרבה שעות אור בימים כתיקונם. קבלו את חברינו הוותיקים, קופי האדם, הם לא רק נעלים הן גם ידידים, קופיפו וקופיקס!

אלה נעלים שאי אפשר לנעול איתן, כי הן פשוט לא נכנסות לשטח שמתחת להגה.

נעלי גורילה של ג'רמי סקוט לאדידס מלפני שנתיים שלוש

והנה תלבושת לבילוי קזו'אלי של יום שישי זה או אחר. 

אני לובשת

חולצה של הילה הרמן

מכנסים מאסוס

אייר מקס 90 של נייקי מסטורי

שרשרת של יעל קאילה שגיא 

תיק של מונקי מאסוס

אחרי יעל קאילה שגיא ותכשיטיה הנפלאים אני עוקבת כבר זמן רב. אני מודה שחששתי שהתכשיטים שלה יהיו כבדים להחריד, אבל לפני זמן מה גיליתי שהם עשויים עץ קליל וצבוע כך שהם לא מעיקים בכלל. בעיני הם מגניבים רצח ואני חושבת שתראו אותם הרבה עליי במהלך העונה הקרה הקרבה.

והנה עוד תלבושת אחת לפני סיום. היא לא מי יודע מה מיוחדת, אבל כל כך הרבה זמן לא העליתי לפה מה לבשתי היום (או משהו בכלל) שאני מרגישה מחויבת.

אני לובשת

חולצה מאתא

מכנסים ממרקס אנד ספנסר

שרשרת מחנות בהרצליה (ישנה)

סניקרז של Reply (אלה שמתאימות לתיק מלמעלה ולאחיו)

ולסיום סיומת, אלה שמחכים הכי יפה ובסבלנות שאין לה קץ שיתקרר כבר - התיק השעיר החמוד של Lazy Oaf ונעלים של נייקי שנראות כמעט בדיוק כמו סטן סמית אבל הן לא. 

אין מה לומר, הטרנד הזה שמסרב לחלוף, של נעלי התעמלות לבנות עם כל דבר, משרת אותי להפליא. כמי שנמנעת ככל האפשר מנעלים מחודדות, עם עקבים או קשות מדי (מחלה שיש לרב הנעלים הגבריות היפות ממשפחת האוקספורד) אני רואה את עצמי ממשיכה לגרור את הטרנד הזה גם שנים ארוכות אחרי שיחזור למקום ממנו באים ואליו חוזרים כל הטרנדים בסופו של דבר. עם כל הכבוד, הכי חשוב לי שיהיה לי נוח גם כשאני לובשת שמלה או חליפה מחויטת לעבודה.

ובתפילות לגשם ומזג אוויר קריר יותר אסיים. יש לי במגירה הווירטואלית סדרת רשומות (שאני מאמינה שהיא ממש מגניבה) ועוד רשומה אחת ארוכה, עליהן אני עובדת כבר כמה זמן. אני מבטיחה לשים גז ולכתוב אותן בקרוב. אחרי הכל, לא היתה כאן פעילות רבה לאחרונה ותקופה עמוסה בחומרי שבליגה לפנינו. ובברכת שבוע טוב וקריר לכולם, אסיים!

רבותיי ההיסטוריה חוזרת

בצהרי יום שישי שרונה קמה פשטה את הפיג'מה, התארגנה למסיבה של הדורפמנים ותהתה למה היא מדברת אל עצמה בגוף שלישי. 

אספרסו חזק מאוחר יותר, החלטתי ללבוש למסיבה שמלה שלא לבשתי 4 שנים (כך לפי השבלוג, כאן מתועדת הפעם הקודמת שלבשתי אותה ב-9.7.12) ותוך כדי נזכרתי שאין לי שום נעלים ושום תיק שמתאימים לה. לאחרונה אני נועלת סניקרז 99% מהזמן וגם הנעלים הבודדות שיש לי שאינן סניקרז לא התאימו לשמלה הזו. שום סנדלים ושום נעלי סירה ושום חמועל לא התאימו לשמלה הבעייתית שהתעקשתי ללבוש כי בא לי. מי שמע על שמלה שאי אפשר לנעול איתה סניקרז מלכתחילה? בטח שלא אני. בסוף שלפתי מתחתית הערימה את הסנדלים שהכי פחות מתאימים לסגנון שלי וגיליתי שהם מתאימים לשמלה במידה סבירה. סביר זה טוב מספיק בשבילי ולכן התחלתי לחפש תיק.

הפכתי את סטנד התיקים שלי תוך כדי העפות והטחות וקללות נמרצות ושום דבר לא התאים אפילו קצת או שהיה קטן מדי גם לסלולרי וגם למשקפי שמש וגם למניפה כשלפתע איבדתי את ההכרה. כשהתעוררת מצאתי עצמי שכובה על הרצפה ועל ראשי יוני החתולתיק שנפל מהמדף העליון. "יוני!! יא חתולתיק ממוזל ודמוני" צעקתי עליו "אתה בדיוק בצבע של השמלה המזורגגת!" יוני חייך ולא יסף.

יוני ואני מחייכים למראה

בדיקה מהירה במראה הבהירה שאני לבושה בתלבושת חסרת הגיון לחלוטין - השמלה קיצית עד בלתי נראית, הסנדלים תנכיות כאילו יצאו הרגע מהפקולטה לקולנוע בבנין מקסיקו * ויוני פרוותי כאילו עכשיו מינימום דצמבר בסנט פטרסבורג. "שוין" אמרתי ויצאתי מהבית לנשק תינוקות ולאכול דבר מה בחברותא.

תגידו מה שתגידו, הדורפמנים יודעים לארגן מסיבה. השתיה זרמה כמים וכללה מיני בירות איזוטריות שלא ברא השטן, הקייטרינג היה דלוקס קומפלט עם הצלפים הכי גדולים שראיתי בחיי והתינוקות היו באיכות מקסימלית.

אפילו יוני, שהעדיף להתבודד בתחילת האירוע, מצא חברים לקראת סופו. בשלב מסוים רצינו הביתה להרביץ איזה שלאף שטונדה טוב, ואני ניסיתי להזכיר איפה הנחתי אותו בפעם האחרונה. דקות אחדות מאוחר יותר מצאתי אותו משחק עם ילדה קטנה שמצאה בו חבר נאמן. קרב משיכות קצר מאוחר יותר הוא חזר לידיי והרבצנו ריצה מהירה לאוטו לפני שהזאטוטה הבוכייה תקרא לאבא המאד גבוה ורחב שלה.

יוני מבלה בסבבה

אני לובשת

שמלה של eShakti (ישנה דלוקס)

סנדלים משופרא (כנ"ל)

יוני מאסוס (ישן)

משקפמש מרזילי (כנ"ל)

עגילים של ליאת דעדוש

וכך נסענו, יונתן ואני, הביתה שם חרפנו במזגן עד שבאו תלמידינו ואמרו לנו "רבותינו, הגיע זמן לצאת לארוחת ערב טעימה". ובברכת שבוע טוב לכולם, אסיים.

* האמת שהייתי סטודנטית לקולנוע בבנין מקסיקו לפני כ-7000 שנה פלוס מינוס

תקציר אירועי הווטאבר בשיר ותמונה

היוש מטריפות ומטריפים מה נשמע מה נשמע מה נשמע מה נ. כנהוג במחוזותיי אחת ל, מצאתי עצמי בשבועיים האחרונים מדלגת בין מצבי הצבירה חולה מתה ואצה רצה אין לי זמן לנשום. הבעיה היא ששני מצבי צבירה אלה לא מותירים זמן לשבלוג וזה עצוב (בפרט כי יש לי הגרלה נחמדה בשבילכם שלו רק היה לי זמן לשבת לארגן היתה עולה כבר). לפיכך החליטותי שהדבר הנכון לעשות הוא להעלות רשומה עם מינימום טקסט ומקסימום צילומים. אז הנה כמה דברים שהצלחתי לשלב בלו"ז העמוס שלי במהלך השבועיים האחרונים. 

הצילומים ברובם מהאינסטשבלוג הקטן שלי, אתם מוזמנים לעקוב אחריו כדי שרשומות כאלה ישעממו אתכם אף יותר. 

בתחילת יוני הרהבתי עוז לנעול נעלי התעמלות בלי גרביים כדי להראות מגניבה שחבלז ואכלתי קש. העקבים שלי דיממו כאילו הייתי אכילס שמן בשמלה.

אני לובשת \ נועלת

שמלה של So Simple (שנה שעברה)

נייקי פגסוס בצבע Plum Fog

והנה אני שמנה ומרוצה מהחיים בגוגל קמפוס. 

אני לובשת

חולצה של נעמי פלוס

מכנסים מחנות זו או אחרת בלונדון

תיק מדיזגוואל

נעליים של ריפליי

בחלומות הכי שמנים שלי לא דמיינתי שאקנה אי פעם משהו בדיזגוואל, הרשת שאני מגדירה כרשת בגדים של שמנות לרזות. הכל שם שחור אדום כחול נוראי עם פרחי ענק והדפסים משנות התשעים ובדים וגזרות שאללה איסטור ולהקתו, אבל מה לעשות והתיק הזה ניצב במרכז חלון הראווה שלהם לפני כמה זמן והוא תואם כמו שתי טיפות לחם לנעלים החביבות עליי מריפליי? התיק הזה רך ונעים וגדול ונוח ומגיע עם תיק קטן יותר ארוך רצועה בתוכו וכל זה במחיר שחבל"ז וגם שעון עומד מדייק פעמיים ביום אז זהו ואם הם ייצרו גם כובע תואם אני אוכל אותו בשמחה.

ברודרס פרום אנוזר מודרס!!

יצאתי למפגש עם אלן קאמינג בסנימטק ולארוחה עם החבר'ה. אצטט את חברתי אור שהזדעקה כולה שוב את לובשת עטלף ציצי??? ובכן כן, אני מתה על עטלף ציצי וכולכם תאלצו להתמודד עם זה.

אני לובשת

שמלה של דנה סידי

סנדלים של דורית בר-אור לגולף (שנה שעברה)

עגילים מזארה

תיק של מונקי

הנה תקריב על העגילים, שחביבים עליי עד מאד.

והנה אלן, שחביב עליי אף יותר. תשמחו או תצטערו לשמוע שהוא מצטלם בקרוב להמשך נטול CGI לבלייד ראנר ושלא מתוכנן ספין-אוף לאישה הטובה.

בנוסף, הלכתי לבריכה כי היא מלאה במים וזה עוזר כשחם.

אני לובשת

בגד ים ממוד קלות'

חלוק מגבת מאיביי

כפכפים של נייקי

הקעקוע הזה נראה כל כך טוב כשהוא מגיח מהמים! הידד לפומפרניקל העצלן!

עוד באותו הערב התחלתי לכחכך בגרוני ולהעלות בחומי. היה זה אות הפתיחה לשבוע לא מי יודע מה מהנה במהלכו בעיקר ישנתי ושתיתי תה.

השפתון שבקדמת הצילום (שפתון 8 שעות טיפולי של אליזבת ארדן, ציוד חובה למצוננים ובכלל) נגמר לי במהלך כתיבת רשומה זו ואני חוששת שאצא מדעתי עד שיגיע החדש. אני חושבת שכתבתי כבר פעם שציוד החובה שלי לצינונים כולל קרם 8 שעות של אליזבת ארדן (בו אשתמש כשפתון עד שיגיע החדש) אותו אני מורחת על האף הפצוע, טישו אלוורה להגנה על האף הפצוע ואף פצוע. מצד שני, למי אכפת מאף פצוע כשיש עצלנתה?

אוח עצלנתה עצלנתה , חיים שלך דבש!

כשהחלמתי, מיהרתי לגרוב את גרבי האלפקה היפים שקיבלתי במתנה ליומולדת. 

אני לובשת \ גורבת \ נועלת

מכנסים של אלמביקה

גרבים ממוד קלות'

נעלים משופרא

ולסיום סיומת, חזרתי לעבודה ופגשתי סנאי וירטואלי.

אני לובשת

חולצה של מוטיף

מכנסים של טולה

שרשרת של COS

סנדלים של דורית בר-אור לגולף

וכך מגיעה רשומתנו לסיומה. אני אעשה מאמצים להעלות את ההגרלה בקרוב, אולי בסוף השבוע. ההגרלה הזו דחופה, בהתחשב בחום האימים ששורץ פה בימים אלה. ועכשיו, תהיו לי בריאים ויאללה ביי לכולם.

מה חדש אצל טליה

עם פרוץ האביב, ולקראת אירוע המידות ההוגנות הקרוב, המקבץ מגוון מעצבי בגדים (ונעליים) בטווח מידות רחב מהרגיל במקום אחד, חשבתי שיהיה נחמד לבדוק מה חדש אצל כמה מהמעצבות החביבות עליי ואף להציג לכם כמה מעצבים חדשים. הראשונה אצלה ביקרתי היא טלי שרף חזן, הבעלים של טליה, שכן היא חברה טובה ויש לה בקבוק גדול של מיץ פטל במאחורה של הסטודיו.

כנהוג במחוזותינו, בחרתי לי את הבגדים החביבים עליי מהקולקציה הנוכחית וציוותי אותם לכדי תלבושות אותם צילמה טלי. המטרה היתה ברורה - לארגן תלבושות שלא יאלצו אותי להחליף נעלים. נדמה לי שעמדתי בזה כמעט בכבוד.

הדבר היחיד שמבאס אותי הוא שטלי החליטה, בצער רב, להפסיק לייצר מידה 5 כפי שעשתה בחודשים האחרונים. אני הייתי בין אלה שדרשו ממנה (דרשו ממש) להגדיל את טווח המידות ולהוסיף מידה 52, אבל אחרי שהיא עשתה זאת המידות האלה פשוט לא נמכרו. מאחר ואפשר להוליך את הסוס השמן לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות, התקבלה ההחלטה הכלכלית לחזור לטווח המידות הקודם שבין 38-48. אם לא קונים, אז לא קונים ואני אשאר בלי מכנסי הקיץ המחויטים הוורודים שנורא רציתי אבל בקושי נסגרים עליי במידה 4. נו טוב, הנה בגדים שכן מתאימים לי!

אני לובשת
שמלת מקסי מידה 4 מתוך 4

תימכר באירוע ב-250₪ במקום 499₪

השמלה מגיעה גם בבורדו ובהדפס בהיר

אני לובשת
שמלת פסים במחיר 359₪
השמלה מגיעה במידה יחידה ונמכרת רק בחנות המעצבת (כלומר לא תגיע ליריד)

אני לובשת
שמלה כחולה במידה 4 מתוך 4

שתעלה ביריד 370₪ במקום 459₪

בחרתי בצילום הלא מי יודע מה מחמיא הזה כי זו הפעם הראשונה שאני רואה את שני הקעקועים שלי יחד

אני לובשת

חצאית טוטו במידה 4 מתוך 4

שתעלה באירוע 552₪ במקום 650₪

 (מידה 4 גדולה עליי אבל זה התאים לצילום)

וטישרט חתולים במידה 2 מתוך 4

באירוע יימכרו שני טישרטים מהסדרה ב-300₪ במקום אחד ב-199₪ בחנות

אני לובשת
טוניקה משובצת במידה 4 מתוך 4

שתעלה באירוע 275₪ במקום 459₪

אני לובשת
חולצת בטן ניצנוצאז' במידה 4 מתוך 4

שתעלה באירוע 425₪ במקום 499₪

וחצאית טוטו לבנה במידה 3 מתוך 4

שתעלה באירוע 552₪ במקום 650₪

אחרי שחזרתי הביתה, טלי כתבה לי שמוכרת מחנות שכנה בבית טפר בירכה אותה על צילומי הכלה שעשתה בחנות. אני אומרת, פחח נראה לה שהייתי עושה צילומי כלה בלי לחפוף ראש קודם? מה זה פה, שכונה?

התיק החייכני שלי, אגב, הוא מהחנות של My Urban Runway והוא כבר התחיל לצבור מעריצים בחייו הקצרים. תכלס זה לא מפתיע אותי, שכן הוא אביבי, חמוד ופרקטי שאין דברים כאלה עם כל התאים והרצועות שלו. אני פשוט אמשיך עם מדיניות קניית חיקויי הפנדי שלי עד שיהיו לי כמה עשרות אלפי שקלים להוציא על אחד מקורי. למה לא, למה לא.