אתמול בצהרים קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה ומשמחת - חברתי ח' המתגוררת בארה"ב הגיעה לביקור מולדת וביקשה שנצא,
כמנהגינו משכבר הימים, לקנות לה בגדים. מאחר ואני חברה נאמנה (שלא לומר, דגולה) הסכמתי מיד וקבענו להפגש אחרי העבודה ולבדוק מה חדש בחנויות המעצבים במתחם התחנה החביב עלינו. המטרה הפעם היתה לעדכן את מלתחת העבודה שלה בבגדים שיחזקו את התדמית שלה כמקצוענית רצינית בתחומה (יועצת בתחום ההייטק שנוסעת הרבה לאתרי לקוח) מחד וישקפו את האופי הייחודי שלה מאידך. חמושות במטרה זו יצאנו, אני מתאימה לה בגדים שהיא לאו דוקא היתה בוחרת לעצמה והיא מודדת ולעתים קמה על יוצרתה המהוללת וגו' ובוחרת לה פריטים שמצאו חן בעיניה.
פצחנו בביקור אצל נעמה בצלאל, שחשבתי שאצלה נוכל למצוא בגדים שידגישו את המותן הדקה שלה מחד ויהיו מחויטים עם טוויסט מאידך. היא מדדה כמה שמלות ומכנסונים, ולבסוף קנתה שמלת קיץ שבחרה לה (אני לא אוהבת את הבד, אבל גזרת השמלה מושלמת עבורה והיא נראית בה כמו נימפה ארוכת מותן), ושתי חולצות יפות. בתמונה הזו, היא לובשת חליפה ירקרקה-תכולה שהרכבתי עבורה. לצערנו, החצאית לא נחה יפה על הירכים שלה והחולצה היתה מידה 36 במקום 38, ובכל זאת לא חשבתי לשלוף את הסלולרי לפני כן (אם הייתי יודעת שנפגש, הייתי מביאה את המצלמה).
בזמן ששילמה, פינקה אותי במתנה חמודה - סיכת דש בצורת כלב פרוותי רך עם פפיון קטן. היא כל כך התאימה לקרדיגן הוורוד שלי, שענדתי אותה מיד. הענקתי לו את השם גוסטב על שם כלב גיבור עליו שמעתי השבוע, ששרד ארבעה לילות שלמים לבד בהרי ירושלים אחרי שהופרד מבעליו בידי לא פחות ולא יותר- חזיר בר.
אחר כך הסתכלנו קצת על נעלים ותיקים בכל מיני חנויות ולבסוף נכנסנו לרזילי, שם הגשתי לה בגדים למדידה בקצב שעשה לה סחרחורת ולמוכרות שמחה בלב.
ראשית, היא מדדה את השמלה הסקסית להדהים הזאת של מירית ווינשטוק. קטיפה כחולה עם סרטי סאטן שחורים ומחשוף גב עמוק כל כך שלא הורשיתי לצלמו. צירפתי לשמלה שרשרת מוזהבת של דריוס, חביבי.
זהו הקטע שבו אני מתחילה לפשל, כי שכחתי לרשום את שמות המעצבים ולכן איני יכולה לתת את הקרדיט הראוי. השמלה הזו, בכל מקרה, היתה פשוט מושלמת. היא יכולה ללבוש אותה ביום מתחת לג'קט או קרדיגן שחורים ובערב לצרף לה נעלי עקב סקסיות, עגילים וליפסטיק אדום ולהראות פצצה סקסית.
הנה עוד דוגמה לכך שנשים ארוכות מותן וקטנות חזה נראות נפלא בחולצות ושמלות סגורות עד הצוואר. מה שהיה הופך אותי לנפולת חזה ענקי, עושה אותה סקסית להפליא. השרשרת היא אותה שרשרת של דריוס שראינו קודם.
בנוסף לכל זה, מדדנו (אוקיי, היא מדדה ואני ישבתי על כורסה וחילקתי הוראות) שפע חולצות ומכנסים ואת חגורת התכשיט המרהיבה הזו של
רובי סטאר, שהיא One Piece שעוצב במיוחד ל
שבוע האופנה.
התמונה באמת לא עושה לה צדק. החגורה מתכתית מוזהבת בעיטור ארבע אבנים שחורות מקדימה ורצועת עור שחורה מאחור שסוגרת אותה כמו מחוך. יצירת מופת קטנה, שהיא תכשיט אמיתי.
לבסוף החליטה ח' לקנות את שתי השמלות שלמעלה (האפורה והשחורה עם עיטור התחרה האדומה) ועוד ג'קט חתיכי עם סגירה אסימטרית. היא התלבטה אם לקנות את השמלה הכחולה, שהיתה מחמיאה להפליא ולא פרקטית להדהים אבל אני התעקשתי שבין השמלה לחגורה הייחודית והמהממת היא חייבת לבחור בחגורה וכך היה, לשמחתי.
בינתים, בעוד היא מודדת, אני בדקתי אם יש עגילים ארוכים יפים ומצאתי שני זוגות משגעים של דריוס שמשלבים קריסטל מרובע נוצץ עם שרשראות מתכת מחומצנות ארוכות. לצערי שניהם היו כבדים מדי עבורי והותירו סימני מתיחה של ממש בתנוך האוזן, מה שהפך אותם לתכשיטה נון גרטה. בשלב זה שלפה המוכרת את הענק הבא של רובי סטאר, גם הוא One Piece שעוצב לשבוע האופנה. הוא עשוי מחתיכות של שעונים ישנים ונראה כאילו עוצב במיוחד עבורי, מאחר וישב עליי בטבעיות גמורה ובדיוק במקום הנכון.
אז נכון, לא באנו בשבילי, אבל זה לא עצר אותי מלקנות את הענק היפה (ח' אשמה, היא עודדה אותי!). כששילמנו, ציינה המוכרת שהיא מיד תכין לי תעודת אחריות לשרשרת. "את ודאי מתכוונת לתעודת חוסר אחריות" אמרתי לה, חושבת על המחיר. שמחות ומסופקות נשאנו את שקיותינו לויקי כריסטינה, שם לגמנו סנגיירה חמה, הלעטנו עצמנו במטעמים ופיטפטנו עד שבאו תלמידינו ואמרו גבירותנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
