מיהו שמנוני וחוק השְמוּן

כתבה בידיעות אחרונות, מאת שלי גרוס (המלבישה, בשבילכם) מוציאה שוב את השד השמנוני מהבקבוק המטונף שלו. 

כמובן שמיד עם פרסומה בפייסבוק צצו בנות מידה 42 ושיחזרו את נאומיי ה"לי אין מה לקנות בחנויות שחברותיי במידה 38 קונות בהן בזול". הטענה הזו מתישה אותי. אם אתן לא מוצאות בגדים במידה 42 באותן חנויות בהן אני מוצאת בגדים במידה 46-48 אתן כנראה:

• נפלתן על סניף גרוע.
• לא יודעות לחפש.
• לא יודעות לתקשר עם המוכרים.
• לא באמת מידה 42.

לכל אחד מארבע הנקודות האלה יש פתרון פשוט יחסית, שדורש רק דבר אחד - זיהוי נכון של הבעיה לפני שתוכלו לפתור אותה.

נכון, יש נשים שיש להן פלג גוף עליון במידה 38 ואגן במידה 44. האם הן רזות או שמנות? אני לא יודעת, גם לא ממש אכפת לי. נערה במידה 36 נעשית שמנה כשאימה המרושעת מטיחה בה כמה שהיא מכוערת. אישה במידה 52 נעשית חתולת מין חטובה כשהמאהב שלה לוחש לה באוזן כמה הוא אוהב את הגוף שלה. מה זה משנה מי רזה ומי שמן? זה משנה רק כשאת פונה לקופת החולים בבקשה למימון ניתוח לקיצור קיבה. בכל סיטואציה אחרת זה Non Issue. אם נתחיל להתייחס לזה כ-Non Issue אולי יספקו לנו היצרנים בגדים במידה שלנו כמובן מאליו. 

אבל עד שיפציע יום קסום זה, שבו תגור כוסית עם דאבה ומלכה עם בלאיש ירבץ, אני אחכה לכם פה, קוראיי היקרים. סופגניה בידי האחת ומקלדת בשניה וכרטיס אשראי בינלאומי בשלישית עם עיצות ברות ביצוע והשווצות חסרות בושה במלתחה השמנה שלי. אם אתם נהנים מזה, ברוכים הבאים בצל קורתי. ואם לא, יש מספיק בלוגים אחרים לעיין בהם.

שתי הערות פרקטיות לפני סיום. ראשית, התלבושת שבחרתי לצילום לכתבה? אין לי מילים לתאר את החרטה והבושה שמילאו אותי כשראיתי את התמונה הבוקר. המכנסים האלה נזרקו לפח, ורק אלוהים יודע מה עבר בראשי כשקניתי אותם. הם רחבים להחריד למעלה, צרים להגעיל למטה וחסרי צורה לכל האורך וגם ביקור אצל התופרת לא הציל אותם. עזבו, זהו מקרה קלאסי של Do as I say Don't do as I do.

שנית ואחרונית לעת עתה, אני לא חברה בפורום אופנה מלאה כבר כמה חודשים מכמה וכמה סיבות. הקומונה שפתחתי עדיין קיימת, אבל אני לא משקיעה בקידומה וככל שאני חושבת על זה יותר - היא פשוט מיותרת. מי שרוצה לשאול פה שאלות או להעלות נושאים לדיון מוזמן בכיף (גם כותבים אורחים יתקבלו בברכה). 

אירוע החלפת בגדים חם חם חם והידוק חגורות

אתמול נערכה אצלי, סוף סוף, מסיבת החלפת ומכירת הבגדים שאני מתכננת כבר שבועות. בנוסף לבגדים שלי, שהעמדתי למסירה ומכירה בהתאם לתכנית דיאטת הבגדים הגדולה שלי, סרקתי את הארון של אמא, מיינתי אותו לדברים שאני רוצה לשמור ודברים שאפשר לתת ויצרתי ערימת ענק של בגדים למסירה. זה הרגיש פחות נורא משפחדתי, למרות שהיו רגעים שהייתי צריכה להתחבא בחדר ולבכות, בפרט כשראיתי אנשים מודדים את החולצה הורודה שקניתי לה ליום ההולדת לפני כמה שנים.

מאחר והמזגן בסלון התקלקל דוקא עכשיו, העמדנו לרשות האורחות שני וינטלטורים גמדיים ושתי פינות מדידה פלוס מזגן בחדרים אחרים, כך שלא היו נפגעים בנפש.

הבנות בפעולה

בסוף, יצאה מכאן שיירה של נשים מרוצות וכמעט כולן מצאו משהו לעצמן. אני מצאתי שמלה יפה ושתי חולצות שהיו למכירה והחלפתי תמורת השמלה מאסוס (וכך לא סטיתי מהדיאטה) וגם מכנסיים מוזרים משהו, כולם מתערבלים להם במכונת הכביסה ברגעים אלה ממש. כל מה שלא מצא בית בסוף האירוע (חבל, היתה שם כמות אדירה של בגדים במידות גדולות ממש ואני מכירה הרבה נשים שמתלוננות שאין להן מכנסים במידות כאלה) הלך לתרומה, והודות לנועה ואודליה חזר הבית למצבו המסודר והנקי כשעה אחרי שהאירוע נגמר.

למרבה הפלא, הלהיט הכי גדול באירוע היה החגורה שלי. הרבה מהמודדות הזדקקו לחגורה כדי לראות איך הבגד נראה עליהן במיטבו, ואחת החגורות שלי עברה מיד ליד ולא היתה כמעט אישה אחת שלא שאלה איפה קניתי אותה. לפיכך, החלטתי להראות לכם את אוסף החגורות שלי ולהגיד מאיפה כל אחת הגיעה. החדשה ביותר (עם הלב) נקנתה לפני כמה חודשים, אז סביר שלא תמצאו זהות בחנויות עכשיו. בטופ שופ וגם באקססורייז יש מידות לחגורות, שלי במידה M-L.

אני מאמינה שטווח המחירים בתמונה הוא 50-180 ש"ח. בנוסף למה שנמצא בחנויות, תוכלו למצוא מגוון חגורות אלסטיות במידות גדולות באיביי  ושמעתי גם על יצרנית חגורות עור יפהפיות במידות גדולות, שאיני יודעת את שמה (נועה, את זוכרת איך מגיעים אליה?). אם יש לכם המלצות נוספות, אתם מוזמנים לשתף.

אני מצטרפת לקומונה. תמיד חששנו שזה יקרה..

מאחר ובמהלך 24 השעות האחרונות הכרתי את פרצופן המכוער עד מאד של כמה (מיעוט אני יודעת, אבל עדין) מחברות פורום אופנה מלאה בתפוז, בו אני פעילה למדי החלטתי לפתוח קומונה לענייני אופנה במידות 42 ומעלה.

לקומונה קוראים ארבעים ושתים פלוס, והיא מעין שלוחה לא רשמית של פורום אופנה שעוסקת בכל מה שמעניין את אלה שמרגישות שתעשיית האופנה לא מטפלת כיאות בצרכים שלהן. מוזמנות אליה כל השמנמנות, ממוצעות, שמנות, דאבות, רגילות, הררי אדם, צרות מותן ורחבות אגן, ושאר נשים שאוהבות אופנה ורוצות לדון בה, לדוש בה, לשאול שאלות, להמליץ המלצות, לענות תשובות ולקשקש בנושא באופן כללי בסביבה תומכת שמכירה את הבעיה מגוף (מלא) ראשון.

לא יודעת כמה היא תתפתח, תשרוד, תהיה מוצלחת וכולי - אבל היי, למה לא לנסות? שנה חדשה, קומונה חדשה והופ. אני לא מתכוונת להחליף את הפורום או לעשות לו מה שהרסט עשה לפוליצר, אלא פשוט לייצר סביבה שיתופית שמתאימה ונעימה לי, כזו שלהבדיל מהבלוג, היא אינטראקטיבית לגמרי וכל החברות בה מוזמנות ויכולות להעלות נושאים כטוב בעיניהן.

Photo from here

רוצות להצטרף (וסליחה מהגברים בחבורה) לקומונה? הקליקו פה ושלחו לי מסר מסרוני.