הכה את השבלוג

גבירותי ורבותי, נובמבר התחיל ומחברת השבלוג שלי ריקה. 

טוב, היא לא באמת ריקה. יש בה רעיונות לרשומות שכתבתי כבר ולכן מחקתי ועוד אחרים עבורם אני מבצעת תחקיר מתארך או ממתינה למשאבים חיצוניים. בכל  מקרה, היא ריקה מספיק בשביל שאבלה דקות ארוכות בבהיה בה תוך ציור חתול מכוער במידה מהממת ממש על אחד מדפיה ומפיו יוצא בלון ובו כתוב אז מה. 

מאחר ואני אעשה כמעט הכל בשלב זה כדי לא לשבת לכתוב את רשומת סקירת מוצרי הטיפוח המשמימה שכבר חודש אני דוחה או את רשומת ההשמנה העולמית עליה אני עובדת כבר חודשיים ודורשת תחקיר מקיף כל כך שרק לחשוב עליו מעייף אותי, החלטתי לשאול אתכם, קוראיי היקרים, כי לא עשיתי את זה כבר מזמן -

האם יש נושא שהייתם רוצים לקרוא עליו פה? שאלות שהייתם שמחים לקבל עליהן מענה? נושא שהבטחתי לכתוב עליו ושכחתי? 

אני אשמח לקבל שאלות ורעיונות, במסגרת הסביר ובמסגרת השבליג. כידוע, אני לא אוהבת לכתוב על נושאים אישיים (אלא אם כן מתה לי איזה אמא או משהו כזה) אז השתדלו להימנע משאלות אינטימיות מדי. כל נושא שמנופמיניסיטי, קבלה עצמיסטי, אופנתיסטי, שמנוניסטי, הגיוניסטי או טחיניסטי (כי המון זמן לא דיברנו פה על טחינה) יתקבל בברכה בתקווה שיתן לי השראה לשבועות הקרובים.

אז הגיבו בהמוניכם ובינתים, בונוס - הנה מה שלבשתי שלשום למסיבת היומולדת הטעימה של רחלי.

צמודונים דמויי עור מאסוס

טוניקה ועליונית של אלמביקה

שרשרת ארוכה מנעמה בצלאל

שרשרת דובון מ-Forever21 בלונדון

נעלים מקליגולה

 

כן אני יודעת, התמונות נורא מטושטשות. בגלל זה החבאתי אותן פה בסוף כבדרך אגב במקום לייחד להן רשומה משל עצמן. אבל עכשיו תורכם - אני מצפה לשמוע מכם!

תלבושות נינוחות לעבודה

השבוע הזה, עד כה, דרש בגדים נינוחים לעבודה. גם כי טרם החלמתי 100% מהוירוס הנודניק של השבוע שעבר וגם כי ככה בא לי. זה, אם כן, מה שלבשתי עד כה.

תלבושת לעבודה

חולצאית* מאסוס

צמודונים מרזילי

כפכפים של מליסה + ג'ייסון וו מבל וסו

שרשרת ארוכה מנעמה בצלאל

שרשרת כיפה אדומה של N2

לק פפרמינטי של סיאטה

עוד תלבושת לעבודה

שרוואל מעונות

גופיה מדורותי פרקינס

שרשרת מפוראבר 21

אותם כפכפים של מליסה + ג'ייסון וו

יצאה לי גם תסרוקת נחמדה עם צמה קדמית שנאספת לתוך פוף גדול. חבל שזה לא כל כך ברור בצילום.

 

כפי שאתם רואים, יש לנו פה בעיה רצינית עם חפצים דוממים בצורת עציץ שאינם מצייתים להוראות. אני מקווה שאצליח לפתור את הבעיה בדרכי שלום והידברות ולא אאלץ לבצע חיתוכים כואבים בכוח העבודה. נחיה ונראה. 
*  תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים ולאלה זהבי על תרגום "טוניקה" ל"חולצאית"

פסח מצה ומכות

כבר תנו רבנינו זכרונם לברכה לאמור על הים נפלו 20 מכות ועל היבשה 250 מכות ואני תונה שאין ספק שהגדולה במכות שעל היבשה היא לחפש בגדים לחג בקניון. אני יודעת אני יודעת, אני אמורה להיות השמנאצית הגדולה ביקום, עמידה לעלבונות והשפלות מהסוג שרק שמנה יכולה להכיר, ועדין - ביום שני אחרי העבודה קפצתי לקניות עזריאלי הדוחה לקנות תחבושות ופינוקים נוספים לצלקת שלי (פחות אבל כואב, תודה ששאלתם) והחלטתי כמו מטומטמת לשוטט קצת ולראות אם יש משהו נחמד ללבוש לסדר.

להיות שמנה בקניון מרגיש חרא. למרות שאלוהים יודע שלא חסרים לי בגדים יפים (ומכאן דיאטת הקניות השנתית שמתחילה עוד מעט) רציתי להתחדש באיזה משהו לחג ולא היתה חנות אחת שמשהו בה התקרב אפילו למידה שלי. כלומר כן, יש סניף של עונות וסניף של משמין לי אבל בשניהם הייתי לא מזמן ואני יודעת שאין לי מה לחפש שם. אז הסתובבתי בזארה ועוד כמה חנויות, וגם שחזרתי והעליתי בעיני רוחי תמונות של הארון המתפקע שלי, הרגשתי כמו האישה הכי שמנה ומכוערת בעולם ותאמינו לי - היו בקניון הרבה נשים שמנות כמוני ואף יותר שרק אלוהים יודע איפה הן קונות בגדים. חרא כבר אמרנו?

אז מה תעשה מי שנמצאת בקריז קניות ולא יכולה לקנות לעצמה בגדים בזארה? תקנה לאחיינים. החלטתי שזה הזמן לשמר את המסורת של אמא לקנות להם בגדים יפים לפסח, ולנצל את זה שלדודה מותר להביא מה שבא לה בלי להתחשב בפרקטיקה ובחרתי להם שתי תלבושות מזניבות.

לנסיכה פלמבוזה בחרתי לוק קולי של סופרסטארית בסיבוב קניות בבברלי הילס, קומפלט עם גולגולת ניצנוצאז' ובויפרנד ג'ינס קרוע.

ולגמדון הגינה קניתי מה שאני מצפה מסקוט דיסיק ללבוש על היאכטה - מכנסי ברמודה אפורים וחולצת פולו בצבע פוקסיה.

מיותר לציין שהגמד היה מבואס רצח מהעדר כל סימן לציפורים כועסות על המכנסים או על החולצה ותקע בי מין מבט נעלב שדודות לא שוכחות אף פעם. תגדל תבין, אני אומרת.

ואני "נאלצתי" להסתדר עם מה שיש בארון לקראת הסדר. תכלס, לא היה נורא כל כך בהתחשב בזה שכבר שבועיים לא עשיתי כביסה (יש לכאבים ביד גם כמה יתרונות).

אני לובשת

שמלה מדורותי פרקינס

שרשרת מ-Forever21

גרביונים מאסוס

נעלים משופרא

ובסדר הפסח, בין ברכה להרמת כוסית בהסבת שמאל התפללתי בסתר ליבי שבשנה הבאה בקניוני בירושלים נוכל אני (הדומה לקנידעל) וחברותי הרזות (הדומות למצה) לקנות את אותם הבגדים באותן החנויות ונהיה בנות חורין מאפליות החברה כלפינו. אמן כן יהי רצון.

הדף החביב עליי בהגדה של אנגלמאיר, הוא זה עם ההיפופוטם

הדובונית לא לא

לפעמים מוצא עצמו אדם שקוע עד צוואר בחוסר שביעות רצון כללית. לפעמים, כשהאדם הוא אני, הוא הולך לארון, מוציא את השקית האחרונה מלונדון ושולף מתוכה חמועל טרי שיפייס את נפשו.

החמועלים האלה, נשיים ועדינים שכמותם, מצויידים בסוליה עמידה למראה ומרגישים כמו שמיכת פוך נחמדה. קניתי אותם בפאונד או שניים ב-Forever21 ואני תוהה אם יש דומים גם בארץ וכמה הם עולים.

כשחושבים על זה, הם קצת דומים לנעלי הסירה העכבריות שמיראל הראתה לפני כמה ימים.

בתמונה אני לובשת אחד משלושה זוגות צמודונים שקניתי ברזילי ב-170 ש"ח הצמודון (לפני הנחת מועדון). הם נוחים, מצוידים ברגלית גזעית שלרב תראו על יפהפיות אוריינטליות לובשות שחורים בתחנות רכבת תחתית באירופה ולא על גרציות עגולות בתל אביב. הם מגיעים בורוד, אפור ושחור ואם הם טובים עליי, הם יהיו טובים על מרבית קוראותיי (לתשומת לב הקוראת מאיולה). המכנסים הם אלה הקצרים מאסוס שראיתם כבר בעבר. משום מה, שכחתי את החגורה שהגיעה איתם, כך שביליתי את מרבית יום העבודה בנסיונות למנוע מהם ליפול ולכן לא הצטלמתי מהמותנים ומעלה.בהתחשב ביום שעבר עליי, יש צרות יותר גדולות .

אני מתאפקת אני מתאפקת נההה אני לא מתאפקת

היום הייתי בהשקת סאמפלים של Forever21 שפותחים סניף ישראלי ראשון במהלך החודש. אני ועוד המוני בלוגריות הוזמנו לאירוע "מצומצם מאד, אז נא לשמור על דיסקרטיות" שבו הוצגו בפנינו בגדי נשים בתוך ומסביב מכוניות קטנות מאד. שוין. בואו נדבר על מה שמענין באמת, shall we?

1. המחירים בארץ יהיו המחירים בדולרים כפול ארבע ועוד דולר וחצי, כלומר - זולים למדי. הכי זולים שיש בארץ לדעתי. הנה רשימת המחירים שחולקה לנו. עד לכאן, הכל דבש.
2. המידה הכי גדולה בחנות, לפי קריסטן סטריקלר, מפקחת יחסי ציבור בחברה שהיתה אורחת באירוע, היא L שזהה למידה 8-10 אמריקאית (כלומר, 40-42 ישראלית). מתחילים להתעצבן? חכו לסעיף 3.
3. הצגתי את עצמי בפני קריסטן כבלוגרית מידות גדולות, סיפרתי לה על הקבוצה שפתחתי בפייסבוק, ושאלתי אותה מתי יגיע לארץ קו המידות הגדולות הפופולרי של החברה. תשובתה - מאחר והסניף קטן, אנחנו מביאים בתחילה רק בגדי גברים ונשים. נשקול להביא בגדים במידות גדולות כשיפתחו סניפים נוספים. כששאלתי אותה אם נשים שמנות אינן נחשבות נשים היא חייכה במבוכה. כששאלתי אותה למה הם לא רוצים את הכסף שלנו, היא אמרה שאפשר לקנות את קו המידות הגדולות אונליין.

ועכשיו, כמה הבהרות:

1. הסניף, שיפתח ליד H&M בקניון עזריאלי בתל אביב צפוי להתפרש על שתי קומות. 
2. יודעות דבר טוענות בתוקף שבאתר האמריקאי של החברה יש מידות נורמליות (כגון 14 אמריקאי, שהוא 46 ישראלי), בניגוד למה שקריסטן אמרה לי שימכר בישראל. מצד שני, אני לא זוכרת שראיתי בסניף בו הייתי בלונדון לא מזמן משהו שהיה גדול מ-42.
3. מאחר ו-Forever21 הם היבואנים של עצמם, אין להם שום אינטרס כלכלי להביא את המידות הגדולות לארץ - הם לא מפסידים כלום מזה שאנחנו קונות אונליין בחו"ל, כי הכסף נכנס לאותו הכיס בדיוק, מינוס הוצאות הייבוא, ההפצה והתחזוקה, כך שלמעשה הם מרוויחים.

 וכאילו שלא מספיק להרתיח בחזית הצדק האופנתי (טוב, הרזות מקבלות סוג של צדק אופנתי כי הן מקבלות בגדים טרנדיים בעלות מגוחכת. האיכות בהתאם, אבל היי - You get what you pay for אז זה לא רע בהכרח), הצליחו לחמם אותנו גם בחזית הצדק הבלוגרי, כי בעוד שאנחנו זומנו לשעה 10:00 ובקושי קיבלנו חניה בחינם בחניון, שלא לדבר על תמורה כלשהי להגעתנו לאירוע כמקובל בענף (H&M, לדוגמה, נוהגים לתת תלושי שי של 250 ש"ח בהשקות שלהם) ואפילו לא תיק עיתונות, סיפר לי המייל שחיכה לי בשובי הביתה היום ש"מיטב הסלבריטאיות הגיעו להצצה ראשונה של קולקציית הסאמפלים שהגיעה לישראל והיו הראשונות למדוד את הפריטים ולחזור עם השלל הצבעוני". למייל צורפו תמונות של שלל חתיכות עמוסות שקיות, כדוגמת זו, שבחיי שאין לי מושג מי היא אבל אני רוצה את השקיות שלה (כדי לרפד בהן את המיטה של החתולה, זה לא שמשהו שם עולה עליי ממילא) - 

צילום יח"צ - שוקה כהן

אחח איזה כיף להיות רזה \ סלב \ מישהי שאני לא מכירה אבל נראית מה זה מרוצה מהחיים שלה! ועם הכל אני הייתי מרוצה, כי לבשתי את השמלונת החדשה היפה שלי ועגילים מדהימים שקניתי לא מזמן ואת המשקפים החדשים שלי עם הדרקון שהגיעו סוף סוף ולא נתקעתי בפקקים בדרך וממילא לא ראיתי בחנות בלונדון שום דבר ששווה לקנות, חוץ מכמה שרשראות במחירים מגוחכים שיעלו אותו הדבר כמעט בארץ.

אני לובשת - שמלה של פיפה

עגילים של דריוס מרזילי

ילקוט של מאיה שלו מרזילי

טייץ מ-Next (לונדון)

מגפיים מזארה

אוזניות בלוטות' בעיטור קריסטלי סבורובסקי של Novero

משקפים של קוקו צ'אנג

לפחות עכשיו אני מבינה את מקור שם המותג. Forever21 מתייחס כנראה לגיל המנטלי או להיקף המותנים בס"מ או לתקציב של הלקוחה הישראלית האידיאלית של המותג, ואני לא זה לא זה ולא זה וטוב שכך, כי עם מותנים כאלה סביר שלא היו נותנים לי לעלות לרכבת השדים בסופרלנד.

מתלבשת ממזוודה - חלק ד'

ברוכים הבאים לחלק ד' בו אנחנו יכולים להתחיל לספור את השעות עד שתהיה לי דירה סוף סוף. בינתיים חשבתי שהיום יהיה יום טוב לשלוף את הקניות הזולות ביותר מלונדון (אם לא מחשיבים קוסמטיקה). לפניכם המוצגים - 

 

דב נבון, עלה 2 פאונד (12 ש"ח) בפוראבר 21, ובואו נדבר על זה רגע. זאת הפעם הראשונה שאני נכנסת לחנות שלהם (כבר פתחו את זאת בעזריאלי?) אחרי שראיתי המוני בחורות צועדות במורד אוקספורד סטריט עם שקיות ורודות זוהרות של המותג וכמעט נגעלתי. זה פשוט שוק. פי מיליון שוק מ-H&M בעזריאלי, הכל נראה זול וסינתטי ומגעיל וכמעט ואין מציאות שוות. קניתי את השרשרת הזאת ועוד סיכה שנדון בה פעם אחרת ופצירה או שתים שהיו ליד הקופות וזהו. מה שכן, התלבטתי אם לשמור לי את השרשרת הזאת או לתת אותה במתנה למישהי בארץ, ואני שמחה ששמרתי אותה כי ככל שאני מסתכלת עליה יותר היא יותר מוצאת חן בעייני.

ציוותתי אותה עם נעלים שקניתי ב-8 פאונד (48 ש"ח) ב-Primark. רציתי לקנות אולסטרס שאוכל לנעול עם חצאיות וכולי אבל לא הצלחתי להחליט אם לקנות קצרות או גבוהות ובסוף ראיתי את אלה ברבע מחיר והחלטתי ללכת על זה. הן שחורות עם פנימית וורודה ואין לי שום דבר רע לומר עליהן. סבבה.

זהו. אין לי מה להוסיף, פרט אולי לכך שכבר שבוע כמעט אני מתלבטת בסוגיה האם אכילת פשטידת אטריות גמדית וגראטן לארוחת בוקר (כי זה הדבר היחיד בארוחת הבוקר במלון שאני יכולה לאכול) זה טוב או רע. מחד, זה די טעים, ומאידך - עד שאני אעבור לדירה החדשה שלי יפסיקו התגובות שהצטברו פה לאחרונה הטוענות שרזיתי. טוב נו, עוד יומיים למאנאייק.

 

אני לובשת - חולצה מרזילי
מכנסים של רותם והדס (ישנים)
דב נבון מ-Forever21
סניקרז מ-Primark

מי שאוהב מוצרי טיפוח וטרם נרשם להגרלונדון, מה אני אגיד לכם? אתם לא באמת אוהבים מוצרי טיפוח. תחשבו על זה.