חדש חדיש ומחודש

השבוע אילצתי את עצמי ללכת לצבוע את השיער סוף סוף, אחרי שגידלתי שורשים באורך שני ס"מ ושיער השיבה שלי בצבץ במלוא הדרו. חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה לתקן את התספורת הקודמת מלפני חודשיים, שהתבררה כלא מוצלחת ככל שהשיער גדל. הקווצות הקצרות מקדימה נגזרו בזוית לא מחמיאה ועמדו כמו קסדה קטנה בעוד שהחלקים הארוכים של השיער נתלו חסרי חיים ומפוצלי קצוות (מוזר למדי, בהתחשב בזמן הקצר שעבר מאז התספורת). בזמן שחיכיתי לתורי מצאתי את עצמי אומרת לספר שמה שאני באמת רוצה זה מוהוק, ומהון להון החלטנו שהולכים על גאלח סמלי מאחורי האוזניים, כזה שלא רואים כשהשיער פזור. למעשה, החבר'ה בעבודה לא שמו לב אליו עד שהתקרבתי אליהם והצבעתי עליו. יתכן שזה בגלל הפן החלק, ויתכן שזה בגלל שהם גברים שלא יודעים מהחיים שלהם. בכל מקרה, הנה כמה תמונות.

וביום המחרת -

משקפי שמש של מארק ג'ייקובס

התמונה הימנית מזכירה לי שהחלטתי שאני לא מסדרת גבות יותר. אחרי שראיתי את עצמי בטלויזיה הבנתי שהסבל שתלישת גבות גורמת לי לא שווה את התוצאה, ואני מעדיפה לתת להן לגדול פרא ולא לגמור כמו אמא שלי והאחיות Pixiewoo, שתלשו לעצמן את הגבות עד שנאלצו לצייר לעצמן חדשות כל יום. העולם יכול להתמודד עם הגבות שלי, אחרי הכל הוא התמודד עם היטלר וסדאם ומיצי גיינור.

עליי לציין שאני לא מרוצה מצבע השיער. אני אוהבת את השיער שלי ג'ינג'י כתום, וזה נוטה יותר לכיוון אדום כהה של שמנות. במספרה אמרו לי שאני יכולה לבוא לתקן את הצבע אם אני לא אתרגל אליו, ונראה לי שאני אקבע מחר תור לעשות את זה.

חוץ מזה, ניצלתי את הנסיעה לכיכר המדינה לבדוק מה חדש בחנות של בראצ'ליני וגיליתי שיש סייל של 30% הנחה על קולקצית החורף, אז קניתי לי תיק חדש שעונה על כל הצרכים - שחור, שרונאי ובעל רצועת כתף (התיק הקודם שקניתי מהם הוא תיק יד, וזה מעיק במידה מדהימה ממש. כל מי שהלכה לסופר עם תיק יד כבד יודעת בדיוק למה אני מתכוונת). הוא ענק, הוא חמוד, יש רק שניים כמותו בארץ, והוא מצהיר על אהבה ללונדון, אחת הערים האהובות עליי. יאיי.

לכבוד התיק והתספורת החדשים, הלכתי על שני Big No Noאים ושילבתי כחול ושחור (מענין שקניתי עגילים של דריוס בשילוב אבנים בצבעים האלה ממש לא מזמן) בתלבושת בסגנון שנות השמונים, הו האימה!

טוניקה - של אמא
קומבניזון בסיומת תחרה - פיפה
טייץ - Next (לונדון)
נעלים - Primark (לונדון)
עגילים - דריוס מרזילי

הטשטושים שאתם רואים בצילום נובעים מזה שלא ניקיתי את המראה לפני הצילום. אם אני לא אקנה בטריה חדשה לשלט הרחוק של המצלמה מהר אני אאלץ להמשיך לצלם מהראי, מה שאומר שאאלץ לנקות אותו וזה לא בא בחשבון כי זה מעייף (צריך ללכת עד המטבח להביא מטלית ולשפשף את המראה וזה אומר להתנתק מהספה לחמש דקות לפחות). לפעמים נראה לי שיהיה יותר מהיר לקנות שלט חדש מאיביי וזהו מאשר למצוא חנות שיש בה את הבטריה המתאימה לשלט שיש לי. נו שוין. שבוע טוב לכולם. אני אראה לכם את השיער אחרי שיתקנו את הצבע.

אני לובשת בגדים

בוקר צח בוקר לח! ביומיים האחרונים אני פותחת את הבוקר עם חתיכה נחמדה של הרינג, סלט אבוקדו (קנוי, האבוקדו שקניתי עדין קשה), עגבניות וכוס קפה וחבר'ה, אני כל כך מרוצה. טעים לי ונעים לי ואני מתפקדת על הכיפכיפאק עד ארוחת הצהרים. קיבלתי כל כך הרבה הצעות מצוינות מכם ומחבריי לפייסבוק שהמקרר שלי מלא באפשרויות נחמדות ובריאות לארוחת הבוקר. אז תודה מקרב לב לכל המגיבים, ואם יש לכם עוד רעיון מענין, אשמח לשמוע.

אחרי הרשומה הצינית של אתמול, החלטתי להיות סולידית וחביבה ולחלוק כמה תלבושות שהצטברו על שולחני. הכל רגוע יחסית, כי בשבועיים האחרונים אני רדופת וירוסים שונים ומשונים וזה גורם לי להתלבש כמו תיכוניסטית, עם ג'ינסים ונעלים נוחות ומינימום איפור והתעסקות.

תלבושת להשקת ג'ינסים של משמין לי - בסגנון שמנובלרינה

חולצה - רזילי
חצאית - H&M

חגורה - הגיעה עם מכנסים שקניתי במרקס אנד ספנסר (לונדון)

עליונית - פרופר

שרשרת - Anthropologie (לונדון)

נעלים - נייקי (ישנות)

תלבושת מהשקת קו האקססוריז החורפי של קום איל פו

ג'ינס - מרקס אנד ספנסר (לונדון)

נעלים - Office (לונדון, משנה שעברה)

עגילים - Les Neriedes (קניתי במבצע באסוס)

מעיל סבתא ממוחזר של גדי ענבל מקולקציית החורף של קום איל פו (2090 ₪)

תלבושת לעבודה לאנשים חולים ועייפים

חולצה וג'קט - פיפה

ג'ינס - מרקס אנד ספנסר (שנה שעברה)

מוקסינים - To Go (עלו פחות משבעים ש"ח ונוחים להפליא)

עגילים - Etsy

הגרביים המוזרים בעולם - קום איל פו (אבל מאד נוחים ונעימים)

 תלבושת לעבודה לאנשים שמרגישים קצת יותר טוב

חולצה - פיפה

קומבניזון - גאפ (רך רך רך!)

ג'ינס - אותו אחד ממרקס אנד ספנסר

מוקסינים - אותם אלה מ-To Go

שרשראות - ה. שטרן ו-Les Neriedes N2

כל מי שרואה את שרשרת הזאב מכיפה אדומה מתעלף, אפילו המנכ"ל בעבודה שם לב אליה וזה שיא כל השיאים. אני אומרת לכם, ה-Les Neriedes האלה פשוט גאונים. ואם כבר מדברים על מנכ"לים ועבודות, כדאי שאזיז את ישבניי לכיוון בו נמצאים שניהם. יום טוב והרינגי לכולם!

אני מתאפקת אני מתאפקת נההה אני לא מתאפקת

היום הייתי בהשקת סאמפלים של Forever21 שפותחים סניף ישראלי ראשון במהלך החודש. אני ועוד המוני בלוגריות הוזמנו לאירוע "מצומצם מאד, אז נא לשמור על דיסקרטיות" שבו הוצגו בפנינו בגדי נשים בתוך ומסביב מכוניות קטנות מאד. שוין. בואו נדבר על מה שמענין באמת, shall we?

1. המחירים בארץ יהיו המחירים בדולרים כפול ארבע ועוד דולר וחצי, כלומר - זולים למדי. הכי זולים שיש בארץ לדעתי. הנה רשימת המחירים שחולקה לנו. עד לכאן, הכל דבש.
2. המידה הכי גדולה בחנות, לפי קריסטן סטריקלר, מפקחת יחסי ציבור בחברה שהיתה אורחת באירוע, היא L שזהה למידה 8-10 אמריקאית (כלומר, 40-42 ישראלית). מתחילים להתעצבן? חכו לסעיף 3.
3. הצגתי את עצמי בפני קריסטן כבלוגרית מידות גדולות, סיפרתי לה על הקבוצה שפתחתי בפייסבוק, ושאלתי אותה מתי יגיע לארץ קו המידות הגדולות הפופולרי של החברה. תשובתה - מאחר והסניף קטן, אנחנו מביאים בתחילה רק בגדי גברים ונשים. נשקול להביא בגדים במידות גדולות כשיפתחו סניפים נוספים. כששאלתי אותה אם נשים שמנות אינן נחשבות נשים היא חייכה במבוכה. כששאלתי אותה למה הם לא רוצים את הכסף שלנו, היא אמרה שאפשר לקנות את קו המידות הגדולות אונליין.

ועכשיו, כמה הבהרות:

1. הסניף, שיפתח ליד H&M בקניון עזריאלי בתל אביב צפוי להתפרש על שתי קומות. 
2. יודעות דבר טוענות בתוקף שבאתר האמריקאי של החברה יש מידות נורמליות (כגון 14 אמריקאי, שהוא 46 ישראלי), בניגוד למה שקריסטן אמרה לי שימכר בישראל. מצד שני, אני לא זוכרת שראיתי בסניף בו הייתי בלונדון לא מזמן משהו שהיה גדול מ-42.
3. מאחר ו-Forever21 הם היבואנים של עצמם, אין להם שום אינטרס כלכלי להביא את המידות הגדולות לארץ - הם לא מפסידים כלום מזה שאנחנו קונות אונליין בחו"ל, כי הכסף נכנס לאותו הכיס בדיוק, מינוס הוצאות הייבוא, ההפצה והתחזוקה, כך שלמעשה הם מרוויחים.

 וכאילו שלא מספיק להרתיח בחזית הצדק האופנתי (טוב, הרזות מקבלות סוג של צדק אופנתי כי הן מקבלות בגדים טרנדיים בעלות מגוחכת. האיכות בהתאם, אבל היי - You get what you pay for אז זה לא רע בהכרח), הצליחו לחמם אותנו גם בחזית הצדק הבלוגרי, כי בעוד שאנחנו זומנו לשעה 10:00 ובקושי קיבלנו חניה בחינם בחניון, שלא לדבר על תמורה כלשהי להגעתנו לאירוע כמקובל בענף (H&M, לדוגמה, נוהגים לתת תלושי שי של 250 ש"ח בהשקות שלהם) ואפילו לא תיק עיתונות, סיפר לי המייל שחיכה לי בשובי הביתה היום ש"מיטב הסלבריטאיות הגיעו להצצה ראשונה של קולקציית הסאמפלים שהגיעה לישראל והיו הראשונות למדוד את הפריטים ולחזור עם השלל הצבעוני". למייל צורפו תמונות של שלל חתיכות עמוסות שקיות, כדוגמת זו, שבחיי שאין לי מושג מי היא אבל אני רוצה את השקיות שלה (כדי לרפד בהן את המיטה של החתולה, זה לא שמשהו שם עולה עליי ממילא) - 

צילום יח"צ - שוקה כהן

אחח איזה כיף להיות רזה \ סלב \ מישהי שאני לא מכירה אבל נראית מה זה מרוצה מהחיים שלה! ועם הכל אני הייתי מרוצה, כי לבשתי את השמלונת החדשה היפה שלי ועגילים מדהימים שקניתי לא מזמן ואת המשקפים החדשים שלי עם הדרקון שהגיעו סוף סוף ולא נתקעתי בפקקים בדרך וממילא לא ראיתי בחנות בלונדון שום דבר ששווה לקנות, חוץ מכמה שרשראות במחירים מגוחכים שיעלו אותו הדבר כמעט בארץ.

אני לובשת - שמלה של פיפה

עגילים של דריוס מרזילי

ילקוט של מאיה שלו מרזילי

טייץ מ-Next (לונדון)

מגפיים מזארה

אוזניות בלוטות' בעיטור קריסטלי סבורובסקי של Novero

משקפים של קוקו צ'אנג

לפחות עכשיו אני מבינה את מקור שם המותג. Forever21 מתייחס כנראה לגיל המנטלי או להיקף המותנים בס"מ או לתקציב של הלקוחה הישראלית האידיאלית של המותג, ואני לא זה לא זה ולא זה וטוב שכך, כי עם מותנים כאלה סביר שלא היו נותנים לי לעלות לרכבת השדים בסופרלנד.