אני מאוהבת, שוב

סמוך לקובנט גארדן נמצאת חנות התכשיטים האהובה עליי בעולם, או כך לפחות חשבתי, Les Néréides. זו השנה השלישית ברציפות בה אני מבקרת את החנות בתקווה למצוא תכשיט שלהם להוסיף לאוסף שלי (עד כה קניתי מהם את עגילי הגשם האסימטריים שכולכם אוהבים, את שרשרת האצבעונית ואת שרשרת השאנל-עלאק עם חיות חווה עם יהלומים בתחת, כן, מה שאתם שומעים).

לה נריד הוא עסק משפחתי של בני זוג מצרפת שמעצבים ומייצרים את התכשיטים שלהם זה שנים אחדות ומוכרים אותם בבוטיקים ברחבי אירופה (את שרשרת חיות החווה קניתי בארץ לפני הרבה שנים, ומאז הם נעלמו מפה, ככל הידוע לי). יש להם שני קווים שעד כה נמכרו בחנות אחת בלונג אייקר סטריט ליד הגארדן - לה נריד, הסולידי, היפה והיקר מבין השניים ו-N2 המופרע והזול יותר (אבל הרבה פחות פופולארי). כשהגעתי לחנות, גיליתי להפתעתי ש-N2 קיבלו חנות חדשה משלהם, במרחק חמש דקות הליכה בשלטון סטריט, ומיד רצתי לשם בנוטשי את הפרחים והאבנים היקרות לטובת פסיכוזה צבעונית במיטבה. מיותר לציין, שלא התאכזבתי.

החנות החדשה יפהפיה, מנוהלת בידי צעירה זרה ומתוקה להפליא שהכינה לי קפה משובח עוד לפני שיכלה לדעת שאני הולכת לבלות שעה בחנות ולהשאיר שם הרבה כסף. היא שמחה לעזור לי למדוד כל פריט שרציתי וניכר בה ששמחה מכמה שנהניתי מהשהות בחנות.

המוכרת המקסימה, שמתה על העבודה שלה אך נאלצת להשלים הכנסה כמנהלת משמרת בסטארבקס.

איזור הקופה בחנות, ובו דיוקן שנקנה מאומן צעיר ודומה דמיון מפתיע לבתם של בעלי החברה

בנוסף, מוכרים בחנות גם קצת כלי כתיבה (מרגשים הרבה פחות מהתכשיטים) ותיקים חמודים שנושאים את דיוקנאות הבובות שמככבות בקו התכשיטים שלך לנצח. קניתי תיק אחד כזה במתנה לדודתי האהובה (למרות שאני חושדת שהבנות שלה יגנבו אותו בלי למצמץ אפילו).

אויש, תאכלי משהו!

קופים ותיק שקניתי במתנה לדודה

לסיפתח, מדדתי למה ענקית ממתכת עם גיטרה קטנה, שהיא לאל ספק האביזר האופנתי האולטימטיבי למלנכולית המתאבדת. עונדים אותה וקופצים לים או לנהר, ותוך שניה את שוקעת למוות רומנטי עטוף אצות על הכיף כיפאק. מאחר ואני מחוייבת לחיים, נאלצתי לוותר על הלמה ולעבור הלאה.

למה לא קניתי את השרשרת הזאת? בין השאר, בגלל שהיא שקלה טונה

שרשרת מגניבה להפליא בציפוי זהב. הייתי קונה אותה, לולא היתה יקרה כל כך, אבל החלטתי לוותר

מדדתי וקניתי כמה פריטים מקו הקיטים לחיים - הן מקו הבישול האדום, והן מקו התפירה הסגול. נדמה לי שהאוכמנית אמרה שתקנה לעצמה שרשרת מיקסר, אחרי שראתה את השרשרת שאני קניתי - עם מכונת התפירה הסגולה הענקית. כשהתלבטתי בין השתים אמרה לי המוכרת שאני צריכה לבחור את מכונת התפירה כי אני אמנית ופמיניסטית ורק אישה חזקה יכולה לצאת בהצהרה אמיצה שכזו, כמו לענוד מכונת תפירה. הלכתי על זה, ואני מקווה שהאוכמנית הלכה על הבחירה שלה.

 חלק מקולקצית קיט לחיים - בישול

בשלב הזה, המוכרת שלפה את הקולקציה המוגבלת פרי שיתוף פעולה עם בית האופנה הצרפתי מנוש. בעוד היא שולפת, אני מתעלפת מעוצמת הזוועה החיננית שהציבה למול עייני - על המגש היו מונחים ראשים כרותים של בחורות דכאוניות עם ורדים וורודים ועיטור החמסה, שהוא סימן ההיכר של מנוש. ברגע זה, שהוא מהעצובים בחייה של שותפתי למלון שכמעט זרקה אותי לרחוב כשראתה מה קניתי, בחרתי את הבחורה עם שתי הצמות והדכאון הקליני להיות לי לחברה לעולמים.

הקו של מנוש, לראות ולמוש

 

אני לובשת - שמלה ממשמין לי

ליפסטיק - סנטריפוקסיה של Lime Crime

עגילים - ה. שטרן

אחרי שגמרתי לבחור את התכשיטים שיבואו איתי הביתה (מכונת תפירה סגולה, מנושית עם צמות וזאב שבלע את כיפה אדומה ואת סבתא) ארזה לי המוכרת את כל הקניות שלי באריזות מתנה צבעוניות ומדליקות, עליהן השפריצה מהבושם של החברה, ונתנה לי תיק בד במתנה. שמחה ועליזה דילגתי לי למלון, שם ישבתי על המיטה וליטפתי את השרשראות החדשות והחמודות שלי חזור ולטוף.

אריזות המתנה המשגעות. כואב הלב לזרוק אותן, בחיי

וכך הפכה החנות של לה נריד לחנות התכשיטים השנייה החביבה עליי בעולם, אחרי אחותה הקטנה והפחות פופולרית. אני מופתעת בכל פעם מחדש לגלות שיש חנויות שמוכרות פריטים שעונים בדיוק על הדרישות שלי, ודאי כשמדובר בפריטים כל כך מעוררי מחלוקת. כל עוד העולם מלא באנשים שמעדיפים פולקע על חזה עוף, וניל על שוקולד ו-N2 על לה נריד, יש מספיק דברים טובים לכולם, ועל זה אני מלאת הכרת תודה.