Winter Is Coming

אתן זוכרות איך היינו שמנות בראשית שנות האלפיים, כשבשום חנות לא היו בגדים בשבילנו חוץ מבסניפי משמין לי, שמכרו אוהלים שחורים-אדומים במחירים שלא ברא השטן, ומי שלא רצתה לשלם את המחיר נאלצה לבחור בין בגדי גברים מהסופר לתחפושת ליצן אקרילית משוק בצלאל? ובכן, הימים האלה חוזרים להידפק על דלתותינו והם לא מביאים איתם תפוחי אדמה, אז תתכוננו. 

ביקור בשבוע המידות הגדולות, שנפתח היום במתחם יד חרוצים בתל אביב, הותיר אותי מיואשת. לראייה, אין בי יותר הכוח לכנות אותו אירוע המידות ההוגנות, כפי שנהגתי בפעמים הקודמות. הרמזים המטרימים ניכרו כבר באירוע הקודם שנערך ביולי. כבר אז הצטמצם מספר המשתתפות, נוספו מוכרי שמעטס ויחס אביזרי האופנה למעצבים החל להתערער. באירוע הנוכחי, נאלצתי להתאמץ ממש כדי למצוא בגדים שרציתי במתחם הקטן העמוס במוכרי תכשיטים וקרמים לשיער ומנוקד בדוכני מעצבים בודדים, שמרביתם מציעים בגדים שלא הייתי לובשת ללוויה של עצמי.

לנשים בעלות טעם אופנתי כלשהו, אין מה לחפש באירוע פרט לדוכנים של טליה וטולה. טולה, כרגיל, מציעה לבנות מידות הביניים בגדים ששלי גרוס היתה רוצה שילבשו (נקיים, פשוטים, מגניבים, בטוחים בעצמם) וטליה מציעה, כרגיל, בגדים סולידיים בגזרות מחמיאות. שתי המעצבות מציעות הנחות מצוינות על פריטים מהעונה הנוכחית והנחות גדולות עד מאד על פריטים מעונות קודמות. אבל גם הצדיקות האלה מייצרת בגדים רק עד מידה 50, אז מה יהא על השמנות במידות 52 ומעלה? 

שאר הדוכנים מציעים אוהלים שחורים יקרים וכעורים מחד ובגדים קטנים מדי בשביל שמנות לייט כמוני (כולה מידה 48-50) מאידך. באחד הדוכנים, שלא אזכיר את שמו, מדדתי משום מה אוברול של אלמביקה שעלה כמעט 750₪ אחרי הנחה והיה קטן עליי בשתי מידות. בעודי בוהה במראה בהלם, התעקשה המוכרת שאני חייבת לקנות את הבגד כי הוא מתאים לי בול כאילו היינו באחרון הקניונים. הייתי מתווכחת איתה, אבל הייתי חייבת לפשוט אותו לפני שאפתח נמק במפשעה.

אין טעם להאריך עוד במילים. תעשיית המידות הגדולות המקומית קורסת. בלי לשים לב חזרנו עשור אחורה. אלה שפשוט רוצות בגדים ללבוש יאלצו לרכוש אותם במחירים שערורייתיים או להסתפק בזבל מיובא מסין. אלה שרוצות בגדים אופנתיים, מגניבים, אלגנטיים, יפים או מיוחדים חייבות להמשיך לתמוך במעטות שמציעות תמורה לכספנו, או שיאלצו לרכוש את כל המלתחה שלהן בחו"ל. 

צילום אילוסטרציה

לפני סיום, חשוב לי להבהיר - אין לי טענות לגאלה רחמילביץ' עצמה. גאלה עמלה כבר שנים בתעשייה כפויית טובה, שטורפת אנשים לארוחות בוקר צהרים וערב, כדי להביא לישראליות השמנות מגוון בגדים ללבוש. היא מפיקה את האירועים האלה מכיסה הפרטי ובעשר אצבעותיה יחד עם חבורה קטנה ומהודקת שפועלת למען קהילת השמנות המקומית כנגד כל הסיכויים. המאמצים שלה להפוך את האירוע הנוכחי לנעים ומפנק ניכרים, הן בחזרה למתחם יד חרוצים הזכור לטובה מהעבר והן בשקית המתנות שניתנת בכניסה למגיעות לאירוע ובמיני המעסים והכורסאות הנוחות שמפוזרים במקום. אבל גאלה ניצבת מול כוחות שוק שמרסקים מעצבים חדשים שמעזים לחלום, סכסוכים בין אישיים שהיו מביישים כל גן ילדים רציני ולקוחות שאיבדו כבר את הסבלנות ואת הכוח (כמוני, למשל).

כל שנותר לי הוא להודות לאבי על ששכנע אותי, כשהייתי צעירה בת 21 שהתלבטה בין לימודי עיצוב אופנה בשנקר להמשך העבודה בתחום התוכנה, שעדיף שיהיה לי כסף לקנות בגדים יפים מלייצר אותם ולחיות במאבק כלכלי תמידי.

בקיצור, אם לצטט את משוררנו הלאומי, צאו והכינו תפוחי אדמה כי הקיץ גווע והמצב בטטה.

סקירת אירוע המידות ההוגנות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ'

שלום קוראים יקרים! התשאלו מה אני עושה עכשיו מול המחשב במקום לנחור מעדנות במיטתי + כרים + שמיך? ובכן, חזרתי לא מזמן מאירוע המידות ההוגנות העונתי של גאלה רחמילביץ' ואני חשה מחויבת לא ללכת לנחור טרם אסקר אותו פה עבורכם כנהוג בשבלוגי.

ככלל, אפתח ואומר שחזרתי מבואסת. מכלל המעצבים שהשתתפו באירוע, יש שתיים שאני מתה על הבגדים שלהן (מוטיף וטולה) ושתים שמעולות בעיני אבל פחות מתאימות לטעם שלי בבגדים (טליה ונומה). פרט לכך, היצע המעצבים נע על הספקטרום הבינוני. הגזרות פשטניות, התפירה לא איכותית, הבדים לא מתאימים למידות גדולות, העיצוב לא מתאים לישראל, הבגדים ילדותיים מדי או מבוגרים מדי. ידוע לי שהטעם שלי לא מי יודע מה סטנדרטי, ועדין אני רואה עצמי ראויה לשפוט בקטגוריה הזו. לדבר הזה אין כל קשר לגאלה או לארגון האירוע. זה פשוט ככה, וזה עצוב בעיני.

יחד עם זאת, אספתי עבורכם, כהרגלי, כמה מהבגדים שאהבתי אצל המעצבים השונים. לפני התמונות, אזכיר שאני לובשת מידה 48-50 וגובהי 1.71 ביום לח. ואגב ימים לחים, חום אימים שם, יש מעט תאי מדידה והתאורה איומה ונוראה אז הגיעו עם בקבוקי מים קרירים כמו גם צמודונים וחזיה שניתן להראות איתה ברבים, כדי למדוד בגדים בקלות מחוץ לתאים בשעת הצורך.

מוטיף

אני כותבת על הדס ראשונה, כי עד שהגעתי אליה הייתי עיפה ונמסה כל כך שלא צילמתי ומגיע לה פירגון, למרות שאין לי צילומים. הדס, כהרגלה, מעצבת את הטישרטים המחמיאים והמגניבים ביותר שניתן למצוא במידה שלי בארץ. העונה היא חזרה על הגזרה המנצחת שלה (טישרט עם שרוולים צרים, שמתרחב מצידי החזה) והוציאה אותה בהדפסי פסים טרנדיים בכחול כהה, תכלת יפה ואדום משגע (ואני לא סובלת אדום). קניתי שתים מהן, כך שתראו אותן פה עוד הרבה.

החולצות הנ"ל עולות 290₪ לפני הנחה וכל הבגדים של מוטיף נמכרים באירוע ב-20% הנחה על הפריט הראשון ו-30% על השני. בנוסף יש עודפים מעונות קודמות בהנחות ענק (שווה שווה שווה).

טולה

דניאל מטולה מעצבת בגדים קוליים לאללה, כאלה שלא הייתם מצפים מנשים שמנות ללבוש מאחר ואין בהם שום דבר מיוחד פרט לכך שהם פשוט מדויקים. המכנסים מכותנה משובחים ותמיד אני מקבלת עליהם מחמאות. השמלות מתאימות למגוון גילאים וניתנות לסגנון קל באמצעות אביזרים. הנה כמה בגדים שמדדתי.

כל הבגדים של טולה נמכרים באירוע ב-30% הנחה.

אני לובשת שמלה במידה 2 מתוך 3

שעולה 599₪ לפני הנחה

חשוב לציין שהתאורה והצילום עושים עוול עם השמלה היפה והנעימה הזו, שעשויה מבד רך ונעים בתוספת שכבת טול מפנקת. השמלה מגיעה גם בירוק בקבוק יפה ושחור ותראה נהדר גם מעל טישרט מפוספס או אחר.

אני לובשת שמלה במידה 2 מתוך 2

שעולה 499₪ לפני הנחה ומגיעה גם בורוד מחוק יפה

אני לובשת גופיה במידה 3 מתוך 4 שעולה 249₪ לפני הנחה

וג'ינס סקיני במידה 4 מתוך 4 שעולה 429₪ לפני הנחה

אני קניתי לי שני טישרטים מושלמים מכותנה וקיבלתי שמלה חתיכית רצח, שצולמה גרוע מאד ואראה לכם פה במועד אחר, אבל היא כוללת קומבניזון שחור ועליונית שקופה רחבה עם נקודות. הטישרטים נהדרים כי המחיר שלהם נהדר (169₪ לפני הנחה) והגזרה שלהם.. בכנות לא ציפיתי מטישרטים להיות כל כך מחמיאים אבל דניאל יודעת לגזור מעולה והם גם סקסיים וגם חתיכיים וגם קוליים וגם עשויים כותנה איכותית ואני ממליצה עליהם בחום.

Aye

שני פריטים קרצו לי בצילומים שעלו בימים האחרונים לדף האירוע בפייסבוק - המכנסים הקצרים האלה של Aye וחזיה עם הדפס הלו קיטי (צ'ק!). לצערי, הם התגלו כקצרים מדי ורחבים מדי עבורי.

אני לובשת מכנסים במידה 4 מתוך 4 שעולים 200₪ באירוע ומגיעים בכחול כהה ואפור

וחולצת ג'ינס במידה 4 מתוך 4 שעולה באירוע 242₪

טליה

טלי (המעצבת והבעלים של טליה) ואני חברות טובות והיא תמיד הראשונה שאני מבקרת באירועים אלה. למרות שהטעם שלי השתנה בשנים האחרונות למונוכרומטי ואורבני יותר, וטלי מעצבת בגדים צבעוניים ועתירי הדפסים, איני יכולה שלא להוקיר את העובדה שהאישה מעצבת את הגזרות הכי מחמיאות ונוחות בעולם ומוכרת בגדים כמו לחמניות טריות לשמנות ורזות גם יחד. בנוסף, מדובר ביזמת אמיצה שמטרתה לשמח נשים ולשפר את חייהן ועל כך אני אוהבת אותה. בקיצור, שימו לב לשתי התלבושות הנ"ל!

אני לובשת חולצת "שועלים" במידה 4 מתוך 4 שעולה 269₪ לפני 20% הנחה

וג'ינס במידה 4 מתוך 4 שעולה באירוע 250₪ במקום 459₪

כתבתי "שועלים" ולא שועלים כי טלי טוענת שאלה שועלים בעוד אני טוענת שמדובר בישבנונים בחיק הטבע בתיבול היפופוטם. יהיו אשר יהיו היצורונים הנ"ל, מדובר בהדפס החמוד ביותר שראיתי הרבה מאד זמן. החולצה הזו מגיעה גם בהדפסי אננס, בננה ומגוון צבעים נוספים נטולי ישבנונים.

אני לובשת ג'ינס לבנים במידה 4 מתוך 4 שעולים 389₪ לפני הנחה של 20%

וטישרט שעולה 199₪ לפני הנחה של 20%

טלי יצרה לכבוד האירוע אוסף טישרטים עם הדפסים מגניבים להפליא, אני ממליצה בחום לברור את החביבים עליכם מבין ההיצע ולרכוש כאילו אין מחר.

בנוסף לקולקציה החדשה שעוצבה לרגל האירוע, נמכרים עודפים מעונות קודמות בהנחות ניכרות. חצאיות החיוכים המעולות של טלי עולות 200₪ במקום 300₪ כבימים רגילים וקולקצית הערב נמכרת ב-40% הנחה.

Rich Beach

אחרונה חביבה, היא מכרתי משכבר הימים מיטל אולנטוך, שפתחה מותג לבגדי חוף בשם Rich Beach. הבגדים צבעוניים למדי ואני חיבבתי את החצאית הזו, למרות שלא רכשתי אותה. אם הוויב השנות תשעימי בברלי הילס 90210 עושה לכם את זה, זו החצאית בשביל לברוח עם דילן לסופ"ש בבאחה, מקסיקו, במידות גדולות.

אני לובשת חולצה במידה אחת שעולה 299₪ לפני הנחה של 10%

וחצאית במידה L מתוך L שעולה באירוע 169₪

התיק גם הוא של המותג ועולה 229₪ לפני הנחה של 10%

ועכשיו, תודה אלוהים, אפשר סוף סוף להתרחץ וללכת לישון! האירוע נמשך עד יום שישי ה-16 לחודש, במקום סגור במרינה בהרצליה (צמוד לשער C). מחר (חמישי) מעשר בבוקר ועד עשר בלילה וביום שישי, מ-9:00 עד 16:00.

אשמח לשמוע ולראות מה רכשתן!

מה לבשתי בארבעת אלפים השנים האחרונות

שולם עליכם, אתם נראים לי מוכרים. זוכרים אותי? אני שמנה!

מאחר ולא הייתי פה פלוס מינוס מאז הומצא הלחם הפרוס, חשבתי להזכיר לכם איך אני נראית באמצעות מגוון צילומים בהם אני לובשת בגד זה או אחר. תהנו.

מה לבשתי למסיבת פורים

בגד גוף של מוטיף

חצאית ממוד קלות'

תחתונית טול מאסוס

צעיף מרזילי

נעלי סירה מפריימרק

תיק משנת טיכו

איכות הצילום נוראית, אבל המסיבה היתה נהדרת ולכבודה התחפשתי למישהי משנות החמישים קומפלט עם חצאית ורודה בעיטור פודלים צרפתיים, טוטו ענק ושחור ששימש אותי כתחתונית לחצאית שגם כך היתה די ענקית, נעלי סירה שחורות, בגד גוף שחור, צעיף פודלים צרפתיים אחרים ותיק הכלב הוותיק שלי שמשמש בעת הצורך לסינון גברים בדייטים (בוהה בתיק עם פרצוף חמוץ - אני משליכתהו היאורה, עושה לתיק קוצ'י קוצ'י קוצ'י בבטן - לוקחת הביתה לאמא). בצילום לא רואים כמה החצאית היתה ענקית. למעשה, בקושי נכנסתי איתה למונית מה שגרם לנהג להתפוצץ מצחוק. 

מה לבשתי לעבודה, מתחת לחגורה

ג'ינס מנקסט (עתיקים)

מגפונים מנקסט

את המגפונים האלה קניתי לי ליומולדת, אחרי חודשים ארוכים של חיפוש אחרי מגפוני ברוקאד אופנתיים ללא עקב. באסוס יש מגוון יפהפה ממש של מגפוני ברוקאד (בד כבד ורקום שמשמש לרב לריפוד ספות או לחצאיות של יקתרינה הגדולה) אבל כולן ללא יוצא דופן בעלות עקבים גבוהים. אני לא נועלת עקבים גבוהים והפסקתי כבר לקנות כאלה מתוך תקוות טפשות שאוכל לנעול אותן למרות שאני לא יכולה לנעול אותן. אלה של נקסט גם יפהפיות, גם שטוחות כמעט לחלוטין וגם נראות מלמעלה כאילו יש להן עקבים גבוהים. בקיצור, אני מאוהבת בהם לחלוטין. רק אל תשאלו אותי באיזה צבע הם כי אין לי מושג.

מה לבשתי לעבודה, מעל החגורה

חולצה של Lazy Oaf

אני, כידוע, חובבת חולצות חתולים וזו של Lazy Oaf מעוטרת בכל סוגי החתולים שיש. חתולים שמנים, חתולים רזים, חתולים לבנים, חתולים עייפים, חתולים עסוקים, חתולים כהנה וחתולים כהנה. אפילו עכבר יש עליה. אז כיף ללבוש אותה, במיוחד כשעצבניים.

מה לבשתי לעלובי החיים

ג'קט עור מאסוס (ישן)

חולצה מרזילי (ישנה)

חצאית מאסוס

סטן סמית אפורות מאסוס

תיק של מונקי

עכשיו תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב. מי שמכיר אותי יודע שרק דבר אחד מענין אותי בחיים האלה זה טול. חצאיות טול ושמלות טול וכמה שיותר טול באופן כללי. החצאית הזאת, שהיא החלק השני של מתנת היומולדת שלי לעצמי השנה, היא הדבר הכי מלא בטול שראיתם בחיים שלכם. ללכת בה זה תענוג מרשרש שלא יאומן. וכאילו זה לא מספיק, העיצוב שלה מושלם - מותניים צרים מאד עם טול שמתחיל להתרחב מהירכיים ומטה, צבע אפור מושלם ועיצוב אסימטרי שמציל אותה מצלילה למחוזות הקיטש. בחיים שלי לא התענגתי על בגד כמו על החצאית הזו ומי שלא נסע באוטובוס עם חצאית טול ענקית לא יודע נסיעה מהנה באוטובוס מהי.

מה לבשתי למסיבת היומולדת שלי

שמלה של So Simple (ישנה)

השמלה הזו היא ללא ספק הדבר הכי טוב שיצא מ-So Simple אי פעם (וקניתי אותה לפני 3 שנים).

מה לבשתי ליריד של נתנאלה

חולצה של נקסט

ג'ינס אופנוענים מנקסט

שטרונגול ענקי מזהב טהור?

מה כבר אפשר לכתוב על שטרונגול ענקי מזהב טהור?

זהו, זה מה יש. לעת עתה, אבל היכונו היכונו כי בהמשך השבוע תעלה הגרלה אביבית לפסח! ועד אז, להתראות וביי.

בונבונים מפונפנים להמונים

שבוע צח שבוע לח לכולם. לאחרונה הזנחתי את השבלוג ואני חושבת שהגיע הזמן לתת לו קצת צומי. המשימה הראשונה שלי במחלקת הצומי היא להפסיק להעלות סיכום אינסטושבלוג פעם בחודש וחצי ולהעלות מה לבשתי השבוע אחת לשבוע במקום. שבועות יגידו אם זו משימה ברת ביצוע.

השבוע אראה לכם שתי תלבושות פנאי, שכוללות שתיהן בגדים מהחנות האהובה עליי, טונארי. האחד נרכש בתקופה האחרונה והשני, בשלהי שנת טיכו ושניהם של החברה היפנית חסרת הבורג ובגדול Ne-net. Ne-net היא מסוג החברות (כמו Lazy Oaf הבריטית) שגורמות לי לתהות מי קונה מהן חוץ ממני. התשובה היא, ככל הנראה, יפנים. אלה חברות שמייצרות בגדים שיפנים ושרונות אוהבים. לראייה, רכשתי בטונארי לפני שנתיים סוודר חום בצורת עצלן, קומפלט עם ארבע גפיים, זנב ופרצופון. רק אלוהים יודע לכמה אנשים בעולם יש את הסוודר הזה, אבל הייתי שמחה לפגוש את כולם למסיבה של שיחה ומאפים טעימים. ועכשיו לענייננו.

תלבושת לאירוע המידות הנדיבות

שמלה של Ne-net מטונארי

צמודונים מרזילי (ישנים מאד)

נעלים של Supra משופרא (ישנות)

תיק ממחסה העצלנים בקוסטה ריקה

במבט ראשון, השמלה הזו נראית סולידית יחסית. היא עשויה מבד עבה (כמו מיזע) ולכן התאימה למזג האוויר הזה שאינו קר ואינו חם. מאחר והגעתי לאירוע כדי למדוד ולצלם בגדים, לבשתי את הצמודונים האלה שקל למדוד איתם (התעצלתי כל כך בשלב כלשהו שלא טרחתי להוריד אותם כשמדדתי מכנסים). עם זאת, כשמסתכלים עליה מאחור קולטים שיש לה סנפיר גב, אותו רואים בצילום הזה. למה שמלה צריכה סנפיר גב, אתם שואלים? מאותה הסיבה שלדולפין יש סנפיר גב, כמובן - כדי שייקל על הצופים מרחוק לזהות את הלובשת. ראית שמלה של Ne-net עם סנפיר גב מרחוק? ככל הנראה יש בתוכה שרונה. 

את הנעלים של Supra קניתי לפני שנתיים ולמרות שהן מהוהות משהו (ככה זה עם נעלים בהירות) נשאלתי עליהן שוב ושוב במהלך האירוע. נעלתי אותן כי ידעתי שאעמוד על הרגלים במשך שעות באותו היום ואלה הנעלים הכי נוחות שיש לי. האימום הפנימי שלהן רך כמו כרית ותומך כראוי ברגל בו זמנית. אני מתכוונת לקנות עוד נעלים של המותג הזה בעתיד, ללא ספק.

את התיק קיבלתי כשתרמתי למחסה העצלנים בקוסטה ריקה שנה שעברה. לא רואים אותו פה בבירור, אבל יש עליו עצלן חביב במיוחד.

תלבושת לאירוע פתיחת חנות בונבונים

חולצה של Ne-net מטונארי (ישנה)

גופיה מעונות

ג'ינס מנקסט (ישן)

נעלים משופרא 

תיק של Monki מאסוס

לא רואים את זה בתמונה, וגם בחיים צריך להסתכל מקרוב כדי לראות אותם, אבל החולצה מעוטרת בהדפס של היפופוטמים בצבע תכלת. היא גברית ונשית בוזמנית ואני אוהבת היפופוטמים וגם את השילוב של וורוד ותכלת, ולכן חולצה זו חביבה עליי. אני לא לובשת אותה הרבה כי היא קצרה ולכן מתאימה לעונה הקצרה מאד בה אפשר ללבוש חולצה קצרת שרוולים אבל עם גופיה מתחת מבלי למות מחום או מקור. 

חנות הבונבונים, papabubble (ה-lowercase במקור), היא זכיון מקומי חדש של מותג ספרדי לסוכריות מלאכת יד. הסוכריות מיוצרות בידי צוות בונבוניות מקומי שעבר הכשרה בינלאומית, תהליך בו ניתן לצפות בחנות. זה נראה מלבב, צבעוני ונחמד, אבל כמי שכבר השמידה כמה מזרועותיה תוך ביצוע מילפיורי בקנה מידה קטן משמעותית (לפני כמה שנים אהבתי מאד להכין תכשיטי אוכל מיניאטורי מפימו, תהליך דומה אך בקנה מידה קטן יותר), ידוע לי שמדובר בתהליך פיזי קשה עד מאד. הן עובדות עם סוכר רותח ועל שולחנות חימום ואני מניחה שיש להן שרירי ידיים כמו של גל גדות. תראו אותן בפעולה!

אני צילמתי במאונך? מה פתאום, חייזרים השתלטו לי על הסלולרי

בסיום האירוע, יצאתי מהמקום עם מגוון בונבונים וחשבתי לעצמי "זה מאד נחמד, אבל אני לא רואה איך הם שורדים יותר מארבעה חודשים". הסוכריות טעימות ויפות והעובדות בחנות מקסימות, אבל אני מתקשה להבין את התכנית העסקית של המיזם הזה. יש להם חנות גדולה בדיזינגוף בה הם מוכרים אך ורק סוכריות, ומגוון הסוכריות מצומצם למדי. אני לא רואה איך אפשר לתמחר מוצר כזה כך שיהיה מכיר מחד ומשתלם לייצור מאידך. הם מתכוונים להכין סוכריות בהתאמה אישית למותגים ולעשות אירועים, ועדין זו תעלומה מסחרית מבחינתי. עם זאת, התעלומה מלבבת אז אני ממליצה לחובבי הסוכריות הקשות לבקר במקום, לצפות בתהליך היצירה ולרכוש בונבונים מפונפנים מלאכת יד כל עוד הדבר אפשרי. החנות נמצאת ברחוב דיזנגוף 179 תל אביב.

אני לא יודעת מה אתכם חברים, אבל כשהשבוע שלכם כולל אירוע מעצבים לשמנות ואירוע בונבונים מפונפנים, אתם הופכים לשבלוגרית מרוצה. ובתקווה שגם השבוע הקרוב יהיה משביע רצון לכולנו, אסיים.

אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' - סקירה והמלצות

חיכיתי חיכיתי, דחיתי דחיתי ומי לא בא? מישהו שיכתוב סקירה והמלצות על אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' במקומי. ואם אף אחד אחר לא יכתוב סקירה והמלצות על אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' במקומי אני אאלץ לכתוב סקירה והמלצות על אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' בעצמי.

אז כמו שאולי הבנתם, הלכתי אתמול לאירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' כדי לכתוב, כמנהגי, סקירה על האירוע והמלצות על המציגים. באירוע משתתפים כשלושים מציגים, המוכרים בגדים במידה 42 ומעלה (יש גם 38 ו-40 בחלק מהדוכנים), נעלים במידות גדולות ואביזרי אופנה. האירוע נערך הפעם בביתן 13 בגני התערוכה ואת מועדי הפתיחה תמצאו כאן.

לפני שאתחיל לסקור ולבקר, חשוב לי להקדים ולומר - גאלה רחמילביץ' עושה בשביל הנשים השמנות בישראל יותר מכל מי שפועל למענן ביחד. היא מרימה זו הפעם השישית (אם איני טועה) את האירוע הזה בעצמה, תוך התעלמות מופגנת של התעשייה, מארגנת, מפיקה, מקדמת ומממנת אותו מכיסה הפרטי. גאלה היא אשת עסקים ממולחת ויזמית ראויה להערצה, ואני מורידה בפניה (זו הפעם המי יודע כמה) את הכובע השמן שלי. ועכשיו לעניינו!

דרך השומן כלומר האומן

ביום חמישי בערב הלכנו לגלריה פנדה לחגוג את פתיחת התערוכה החדשה של אום לילר במעמד שגריר שבדיה (פתיחת התערוכה, לא הלילר). התערוכה עסקה באיורים לספר אלה קארי הילדה מלפלנד והשמחה היתה רבה. אני לבשתי את שמלת השבת של שרונל'ה למרות שלא היה שבת.

אני לובשת

שמלה של דנה סידי

צמודונים מרזילי

נעלים משופרא

תיק של מונקי מאסוס

שרשרת מנעמה בצלאל (משלהי שנת טיכו)

השבוע קיבלתי מקוראת ותיקה של השבלוג (היוש אלכס!) שאלה בנוגע לאופנת ה-One Size הרווחת במקומותינו בשנים האחרונות. היא ציינה שהיא נרתעת מבגדים כאלה מחשש שלא יכסו לה טפח שלא לדבר על טפחיים. האמת היא שהופתעתי מדבריה, כי אני נהנית מאד מהטרנד הזה והרבה מבגדיי היותר מוצלחים הם One Size של מעצבים מקומיים. אני חושדת שקל להם יותר להתמודד עם גזרה יחידה מאשר לתפור לפי מידות אבל למי אכפת, זה עובד בשבילי. רב ה-One Size הם גם Oversize מה שהופך אותם למוצלחים אף יותר. המלצתי לציבור השמנמנות והשמנות היא למדוד בגדים כאלה בלי לפחד, אם נראה לכן שיש סיכוי סביר שהם יתאימו לכן. אני בוחנת כל בגד כזה לפי רוחב השרוולים, שכן זרועותיי העליונות יותר שמנות מעליונות אם להיות כנה.

השמלה הזו היא One Size של דנה סידי, חביבת השבליג. הבגדים של דנה הם One Size ורבים מהם מתאימים להוד שמנמנותי. השמלה מעוטרת ריפרופים מבלי לגלוש למחוזות הקיטש ויש לה כיסים והאורך מתאים לי בדיוק ומאד נעים ללבוש אותה. קיבלתי עליה מחמאות כל הערב וזה הגיוני כי ממש נהניתי ללבוש אותה וכשאת מרגישה טוב בבגדים שלך רואים את זה. אפשר ללבוש אותה מעל ג'ינס רחב קרוע ארוך או קצר אבל הג'ינסים היו בכביסה והיה קריר אז הלכתי על צמודונים שחורים והשרשרת הכי דקה וארוכה שיש לי. 

הערב בסימן שבדיה היה מוצלח מאד והסתיים בארוחה לילית מאוחרת עם חברים טובים, עוגות, לביבות, משקאות טעימים ועוף בקארי הילדה מלפלנד. 

ואם כבר בציור עסקינן, אחת מהמשימות שלי השבוע היתה לסיים ציור שהוזמן ממני. זה דיוקן של מורה חביב אותו הוא יקבל כמתנת סוף שנה (ששש אל תגלו) ואני חיבת לומר שאני מרוצה מהתוצאה. חזרתי לצייר לאחרונה אחרי הפסקה ארוכה מאד ואני ממש נהנית מזה. יש בזה משהו שדומה לעבודה באלתור עם בובות תאטרון - אני יודעת איך זה מתחיל אבל אין לי מושג איך זה יגמר. אני רגילה כבר לכתוב ככה (למרות שאי אפשר באמת להתרגל לקסם הזה) אבל לצייר ככה, זה ממש מרענן בשבילי.

לפני סיום אעיר שאני חייבת למצוא מילה עברית ל-One Size. זה בלוג עברי פה ומִידַחַת לא כל כך זורם לי. אשמח לקבל מכם רעיונות, קוראות וקוראים חתיכים. ובברכת שבוע טוב ויצירתי לכולם, אסיים.

לכל פסח יש מוצאי פסח ואוזניים משולשות של חתול

מה נסגר איתך שרונה מה נסגר, ממתי מעלים רשומה מלפני ערב פסח כמה ימים אחרי שנגמר פסח? ובכן, זה השבלוג שלי ואני אאחר איף איי וונט טו אנד במקרה הזה, איי דו. לא יקרה לכם כלום אם תשבו שתי דקות מול המחשב ותקראו חדשות ישנות, זה לא שיש לכם משהו חשוב יותר לעשות עכשיו נכון? כלומר, עוד מוקדם לארוחת ערב והילדים עוד לא גמרו שיעורים ולמי יש כח להתפשט כדי להכנס עכשיו למקלחת. שבו חמש דקות, אתם יודעים שתהנו מזה. יש פה תמונות צבעוניות, גג שבע דקות וקמתם לנשנש איזה משהו.

ואחרי ההקדמה הפסיבית אגרסיבית הזו (אני רעבה), אספר לכם שלפני פסח הייתי במכירה נחמדה בסטודיו קטן בדרום תל אביב בה התארחו מעצבת האופנה החדשה החביבה עליי ואחת ממעצבות התכשיטים הוותיקות החביבה עליי יחד עם עוד כמה חברות וחברים וחשבתי שמן הראוי לבקר ולצלמן.

המכירה נערכה בסטודיו של מעצבת הטקסטיל דיקלה לבסקי, וכל המקום עוטר ביצירות הצבעוניות שלה. 

את התכשיטים הביאה מורן פורת, שאת יצירותיה אני מכירה כבר כמה שנים. למעשה, יש לי עגילים מדהימים מלאכת ידה שקניתי לפני מאה שנים בערך ברזילי ואז איבדתי ואז מצאתי ממש לפני כמה שבועות. אז שמחתי מאד לראות מה חדש אצלה. מורן עובדת בטכניקה ייחודית של הטבעת אבני חן בבד, כך שרק תבניתן נותרת בו, נוצצת כמעט כמו האבן עצמה. הטכניקה הופכת את התכשיטים האלה ל-Conversation Piece, יענו משהו לדבר עליו, וזו תוספת מצוינת לערך האסתטי של התכשיט, לדעתי.

אני מודדת שרשרת צבעונית של מורן

וגם עגילים גדולים

באופן כללי היה נעים ביותר. הסטודיו שנראה נטוש לחלוטין מבחוץ מלבב מבפנים, כדרכם של מבנים תל אביביים רבים, והאווירה היתה צחקקנית ועליזה עד מאד. הלקוחות של המעצבת לירון הורביץ (עליה כתבתי פה לא מזמן) מדדו את הבגדים המגניבים שלה והיו מרוצות גם כן.

נעמה מודדת טוניקה של לירון ולירון מרוצה מהחיים

מבקרת יפה מודדת שמלה אחרת של לירון

אני עצמי הייתי מדושנת עונג באופן כללי

בעלה של לירון, גיא הורביץ, הרביץ במתוקים והכין אוסף עוגות ובונבונים מהטעימים שיצא לי לבלוע לאחרונה. כל זה יפה במיוחד לנוכח העובדה שהוא בכלל מהנדס תוכנה, כמו רבים מאתנו, וחוטא במתוקים בזמנו הפנוי בלבד. השילובים שלו, למשל בונבון שוקולד לבן במילוי עגבניות שרי ווניל, טעימים שאין דברים כאלה. אין מה לומר, לירון שיחקה אותה בלוטו הבעלים.

המגדנייה הניידת של גיא הורביץ 

במכירה התוודעתי לראשונה לעבודות של המאיירת אפרת חסון דה בוטון, שעשתה במקום ציורים בהזמנה על מגוון כלים לחג. האיורים נעשים בטושים מיוחדים ואחרי שלושה ימים אפשר להדיח את הכלים בכל אמצעי שיש לכם, והאיור ישרוד (כך מספרים).

מאחר והוזמנתי לליל הסדר בבית הקטן בהרחבה, הבנתי מיד שאפרת הונחה כאן בידי שמיים כדי להכין עבורי צלחת לילרסדר חגיגית, שי לבעלי הבית. לכן קפצתי עליה עם צילום של חתול הלילר וערימת שטרות והודעתי לה שהגיע הזמן לצייר חתול אשכנזי נימוח המאופיין באוזנים משולשות מהרגיל אחרת מה יהיה. מאחר והיא נבהלה ממש, היא לא העזה לסרב וכך באה לעולם יצירת המופת הבאה.

בקיצור, היה נחמד וגם נעים וגם טעים והצער היחיד שנגרם לי היה על כך שמשם המשכנו להסתובב ולא יכולתי לרכוש פאי חמאת בוטנים ושוקולד של גיא לנשנש בערב. גזרה כמו שלי צריך לתחזק אתם יודעים. אחרי הכל, בלוג שמנופמיניסטי לא הולך ברגל (אלא נוסע ממקום למקום תוך כדי אכילת עוגות). ועכשיו - בתאבון לכולנו והמשך שבוע נעים לכם, קוראות וקוראים יקרים.

קפה קפה

פעם מזמן, כשעוד הייתי שבלוגרית צעירה בקוקיות, יצאתי עם בחור אחד לבליינד דייט. הימים היו ימי ראשית הסתיו והבחור לקח אותי לארקפה הקטן בהרצליה, שהיה אז ראשון לבתי הקפה האיכותיים בארץ. אני לבשתי את שמלתי היפה ולבחור, שהיה נאה מאד, היה הרבה חומר ריחני בשיער. הוא נראה מודאג משהו בזמן שהזמנתי לי את הקפה קרם החביב עליי (מנת אספרסו והרבה סוכר מעורבלים היטב יחד כך שהם יוצרים מין קרם קפה סמיך ומתוק כזה). כשהגיע תורו להזמין הוא הביט במבט מיוסר נוראות על הבריסטה ואז על תפריט הקפה ואז על הבריסטה ואז על התפריט ולבסוף שאל בקול שאין מיואש ממנו "אין לכם קפה אמיתי כאן?". בקפה אמיתי הוא התכוון לנס על חלב ואני חזרתי הביתה מוקדם מספיק בשביל לראות את הסרט שמתחיל בעשר.

איי פיטי דה פול שמנסה לדבר איתי לפני ששתיתי את הקפה של הבוקר

כאן המקום לעצור ולבאר שני מושגי יסוד בשיח השבלוגאי. השפה חשובה מאד בשבלוג ואני נוהגת לדייק בה, וכפי שאני מבחינה בבירור בין המונחים בגדים ואופנה (ההבדל ברור במיוחד כשבוחנים את שוק המידות הגדולות, בו אין כמעט בגדים אבל יש טיפונת אופנה וזה מגוחך כי כשאין לך בגדים הדבר האחרון שמענין אותך זה אופנה שמטבעה יקרה ומורכבת לשימוש) כך אני מבחינה בין פלצן לבין פיינשמעקר. הפלצן עוסק בנראות ורושם וסמלי סטטוס בעוד הפיינשמעקר מרוכז בעצמו ובאהבתו לדברים טובים ומורכבים. אני למשל פיינשמעקרית של בגדים, ושל אוכל, ושל בובות, ושל אלכוהול, ושל קפה. 

וואן הפוכיטו סויה קאמינג רייט אפ!

בשנים האחרונות התרגלתי לשתות נספרסו בעבודה וטייסטרז צ'ויס אדום בבית. אבל בחודשים האחרונים נמאס לי מהקפה הביתי הוותיק שלי והתחלתי להחליף קפה בקפה ללא כל שמץ סטיספקציה. ביגוני פניתי לחבריי וביקשתי שלכבוד יום הולדתי הקרב יחברו לקנות לי מכונת אספרסו ביתית והם, חתיכים חסרי בושה שכמותם, עשו בדיוק זאת! וכך זמן מה לפני יום הולדתי צצה בביתי מכונה צהובה ונמרצת שמכינה לי קפה טעים בוקר וערב ואני התחלתי להתנסות במיני קפסולות, מקוריות ואחרות, בחיפוש אחר אלה הטעימות והמתאימות לי ביותר. כך שרבה היתה השמחה כשהוזמנתי לאירוע השקת קפסולות תואמות נספרסו של עלית בשבוע שעבר.

צילום אילוסטרציה עם ספל ריק, אף עצלן שפוי לא מתקרב לקפה

האירוע נערך במסעדת פופינה בנווה צדק, שם הכין עברנו השף אוראל קמחי מגוון מנות, שכולן כללו קפה מהסדרה, שהיו משובחות כל כך שהיו מענגות כל פלצן או פיינשמעקר או איש או אישה או יצור פרוותי שדומה אבל לא בדיוק זהה לאלפקה שהיו מזדמנים למקום. היו שם קרוסטינים מכל מיני סוגים, וסלטים, ומספר מנות דגים ובשר, וניוקי וקנלוני ומנות צמחוניות ושרשרת קינוחים שבסופה סופלה השוקולד שהוא אחד הקינוחים הטעימים שאכלתי בחיי. מאחר ואני בלוגרית שרגילה לאירועי אופנה וטיפוח מתישים ונטולי פואנטה, הופתעתי ללמוד מספר דברים מעניינים הנוגעים לקפה. למשל, הידעתם ש..

• רב סוגי הקפה שנמכרים בארץ הם תערובות זנים, בדיוק כמו שמן זית ויין. מאחר וגידולי קפה רגישים מאד לתנאי מזג אוויר וקרקע מומחי הקפה משנים את יחס הזנים בתערובות כל הזמן כדי לשמר את הטעם הקבוע לו מצפים הקונים.
• אנשים מגלים נאמנות חריגה לקפה שלהם ולא נוהגים לגוון או להחליף קפה באמצע החיים (כמו שצעקה עליי אמא אחת בישיבת הורים בתיכון פעם "את וההורים שלך תמיד חייבים להיות חריגים בהכל!").
• ערביקה הוא קפה הגדל באזורים גבוהים והוא מאופיין בחמיצות גבוהה. רובוסטה הוא קפה שגדל במקומות נמוכים ויש בו יותר קפאין וטעם חזק ועמוק יותר. אני שונאת קפה חמצמץ ולכן אשתה מעכשיו רק רובוסטה או תערובות שמכילות הרבה ממנו.
• במקום הראשון של שתייני הקפה בעולם ניצבים הפינים, מכל העמים. מסתבר שבסקנידנביה היתה בעיה רצינית מאד של אלכוהוליזם ואחת הדרכים שהממשל המקומי מתמודד איתה היא באמצעות מיסוי גבוה מאד על אלכוהול ומיסוי נמוך מאד על קפה. כתוצאה מזה, הם שותים המון קפה שחור (בלי חלב או סוכר, להבדיל מבישראל).
• עלית היא משווק הקפה הגדול ביותר כיום בברזיל, וזו אחת העובדות המוזרות ששמעתי בחיי.

הקרמה דה לה קרמה

בראש שלי, קפה עלית הוא הזוועה במרקם טלק ששומרים בפחית קטנה מאחורי כל השימורים בבית למקרה שיגיע איזה אורח שלא יכול לשתות קפה אמיתי. לכן שמחתי לגלות שהקפסולות האלה נותנות פייט ראוי למקוריות של נספרסו.

לצערי, לא יצא לי לטעום את עוצמה 10 אבל 9 ו-8 שקיבלתי במתנה מספקים ביותר באספרסו עם או בלי סוכר. בקפוצ'ינו, הם חלשים מעט עבורי אז אני משתמשת בשתי קפסולות (לונגו ועוד אספרסו) במקום בלונגו מאחת, כמו שאפשר לעשות עם הקפסולות החזקות של נספרסו (אלה בעוצמה 10-12). ה-7 חמצמץ וחלש מדי לטעמי, אבל חובבי הערביקה באירוע אהבו אותו. פלוס נוסף של הקפסולות של עלית הוא שהן מגיעות במיכל פלסטיק שניתן למחזר יחד עם בקבוקי השתיה, להבדיל מאלה של נספרסו שמגיעות במיכלי אלומיניום אותם יש לאסוף ולתת למחזור לחנות או לשליח שמביא את הקפה. את הקפה של עלית אפשר להזמין הביתה מהאתר והוא זול מזה של נספרסו. החבר'ה של עלית אמרו שהם עובדים על פיתוח קספולות מתכלות, מה שיהפוך את המוצר למוצלח עוד יותר בעיני.

אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה

ונסיים בסיפור נוסף על שרונות וקפה. בוקר אחר גררתי רגלי למטבח החברה בה עבדתי לחפש קפה וגיליתי על מכונת הקפה שלט בו היה כתוב שהיא מקולקלת והטכנאי בדרך. פלטתי צווחה קטנה והתחלתי להפוך את הארונות בחיפוש אחר קפה נמס. היו שם כל מיני סוגי קפה מטופשים שלא הכרתי ואחד אחד פסלתי אותם עד שהגעתי לצנצנת עליה היה כתוב באותיות גדולות "קפה קולומביאני אמיתי". קולומביאני כמו שהדודה שלי קולומביאנית אמרתי לעצמי והתכוונתי להחזיר אותו לארון כשלפתע נזכרתי שהדודה שלי באמת קולומביאנית ופרצתי בצחוק פרוע להחריד. וכך מצא אותי שם טכנאי מכונות הקפה מריירת ומגחכת עם ספל ריק ביד ומבט מטורף בעינים ואמר לי "תחזיקי מעמד, הרופא הגיע".

מה לבשתי לחתולר

ביום שישי נערכה חתולת המאה בין שני חברי האהובים והטובים אספתול ואורתול. לצורך כך התכנסנו, אני ו-350 מחבריהם הטובים ביותר, בבאר של סבא כדי להשתתף בשמחה ולאכול מטעמים כיד המלך. בלטה בהיעדרה בתם המזונבת של הזוג, חתולת הנזר לילר, שנאלצה להשאר בבית מפאת חרדת קהל. לא נורא לילר, העיקר שקיבלת חמגשיות עם שאריות טעימות. אני, כצפוי, ניצלתי את ההזדמנות ללבוש שמלה עם חצאית עטירת טול. 

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

עגילים מרזילי (ישנים)

תיק של אנטונלו סריו (ישן)

נעלים מגאפ

פשוט לא יאמן שכמעט מכרתי את השמלה הזו במכירה הקודמת שלי. למרבה המזל כמה מקוראותיי הקימו קול צעקה ועצרו אותי ברגע האחרון. מה הייתי לובשת לחתולר צהרים אם לא היה לי אותה? פיג'מה? או חס ושלום, שמלה בלי טול???

בכל מקרה, היא פה והכל בסדר והנה צילום של העגילים הנחמדים שענדתי ולצידם הילה פרחונית.

והנה אני והאכמונית מרימות קוקטיילילר לחיי הזוג המאושר. אני לא זוכרת מתי לאחרונה שתיתי כל כך הרבה אלכוהול בשעה מוקדמת כל כך, היק!

במהלך החופה, בחלק של דיצה רינה וכו' מישהו בקהל צעק "ולילר!". יתכן שהמישהו הזה היה אני. בכל מקרה, זו היתה החופה היפה ביותר שראיתי זמן רב וגם הרב היה על הכיפאק. הקהל היה מאושר וכל החוויה היתה מרגשת ביותר.

במידה ואינכם מכירים את חתול הלילר (או שאינכם חברים בקבוצת הפייסבוק הפופולרית The Dailylar), הנה היא מנסה להרע לדיוקנה שציירתי בכוחותיי האחרונים.

ובברכת מזל טוב לזוג הקשיש ואוי ואבוי לי על ששקלתי למכור את השמלה הזו אסיים. שבוע טוב לכולם!

אירוע המידות ההוגנות בקניון שרונים - סקירה והמלצות

הבוקר נפתח אירוע המידות ההוגנות של גאלה רחמילביץ' בקניון שרונים, שימשך עד יום שישי הראשון לאפריל. לרגל המאורע המבורך ארזתי את עצמי ובקבוק מים ואצתי רצתי לחטט, לצלם ולחפש את הבגדים היפים ביותר (לטעמי, מן הסתם) כדי להשוויץ ולהמליץ לכן, קוראות יקרות. 

בדומה לאירועים קודמים, תמצאו במקום אוסף מגוון של מעצבות (ומעצב יחיד שעובד עם שותפה) למידות שונות - מזעירות (יש שתי מעצבות שמעצבות עד מידה 40-42 אצלן לא ביקרתי) ועד נדיבות (בחלק מהדוכנים נמכרת מידה 60). המגוון נאה ואני מאמינה שכל אישה בעלת מידות, תהיה צעירונת או קשישה או כל דבר באמצע תמצא לעצמה בגדים שתאהב. בכל הדוכנים תמצאו מבצעים והנחות מיוחדות לאירוע.

לתשומת לבכן, להבדיל מבאירועים הקודמים של גאלה, הפעם האירוע נמצא במקום חשוף לקהל ולכן לא הרגשתי נוח למדוד בגדים בפומבי אלא רק בתאים. לכל מעצבת יש תא או שניים משלה והם סגורים ונוחים, אבל חם מאד בפנים.

לפני שנתחיל, אבקש להעיר שלא צילמתי אצל טליה כי כתבתי על הקולקציה שלה לאירוע לפני כשבועיים. יש עוד הרבה דוכנים בהם לא צילמתי מאחר ולא היו רלבנטיים עבורי, בעיקר בגלל שהסגנון לא מתאים לי, אבל יתאימו בהחלט לנשים מבוגרות יותר, או מסורתיות יותר, או צעירות יותר או רזות יותר ממני. מה שמזכיר לי את ההערה האחרונה, והיא שאני לובשת מידה 48-50 וגובהי 1.71 (כי תמיד יש מי ששואלת, ובצדק). ויאללה יצאנו לדרך.

נומה

הדוכן הגדול של נומה ממוקם בקומה הראשונה של הקניון קרוב לרזילי (זה, אגב, הסניף החביב עליי של רזילי עם המוכרות הכי חמודות). הבגדים של דנה עליזים וצבעוניים עם נטיה להיפסטריות. 

אני לובשת שמלת עופר ורודה

במידה 4 מתוך 4 

שעולה באירוע 279₪

השמלה קיימת גם בשחור חלק ובפסים ירוק-אפור ומעוטרת בכפתורים מקסימים במיוחד (בורודה הם בצורת סוסוני נדנדה). היא מחמיאה מאד, נוחה מאד ויש בה כיסים שזה תמיד פלוס.

אני לובשת חליפת חצאית וחולצונת משכית חסידה בחופשה

במידה 2 מתוך 4

שעולה באירוע 472₪ (לשני חלקי החליפה)

אני לובשת חולצת פורר 

במידה 2 מתוך 4

שעולה באירוע 183₪

את התיק שלי קניתי ב-My Urban Runway

החולצה הזו קיימת גם בסגול, שחור (אם איני טועה) ואפור עם אווירונים ידידותיים סגלגלים (כן כן).

מה שלא צילמתי ויקבל בקרוב רשומה משלו הן הפיג'מות החדשות של דנה בעיטור דגים מצוברחים וקפלים מלבבים שאין דברים כאלה. הפיג'מות האלה פשוט לא נורמליות.

Motif

הבגדים של הדס ממוקמים בקומה השניה של הקניון, ליד הכניסה למיס סלפרידג'ס. כולם נמכרים ב-15% הנחה לפריט ראשון ו-20% הנחה על השני.

אני לובשת שמלה דמוית עור 

במידה XL מתוך XL

שעולה באירוע 500₪

השמלה הזו מדגישה את הירכיים וסקסית להפליא מבלי לחשוף כל חזה או יותר מדי מהרגליים. ויתרתי עליה בצער כי חששתי שיהיה לי חם מדי איתה בקיץ (תמיד חם לי, אני זאת שמקפיאה את המשרד).

אני לובשת שמלה במידה L מתוך L

שעולה באירוע 612₪

השמלה הזו קיימת גם בבד דק ונעים בצבע ג'ינסי למראה. למרבה הצער, היא נטולת כיסים (אבל השבלוג מעודד נראות של שמלות בעלות מוגבלויות).

אני לובשת שמלה במידה L מתוך L

שמחירה באירוע 578₪

השמלה הזו צרה מעט עבורי באיזור החזה אבל היא ממש יפה, עם חיתוכים גאומטריים מגניבים בחלקה התחתון. היא מגיעה גם בבד משובץ בגוונים אפורים.

אני לובשת חולצית במידה XL מתוך XL

שעולה באירוע 330₪

החולצית מגיעה גם בגוונים שחורים-סגולים בבד שקוף והיא נעימה עד מאד.

נעמי פלוס

הדוכן של נעמי ממוקם בקומה הראשונה קרוב לכספומט של בנק הפועלים. נעמי ואני קבענו שאבוא לצלם בגדים בחנות שלה בעוד שבועיים-שלושה ולכן צילמתי בינתים רק את החולצה הזו, שמאד חיבבתי.

אני לובשת חולצה במידה 4 מתוך 5 (אם איני טועה)

שעולה באירוע 212₪

Two Tone

Two Tone הם צמד מעצבים שאני מכירה מרזילי. הבגדים שלהם הם One Size Fits Most וחלקם מתאימים לי וחלקם צרים לי מדי בזרועות (הזרועות העליונות והירכיים הם לרב נקודת התורפה שלי בכל הנוגע לבגדים שלא עוצבו במיוחד למידות גדולות). הם אמרו לי שהם עובדים על הרחבת השרוולים כדי שיתאימו למידות גדולות יותר, כך שיש למה לצפות. המחירים שלהם הם הגבוהים ביותר באירוע (למעשה, הם בין הגבוהים גם ברזילי) אבל הם יוצאי דופן בין המציגים בכך שהם פשוט מעצבים מה שהם אוהבים, בלי קשר למידת הלובשת. 

לצערי איבדתי את הפתק עליו רשמתי את מחירי הבגדים שצילמתי, אבל כל הבגדים שלהם נעים בין 600₪-1000₪ לפני הנחה לאירוע.

טולה

מאז שגיליתי את טולה לפני כשנה הפך המותג לאחד האהובים עליי בארץ. הבגדים שלהם פשוטים ומונוכרומטיים (יענו, אורבניים), מתאימים למגוון גילאים וסגנונות והגזרות שלהם מחמיאות להפליא. הם ממוקמים בקומה הראשונה של הקניון ליד החנות של אמה. 

אני לובשת שמלה במידה יחידה שעולה באירוע 263₪

וזו אותה השמלה בדוגמת פסים

אני לובשת גופיית סידני בלבן עם הדפס אנשים הולכים

במידה 3 מתוך 4

שעולה באירוע 200₪

הגופייה מגיעה גם בשחור עם הדפס דומה.

וזו שמלת נלי במידה 3 מתוך 3

שעולה באירוע 320₪

השמלה הזו מגיעה גם בכחול ובאפור-ירקרק והיא מחמיאה ונעימה להפליא.

אני לובשת שמלה מכופתרת לבנה במידה 4 מתוך 4

שעולה באירוע 375₪

וזו אחותה השחורה 

השמלות המכופתרות האלה תפורות לעילא ומחמיאות להפליא. הבד רך ונעים ונושם והן נופלות ברכות מסביב לגוף, פשוט תענוג. אם היינו בפתח העונה הקרה הייתי מניחה עליהן את טלפיי שאין דברים כאלה.

וכעת, נבחרי האירוע שלי:

הבגד הסקסי ביותר - שמלה דמוית עור של מוטיף, שהיא סקסית לאללה מבלי להיות חושפנית

הבגד הגזור הכי טוב (AKA הבגד המחמיא ביותר) - שמלות כפתורים שחורה ולבנה של טולה
הדוכן המאכזב ביותר - אילת לבן, כי ציפיתי ללבוש את הבגדים שלה והם היו קטנים עליי

הדוכן המצטיין בקטגורית "זה לא נראה כמו בגדים לשמנות" - Two Tone

פרס הפריט המצטיין לאירוע אביב 2016 - פיג'מת הדגים המבואסים של נומה, שהפכה אותי לג'לי רוטט מרב אושר

חזרו איתי הביתה (המון תודה לכל המעצבות שפינקו אותי ונתנו לי בגדים במתנה) השמלה האפורה הנהדרת של טולה, החולצה הכתומה עם הרוכסן הענקי של נעמי עליה קיבלתי המון מחמאות ובצדק, פיג'מות מהחלומות חולצת פורר ושמלה ורודה של נומה וטישרט שחור מושלם של מוטיף. את כולם אני בטוחה שתראו פה בזמן הקרוב במסגרת מה לבשתי היוםים.

ואתן, אל תהיו ביישניות! ספרו לי מה קניתן, מה הייתן רוצות לקנות ואילו מאפים אתן חובבות. אני למשל, נהנית מאד מהמיני פיצות האלה עם זיתים שיש לפעמים בלחמנינא.