מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות - חלק ב'

שלום רב שובכם חתיכים וחתיכות, הנה חלק ב' של חלק א' של מה לבשתי בשבעים מיליון השנים האחרונות. כל כך הרבה בגדים כל כך מעט זמן!

תלבושת לעבודה

מכנסים מאסוס שהפכתי לקצרים

חולצה של מוטיף (ישנה)

שרשרת של N2 (ישנה)

הבלאנדסטון הקדושים

איזה מזל שאפשר ללכת לעבודה עם מכנסים קצרים במדינה הזו, אחרת אני ורבים אחרים היינו מתים בשלוליות זיעה של עצמנו ואנשים שלובשים בגדים ארוכים לעבודה היו נאלצים לפנות את גופותינו והיו מתים בשלולית זיעה משל עצמם והכלכלה הישראלית היתה קורסת.

המכנסים האלה היו במקור מכנסים ארוכים בצבע מטריף וגזרה ממש לא מחמיאה מאסוס (רחבים בירכיים וצרים בקרסול, לא טוב בכלל). אחרי שניסיתי ולא הצלחתי למכור אותם, חשבתי לעצמי שכדאי לנסות להפוך אותם לברמודה ואני מרוצה מאד מהתוצאה.

תלבושת לעבודה

חולצה של קרמה קומה (ענתיקה)

ג'ינס מאסוס (ענתיקה)

כפכפים של People (שנה שעברה)

יומיים לפני שלבשתי את האנסמבל הזה (הו הו) קראתי בבלוג של לי וולף שהיא לובשת חולצות כותנה ארוכות בקיץ. הזעתי רק מהקריאה וחשבתי לעצמי "איזה כיף להיות רזה". למחרת ראיתי בסופרפארם בחורה, ששוקלת שליש ממני להערכתי, לובשת חולצת פסים כחולה מכופתרת ארוכת שרוולים מעל ג'ינס קצר עם כפכפים וחשבתי לעצמי "קיבינילפת, אני חייבת לבדוק את זה יעבוד גם עליי" וכך הגענו לתלבושת הזו.

בחרתי בחולצה ארוכה שתכסה את הג'ינס חלקית, כי למרות הכל, לא הרגשתי נוח להגיע למשרד בתלבושת קצרה מדי (אני אוהבת להבחין בין לבוש לעבודה ולבוש פנאי). השארתי את הכפתרים בתחתית פתוחים בשביל ההרגשה הנינוחה וקיפלתי את השרוולים הכי גבוה שיכולתי. להפתעתי, זה היה ממש נחמד וגם לא חם כמו שחששתי שיהיה. הלקח היחיד היה שבפעם הבאה צריך לעשות זאת עם חולצה ששרווליה רחבים יותר, כי אלה מאד צרים ולא יכולתי לקפל אותם קצר כמו שהייתי רוצה. בקיצור - 1:1 לשמנות מול הרזות.

תלבושת לחגיגת יומולדת

שמלה מאסוס (ישנה)

גופיה מנקסט

תיק של דניאלה להבי (ישן)

כפכפים מנקסט

את התלבושת הזו ראיתם כאן בעבר עם אביזרים שונים. גופיית הסבא נועדה לטשטש את המחשופים העצומים למדי שלה, מקדימה ומאחור וגם להקליל אותה טיפה. הלכתי על אביזרים בנמר וזהב כי איזה כיף זה אביזרים בנמר וזהב.

תלבושת לעבודה

חולצה מחנות מעצבים בלונדון

ג'ינס מאסוס

סנדלים של קלארקס

חגורה מאולתרת

את החולצה הזו קניתי שנה שעברה בלונדון מהסיבה הכי מטומטמת שאפשר לקנות חולצה - הייתי בחנות מהממת ונורא רציתי משהו משם והחולצה הזו היתה היחידה שעלתה עליי. גאוני ומצוין ללא ספק. בכל מקרה, אחרי ההתנסות הקודמת בכותנה ארוכה ג'ינס קצר חשבתי שיהיה נחמד ללבוש אותה סוף סוף. מאחר ומדובר בחולצה/שמלונת מרובעת חיפשתי חגורה שתצר אותה במותניים (יש לי כאלה בחיי) אבל כל החגורות (המעטות) שלי לא התאימו, ובסוף תלשתי ממראת חדר השינה את שרשרת הפונפונים שמקשטת אותה ואילתרתי ממנה חגורה. אנשים ממש התלהבו מהמראה הזה, אז כנראה שללבוש דברים שתלשת מהקיר זה אחלה רעיון. נסו ותהנו!

אני עובדת הרבה זה נכון

שמלה מנקסט

הבלאנדסטון הקדושים

שרשרת של פאולה לפידות

שמעו, מזמן לא התלהבתי מבגד כמו מהשמלה הזו. כבר שנים שאני מנסה למצוא שמלונת פרחונית בסגנון שלובשות הנשים בלונדון מתחת לסוודרים והמעילים שלהן ולא מוצאת את הגרסה המדויקת שתתאים לי. כל זה היסטוריה עכשיו, כי לפני כמה שבועות הזמנתי מנקסט שמלונת פרחונית שעלתה פחות ממאה שקלים ומונחת עליי בול והיא בדיוק מה שכל השנים אני מחפשת. לכן מיהרתי להזמין אותה בצבע השני בו היא קיימת, הוא זה שרואים בתמונה - מין נמר ג'ירפה לא ברור עם פרחים ורודים קטנים, הדפס שלא הגיוני בשיט אבל אני מרוצה ממנו עד מאד. השמלה צרה במותניים ומרווחת מאחור ואני אוהבת אותה ואת אחותה אהבת אמת. הידד!

נכון אני במעלית לעבודה

חולצה מרזילי

ג'ינס מאסוס (ישן)

שרשרת מאסוס

ילקוט מחשב מאמזון

כפכפים של People

למזלי, רב לקוחותיי מחזיקים בקוד לבוש קליל מאד למשרד, כך שגם כשאני מגיעה לאתר לקוח אני יכולה להתלבש בהתאם למזג האוויר בניגוד ללבוש מחוייט ונעלים סגורות. השרשרת הזו נחמדה בעיני. היא גסה למראה, עם חוליות גדולות, ויש לה שני גדילים שיכולים לבוא מקדימה או מאחורה - אחד מסתיים בכדור שמנמן (ויש לי עגילים שמתאימים לו בול) והשני בגוש אמטיסט. והאמטיסט מתאים בול לחולצה הזו, שלא רואים בצילום, אבל היא מפוספסת בסגול בהיר ולבן. בדיוק סוג הבגדים ששמנות לא מוצאות אף פעם. לשמחתי, מעצבת הבית של רזילי, מירית רודריג, שלרב עושה בגדים שלא יעלו לי על הזרת, עשתה את החולצה הזו במידה יחידה שמתאימה לי היטב. רזילי זו ללא ספק החנות שבה אפשר למצוא אוצרות כשאת שמנה, או מצויידת היטב, או גם וגם.

תלבושת לאופרה 

אוברול ממוד קלות'

זוכרים שבפעם הקודמת כתבתי על האוברול ממוד קלות' שאני צריכה למכור (ומכרתי באמת) שיש לו אח גדול ומושלם? אז תגידו שלום לאח הגדול. שילוב הצבעים הירוק רעל וורדרד סופר עדין שלו מהמם, המחשוף שלו מושלם, הוא צר במקומות הנכונים ורחב במקומות הנכונים ואני מתענגת בכל פעם שאני לובשת אותו (ולא נרשמו תלונות מאנשים אחרים). רק להוסיף שפתון ואת מוכנה ללילה באופרה.

בחיים לא תנחשו

חולצה של מוטיף

מכנסים של Lazy Oaf (קולקציה קודמת)

נעלים של פלאדיום

תיק של קורט גייגר

אני חושדת שמכנסי החתולים האלה הולכים רק עם חולצות חלקות, לבנות או שחורות. זה המחיר שצריך לשלם על מכנסים מחוייטים (יחסית) משופעים בחתולים, והמחיר מקובל עליי. את התיק הזעיר קניתי בדצמבר בלונדון בסייל של קור גייגר (עלה 49 פאונד במקום מאה ועשרים בערך) ולמרות שהוא חורפי לחלוטין, עם הטוויד ונוצות הפוקסיה המהממות שלו, חשבתי שלגיטימי לצוות אותו גם בקיץ לתלבושת כה מונוכרומטית. כל אחת וטעמה המה.

בסדר בסדר שמענו עליכם

חולצה של טולה

מכנסים של טולה

הבלאנדסטון הקדושים

שרשרת של N2 (ישנה כמו השבלוג)

מי פשטה על הסייל של טולה וקנתה לה מכנסיים וורודים מי? אני! את הטישרטים המושלמים של דניאל אני לובשת כבר שנתיים והם תמיד מחמיאים ונוחים להפליא (והשרוולים בדיוק באורך הנכון). המכנסיים הוורודים נעימים וגמישים אבל לא מדי ווורודים ויש להם צבע וורוד, וזה מוצא חן בעיני. את השרשרת יזהו ותיקי השבלוג, שכן היא קיימת יותר משהוא קיים וכיכבה פה הרבה בימיו הראשונים (למשל). השיער הלבן, כפי שאתם רואים, מתקדם היטב תודה.

בינתים הימים מתקצרים, בסופר ראיתי גוייבות והכרכום בחלוני הוציא ניצן ראשון. Fuzzy של גרנט לי באפלו מתנגן על הפטיפון מיום שבת וכולנו יודעים מה זה אומר - הסתיו מגיע. בקרוב נוכל ללבוש יותר בגדים ולהזיע פחות ואולי תהיה לנו הקלה קלה מכל הגודש המכביד הזה של הקיץ הישראלי. אני אסתפק בלהיות כבר אחרי הבחירות וחזרה בשגרה ואני בטוחה שאיני היחידה שחשה ככה.

מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות א'

היוש היוש מה טוב לבכם ביין? סבבה. אני, לעומתכם, חשבתי שיהיה נחמד להעלות רשומת "מה לבשתי" כדי לעודד את מאמציי הכנים לא להתלבש כמו סתם שמנה בקיץ, ואז קלטתי שלא עשיתי את זה מאז אפריל, כמדומני, ויש פה חומר לשלוש (כן, שלוש) רשומות. אז הנה הראשונה מביניהן - הידד! 

מה לבשתי להופעה של טריקסי

חולצה מנקסט

מכנסים של פרמה

נעלים של אדידס

אחחח טריקסי טריקסי, היא באמת פצצה מיוחדת במינה. בצילום כאן היא בדיוק חתמה לי על התקליט שלה (נראה לי שאני היחידה שקנתה דוקא תקליט בדוכן המרץ'). בכל מקרה, מכנסי הניצנוצאז' האלה הם מהמותג של ניקולט שרידן וגבי פרש זכרונו לברכה (הן הודיעו על חיסולו לא מזמן). הם שכבר בארון שלי קרוב לשנתיים לפני שסוף סוף לבשתי אותם, אבל אני שמחה שנסיונותי למכור אותם עלו בתוהו כי הם מחמיאים ומושכים תשומת לב הרבה יותר ממש שהייתם מצפים ממכנסים גבריים רחבים, יתכן שזה קשור לעובדה שרואים את הניצנוצאז' פוקסיה שלהם בעין בלתי מזויינת מהירח.

תלבושת לפיקניק יומולדת 

שמלה של דנה סידי מרזילי

אדידס i5923

השמלה הזו היא שמלה במידה יחידה שהתפתיתי לקנות בגלל הכתפתיות המכווצות המהממות. אבל יתכן שההיבריז שלי גבר עליי, כי היא גורמת לי להראות כמו שק תפוחי-אדמה וגם צרה טיפה במשמני השחי. אני חושבת שאאלץ למכור אותה למישהי רזה במעט או הרבה ממני (אם יש קונה בקהל, מוזמנת לפנות אליי). נו שוין! את האדידס i5923 יש לי בכמה וכמה צבעים והן סניקרז נוחות להפליא להליכה, שמגיעות באינסוף שילובי צבעים פרקטיים יותר ופחות. שווה לנסות!

אני לובשת

טישרט אמריקאי כלשהו

מכנסים מאסוס

הבלאנדסטון הקדושים

המכנסים הקצרים האלה הם מהקניות הטובות ביותר שלי באסוס בשנים האחרונות, אני פשוט מטורפת עליהן. הן במידה שלי, יושבות גבוה והדוקות למדי במותן, אבל נראות עצומות למטה והשילוב הזה עם הצבע הורדרד-סגלגל שלהן פשוט מהמם בעיני. אני הולכת איתן לעבודה בעיקר, שכן בעיני הן נחשבות מחוייטות ואני רוצה לראות מי יעז לקרוא עליי תיגר בענין זה.

אני לובשת

שמלה של מאיה בש

סניקרז של פלאדיום

תיק מקורט גייגר בלונדון

הבגדים של מאיה בש פשוטים למראה אבל תמיד מתחבאת בהם איזו הפתעה נחמדה. במקרה הזה אני לובשת שמלת טישרט אפורה ומרובעת למראה שבגבה מתחבאת בחורה שלובשת חולצת טישרת אפורה ומרובעת למראה. מה רע? 

תלבושת ליומולדת של ליפז

שמלה של דנה סידי מרזילי

כפכפים של בגבון (ישנים)

אוח השמלה הזאת, כל מי שרואה אותה מתעלף ובצדק. היא מהפאקינממת, על תפח שרוולויה וגזרתה הרחבה אך מתהדקת. גם היא, כמו קודמתה פה למעלה, מגיעה במידה אחת וגם היא לא מיועדת לנשים במידתי אבל להבדיל מאחותה שלא מחמיאה לי בכלל, השמלה הזו נראית כאילו נתפרה עבורי. ראיתי צילומים שלה על דוגמניות יפות ממני פי מיליון ועדין, אם תסלחו לי, עליי היא נראית טוב יותר. מה הפלא שאן שרלי פינטזה כל נעוריה על תפח שרוולים?? בואו נראה עוד תמונה, אוי היא כה יפה.

אני לובשת

אוברול ממוד קלות'

אדידס i5923

יופי שרונה, כתבת שיש לך את הנעלים האלה בכמה וכמה צבעים והנה הן שוב באותו הצבע שמופיע למעלה. אני מניחה שאנחנו צריכים לשמוח שאני לא נועלת פה בלאנדסטון! גם כאן מדובר בבגד מבד נעים להפליא, שיש לי את אחיו הכמעט-תאום בצבע אחר, רק שהכמעט-תאום מתאים לי כמו כפפה וזה פחות. לכן אני חושבת שגם אותו אמכור, אז אם יש קונה בקהל - דברי איתי! בכל מקרה אפרסם את הבגדים למכירה בדף הפייסבוק של השבלוג. את אחיו הגדול והיפהפה תפגשו ברשומת "מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות ב" שאפרסם בהמשך השבוע.

למחפשות רעיונות למילבש, אני מעדכנת את האינסטושבלוג בתדירות גבוהה משמעותית מזו שאני מעדכנת פה אז שווה לעקוב.

בגדים בגדים בגדים באורז ושעועית

שולם רב שובכי ציפורות וציפורים נחמדות ונחמדים. בזמן האחרון הייתי עסוקה מאד ולכן המעטתי בשבליג. אך לקראת חג האביב המתקרב, חשבתי שיהיה נחמד לשתף כמה תלבושות שחיבבתי מהשבועות האחרונים. לתשומת לבכם, מאז פורים אני מתכננת רשומה על התחפושת שלי ויש סיכוי לא רע שאולי לא אשכח לעשות את זה או שכן או שלא במהלך חול המועד. זו באמת היתה תחפושת נהדרת במיוחד. ועד אז, הנה כמה תלבושות מורכבות פחות.

תלבושת לעבודה

חולצה של טולה

מכנסים מנקסט

סריג מנקסט (ישן)

נעלים של אדידס מאסוס

כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, אני מאוהבת לחלוטין בנעלים הוורודות אדומות האלה ובשילובן עם מכנסים ורודים (לא בתמונה) ואדומים (כן בתמונה). בגדול, אני חושבת שצבעים כאלה ראוי ללבוש רק עם חולצה לבנה, אבל בפועל אין לי כמעט חולצות לבנות ולכן ציוותתי את הפסים האלה, אותם השמדתי בתחילת השבוע האחרון בעזרתה האדיבה של מנת פסטה ברוטב שמן זית צהוב במיוחד. יהי זכרם הנחמד ברוך.

תלבושת נוספת לעבודה

מעיל מאסוס (ישן)

צעיף מאנתרופולוג'י (ישן)

חולצה של מותק

ג'ינס מאסוס

סניקרז של פלאדיום מסטורי

עד לאחרונה זו היתה התמונה המחובבת ביותר באינסטושבלוג וגם עליי היא חביבה מאד. התלבושת פשוטה אך מגניבה ומרמזת כי בחניון הבנין ממתין לי הארלי עצום (וללא ספק אין לי הארלי עצום, למרות שממש ממש בא לי). הג'ינס רחב וכהה, החולצה מפוספסת באלגנטיות והמעיל.. טוב מעיל אופנוענים זה קלאסיקה. לפעמים הכי פשוט זה הכי טוב.

אני לובשת

שמלה של טל שנפלד

ג'ינס מאסוס

אותם הסניקרז של פלאדיום מלמעלה

הדבר היחיד שהיה הופך את השמלה/טוניקה הזו לעוד יותר מושלמת זה ויתור על כריות הכתפיים (מאיפה חזרו אלה לאופנה פתאום? מה עוד ימציאו??). אני הייתי מוציאה לה את הכריות ומקצרת את השרוולים אבל וואו, איזה כיף ללבוש אותה והיא כה חתיכית. טל היא בהחלט מעצבת שכדאי לעקוב אחריה.

עוד תלבושת לעבודה

חולצה מ-Story

מכנסים של Lazy Oaf

אותן הסניקרז מלמעלה

אני לא רוצה לשמוע ציוץ מכם על הנעלים, אחרת אני אחזור מיד לבלאנדסטון. ועכשיו, קלטו קטע ביזארי - לפני כמה ימים הלכתי ברחוב עם חברה ולפתע ראיתי בחורה שמנה לובשת חולצה שחורה ואת המכנסים האלה ממש! חברתי ואני עצרנו (את עצמנו, לא היינו ברכב) בחריקת בלמים ותהינו מה קיביניתחש הולך פה, שכן מכנסי החתולים האלה לא נמכרים בארץ ולא ציפיתי לראות שמנות אחרות לובשות אותם. חברתי חושדת שנתקלנו בדופלגנגרית שלי, אבל אני לא מסכימה שכן לא יעלה על הדעת שהדופלגנגרית שלי מסתובבת בתדר. בכל מקרה, זה קרה באמת ומאז לא נרגעתי וזו, מסתבר, התמונה הכי מחובבת בתולדות האינסטושבלוג.

תלבושת לבילוי מארץ הבילויים

חולצה של טליה

קומבניזון מפריימרק

אותו הג'ינס מאסוס

מגפיים של נייקי מסניקרבוקס

מיד כשראיתי את החולצה הזו אצל טלי, ידעתי שהיא תתאים בול למגפיים החלליים שקניתי בסניקרבוקס לפני כמה חודשים. היא עשויה מבד צוללנים מחוספס ויש בה משהו סקסי ומחמיא בטירוף. כאן לבשתי אותה מעל קומבניזון, אבל היא מתאימה להפליא עם מכנסים גבוהים עם פופיק ומבליטה את החלק הצר ביותר בגוף השרונה, שהוא המותניים. אין ספק שטלי מייצרת את הגזרות המחמיאות בארץ. חבל שהחצאית התואמת היתה צרה עליי. כלומר, היא נראתה פגז קומפוט אבל הליכה, ישיבה או נשימה בזמן לבישתה לא באו בחשבון. אני יודעת, אני יודעת! הדרישות שלי מוגזמות. סליחה.

שיחוק רציני, הנייקי האלה. אני מאד מרוצה מהן

אסיים באיחולי חג שמח, קנודעלים טעימים מכל המינים ואביב פורח ונעים לכולם! אם במהלך הפסח אכתוב על פורים, יש סיכוי מצוין שעד שבועות אספיק לכתוב על יום העצמאות, וזה יהיה כל כך נחמד.

לשנה הבאה בג'רוזליים

2019 שמחה לכולם! האם, כנהוג במקומותינו, קיבלתם החלטות לשנה החדשה? לחזור למידת הג'ינס של התיכון? להתמנות סוף סוף למנכ"לית? להביא לעולם ילד בכור? להתחתן עם מייקל נסיך מולדביה? באשר לי, אני חושבת שהגיע הזמן להתחייב לעדכן את השבלוג פעמיים בחודש וגם מקווה לפגוש את יהויפלין (ראו ערך, הממ אולי אעדכן את התמונה באמת) בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנה, מה שאומר שיש סיכוי של 50% שאממש 50% מהחלטותיי לשנה החדשה, ותודו שזה גבוה בהרבה מסיכויי להוריד 20 קילו ממנכ"לית בכורה.

בכל מקרה, הצעד הראשון הפשוט ביותר בדרכי להחלטה מספר אחת הוא להעלות מה לבשתי בתשעת אלפים השנים האחרונות, וזאת אעשה תכף ומיד. 

תלבושת לתאטרון

חולצה של טולה

מיזע אפור של נקסט (לא מצולם אבל היה קר בחוץ)

חצאית מאסוס

סטן סמית אפורות של אדידס

שמעו, חצאית הניצנוצאז' הזו בוהקת בקנה מידה לא סביר בשיט. במונית בדרך לתאטרון היא עשתה מופע אורקולי שהיה משכנע את כל עדת ישראל להשמיד את עגל הזהב (ולעבוד אותה במקום). היא כל כך נוצצת שכל מי שמסתכל עליה ישירות מתעוור מיד. היא כל כך נוצצת שרואים אותה מהירח בעין בלתי מזויינת. הדרך היחידה שאני מכירה להתמודד עם בגד כזה היא להקיף אותו בפריטים האפורים ביותר שיש לי ברפרטואר. הטישרט האפור של טולה היה בכביסה אז הלכתי על שחור במקום. במקום מעיל לבשתי מיזע גדול ואפור כהה נטול כל קישוטים והלכתי על נעלים ועגילים מינימליים ככל האפשר. התוצאה - אש יא גולש!

תלבושת ליציאה קז'ואלית

גופיה של טליה

שמלה של חיה ניר לכתומנטה (יד שניה)

ג'ינס צמוד מנקסט

הבלאנדסטון הקדושים

לעתים קרובות שואלים אותי שרונה, איך את לובשת כל מה שבא לך וזה עדין נראה הגיוני? התשובה היא - צמדו כל בגד, לא משנה מה הוא, עם הנעלים הכי גסות שיש לכם ואז הוא יהפוך למשהו אחר וסביר במידה לא סבירה. אני נוהגת לעשות את זה עם הבלאנדסטון הקדושים או עם סניקרז (עדינות או מטורללות, תלוי בבגד). עכשיו קניתי בלונדון, אגב, מחוכים ושמלה ויקטוריאנית מתחרה בצבע קרם. חכו לראות איך אני משלבת אותם עם ג'ינס קרוע ובלאנדסטון. 

השמלה בכל מקרה, שקופה ומהממת ואסימטרית ואני פשוט לא מאמינה שכתומנטה, שהיתה בולעת את משכורתי כשהייתי בת עשרים וקצת, היא עכשיו וינטאז' ועוד כזה נדיר. קניתי אותה מחברה שירדה המון במשקל (נבלה!) והחליטה בעקבות זאת להחליף את כל המלתחה (שתהיה בריאה!) ואני חוגגת עליה שחבלז.

תלבושת לפגישות 

מכנסים של טולה

חולצה של מוטיף

מיזע מנקסט

תיק של Lazy Oaf

הבלאנדסטון הקדושים

אני אוהבת מכנסים רחבים, כידוע, ואלה החורפיים החדשים של טולה מוצלחים ביותר, מה גם שזה הבגד היחיד שיש לי בצבע הזה. חשבתי שיהיה נחמד ללבוש לעבודה שילוב של ורוד וחום חיוורים מאד ואכן כך היה. התיק הוא מקולקציית החורף של לייזי והוא דומה לדוב עם פרצופים, שזה אחלה. בנוסף לאוזניים יש בו מקום רב להפתיע ורצועה ארוכה מאז שמתאימה לאלכסון גם לשמנות/גבוהות כמוני.

דיס דוב איז גואינג פלייסז

תלבושת ליום עבודה

שמלה של לוקיטה

סריג של טולה

צמודונים מנקסט

בחיים לא תנחשו אילו נעליים

טוב, מה אתם רוצים ממני? קניתי את הנעלים האלה בגלל יהויפלין ואז גיליתי שהן הדבר הכי נוח בעולם ומתאימות לכל הבגדים שיש (למרות שיש לי חברה שחושבת שהן גבריות ומגעילות) ועמידות לגשם וממילא 90% מהוויוורק נועלים בלאנדסטון. אקיצר, תתמודדו. בכל מקרה, אני חושבת שאני צריכה ללבוש יותר שמלות קצרות. במיוחד כשהן עשויות מבד שמיכי כמו זו של לוקיטה.

תלבושת לביקור בכפר

מכנסים של טולה

חולצה של טולה

קימונו מבל וסו

אוי שכחו מזה

אוי הקימונו הזה. כמה שרציתי אותו, ואז קניתי אותו, ואז לא הצלחתי ללבוש אותו כמעט שנה כי לא היה מזג אויר מתאים! כשקריר הוא דק מדי, כשחם אין סיכוי שאערים על עצמי שכבה מיותרת. בקיצור, הוא שכב בארון ובכה עד שביום שישי אחד בתחילת דצמבר היה פתאום מזג אויר מושלם לקימונו ועוד ביום שתכננו לנסוע למכירה בכפר, שם את פשוט יודעת שכל הנשים ילבשו קימונואים ויענדו שרשראות זהב עדינות מוערמות כאלה. אז כן, זה בגד שלובשים פעם בשנה, אבל כמה מחמאות שקיבלתי עליו ווי ווי.

מה לובשים בלונדון בדצמבר 

ג'ינס מאסוס

מעיל עצום מאסוס

חולצה של מותק

עזבו אותי באמא'שכם

שמעו, המעיל הזה מעיק ברמות כשצריך להחזיק אותו (הסתובבתי בפריימרק עם עגלה מלאה במעיל ועליה מגדל מאוזן היטב של פיג'מות רכות ותחתונים 100% כותנה שעולים בארץ פי 10 וזה לא היה דומה לנוח אפילו) אבל ברב המקומות בלונדון יש מקומות ייעודיים למעילים ובחוץ היה קור כלבים. לפיכך, ולאחר שהמעיל שלבשתי לפולין וגרמניה שנה שעברה החזיר נשמתו לבורא, זו הוכיחה את עצמה כקניה מעולה, מה גם שקניתי אותו בסייל מטורף באסוס שנה שעברה. מה שכן, אני בספק אם אין פעם אלבש אותו בישראל.

תלבושת לשיטוטים בלונדון

סוודר של Lazy Oaf

כובע וצעיף ישנים מלא זוכרת איפה

ג'ינס מאסוס

ילקוט מאמזון

עם הפה הזה אתם מנשקים את אמא שלכם??

זה לא שלג, זו פיקציה. גאון כזה או אחר הציב בכיכר בשוק קמדן מכונת שלג וכל העוברים והשבים דרסו זה את זו כדי להצטלם תחתיה. בכל מקרה, ביום הזה החלטתי, בידיעה שאני עומדת להסתובב בתוך ומחוץ לשוק במשך שעות, שאין בכוונתי לסחוב את מעיל הכבירים ביד ובחרתי לסכן נפשי עם סוודר עבה בלבד. זה הלך לא רע למען האמת, בפרט שידעתי שלפני שנצא שוב בלילה נחזור למלון ואוכל להתאחד עם מעילי שניה לפני שאהפוך לנציבת קרח.

הסוודר, במידה ולא הבחנתם, מעוטר בהמבורגר עם מצב רוח מצוין.

הוא חושק בי או סתם מרוצה לראות אותי? טבעוני בכל מקרה הוא לא

תלבושת לשנה החדשה

סוודר מאסוס 

ג'ינס מאסוס 

עגילים של פאולה לפידות

נשבעת לכם שנעלתי סניקרז של D.A.T.E

את השנה החדשה יש לקדם עם חברים אהובים וכך עשיתי במהלך כל יומה האחרון של שנת 2018. את הסוודר הענק והרך עד גיחוך הזה קניתי במחלקת המידות הגדולות לגברים של אסוס, מה שבא ללמדנו. מענין שהטעם שלי השתנה עד כדי כך שאני ממש סבבה עם ללבוש בגדים של תיכוניסטיות, מה שדעתי לא סבלה במשך עשרים ומשהו השנים האחרונות.

כפי שאתם רואים, אני ממשיכה בנחישות לגדל את שיער השיבה שלי

אם שרדתם עד כאן, כל הכבוד לכם ושנה טובה! את האיסנטושבלוג, אגב, אני מעדכנת בתדירות קבועה לחלוטין ואתם מוזמנים לעקוב אחריו במידה וטרם עשיתם זאת, דבר שיעזור לכם לנהל מעקב סטטיסטי אחר כמות הפעמים שאני נועלת אוי לכו תציקו למישהו אחר.

ורודה אני ונאווה בנות ירושמשהו

לאחרונה, אודה ולא אבוש, אני מעמיסה וורודים. זה התחיל בזה שאני ורודה, המשיך בכך שרכשתי סוף סוף סנדלים למרות (ואולי בגלל) שהם ורודים ונגמר בתיק ורוד אחד אותו אני גורבת לאחרונה מסביב לשעון. אז אמנם לא כל התלבושות שתראו ברשומה הזו ורודות, אבל הן הולכות ומוורידות לקראת הסוף שהוא סוג של קרשנדו שלא ברא השטן. מוכנים לראות מה לבשתי בזמן האחרון? יפה וטוב, הנה אנו מתחילים.

תלבושת ליום עבודה 

סרבל של לוקיטה

מגפוני בלאנדסטון

האוברול הזה מצוין לעונה החמה כי הוא דק ודומה לשמלה אבל מגיע עם הפרדה בין הירכיים השמנות, הידד! עם זאת, הבנתי לאחרונה לזוועתי שהמגפונים האהובים עליי הם ככל הנראה הסיבה לכאבים עזים בכף הרגל מהם סבלתי בחודשים האחרונים (שהתחילו ביום שקניתי אותם ועברו לאטם במהלך שלושת השבועות האחרונים, בהם לא נעלתי אותם - ואם זה לא רמז..). אני לא יודעת למה קוללתי בחוסר התאמה לנעלים שאמורות להיות מהנוחות ביקום ותוהה אם יש סיכוי להצלה או שהגיע הזמן להמיר אותם לאגרטלים. אני צריכה לחשוב על זה.

תלבושת ליציאה

שמלה מאסוס

גופיה של אתא

שרשרת מה. שטרן

סניקרז של נייקי

זוכרים שאמרתי שאלבש את השמלה שקניתי לפורים עם גופיית סבא וסניקרז? אז הנה, עשיתי זאת ונהיתי מכל רגע. אין בעולם כולו דבר מלבב יותר מטול טול וטול ואתם יודעים את זה.

תלבושת לאירוע חגיגי

שמלה של דנה סידי

גרבונים

מגפיים איטלקיים כלשהם (משנת טיכו)

עגילים מאסוס

זה הזמן להודות לאל, קוראים יקרים, שהתמונה לא באמת משקפת כמה שהשמלה הזו מנצנצת. למעשה, המשכתי לנקות את השובל שהשאירה אחריה שבוע אחרי שלבשתי אותה. אבל מה זה לעומת ניץ נוץ וכיסים נוחים לשים טישו (אני אוהבת טישו).

תלבושת ליומולדת של ליפז

חולצה של Pink Clubwear (ישנה)

מכנסונים מגאפ

עגילים מזארה

תיק של COS

סניקרז של נייקי

חגיגת יום ההולדת של ליפז נערכה בסיום שבוע מתיש במיוחד עבורי ונזקקתי לשיפור מיידי של מצב הרוח לרגל המסיבה. לאחר חצי שעה של חיטוטים מתישים ומדידות אינסופיות לכאורה של בגדים שלא התאימו או ביאסו אותי או גם לא התאימו וגם ביאסו אותי, שלפתי את חולצת הפלא הזו והופ חזר האור לעיניי. אין בקרב הרואים (ואני חושדת שגם בקרב לקויי הראיה) אדם שנותר אדיש לנוכח החולצה הזו וזה נחמד. היא אמנם מבליטה את הבטן אבל למי אכפת, כשהיא כה ורודה ומרופרפת ואסימטרית. ממש תענוג ללבוש אותה והייתי עושה זאת לעתים קרובות בהרבה לולא היתה מסוג הבגדים ש-once ראית לא שכחת וככזו מחייבת לבישה באינטרוולים ארוכים.

תלבושת ליום פגישות

חולצה של טולה

מכנסים מאסוס

אותן הסניקרז מאותו הנייקי

אני מודה שהתלבטתי אם הגיוני ללבוש שילוב צבעים כזה ליום ליום שעיקרו פגישות בנושאי עבודה, אבל לבסוף החלטתי שכן כי חם מדי ללבוש בגדים כהים, כהרגלי בנוהל. החולצה אמורה היתה להיות טישרט בגזרה צרה ופשוטה יותר מפוספס באדום ולבן, אבל כשהוצאתי אותו מהארון גיליתי שהפתעה! זו לא החולצה שחשבתי, ובשלב הזה כבר היה מאוחר מדי להחליף למרות שהחולצה עליה תכננתי מתאימה יותר לחום התל אביבי. נו, שאלה יהיו הצרות שלי.

תלבושת לחתולדת

טוניקה של Magpie Goose

מכנסונים מאסוס

עגילים שליפז הביאה לי ממתנה מברלין

נעלים מסטורי

לחתולדת הגעתי אחרי ארבעה ימי מחלה מתישים, כשאני נטולת מיץ במפרשים וצמאה לחברת בני אדם. מאחר וכך, ויתרתי על השמלה הארוכה שתכננתי ללבוש במקור והלכתי על שילוב פשוט אך מזניב של הטוניקה המנצחת הזו, שקניתי שנה שעברה, עם מכנסונים שחורים חצי שקופים וכפכפים שוורודים במציאות הרבה יותר מבצילום הזה. מה רבה היתה השמחה כשהתברר שליפז, שבדיוק חזרה מנסיעה לברלין, קנתה לי במתנה עגילי ענק סגלגלים ורודים צהובים בצורת פרחים ועניינים שהתאימו בול לתלבושת. החתולדת היתה כיפית, נעימה ומפייסת (ביני לבין העולם, איתו הייתי ברוגז בשל מחלתי שעלתה לי בדדליין אחד לפחות) וחזרתי הביתה עייפה אך מרוצה.

למקרה שתהיתם, אגב, זו העוגה שליפז הכינה לכבוד החתולדת. אין מילים לתאר עד כמה חתולת השמחה ובאי הערב ציווחו למראה ומטעם עוגת הטריקסי מטאל הזו!

לפני סיום, אציין שהתחלתי לעבוד על סדרת רשומות שתהווה מעין מורה נבוכים לתפקידים בעולם ההייטק, מסוג הדברים שרבים מחבריי הצעירים מחפשים ומתקשים למצוא. הרשומה הראשונה תתפרסם פה בקרוב. ועכשיו, ברשותכם, מחכה לי במיטה מגזין היסטוריה חדש ובו מאמר על המוות השחור, אותו אני מתה לקרוא כבר מאתמול ווהוהו!!!

חולצה מטיילת בוואדי

מן האירוניות הגדולות של זמננו היא, שהתיישבתי לכתוב רשומה על חולצות כשאיני לובשת חולצה. ולא סתם רשומה על חולצות היא זו, אלא רשומת חולצות ישראליות למהדרין לקראת יום העצמאות השבעים למדינת ישראל הבא עלינו לטובה!

מנהג רווח אצלי הוא לשנות את דעתי אחת ל, ולאחרונה התחלתי לחבב טישרטים מודפסים לאחר שנים ארוכתו שלא סבלתי אותם (אני חושדת שזה קשור בפיונה). מאחר וזאת, יצאתי לצוד. ואת הטישרטים שלי אני אוהבת כמו שאני אוהבת את הגברים שלי, כלומר מתאימים לי, חתיכים, יוצאי דופן, אינטליגנטים ודוברי עברית כשפת אם. לשמחתי המפתיעה, מצאתי לאחרונה שני מקורות לחולצות מוצלחות במיוחד שמתאימות לתיאור זה בדיוק.

החולצה הכי מבוקשת בעיר

חולצה של Tres

סריג של טולה

מכנסים מאסוס

נעלים משופרא

תתעלמו מהשיער

תאמינו או לא, אבל החולצה הזו היא באמת החולצה הכי מבוקשת בעיר. טרס הצליחו, זה קיץ שני ברציפות, לעצב חולצה שכל היפסטר, פאשיוניסטה ובלוגר\ית בשנק\ל יתנו חצי נשמתם כדי ללבוש. אני לא יודעת מה הקונספט השיווקי שלהם, אבל אני יכולה לומר לכם שהלוגו של מועדון החברים התל אביבי מצליח ליצור אווירת קופקבנה מחד וגאווה תל אביבית מאידך בו"ז. הגרסה הוורודה שיצאה עכשיו חמודה אף יותר בעיני ומפרגנת לנשות תל אביב הגנובות (היוש!). החולצות מגיעות עד מידה L, שאני לובשת פה. מי יודע מה נדיבה היא לא, אבל לאחרונה קיבלתי את המכנסים האלה עם החגורה הרחבה והמכנס הרחב, והם כל כך רחבים שאין כמעט ברירה אחרת מללבוש אותם עם חולצה צרה בפנים.

החולצה שאבא בחר בשבילי
חולצה של משפט אחד ביום

ג'ינס מנקסט

נעלים של בלאנדסטון

לב גרוסמן מ-Lazy Oaf

עגילים מאלוהים יודע איפה

כששמעתי שמשפט אחד ביום התחיל להדפיס חולצות עם משפטים בעברית, צהלתי ופתחתי בריצת אמוק חיננית למכירה קצרת המועד ומוגבלת המהדורה (500 חולצות בלבד) שנערכה במלון קטן בתל אביב. כשהגעתי לשם מצאתי אוסף נחמד, אך לא ממש רלבנטי עבורי, של משפטים מודפסים על חולצות. היו הצהרות אהבה לפיצה (אני לא אוהבת פיצה) והיו חולצות עם מילים כמו מאמי (שלא מתאימות לי). היתה חולצה שכתוב עליה מוגזמת, שנראתה לי סחית רצח, וחולצה שכמעט התאימה לי ועליה כתוב מי שטוב לו ושמח שיסביר (אני נוהגת לומר מי שטוב לו ושמח ווט דה פאק, שזה דומה אבל שונה).

את החולצה עליה כתוב תתאהב בי כבר רציתי מאד מההתחלה, אבל היא אפס בסוף לא מצא חן בעיני בכלל. אני לא אוהבת לקלל אנשים ובטח לא כאלה שאני מאוהבת בהם. להבדיל מבנים שהוסללו מלידתם, אני לא מאמינה שמשיכה בצמה היא הדרך הטובה ביותר לליבו של חתיך שחבל"ז. חצי שעה מרחתי שם בהתלבטויות איזו חולצה לקנות עד שדימיתי לשמוע, מעבר לקבר, את פפישו קורא אליי קחי את החולצה כבר, מי שלא מתאהב בך הוא באמת אפס. וכשאבא אומר לי לעשות משהו אני עושה.

דבר אחד בטוח, אף אדם לא נשאר אדיש לחולצה הזו

הנה המלצה קטנה לפני שאני עוברת לחולצה הבאה - תחשבו טוב טוב כשאתם יוצאים מהבית בבוקר לבושים בחולצה הזו אם יש סיכוי שתמצאו את עצמכם מתישהו במהלך היום בדייט, כי זה קרה לי וזה היה מביך במידה שאין לתאר (וכמעט נגמר בדו-קרב).

חולצת שרונה

חולצה של משפט אחד ביום

ג'ינס מאסוס

סריג של טולה

שרשרת פודינג מאטסי

נעלים משופרא

זו החולצה הראשונה שבחרתי במכירה. להבדיל מהראשונה שהראיתי לכם, לגביה התלבטתי חצי שעה כמעט, לזו הושטתי יד מיד כשראיתי אותה. גם פמיניסטית, גם שנונה וגם במידה XXL ועשויה מחומרים טבעיים בלבד? למען השם, זה אני בחולצה!

החולצות של משפט מגיעות ממידה XS עד XXL (שאני לובשת במידה 50) ובקרוב תפתח חנות מקוונת של המותג, מה שעלול להביא לגרום להצפה של השוק בחולצות האלה ולי להפסיק ללבוש אותן, אז אני מתכוונת להנות מהן כל עוד הן נדירות.

עובדה הידועה לקוראי השבלוג הוותיקים היא שהעברית חשובה לי מאד. אני משתדלת לעברת כאן כמה שיותר מונחים לועזיים וכשאני משתמשת במונחים כאלה, אני עושה זאת מבחירה מודעת ומנומקת. אני שמחה שיש סוף סוף מישהו שמייצר חולצות עבריות למהדרין, ואם להיות כנה סחיות היא תופעה ישראלית רווחת שיש לה מקום, כך שגם הדגמים הסחיים מוצאים חן בעיני.

מה שכן, אני לא מרוצה מהשימוש במונח "טישרט" ולכן אשמח אם תעזרו לי לחשוב על חלופות עבריות ראויות, כאן או בדף הפייסבוק של השבלוג. יום עצמאות שמח לכולכם, קוראים יקרים. נהיה אשר נהיה - סחים, חננות או היפסטרים, כולנו אחים ואחיות והמדינה הזו שייכת לכולנו. מי יתן ושנת השבעים ואחת למדינה תחגוג סובלנות, חברות וערבות הדדית ויגיע כבר הסוף לאווירה העצובה והמשתקת בה אנו חיים בשנים האחרונות.

Winter Is Coming

אתן זוכרות איך היינו שמנות בראשית שנות האלפיים, כשבשום חנות לא היו בגדים בשבילנו חוץ מבסניפי משמין לי, שמכרו אוהלים שחורים-אדומים במחירים שלא ברא השטן, ומי שלא רצתה לשלם את המחיר נאלצה לבחור בין בגדי גברים מהסופר לתחפושת ליצן אקרילית משוק בצלאל? ובכן, הימים האלה חוזרים להידפק על דלתותינו והם לא מביאים איתם תפוחי אדמה, אז תתכוננו. 

ביקור בשבוע המידות הגדולות, שנפתח היום במתחם יד חרוצים בתל אביב, הותיר אותי מיואשת. לראייה, אין בי יותר הכוח לכנות אותו אירוע המידות ההוגנות, כפי שנהגתי בפעמים הקודמות. הרמזים המטרימים ניכרו כבר באירוע הקודם שנערך ביולי. כבר אז הצטמצם מספר המשתתפות, נוספו מוכרי שמעטס ויחס אביזרי האופנה למעצבים החל להתערער. באירוע הנוכחי, נאלצתי להתאמץ ממש כדי למצוא בגדים שרציתי במתחם הקטן העמוס במוכרי תכשיטים וקרמים לשיער ומנוקד בדוכני מעצבים בודדים, שמרביתם מציעים בגדים שלא הייתי לובשת ללוויה של עצמי.

לנשים בעלות טעם אופנתי כלשהו, אין מה לחפש באירוע פרט לדוכנים של טליה וטולה. טולה, כרגיל, מציעה לבנות מידות הביניים בגדים ששלי גרוס היתה רוצה שילבשו (נקיים, פשוטים, מגניבים, בטוחים בעצמם) וטליה מציעה, כרגיל, בגדים סולידיים בגזרות מחמיאות. שתי המעצבות מציעות הנחות מצוינות על פריטים מהעונה הנוכחית והנחות גדולות עד מאד על פריטים מעונות קודמות. אבל גם הצדיקות האלה מייצרת בגדים רק עד מידה 50, אז מה יהא על השמנות במידות 52 ומעלה? 

שאר הדוכנים מציעים אוהלים שחורים יקרים וכעורים מחד ובגדים קטנים מדי בשביל שמנות לייט כמוני (כולה מידה 48-50) מאידך. באחד הדוכנים, שלא אזכיר את שמו, מדדתי משום מה אוברול של אלמביקה שעלה כמעט 750₪ אחרי הנחה והיה קטן עליי בשתי מידות. בעודי בוהה במראה בהלם, התעקשה המוכרת שאני חייבת לקנות את הבגד כי הוא מתאים לי בול כאילו היינו באחרון הקניונים. הייתי מתווכחת איתה, אבל הייתי חייבת לפשוט אותו לפני שאפתח נמק במפשעה.

אין טעם להאריך עוד במילים. תעשיית המידות הגדולות המקומית קורסת. בלי לשים לב חזרנו עשור אחורה. אלה שפשוט רוצות בגדים ללבוש יאלצו לרכוש אותם במחירים שערורייתיים או להסתפק בזבל מיובא מסין. אלה שרוצות בגדים אופנתיים, מגניבים, אלגנטיים, יפים או מיוחדים חייבות להמשיך לתמוך במעטות שמציעות תמורה לכספנו, או שיאלצו לרכוש את כל המלתחה שלהן בחו"ל. 

צילום אילוסטרציה

לפני סיום, חשוב לי להבהיר - אין לי טענות לגאלה רחמילביץ' עצמה. גאלה עמלה כבר שנים בתעשייה כפויית טובה, שטורפת אנשים לארוחות בוקר צהרים וערב, כדי להביא לישראליות השמנות מגוון בגדים ללבוש. היא מפיקה את האירועים האלה מכיסה הפרטי ובעשר אצבעותיה יחד עם חבורה קטנה ומהודקת שפועלת למען קהילת השמנות המקומית כנגד כל הסיכויים. המאמצים שלה להפוך את האירוע הנוכחי לנעים ומפנק ניכרים, הן בחזרה למתחם יד חרוצים הזכור לטובה מהעבר והן בשקית המתנות שניתנת בכניסה למגיעות לאירוע ובמיני המעסים והכורסאות הנוחות שמפוזרים במקום. אבל גאלה ניצבת מול כוחות שוק שמרסקים מעצבים חדשים שמעזים לחלום, סכסוכים בין אישיים שהיו מביישים כל גן ילדים רציני ולקוחות שאיבדו כבר את הסבלנות ואת הכוח (כמוני, למשל).

כל שנותר לי הוא להודות לאבי על ששכנע אותי, כשהייתי צעירה בת 21 שהתלבטה בין לימודי עיצוב אופנה בשנקר להמשך העבודה בתחום התוכנה, שעדיף שיהיה לי כסף לקנות בגדים יפים מלייצר אותם ולחיות במאבק כלכלי תמידי.

בקיצור, אם לצטט את משוררנו הלאומי, צאו והכינו תפוחי אדמה כי הקיץ גווע והמצב בטטה.

מה לבשתי במאתיים השנים האחרונות

היוש לכולם, תראו מה זה! מאז הודיעו לי בעבודה שאם לא אכתוב רשומה לבלוג הרשמי שלנו אבוא בוקר אחד ואמצא את הראש הכרות שלי מונח ליד מכונת הקפה בלובי, אני רק כותבת בבלוג האישי שלי. הגיוני? לא. סביר? לא. זה מה יש? אמת בסלע.

חשבתי שנכון יהיה להקל מעט על האווירה באמצעות רשומת מלבושים, טרם אעלה את חלק ב' של מסע השורשים שלי. את רשומת המלבושים האחרונה שלי כאן העליתי לפני חמישה חודשים בדיוק ווודאי תהיתם, האם הלכתי בלבוש חווה במהלך כל התקופה הזו? ובכן קוראים יקרים, לבשתי בגדים, אבל משעממים מאד ולא היה לי מצברוח הולם לפיבלוש ובאופן כללי. אבל תקופה של פריחה היא זו ולכן קבלו כמה מלבושים ודברים נחמדים שהנחתי על עצמי לאחרונה ועוד תלבושת אחת ישנה יותר אבל חביבה עליי במיוחד. על הדרך אתן גם כמה טיפים לקניות בברלין.

את התמונות המובאות כאן ואחרות תוכלו למצוא באינסטושבלוג.

תלבושת לחתונה של חברים

שמלה מ-Mod Cloth

נעלים מפריימרק

ניתן לראות, לפי השיער, שזו תמונה מלפני כשלושה חודשים, אבל מאד נהניתי ללבוש את השמלה הזו אז חשבתי לשתף. היא מהקולקציה של ניקולט מייסון ל-Mod Cloth מ-2014 ואני די בטוחה שזו הפעם השניה שאני לובשת אותה מאז קניתיה. בראש שלי היא קצרה ומשמינה מדי, אבל במציאות ככל הנראה היא לא זה ולא זה אז לא ברור למה יש לי דעה קדומה נגדה. בכל מקרה - ורודה יש? כיסים יש? נקודות במרקם קטיפה שכולם רוצים למשש יש? סבבה אגוזנים.

צילום נאה שלי מהחתונה

 תלבושת לשבת תל אביבית

חולצה של מותק

מכנסים של גאפ

תיק של Lazy Oaf מסטורי (ישן)

נעלים של נייקי

משקפיים של המשקיפה מרזילי (ישנים)

אין כמו מכנסים קצרים אפורים וחולצת פסים. ואם מצרפים אליהם תיק שהוא גם ידיד, אז בכלל.

תלבושת לבילוי

שמלה מ-Asos Curve

סנדלי עקב של New Look

שלום, שמי שרונה ואני מכורה לטול. טול טול טול טול טול. טול, כן. לסנדלים יש עקב רחב בגובה 4 ס"מ ואימום נוח, כך שאני יכולה לנעול אותם ערב שלם בלי לייחל למותי או מותם של אחרים.

תלבושת לעבודה

שמלה של Two Tone

יהויתיק

נעלים של נייקי 

כבר שנים שאני מחבבת את הבגדים של Two Tone ולא קונה אותם, כי מחירם שערורייתי ואינו מוצדק בעיני. אבל כשנתקלתי בפרטים מעונות קודמות בחצי מחיר ביריד האחרון של נתנאלה רכשתי שתי שמלות זהות - זו מכותנה בפסים לבנים ותכולים וזהה אפורה מבד מבריק ועבה יותר. השמלה הזו נעימה להפליא וצפויה לשמש אותי במגוון אופנים. אני מתכננת ללבוש אותה פתוחה מעל מכנסיים ומתחת לחולצה חורפית. הצבע של הנעלים האלה נקרא Plum Fog, יענו ערפל שזיפים. כמה נחמד!

תלבושת אחרת לעבודה

טוניקה של Magpie Goose (ישנה)

צמודונים של Next

נעלים של Converse

עגילים של And Other Stories

הקניות האופנתיות שלי בברלין הצטמצמו למעט חנויות, והן Monki הטראשית והמלבבת (בשני הסניפים הברלינאים שלה קניתי בגדים צבעוניים וכיפיים להפליא במידות L ו-M ללא תווית המידות הגדולות המתישה), And Other Stories האלגנטית והמפונפנת קלות מבית H&M (את הבגדים היפים לא מדדתי, כי הם נראו קטנים ויקרים מדי, אבל האביזרים! האביזרים! מתכשיטים מטריפים במחיר מעולה דרך בשמים, לקים ואיפור נהדרים ועד הנעלים. אוחחח הנעלים! הנעלים! למות מכמה שהן יפות. ולמרות מחירן הגבוה יחסית, הן עדין זולות ביחס לישראל) והחנות של Converse.

מאז התיכון לא נעלתי נעלים של Converse ולמען האמת לא תכננתי לקנות שם כלום. אבל ברשימת הקניות שלי היו סניקרז גבוהות אפורות ונכנסנו להציץ אם יש שם כאלה. מיותר לציין, שהנעלים שקניתי לא אפורות ולא בדיוק סניקרז אבל סגרו לי פינה שחסרה לי כבר שנים - נעלים שחורות שאינן סניקרז לעבודה. כלומר, מן הסתם הן כן סניקרז, אבל הו הו הו הן באות בהפוכה! כלומר, מילולית בהפוכה - השרוכים והלשון נמצאים בעקב נעלי העור השחורות האלה, מה שהופך אותן לנעלי שרונה מושלמות (אני, כידוע, שונאת ללבוש או לנעול כמו שכולן לובשות או נועלות). הן נוחות מאד ומזמן לא הייתי מאוהבת כך בזוג נעלים. טוב, חוץ מבאלה שקניתי ב-And Other Stories, אותן ודאי תראו פה בקרוב. וגם במגפיים של נייקי שקניתי לא מזמן. אבל חוץ מאלה.. כן טוב שכחו מזה. אבל הן באמת נהדרות והפינה, רשמית, סגורה.

תלבושת נוספת לעבודה

חולצת סיבוב ההופעות האירופאי של ג'וני פלין 

סריגון מ-Mod Cloth

מכנסים מ-Next

עגילים של And Other Stories

סגירת פינה של Converse

החולצה הזאת מעוטרת באמנות מהאלבום האחרון של ג'וני Sillion (מילה אנגלית מהמאה ה-17, שמשמעה "האדמה העשירה, העבה והמבריקה שחושפת המחרשה") וכשלבשתי אותה בבוקר דמיינתי שמישהו ייגש אליי בלובי המשרד ויגיד "יו, חשבתי שאני הישראלי היחיד שאוהב את ג'וני פלין, שימחת אותי כל כך!" ואז נתחתן ואז נזמין את ג'וני לשיר את In Your Pockets בדרך לחופה שלנו ואז יהיה סוף טוב ואני אוכל סוף סוף לפרוש לטירה, אבל כצפוי לא ניגש אליי איש כי אף אחד במזרח התיכון לא מכיר אותו חוץ ממני ולמה אני טורחת רק אלוהים יודע. העיקר שאנשים החמיאו לי על העגילים שבכלל לא רואים ברור בתמונה, מוגלגים ארורים. צר לי עליך, חולצת יהויפלין, נעמת לי עד מאד! 

ומאחר ולעבודה אני לא רק לובשת אלא גם עונדת

חולצה של מותק

שרשרת מנומה

הבוס שלי: מה את עונדת?

אני: את הקרקפות של אויביי

חולצות פסים (של מותק, אם לדייק) הפכו למדים שלי בזמן האחרון. בברלין, בה קור כלבים בחוץ וחום אימים בפנים, לבשתי חולצות פסים קצרות ומעליהן את מעיל הכבירים שלי. כשראיתי את השרשרת המטורללת הזו בהנחה משמעותית במכירת החיסול של נומה היקרה, לא חשבתי פעמיים ומיד הנחתי עליה את טלפיי בידיעה שהיא תראה מצוין עם החולצות הנ"ל. למרבה הצער, נומה סגרה בשבוע שעבר את החנות היפה שלה ועברה למכירה מקוונת בלבד. אני מקווה שהיא תמשיך לייצר בגדים, כי היא ללא ספק אחת הטובות הבודדות בתחום המידות הנדיבות בארץ.

ואגב מידות נדיבות, האירוע התקופתי של גאלה יערך השבוע. אני מודה שאני הולכת אליו בלב כבד, כי רב המעצבות שהיו בסיבובים הקודמים שלו עזבו או סגרו את הבסטה והציפיות שלי נמוכות מאד. אבל טליה וטולה יהיו שם וזו כבר סיבה ללכת. בקיצור, אני אכתוב פה את רשומת ההמלצות המסורתית שלי בסביבות יום שלישי-רביעי. ובברכת שבוע טוב לכולם אסיים.