יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

קוראים ממליצים

הייתי רוצה לתת לכם, הקוראים, הזדמנות להמליץ על מעצב או חנות שאתם אוהבים, בתחום המידות הגדולות או הרגילות. אחד או שניים שיוצר בגדים שיוצרו במיוחד בשבילכם ואתם חושבים שמעטים שמעו עליו (או עליה).

ככה גם נוכל לבדוק אם ענין התגובות הסתדר או לא! מוכנים? היכון! המלץ!

ואם אכן הסתדר ענין התגובות, זה זמן מצוין להרשם להגרלת השרשרת של יעל אוריאלי, אם טרם הספיקותם.

יום שני, 28 בנובמבר 2011

בעיות בשליחת תגובות - המשך

אחת הקוראות, שמשתמשת בכרום, שלחה לי את הודעת השגיאה שהיא מקבלת כשהיא נכשלת בשליחת תגובה. 
 
האם אתם מקבלים את אותה ההודעה? אם כן, עשו לייק לרשומה הזו או שלחו לי מייל לכתובת

בכל מקרה, אחרי שאפתור את הבעיה אני אאריך את מועד הסיום של ההגרלה בשבוע כדי שכל מי שרוצה יוכל להרשם.

תודה!

יום ראשון, 27 בנובמבר 2011

בעיה בשליחת תגובות

בשבוע האחרון חוו הרבה מקוראי הבלוג בעיה בשליחת תגובות. אני חושבת שרובם משתמשי כרום, אבל מניחה שלא רק.

אודה לכם אם תוכלו לנסות להשאיר כאן תגובה. אני מנסה כמה שינויים בהגדרות ורוצה לדעת אם זה עובד או לא. אם אתם לא מצליחים אתם מוזמנים לשלוח לי מייל ל- ולהגיד שניסיתם ולא הצלחתם ובאיזה דפדפן אתם משתמשים. תודה!

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

שבוע האופנה בתל אביב - תלונות ותמונות

אחח שבוע האופנה שבוע האופנה. קשה להתרכז בך כשהבית מט ליפול ומריח כמו בית חרושת לדברים מסריחים שחבלז. אבל מה לעשות ומארגני האירוע לא הסכימו לדחות אותו עד שבעל הבית שלי יתקן את כל נזקי הגשם שנגרמו לדירה ולאוטו שלי ולכן ארזתי את עצביי המרוטים בתיק ורוד יפה ונסעתי לתחנה. פעמיים.

ביום הראשון אחרתי לתצוגה של ששון קדם בגלל פקק תנועה נוראי בדרך יפו בזכותו הגעתי בדיוק בזמן לשמוע את הקהל מוחא כפיים למעצב. אחרי שהתאוששתי מהתסכול הרב שחשתי, ראיתי את התצוגה של יוסף שהדבר היחיד שהיה טוב בה היה נינט, שליוותה את התצוגה במוזיקה מהתקליט האנגלי החדש שלה. אני מודה, עד אותו הלילה חשבתי שנינט היא בלון אויר חם של יחצנים שאין מאחוריו כלום, אבל הגברת היא רוקיסטית מחוננת. סחטיש עליך יא נינה.

בתצוגה של יוסף

נינט טייב בהופעה בתצוגה של יוסף

הנעלים בתצוגה היו זולות כל כך (אומרים לי שרובן היו של זארה) ומידתן לא התאימה לדוגמניות שהתקשו בהליכה. מעין קרת, דוגמנית עם עבר מפואר ונסיון רב בתצוגות מסביב לעולם, קירפצה על המסלול דוגמת הקיפץ מנוטרדם.

בתצוגה של יוסף

אחרי התצוגה ביליתי עם לובה, שיר ומרים שהן גם יפות, גם כותבות וגם מבריקות, חכמות וחמודות. ומצחיקות. מתה על שלושתן, בחיי. אם שיר ומרים רק היו מפסיקות לכתוב בתפוז ועוברות לפלטפורמת בלוגים נורמלית הן היו מושלמות (כמו לובה, שסגרה את הבלוג שלה וכותבת היום בעיקר באתרים מסחריים).

אני לובשת אפודה מ-Betty Blue בהרצליה
חולצה מ-Next
ג'ינס ישן מאוונס
מגפיים מאוונס (שנה שעברה)
עגילים מ-Accessorize (שנה שעברה)

מרים לובשת שמלה מאסוס (משגעת, הייתי קונה אבל אני לא מוצאת אותה)
חגורה ישנה
נעלים מ-Nine West


(את התמונה סחבתי מהבלוג של מרים)

התבאסתי נורא כי כולם היו לבושים בשמלות יפות ומאופרות יפה ונועלות עקבים קוקטיים ואני לא, ונשבעתי שמחר אבוא לבושה בשמלה קטנה וחמודה ואמרח אייליינר חתולי. בהמשך תראו שעמדתי בשבועתי.

ביום השני יצאתי שעה לפני התצוגה של טובלה כדי להגיע בזמן. עמדתי בהבטחתי לעצמי ולבשתי שמלה קטנה ונחמדה שגרמה לכל הגברים במשרד להגיד שאני נראית כמו בלרינה. מראש תכננתי גירסת אחר צהרים וגרסת ערב לתלבושת, ואני חושבת שיצא לי לא רע הפעם.

גרסת אחר הצהרים כוללת - שמלה מאסוס
קרדיגן מ-Primark (שנה שעברה)
גרביונים מ-We Love Colors
סניקרז מ-Primark 
תיק מ-Betty Blue בהרצליה
שרשרת של Les Nereides ומאנוש

חיכיתי כל כך לתצוגה הזו והיא היתה כל כך עלובה ומאכזבת. אני יודעת שאנשים בקהל (האולם, אגב, היה חצי ריק) שמכירים את המעצבת התרגשו מאד בשבילה וזה היה נחמד, אבל הבגדים היו נטולי השראה ומשעממים ובחירת הבדים היתה מוזרה, כי חלקם נראו לי נורא זולים. נראה שטובלה היא סוס מת, ובעייני הריקודים המתמשכים שלה על המסלול בסוף התצוגה נראו גרוטסקיים ומעוררי חמלה. אבל אני יודעת שיש כמה וכמה אנשים שחושבים שאני טועה ובגדול. בכל מקרה הצלחתי לצלם כמה תמונות יפות.

טובהל'ה

טובהל'ה
השמלה היחידה בתצוגה שעוררה בי תשוקת מה

שמלת המריבה של טובהל'ה


טובהל'ה

טובהל'ה

חשוב לי להבהיר - אני לא מקצוענית. אני מבינה מעט בגזרות ובחירת בדים, אבל המדד העיקרי שלי לקולקציה של מעצב היא התשובה לשאלה כמה פריטים מתוכה הייתי רוצה לעצמי, והתשובה לכך הן בתצוגה הזו היתה אחד, וגם זה לא חובה. בתצוגה של יוסף, אגב, לא היה פריט אחד כזה (עכשיו דמיינו תצוגה ממוצעת של סטלה מקארתני ונסו לנחש בכמה פריטים מתוכה הייתם חושקים).

אחרי התצוגה העברתי זמן עם יעל רגב, שגססה באלגנטיות ממחלה כזו או אחרת, ודקות אחדות לפני התצוגה של גדעון וקארן אוברזון קפצתי לאוטו להחליף לגרסת הערב של התלבושת שלי.

Evening version
אותם שמלה, גרביונים ותיק. השרשרת הלכה.
מעיל ממרקס אנד ספנסר (שנה שעברה)
מעלים משופרא

התצוגה היתה מרשימה בהרבה, אבל עדין מדד ה"מה בא לי" נשאר נמוך. איי, מה אני אגיד לכם. כנראה שישראל זה פשוט לא זה. כשהדוגמניות צועדות מטר ממך ואת רואה את שכבת המייקאפ העבה מדי (אולי זה מיועד לצילומים בלבד?) ויכולה להרגיש כמה השיער של הדוגמנית קשה בלי לגעת בו, הקסם מתפורר, ולזה אני חיכיתי - לקסם.

גדעון וקארן אוברזון

גדעון וקארן אוברזון

גדעון וקארן אוברזון

גדעון וקארן אוברזון

השוס של הערב אמור היה להיות סיום התצוגה בידי סטלה עמר, המוזה האגדתית של גוטייה ומוגלר ומן הסתם, של אוברזון. ציפיתי לראות אותה צועדת בשמלה זוהרת כלשהי, אבל השמלה שלה דמתה לחלוק לילה שקוף של סבתות משנות השישים. אבל מאחר ואני בקטע של תנועה מרוחה בימים האחרונים, אני אוהבת את התמונה שיצאה לי מהצעידה שלה. תאמינו לי, עדיף ככה.

Stella

היום הייתי אמורה להגיע לתצוגה של אלמביקה, אבל לצערי נקבעה לי פגישה חשובה שהסתיימה אחרי שהתצוגה כבר התחילה. חבל, כי רציתי לראות את ריי שגב צועדת על המסלול.

לסיכום, התאכזבתי מהפרטים הקטנים, למרות שהתמונה הגדולה היתה זוהרת למדי. ראיתי הרבה אנשים יפים (רשומה עם צילומים בקרוב) ופגשתי כמה וכמה אנשים מקסימים. על השאר אין טעם להתעכב. ללא ספק, קיבלתי מנת תצוגות אופנה שתספיק לי לשנה לכל הפחות. היה כיף, אבל היה מעייף. ובחרוז זה אפרד מכם.

יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

הגרלה נהדרת, והפרס - שרשרת

לפני כמה שבועות פנתה אלי מעצבת התכשיטים יעל אוריאלי והציעה לי להגיע לחנות שלה ולראות את הקולקציה. מאחר והלוז שלי צפוף להחריד לאחרונה (עבודה, שבוע האופנה, צרות עם דירות, שפמיאו החתולה וגו') הצעתי לה לבחור תכשיט אותו תרצה להגריל בין קוראי השבלוג במקום. היא שמחה על הרעיון והציעה להגריל את השרשרת היפה הבאה, אותה היא מתארת כך:
שרשרת 4 פרחי בד שחורים וכפתורי זהב בסגנון וינטאג' רומנטי,מתאימה עם חולצה לבנה וג'ינס ליום יום, או כתוספת מרשימה לשמלת ערב.

חדי העין ביניכם ודאי הבחינו שמדובר בשרשרת דומה מאד לזו שנמכרת בסטודיו של גאלה, אותה לבשתי בתמונה החביבה הזו (אני לא מתעייפת מלראות את השמלה הזו, היא כל כך נחמדה, והשרשרת נותנת את האקסטרה ליטל טאץ' שהיא צריכה).
איך משתתפים אתם שואלים? ובכן, הנה הוראות ממוספרות לעילא ולעילא.
  1. ההגרלה תמשך מהיום (שלישי 22.11.11) ועד יום שלישי ה-6.12.11 13.12.11.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה - מה תעשו בשרשרת אם תזכו בה?
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. למשתמשי פייסבוק - יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. וגם לעשות לייק לדף של המעצבת יעל אוריאלי בפייסבוק.
  6. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, נשותיכם וטפכם בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, איתותי עשן וינשופי דואר בעיטור טחינה). אם אתם רוצים לשים כפתור של ההגרלה בבלוג או באתר שלכם, כתבו לי ואני אשלח לכם אותו.
זהו. בהצלחה!

עדכונית 11:20 - חבר'ה, מי שלא עונה על כל הסעיפים, לא נכנס להגרלה.

עדכונית 4/12/11 - בעקבות תקלת התגובות בבלוג, אני מאריכה את ההגרלה עד ה-13/12/11.

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

איך להיות שמנה ולהראות פצצה באירועים חגיגיים

אחת השאלות החוזרת על עצמה שוב ושוב בקהלים שמנים היא "איפה מוצאים שמלה לאירוע?". כשאת שמנה, האפשרויות לרכוש שמלה שבה תראי ותרגישי פצצה כל כך מוגבלות, שאת אסירת תודה למצוא שמלה מטריקו או כל סגסוגת סינתטית יומיומית נפוצה אחרת שעולה עליך ונראית שונה ממה שאת לובשת ביום יום. זו בעיה רצינית כי כשאת בת עשרים ומשהו, שלושים ומשהו או ארבעים ומשהו את לא רוצה להראות כמו האמא של החתן.

לי יש כמה שמלות משגעות שאספתי לאורך השנים מרזילי, אנתרופולוג'י, אסוס, מונסון ועוד כמה חנויות אבל לטס פייס איט, לא תסעי לחול כדי לקנות שמלה לחתונה של החברה הכי טובה שלך, ולהסתמך על המזל שבדיוק היום תהיה שמלת one size מחמיאה ברזילי זה די מסוכן. מודאגות? ובכן לא עוד, כי יש מישהי שנמאס לה מהמסע האומלל שעוברת כל שמנה חגיגית שרוצה להתייפיף לאירוע, והחליטה לתת לנו בדיוק מה שאנחנו רוצות - אוסף של שמלות חגיגיות במידות גדולות אותן ניתן למדוד ולהתאים באווירת סטודיו מפנקת ואינטימית.

גאלה רחמילביץ', סטייליסטית ותיקה ומנוסה, בחרה לפתוח בבית הוריה את סטודיו Say שיספק מענה הולם לאישה השמנה שמחפשת שמלת ערב. בסטודיו, אותו עיצבה להפליא במו ידיה (גאלה תעשי לי בית) תמצאו שמלות ערב בצבעים וסגנונות שונים אותן היא מייבאת ממקומות שונים מסביב לעולם. את השמלות ניתן לשכור, לפי הצורך והיכולת הכלכלית. המוטו של גאלה הוא אז מה אם אני שמנה? גם לי מגיע בוטיק יוקרתי שבו יגרמו לי להרגיש כמו מלכה.

גאלה בשמלה של יוסף, עוד מעצב נדיב מידות שלא מוּכָּר לשמנה הישראלית
 
במהלך המדידה תיתן לכם גאלה עיצות סטיילינג ששוות זהב חינם אין כסף, ואף יותר מכך - מאחר ואנחנו לא נראות באירועים חגיגיים כפי שאנו נראות ביומיום, הצטיידה גאלה מבעוד מועד בתיקים, תכשיטים, נעלים ומגוון מוצרי איפור המאפשרים לה ליצור טוטאל לוק המשקף כיצד תראו בערב האירוע עצמו. היא יודעת מניסיון שאותה השמלה נראית שונה לחלוטין כאשר מודדים אותה עם או בלי שפתון בוהק ונעלים הולמות. לכן, כשתצאו מהסטודיו שלה ושמלה בידכן, תדעו בדיוק איך היא תראה בערב האירוע ואיך כדאי לכן לאבזר אותה.

מדדתי כמה שמלות כדי להדגים לכם את מגוון הסגנונות הקיים במקום - סקסי, צעיר, סולידי, בוגר, אבל תמיד מחמיא מרשים ומשמח את הלובשת.

לחובבות האופציה הסולידית, שמלה מחטבת ונעימה להפליא שבאבזור הנכון תתאים לכל גיל. הוסיפי פנינים או שרשרת יהלומים והיא בוגרת, הוסיפי תכשיטים ונעלים מגניבות והיא צעירה. חובה בכל גיל - ליפסטיק אדום.

 
אופציה סולידית נוספת ההולמת גם גילאי ארבעים פלוס היא השמלה הבאה (שגדולה עליי בשתי מידות, עמכן הסליחה). חושפת כתף אך ארוכה ומעוטרת מספיק כדי לא להיות סקסית מדי.


למרהיבות העוז, אופציה פצצתית בעליל מהאוסף הפרטי של גאלה (להשכרה בלבד) - שמלת ניצנוצאז' סגולה בוהקת, קצרצרה ובעלת מחשוף גב מפתה. נראית נפלא עם שרשראות זהב ארוכות וכוס שמפניה.

 

ולסיום, השמלה החביבה עליי בחבורה - שובבה, סקסית ומושכת מבטים ותשומת לב. זוהי גם דוגמה לסטיילינג של גאלה, שמגיע מהנעלים לתכשיטים ומשם לאיפור. אגב, אם אתם אוהבים את השרשרת שאני עונדת בתמונה הזו, שימו לב לקורה בשבלוג בימים הקרובים, כי אני עומדת להגריל אחת כזו בין קוראיי בקרוב (מאד) הודות למעצבת החביבה יעל אוריאלי, שתכשיטיה נמכרים בסטודיו כאביזרים משלימים.
 

האותיות הקטנות - השמלות מגיעות במידות 48-54 ומחיריהן נעים בין 350-700 ש"ח להשכרה לשלושה ימים ובין 1200-3300 ש"ח לרכישה. כל שמלה יחידה במינה (לעתים תמצאו שמלה אחת בכמה מידות) ולכן הסיכוי שיקרה לכן אירוע ברנדה וקלי לובשות אותה שמלה לפרום אפסי. קיימת הפרדה מוחלטת בין השמלות למכירה לאלו המיועדות להשכרה, כך שאין צורך לחשוש שהשמלה שאתן רוכשות במיטב כספכן עברה כבר אי אלו ידיים.  

ההגעה לסטודיו בכפר סבא בתיאום מראש בלבד, ללא כל התחייבות לקניה וכוללת סטיילינג, טיפים וטריקים, איפור ואבזור הדגמה בידיה האמונות של גאלה. ניתן לקבוע גם פגישת סטיילינג בתשלום לאירוע, הכוללת איפור. לקביעת פגישה יש להתקשר למספר 054-7996279.

לסיכום - גאלה מקווה שתוך זמן קצר הסטודיו שלה יהפוך למיותר והיא תוכל לסגור אותו. עד שזה יקרה, היא מספקת שירות ייחודי ויחיד שיאפשר לך להרגיש כמו מלכה. זה לא זול, אבל כשלוקחים בחשבון את הזמן, תשומת הלב ומסעותיה של גאלה מסביב לעולם כדי להביא ללקוחה הישראלית את השמלות האלה, מבינים שהתמחור הוגן.

מדד השרונה -

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

שמנה אקטיבית? אגרסיה פסיבית!

כמו דלקת בגיד הנשה נפלה עליי ההבנה הפתאומית והכואבת שאני עושה ספורט עכשיו וזהו, זה סגור. מהבריכה נפרדתי די מהר, אבל הטניס ואני זו אהבת אמת. האמת היא שכל כך הרבה שנים לא עשיתי ספורט, שפשוט לא היו לי אף חולצה או מכנסים, קצרים או ארוכים, שניתן להתעמל איתם. למעשה, לשיעור הראשון הלכתי עם פיג'מה.

נעלים קניתי עוד לפני שהתחלתי לשחק. ראיתי נעלי טניס שממש מצאו חן בעייני ואמרתי לעצמי "אני קונה לך אותן רק בתנאי שאת משחקת טניס". אז הסכמתי לתנאי, קניתי אותן ויום אחרי זה קבעתי עם מדריך חדש במגרש חדש ועכשיו אני שם. למצוא בגדים, לעומת זאת, היה מסובך בהרבה.

 הן גדולות הן גדולות הן גדולות, הן גדולות.

איפה לא הייתי? מגה ספורט והמתחרה שלה ששכחתי את שמה, אדידס, נייקי, אמריקן אפרל, חצי דיזינגוף סנטר, משמין לי - בשום מקום לא מצאתי טרנינג במידה שלי. אם הייתי רוצה לקנות משהו ממחלקת הגברים הייתי מוצאת, אבל מאחר ואני אישה (שמנה, אבל עדין אישה) לא היתה לי שום כוונה לעשות את זה. כל בגדי הספורט החמודים והצבעוניים שמצאתי הגיעו עד מידה 42 גג, שלא לדבר על הכשלון הטוטלי לאתר חצאית טניס שתעלה על מישהי גדולה מברבי, הברבי שלי. האמת, שזה התחיל להרתיח לי את הדם. חצי מאוכלוסיית המדינה טוחנת לנו בשכל שאנחנו שמנות כי אנחנו לא זזות, וכשאנחנו רוצות לעשות ספורט אין בשום חנות בגדי ספורט בשבילנו? שלא לדבר על זה שאני רציתי, בעוונותיי, בגדי ספורט יפים. יפים! לא כאלה של גברים, לא כאלה מהסופר עם גומי מגעיל במותנים. בגדי ספורט ממש כמו שנשים אחרות מקבלות, כלומר כאלה שאינו עסיסיות או עגלגלות או עולות על גדותיהן או איך שהחברה כל כך אוהבת לקרוא לנו.

בעלת הבית חווה קשיים.

אבל שבלוג אופטימי הוא זה, ומטרתו מציאת פתרונות (מיוגמה ליוזמה היא ססמתנו!) ולכן תשמחו לשמוע שנמצאו שני צדיקים שמנמנים בסדום, ושניהם מפתיעים - האחד כי בחיים לא שמעתי עליו והשני, כי הוא המקום האחרון ביקום שציפיתי למצוא בו בגדי ספורט במידה 48.

אחרי שעברתי את כל דיזינגוף סנטר וירדתי עצבנית לחניון, נתקלתי למטה למטה בחנות בשם פרופר שמחזיקה בגדים של פרוט אוף דה לום וה-XXL שלהם ממש ענק (גם ה-XL סבבה). קניתי שם שני מכנסי טרנינג רכים ונחמדים מהסוג הדק שאני אוהבת, בשני גוונים של אפור, 6 זוגות גרבי ספורט קצרות ושני שרוולונים כאלה עם קשירה, כמו של בלרינות, ב-400 ש"ח.

כמה ימים מאוחר יותר, חיפשתי משהו מסוים בסניף H&M בעזריאלי ומצאתי אוצר בלום של בגדי ספורט המידה XL. חלקם אפילו גדולים משמעותית עליי. קניתי שם שני זוגות מכנסים (כולל מכנסי קטיפה סגולים נחמדים), חמש חולצות מתוכן שתי חולצות יוגה דקות עם שרוול ארוך שמכסה את שורש כף היד עם חור לאגודל, שזה ממש נעים וכיף כשקר וסווטשירט רך רך ממין בד מגבת כזה עם קפוצ'ון ענק שמכסה את הצוואר וטוב לימי רוח. הבגדים הללו עלו בין 79-149 ש"ח כל אחד וכל אחד ואחד מהם נוח להפליא, ונראה מצוין.


אז זהו. כנראה שחצאית טניס אני אזמין באיביי (הידעתם שבארצות הברית של אמריקה יש חצאיות טניס של נייקי עד מידה XXXL? הבעיה שאני לא יודעת איזו מידה להזמין, 1XL או 2XL) ומכנסי התעמלות ורודים או דמויי שרוול אני כבר אקנה לי בחול בהזדמנות, אבל נכון לעכשיו יש לי מספיק טרנינגים להתעמל איתם וגם לשרוץ בהם בבית או בבתי חברים, וזה טוב בהרבה ממה שהיה קודם. ובבנין Faith21 ננוחם.

חולצה - Next (מלונדון)
מכנסים - H&M
נעלי טניס - אדידס
מסקרה עמידה למים - Bourjois Volume Clubbing (מלונדון)

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

איזה יופי עם נעמה קסרי ושרונה ראובני

למי שפספס, ולמי שרוצה לראות שוב ושוב ושוב (מומלץ עם דלי של גלידה) הנה אני בתכנית של נעמה קסרי - החל מדקה 11:00 והלאה. ברצוני לציין שהטלויזיה מוסיפה כמה קילוגרמים. 25 קילוגרמים, במקרה שלי.

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

אתונו של משיח

הדבר האחרון שאני מאחלת לשבלוג שלי הוא שיהפוך למעוז פמיניזם לוחמני. וזה לא כי אני לא פמיניסטית, אני פמיניסטית בת פמיניסטית אבל אני לא אוהבת לוחמנות משום סוג (ולראיה, אני מכנה את עצמי שמנאצית כשאני מטיפה לשמין ושמון פה בשבלוג ובכלל). בכלל, אני לא חושבת שאני מי יודע מה מצטיינת בהטפות מוסריות אבל אירועי הימים האחרונים בחזית הפמיניזיה העלו לי את לחץ הדם עד שעשן יוצא מהאוזנים המעוצבות שלי והגיע זמן לשפוך לאגר.

שני עניינים לי אליכם. אחד מהם כבר מטופל בידי אחותו של ברשומתה המשובחת ככה לא נראית ערווה, ואני פשוט אשלח אתכם לשם לקרוא ולהשתתף באירוע שהיא מארגנת במקום להכביר מילים. אז בואו נדבר על הענין השני - אדי, העמותה לתרומת איברים בישראל, יצאה בקמפיין פרסומי חדש ברחבי הארץ שמטרתו לעודד חתימה על כרטיס תורם איברים. לא רק שהם יצאו בקמפיין הזה, הם אפילו הודיעו לי לפני מספר שבועות שנבחרנו להמנות על כוכבי הקמפיין, אני ובומזי החתיך.


איפה הקטץ' אתם שואלים? ובכן, יום לפני שעלה הקמפיין בירושלים עיר קודשנו גילה משרד הפרסום של העמותה שנאסר על שימוש בתמונות נשים בקמפיינים בעיר, התקפלו חיש קפול ויצאו בקמפיין מותאם אשכים הכולל תמונות ואיזוכרי זכרים בלבד. הדבר עורר זעם רב בדף העמותה בפייסבוק, וגרר דיונים ארוכים כמו הגלות שעיקרם קריאה למנכ"ל העמותה מר גדי בן דרור להתפטר ולעמותה ככלל להעיף את משרד הפרסום שלהם לעזאזל. על כך הם הגיבו באופן הבא:
שלום חברים, בהמשך לדיון הערני ולתלונות שהועלו כאן ובמקומות אחרים:
צוות המרכז הלאומי להשתלות מתנצל שוב על פרסום שלטי האוטובוסים שלא הכיל תמונות נשים, ומבהיר:
בשום אופן איננו תומכים או מזדהים עם הדרת נשים או דמויות נשים מהמרחב הציבורי.
על הפתרון של שלטים המכילים דמויות גברים בלבד הוחלט אחרי היסוס רב, בלחץ גדול, אחרי שראינו מול עינינו את הצורך הקריטי ליידע את הקהל, ולא למנוע ממנו את המידע החיוני שאין להפחית בחשיבותו – והוא הצלת החיים לכל דבר וענין.
חשוב שתדעו כי את הדרישה המיוחדת להסרת תמונות נשים קבלנו בדקה ה- 99, יומיים לפני תליית השלטים.
לא ידענו קודם לכן על האיסור והופתענו מאוד,
בהתארגנות של הרגע האחרון אלתרנו חלופה,
כי כאמור עמד מול עינינו הצורך ליידע את הציבור על תכנית הקדימות בתור להשתלות,
הייתה לנו אפשרות לוותר על ירושלים ולא לפרסם בה, אבל חשבנו שלא מגיע לתושבי העיר "להיענש" ולא לדעת על תכנית הקדימות,
ובעתיד מבטיחים שלא לחזור על כך.
אנו מעריכים מאוד את קול הצעקה שהקמתם; אם יש האומרים שהחברה הישראלית הפכה לאדישה, אז אתם הוכחתם את ההיפך - הראיתם אכפתיות, מעורבות גבוהה ודרישה לשינוי.
בנוסף לכך להתחמקות החנפנית חסרת הערך הזו, מקפיד מר בן דרור לענות למגיבים והמתלוננים בגסות רוח שאינה הולמת את רוח העמותה המוסרית שהוא עומד בראשה, ברוח זו בה ענה לאחד המתלוננים:
חז"ל כבר אמרו בעבר "כל הפוסל במומו פוסל". כנראה שערכי המוסר שלך היו גורמים לך לנהוג כך. ולמלא כרטיס תורם מתוך רמיה.מזלנו שאין רבים כמוך.
כל הכבוד מר בן דרור, מפה ישר לפוליטיקה המקומית ואחריה חיש מהר לכנסת, מקום בו במקום להקשיב בענין אחד לדברי השני, כולם צורחים קריאות בינים כאילו היו אחרוני הבבונים.

הקטע המתסכל בכל הסיפור הוא שאנשי העמותה ומר בן דרור בראשם מנצלים את עובדת מוסריותם הגבוהה של חברי העמותה החתומים על כרטיסי התורם, ואת העובדה שלא מדובר באגודה צרכנית אלא בגוף שיכול להציל חיים מחד ונוגע לאידאות גדולות מהיום יום מאידך - הם יודעים שהם יכולים להמשיך למרוח אותנו ולירוק עלינו ואנחנו לא נפסיק להצטרף ולתרום, כי לכאורה לא צריך להיות כל קשר בין מוסריותם של אנשי העמותה לערכים אותם היא מייצגת. שיחקו אותה, אין מה לומר. אבל יש כמה דברים שכן אפשר לעשות גם בלי להתפשר על ערכי המוסר שלנו.
  • אפשר לכתוב על זה בכל מקום ציבורי (בלוג, טוויטר, פייסבוק, ווטאוור)
  • אפשר לכתוב להם לכתובת adicardisrael@gmail.com או בדף הפייסבוק שלהם עד שהם יאלצו לפעול
  • אפשר לפנות בענין לתקשורת ולצעוק צעקה רמה (אפשר גם לשיר את זה על הדרך)
  • אפשר להדפיס במדפסת הביתית כמה שלטים עם תמונת נשים אוחזות כרטיס אדי וכותרת מתאימה ולתלות ברחבי ירושלים, אחד פה אחד שם, בקטנה
  • אפשר אפילו להדפיס טישרטים של "כרטיס תרומת ערווה" ולהרוג שתי ציפורים במכה אחת
או שאפשר להמשיך לקלל מתחת לשפם, או להגיד "אבל חשוב לשמור על סטטוס קוו" ולהיעלם עוד קצת. להיות קצת יותר חיוורות, קצת יותר שקטות, קצת פחות אנשים, קצת יותר אובייקט.

כפי שאולי שמתם לב יש כאן לאחרונה תימה של שבירת שתיקה. מתי תצעקו כבר? מתי תבינו שלהתחבא כאילו אתן עושות משהו רע לא יוביל אתכן לשום מקום פרט למטבח? קומו ותצעקו כבר אני קיימת וגם אם תפנו את המבט לכיוון השני, אני לא אשתוק ולא אעלם. תקומו ותצרחו כבר ואל תשאירו את כל העבודה לפמיניסטיות הלוחמניות כי אם אתן לא נלחמות למען עצמכן אין לכן את הזכות להעזר במלחמתן של אחרות. 

למקרה שלא הבנתם, ה"רעים" פה אינם החרדים אלא שומרי הסטטוס קוו החילונים במינוי עצמי שרק רוצים שיהיה לכולם נעים כל הזמן. נעים לא מוביל את האנושות לצמיחה, נעים לא ישווה את השכר שלך לזה של אחיך, נעים לא יגרום לממשלה לספק מעונות יום וחינוך חינם לילדים שלך, נעים לא יאפשר לך לפרוש בגיל שישים וקצת או יקנה לך תרופות כשתחלי בסרטן. תתעוררו כבר!!!

טיפוחים ותמרים לנשים ולגברים

שבוע טוב שבוע טוב. הנה ביקורת על כמה מוצרי טיפוח שהצטברו על שולחני (לא באמת) בשבועות האחרונים. חלקם נשלחו אליי בידי יחצנים ואת חלקם קניתי.
מה - 212 VIP
מי -קרולינה הררה
אופן הגעתו אליי - מהיחצן.
כמה - 520 ₪ ל- 100 מ"ל או דה טואלט אבל חבר קנה ב-245.
דבר היצרן - קוקטייל מתפרץ של וודקה עם מנטה קפואה, קוויאר ליים ותבלינים תוססים, השואבים השראתם מהניחוח ומהגישה של המסיבות האקסקלוסיביות ביותר.
מי נגד מי ולמה - העברתי את הבושם בין הגברים במשרד במשך מספר ימים. כל מי שניסה אותו התלהב מהניחוח ומהעמידות שלו לאורך שעות. נוצר תור של חבר'ה שמחכים לראות אם אחי ירצה אותו או לא, ואם לא "אני רוצה אותו". אחד מהם הבין שאין לו סיכוי לקבל את הבקבוק היפה וקנה לעצמו אחד בסופרפארם בפחות מחצי מהמחיר שציינה היחצנית. לטעמי, אגב הריח מתוק מדי אבל אי אפשר להתווכח עם מספרים.
שורה תחתונה - הגברים בעבודה מטורפים עליו.
מה -מסיר לק עם פקק לחיצה 
מי - לייף
כמה - 22.99 ₪ ל-200 מ"ל.
אופן הגעתו אליי - מהיחצן
מי נגד מי ולמה - בקבוק מסיר לק נטול אצטון כמו במכונים, נוח לשימוש ויעיל להסרת לק רגיל עם base coat. יש לו ריח מאד חזק והוא לא מי יודע מה יעיל להסרת לקים מסובכים (למשל, נדרשו שפשופים מסיביים כדי להסיר את שילוב הלק הכחול עם עלי הזהב שמרחתי השבוע).
שורה תחתונה - מתאים לשימוש יומיומי רגיל. המחיר גבוה אבל האריזה חסכונית.


מה - MUA eyeshadow pallete - Heaven and Earth
מי - MUA, אנגליה
אופן הגעתו אליי - קניתי בסופרדראג בלונדון 
כמה - 4 פאונד
מי נגד מי ולמה - פלטה של גווני אדמה וגוונים בסיסיים אחרים כולל הצללות והיילייטים. עמידה במשך שעות, הגוונים משתלבים זה בזה להפליא והמראה שמתקבל הוא טבעי משודרג פלוס פלוס. המברשונת מספוג המצורפת מיותרת לחלוטין, כצפוי.
שורה תחתונה - קניה מעולה.
מה - אלקסיר אולטים
מי -קראסטס
אופן הגעתו אליי - קניתי במספרה 
כמה - 160 ש"ח
דבר היצרן -הסוד לשיער מוגן ומלא זוהר. שימוש לפני החפיפה יזין את שערך, שימוש לפני פן יגן על שערך, שימוש לאחר פן יותיר את שערך בעל ברק מדהים ושימוש יומיומי מדי בוקר יגן על שערך מפני פגעי הסביבה ויעניק לו ברק מושלם.
מי נגד מי ולמה - הכל נכון. שילוב של שמני ארגן, תירס ועוד מותיר את השיער נפלא, רך, ריחני ומקסים להפליא. השימוש לפני פן שומר על השיער רך ומבריק גם לאחריו ומריחה קלילה על שיער משומש (כמה ימים אחרי חפיפה) הופכת אותו לחמוד ונעים כאילו חפפתי לפני שעתיים.
שורה תחתונה - מעו-פאקינ-לה.
מה - Daily Microfoliant, Precleanse, Dermal Clay Cleanser
מי - דרמלוג'יקה
אופן הגעתו אליי - קניתי בליברטי בלונדון בהרבה כסף שעדין היה חצי ממה שעולה בארץ
מי נגד מי ולמה - Precleanse מסיר איפור ולכלוכים, Dermal Clay Cleanser הוא סבון פנים מטהר עם מנטה חימר ומלפפונים ו-Daily Microfoliant הוא פילינג אורז עדין לשימוש יומיומי.
אני מכירה את המוצרים של דרמלוג'יקה כבר כמה שנים, בפרט את סבון החימר ופילינג האורז. הם נגמרו לי לפני תקופת מה ולא קניתי חדשים כי הם עולים יותר מ-400 ש"ח בארץ. עכשיו חידשתי את המלאי בלונדון בחצי מחיר, קניתי את השמן מסיר האיפור, הסבון והפילינג וקיבלתי ערכת מתנה של פילינג אורז מוקטן (בתמונה) ופילינג מסיבי יותר שטרם ניסיתי. 
את מסיר האיפור מעסים על הפנים ואז מוסיפים מים עד שהוא הופך לנוזל לבנבן ושוטפים. אחריו משתמשים בסבון אותו משאירים קצת על העור לפני ההסרה במים (אפשר גם להשתמש בו כמסכה, אם מורחים שכבה דקה על העור ונותנים לו להתייבש כמה דקות). לסיום, לוקחים ככפית של אבקת הפילינג, מוסיפים מים (המים מפעילים את האנזימים) ומשפשפים את הידים ליצירת קצף לבן עם גרגרים. מעסים כדקה על הפנים, אפשר גם לתת לו לעמוד קצת יותר, ואז שוטפים. מן הסתם, לא חייבים להשתמש בכל המוצרים ברצף. אני עושה פילינג פעמיים שלוש בשבוע, משתמשת במסיר האיפור רק כשצריך ובסבון כל רחצה. המוצרים מותירים את העור נעים, נקי, רענן ומצמצמים למינימום הופעת פצעונים ושאר חולערות. 
שורה תחתונה - מוצרים מצוינים לעור שמן-מעורב כמו שלי. הפילינג משמש גם כמסיר איפור עדין ואפשר להסתפק בו בלי השמן (השמן הוא פינוק). העור שלי במצב מצוין מאז חזרתי מלונדון ומאז התחלתי להשתמש בחבורה הזאת וזרקתי את שאר השטויות שהיו לי.

יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

שבוע תקשורתי ובצידו חבלז"ות

השבוע, כפי שודאי שמתם לב, התראיינתי לצינור לילה על הקמפיין לייבוא מידות גדולות לישראל. חוץ מזה, הצטלמתי אתמול לתכנית הבוקר של נעמה קסרי. התכנית עסקה בדימוי גוף ומידות גדולות וחוץ ממני התארחו בה מעצבת למידות גדולות מחיפה (לא הטעם שלי, לצערי, אבל יוזמה ברוכה ללא ספק), ליהיא גרינר (כאילו שהיא שמנה או אפילו מזכירה התחלה של משהו שעוד 70 מאפים יתחיל להשמין קצת), והמהנדס שפיתח את דיאטת הצמידים, מבלי לדעת שפרו-אנה משתמשים בה כבר עשרות שנים. התכנית תשודר ב-13 לנובמבר בתשע וחצי בבוקר, אם אני לא טועה. לכבוד התכנית שברתי את החוק הישן שאוסר עליי ללבוש שחור, אבל תראו - נמר! נמר!

חולצה וחצאית - דורותי פרקינס, הוד השרון
שרשרת - Primark
טבעת - קסטרו
נעלים -  גזית (ישנות)
גרביונים - We Love Colors

זו היתה תמונה מלפני האיפור. הנה תמונה אחרי איפור (שיער אני סידרתי). הפעם, בניגוד לצינור לילה שם אמרו לי שנראיתי נורא חיוורת, ביקשתי ליפסטיק אדום.


אני חושבת שהראיון יצא נחמד. יש איזה משהו שאמרתי ולא הייתי צריכה להגיד, אבל פרט לזה - סבבה חמוסים. בנוסף, פגשתי שם מישהי שעובדת במשרד שבו עובדת היחצנית שמחרימה אותי כי כתבתי ביקורת שלילית על מוצר שקיבלתי ממנה לבדיקה, וסיפרתי לה למה אני והמשרד שלה לא מדברים. היא הבטיחה לטפל בזה מול היחצנית המדוברת. אני מקווה שהיא אכן תצליח להבהיר לה שזה שיש בלוגרים שאשכרה כותבים ביקורת כנה על המוצרים שנשלחים אליהם זה דבר חיובי ולא סיבה להחרים את הבלוגר. ישו.

חוץ מזה, מסתבר שפורסמה כתבה על הקמפיין לייבוא מידות גדולות גם במקומון גל גפן של אשדוד. מאחר ואני שמנה וממורמרת אציין שאני לא מעצבת תכשיטים (כלומר אני כן, מדי פעם, אבל אני הייטקיסטית וזה עיסוקי המרכזי) ושהעורך שלהם עשה שפטים בקטע המצוטט מפה, כי החליפו את הפסקה האחרונה בראשונה ובזה גמרו על הפואנטה. אבל העיקר שהקבוצה מקבלת חשיפה.


אני מתחילה לגבש תכנית פעולה לקבוצה, בעזרתן של כמה קוראות חכמות ומגניבות והרעיונות המצויינים שלהן. אני מקווה לספר לכם על כך בקרוב, כשנהיה יותר מגובשים על הפעולה.

יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

שככה יהיה לי תחש מבריק בצבעי כחול לבן

הסרטון מאתמול עלה לרשת. אני מתחילה בדקה 9:40 בערך. הכינו את המטפחות והטרומבונים!

 
אלוהים, הליצן הזה מפחיד אותי.