‏הצגת רשומות עם תוויות תל אביב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תל אביב. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 24 בינואר 2016

הפלורנטיש הגדול


אמת מקובלת על הפרילנסראים היא שאין כזה דבר "סופשבוע". אם מסיבה זו או אחרת לא הספקת את מכסת העבודה שלך במהלך השבוע, או שנפל עליך פרויקט לא צפוי, או שלקחת יום חופש באמצע השבוע - שישי ושבת מחכים בשקט לסגור איתך חשבון. אבל ביום שישי זרחה השמש חמימה ובהירה ומוטיף וטונשיניו חגגו את פתיחת החנות החדשה שלהן בפלורנטין ואני החלטתי שזו הזדמנות מצוינת להוציא את האף מהבית ולבדוק מספר נושאים, שהמרכזי שבהם הוא זה.

פלורנטין נהדרת לשיטוטים רגליים בימים שמשיים ויפה לצילומי מה לבשתי היום וכשההזדמנות צצה, יש לתפסה בשני קצותיה.

אני לובשת
קפוצ'ון של מאיה בש
ג'ינס מנקסט
נעלים משופרא
תיק מאסוס


עליי לציין שאני מרוצה מאד מהנעלים האלה. מאחר ואני זקנה בלה וכואבות לי הרגלים בזמן האחרון (מי אמר דלקת גידים ולא קיבל) אני מקפידה יותר מהרגיל על הנעלים בהן אני הולכת, ולאלה יש סוליה עם זכרון הייטקי משהו והן תומכות במידה שאין לתאר. אני מקווה שהתכונה הזו לא תעלם עם הזמן, כי הן חדשות. בנוסף, יש להן מגוון חורים לשרוכים ולשון מודולרית, מה שמאפשר לנעול אותן בכמה צורות (צמודות לרגל, עם הלשון בולטת החוצה ועוד כמה) וזה חביב בעייני וגם מזכיר לי את ימיי כמעריצה צעירה של רוברט סמית' שגררה רגליים באל איי גיר שחורות עם הלשון הסגולה בחוץ בחצר התיכון. 
כאן, כפי שאתם רואים, נעלתי אותן צמודות לרגל 

בכל הנוגע למילשייק, למקרה שתהיתם, לקחתי ספיישל מולטיזרס (חטיפי לתת מצופים שוקולד), מארשמלו פלאף (שיכול לשמש גם לתיקון פגמים בקירות) וריסז (כי שוקולד וחמאת בוטנים עם כרס זה השילוש הקדוש שלי) וקצפת ומרשמלו לקישוט וסירופ בננה וסירופ כרמל בשביל הקרשנדו והיה טעים מאד ולמרבה הפלא, לא כבד מדי ולא מתוק מדי, כנראה בזכות הגלידה תוצרת בית שהיא הבסיס למילקשייק ומאזנת את הכל. המקום וורוד וחמוד ויש שם תור אחו שלוקי וכל החבר'ה שדחוסים בחנות הקטנה מעבירים את ההמתנה בצחוקים ופטפוטים אחד עם השני וזה מאד מאד נחמד.

תודה לנעמה נחליאל על הצילומים
וכך עליזה ושבעת רצון, חזרתי הביתה כדי להמשיך לעבוד עד ארוחת הערב ונרדמתי לשלוש שעות. שבוע טוב לכולם!

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

תיירות פנים


בצהרי ערב החג השני נמאס לי לעבוד, לכן חטפתי את חברתי ממשרדה הסמוך לטובת משרץ אחר צהרים בנווה צדק. מזג האויר הנוח והבריזה הנעימה שעלתה מהים בשילוב עם האוירה התיירותית ויופיה של השכונה גרמו לי להרגיש שאני באירופה ולא בארץ. התחושה, יש לציין, היתה נעימה עד מאד. ומה עשינו אתם שואלים? ובכן..

ראינו מאפים



ואף נישנשנו תוך כדי הליכה, כראוי לתיירות בעירן


אני לבשתי בגדים
חולצה מרזילי
שרשרת מ-COS
חצאית של מאיה בש
כפכפי אוטו* (כי הנעלים שנעלתי לעבודה לא היו נוחות להליכה)


ורכשתי ספרים

 
בהם עיינו אחר כך על ספסל בגינה


ראינו אמנות רחוב



ואכלנו ארוחת צהרים מאוחרת


עד שחזרתי הביתה היה כבר מאוחר והחלטתי לדחות את חגיגות הספונג'ה למחר ולהמשיך לבלות את הערב בנעימים. החלטה זו התגלתה כנכונה עת נמנמתי כאחרונת העצלנים על הספה תוך מלמול נום נום נום עליז. מחר, תאמינו או לא, הגיע ואיתו מגוון נקיונות וקירצופים. מזל שאחריו הגיע עוד יום שישי ואחריו עוד שבת בשביל הצחוקים. 

לסיום, אאחל לכולנו אחרי החגים שמח ואלך לאפות קרמבו לאורחים שבאים עוד מעט. לא קל להיות בלעבוסטע, לא קל.

* כפכפים שאני שומרת באוטו למקרה שאנעל נעלים לא נוחות וארצה לחלץ רגליי

יום שלישי, 2 ביולי 2013

רום צימוקים


אתמול, דקות לפני שהתכוונתי לצאת מהעבודה, התחיל דיון בפייסבוק ותכליתו השאלה מה טוב יותר - אפונים מצופות ווסאבי או גלידה רום צימוקים. הדיון נמשך כמה דקות ועד שהוא נגמר חצי מהחברים שלי היו בקריז לאפונים מצופות ווסאבי והחצי השני בקריז לגלידת רום צימוקים. אני נמניתי על החצי השני.

התקשרתי לאוכמנית ואמרתי לה שתיקח אותי לאכול רום צימוקים. האוכמנית אמרה לא, אכלתי כבר אפונים מצופות ווסאבי ויש גבול כמה ממתקים אפשר לאכול ביום אחד. אמרתי לה שאני עצובה מאד וניתקתי. דקה אחרי זה היא התקשרה ואמרה קיבינימט אני רוצה רום צימוקים. אז נכנסתי למכונית ורומבה צימוקים!

תכלס, עדיף היה אם הייתי לוקחת רום צימוקים בגביע פשוט במקום להעמיס וופל בלגי שלא הצלחתי לגמור חצי ממנו, אבל יש לי עינים גדולות (תשאלו את כיפ'לה).

בכל מקרה, חצי שעה מאוחר יותר פסענו לאטנו על אבן גבירול, מרוממות וצמוקות, חזרה לכיוון האוטו ועצרנו בבריכה האקולוגית בכיכר רבין כדי לנפוש קצת. אז החלטנו לצלם מה לבשתי היום, לא כי הבגדים היו כל כך יפים כמו שהלוקיישן היה נפלא ובביזנס זה הכל לוקיישן לוקיישן לוקיישן.

אני לובשת
צמודונים ושרשרת מרזילי (ישנים)
כפכפים מגאפ




דים סום יש, רום צימוקים יש, חברות טובות שאוהבות אפונים מצופות ווסאבי יש, נימפאות בשיא פריחתן יש, מה עוד אפשר לרצות? כלום. חוץ מאולי קילו גלידת רום צימוקים לקחת הביתה. מממ.. אולי היום אחרי העבודה.