ובו אני מקבלת את תיק הטכנולוגיה והינשופים

שני סוגים של בלוגריות יש בעולם - אלה שמוזמנות לאירועים של חברות שונות ומקבלות שם מוצרים בחינם ואלה שהולכות לחנות וקונות מוצר בכספן. לרב אני נמנית על הסוג השני, מה שמתאים לי כי אני בת 39 ולא בת 21 ולהיות אסירה של תודה לא מתאים לי (לא שזה עצר אותי אי פעם מלכתוב מה שאני חושבת על מוצר. מצד שני, זו הסיבה שבימים אלה נותרו שלושה וחצי יחצנים שעדין עובדים איתי).

אקיצר, היחצנית של דניאלה להבי לא מזמינה אותי לאירועים, אבל אני עדין רשאית לרכוש ברשת ולכן קניתי שם תיק למיצי המחשב הנייד. תאמינו לי, אתם לא תאמינו כמה קשה למצוא תיק למחשב נייד שמשלב נוחות ובגרות. או שהם קטנים מדי, או שהם גדולים מדי, או שהם ילדותיים מדי, או שהם פשוט לא נוחים. מוקדם מאד בחיפוש התיקים למחשב הבנתי שאני צריכה ילקוט, כי לשאת קילו וחצי פלוס על רצועת כתף זה לא כיף. אבל רב הילקוטים נראים כל כך תיכוניסטיים, ואני מנסה להראות בהתאם לגילי המתקדם וחשקה נפשי במשהו אלגנטי. חיפשתי וחיפשתי, באינטרנט ובחנויות מקומיות, ולא מצאתי עד שהגעתי לתיק הזה. הוא יקר, אבל היתה לי הנחת יומולדת (גם קיבלתי ארנקון קטן במתנה בקניה, וזה מצוין כי איבדתי את הארנקון החמוד עם הכלבלב באמבטיה שקניתי בלונדון). הוא בצבע אבן, שזה נורא בוגר, ויש לו את הידית השמנה רכה יפה שיש לתיקי המסנג'ר החדשים של המותג למרות שהוא לא אחד מהם. מיצי נכנס לשם בנוחות ויש הרבה תאים מסוגים וגדלים שונים ורצועה שמתחברת למחזיק המפתחות ומונעת ממנו לחמוק למשולש ברמודה של התיקים.

מאחר ובוגרת בוגרת אבל יש גבול, צירפתי לתיק הסולידי ינשופן אחד עם לשון מדלדלת לקישוט.

כן, הינשופן ללא ספק מוסיף להדרו של התיק שבלעדיו היה משעמם ונטול ינשופן.

מה אני לובשת?

ג'קט מהמשביר לצרכן

טישרט מנקסט

ג'ינס רחבים מאוונס (לונדון)

נעלים חדשות וחמודות של נייקי 

צילומים - אודליה ממן

החיים טובים יותר כשיש ינשופן, זה נכון, אבל המחשב עדין תקוע עם השם הג'נרי מיצי ומגיע לו יותר מזה. אם יש למי מכם רעיון לשם נחמד למחשבון, אשמח לשמוע. אחרי הכל הוא נרכש הודות למשקיעים בקמפיין השמינמון של השבלוג!

שמין שמין, שמין שמן

בול בול בול בול ביל בל לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה וכל מי שראה אמר, ווי איזה בלוגרית שמנה!

זמרירים ממלאים את לבנו, עת אביב הגיעה! התחשים מקננים על כל עץ, עננים קלים בניחוח דובדפארש נודדים אל ארצות הקור וביום חמישי נסעתי להצטלם לתכנית מהיום דיאטה עם הדיאטניות אולגה רז וחלי ממן.

בתחילה התלבטתי אם להסכים להצטלם לתכנית בכלל, כי לא ידעתי מה לי ולתכנית דיאטה. אני לא מאמינה בדיאטות. דיאטות הן מכשיר כלכלי שתפקידו למנף את יצרני הדיאטות (חברות מזון, חברות דיאטה, חברות ספורט וכו'). דיאטות מהגדרתן הן שינוי תזונתי זמני שמכוון להשגת מטרה מסוימת, ולכן הן מאבדות את ערכן כשהמטרה הושגה. אם האדם שעושה דיאטה רזה וצריך להוריד מספר מצומצם של קילוגרמים שהצטברו במהלך תקופה קצרה (פסח, למשל, או חופשה בחו"ל) מילא, אבל לאנשים שמנים אין צורך בדיאטה. השמנה היא בעיה מורכבת ולה אספקטים פיזיולוגיים, רפואיים, מנטליים, רגשיים, התנהגותיים, סביבתיים ורוחניים. לכל אדם שמן תמהיל ההשמנה המיוחד לו או לה וכל אדם שמן צריך פתרון מורכב אחר. עם דיאטה אף שמן לא יגיע רחוק, בפרט לנוכח העובדה שדיאטות הן חגיגה אחת גדולה של קיפוח ואיזה אדם שפוי יבחר מרצון בחיים של קיפוח? השבלוג לא מעודד דיאטות ולא עוסק בדיאטות, איש השמנמנן בעיניו יעשה. רוצים לרזות? בהצלחה. מרוצים ממשקלכם הנוכחי? שיהיה לכם בכיף. אם כל אחד יעסוק בענייניו הוא וישמור את אפו לעצמו, נחיה בעולם טוב יותר. המסר של השבלוג הוא שבדיוק עכשיו, כשהמצב הוא מה שהוא, צריך לעשות איתו את המקסימום ולהנות ככל האפשר ושערך עצמי לא קשור במידת המכנסיים או במספר הסנטרים שלך (לי עצמי יש אוסף נאה של סנטרים, שאני שומרת ממוינים בארונית זכוכית שהזמנתי במיוחד מנגר המתמחה בדימוי גוף).

מצד שני, אתם יודעים, טלוויזיה אגו וזה.

מאחר ולא הצלחתי להחליט, פניתי לחברייה העליזה בדף הפייסבוק של השבלוג ושאלתי לדעתם. התפתח דיון מענין שחציו תמך בהשתתפות בתכנית (שתפי את המסר) וחציו התנגד נחרצות (זו תהיה חוויה מעצבנת וממילא לא יקשיבו לך). בשלב זה נטיתי לסרב וזהו, כשלפתע צצה איזו פרצופלוחה אחת וכתבה לי אולי במקום להתבכיין בתקשורת תקחי את עצמך בידיים, תפסיקי לזלול ותתחילי לעשות ספורט? מאחר ובדיוק גמרתי אימון טניס ולעסתי כריך אדירים, ירקתי את אשר בפי על מסך המחשב ואמרתי לי שרשיר, אנחנו הולכות לתכנית כי יש יותר מדי פרצופלוחים בעולם שעדין מטיחים בפניהם של שמנים שיקחו את עצמם בידים וגו' (ורבים מהם דיאטנים, למרבה הצער). אמרתי ועשיתי.

בשלב כלשהו בזמן שאופרתי, הכניסה חלי ממן את הראש לחדר ושאלה מי אני. 

אני השמנה עניתי לה. אה, אחלה! אמרה והלכה לדרכה

למרבה ההפתעה, זו היתה חוויה חיובית מאד. הצוות, מהמפיקות ועד הבמאי, היה מרוצה מאד מהראיון איתי ומהמסר החריג למדי לתכנית (ועיקרו שאין שום קשר בין משקל לערך עצמי). חלי היתה מקסימה ואולגה היתה חייכנית. אקיצר, הכל בסדר. אני מודה שהיה לי קשה מאד לשמוע את הראיונות שהיו לפני ואחרי (איך לקפח את עצמך בארוחת הסדר וכו') ולכן שמחתי שאני שם כדי להעביר מסר שונה לצופי התכנית.

אולגה מגלה שממש נעים להשען על בטנון שמנוני 

חבל רק שלא הצלחתי לארגן תור למספרה לפני הצילומים כי בחיי שהגעתי לשם ועל ראשי אלפקה נאה. שוין, גם לאלפקות מגיע. בסוגיית המה ללבוש לצילומים החלטתי שאני הולכת על עליז וצבעוני. ידעתי מראש שיראו אותי מהמותן ומעלה בלבד ולכן לבשתי את הג'ינס הרחב החדש החביב עליי מלונדון וחולצת ואן סייז פסיכדלית בעיטור מיני תחש מהחנות היפנית האהובה עליי טונרי, המייבאת את מותגי הבת של איסי מיאקי זוקה, ניי-נט ואחרים. היא מדהימה, היא מהממת, היא חד פעמית והיא דורשת מכירת כליה או שתיים לפני קניה (או שתעשו מה שאני עושה, ותבואו רק כשיש סייל). שנה שעברה קניתי שם סוודר בצורת עצלן קומפלט עם אצבעות, זנב וראש קטן וחמוד.

אני לובשת

סוודר מרזילי

חולצה של Ne-Net מטונרי

ג'ינס מ-Evans

תיק (חצי חיקוי שאנל Boy וחצי חיקוי סטלה מקרטני) מזארה

עגילים מרזילי

נייקי אייר מקס 90 מאסוס (שנה שעברה)

התכנית תשודר ביום שישי ה-3.4.15 בעשר ומשהו בבוקר. אחרי השידור, אני אעלה את הקטע שלי לפה (אם לא יהיה מביך מדי) כדי שתראו ותיראו. ועכשיו אלך לאכול כריכים. ברוכים תהיו ויאללה ביי.

מה לבשתי השבוע?

היוש מטריפוניים, מה חדש אצלכם?

ראשית, רציתי להודות מקרב לב לכל המגיבים, המחזקים וכותבי המיילים וההודעות הפרטיות בעקבות הרשומה שפרסמתי בשבוע שעבר. קיבלתי כל כך הרבה תגובות מחזקות, עוזרות ותומכות וגם עזרה בחיפוש עבודה (קיפ דם קאמינג!) ולמרות שלא היה לי הכח להגיב על כל אחת ואחת מהתגובות בזמנו, אני מעריכה ונוצרת כל אחת מהן. אני שמחה לבשר גם שאני מרגישה הרבה יותר טוב השבוע. ראשית, עצם החשיפה עזרה לי. היא גם הקלה על רגשות האשמה שיש לי בקשר לעיכוב האפי בענייני התמורות לקמפיין המימון (תודה על ההבנה!) ובאופן כללי, אני מרגישה קלה יותר. אני באמת ממליצה מקרב לב לכל הקוראות והקוראים שמשהו מכביד עליהם, לחלוק אותו עם אחרים. מרגע שהבושה והבדידות חולפים, הכל נהיה קל יותר.

אבל החלטתי שהיום יהיה קליל פה, אז אתם יודעים מה לא היה לנו הרבה זמן? מה לבשתי היום! השבוע חזרתי לצאת מהבית יותר, ולראות אנשים שגם ראו אותי ולכן לבשתי בגדים ואפילו (הו הו הו) התאפרתי קצת והשפרצתי בושם. חברת בני אדם, אני אומרת לכם, זה הדבר האמיתי. אז מה לבשתי השבוע אתם שואלים? 

תלבושת לפגישה עם קוראת יקרה שהיא גם אשת השמה בהייטק (עדי, את לא יודעת כמה עזרת לי. המון תודה שוב, הפעם מעל גלי הָאֲתָר).

אני לובשת

שמלה של טליה

סריג ממוד קלות'

צמודונים מרזילי (ישנים לאללה)

מגפונים משופרא

 אני רוצה לציין לטובה את הסריג הזה, שמוד קלות' מוכרים בכל מיני צבעים. הוא מושלם ללבישה מעל שמלה כשקריר. מאחר והוא מגיע מתחת לחזה ולא למותן, הוא לא הורס את הנפילה של שמלות בגזרות רבות ושונות. 

בערב אחר הוזמנתי לטעימת יין של יקבי רמת הגולן שנערכה במסגרת אירועי תערוכת סומלייה בהיכל התרבות. היה טעים ונעים ולבשתי בגד.

תלבושת לטעימות יין
חולצה מנקסט
צמודוני "עור" מאסוס
נעלים קדושות משופרא
תיק מזארה

אני מחבבת מאד את החולצה הזו של נקסט, שנראית כמו סריג שמתחתיו חולצה מכופתרת. יש לי אותה גם בג'ינס והיא מאד רכה ונוחה. אורכה הופך אותה לחצי טוניקה, וזה מאד נוח ללבישה עם מכנסיים צרים או חצאיות מיני כמו שאני אוהבת לאחרונה. הנעלים קדושות כי אני נועלת אותן כמעט כל הזמן. חדי העין ודאי הבינו בהן פה כבר בעבר.

ולסיום, תלבושת לרצף פגישות וסידורים.

אני לובשת

עליונית של דינה גלאס מרזילי

שרשרת מרזילי 

חולצה שחורה מנקסט

גופיה כחולה מנקסט

ג'ינס מאוונס 

הנעלים הקדושות משופרא

את העליונית הזו קניתי שנה שעברה וזו הפעם הראשונה שאני לובשת אותה, בוז שרונה, את שבלוגרית רעה. את הג'ינס קניתי עכשיו בלונדון, והם המכנסים היחידים שמדדתי באוונס ומצאו חן בעיני. יש להם רגל רחבה וזה מאד חביב עליי לאחרונה. את השרשרת לא ראיתי שנתיים לפחות ולכן הנחתי שמכרתי או נתתי אותה למישהו (כי כשקניתי אותה סרט הסאטן שלה עצבן אותי ולא ענדתי אותה כמעט). אבל השבוע מצאתי אותה מתחבאת במאחורה של מגירה ערמומית במיוחד ומיד שלפתי אותה וציוותתי בשמחה לעליונית הזו. מה שבא ללמדנו, שלפעמים מרחק עושה טוב למערכות יחסים.

איך חזרנו בהנף מקלדת להיות שבלוג אופנה הא? זה משהו לא נורמלי. זהו לעת עתה. בשישי הבא טליה ואני עורכות את המכירה העונתית שלנו, עם בגדים ואביזרים יד שניה מארוני ומבצעי סוף עונה מוקדמים על קולקצית הסתיו-חורף של טליה. פרטים בקרוב ועד אז, תהיו בריאים ושמחים וסופשבוע נעים לכולם.

כמה עדכונים

שיש! לא מפרסמים פוסט כמה ימים והכניסות נופלות ביותר מ-4000 תוך פחות משבוע. אז הנה אני כותבת. לכבוד השעה המאוחרת, אהיה שמנה ולעניין ואכתוב רשומת עידכונים בלי יותר מדי הו והא. אם אתם אוהבים הו והא, תשמחו לשמוע שאני עובדת על רשומה נחמדה ביותר הנוגעת לאיפור וכולה הו, הא והופ הופ הופ. וכעת לענייננו -

1. עדכון שיניים

במשך חצי שנה סבלתי מכאבים חזקים שבאו והלכו ועברו מצד לצד בפי, בלי שום הגיון. חשבתי שיש לי חורים, חשבתי שיש לי מורסה, חשבתי שיש לי דלקת חניכיים אבל רופא השיניים בדק אותי ולא ראה כלום. התחלתי לדאוג שהבעיה מגיעה מהסינוסים. בשלב הזה הגעתי לשיננית לטיפול תקופתי ובין קרקוש לקרקוס סיפרתי לה על הכאבים האלה. היא שאלה אותי באיזו משחת שיניים אני משתמשת ואמרתי לה שבחודשים האחרונים אני משתמשת בקולגייט מלבינה. היא אמרה לי להחליף מיד משחה, מאחר ומשחות מלבינות שוחקות את ציפוי השן וזה גורם לכאבים חזקים אצל אנשים מסוימים. אחרי הטיפול, מפקפקת משהו, עברתי בסופרפארם, קניתי משחה קלאסית של סנסודיין והלכתי הביתה. עכשיו, יותר מחודש אחרי אני יכולה לומר לכם שהכאבים נעלמו כלא היו. 

מסקנתי מהסיפור - לא להשתמש במשחות מלבינות. ממילא הן לא יכולות להלבין את השן יותר מצבעה הטבעי אלא רק מסירות כתמים, ואם אתם לא מעשנים זה לא יעזור לכם ממילא.

2. עדכוני תלבושות

שתי תלבושות מהשבוע שחלף על רקע בלאגן אדירים. ראשית, תלבושת לעבודה.

אני לובשת - צעיף מרזילי
טוניקה של שרה בראון
קרדיגן וסניקרז מ-Primark
ג'ינס של New Look

עינים עצומות מוזרות זה מה זה אין עכשיו!

תלבושת למסיבת יומולדת של חברים.

אני לובשת - גופיה מרזילי
ג'קט של פורנרינה מסטורי בשנקין
חצאית של דינה גלאס מרזילי
עגילים של דריוס מרזילי
מגפיים מאוונס

מן הסתם, הייתי צריכה למשוך את הג'קט למקומו

על המותן לפני הצילום, אבל צילמתי את התמונה כשחזרתי

מהמסיבה בארבע וחצי לפנות בוקר.

והנה קלוזאפ על המשקפים החדשים שלי. המסגרת של קוקו סונג (חלמתי על מסגרת דרקון שלו מאז הפעם הראשונה שראיתי אותן לפני מספר שנים) מאופטיק דורון בקניון רמת אביב, חנות עם שירות שלא מהעולם הזה.

העגילים של דריוס התהפכו עליי!

3. עדכוני פיפה (התראת תוכן שיווקי)

ביום שישי הקרוב (13.1.12) בין 10:00-14:00 תערך מכירה מיוחדת של אופנת פיפה בבוטיק "אחותי ואני" בכרכור (רח' המייסדים 25). בנוסף לבגדים המצוינים של המותג, ימכרו תכשיטים, נעלים ועוגות (למה לא שלחו לי עוגות לטעימה? איך אני אמורה להמליץ על מוצר שלא זללתי, כלומר בדקתי?).

בכל מקרה, מי שידפיס ויביא איתו את הקופון הבא, יזכה בהנחה מיוחדת של 10% על כל הבגדים של פיפה. למה לא למה לא!

זהו, אזלו כוחותיי וברצוני לנום. תשמחו ודאי לשמוע שקניתי חלוק חדש שבכוונתי ללבוש בקרוב. מה שמזכיר לי את הסעיף הרביעי והאחרון להיום:

4. עדכון שמיכי

רבים שמעו אותי מהללת את השמיכה במופלאה שקניתי בורדינון לפני כמה חודשים. למי שפספס - קניתי אותה בשלהי הקיץ אבל היא עצבנה אותי ועברה לארון. לפני כמה שבועות שפכתי כוס מים על שמיכת הפוך שלי ושלפתי אותה לחיזוק נגד הקור ואז התברר שהיא, דקיקה ככל שתהיה, חמה כל כך שעכשיו אני ישנה עטופה בה ובשמיכה דקה נוספת בלבד. לבקשת הקהל בדקתי מה שמה ומסתבר שקוראים לה שמיכת כבש (100% פוליאסטר). החדשות הטובות - היא עולה 40% פחות עכשיו בורדינון. החדשות הרעות - כמעט ולא נותרו כאלה (בחנות בה הייתי היום היתה רק אחת אחרונה) אז למעוניינים בה, כדאי למהר.

הכבשה בתמונה היא חלק ממערכת לסובלים מנדודי שינה 

אותה קניתי לפני זמן מה. אני אספר לכם עליה בהזדמנות.

מתלבשת ממזוודה - חלק ב'

בוקר חדש הגיע קומפלט עם יום ושבוע חדשים והופ - אני עדין במלון. השאלה הפופולרית אצל חבריי ושאר ירקרקים בימים אלה היא "מתי הדירה שלך תהיה מוכנה" ועל זה אני עונה שאין לי שמץ של מושג. אני מקווה שזה יהיה בתחילת השבוע, כי עם כל הכבוד למלון, אני מעדיפה להיות בבית שלי (למרות שאין כזה כרגע). 

למרות שעשיתי copy + paste (למעשה, cut + paste) למזוודה מלונדון, לא לקחתי איתי איפור פרט לקרם לחות המצובע של לנקום וסומק אלא שלחתי אותו למחסן. וזה ממש ממש פתטי, בהתחשב בכך שהוצאתי מאות פאונדים על איפור (תהיה רשומה בקרוב) בלונדון כולל כמה ליפסטיקים מרהיבים ממש. עלוב עלוב עלוב. מצד שני, אני מסוגלת לספק לכם את התמונות הרגילות בהן אני אומרת שאני חיוורת וחסר לי ליפסטיק, ואתם מגיבים ואומרים "אז תקני כבר ליפסטיק או תפסיקי לבכות" אז עסקים כרגיל.

אני לובשת שמלה מ-Wallis

צמידים מ-Evans 

סנדלים מ-Nine West

את הסנדלים קניתי בארץ לפני חודשיים בערך, אחרי שראיתי את מיראל נועלת משהו דומה והתאהבתי. חיפשתי במשך זמן רב את הזוג המושלם מסוגו, ואני מודה שהופתעתי למצוא דווקא בניין ווסט, שלדעתי איבדו את זה כבר מזמן. את השמלה קניתי בלונדון ואני מאד מרוצה ממנה, למרות שהיא מאד חיוורת. היא רכה ונחמדה וארוכה מאחורה, ואני מתה על שמלות וחצאיות ארוכות מאחורה. זה מאד חשוב לשמנות, כי הרבה פעמים הישבנים שלנו עגולים מהממוצע מה שגורם לחצאיות להיות קצרות יותר מאחורה, וזה ממש לא מראה מחמיא.

בנוגע לצמידים, מה אני אגיד לכם. אני לא יודעת למה בארץ זה בלתי אפשרי למצוא צמידים שיעלו על הידים הנקניקיות שלי. באוונס יש מידות לצמידים, ושלי במידה מדיום, מה שאומר שנשים שמנות פי מאה ממני יכולות לקנות צמידים במידה XL שיתאימו להן, לתשומת לב היצרנים והיבואנים המקומיים.

קניות למידות גדולות בלונדון - ספטמבר 2011

אחח לונדון לונדון. בזמן שבארץ הברירות לנשים שמנות הן לאלתר ביצירתיות עם בגדים מחנויות למידות רגילות (מה שלא כולם יודעים לעשות) או לקנות בגדים של סבתות זכרונן לברכה באחת מארבע החנויות המתמחות במידות גדולות, בלונדון תוכלו למצוא מגון רחב (!) של חנויות high street שמחזיקות בגדים עד מידה 20-22 כחלק מהקו הרגיל שלהן. חזרתי הפעם לחנויות בהן קניתי בנסיעות האחרונות שלי לכאן, וגם מצאתי חנויות חדשות ומעניינות.

להזכירכם, הלקוחה (יענו,אנוכי) בת 35, לובשת מידה 48-50, גזרת צ'לו ונמשכת לבגדים יחידים במינם, ולכן נוטה לפנות לחנויות מעצבים יותר מלרשתות. בנוסף, שמתי דגש על חיפוש בגדים לראיונות עבודה ובגדים מחויטים יותר לעבודה הבאה שלי.

נפתח בהפתעות השליליות - חנויות שאכזבו:

• New Look - חנויות רבות ברחבי לונדון, בסניף Oxford Circus יש את קו המידות הגדולות שלהם, Inspire, שסיפק לי בעבר מכנסיים וחולצות מוצלחים במיוחד. הפעם, לא מצאתי שם כלום. המכנסים שמדדתי היו ענקיים עליי, ולא היתה חולצה או שמלה אחת שרציתי למדוד. 
• דורותי פרקינס - אולי זה בגלל שהם מוכרים גם בישראל, ולכן איבדו את הייחוד, אבל לא מצאתי שם שום דבר מענין. כל השמלות קצרות מדי בשביל ללבוש לעבודה, הגזרות לא מחמיאות לירכיים המלאות שלי ואני יודעת כבר שאיכות התפירה שלהם נמוכה (זרקתי שני קרדיגנים שקניתי שם לפני שנה במהלך האריזה לנסיעה הזאת, כי התפרים שלהם נפרמו). אז למרות שיש להם בגדים עד מידה 22, עזבתי את החנות אחרי כמה דקות בלי למדוד כלום.
• דבנהמס - ציפיתי להרבה כי קראתי עליהם בבלוגים של נשים שמנות מחו"ל וגם בווג האיטלקי, אבל לא מצאתי שם דבר אחד שמצא חן בעיני, וגם המידות לא היו עד כדי כך נדיבות. חברתי (במידה 44-46) נשבעת שיש להם את החזיות השוות בייקום, אבל אני העדפתי לקנות את שלי במרקס אנד ספנסר.
• אוונס - בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר כמו משמין לי. הבדים סינטטיים, סקלת הצבעים שחורה-אדומה-לבנה-כחולה, והתפירה מבאסת את התחש. כל מה שמדדתי שם לא התאים לגזרה שלי, המכנסים נתלו עליי, חולצות לא ניסיתי בכלל כי הן לא התאימו לגילי. אקיצר, רע מאד. מה כן קניתי שם? צמידים, כי יש להם צמידים וטבעות במידות גדולות.
  
  
  
  השמלה היפה היחידה שמדדתי באוונס היתה גדולה עליי בשתי מידות

חלאס דכאון, יאללה שגעון - אלה החנויות בהן מצאתי מגוון משמח של בגדים שאהבתי:

• Next - הראשונה והמוצלחת בחבורה היא רשת Next שהבגדים בה מגיעים עד מידה 20 בקו המידות הרגילות ועד 26 (כלומר, 54 ישראלי) בקו המידות הגדולות, אותו לא ממש מצאתי. מצשד שני, גם לא נזקקתי לו.
  להפתעתי, ביצעתי שלוש רכישות בחנויות שלהם בשמונת הימים שהייתי שם, בכל פעם חשבתי שלא אמצא יותר דברים מעניינים. קניתי טייצים (שרונה גבריאל הראל אשמה, היא שכנעה אותי שאלה המכנסים הנוחים ביותר לטיסה וצדקה באמת האחוזים), סוודרים, טישרטים חמודים, חולצות ארוכות ואפילו כפכמועלים. יש להם דגמים רבים ומגוונים ומחירים נוחים. רשת מומלצת ביותר!
• Wallis - כשיצאתי מאוונס נכנסתי לחנות השכנה כולי מרירה ועצבנית, ומצאתי להפתעתי מגוון נאה של בגדים חמודים במידה 20. קניתי שתי שמלות חמודות (אחת קיצית ומתוקה במידה 18 ואחת חורפית ומזכירה לי את נערותי, במידה 20) ויצאתי מרוצה עד הגג. המחירים בינוניים וזו הזדמנות טובה להזכיר לכם לקחת טפסי החזר מע"מ בכל חנות בה אתם קונים בסכום של 25 ליסט ומעלה (בחלק מהחנויות נותנים רק מעל 50 ליסט, אבל תמיד צריך לשאול).
• אנתרופולוג'י - אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכבר כתבתי עליהם בפעם שעברה. קניתי שרשרת ועגילים, חולצה מחדר הסיילים ושמלה מדהימה מדהימה בסגנון יפני במחיר מלא (וכוונתי למלא, כ-150 ליסט) שבה אני מאוהבת עד הגג. ואם אתם חושבים שבארץ הייתי משלמת עליה פחות, אתם טועים טעות מרה.
  
  
  
  שמלה יפנית מאנתרופולג'י. הגב שלה עשוי רצועות רצועות ויפה עד דמעות כמעט.
• Primark - החנות הזולה והענקית במרבל ארץ'. תכננתי לקנות בה פיג'מות ותחתונים לרב, אבל לא ציפיתי למצוא גם תכשיטים, שמלות וחולצות נחמדות (שלא לדבר על שני תיקים מקסימים בעשרה ליסט האחד, וארבעה זוגות נעלים בחמישים ליסט סה"כ). חנות חובה למי שמחפש פריטי בייסיק עד מידה 20 (נעלי נדים עד מידה 42).
• East - חנות יקרה למדי בקובנט גארדן, שיש בה הרבה בגדים לדודות וסבתות וגם מגוון של שמלות סולידיות ונחמדות לנשים צעירות יותר. קניתי שם שתי שמלות ושרשרת, ואחרי זה התחרטתי והחזרתי את היקרה מבין השתיים (90 ליסט, כלומר 520 ₪).
• M&S - במארקס אנד ספנסר תמצאו מעילים, מכנסים, חולצות, סריגים, שמלות ובגדים תחתונים במחירים נוחים ומגוון דגמים סולידיים. קניתי שם ג'ינס וכמה זוגות מכנסים לעבודה וחזיות. מומלץ בחום לפריטי בייסיק.

כמה דברים מתמיהים אליהם ששמתי לב - ראשית, כל הקרדיגנים המכופתרים שמדדתי (רציתי קרדיגן וורוד מכופתר, בסגנון שנות החמישים כזה) היו קטנים עליי, גם כשהיו גדולים בשתי מידות מהמידה הרגילה שלי.חוץ מזה, לא מצאתי גרביונים במידה שלי (שכחתי לבדוק באוונס). מניסיוני בשנה שעברה, הגרביונים מידה 22 של M&S קטנטנים מדי.

זוהי הראשונה מבין רשומות לונדון. מה עוד ממתין בקנה? המלצות על חנויות במידות רגילות, קצת תכשיטים, קצת קוסמטיקה והגרלה אחת שחבל על הזמן. כל זאת, בקרוב ובפרט - אחרי שאגמור לעבור דירה השבוע. הידד!

An inspiring cupcake

לאחרונה גיליתי כמה בלוגי אופנה שמנמנים ונחמדים. החביב עליי בחבורה הוא ללא ספק הבלוג של ג'ורג'ינה.

ג'ורג'ינה היא נערה אנגליה בת עשרים וטיפה שמעצבת תכשיטים בזמנה הפנוי ולא נותנת למשקלה לעמוד בינה לבין הבגדים היפים שהיא אוהבת ללבוש. הסגנון שלה נשי וילדותי כמעה, וכולל שמלות וחצאיות קצרות ומגוון קרדיגנים צבעוניים. היא מוסיפה לתלבושות שלה אביזרים משלימים ורדרדים, חלקם מלאכת ידה. מה יש לא לאהוב?

דימוי גוף חיובי ועור של בובת חרסינה

להפתעתי גיליתי שהרבה מהבגדים שיש לי יש גם לה - שתינו לקוחות קבועות של קו המידות הגדולות של אסוס, ונראה שאנחנו אוהבות את אותן הפריטים בדיוק. אני נהנית לראות איך היא משתמשת בצורה שונה לחלוטין באותם פריטים שלי יש. לדוגמה - השמלה השחורה הנפלאה (שטרם הראיתי לכם או למישהו מחוץ למשרד) שהיא לובשת עם קרדיגן וגרביונים.

אני אוהבת לעשות dress down לפריטים מפונפנים (לדעתי זה נובע מחוסר בטחון עצמי יותר מאשר מסגנון אבל ניחא) והיא אלופה בזה. לא רואים את זה בתמונה כל כך, אבל זו שמלה מעוטרת תחרה עם חצאית קצרה ותפוחה מעוטרת אורגנזה.

מצחיק לראות כמה פריטים זהים יש לשתינו, ואיך כל אחת מאתנו מאבזרת אותם ונראית בהם אחרת לחלוטין. לדוגמא - שמלת הפלמינגואים של אוונס שקניתי בלונדון לפני כמה חודשים והחלטתי למכור. תראו מה היא עושה איתה -

בעקבות מה שכתבתי כאן אתמול, החלטתי לשלוף את השמלה מערימת הבגדים למכירה וללבוש אותה היום לעבודה עם גרביונים צבעוניים. אחרי הכל, לא יכול להיות יום רע כשלבושים ככה נכון?

שמלה - אוונס (לונדון)

גרביונים - We Love Colors

נעלים - קליגולה

עגילים - התכשיטן האהוב עליי באטסי

אני עדין חושבת שהשמלה קצרה מדי עליי. ג'ורג'ינה ללא ספק נמוכה ממני, ולכן זה נראה יותר טוב עליה. אבל היה כיף להתרוצץ ככה היום. אחרי שצילמתי את התמונה הוספתי שרשרת ארוכה בורוד וכסף, שהוסיפה טאץ' שהיה חסר, לדעתי, מקדימה והוסיפה אשליה של אורך.

לסיום, הנה שיר שנתקע לי בראש היום. הקליפ, אולי, ארוך מדי אבל רומנטי ומתוק כל כך שהחלטתי לחלוק אותו אתכם כאן, מה גם שהוא מתאים לספר שאני מתעדת לסיים בעוד דקות אחדות. לילה טוב לכולם!

ולי (לא) יקנו המון בלון

מעולם לא הייתי חובבת של בת' דיטו. את המוזיקה שלה אני לא יכולה לשמוע והתדמית שלה, לדעתי, סרת טעם ומדגישה את כל מה שלא נשי ומכוער. אני יודעת שהיא כוכבת רוק וכל זה, אבל זה עדין לא מסביר לי מה עובר בראשה של אישה (או גבר, לא משנה) שמנסה להיות דוחה ככל האפשר. מה שיפה להופעה על הבמה, לא יפה לחיים האמיתיים (שומעת גאגא? אני מדברת אליך). אני יודעת שמקובל לראות בה סמל לבטחון עצמי, אבל לי היא נדמית יותר כאישה שממש לא אוהבת את עצמה ומחפשת להקצין את כל מה שהיא חושבת שרע בה (יענו, אני אגיד את זה לפניכם ואז לא תוכלו להפתיע אותי בזה שתרדו עליי).

למרות שהקולקציה הקודמת שלה לאוונס היתה מכוערת למדי ולא מחמיאה לנשים שמנות, לטעמי, חיכיתי לראות מה הוא תעשה השנה - אחרי הכל הבאז היה ביזוזי ביותר ואחרי טראומת גולברי ומשמין לי המקומיים, תהיתי מה יכולים החבר'ה בחו"ל לארגן לנו. כל זאת למרות העובדה שהביקור האחרון בלונדון (לפני פחות מחודש) הבהיר לי שההבדלים בין משמין לי ואוונס לא כל כך גדולים ומסתכמים בעיקר במגוון גדול בהרבה של גזרות מכנסיים, ונוכחות מסיבית יותר של שמלות וחצאיות, וכמובן - במחלקת הנעלים הגאונית שלהם.

בכל מקרה, הקולקציה החדשה של בת' דיטו לאוונס, שהושקה בסוף השבוע, גרועה אפילו מקודמתה. היא סובבת את סקלת הצבעים השמנה הרגילה - שחור, אדום, סגול וקצת אפור, עשויה מאותם הבדים הכבדים של משמין לי והגזרות שלה.. אוי אלוהים.

במקום לעצב מעיל שיוצר אשלית אורך, ומחמיא למותן יצרו פה מעיל שיגרום לך להראות כבלון.

מעיל פרקה מעוטר ניטים, 100% כותנה. מחירו 466 ש"ח בקירוב

שמלה שנראית חמודה במבט ראשון (בפרט הצווארון המעוגל, בהצלחה במציאת שמלה עם צווארון כזה תוצרת הארץ) אבל - הצבע שחור ומשמים, האורך נופל בדיוק באמצע הירך (זכרו שהגברת דיטו נמוכה, עליי השמלה תראה כמו חולצה סביר להניח) שהוא המקום הפי פחות מחמיא לרב השמנות שפגשתי והשרוולים קצרים מדי. זה יגרום לך להראות כמו.. בלון!

שמלת נקודות בשנהב ושחור, 100% ויסקוזה, 347 ש"ח בקירוב

הקולקציה כולה כזו - מורכבת מפריטים קצרים (עד מתחת לחזה, עד אמצא הירך, שרוולי שלושת רבעי וכולי) שיחמיאו בעיקר לנשים שמנמנות, נמוכות ובעלות רגלים יפות. אם אתן כאלה, וחובבות את הסגנון הטיפל'ה גותי, יתכן שתמצאו פריטים שימצאו חן בעיניכן. אם אתן גבוהות ממטר ושישים שמרו מרחק.

למרבה הצער, החנות המקוונת שלהם טרם שולחת לישראל, כך שהרוקיסטיות חובבות הבלונים המקומיות יאלצו לחכות שמישהו יסע ללונדון להביא להן את הפריט שחשקה נפשן, או לחפש באיביי. כרגע יש באיביי הבריטי רק מעט פריטים מהקלוקציה הקודמת שלה, אבל בטח הוא יוצף בימים הקרובים במבחר פריטים מהקולקציה החדשה.

מיאו חתולה במגפיים

ההמונים דרשו תמונה של המגפיים וההמונים יקבלו יותר ממה שביקשו - זו הפעם הראשונה שאני לובשת את המחוך הזה ולעולם לא אלבש אותו יותר בלי ג'קט מעל עד פורים, אז תהנו כל עוד אפשר!

חצאית - וינטג' Top Shop

מחוך ומגפיים - Evans

כובע - אקססורייז

הכל מהנסיעה הנוכחית ללונדון. את החצאית מצאתי כשחיפשתי את הנעלים הוורודות של Office בטופ שופ הגדול באוקספורד סירקס. הם הוציאו שלושה סטנדים מלאים בפרטי One of מקולקציות ישנות של טופ שופ משנות השבעים והשמונים המוקדמות, והחצאית קפצה מול עייני מיד (יש לי קטע עם טול אתם מבינים, וברשימת הקניות שלי היה רשום "חצאית טוטו" אז הייתי חייבת לקנות). היא מדהימה, והיא תפסה לי חצי מזוודה והיא וינטג' אמיתי משנות השמונים, לא עלאק וינטאג' שמוכרים היום בכל פינה. מה יש לא לאהוב? אתם בכלל קוראים מה שכתבתי או רק בוהים לי בחזה? תתביישו לכם. יאללה, בואו נשיר!

רשומת הנעליים המדוברת

אני חושדת שהטיסה ללונדון כללה מסע בזמן.

אני בקובנט גארדן, מוכנה לצייד נעליים

בלייזר - זארה (שנה שעברה)

צעיף וגרביים - H&M

 שמלה - רזילי

ג'ינס - אוונס (שנה שעברה)

נעליים - קליגולה

אני רצינית אנשים. העובדה המוזרה מאד (מאד) היא שמצאתי את עצמי רוכשת נעליים שהייתי קונה כשהייתי בת עשרים, משוחררת טריה שרק רוצה להתרחק מהמונוכרומטיות האפורה של המדים. כך מצאתי את עצמי ביומה הראשון של הנסיעה עטופה בצעיף בקובנט גארדן ומחפשת לצוד נעליים. מיד עם הגיענו למקום נתקלנו בנעליים האלה בחלון הראווה של קורט גייגר. זו היתה הזמנה להכנס.

 בקומה הראשונה יש תצוגה יפהפיה של נעליים יפהפיות.

וקיר מלא נעליים שטוחות (תודה לאל, אני לא יכולה ללכת עם עקבים).

לצער האנושות, האוכמנית לא אהבה את החנות אז יצאתי משם מבלי לבחון את ההיצע. אבל לקראת סוף הנסיעה, כשכבר הבנתי ביני לבין עצמי שמה שאני רוצה (עיין ערך גיל 20) הוא נעליי זמש שטוחות גבוהות עם שני חורים לשרוכים, כמו שפפישו נהג ללבוש (גברים בארץ לא הולכים עם נעליים כאלה, מה עובר עליכם?? אלה הנעליים הכי סקסיות שיש בחורף. רק המחשבה על גבר צעיר ויפה עם מכנסי קורדרוי ונעלי זמש עושה לי נעים בבטן). בקיצור, ביום שישי חזרתי לשם ירדתי לקומת הקרקע ושם מצאתי נעלי זמש כחולות מקסימות שישבו עכשיו בארון בסבלנות ויחכו לסימן ראשון לגשם (לא לדאוג, קיבלתי ספריי להגנת העור מגשם ולכלוך). גשם גשם בוא.

ואם כבר בגשם גשם בוא עסקינן, סיפרתי לכם כבר על המגפיים שקניתי באוונס. אלה שנגמרות בירך. הן יהיו מושלמות כל כך מעל סקיני ג'ינס או עם שמלה קצרה, שבא לי לרקוד. אבל גם הן, חמודות שכמותן, יאלצו לחכות כמה חודשים עד שיגיע זמנן לזהור (ואתם תחכו לראות תמונה, מוהאהאהא!).

נעל אחרונה חביבה, וכל כך שנות עשרימית שלי שאני מצחקקת כל פעם שאני רואה אותה, היא תוצר של חיפושי הבלתי נגמר (למעשה, הוא התחיל בנסיעתי הקודמת ללונדון בנובמבר לפני שהשבלוג נולד, נמשך כל השנה בארץ וחזר ללונדון) אחרי נעלי אוקספורד. רציתי כאלה נוחות, מגניבות, מתאימות לכמה שיותר בגדים (בפרט לחצאיות ושמלות)  ולא נפוצות מדי (יש כמה סוגים שיש לכל היפסטרית או דודה באיזור תל אביב רבתי). רב אלו שראיתי הפעם לא מצאו חן בעייני (כרגיל) או שהיו יפות אבל מאד לא נוחות - עקב נעל מצופה לק יכול להיות גהנום לא קטן, כפי שלמדתי לצערי עם הסנדלים המושלמים למראה של רידלי שאני לא יכולה לנעול למרות כל הנסיונות לרכך אותם שאני והסנדלר שלי העלינו על דעתנו. לבסוף מצאתי את עצמי קונה נעלים שראיתי ביום השני לנסיעה, מדדתי, אמרתי "אז זהו שלא" וחזרתי לקנות ביום הלפני אחרון. אלוהים אני כל כך צפויה..

כן, הלכתי על הגבוהות הוורודות. ביזארי, אני יודעת. היו לי נעליים זהות כמעט בירוק בוהק כשהייתי בת עשרים. בכל מקרה, החלטתי שהאוקספורד היחידה שלא תחתוך אותי בעקב תהיה אוקספורד גבוהה, והן דוקא נראות טוב עם חצאית חצרה. חוץ מזה חשבתי (למעשה, היא היתה בראש שלי כל הנסיעה) על הבחורה שראיתי במעלית בעבודה, שלבשה אפור ושחור מלמעלה עד למטה, חוץ מסיכת הפרח הורודה בשיער. עם הנעלים האלה אני אוכל לעשות ווריאציות על המראה הזה. רציונליזציה, סוף.

קניות למידות גדולות בלונדון - עדכון ספטמבר 2010

החגים ממש לפנינו, ורבות הקוראות שנוסעות לחו"ל וביקשו המלצות על חנויות בלונדון. לכן, לפני שאמשיך להגג בסגנון חופשי אודות הנסיעה שלי ושלל תוצאותיה האופנתיות, אקח צעד אחורה לרגע ואסכם עבורכם מהן החנויות המומלצות שלי בעיר למידות גדולות.

שימו ♥ - אני מידה 48 ולכן אני לא יודעת בנוגע למידות גדולות בהרבה מכך. בנוסף, שימו לב לכך שהמידות (כמו בארץ) שונות מחנות לחנות. קניתי בגדים בכל טווח המידות שבין 14-22. בנוסף, יש פער של יותר ממידה בין הירכיים למותניים שלי, לכן כל המכנסיים שקניתי הולכים לתופרת הנאמנה שלי, הלנה, להצרה וקיצור.

אוונס - Evans
בינות לערימות השמעטס סטייל משמין לי תמצאו אוצרות של ממש במידות 14 עד 32 (בעברית 60). האוצר האמיתי מתחבא בקומת הקרקע, שם נמצאות מחלקות הנעליים והלבנים. יש שם נעליים רחבות המותאמות במיוחד לשמנות. הבעיה - הן רחבות גם למעלה וגם בכף הרגל, עליי חלק גדול מהן נראו כמו רגליים של דוב. מצאתי שם שני דברים שלא דמיינתי שיתאימו לי אי פעם - מגפי עור עד הירך (ראו רשומת נעליים שתפורסם בימים הקרובים) ובגד גוף.

סניף ראשי במרבל ארץ', שעות פתיחה, מפות וסניפים נוספים תמצאו באתר.

 שמלונת עם פלמינגואים טפשיים שקניתי בסייל באוונס

פרימרק - Primark
ניסיתי להלחם, אבל נשברתי, וטוב שכך. בממלכת הזול-בו של לונדון תמצאו בגדים באיכות משתנה במחירי רצפה (פיג'מה חורפית בשישה פאונד, חמישיית תחתונים בשני פאונד, מעיל ארוך בעשרים פאונד) במידות עד 22, אבל בהרבה מהפריטים אין מידה גדולה מ-18. החנות מעצבנת, מבולגנת ועמוסה בטירוף ולכן מומלץ להגיע לשם עם הפתיחה בבוקר - לא מאוחר מתשע. שימו לב שגם עם הפתיחה אין קשר בין המידות של הפריטים למידות הכתובות על הקולבים עליהם הם תלויים. אני נאלצתי לקנות עוד מזוודה אחרי שיצאתי משם, ראו הוזהרתם.

החנות נמצאת במרבל ארץ', פרטים באתר.

בדרך לחנות הבאה ברשימה, ברחוב קרנבי

לבושה בקומבניזון מהפלא השמיני (90 ש"ח)

שמלת גופייה מרזילי

גרביונים מ-welovecolors.com

נעלים מקליגולה

קרדיגן מפרימרק

וחגורה מטופ שופ (ישנה)

אנתרופולוג'י - Anthropologie
חנות יפהפיה עם פריטי בוהו-שיק שיוציאו לכם את הנשמה, במחירים גבוהים, בקומת המרתף יש חדר סיילים ובו מגוון ענק של פריטים במחירים מוזלים משמעותית. מידות עד XL. מומלץ מאד! כתבתי על החנות בהרחבה פה.

מרקס אנד ספנסר - Marks & Spencer
גם מהם ניסיתי לברוח, במחשבה שלא אמצא שם שום דבר שיקי או מחמיא. אלוהים כמה שטעיתי! קניתי שם ג'קט חורפי ומעיל גשם מטריפים, אחד ירוק דשא ואחד אדום עם בטנת נקודות. מידות נדיבות (לפחות עד 22), חזיות ותחתונים במידות גדולות (החזיות במידות DD ומעלה מרוכזות במקום אחד, אבל יש עוד בסטנדים של המותגים החיצוניים), מכנסיים (קניתי שם ג'ינסים ומכנסיים מחוייטים לעבודה). אין מה לומר - הביקור שם הוא בגדר חובה, בפרט אם אתם מחפשים לבנים. החזיות שקניתי שם נעות בין עשרה לעשרים וחמישה פאונד, ובארץ לא תמצאו יפות וטובות שכאלה במידות גדולות, ודאי שלא במחיר כזה.

סניפים יש במרבל ארץ' ובקובנט גארדן (בשני אלה ניתן לקבל טפסים להחזר מע"מ, ראו הערה למטה) ובערך כל קילומטר ברחובות הראשיים בעיר.

שני מעילים ברכבת, חוזרים מיום בסטרטפורד

התכול של האוכמנית מפרימרק (מידה 16)

האדום שלי ממרקס אנד ספנסר (מידה 18)

מטריה בצבע סלרי של האוכמנית מרידלי

מטריה פרחונית שלי מאקססורייז (12 פאונד)

הפונצ'ו הצהוב של פינקי נסרג על ידי אמא

דורותי פרקינס - Dorothy Perkins
את ההמלצה על הרשת הזאת מצאתי באחד הבלוגים האהובים עליי. ברשת הזאת תמצאו בגדים במידות עד 20, הכוללים שמלות יפות, חולצות ומכנסיים מחויטים לעבודה ועוד הרבה. כשהייתי שם, היו המון פריטים בסייל במחירים נחמדים (למשל, שלוש חולצות בייסיק ב-12 פאונד). יש להם גם תכשיטים יפים. המחירים טובים (הפריט הכי יקר שקניתי הוא שמלה חגיגית ב-49 פאונד). אני בטוחה שתראו הרבה פריטים שלהם בשבלוג בעתיד, קניתי שם כמה וכמה חולצות, מוצלחות בהרבה מאלה שהיו לי.

יש הרבה סניפים, כולל במרבל ארץ' ובאוקספורד סירקס.

מה לא קניתי בדורותי פרקינס - לוק המזכירה המרושלת

החולצה גדולה מדי, החצאית סתמית ולא מחמיאה

חצאית בגזרת A מחמיאה לי בהרבה, כי היא מאזנת את החלק העליון הרחב שלי

ניו לוק - New Look
לניו לוק יש מחלקה של מידות גדולות שנקראת Inspire ובה פריטים עד מידה 26 (54). יש שם שמעטס ויש שם מציאות שוות. קניתי שם סקיני ג'ינס אפורים מדליקים ואת החולצה האדומה הראשונה שלי. אין מחלקת למידות גדולות בכל הסניפים, אז שימו לב.

בסניף שליד אוקספורד סירקס יש את קו המידות הגדולות בקומה השלישית.

מונסון - Monsoon
לאחות הגדולה של Accessorize יש שמלות חגיגיות מקסימות (וגם בגדים אחרים) במידות עד 20. כל הנסיעה חיפשתי שמלות יציאה עם שרוולים ארוכים לחורף, ולא מצאתי. כאן, ביום הלפני אחרון של הנסיעה, מצאתי שלוש שמלות - אחת אפורה עם ניצנוצאז' וגב פתוח, אחת סגולה וסולידית ואחת שחורה ומגניבה עם קטע רוסי כזה. היו גם הרבה שמלות שמדדתי ולא אהבתי. מחירים - בסביבות השבעים עד מאה פאונד לשמלה.

מיקום - קובנט גארדן ועוד הרבה סניפים. חפשו פרטים באתר.

זאת נשארה בחנות. המחשוף לא מחמיא, הבד של זקנות,

השרוולים קצרים מדי ונראה כאילו שהחזה שלי מגיע לרצפה

עוד חנויות בגדים בהן מצאתי פריטים מגניבים למידה 48 כוללות את:

• הובס - Hobbs - אלגנטי ויפה ויקר. יש להם סניפים בקובנט גארדן, בראסל סקוור ועוד.
• טופ שופ Topshop - להבדיל מבארץ, יש שם פריטים עד מידה 16. אני מצאתי שם פריט יחיד במינו שאראה לכם באחת הרשומות הקרובות. בסניף הגדול באוקספורד סירקס (שמאוחד למעשה עם מיס סלפרידג'ס הצמוד) יש בגדים (גם מקווי המעצבים היחודיים, שלא קיימים בישראל), נעליים (ראו רשומת הנעליים בקרוב) ואביזרי אופנה מוצלחים למדי. המחירים נוחים.
• Whistles אהובתי - חנות המאגדת מספר מעצבים מקומיים, מציעה פרטים מיוחדים ויקרים. הפריטים מגיעים עד מידה 16. הסניף הראשי נמצא בקובנט גארדן. הפעם לא מצאתי שם משהו שרציתי, אבל לפני שנה חגגתי שם.

נסעתי עם רשימת קניות שכללה בלייזר (אוונס), מעיל (מרקס אנד ספנסר), ג'קט שחור דמוי עור (לא מצאתי אחד לטעמי), שמלות ערב עם שרוול ארוך (מונסון), חזיות ותחתונים (פרימרק ומארקס אנד ספנסר) וג'ינס (ניו לוק ומארקס אנד ספנסר). מיותר לציין שחזרתי עם הרבה יותר ממה שהופיע ברשימה. רק עם הג'קט לא הלך לי, אבל אני לא דואגת - יש כזה באסוס.

שימו ♥ בשנית - בכל קניה מעל 100 פאונד (בחלק מהחנויות, 50 פאונד ומעלה) אתם זכאים לטופס החזר מע"מ (VAT Refund Form). ברשתות הגדולות כמו מרקס אנד ספנסר ניתן לקבל את הטופס רק בסניפים מסוימים (ראו למעלה) אז תשאלו. אני ממליצה לכם לאסוף את הקבלות מהחנויות בהם קניתם ולרכז אותן ולבקש טפסי החזר על כל הקניות שלכם בחנויות הרלבנטיות. בשדה התעופה תצטרכו להחתים את הטפסים המלאים (חשוב למלא אותם בכתב באותיות גדולות) על ידי פקיד המכס, ולשלוח את המעטפות ובהן הטפסים ותוכלו לקבל החזר של כ-10% מסך הרכישות שלכם (הסכום אינו החזר מלא של המע"מ מאחר והחברות המנהלות את ההחזרים עבורכם לוקחות עמלה של כ-7%). אל תשכחו, כי ההחזרים עשויים להגיע לעשרות פאונדים ומעלה, שזה סכום נאה לכל הדיעות.