יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

תיירות פנים


בצהרי ערב החג השני נמאס לי לעבוד, לכן חטפתי את חברתי ממשרדה הסמוך לטובת משרץ אחר צהרים בנווה צדק. מזג האויר הנוח והבריזה הנעימה שעלתה מהים בשילוב עם האוירה התיירותית ויופיה של השכונה גרמו לי להרגיש שאני באירופה ולא בארץ. התחושה, יש לציין, היתה נעימה עד מאד. ומה עשינו אתם שואלים? ובכן..

ראינו מאפים



ואף נישנשנו תוך כדי הליכה, כראוי לתיירות בעירן


אני לבשתי בגדים
חולצה מרזילי
שרשרת מ-COS
חצאית של מאיה בש
כפכפי אוטו* (כי הנעלים שנעלתי לעבודה לא היו נוחות להליכה)


ורכשתי ספרים

 
בהם עיינו אחר כך על ספסל בגינה


ראינו אמנות רחוב



ואכלנו ארוחת צהרים מאוחרת


עד שחזרתי הביתה היה כבר מאוחר והחלטתי לדחות את חגיגות הספונג'ה למחר ולהמשיך לבלות את הערב בנעימים. החלטה זו התגלתה כנכונה עת נמנמתי כאחרונת העצלנים על הספה תוך מלמול נום נום נום עליז. מחר, תאמינו או לא, הגיע ואיתו מגוון נקיונות וקירצופים. מזל שאחריו הגיע עוד יום שישי ואחריו עוד שבת בשביל הצחוקים. 

לסיום, אאחל לכולנו אחרי החגים שמח ואלך לאפות קרמבו לאורחים שבאים עוד מעט. לא קל להיות בלעבוסטע, לא קל.

* כפכפים שאני שומרת באוטו למקרה שאנעל נעלים לא נוחות וארצה לחלץ רגליי

יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

אייקון אופנה


אתמול היה הלילה האחרון של פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון. לא שרצתי שם יומם ולילה, כמו כמה מחבריי, כי אצלנו עובדים בחול המועד (ימים מקוצרים, אבל עובדים) אבל בערב הנעילה היו אירועים אליהם נרשמתי ורציתי לפגוש את החברה. לרגל המאורע, לבשתי את השמלה החדשה החמודה שלי עם הפפיון מאחורה (למה לא צילמנו אותו, אלוהים יודע) ואפילו עישנתי קלות את העינים. מיותר לציין שבלטתי כמו שבלוג בשטח בו כולם לבושים כמו למחנה קיץ בצופים מחד וכמו קת'ולו וגנדאלף מאידך. שוין! שרונה נשארת שרונה גם כשהיא מוקפת גיקים. הויכוח, אגב, אם אני גיקית או לא נמשך עם חבריי כבר שנים וככל הנראה ימשך בלי תוצאות עד יומי האחרון.

איפור
עפרון עינים חום של ספורה (סט הלו קיטי)
מסקרה - YSL Babydoll Mascara
קונסילר - וישי-דרמבלנד Corrective Foundation בגוון אופל
סומק - תערובת של שני הגוונים הבהירים מ-Stila Convertible Colour Trios


השמלה בטנונית מעט, אבל למי אכפת. הבד שלה כל כך רך ונעים וקליל ויש לה ביטנה נוחה מכותנה ופפיון מאחורה (כאמור לעיל). שמחתי לראות שגם אודרי, חביבת השבלוג, לובשת אותה. אם אני לובשת מה שאודרי לובשת, מצבי טוב (שלא לדבר על כמה מצבה טוב שהיא מתלבשת כמוני).


אני לובשת
שמלה ממוד קלות'
עגילים מחנות מוזיאון ה-V&A
נעלים מפריימרק
תיק מסכת גז קטן מאנתרופולוג'י 


רק באייקון סופרים מוערכים עושים לך פוטובום. איזה עולם! איזה עולם!


בין לבין השתתפתי באירוע ספיד דייטינג גיקים שהיה מגוחך להפליא (בעיקר לנוכח העובדה שיכולתי להיות האמא של חצי מהשתתפים) במהלכו ציירתי את יצירת המופת הבאה.


בקיצור היה ערב מהנה בו באתי לחבק ויצאתי מחובקת. הבעיה היחידה היא שרצועת הכתף של התיק האהוב שלי נתלשה במהלכו, מה שצער אותי מאד. האיש היחיד שאני מכירה שמתקן הדברים כאלה נמצא בהרצליה, אז אם מי מכם מכיר אחד בתל אביב, אנא יגיב ויודיעני!

תודה לחמוטל ילין על הצילומים

יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

שמנמונת וורודה


אחח קוראים יקרים, כמה מעייף החג עד כה! התארחתי בצפון, הייתי במסיבות, פגשתי חברים, כמה אפשר אני שואלת?? ובכן, אתמול דחיתי הזמנה לארוחת צהרים כי החלטתי שאני חייבת להרגע קצת בבריכה. וכך ארזתי מלווה ובגד ים ורוד ונסענו לבריכה החביבה עלינו.

את בגד הים הורוד הזמנתי ממוד קלות' בהנחת סוף סוף עונה והוא עלה 140₪ כולל משלוחה, שזה ללא ספק אחלה דיל. הוא ורוד (כפי שאולי שמתם לב) ומעוטר כיווצי בד בסגנון פיפטיז שכזה. הבעיה היא שבדפי המוצר של בגדי הים האלה ובכל הפידבקים כתוב שהם קטנים ושצריך להזמין מידה-שתיים גדולות מהרגיל כדי שיתאימו. אז הזמנתי מידה 22 כמו שאמרו לי, וקיבלתי בגד ים ענק שלא מחזיק את החזה. מסקנה - הייתי צריכה להזמין את המידה הרגילה שלי במקום להקשיב לעיצות. עם זאת החלטתי לשמור לי אותו כי הוא נראה נחמד גם ככה וכל כיווצי הבד מסווים את גודלו (וגם את גודלי). אני שוקלת להביא אותו לתופרת שתכווץ אותו קצת באזור המחשוף כדי שיהיה הדוק יותר.

אני לובשת
בגד ים (ורוד) ממוד קלות'
ג'ינס קצר מאסוס
כפכפים שיחצנית כלשהי שלחה לי בשלהי שנת טיכו
משקפמש של פנדי
לק אדום של לנקום
בקיצור, אני בגד הים הורוד והמצוף החביב פלופסי עשינו פלוץ' פלוץ' במים במשך כה וכה שעות עד שהגיע קריאת שמע של שחרית ונאלצנו לגרור עצמנו הביתה להתארגן למסיבה של הערב. חיים קשים אתם אומרים? אתם לא יודעים מה מחכה לי השבוע..
למעוניינים להזמין ממוד קלות', לחצו פה כדי לקבל הנחה של 20$ מהזמנה ראשונה של מעל ל-50$ מהאתר.

יום שלישי, 17 בספטמבר 2013

אובססיות


מכירים את המונח "תולעת מוזיקלית" או כפי שנהוג לקרוא לו, נתקע לי שיר בראש? אני מכירה היטב את התופעה הזו. פעם זה היה עין גדי כמה שבועות רצוף, ואז חטפתי את הרקוויאם של מוצרט לגבות (כן, כל החמישים ומשהו דקות) ולפני שבוע התחילה הפוגה בדי מינור של באך הידועה בכינויה זה כל כך הרבה יותר טוב מלרקוד ולאהוב של ג'ניפר לופז שבאמת לא אכפת לי. בקיצור, אובססיות וקיבעונות לא חדשים לי ואני רגילה לחשוב מחשבות שלא בהכרח בחרתי להתעסק בהן.

לאחרונה פיתחתי כמה אובססיות אסתטיות, ומאחר ולא יפה לשמור סודות בחברה, ומאחר ותולעים מוזיקליות עוברות רק כשמדביקים בהן מישהו אחר, החלטתי לחלוק אותן עמכם.

מעיל אופנוענים מעור 

אני רוצה מעיל אופנוענים מעור שחור מאט, שמגיע בדיוק עד המותן ולא סנטימטר יותר, בלי ניטים ועם גימורי מתכת בצבע ברונזה. כמו המעיל הזה שבזמן שחיכיתי שיגיע לסייל נחטף ולא נשאר ממנו כלום במידה שלי או בכל מידה אחרת.


ניקולט מייסון אומרת שמעיל כזה הוא הבסיס למלתחה של מי שאני מגדירה כשמנה גאה ואני מסכימה. הוא גזעי להפליא, מתאים לכל תלבושת משמלה נשית ועדינה ועד ג'ינס וטישרט עצבניים, מתאים בול לחורף הישראלי הלא מי יודע מה קר והוא ישמש אותי שנים. ללא ספק בגד שווה השקעה (יענו Investment Piece).

תרגעי שרשיר אני אומרת לעצמי הסתיו עוד לא התחיל ויגיעו עוד מעילים כאלה. אבל ארררר כל כך רציתי אותו, השם ייקום רוכסניו.

מגפונים ויקטוריאנים

כשהייתי תיכוניסטית ובתקופת שירותי בצבא היו לי כמה זוגות מגפונים כאלה, ופתאום התחלתי להתגעגע ואני רוצה שוב - מגפוני עור שחורים, שמסתיימים בשליש התחתון של השוק, נשרכים עם לולאות או ווים (כמו מחוך), עם חרטום מעוגל מעט ועקב נמוך שמנמן ומעוקל. משהו בסגנון של אלה מאיביי, למרות שתחתיתם מעט מגושמת מדי לטעמי.


בעונות הקרות ניתן למצוא וריאציות על מגפונים כאלה בחנויות שונות בארץ, ובראשן שופרא, אבל אני לא רוצה גרסה מודרנית אלא את הדבר האמיתי. הן יהיו נפלאות עם שמלה או חצאית, במיוחד עם גרבונים עבים מצמר או חצאית מקסי. אני מניחה שאוכל למצוא זוג שיתאים לי כשמזג האויר יתחיל להתקרר.

אלמביקה

את הבגדים של הגר אלמביק אני מכירה כבר הרבה שנים. היא היתה המעצבת האהובה על אמא שלי בשנים האחרונות (יחד עם ששון קדם, שמעצב בסגנון דומה אך תיאטרלי יותר) ואלה גם שני המעצבים שלתצוגות שלהם אני מחכה בשקיקה הגדולה ביותר בשבוע האופנה הישראלי. בשנים האחרונות היתה לי בעיה פסיכולוגית עם הבגדים שלה - היתה לי חצאית שלה שאהבתי מאד ולבשתי הרבה. בפעם האחרונה שלקחתי את אמא לבית החולים חיפשנו משהו שיהיה לה קל ללבוש ונתתי לה את החצאית. כשהגענו לבית החולים היו חייבים לגזור את החצאית ממנה כי לא היה לה כח להתפשט והיא נותרה מאושפזת עד מותה שבועיים מאוחר יותר. נראה לי שזה עונה על ההגדרה המקובלת לטראומה. 

בכל מקרה, לפני כמה חודשים השתחררתי מזה (למרות שחצאית בסגנון הזה בחיים לא אקנה יותר) והתאהבתי בה מחדש. הבגדים שלה נראים לעתים גדולים ולא מחמיאים על הקולב, אבל הגזרות שלה מהונדסות בדיוק לגוף האישה המלאה ועל הגוף מרביתם נראים נפלא ומדגישים חיטובים כפי שאף בגד אחר לא עושה. לדוגמה, אחת המוכרות שלה הסבירה לי באריכות את השימוש שלה בכיסים, גם בדגמים בהם לא ברור למה צריך אותם בעצם, כדי להכביד את הבגד ולגרום לבד להחליק על המותן וליפול בדיוק כמו שצריך על הירכיים. בנוסף, היא אלופת העולם בשילוב אורכים ושכבות בדרגות אטימות שונות.


הבגדים שלה תפורים היטב ומחזיקים שנים. הבעיה היחידה שלי איתה היא שאני לא מצליחה אף פעם לתפוס את הפריטים הצבעוניים שמופיעים בקטלוגים שלה כי הם תמיד מיוצרים בכמויות זעירות ונחטפים מיד עם תחילת העונה. השנה החלטתי שאני אתפוס לי מכנסים ורודים-אדומים מיד כשתגיע קולקציית החורף. נראה אם ילך לי או לא. בכל מקרה, בגדים צבעוניים לעולם לא שורדים עד מכירות סוף העונה ולכן תמיד צריך לקנות אותם במחיר המלא והגבוה.

סטלה עמר מדגמנת אלמביקה. התמונה מפה

כל מה שריי שגב לובשת

אני מכירה את ריי מספר שנים ויודעת טוב מאד שהיא אישה נעימה ופצצה שחבל על הזמן, אבל לפני כמה שבועות (אני כבר לא זוכרת למה) התיישבתי לעבור על כל הבלוג שלה אחורה (אה כן! כי קניתי טוניקה של אלמביקה שזכרתי שיש לה ורציתי לראות איך היא לובשת אותה) והתאהבתי בסגנון הלבוש הלא מתאמץ שלה. היא משלבת שמחת חיים, סקסיות וקוליות שלא רואים כל יום ועושה זאת באמצעות בגדים שהיא קונה אצל מעצבים שאהובים גם עליי (עיינו ערך האלמביקה שלמעלה) כך שאני יכולה לנסות לחקות אותה עם הבגדים הדומים שיש לי ולהראות שונה מהסגנון הרגיל שלי. המותגים ששוכרים אותה כפרזנטורית זוכים בכל הקופה, לדעתי, כי היא יכולה לגרום גם למותג המידות הגדולות הנחות ביותר להראות קולי כמוה, והיא דוגמנית המידות הגדולות בעלת סגנון הלבוש הקולי בתבל.


התמונות מהבלוג של ריי
 
כל מה ששלי גרוס אוהבת

כפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר,יש לי בעיה עם הבלוג והאינסטגרם של עורכת זמנים מודרנים והבלוגרית המוערכת שלי גרוס. הטעם של שלי משובח כל כך, כל כך נקי ופשוט ויוקרתי, שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. למעשה, היא משמשת כסטייליסטית שלי בלא ידיעתה. מדי פעם היא מעלה תמונה או רשומה שמסבירה לי בקיצור ולענין שכל מה שעומד ביני לבין האושר הוא קימונו של זארה או מעיל צבאי עם קשירה במותן ואז אני נורית מכיסאי מול המחשב כטיל באליסטי לחפש גרסה שתתאים למידותיי (שלי רזה ממני בהרבה ולכן יכולה לרכוש בגדים שאני יכולה רק לחלום עליהם). היא מאתגרת את חוש הטעם שלי והמלתחה שלי הולכת ומתכווננת בעזרתה למקום מדויק יותר. היא ללא ספק הבלוגרית האהובה עלי זה שנים ותמשיך להיות כזו כל עוד תעסוק בכתיבה.



תמונות מהבלוג של שלי

נראה לי שזהו לעת עתה. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה וכוס קרירה של מים.

ובמה אתם חושקים בזמן האחרון? ספרו לחבר'ה ויוקל לכם.

יום שני, 16 בספטמבר 2013

חצאיות לשמנמנות


ראשית, תודה לכל מי שטרח להגיב על הרשומה האחרונה שלי! אני מעריכה את הפידבק ושוקלת לכאן ולכאן. החלטות בינתים אין. ועכשיו, לענייננו.

בתקופה האחרונה אני מתעוררת עם שירים בראש אבל בשבת התעוררתי עם המחשבה הבאה אני צריכה לצלם את החצאיות שלי ולכתוב על זה פוסט. רשומה, לא פוסט, תיקנתי לעצמי את העברית והלכתי לצחצח שיניים. שלוש שעות מאוחר יותר שלפתי את המצלמה, כיוונתי לידני וצילמתי את החצאיות החביבות עליי.

חצאית מיני שחורה עם ניטים מאוונס - מידה 20

זו חצאית המיני הראשונה שקניתי בעשור האחרון. קניתי אותה לפני כמה שנים ואני לובשת אותה בחורף כשבא לי על לוק הרוקרית העצבנית עם מגפים מגושמים, גרביונים אטומים וקרדיגן ארוך ושחור.


חצאית וינטג' מטופשופ - ללא מידה

מסתבר שבחנות הראשית של טופשופ באוקספורד סירקס בלונדון עושים מדי פעם פשיטה על מחסני הוינטג' של המותג. את החצאית הזו קניתי שם במכירה כזו. היא משנות השמונים ועטירת טול במידה מהממת ממש (ואני כידוע מטורללת על כל מה שמכיל טול). מה קיבינימט עושים עם חצאית כזאת, אתם שואלים? לא הרבה. אבל פעם בכמה זמן היא נשלפת מהארון לצרכים כאלה. כפי שאתם רואים, ממש קשה לאכסן אותה בלי שתתקמט  כי היא תופסת המון מקום בארון.


חצאית של מאיה בש - מידה L

התוספת האחרונה לאוסף, ממכירת הקיץ של מאיה. היא היתה אחת משלוש החצאיות האחרונות, אז הידד לי שתפסתי אותה בזמן והידד למאיה שהלארג' שלה מתאים לשרונות. היא מאויירת באיורים הנפלאים של זויה צ'רקסקי, יש לה כיסים והחלק האחורי ארוך מהקדמי מה שמושלם לשמנות מלאות ישבנים. אני מתה עליה ומתכוונת ללבוש אותה עם גופיה בגוון חיוור כלשהו או עם טישרט קצר יחסית.


חצאית טול של אלמביקה - מידה 5

נדמה  לי שציינתי כבר שיש לי קריז לבגדים של אלמביקה בזמן האחרון, והקריז קיבל מענה בסייל הקיץ שנערך בשבועות האחרונים. החצאית הזאת מורכבת מחצאית טריקו רכה שחורה וצמודה שמונחת על הגוף ומחצאית טול אפרפרה חיצונית שנקשרת ומכווצת באמצעות סרטים שחורים שתפורים לחלקה הפנימי. כשמדדתי אותה כמעט התעלפתי אבל ליתר בטחון שאלתי את האישה שמדדה לידי מה דעתה. היא ענתה לי שאין לה מושג מי קיבינימט ילבש בגד כזה, ומיד ידעתי שהחצאית ואני הולכות הביתה יחד.


חצאית מגמלא - ללא מידה

עוד חצאית שקניתי לפני אלף שנים פלוס מינוס ועדין משרתת אותי נאמנה. כשקניתי אותה הייתי רזה בהרבה, ומאז היא טיפסה למעלה למקום הכי צר של המותן שלי, ועדין היא ארוכה מספיק בשביל להגיע ממש מתחת לברך למקום נחמד ומחמיא. הבד עבה יחסית ונופל יפה למטה, הצדדים ארוכים יותר מהחזית והגב מה שמוסיף ענין ושילוב הורוד והצהוב הפך אותה לחביבת המלתחה לערבי חג עם המישפוחה בשנים מאז קנייתה.


חצאית פודלים ורודה ממוד קלות' - מידה 4X

לקח לי זמן לחשוק בחצאית הזו. בתמונה הקטנה באתר ראו רק את מגדלי אייפל שעליה, ולכן לא טרחתי להכנס לראות תמונות גדולות, אבל פעם לחצתי עליה בטעות ואז הבנתי שבינות למגדלי אייפל יש פודלים ורודים שעסוקים להנאתם בציור. מיד חשקתי בה אבל היא עלתה 117$ ולא רציתי להוציא סכום כזה. אז חיכיתי וחיכיתי וכמה שבועות מאוחר יותר קניתי אותה בהנחה גדולה תוך שימוש בקוד הנחה שהוזיל אותה עוד יותר. היא ארוכה (משהו בין מידי למקסי), יש לה כיסים ותועפות בד כאלה שהופכות את לבישתה לחגיגה. בגלל שקורה שם כל כך הרבה, אני לובשת אותה עם גופיה שחורה צמודה בפנים כמו בגד גוף כפי שניתן לראות כאן.


חצאית מקסי של ג'ול - מידה XL (נתפרה במיוחד עבורי)

שמתי עין על החצאית המפוספסת-פרחונית הזו של ג'ול מזמן וכשהיא הציעה לי לתפור אחת במידה XL בשבילי (המידה הרגילה הכי גדולה בחנות היא L אבל ג'ול תשמח לתפור מידה גדולה יותר לפי הזמנה לכל לקוחה) במחיר סוף העונה קיפצתי משמחה. החצאית מגיעה עד הקרסוליים, עשויה מבד דק ונעים שנופל יפה, יש לה כיווצים נאים מקדימה ומאחורה וכיסים עמוקים כמו שאני אוהבת. היא תתאים ללבישה גם בסתיו, אבל אני לא בטוחה לגבי החורף כי היא דקה למדי. גם היא יושבת בחלק הצר ביותר של המותן ונראית חמודה עם סניקרז וגם עם כפכפים.


הנה כמה כללים שגיבשתי לבחירת  חצאית מוצלחת לשמנמנות (למרות שרובן מתאימים גם לרזות).
  •  מצאי אורך שמחמיא לך ובו את מרגישה נוח. החלק הפחות מוצלח ברגלים שלי, למשל, הוא הברכים ולכן אני בוחרת לרב חצאיות שמגיעות מיד מתחת לברך, כך שהרגל נראית ארוכה אבל החלק הבעייתי מכוסה. אני גם רוצה שהברכים יהיו מכוסות כשאני יושבת ולכן זה עוד יותר נוח.
  • אל תגבילי את עצמך לגזרה מסוימת. אני נראית הכי טוב בגזרת A שצרה במותן והולכת ומתרחבת אבל יש לי גם חצאיות מיני צרות (ראו הראשונה למעלה) אותן אני לובשת בחורף עם גרביונים.
  • הרשי לעצמך להתנסות ולהתפרע עם הדפסים וצבעים, אותם תוכלי לאזן עם חולצה רגועה.
  • נסי לשלב טישרט מודפס עם חצאית. כשהשנים מתאימים זה מגניב לחלוטין.
  • אביזרים יכולים לשנות בקלות את מראה החצאית. החלפת נעלים ושרשרת יכולה להעביר אותך בקלות ממראה יום למראה לילה.
לסיום, לנשים שמנות רבות יש בעיה פיזית ופסיכולוגית ללכת עם חצאית. הירכים משתפשפות בהליכה ועלולים להווצר גירויים מאד לא נעימים בעור. בפורום אופנה מלאה בתפוז אני קוראת מדי פעם על נשים מבוגרות שהולכות עם טייץ מתחת לחצאית, כמו שהיינו עושות כשהיינו נערות. עשו טובה לעצמכן וליקום וותרו על הטייץ. במקום אני מציעה אחד משניים - מחטב או תחתונים ארוכים ודקים (ואם כבר, מתחרה) שמכסים את החלק העליון של הירכים או את התחליב הזה למניעת שפשפת שמוכרים בחנויות ציוד ספורט וציוד לרוכבי אופניים.

 ניתן למצוא משחות דומות של חברות אחרות בכל מיני מקומות. מריחה אחת פעם בכמה שעות ואתן מסודרות, למרות שמנסיוני הפחד מהשפשוף גדול מהשפשוף עצמו ואין באמת צורך בקרם הזה ברב המקרים.

יום שבת, 14 בספטמבר 2013

נמאס לי אההההה


החלטתי לשתף אתכם בדילמה שיש לי בשבועות האחרונים. לא שאני נוהגת לעשות מה שאומרים לי, אבל אני אוהבת לשמוע דעות לכאן ולכאן שלא נמצאות בתוך הראש שלי, אז הנה הדילמה קצר ולעניין: האם לחזור להסתפר קצר כמו שהסתפרתי לפני עשר שנים?


נקודות נגד
  • הייתי רזה בעשרים ומשהו קילו אז. סנטר כפול ושיער קצר הם שילוב מכוער.
  • אני מפחדת שיחשבו שאני לסבית גברית (ואני לא לסבית ולא גברית) עיינו ערך אני לא לסבית אני סתם שמנה.
  • כשנמאס מהתספורת הקצרה צריך להעביר שנתיים בתספורות ביניים מענות.
  • אני אוהבת לעשות תסרוקות ועם שיער קצר זה מוגבל מאד.
  • שיער קצר דורש הרבה חומרים לעיצוב.
  • אני בת 37 ולא בת 27.
נקודות בעד
  • השיער לא מסתדר לי בתקופה האחרונה. הוא מקורזל ועייף ואני צובעת אותו כל חודש כדי שלא יראו את שיער השיבה שיש לי מקדימה מה שמשמיד אותו על בסיס קבוע.
  • אני הולכת עם שיער אסוף 99% מהזמן. מה ההבדל מבחינת החמאה לפנים בין שיער אסוף לקצר?
  • אני אוהבת לעשות תסרוקות אבל כולנו יודעים שכמעט אף פעם אני לא עושה את זה.
  • חם לי.
  • אמא תמיד התחננה שאחזור להסתפר כמו אז בטענה שזה הכי יפה לי (למרות שהיא היתה מטורפת על השיער הורוד פוקסיה שהיה לי אז, מה שבטח השפיע עליה).
  • אם אני מתביישת לקצר את השיער כי אני שמנה אני יכולה לסגור את השבלוג כבר עכשיו.
  • ויש גם את זה.
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות אם בכלל. יש לכם דיעה לכאן או לכאן? אנא פרטו אותה פה. 

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

עסק בש


לפני כמה ימים קרה מה שתמיד קורה - שלי גרוס העלתה תמונה של בגד לאינסטגרם שלה ואני התעלפתי. לא ארחיב על זה יותר מדי, כי רשומה בנושא תעלה בקרוב, אבל זו היתה תמונה של חולצה מבית היוצר של מאיה בש, מעצבת עליה לא שמעתי קודם והחלטתי שאני חייבת להכיר.

אז פתחתי בחיטוטים נמרצים, כפי שכל שבלוגרית מאוהבת היתה עושה, וגיליתי שמאיה פעילה כבר כמה וכמה שנים בארץ ובגרמניה ומעצבת בגדים אורבניים גזעיים להפליא בסגנון רחוב-מחויט בצורה טבעית לחלוטין. הקולקציה שעיצבה לקיץ 2013 נראתה שרונאית במיוחד - האמנית זויה צ'רקסקי עיצבה עבורה בד ועליו דמויות תל אביביות מתוקות, כולן לבושות במחלצות ממיטב הקולקציות הקודמות של מאיה. מהבד המקסים הזה היא יצרה מכנסים קצרים תפוחים, צמודונים, שמלות, חצאיות וחולצות שונות ששפתיים יישקו. בזמן ששלי וחברותיה התעלפו מתמונת החולצה שהיא קנתה במכירת סוף העונה הרצחנית של מאיה (40-70 אחוזי הנחה) אני חשבתי לעצמי זה בחיים לא יעלה עליך, אל תטרחי אפילו. אבל החלטתי ללכת להציץ על החנות ברחוב ברזילי בגן החשמל בתל אביב כדי שיהיה לי משהו חדש לקטר עליו. למרבה התמהון מצאתי חנייה בכניסה לחנות, מה שעורר מיד את חשדי.

הגעתי שניה לפני שהיה מאוחר מדי. קולקציית הקיץ כבר נבזזה בידי מעריצות ותיקות ממני. מהשמלות לא נותר דבר והחולצות המכופתרות לא נסגרו על החזה שלי. אבל הטישרטים במידה L היו ברובם טובים וגם החצאיות במידה L (שהיא הגדולה בחנות) היו טובות ומחמיאות לי. היתה גם טוניקה/שמלת טלאים שהיתה טובה מבחינת המידה אבל גרמה לי להראות מבוגרת מגילי והושארה כלאחר כבוד בחנות. על המכנסים הקצרים המשגעים לא היה טעם לדבר, היקף המותן של הגדולים בהם צר כל כך שעבורי הם יכולים לשמש רק ככובע. אבל היי - הנחתי טלפיי על טישרט ורוד, נוח, מתוק ומוזל של אחת המעצבות המגניבות בתל-אביב ואני שמחה וטוב לי. לבשתי אותו לעבודה מאוחר יותר בשבוע עם מכנסים גבוהים מחויטים והייתי מרוצה כל כך שכמעט ולא התעצבנתי על זה ששוב גמרו לי את החלב סויה ולא קנו חדש.

אני לובשת 
חולצה של מאיה בש
מכנסים ממרקס אנד ספנסר
סניקרז של מליסה
עגילים של Les Néréides


תראו איזה הדפס חמוד. אחת הדמויות אפילו דומה לי!


בחרתי לענוד עם החולצה את העגילים החביבים האלה של Les Néréides שתמיד מתאימים לבגדים שאני לא מוצאת שום תכשיט שיתאים להם, כי הם כסופים. הם אסימטריים, מעוטרים בברז כיבוי, יונים וחרוזי קורל ורדרדים (בתמונה הם נראים כהים יותר מבמציאות) ועל אחד מהם תלויה רוכבת טוסטוס פריזאית שיקית עם מטפחת ראש. מתאים לחולצה נכון?
מה אכתוב לסיכום? ששווה לתת צ'אנס למעצבים מקומיים גם אתם שמנמנים מהמקובל כי אולי תמצאו אוצרות, שמומלץ לתת את הצ'אנס הזה לקראת סוף מכירת סוף העונה, אז פריטים שעולים הרבה מאות שקלים בעונה עולים לאין שיעור פחות ושמאיה בש ממש מוצאת חן בעיני. קולקציית החורף שמתחילה להגיע לחנות (ואיתה מאיה טסה עכשיו לסיבוב הופעות בפני קניינים בינלאומיים) מעודנת, נעימה הן בצבעים והן בגזרות ובבדים, תפורה מצוין וכוללת סריגים שאמא של מאיה סורגת עבודה (5 נקודות בונוס למאיה!). אני ללא ספק אשים עליה עין מעכשיו, ואני ממליצה לקוראיי (יש גם בגדים לגברים) לעשות אותו הדבר.

יום שני, 9 בספטמבר 2013

והזוכה בהגרלת ראש השנה...



שהשאירה את התגובה הבאה -


אילת, יש לך 24 שעות לשלוח לי את כתובתך למשלוח דואר לאימייל המופיע בתמונה למעלה. אם לא אשמע ממך עד יום שלישי בצהרים, תערך ההגרלה מחדש.

תודה לכל הנרשמים ושנה טובה וגמר חתימה מהוללת לכולם ♥

יום שבת, 7 בספטמבר 2013

מוקדש לסבתא של אפריים


בב' תשרי החלטנו שהגיע הזמן לראות סרט. אז ראינו סרט ואז החלטנו לטייל בפארק הירקון. מאחר ואורית לא הפסיקה להתעלף מהעליונית החדשה שלי (מצרך חובה להולכים לקולנוע, גם בשיא החום) וגם אני מאוהבת בה קשות, החלטנו לצלם את התלבושת שלי לשבלוג.

אני לובשת
עליונית של אלמביקה שקניתי בחנות העודפים ב-70% הנחה
גופיה ויקטוריאנית ממוד קלות'
ג'ינס קצרים שפתחתי את הקיפול שלהם, מאסוס
כפכפים מגאפ
עגילים תורכיים בצורת יונה מאטסי
תיק מסכת אב"כ קטן מאנתרופולוג'י

מה כבר ביקשנו? לבלות את ראש השנה בנעימים בפארק ולצלם איזה מה לבשתי היום קטן על הדרך? כל זה יפה וטוב, אבל באותו הזמן מישהו אחר צפה ותכנן תוכניות משלו, שעיקרן לעשות ממני נקניק.
חירבו לי את הפוזה השמנווזים האלה. אין ספק שהם לא זקוקים לפיטום (לפי הפרצוף שהם תקעו בי, אגב, הם חשבו בדיוק את אותו הדבר עליי). 

אחרי שנמלטנו בעור שינינו מצאנו לנו כר דשא נחמד ונשכבנו עליו כדי להנות מבריזה מפתיעה בנעימותה ובהייה בענפי העצים הנעים לאיטם ברוח. וכך שכבנו לנו שם עד שהגבר גבר (או הגברור או הגבר או הזכרלול או איך שלא קוראים לגברים בבלוגים בימים אלה) החליט שהגיע זמן לסושי וכשגבר גבר רוצה גבר גבר מקבל.
שנה טובה וסושי טרי לכולם, ואם טרם עשיתם זאת אתם עדין מוזמנים להרשם להגרלה הנחמדה של פלומבי העצלנית המצוברחת וג'ול מעצבת האופנה החייכנית.

יום שלישי, 3 בספטמבר 2013

הו הא מי זה בא? ראש השנה הבא!


אני והחבר'ה מבקשים לאחל לכל קוראי השבלוג חבריהם ומשפחותיהם שנה טובה ונקיה.

שנה של חברים טובים, בחירות טובות, תוכניות טלויזיה טובות, בריאות טובה וארוחות טובות.
שנה של תקשורת נקיה, ממשל נקי, שפה נקיה, רחובות נקיים, בית נקי ולב נקי.
תקראו
שבלוג
עד
דלא-ידע
שתהיו תמיד לראש לאריות ולא זנב לשועלים, שתקבלו את הגפילטע עם הגזר הכי יפה בשולחן ושתכתבו בספר החיים על הכיף כיפאק!


מקבץ מלבושים


כבר שבוע כמעט שלא היו לנו רשומות מה לבשתי, אז הנה כמה תלבושות - אחת ליום חופש, אחת למסיבונת ואחת לעבודה ושיעור שניתן ללמוד ממנה.

תלבושת ראשונה - ליום חופש
טוניקה של אלמביקה
קומבניזון של DNY
מכנסוני משי פרחוניים מאסוס
סניקרז של נייקי
שרשרת של N2 ומאנוש


תלבושת למסיבונת
שמלה ממוד קלות' (שהיתה ענקית עליי והוקטנה ככל האפשר בידי התופרת)
כפכפים של ג'ייסון וו למליסה
עגילים של N2


ועכשיו, לפינה הפופולארית ביציות מפלדה. עד לפני שבוע לא היתה לי בבית מראת גוף, אלא רק מראות מהמותן ומעלה. כתוצאה מכך הגעתי לעבודה מרוצה ושמחה עם התלבושת הבאה ורק אחרי שקרן צילמה אותי הבנתי שהיא מהפחות מחמיאות שלבשתי הרבה זמן. החלטתי להעלות את התמונה למרות שאני נראית זוועה כדי לנתח את הטעויות שלי קבל עם ובלוגה ומיהרתי לקנות מראת גוף באיקאה. יאק.

אני לובשת
חולצה של דינה גלאס מרזילי
מכנסים מאסוס
עגילים מרזילי
סנדלים משופרא


הבעיה המרכזית היא שאני נראית כמו חבית נחמדה שהדביקו לה רגלים ממנקי מקטרות. הבטן בולטת נורא והחולצה לא מחמיאה. אני חושבת שהחולצה כשלעצמה יפה, אבל לא עם המכנסים האלה. המכנסים קצרים ורחבים והחולצה גם היא קצרה ומרחיבה. אם היה לחולצה מחשוף עמוק יותר או שהצבע שלה היה רחוק יותר מזה של המכנסים, זה עשוי היה לעבוד, אבל השילוב בין החולצה למכנסים פשוט לא עובד.

ובכן מה למדנו היום?
  1. ששבלוגרים עושים טעויות
  2. שחייבים מראת גוף בבית
  3. שיש לי גיטרה במשרד (המנכל נותן שיעורים כשיש לו זמן)
ועם המידע הזה אשלח אתכם לדרככם. שתהיו בריאים, אל תשכחו להרשם להגרלה וכמעט שנה טובה!

יום ראשון, 1 בספטמבר 2013

הגרלת שנה טובה


אללי! היום לפני שנה ושנתיים ואולי גם שלוש (אני לא בטוחה) ערכתי הגרלונדון, עם פינוקים שהבאתי מהעיר החביבה עליי ביקום. אבל השנה אין לונדון ואין חו"ל ואין חופש. השבלוג קנה דירה ועסוק בלשלם חובות על השיפוץ והרהיטים. חיים קשים ובוהוהו אני יודעת, אבל אני מקנאה בכל חבריי שיוצאים לחופשות נחמדות בזמן שאני עובדת ועובדת. 

בכל מקרה, חשבנו והחלטנו, אני ופלומבי בובת העצלנית המצוברחת, שכדאי לערוך הגרלה נחמדה לכבוד החג הקרב. אז אספתי כמה דברים ופניתי ליוצרת שאני מאד אוהבת לשאול אם היא מעוניינת לתרום משהו ממרכולתה המלבבת והנה הגרלה לפניכם. והכי טוב? פלומבי החתיכה במידה מטרפת ממש נאותה לדגמן.

 
מה יקבל או תקבל הזוכה אתם שואלים? שאלה מצוינת. החבילה שתשלח לזוכה כוללת דוגמית BB Cream של וישי, דוגמית מהבושם החדש של דיור, עגילי בבושקה סימניה כרטיס ברכה ומדבקות בעיצובי, מדבקות לקישוט קלסרים, סיכה של לילה מיי וג'ול ועוד מיני פינוקים קטנים וכל זה ישלח לזוכה בתוך תיק פנדות חמוד להפליא בעיצוב ג'ול, שמי שעוקב אחרי השבלוג בקפידה זיהה כבר כי היא המעצבת החדשה החביבה עליי.


הנחיות למשתתפים בהגרלה
  1. ההגרלה תמשך מהיום (ראשון 1.9.13) ועד יום ראשון ה-8.9.13 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה אחר.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. יש לעשות לייק לדף של ג'ול בפייסבוק.
  6. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם בהווה וקרוביכם לעתיד בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, פסלים פיגורטיביים מטחינה גולמית ושפת סימנים טיבטית).
בהצלחה לכולם וטרום שנה טובה!

♥ עדכון ♥

פלומבי ביקשה שאמסור שהיא עוקבת אחרי כמות הלייקים בדף של ג'ול ושאין תאימות בין מספר הנרשמים לעליה בלייקים. אני חושבת שזה מצברח אותה עוד יותר מהרגיל.