אני מתלבשת כמו תיכוניסטית

בשנה ומשהו האחרונות פיתחתי מודעות גדלה והולכת לעובדה שהמלתחה שלי לא עושה לי טוב. זה בולט במיוחד בימים אלה, בהם אני מציינת שנה להפיכתי משכירה לפרילנאס. לקח לי כמה חודשים להבין זאת, אבל פרילנאס לא מתאים לי. העבודה מהבית גורמת לי להרגיש מבודדת ועצובה. אני זקוקה לחברת בני אדם ולאתגרים מקצועיים וכפרילאנס שצריכה לפרנס משכנתה וקיבה במידה גדולה אני לא יכולה להיות בררנית בפרויקטים שאני לוקחת. אני צריכה מסגרת, עבודה שמרתקת ומאתגרת אותי ולבלות את היום בחברת אנשים. לכן החלטתי שאני חוזרת לחפש עבודה כשכירה במטרה למצוא משרה מעניינת ומשמחת מהר ככל האפשר.

אחת מתופעות הלוואי המציקות של עבודה מהבית היא שאני לובשת בגדים מרשימים בערך אחת לחודש, לפגישה עם לקוח שמצפה לזה. לשאר הפגישות שלי אני לובשת ג'ינס וחולצה ולעבודה בבית אני לובשת טרנינג. בקיצור, חזרתי להתלבש כמו תיכוניסטית וזה מאמלל אותי. 

יש בשבלוג אי הבנה קבועה שנובעת מהתייחסותי ל"אנשים שלא אכפת להם מבגדים" כמו בביקורת שלי על קולקציית החורף של הגרה. פה ושם צץ מישהו שחושב שאני מסתכלת על אנשים כאלה מלמעלה או שופטת אותם וזה לא נכון. עבורי, לבוש הוא כלי לביטוי עצמי יצירתי, פמיניסטי ופוליטי. עבור הרבה מאד אחרים, לבוש הוא כלי לשמירה על חום, מהוגנות והרגשה נעימה ותו לא. אנשים כאלה יהנו מאד מחנויות בגדים שאני לא מתקרבת אליהן, כי בבגדים שלהם אין שום אמירה (לפחות לא כזו בה אני מעוניינת) אבל הם בהחלט כן נעימים ומפנקים ללובש. זה לא קשור לשיפוט, זה קשור לציפיות וצרכים שונים. יתכן בהחלט שכשאני אומרת שאני "מתלבשת כמו תיכוניסטית" קוראות רבות חושבות שזה סבבה אגוזים. לי זה גורם סבל של ממש כי זה משקף את מצבי הנפשי והרוחני ושניהם, איך לומר, בקאנטים. אני נטולת יצירתיות וכבר שנה שבמקום לצמוח אני מתכנסת לתוך עצמי. 

כל פעם שאני עושה מכירת בגדים מארוני שואלים אותי למה אני עושה את זה. התשובה בשנה האחרונה היא שאני בתהליך של צמצום המלתחה שלי. התהליך הזה מתמשך וקשה לי לקדם אותו בזמן שאין לי, כאמור, הזדמנויות ללבוש את מרבית הבגדים שברשותי על בסיס יומיומי. אין לי בעיה עם העובדה שאני לובשת את אותם עשרה בגדים שוב ושוב, רב האנשים לובשים את אותם הבגדים שוב ושוב, אבל הייתי רוצה שהבגדים האלה שאני לובשת כל הזמן יעשו לי טוב במקום  לבאס אותי. לכן אני מתעסקת כבר מספר שבועות ברעיון של בניית מלתחת קפסולה - מלתחה הכוללת כמות מוגבלת של בגדים ונעלים (אביזרי אופנה, לבנים, גרביים, פיג'מות, בגדי ערב ובגדי ספורט לא נכללים בספירה) אשר מתאימים ללובש או הלובשת בדיוק ומשמשים בשילובים שונים לאורך תקופת מה (עונה, שלושה חודשים, מה שנוח). במהלך התקופה שנקבעה מראש לא קונים בגדים חדשים אבל מנהלים רשימת חסרים ממנה ניתן יהיה לקנות לקראת רענון המלתחה התקופתי הבא.

אני קוראת הרבה על הקונספט הזה בתקופה האחרונה ונתקלתי בכמה בעיות שעומדות בפניי בדרך ליישם אותו.

ראשית, כאמור, אני עובדת מהבית ולובשת את אותם השמעטס מסביב לשעון. היצירתיות פרחה מהחלון כתוצאה מסגנון החיים הזמני הזה ולכן אני לא ממש מחדשת בלבוש גם בהזדמנויות המעטות שיש לי. השיטה אמנם אומרת שאם יש לך שני סגנונות חיים שונים לחלוטין (למשל - משרד ופנאי השונים משמעותית זה מזה כי את הייטקיסטית ביום ובלוגרית בלילה) ניתן לאמץ שתי מלתחות קפסולה נפרדות, אחת לכל יעד. אבל אני אצטרך שלוש מלתחות, אחת לפגישות, אחת לפנאי ואחת ללבוש של תיכוניסטיות משנות התשעים וזה כבר יותר מדי.

שנית, הרעיון מבוסס על כך שיש לך מספר מוגבל של פריטים שכל אחד מהם מדויק לטעמך וצרכיך ואני, רחמנא לצלן, שמנה ולכן אין לי כמעט בגדים מדויקים. במשך העשור השמן שלי התרגלתי לקנות "על יד" ו"בערך" ו"מה שעולה עליי" כי כמעט בלתי אפשרי למצוא את הבגדים שאני באמת רוצה במידה שלי. כשאת רזה יש לך מגוון עצום של חנויות ומעצבים לקנות מהם בכל טווח מחירים שתרצי. כשאת שמנה, את צריכה להסתדר עם מה שיש. כתוצאה מכך יש לי מלתחה ענקית המלאה בבגדים שממש לא בא לי ללבוש וחלק מהם אני נאלצת ללבוש בכל אופן. 

בתור קינוח, המלתחה הפיזית שלי (כלומר, הארון שלי) לא מתאים למלתחת קפסולה. מלתחת קפסולה, מוטב לה שתהיה תלויה על קולבים כך שבכל עת אוכל לסרוק את הבגדים שעומדים לרשותי ולשחק איתם במיני תלבושות שונות המתאימות לצרכי באותה העת. אבל הארון שלי קטן, דחוס ויש בו מעט מאד מקום לתליה, ואני לא מצליחה להחליט איך לארגן אותו כך שיתאים למטרה הזו, בפרט שכשאעשה זאת סוף סוף אבנה ככל הנראה שתי קפסולות. 

בתקופה האחרונה אני מוסרת או מוכרת יותר ויותר פריטים שאני לא אוהבת או צריכה ומנסה להחליפם בכאלה מדוייקים יותר. לדוגמה, ניצלתי קופון בלוגריות שקיבלתי לעונות לקניית חולצה לבנה מכופתרת שגדולה עליי ועונה על הצורך הישן ב"חולצה גברית גדולה" ולפני כמה שבועות קניתי סוודר בהיר ב-H&M בהנחה שמתישהו יהיה לי קר ואצטרך אותו, מה שמצטייר כנכון בימים אלה ממש. מחר מתחיל אירוע האופנה במידות הוגנות (אני, כאמור, בגמילה מהמונח "מידות גדולות") של גאלה רחמילביץ' וכמה מהמעצבות שם מתאימות בדיוק למה שאני מחפשת. אני מתרגשת במיוחד לבדוק את הקולקציות של טולה (עליה כבר כתבתי כאן בעבר) ושל מוטיף *. לטולה יש מכנסים שאני רוצה ולמוטיף יש שמלת כפתורים סופר קולית שעשויה בהחלט להתאים לקטגוריית ה"שמלה לא מתאמצת". אני כל כך רוצה להתלבש בצורה לא מתאמצת וזה פשוט בלתי אפשרי במצבי הנוכחי. אני כל הזמן מתאמצת, כי אני לגמרי מחוץ לאלמנט שלי. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה התלבשתי בנינוחות מוחלטת. כשאני חושבת על זה, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה יצאתי מהבית עם תיק שאינו ילקוט.

לפעמים בחיים עושים בחירות שגויות ולוקח זמן רב להבין את זה. אני הבנתי שכדי להיות מאושרת אני צריכה להיות שכירה. שכירה שיש לה מעט בגדים שעושים לה טוב על הנשמה ואנרגיה יצירתית שמניעה אותה. כעת אני פועלת על מנת להשיג את האושר הזה שלי ועד אז, אמשיך להתלבש ולהרגיש כמו תיכוניסטית שמחפשת את עצמה בתקווה שאמצא מהר.

* ביום רביעי מהשעה 14:00 עד אחר הצהרים אהיה (לבושה יפה לשם שינוי) בדוכן של מוטיף לייעוץ אופנתי וחיבוקים, בואו לבקר אותי!

מעניין הוא המחמיא החדש - אני מתכתבת עם המלבישה

אמת המקובלת על כולם היא שבלוג המלבישה של שלי גרוס הוא הבלוג העברי האהוב עליי. שלי כותבת כמו שאני אוהבת - קצר ולליבו של ענין, שנון, אנין ואינטליגנטי. הטעם שלה הוא תמצית ה-Cool. פשוט, איכותי ולא מתאמץ. כשהיא מספרת על בושם שהיא אוהבת, אני יודעת שהוא מתאים בדיוק בשבילי - מתוחכם, רענן ונשי מבלי להיות מתקתק. כשהיא ממליצה על ספר אני קונה אותו. כשהיא מתלהבת מבגד, אני בודקת אם ניתן להשיג אותו במידה שלי. יתכן, אם כן, שמחצית העולם איננה יכולה להבין את תענוגותיה של מחציתו השנייה אבל שלי גרוס מבינה את אלה שלי.

בראשית השבוע פרסמה שלי רשומה שכותרתה מעניין הוא המחמיא החדש, הלקוחה מהטור הקבוע שלה בזמנים מודרנים. מתוכו העתקתי עבורכם את הציטוט הבא.

אם הייתי צריכה להמר מה המילה שאני שומעת הכי הרבה מנשים בהקשר של בגדים, הייתי מהמרת בלי היסוס על "מחמיא". לרוב בהקשר שלילי, כמובן. דוגמאות? בבקשה: אני לא יכולה ללבוש אוברול, זו גזרה שלא מחמיאה לי. אני לא לובשת לבן, זה צבע שלא מחמיא לי. אני מתרחקת מפסים, זה פשוט הדפס שלא מחמיא לי. כולנו יודעות למה מתכוונת אשה כשהיא אומרת "זה לא מחמיא". היא מתכוונת להגיד: הבד הזה גורם לי להראות שמנה. הצבע הזה מרחיב אותי. ההדפס ההוא מקצר אותי. אכן, ישנן גזרות (והדפסים. וצבעים) שאולי לא יתרמו תרומה מקסימלית לצורך שלך למזער את עצמך, אבל יעשו עבודה מצוינת בהדגשת חוש ההומור שלך או בחשיפת תכונות נאצלות כמו אומץ וחוכמה. אחרי הכל, אם יצמידו אותך לקיר, תודי שמלבד מתניים צרים ורגליים ארוכות, יש לך עוד כמה תכונות שהיית שמחה להדגיש. שנני לעצמך: מחמיא זה לא בהכרח מרזה.

שלי גרוס, המלבישה                       

שלי מוסיפה ומדגישה שחשוב שהבגדים יהיו נוחים. ככל שנוח לך יותר לזוז בבגדים שלך, כך את יותר נינוחה ונינוח זה סקסי. אני לא חושבת שלהראות סקסית זו מטרה ראויה מי יודע מה (אלא אם את מעוניינת בסקס באותו הרגע) אבל למשוך אנשים משני המינים אליך בשל אופייך הקורן, זה כבר נחמד מאד בעייני.

אז נכון, עצלנית חובבת עצלנים אני, אבל לא התכנסנו כאן רק לצורך קופי פייסט. אני רוצה להוסיף על דבריה הנכונים של שלי את הזווית השמנה הכללית ואת הזווית האישית שלי. 

נשים שמנות רבות מקפידות ללבוש בגדים מחמיאים לפי הסטנדרטים שמכתיבים לנו תקשורת ההמונים ותעשיית האופנה. בגדים מחמיאים לשמנה הם בגדים שמסתירים ומסווים את גזרת הלובשת. אם גופך בגזרת תפוח, יציעו לך בגדים שמסווים גזרת תפוח ואם גזרתך גזרת יהלום, תקבלי בגדים שמסווים גזרת יהלום. על פניו, זה נשמע טוב. אם הגוף שלי לא פרופורציונלי, למה שלא אתקן זאת באמצעות אשליה אופטית מתאימה? הלא בשבלוג הזה ממש אני נותנת לעתים עיצות ללבוש מחמיא לגזרות גוף שונות. 

הבעיה היא שהמטרה הסופית (טוב, לא באמת הסופית. המטרה הסופית היא להוציא מאתנו כסף) היא לאחד את המראה הנשי לפי הסטנדרטים שקבעו עבורנו גופים המנוהלים בידי גברים מלפני שנת טיכו. נשות האגס, הכדור, הלבנה והיהלום צריכות להראות כולן צרות מותנים, ארוכות, עדינות זרועות ובעלות חזה וירכיים המקרינים נעורים ופוריות. אממה, חלקנו מבוגרות, חלקנו לא עדינות וחלקנו שעירות. אחרות נמוכות להפליא ויש אינספור היקפים ומבני גוף. הניסיון למשטר את כולנו לפורמט אחיד וקל לעיכול נוח לכולם חוץ מלאישה עליה הוא נכפה. וגם אם אתן בוחרות להתאים למשבצת, אתן עדין מתאימות עצמכן לסטנדרט שלא אתן קבעתן. רק היום ראיתי שתי תכניות עיצוב אופנה ברצף, ובשתיהן האסוציאציה הראשונה שעלתה אחרי המונח אישה חזקה היתה לבוש דומינטריקס סקסי. כלומר, כדי לשדר עוצמה נשית את צריכה ללבוש בגדי עור הדוקים ונעלי עקב ולהקרין כוחניות ומיניות בוטה. איך אמורים להגיע ככה למכולת או לשבת יום שלם ליד המחשב? רק אלוהים יודע.

אני חובבת אופנה מגיל אפס. עבורי, לבוש  הוא כלי להבעה עצמית. לפעמים אני בוחרת לא לשים קצוץ על מה שאנשים חושבים ויוצאת לדואר עם חצי פיג'מה חצי אלוהים יודע מה ולפעמים אני מקפידה על כל פריט ופריט שעולים על גופי, משרשרת ועד גרב. אני שופטת אנשים לפי לבושם (כי אני חלאה) ומקפידה לבחור בגדים מתאימים לאירועים מתאימים, שכן אני משתמשת בלבוש לעיצוב התדמית שלי. לפעמים אני רוצה להראות כמו הבוסית ולפעמים אני רוצה להיות סופר מגניבה. אבל בכל מצב שהוא, אני תמיד שופטת את מה שבכוונתי ללבוש לפי מדד הנוחות. אם זה לא נוח, אני לא אלבש את זה ולא משנה כמה נפלא זה נראה.

זה לא שאני ממליצה לקוראיי להיות שלומפרים, ממש לא. אני לא נהנית להסתובב בעולם כמו תיכוניסטית שישנה יותר מדי אבל לעתים קרובות זה הדבר הנכון לעשות (למשל כשהולכים לשרוף שעה בדואר). מחטבים, גרביונים, חזיות מוחצות חזה מסוגים שונים, נעלי עקב - כל אלה נתפסים בעייני ככלי עינויים מחד וככלים להחלשת נשים מאידך (אני יודעת שיש בין קוראותיי נשים שמתות על עקבים ומרגישות כמו אלות בנעלי עקב, אני מדברת על עצמי עכשיו אז לא צריך לכעוס). האמת הפשוטה היא שנעלי עקב הורגות אותי מכאבים. החיים זה לא קרקס, ואני לא יכולה לאזן 111 קילו על קצות האצבעות. קשת כף הרגל שלי לא עוצבה לדברים כאלה, לראובנים יש רגלים שטוחות מאד.

אבל האם העובדה שאני מבכרת נוחות על כל דבר אחר במראי אומרת שנגזר עליי להיות מוזנחת עד הקץ המר? רחוק מכך, שכן כפי שתנתה שלי חברתנו, יש אינסוף טרנדים, גזרות וסגנונות לבוש מדליקים שמאפשרים לשלב נוחות בלתי מתפשרת עם סגנון ואמירה אישית. אני נועלת נעלים שטוחות מרבית הזמן וכמעט תמיד הנעלים האלה הן נעלי התעמלות מסוג כזה או אחר, ועם זאת הצלחתי לנהל קריירה רצינית שמהלכה אף לא פעם אחת נקראתי למשרדו של מנכ"ל לשמוע תלונות על הנעלים שלי (כנראה כי אני לא נועלת את אלה לעבודה). לרב אני לובשת מכנסים רחבים וחולצות צרות, אבל לעתים אני לובשת חולצות גדולות מאד או שמלות עתירות בד ששמנות לא אמורות ללבוש בגלל שהן מגדילות אותן. אני מאמינה שמי שרואה הרבה בד יודע שמולו ניצב הרבה בד ולא גוף שמורכב מקפלים קפלים, מה שגם שלטס פייס איט, גופי אכן מורכב מקפלים. כשאנשים מעירים הערות מתחכמות על הלבוש שלי אני מרגישה שמזלזלים בי. אני לא אוהבת ששמים אותי במשבצות. מי שלא מסוגל להתמודד עם הבחירות האופנתיות שלי בטח ובטח שלא יוכל להתמודד עם מי שאני (ולכן קוראים לשבלוג יוצאת מהארון).

מעריצות המלבישה למדו מזמן, בשעת ספק לבשי חולצת פסים.
כל הנשים בעולם נראות ומרגישות נפלא בחולצת פסים, גם כשהן שמנות

נושא נוסף ששלי מעלה ואליו רציתי להתייחס והוא ענין ההדפסים והגזרות שמדגישים הומור, אומץ וחוכמה. הדפסים וגזרות כאלה נראים רק לעתים רחוקות בבגדי נשים שמנות. 

נכון, תעשית האופנה לשמנות מנחיתה עלינו מדי יום הדפסי ענק צבעוניים שלא ברא השטן, אבל לרב מדובר בהדפסים צעקניים וסרי טעם שהתחכום מהם והלאה. אני אוהבת הדפסים אלגנטיים, מרומזים ומצחיקים בצבעוניות החורגת מצבעי היסוד לשמנות, שהם כידוע שחור-לבן-כחול-טורקיז-אדום-פוקסיה. אני אוהבת מבחר רחב של גזרות, קרובות או רחוקות מהגוף, שמתאימות למצב הרוח שלי ולא לאשליית המותנים הצרות שהתרגלתי לחפש כל הזמן.

העובדה שלחשוף את הזרועות בקיץ כי יותר חשוב לכן להתאוורר מאשר להסתיר את הכנפיים שלכן דורשת אומץ ניכר מנשים שמנות (ונשים בכלל) מטרידה אותי. אני מעודדת את קוראותיי ללבוש מכנסים קצרים ובגדי ים ולהתנסות בגזרות ומעצבים שלא חלמתן לנסות כי חשבתן שזה יראה עליכן רע. קחו סיכון שתבלטו ותמשכו תשומת לב ואנשים יגידו עליכן בחיים לא ראיתי שמנה שמתלבשת ככה. זה כל מה שאני רוצה שיגידו עליי במצבים בהם חשוב לי להראות מי אני, דוגמת דייטים ראשונים, פגישות עסקים או ראיונות עבודה. אני רוצה שהאנשים שאני מבקשת להרשים יסתכלו עליי ומיד אחרי שיחשבו היא מאד שמנה יוסיפו ויחשבו שמנה ומיוחדת. הנה כמה דוגמאות לכך. 

כמה דוגמאות ללבוש לא מחמיא ממלתחתי, מהפינה הימנית העליונה בניגוד לכיוון השעון:
טוניקה של דנה סידי מרזילי וג'ינס קצרים מאסוס שלבשתי לכנס וגם לצילומים ללאישה
חולצה מטונארי שלבשתי לראיון טלוויזיוני על עודף משקל בו רציתי להראות כמו שמנה לא אופיינית
גופיה ישנה ממוד קלות' שמזכירה לי שמלות ויקטוריאנות שאני אוהבת ללבוש מעל ג'ינס רחבים
חצאית של מאיה בש עם הדפס של המאיירת זויה צ'רקסקי שלבשתי לשיטוט בערב חג
שמלת צמר מפוסלת מרזילי שלבשתי למסיבה
חולצת זברה מסטלה ולורי עם סיכת דב שלבשתי לפגישה

לפני סיום, הנה רשימה קצרה של חנויות בהן תוכלו למצוא בגדים במידות נדיבות שאינם בהכרח מחמיאים לגוף אך מאד מחמיאים לנשמה ולתדמית שלכן. זכרו, המידה שלכן לא חייבת להיות כתובה על הבגד. אם הוא נראה גדול מספיק, אל תפחדו למדוד!

• רזילי - יש להם המון סניפים ובהם מגוון בגדי מעצבים one size ותכשיטים נהדרים
• טונארי - ברחוב יבנה בתל אביב מייבאים את המעצבים היפנים הכי מגניבים ושווה מאד להגיע לסיילים שלהם
• חנויות יד שניה מכל סוג ומין
• מודקלות' - במחלקת המידות הגדולות תמצאו בגדים שונים ומשונים שלא ניתן להשיג בישראל במידות גדולות
• זארה - כן באמת, תתפלאו אבל אני מוצאת שם בגדים מדליקים במידתי מדי פעם
• גלבייה וכל חנויות הגלביות למיניהן (קרן שביט ועוד)
• מסיבות החלפת בגדים
• נקסט - לבגדי בסיס דוגמת גופיות וטישרטים. אני ממליצה מאד על החולצות מבד Modal, זה תענוג שעולה גרושים
• אלמביקה - בינות לבגדים הזקנים והכבדים מתחבאים אוצרות צעירים, סקסיים וייחודיים
• מאיה בש - מעצבת תל אביבית בעלת סגנון וחצי שחלק נאה מה-L וה-one size שלה אני לובשת כבר שנים
• חנויות עליהן שלי כותבת בבלוג שלה 

לסיכום אני אומרת - קחו סיכון, נסו לחשוב מה הייתי לובשת לולא פחדתי. חשבו מה הייתן לובשות אם הייתן רזות ומצאו את הדרך ללבוש את זה עכשיו, בעודכן שמנות. נסו להתחפש לעצמכן יום אחד ובדקו איך זה מרגיש. ואז התחפשו לאני אחרת ובדקו גם את זה עד שתמצאו את האני (אחת או יותר) בה אתן מרגישות הכי נוח והכי עצמכן - אני שאנטית, אני אלגנטית, אני יוניסקסית, אני פריזאית. אחרי הכל, זו הדרך הקלה ביותר לחוש וגם להפגין נינוחות, הומור, חכמה ואומץ. 

סטיילינג לבובה

כשהבנתי שכלו כל הקיצים ועליי לפצוח בפרויקט מימון המונים או שלא יהיה יותר שבלוג, מצאתי עצמי מול רשימת מטלות שנראתה כמעט אינסופית בדרך להעלאת הפרויקט לאוויר. פרטים רבים ברשימה הזו נראו לי מסובכים עד בלתי אפשריים, אבל אם היה משהו שידעתי מיד איך הוא יראה זה היה הסרטון שמלווה את הקמפיין - סרטון בו תככב בובה שמנמנה בת דמותי ויחד איתי תציג את הבלוג ואת הקמפיין. ומיד היה ברור לי שהסרטון חייב להיפתח בחוויית קניה שלילית בחנות בגדים, כמו אלה שכל אחת מאתנו השמנמנות ומעלה חוותה לפחות פעם בחייה.

השלב הראשון היה להכין את הבובה. זה נשמע אולי פשוט, אבל אני לא הכנתי בובת חבר בגודל מלא או כל בובה אחרת מאז נפטרה אמא שלי לפני ארבע שנים (בקיצור נמרץ - להכין בובה זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות, מה שאומר שאני אהנה מהתהליך מה שאומר שאני לא באמת מתגעגעת לאמא כי אחרת למה אני נהנית למרות שהיא לא פה). למרבה השמחה, זה היה השלב בו פרצה המלחמה והפרויקט הוקפא עד להודעה חדשה. אבל לפני כשלושה שבועות הבנתי שזה עכשיו או never וניגשתי לעבודה.

בובה בשלב העוברי

את הבובה הכנתי במשך ערב נמרץ אחד. אחרי שסיימתי להכין את הגוף ולעצב את הפנים, פניתי לחלק הכיפי והיצירתי ביותר - עיטור הראש ואיפור. היא קיבלה את התספורת שלי ואת העגילים שלי ומשקפיים מאוסף המשקפיים והעיניים שלי (את העיניים החלטתי לצייר לבד ולעטר בריסים מלאכותיים). את האיפור החלטתי לעשות באמצעות האיפור האמיתי שלי ולא באמצעות צבעים, כנהוג, כך שהיא קיבלה איפור עיניים מפלטת נייקד 3 וברונזר של Hourglass. לסומק השתמשתי בצבע שקניתי מזמן לצורך הכנת בובות (כי אף אישה בהירת עור לא יכולה להשתמש בו אם היא לא בובה). רב המברשות בהן השתמשתי היו מברשות איפור.

נשיקה קטנה על השנוז

שתי נקודות חן סמליות מאוחר יותר, היא נראתה כבר די שרונאית.

עכשיו הגיע הזמן לקניות. הרעיון, כאמור, הוא שהיא תהיה Mini Me שלי, כך שהיה עליי להלביש אותה כמו בדיוק שאני מתלבשת. עכשיו לכי תמצאי בגדים שהיית לובשת במידה של תינוקת בגיל שנה-שנה וחצי.

עשיתי שיעורי בית באתרי החנויות הרלבנטיות לפני שבחרתי לאן לנסוע. מאחר ורציתי לחסוך בכסף, החלטתי ללכת על H&M. נסעתי לקניון השנוא עליי ביקום, הוא עזריאלי, אבל לא מצאתי במחלקת הילדים של H&M שום בגד שהייתי רוצה ללבוש והיה בתקציב. מתוסכלת יצאתי את החנות ועברתי על כל חנויות הילדים בקניון ולא מצאתי כלום. מאחר והזמן היה קצר והדדליין מיידי נסעתי משם ישר לקניון רמת אביב בידיעה שאמצא את מה שאני רוצה בזארה בייבי. ושם, הפלא ופלא, נתקלתי ביצור הקסום והנדיר ביותר על פני האדמה - מוכרת נחמדה בזארה! אני יודעת, זה נשמע מומצא, אבל בזארה בייבי היתה בחורה מתוקה להפליא שעזרה לי לפני ששמעה מה מטרת הרכישה ואחרי שסיפרתי לה (כמה אפשר לעשות קניות לתינוק שאין לך מושג מה באמת המידה שלו לפני שאת מתחילה להישמע ממש אבל ממש חשודה?) נדלקה לחלוטין והלכה להפוך בשבילי את המחסן בחיפוש אחר מידות ופריטים שלא נמצאים בחוץ.

אחרי שעה ומשהו עמדתי מול שתי האפשרויות הבאות - מימין חולצת פסים קולית, עם סיכה טיפשית ומכנסים קצרים מחוייטים ומשמאל האופציה הזרוקה עם השרוואל הכי רך בעולם וחולצה בעיטור תחש. הגעתי לשם עם תמונה של סניקרז דמויות נייקי שרציתי ולא נמצאו בשום מקום בחנות, אז הלכתי על סנדלים כסופים משגעים במקום, שמשום מה שכחתי לצלם. בדיוק כשהחלטתי סופית ללכת על האופציה הזרוקה עם סנדלי הכסף באה המוכרת הנחמדה בריצה מהמחסן ובידיה נעלי התעמלות זעירות שנראו בול כמו נעלים שיש לי בבית. מהפך של הרגע האחרון הוציא אותי משם ובידי שקית בה המכנסים הקצרים, חולצת התחש (שלא תעזו לקרוא לו דביבון) והסניקרז הקטנות בעולם.

אצתי רצתי הביתה למדוד לבוביתוש את הבגדים, וראו זה פלא - הם התאימו לה מעשה דיסקו חצילים בדבש!

עכשיו שהכפילה שלי היתה מוכנה, יכולנו לגשת לצילומי הסרט. ושבועיים מאוחר יותר - הוא היה מוכן. 

החלק הזה בחזון שלי לקמפיין יצא בדיוק כפי שדמיינתי אותו, מה שמשמח אותי מעבר למילים. ועכשיו שהקמפיין עומד על 85% מיעד המימון הראשוני ואני עובדת על עדכון היעד הבא, נראה שהמאמץ היה שווה את זה. דבר אחד בטוח, אם יצא לאמא להציץ לכיווני בשבועות האחרונים, היא ודאי שמחה לראות שחדוות היצירה חזרה אליי. ורק בשביל זה היה שווה.

חצאיות לשמנמנות

ראשית, תודה לכל מי שטרח להגיב על הרשומה האחרונה שלי! אני מעריכה את הפידבק ושוקלת לכאן ולכאן. החלטות בינתים אין. ועכשיו, לענייננו.

בתקופה האחרונה אני מתעוררת עם שירים בראש אבל בשבת התעוררתי עם המחשבה הבאה אני צריכה לצלם את החצאיות שלי ולכתוב על זה פוסט. רשומה, לא פוסט, תיקנתי לעצמי את העברית והלכתי לצחצח שיניים. שלוש שעות מאוחר יותר שלפתי את המצלמה, כיוונתי לידני וצילמתי את החצאיות החביבות עליי.

חצאית מיני שחורה עם ניטים מאוונס - מידה 20

זו חצאית המיני הראשונה שקניתי בעשור האחרון. קניתי אותה לפני כמה שנים ואני לובשת אותה בחורף כשבא לי על לוק הרוקרית העצבנית עם מגפים מגושמים, גרביונים אטומים וקרדיגן ארוך ושחור.

חצאית וינטג' מטופשופ - ללא מידה

מסתבר שבחנות הראשית של טופשופ באוקספורד סירקס בלונדון עושים מדי פעם פשיטה על מחסני הוינטג' של המותג. את החצאית הזו קניתי שם במכירה כזו. היא משנות השמונים ועטירת טול במידה מהממת ממש (ואני כידוע מטורללת על כל מה שמכיל טול). מה קיבינימט עושים עם חצאית כזאת, אתם שואלים? לא הרבה. אבל פעם בכמה זמן היא נשלפת מהארון לצרכים כאלה. כפי שאתם רואים, ממש קשה לאכסן אותה בלי שתתקמט  כי היא תופסת המון מקום בארון.

חצאית של מאיה בש - מידה L

התוספת האחרונה לאוסף, ממכירת הקיץ של מאיה. היא היתה אחת משלוש החצאיות האחרונות, אז הידד לי שתפסתי אותה בזמן והידד למאיה שהלארג' שלה מתאים לשרונות. היא מאויירת באיורים הנפלאים של זויה צ'רקסקי, יש לה כיסים והחלק האחורי ארוך מהקדמי מה שמושלם לשמנות מלאות ישבנים. אני מתה עליה ומתכוונת ללבוש אותה עם גופיה בגוון חיוור כלשהו או עם טישרט קצר יחסית.

חצאית טול של אלמביקה - מידה 5

נדמה  לי שציינתי כבר שיש לי קריז לבגדים של אלמביקה בזמן האחרון, והקריז קיבל מענה בסייל הקיץ שנערך בשבועות האחרונים. החצאית הזאת מורכבת מחצאית טריקו רכה שחורה וצמודה שמונחת על הגוף ומחצאית טול אפרפרה חיצונית שנקשרת ומכווצת באמצעות סרטים שחורים שתפורים לחלקה הפנימי. כשמדדתי אותה כמעט התעלפתי אבל ליתר בטחון שאלתי את האישה שמדדה לידי מה דעתה. היא ענתה לי שאין לה מושג מי קיבינימט ילבש בגד כזה, ומיד ידעתי שהחצאית ואני הולכות הביתה יחד.

חצאית מגמלא - ללא מידה

עוד חצאית שקניתי לפני אלף שנים פלוס מינוס ועדין משרתת אותי נאמנה. כשקניתי אותה הייתי רזה בהרבה, ומאז היא טיפסה למעלה למקום הכי צר של המותן שלי, ועדין היא ארוכה מספיק בשביל להגיע ממש מתחת לברך למקום נחמד ומחמיא. הבד עבה יחסית ונופל יפה למטה, הצדדים ארוכים יותר מהחזית והגב מה שמוסיף ענין ושילוב הורוד והצהוב הפך אותה לחביבת המלתחה לערבי חג עם המישפוחה בשנים מאז קנייתה.

חצאית פודלים ורודה ממוד קלות' - מידה 4X

לקח לי זמן לחשוק בחצאית הזו. בתמונה הקטנה באתר ראו רק את מגדלי אייפל שעליה, ולכן לא טרחתי להכנס לראות תמונות גדולות, אבל פעם לחצתי עליה בטעות ואז הבנתי שבינות למגדלי אייפל יש פודלים ורודים שעסוקים להנאתם בציור. מיד חשקתי בה אבל היא עלתה 117$ ולא רציתי להוציא סכום כזה. אז חיכיתי וחיכיתי וכמה שבועות מאוחר יותר קניתי אותה בהנחה גדולה תוך שימוש בקוד הנחה שהוזיל אותה עוד יותר. היא ארוכה (משהו בין מידי למקסי), יש לה כיסים ותועפות בד כאלה שהופכות את לבישתה לחגיגה. בגלל שקורה שם כל כך הרבה, אני לובשת אותה עם גופיה שחורה צמודה בפנים כמו בגד גוף כפי שניתן לראות כאן.

חצאית מקסי של ג'ול - מידה XL (נתפרה במיוחד עבורי)

שמתי עין על החצאית המפוספסת-פרחונית הזו של ג'ול מזמן וכשהיא הציעה לי לתפור אחת במידה XL בשבילי (המידה הרגילה הכי גדולה בחנות היא L אבל ג'ול תשמח לתפור מידה גדולה יותר לפי הזמנה לכל לקוחה) במחיר סוף העונה קיפצתי משמחה. החצאית מגיעה עד הקרסוליים, עשויה מבד דק ונעים שנופל יפה, יש לה כיווצים נאים מקדימה ומאחורה וכיסים עמוקים כמו שאני אוהבת. היא תתאים ללבישה גם בסתיו, אבל אני לא בטוחה לגבי החורף כי היא דקה למדי. גם היא יושבת בחלק הצר ביותר של המותן ונראית חמודה עם סניקרז וגם עם כפכפים.

הנה כמה כללים שגיבשתי לבחירת  חצאית מוצלחת לשמנמנות (למרות שרובן מתאימים גם לרזות).

•  מצאי אורך שמחמיא לך ובו את מרגישה נוח. החלק הפחות מוצלח ברגלים שלי, למשל, הוא הברכים ולכן אני בוחרת לרב חצאיות שמגיעות מיד מתחת לברך, כך שהרגל נראית ארוכה אבל החלק הבעייתי מכוסה. אני גם רוצה שהברכים יהיו מכוסות כשאני יושבת ולכן זה עוד יותר נוח.
• אל תגבילי את עצמך לגזרה מסוימת. אני נראית הכי טוב בגזרת A שצרה במותן והולכת ומתרחבת אבל יש לי גם חצאיות מיני צרות (ראו הראשונה למעלה) אותן אני לובשת בחורף עם גרביונים.
• הרשי לעצמך להתנסות ולהתפרע עם הדפסים וצבעים, אותם תוכלי לאזן עם חולצה רגועה.
• נסי לשלב טישרט מודפס עם חצאית. כשהשנים מתאימים זה מגניב לחלוטין.
• אביזרים יכולים לשנות בקלות את מראה החצאית. החלפת נעלים ושרשרת יכולה להעביר אותך בקלות ממראה יום למראה לילה.

לסיום, לנשים שמנות רבות יש בעיה פיזית ופסיכולוגית ללכת עם חצאית. הירכים משתפשפות בהליכה ועלולים להווצר גירויים מאד לא נעימים בעור. בפורום אופנה מלאה בתפוז אני קוראת מדי פעם על נשים מבוגרות שהולכות עם טייץ מתחת לחצאית, כמו שהיינו עושות כשהיינו נערות. עשו טובה לעצמכן וליקום וותרו על הטייץ. במקום אני מציעה אחד משניים - מחטב או תחתונים ארוכים ודקים (ואם כבר, מתחרה) שמכסים את החלק העליון של הירכים או את התחליב הזה למניעת שפשפת שמוכרים בחנויות ציוד ספורט וציוד לרוכבי אופניים.

 ניתן למצוא משחות דומות של חברות אחרות בכל מיני מקומות. מריחה אחת פעם בכמה שעות ואתן מסודרות, למרות שמנסיוני הפחד מהשפשוף גדול מהשפשוף עצמו ואין באמת צורך בקרם הזה ברב המקרים.

לשבלוגרית פנית לא טעית

אתמול בלילה הגיעה אליי ההודעה הנרגשת הבאה מקוראת חביבה ושמה מיטל.

מדי פעם אני רואה שאת מפרסמת בדף הפייס מעצבים למידות גדולות. יש מצב שאת שולחת לי לינק / ממליצה לי על שמלה או כל משהו שעלול להראות עלי טוב לאירוע?

מיד החילותי לתשאל אותה - מה את מחפשת ובאיזו מידה? מה התקציב? איזה סגנון את אוהבת? 

התשובות לא אחרו להגיע (טוב כן, כי זה היה אחרי חצות אבל לא נתקטנן) 

אוי שאלה קשה... אני לא יודעת אם חצאית או שמלה , אני לא יודעת אם ארוכה או קצרה אני אפילו לא יודעת איזה צבע אני רק רוצה להראות בה טוב.. השאלה איך מידה 42 עם HH חזה יכולה להראות טוב באמת במשהו?? אנחנו דתיים ותקציב.. בואי נלך על 300 ש"ח

אה תוסיפי 1.52

היא ציינה שהיא ממושקפת ונוהגת ללבוש ג'ינסים עם טישרטים מודפסים ונעלי ספורט או סנדלים צבאיים. לפיכך החליטותי שהיא נראית בדיוק ככה -

אחרי קצת גלידה, הרהורים ונמנום נחמד עניתי לה כך:

בגלל הפער בין מידת המכנס והחזה, הייתי הולכת על חצאית וחולצה, שאת יכולה לקנות במידות שונות. שמלה תדרוש תיקונים והתאמות שעלולים להרוס את הגזרה שלה.

נסי למצוא משהו שידגיש את המותנים שלך ולא יתלה ישר מהחזה ומטה. אם את הולכת עם חצאיות קצרות יחסית, לכי על ממש מעל הברך או ממש מתחת לברך. אני חושבת שמשהו באורך אמצע השוק ייגמד אותך. עוד משהו - אם את הולכת עם עקבים, קני לך נעל סירה על עקב שתגרום לרגלים שלך להראות ארוכות יותר.

את רוצה לאזן את הגזרה שלך, כלומר להביא חלק כלשהו בפלג הגוף התחתון לרוחב קרוב לזה של החזה. הייתי הולכת על חצאית בגזרת A עם מותן צרה שמתרחבת למטה. נסי למצוא בדים רכים ונשיים יחסית ולא משהו נוקשה ועמילני מדי. בחולצה לכי על מחשוף וי נחמד שיאריך את הצוואר שלך. ונסי למצוא עגילים מגניבים שיעלו את העינים של האנשים מהחזה שלך לגובה העינים שלך, פלוס מינוס.

אם את מידה 42 הבטן שלך לא יכולה להיות עד כדי כך גדולה, למרות שברור לי ש-42 זה לא אותו דבר בגובה שלי ובגובה שלך. חצאית עם דוגמה נחמדה תמשוך את העין למטה והעגילים ימשכו את העין למעלה.

אם יש לך חולצה מתאימה בצבע נוח לשימוש בארון, תוציאי את על השלוש מאות על חצאית יפה בזארה או H&M. אני חושבת שכבר התחילו ההנחות. למשהו צנוע ומגניב בו״ז את יכולה לנסות את נעמה בצלאל, יש לה המון חצאיות וחולצות. יש לה גם אאוטלט בדיזינגוף. נדמה לי שהעונה יש חצאיות נחמדות אפילו בקסטרו. גם בזארה את יכולה למצוא חצאיות יפות. אה, ותקני לך חזיה ממש ממש טובה. 

אקיצר,חשבתי על משהו כזה. 

עכשיו קיבלתי ממנה תשובה נחמדה.

אני חושבת שנתת לי אומץ לנסות משהו חדש לגמרי! וואו עכשיו מצאתי חולצה שחורה שבול כמו איך שציירת לי אם יש לי אומץ אני אלך ככה

ואני אומרת - כן מיטל! יש לך אומץ להראות פגז קומפוט ולקבל מחמאות נחמדות כל האירוע. אני מקווה שתהני בחתונה ושתהיי חתיכה דלוקס, עם או בלי חצאית.

ולסיום, בונוס מיוחד לקוראינו - מה לבשתי היום לעבודה!

צילום - איתן קוולוואסר

טישרט מ-Asos

ג'ינס מ-New Look

עגיל (כן, יש רק אחד) מרזילי

אפשר לומר שזו דוגמה מושלמת למה מיטל אמורה לא ללבוש לאירוע שלה, פרט אולי לעגיל (אבל כדאי שיהיו לה שניים). 

תחזית השטיח האדום של טקס האוסקר 2012

מחר יעסקו כל הבלוגים במי לבש מה וכמה יפה או לא זה היה. מאחר ואני מקדימה את זמני, אני גאה להגיש לכם תחזית של מי תלבש מה וכמה יפה זה יהיה, בעזרתו האדיבה של אתר Net-a-Porter שמוכר בגדים ואביזרים של מיטב המעצבים. אם יתברר הלילה שדייקתי, אחליף בשנה הבאה את רייצ'ל זו, וכך אוכל סוף סוף לדרוש מבעלה שיסתפר כבר כמו גבר.

סנדרה בולוק

תלבש שמלה כסופה מבריקה בגזרת בתולת ים. המבקרים יתלהבו ואני אמות משעמום.

רוני מארה

 תמשיך לחשוב שהיא שבאמת ליזבת סנדר ותבוא חנוטה בשמלה שחורה עם חיתוכים גאומטריים ואיפור ושיער גותיים. המבקרים יתלהבו מעורה הצח והמושלם ואני בדיוק אקפוץ לשירותים.

אנג'לינה ג'ולי

תגיע גם הפעם בשמלה שמבגרת אותה מחד ומדגישה את גזרתה הדקיקה מאידך ותקשט אותה בעגילים גדולים עטורי יהלומים וטורקיז, כהרגלה בשנים האחרונות. המבקרים ואני נפהק על קערית דוריטוס אבל נסכים שהיא עדין האישה היפה בעולם הבידור.

מישל ויליאמס

היפהפייה שפעם קולעת בול ופעם מפספסת תעשה השנה לשרונל'ה טוב על הלב, ותלבש שמלה צעירה ואופנתית בגוון אמטיסט עם חגורה בצבע אמרלד ונעלים תואמות להם תצוות עגילים ארוכים מתאימים, איפור מושלם ואת תספורת הפיקסי הכה מאיה-פארו-הצעירה-בתינוקה-של שלה. המבקרים יגידו שהשמלה היתה פשוטה מדי ואני אגיד שכרגיל הם לא מבינים כלום.

מריל סטריפ

תלבש שמלה נפוחת תחתית, שהצעירות לא יכולות להרשות לעצמן ללבוש בגיל בו הן נדרשות להשוויץ בגופן המחוטב. היא תכסה את זרועותיה בלסוטה תואמת שתסתיר טפחיים ותחשוף טפח ותראה מכובדת לגילה. המבקרים ואני נסכים שהלן מירן אכלה אותה בלי מלח.

מליסה מקארתי

כידוע, השמנה חייבת ללבוש שמלת מומו, ומליסה לא תסטה מהתקן הזה רק ששלה תהיה ממרקסה והיא תביא אותה בגוון רענן ולא צפוי ותענוד איתה עגילים גדולים בצבע מנוגד. המבקרים יתמוגגו ואני אגיד "נו שוין".

קייט בלאנשט

תפציץ השנה בלוק בצבעים מנוגדים (פה בחרתי בשמלה ושרשרת מרהיבה של קוואלי, למרות שסביר שהיא תבחר במעצב איטלקי פחות) המבקרים ימליכו אותה למתלבשת הטובה של השנה ואני אמצא את עצמי מעולפת על הרצפה בסלון מרב התלהבות.

קמרון דיאז

האחרונה ולא חביבה עליי בכלל, תפתיע בשמלת משי בוהמיינית עם קישורים צבעוניים ותכשיט ענק. עיניה הגדולות יודגשו על ידי חזרתה לצבע השיער הכהה הטבעי שלה. המבקרים יגידו שהיא נסחפה בפראות, ואני לא אצליח להחליט אם זה מוצא חן בעייני או לא אבל הסנדלים היומיומיים מדי יטו אותי לכיוון האנטי.

הפקת האופנה הראשונה שלי

ביום שישי, אחרי שבועיים של הכנות, צולמה הפקת האופנה הראשונה שליהקתי, השתתפתי בהפקתה ועשיתי לה סטיילינג. זה כל כך מרגש!

ההפקה תשמש כ-Lookbook לאתר של אופנת פיפה, שמייבאים מדנמרק בגדים לנשים במידות 42-56. הרעיון מאחורי ההפקה היה לצלם נשים אמיתיות ולא דוגמניות, תוך דגש על ג'ינס באמונה שלכל אישה מגיע ללבוש ג'ינס וטישירט, לא משנה איזו מידה היא לובשת.

הדוגמניות היו:

רחלי זוסימן - הייטקיסטית, אמא לשני ילדים מקסימים וכותבת הבלוג פשוט מבשלת

אסנת איטה סקובלינקי - אשת אשכולות (משוררת, עיתונאית, צלמת ועוד)

קארין בוש - יפהפיה מהממת שהיתה גם המאפרת בהפקה

אודליה ממן - הייטקיסטית, בלוגרית ומנהלת פורום אופנה מלאה בתפוז

אנוכי - הייטקיסטית, בובנאית ושבלוגרית

את האביזרים הבאנו מחנות מקומית ומהארונות שלי ושל הדוגמניות. את השיער שלנו סידר אסי דוידוב והצלם היה אביטל אפשטיין, בעלה ושותפה של מיכל הראל, בעלת החנות.

  

בהתחלה בדקנו את כל התלבושות שתכננו על הדוגמניות, שינינו מה שלא התאים והתאמנו אביזרים ונעלים.

אחר כך עברה כל דוגמנית בתחנות השיער

והאיפור.

ואז התחלנו לצלם.

 

תוך כדי צילום מיכל ואני החלקנו, יישרנו ותיקנו את הדורש תיקון ועשינו לדוגמניות קולות של עכבר מאחורי המצלמה בעת הצורך.

  

תשע שעות מאוחר יותר הלכו כל הדוגמניות לדרכן עם חוויה מרגשת ובגדים חדשים בארסנל.

כמו שאתם רואים, אני נרגשת מכדי לכתוב. את התמונות שצילמנו תוכלו לראות בקרוב. בינתים, הנה טעימה קטנה.

תעודת חוסר אחריות

אתמול בצהרים קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה ומשמחת - חברתי ח' המתגוררת בארה"ב הגיעה לביקור מולדת וביקשה שנצא, כמנהגינו משכבר הימים, לקנות לה בגדים. מאחר ואני חברה נאמנה (שלא לומר, דגולה) הסכמתי מיד וקבענו להפגש אחרי העבודה ולבדוק מה חדש בחנויות המעצבים במתחם התחנה החביב עלינו. המטרה הפעם היתה לעדכן את מלתחת העבודה שלה בבגדים שיחזקו את התדמית שלה כמקצוענית רצינית בתחומה (יועצת בתחום ההייטק שנוסעת הרבה לאתרי לקוח) מחד וישקפו את האופי הייחודי שלה מאידך. חמושות במטרה זו יצאנו, אני מתאימה לה בגדים שהיא לאו דוקא היתה בוחרת לעצמה והיא מודדת ולעתים קמה על יוצרתה המהוללת וגו' ובוחרת לה פריטים שמצאו חן בעיניה.

פצחנו בביקור אצל נעמה בצלאל, שחשבתי שאצלה נוכל למצוא בגדים שידגישו את המותן הדקה שלה מחד ויהיו מחויטים עם טוויסט מאידך. היא מדדה כמה שמלות ומכנסונים, ולבסוף קנתה שמלת קיץ שבחרה לה (אני לא אוהבת את הבד, אבל גזרת השמלה מושלמת עבורה והיא נראית בה כמו נימפה ארוכת מותן), ושתי חולצות יפות. בתמונה הזו, היא לובשת חליפה ירקרקה-תכולה שהרכבתי עבורה. לצערנו, החצאית לא נחה יפה על הירכים שלה והחולצה היתה מידה 36 במקום 38, ובכל זאת לא חשבתי לשלוף את הסלולרי לפני כן (אם הייתי יודעת שנפגש, הייתי מביאה את המצלמה).

בזמן ששילמה, פינקה אותי במתנה חמודה - סיכת דש בצורת כלב פרוותי רך עם פפיון קטן. היא כל כך התאימה לקרדיגן הוורוד שלי, שענדתי אותה מיד. הענקתי לו את השם גוסטב על שם כלב גיבור עליו שמעתי השבוע, ששרד ארבעה לילות שלמים לבד בהרי ירושלים אחרי שהופרד מבעליו בידי לא פחות ולא יותר- חזיר בר.

אחר כך הסתכלנו קצת על נעלים ותיקים בכל מיני חנויות ולבסוף נכנסנו לרזילי, שם הגשתי לה בגדים למדידה בקצב שעשה לה סחרחורת ולמוכרות שמחה בלב.

ראשית, היא מדדה את השמלה הסקסית להדהים הזאת של מירית ווינשטוק. קטיפה כחולה עם סרטי סאטן שחורים ומחשוף גב עמוק כל כך שלא הורשיתי לצלמו. צירפתי לשמלה שרשרת מוזהבת של דריוס, חביבי.

זהו הקטע שבו אני מתחילה לפשל, כי שכחתי לרשום את שמות המעצבים ולכן איני יכולה לתת את הקרדיט הראוי. השמלה הזו, בכל מקרה, היתה פשוט מושלמת. היא יכולה ללבוש אותה ביום מתחת לג'קט או קרדיגן שחורים ובערב לצרף לה נעלי עקב סקסיות, עגילים וליפסטיק אדום ולהראות פצצה סקסית. 

הנה עוד דוגמה לכך שנשים ארוכות מותן וקטנות חזה נראות נפלא בחולצות ושמלות סגורות עד הצוואר. מה שהיה הופך אותי לנפולת חזה ענקי, עושה אותה סקסית להפליא. השרשרת היא אותה שרשרת של דריוס שראינו קודם.

בנוסף לכל זה, מדדנו (אוקיי, היא מדדה ואני ישבתי על כורסה וחילקתי הוראות) שפע חולצות ומכנסים ואת חגורת התכשיט המרהיבה הזו של רובי סטאר, שהיא One Piece שעוצב במיוחד לשבוע האופנה.

התמונה באמת לא עושה לה צדק. החגורה מתכתית מוזהבת בעיטור ארבע אבנים שחורות מקדימה ורצועת עור שחורה מאחור שסוגרת אותה כמו מחוך. יצירת מופת קטנה, שהיא תכשיט אמיתי.

לבסוף החליטה ח' לקנות את שתי השמלות שלמעלה (האפורה והשחורה עם עיטור התחרה האדומה) ועוד ג'קט חתיכי עם סגירה אסימטרית. היא התלבטה אם לקנות את השמלה הכחולה, שהיתה מחמיאה להפליא ולא פרקטית להדהים אבל אני התעקשתי שבין השמלה לחגורה הייחודית והמהממת היא חייבת לבחור בחגורה וכך היה, לשמחתי.

בינתים, בעוד היא מודדת, אני בדקתי אם יש עגילים ארוכים יפים ומצאתי שני זוגות משגעים של דריוס שמשלבים קריסטל מרובע נוצץ עם שרשראות מתכת מחומצנות ארוכות. לצערי שניהם היו כבדים מדי עבורי והותירו סימני מתיחה של ממש בתנוך האוזן, מה שהפך אותם לתכשיטה נון גרטה. בשלב זה שלפה המוכרת את הענק הבא של רובי סטאר, גם הוא One Piece שעוצב לשבוע האופנה. הוא עשוי מחתיכות של שעונים ישנים ונראה כאילו עוצב במיוחד עבורי, מאחר וישב עליי בטבעיות גמורה ובדיוק במקום הנכון.

אז נכון, לא באנו בשבילי, אבל זה לא עצר אותי מלקנות את הענק היפה (ח' אשמה, היא עודדה אותי!). כששילמנו, ציינה המוכרת שהיא מיד תכין לי תעודת אחריות לשרשרת. "את ודאי מתכוונת לתעודת חוסר אחריות" אמרתי לה, חושבת על המחיר. שמחות ומסופקות נשאנו את שקיותינו לויקי כריסטינה, שם לגמנו סנגיירה חמה, הלעטנו עצמנו במטעמים ופיטפטנו עד שבאו תלמידינו ואמרו גבירותנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

איך להיות שמנה ולהראות פצצה באירועים חגיגיים

אחת השאלות החוזרת על עצמה שוב ושוב בקהלים שמנים היא "איפה מוצאים שמלה לאירוע?". כשאת שמנה, האפשרויות לרכוש שמלה שבה תראי ותרגישי פצצה כל כך מוגבלות, שאת אסירת תודה למצוא שמלה מטריקו או כל סגסוגת סינתטית יומיומית נפוצה אחרת שעולה עליך ונראית שונה ממה שאת לובשת ביום יום. זו בעיה רצינית כי כשאת בת עשרים ומשהו, שלושים ומשהו או ארבעים ומשהו את לא רוצה להראות כמו האמא של החתן.

לי יש כמה שמלות משגעות שאספתי לאורך השנים מרזילי, אנתרופולוג'י, אסוס, מונסון ועוד כמה חנויות אבל לטס פייס איט, לא תסעי לחול כדי לקנות שמלה לחתונה של החברה הכי טובה שלך, ולהסתמך על המזל שבדיוק היום תהיה שמלת one size מחמיאה ברזילי זה די מסוכן. מודאגות? ובכן לא עוד, כי יש מישהי שנמאס לה מהמסע האומלל שעוברת כל שמנה חגיגית שרוצה להתייפיף לאירוע, והחליטה לתת לנו בדיוק מה שאנחנו רוצות - אוסף של שמלות חגיגיות במידות גדולות אותן ניתן למדוד ולהתאים באווירת סטודיו מפנקת ואינטימית.

גאלה רחמילביץ', סטייליסטית ותיקה ומנוסה, בחרה לפתוח בבית הוריה את סטודיו Say שיספק מענה הולם לאישה השמנה שמחפשת שמלת ערב. בסטודיו, אותו עיצבה להפליא במו ידיה (גאלה תעשי לי בית) תמצאו שמלות ערב בצבעים וסגנונות שונים אותן היא מייבאת ממקומות שונים מסביב לעולם. את השמלות ניתן לשכור, לפי הצורך והיכולת הכלכלית. המוטו של גאלה הוא אז מה אם אני שמנה? גם לי מגיע בוטיק יוקרתי שבו יגרמו לי להרגיש כמו מלכה.

גאלה בשמלה של יוסף, עוד מעצב נדיב מידות שלא מוּכָּר לשמנה הישראלית

 

במהלך המדידה תיתן לכם גאלה עיצות סטיילינג ששוות זהב חינם אין כסף, ואף יותר מכך - מאחר ואנחנו לא נראות באירועים חגיגיים כפי שאנו נראות ביומיום, הצטיידה גאלה מבעוד מועד בתיקים, תכשיטים, נעלים ומגוון מוצרי איפור המאפשרים לה ליצור טוטאל לוק המשקף כיצד תראו בערב האירוע עצמו. היא יודעת מניסיון שאותה השמלה נראית שונה לחלוטין כאשר מודדים אותה עם או בלי שפתון בוהק ונעלים הולמות. לכן, כשתצאו מהסטודיו שלה ושמלה בידכן, תדעו בדיוק איך היא תראה בערב האירוע ואיך כדאי לכן לאבזר אותה.

מדדתי כמה שמלות כדי להדגים לכם את מגוון הסגנונות הקיים במקום - סקסי, צעיר, סולידי, בוגר, אבל תמיד מחמיא מרשים ומשמח את הלובשת.

לחובבות האופציה הסולידית, שמלה מחטבת ונעימה להפליא שבאבזור הנכון תתאים לכל גיל. הוסיפי פנינים או שרשרת יהלומים והיא בוגרת, הוסיפי תכשיטים ונעלים מגניבות והיא צעירה. חובה בכל גיל - ליפסטיק אדום.

 

אופציה סולידית נוספת ההולמת גם גילאי ארבעים פלוס היא השמלה הבאה (שגדולה עליי בשתי מידות, עמכן הסליחה). חושפת כתף אך ארוכה ומעוטרת מספיק כדי לא להיות סקסית מדי.

למרהיבות העוז, אופציה פצצתית בעליל מהאוסף הפרטי של גאלה (להשכרה בלבד) - שמלת ניצנוצאז' סגולה בוהקת, קצרצרה ובעלת מחשוף גב מפתה. נראית נפלא עם שרשראות זהב ארוכות וכוס שמפניה.

 

ולסיום, השמלה החביבה עליי בחבורה - שובבה, סקסית ומושכת מבטים ותשומת לב. זוהי גם דוגמה לסטיילינג של גאלה, שמגיע מהנעלים לתכשיטים ומשם לאיפור. אגב, אם אתם אוהבים את השרשרת שאני עונדת בתמונה הזו, שימו לב לקורה בשבלוג בימים הקרובים, כי אני עומדת להגריל אחת כזו בין קוראיי בקרוב (מאד) הודות למעצבת החביבה יעל אוריאלי, שתכשיטיה נמכרים בסטודיו כאביזרים משלימים.

 

האותיות הקטנות - השמלות מגיעות במידות 48-54 ומחיריהן נעים בין 350-700 ש"ח להשכרה לשלושה ימים ובין 1200-3300 ש"ח לרכישה. כל שמלה יחידה במינה (לעתים תמצאו שמלה אחת בכמה מידות) ולכן הסיכוי שיקרה לכן אירוע ברנדה וקלי לובשות אותה שמלה לפרום אפסי. קיימת הפרדה מוחלטת בין השמלות למכירה לאלו המיועדות להשכרה, כך שאין צורך לחשוש שהשמלה שאתן רוכשות במיטב כספכן עברה כבר אי אלו ידיים.  

ההגעה לסטודיו בכפר סבא בתיאום מראש בלבד, ללא כל התחייבות לקניה וכוללת סטיילינג, טיפים וטריקים, איפור ואבזור הדגמה בידיה האמונות של גאלה. ניתן לקבוע גם פגישת סטיילינג בתשלום לאירוע, הכוללת איפור. לקביעת פגישה יש להתקשר למספר 054-7996279.

לסיכום - גאלה מקווה שתוך זמן קצר הסטודיו שלה יהפוך למיותר והיא תוכל לסגור אותו. עד שזה יקרה, היא מספקת שירות ייחודי ויחיד שיאפשר לך להרגיש כמו מלכה. זה לא זול, אבל כשלוקחים בחשבון את הזמן, תשומת הלב ומסעותיה של גאלה מסביב לעולם כדי להביא ללקוחה הישראלית את השמלות האלה, מבינים שהתמחור הוגן.

מדד השרונה -