תשוויץ פרוסאי

השלום והברכה לכם קוראים יקרים. הידעתם שהפעם האחרונה בה הופיע פה תשוויץ היתה ביוני 2015? מה אומר לכם, אכן שנתיים קשות עברו על יחסינו. לרגל שובי מפרוסיה, החלטתי שזה זמן טוב מעין כמוהו לחזור למסורת תשוויצי האתמול ולשתף אתכן במזימותיי לרענן מעט את העניינים.

ראשית, מזכרת מפוזן, עיר אבותיי. בעיר העתיקה נתקלתי בחנות חרסינה ובה מיני כלים מקסימים מעוטרים בציורי הפרחים המסורתיים העתיקים של העיר. המחירים היו מגוחכים ומטה והצטערתי מאד שאין ביכולתי לקנות את המגשים הגדולים והיפים להגשת עוגות והסרוויסים להגשת תה, אבל פחדתי שהם לא ישרדו את הנסיעה לגרמניה ומשם לישראל. הסתפקתי בפרה הפרחונית הזו להגשת חלב סויה ומיד עם הגעתי הביתה שלפתי אותה מגולם הפצפצים והכביסה בו טמנתי אותה והנחתי אותה על מדף הכבוד, שם שוכנים זה לצד זה כלים שלי, של הוריי ושל סביי משני הצדדים. וכך זכה סבא וולטר, סוף סוף, לייצוג על מדף החרסינה המשפחתית.

את אגם הלירלורים הזה רכשתי בשתי חנויות, מהיוקרתיות שיש בברלין - פריימרק וטייגר. ושיהיה ברור, אני מאשימה את יעל רגב עם סרטוני הלייפסייל הממכרים שלה בטמטום הזה. למה אישה בגילי צריכה חרסינה טייואנית סוג ל' בצורת משהו שאמור להיות שיא העידון רק שהוא לא? אלוהים יודע, אבל כשראיתי את הראשון ידעתי שאני חייבת אותו וכשראיתי את השני, העוד יותר זול, הבנתי שהלך עליי. גם מחזיק הסיר הצבעוני עליו הם מונחים הוא מטייגר. למחרת קנייתו נתקלנו בתאום שלו בחנות מוזיאון זוועות ימי הביניים אליו הלכנו, רק ששם הוא עלה 20 יורו ושלנו עלה באזור ה-4 יורו, והשמחה היתה רבה.

ואם בפריימרק עסקינן, שזפו עיניכם בפיג'מה הנאה הזו. מה רכה היא! מה ורודה! מה מושלמת, כל עוד לא מכניסים לגוף שום משקה במהלך 12 שעות לפני לבישתה, פן תאלצו לקפוא למוות על האסלה! 

במונקי החביבה קניתי מספר בגדים, שחלק מהם כבר הראיתי לכם ואחרים המחכים שיגיע חורף אמיתי שכן צמרוריים הם. את השמלה הזו כבר לא אספיק, ככל הנראה, ללבוש השנה אז צילמתיה על קולב. זו שמלת טול (טול?? אני?? מון דיו!!!) ורדרדה עם ריפרופים שמצאתי בדוכן הפריטים הבודדים בפאקין 10 יורו. במחיר הזה לא קונים בישראל מילקי!

בת הדודה שלי אמרה לי שיש חנות ליד מונקי שאני חיבת לקנות בה מומינים. היא אמרה שכשאני אראה את החנות אני אדע שזה המקום הנכון. ואכן, כשהגעתי לחלון הראווה של החנות המדוברת פלטתי מגוון צווחות גיל אינדיאניות. מדובר בחנות חרסינה יוקרתית למדי, שרובה כלים אלגנטיים להפליא ויקרים להחריד וקיר אחד בה מוקדש לאוסף מהמם להפליא של כלים בעיטור מומינים. הבחירה היתה קשה מאד, אבל המחירים הגבוהים והחשש מלחזור לארץ עם מזוודה מלאה רסיסי מומין גברו עליי, ובחרתי שתי צלחות קטנות ויפות שעלו כמאה ש"ח כל אחת. המוכר האדיב עטף עבורי את הרכישה ברבבות נייר (הוא שמח מאד לשמוע שיש מעריצי מומינים בישראל) וגם הן נשלפו מבינות לכביסה מיד עם חזרתי הביתה כשהן שלמות ויפות. 

כשבוע מאוחר יותר נזכרתי שבביקורי האחרון בלונדון, לפני שלוש שנים, קניתי ספר על חרסינות מומין ושלפתי אותו מהספרייה, ואז עשיתי סוף סוף אחד ועוד אחד והבנתי שבידיי חרסינת ערביקה מקורית מסדרת מומינים 2017. אבל זה לא באמת משנה, כי אהבתי את הצלחות שלי עוד לפני שידעתי שהן פריטי אספנים. ממממ מומינים!!!

אחרי הביקור בבית הקברות Weißensee הסתובבתי בשכונה בחיפוש אחד קפה ומאפה ומצאתי חנות כלי תפירה קטנה ובה אוצר שלא העליתי על דעתי שקיים בכלל - סרט בעיטור עצלנונים! ראו מה יפה הפלא, וגם קניתי סרט ניצנוצאז' נאה וכל מיני כפתורים חמודים לבובות.

בישראל ניתן למצוא תכשיטים זולים, אבל רובם נראים בדיוק כך - מאד מאד זולים. בברלין מצאתי כל מיני עגילים משגעים במחירים מעולים, שנראים כאילו עלו כמה מאות שקלים בעוד שלמעשה עלו עשרות בודדות מאד. צבע היום, מסתבר, הוא אדום.

אם התכשיטים ב-And Other Stories משגעים וזולים יחסית, מה אפשר לומר על הנעלים? זולות הן לא, אבל מחירן עדין כ-60-70 אחוזים מזה בישראל (זה ניכר בנייקי והפומות למיניהן). הנעלים שלהם באמת יפהפיות, אבל רובן מצוידות בעקבים שדעתי אינה סובלת. ועדין הצלחתי למצוא עצמי בוהה חצי שעה בשני זוגות המגפונים האלה ומנסה להחליט איזה מהם יחזור איתי הביתה. התוכלו ילדים לנחש איזה זוג זכה לעשות עלייה?

הו יפות שלי, אתן הכי וורודות בעולם באמת שכן

קניתי גם כל מיני קוסמטיקה בפולין הזולה מזול (שם לראשונה בחיי פסעתי לתוך הפלא המכונה ספורה). אם זה מענין מישהו, אכתוב על כך ברשומה נפרדת. מדובר בעיקר במסקרות, איילנרים ומיני סבונים. וואו, קניתי כל כך הרבה סבון נוזלי בנסיעה הזו שאני חוששת שהכנסתי את אירופה למחסור שיזרוק אותם בחזרה לימי הביניים. מזל שיש ברקסיט!

תשוויצורה ומה לבשתי לתצוגת הפתיחה של אירוע יפה בכל צורה

ביום שלישי השבוע נערכה תצוגת אופנה בה הוצגו המעצבות שמשתתפות באירוע יפה בכל צורה של גאלה רחמילביץ'. לרגל האירוע הלכתי לשפצר מחלפותיי אצל ניסים.

החלטתי ללכת על בגדים של חברות שלא הציגו באירוע, כי הנחתי שכל שמלה של נומה, טליה או האני בי שאלבש תגרום שם לתקלת ברנדה וקלי בפרום. 

אני לובשת

חולצה של דורית בר אור לגולף

גופיה מעונות

ג'ינס מנקסט

נעלים משופרא

עגילים מאסוס

התצוגה היתה החלק הקל באירוע. החלק הקשה היה לסקר אותו בשביל השבלוג ביום רביעי. כל כך הרבה בגדים, כל כך מעט זמן. והיה ברור שלא אחזור משם בידים ריקות.

ראשית, ניצלתי את ההנחה כדי לקנות את טישרט הכוכבים החדש והרך רך רך של טליה. לאחרונה זרקתי את רב החולצות הקיציות שלי, בגלל שהן היו מחוררות beyond repair (תוצר של העובדה שנהגתי לשבת צמודה מדי לשולחן בעבודה) ומצאתי את עצמי לובשת את אותן שתי חולצות פעם אחר פעם עד שהן יצאו לי מהשנוז. אז בשבוע האחרון קניתי כמה חולצות חדשות וזו האחרונה שהוספתי לאוסף, והעיר שומן צהלה ושמחה.

את הדס מ-Motif פגשתי לראשונה באירוע. דיברנו קודם לכן וקבענו להיפגש בסטודיו שלה כדי שאכיר את הקולקציה לעומק, אבל לא הספקנו לעשות את זה לפני האירוע כך שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי את הבגדים שלה פנים אל פנים (יש לבגדים פנים? נניח). הדס הציעה שאבחר לי בגד במתנה ואחרי התלבטות קשה בחרתי את השמלה הזו. לכאורה, זו שמלה שחורה פשוטה. אבל מדובר בגזרה מעולה שקרובה ורחוקה מהגוף בדיוק במידה. יש לה כיסים נחמדים והיא משדרת נינוחות סקסית מהסוג החביב עליי. מקדימה היא מהוגנת ומאחור יש לה מחשוף גב מחמיא, ואפשר ללבוש אותה גם הפוך אם רוצות. כבר שנה שניה שאני מחפשת ברזילי שמלת מקסי שחורה מבד כזה ולא מצאתי עדין אחת שנותנת תמורה ראויה למחיר. השמלה הזו זולה משמעותית מאלה שיש ברזילי ומוצלחת לאין שיעור מהן. אני הולכת להנות ממנה מאד.

הערה קטנה בנוגע לגובה - הדס שנמוכה ממני במספר סנטימטרים יכולה לנעול סניקרז עם השמלה אבל לי היא מגיעה עד אמצע הקרסול ולא מכסה אותו, כך שזה לא ילך ככל הנראה. אני אצטרך לבדוק אילו נעלים נוחות מתאימות לה, מאחר ולאחרונה כפכפים (הבחירה הרגילה שלי בקיץ) עושים לי כאבי גב שלא ברא הישבן.

כשעמדתי לעזוב את הדוכן של הדס, נזכרתי שהבטחתי לאחת הקוראות החתיכות למדוד את בגד הגוף שלה ולדווח איך הוא. מרגע שמדדתי, לא יכולתי לעזוב אותו. אני לא יודעת איזה קסם הדר נסכה עליו, אבל הוא הזכיר לי שיעורי ריתמיקה בנעמ"ת ואת מרק הסולת שאמא היתה מכינה לי כשהייתי קטנטונת. להבדיל מבגדי גוף אחרים לנשים, הוא שלם ונטול תיקתקים כך שהוא זהה למעשה לבגדי הגוף שלבשנו כילדות קטנות. גל הנוסטלגיה ששטף אותי, בנוסף לעובדה שיש לי אי אלו חצאיות (כולל טוטו שחור אחד) שאני לא לובשת כי אני מתקשה להתאים להן חולצה גרמו לכרטיס האשראי שלי לקפץ ליד של הדס ולבגד המקסים לקפץ אל השקית שאחזתי. מה אני אגיד לכם, אני מאוהבת וצופה מה לבשתי היום בסגנון גבי גרג בעתידנו.

הבגד האחרון שהצטרף לאוסף השקיות שלי הוא שמלת הגלידה החמודה הזו של צילה. צילה הציעה לי בעבר לקבל בגד במתנה, אבל סירבתי כי השמלה שהכי אהבתי היתה יקרה מאד ולא הרגשתי נוח לקחת אותה. אבל מיד כשראיתי את השמלה הזו הופיעו בעייני סימני $$ כמו בסרט מצויר ישן ולחשתי לצילה בקול צרוד זוכרת שהצעת לי לקבל שמלה במתנה? צילה המפוחדת הושיטה לי את השמלה במהירות ואני תחבתי אותה לשקית ורכבתי אל השקיעה עייפה ומרוצה משאירה מאחוריי ענני אבק קטנים.

השמלה הזו עתירת בד, והחצאית שלה כבדה ונחמדה כמו שאני אוהבת. היא נעימה ללבישה ואני צופה לנו עתיד ורוד וירקרק ביחד.

עד כאן תשוויצנו לשעה זו. אני חושבת שהמעצבות שהשתתפו באירוע התפתחו יפה מהפעם הקודמת שגאלה ערכה אירוע דומה. היצע הגזרות והסגנונות התרחב משמעותית וכמעט בכל דוכן מצאתי משהו שדיבר אליי. בפרס המעצבת המבטיחה של השבלוג זוכה, ללא ספק, הדס אביקזר ממוטיף. אני בטוחה שהיא תופיע פה רבות בעתיד הבא עלינו לטובה. השבוע, אגב, אני מתכננת להגיע לסטודיו של מותג שאני לובשת כבר שנים רבות ואת מעצביו טרם פגשתי. אני מאמינה שיהיה נחמד ומעניין. ועכשיו קוראים יקרים, יש צנצנת של נוטלה עם השם שלי עליה.

תשוויץ אביבי

צוויץ צוויץ

צוויץ צוויץ

אביב הגיע

ואיתו תשוויץ

אחחח דמעות זולגות מעיני שכן יצאתי חיים נחמן ביאליק, בדיוק כמו אבי שי, עליו השלום.

לכבוד האביב וכל הקולקציות החדשות שצצות כפרחים ביום בהיר רעננתי קצת את המלתחה ומאחר ולא היה פה תשוויץ די הרבה זמן, חשבתי לי למה לא למה לא לתשווץ קצת.

ראשית, כמה דברים מהקולקציה של דורית בר אור לגולף. בפינת הגילוי הנאות אציין שקיבלתי מהרשת הטבה בסך 50₪, סכום בו אפשר לקנות תכשיט מהקולקציה (אבל אני לא ממליצה לעשות זאת כי מסתבר שהם משחירים תוך שלוש דקות פלוס מינוס). בנוסף מימשתי כמות משמעותית של נקודות מועדון והנחת יומולדת, כך ששילמתי הרבה פחות מהמחירים המלאים המצוינים כאן למטה.המחירים המלאים ללא ספק גבוהים ביחד לגולף אבל זולים מאד ביחס לדורית בר אור. אקיצר, זול זה לא.

כפי שכתבתי כבר בדף הפייסבוק של השבלוג, שמחתי לגלות שיש כמה בגדים בקולקציה שמתאימים למידה 48-50 (אבל לא יותר מכך) ואף רכשתי לי את אלה שהכי אהבתי. הגלביה הזו במידה XL מחמיאה במידה מהממת ממש ונראית מאד גזעית ולא מתאמצת (ובשביל זה אחרי הכל יש לנו דורית בר אור). היא זקוקה לקיצור מסיבי שכן במצבה הטבעי היא נגררת על הרצפה וגובהי 1.72 כך שהיא עוצבה ככל הנראה לדוגמניות.

מחיר השמלה 800₪

קניתי גם את החולצה הזו במידה XL. היא מגניבה רצח, אבל אני חוששת מעט מכושר ההישרדות של המשולשים המודבקים במכונת הכביסה. נחיה ונראה! בינתיים היא שרדה כביסה אחת בסבבה.

מחיר החולצה 200₪

קניתי גם צעיף מטבעות משגע שהמטיר מטבעות בכל אשר הלך והחלטתי להחליף אותו, למרות יופיו הרב. במקומו בחרתי להפתעתי את הסנדלים האלה. בהשקה פסלתי אותם מיד, מאחר והסוליה שלהם נראית שטוחה לחלוטין וזה רע לגב שלי וכי סנדלי גלדיאטור זה הכי פושטי וקלישאי שיש. אבל כשחיפשתי במה להחליף את הצעיף, החלטתי למדוד אותם ולהפתעתי הסוליה כלל לא שטוחה וגם מרופדת היטב והם ממש מחמיאים לי. לזוועתי קלטתי שהם מושלמים בשביל הגלביה השחורה מלמעלה, שלא ממש ידעתי עם אילו נעלים לצוות אותה, וגם לגלביה השחורה היפה של טליה שיש לי, וגם לאלף בגדים אחרים. אקיצר, החלטתי לשבור את המילה של עצמי ולקנות אותם ואני די מרוצה.

מחיר הסנדלים 549₪

עד כאן גולף אבל אנחנו ממשיכים עם התימה השחורה. ביקור אצל נעמי הניב את החולצה הבאה שמתאימה בול לקרייריסטיות בקיץ.

אני לא מוצאת את הקבלה, אבל היא עולה בסביבות ה-200₪

אבל לא הכל שחור ולראייה רכשתי לי את השמלה\טוניקה\אלוהים יודע מה הזו ברזילי. אני מודה שלא ראיתי את זה בא. היא נראית כמו משהו של אלמביקה ויש לה את הווייב המגניבו-יפואי שאני לא מתחברת אליו ביום יום. אבל כולם נופלים לפעמים, וכך צללתי גם אני. היא של אווה מנדלבאום והיא מגיעה במידה אחת ובעוד כמה צבעים שפחות דיברו אליי. אפשר לקשור אותה או לשחרר אותה בכל מיני אופנים ואני חושבת שהיא תהיה מגניבה רצח עם כפכפים בקיץ. או זה, או שאמצא לי באמצעותה עבודה כעוזרת בית. ימים יגידו!

מחיר השמלה 699₪ לפני הנחות והתמונה ממש עושה לה עוול אבל לא מצאתי צילום יחצ

לסיום פסטיבל היומולדת והתשוויץ בכלל, הגיעה אתמול סוף סוף המתנה שקניתי לי לפני יותר מחודש - שרשרת מקולקציית הקיץ החדשה של N2 אהוביי (כשהייתי בלונדון היא טרם שוחררה לחנויות). זו שרשרת ארוכה ומזעזעת מקולקציית מפלצות הסוכר שלהם. מוצא חן בעיני הרעיון לשלב אותה עם בגדים בהירים וכאלה בצבעוניות מנוגדת (אדום, צהוב וכו'). היא תהיה ממש כיפית בקיץ.

ועד כאן תשוויצנו להיום. אני חוזרת לדיאטת קניות, שכן אלוהים יודע שקניתי מספיק בגדים לאביב.

עדין לא התרגלתי לתקופה השחורה שעוברת עליי. הנחתי שהיא תחלוף עם בוא האביב, אבל בינתיים נראה שהיא עדין כאן. ולחשוב שהמוטו של השבלוג תמיד היה אם הייתי רוצה שחור הייתי קונה במשמין לי. יתכן שזה משבר גיל הארבעים שהגיע מוקדם, אני אחשוב על זה בזמן שאנשנש עוד כריך.

תשוויצלונדון והגרלונדון

מה השעה? השעה לשתוויצלונדון, תודה ששאלתם! אחרי כל נסיעה לחו"ל מגיע תשוויץ (למה? אין לי מושג) וזה השתוויצחול הראשון בשבלוג מזה אי אילו שנים, אז למה לא למה לא.

כפי שכתבתי כבר, נסעתי הפעם עם תקציב מצומצם מאד. למעשה, התקציב לנסיעה הזו היה בדיוק שליש מתקציב הנסיעה שקדמה לה ב-2012. רשימת הקניות שלי כללה בגדים לראיונות עבודה, פיג'מות', חזיות (קניתי חמש חזיות מעולות ויפות במרקס אנד ספנסר ב-570₪, מחיר של חזיה ורבע במידתי בישראל), בושם וארנק ובהחלט עמדתי ביעדים ובתקציב.

אני מחפשת תחליף לבושם הקבוע שלי בשנים האחרונות (מדמואזל שאנל) כבר תקופה ארוכה וטרם מצאתי מועמד ראוי. החלטתי מראש שתקציב הקניות הגבוה ביותר בנסיעה הזו יוקצב לרכישת בושם, יוקרתי ככל שיהיה. בחנתי בשמים שונים ומשונים עליהם קראתי ושמעתי. רחרחתי את בקבוקי הבושם ב-250$ של טום פורד ולא התקשיתי לוותר עליהם. ביקרתי בבוטיק של שאנל ובחנתי מספר בשמים שלא ניתן להשיג במקומות אחרים, כולל מספר 22 המסתורי, ולא מצאתי שום דבר שרציתי. בסוף, בביקור השני של בחנות של ג'ו מאלון בקובנט גארדן בחרתי לי שני בשמים נפלאים ממש - בקבוק גדול של בושם מרוות עצים ומלח ים המפורסם, שמריח בדיוק כך (רענן ואוקיינוסי) במחיר 82 פאונד ובקבוק קטן של אגס אנגלי ופרזיה המתקתק במחיר 40 פאונד. הבשמים של ג'ו מאלון מיועדים להנחה בשכבות, כך ששילוב השניים יוצר בושם שלישי מורכב יותר. תענוג של ממש.

התכנית המקורית שלי היתה לקנות ארנק בטד בייקר, עם מבנה זהה לזה הקודם שלהם שהתפגר לאחרונה אחרי ארבע שנות שירות נאמן. לצערי, לא מצאתי שם שום ארנק שרציתי והמחירים שלהם (יותר ממאה פאונד לארנק) לא מתאימים לקניה בסגנון נו טוב שיהיה. ההחלטה להציץ מה חדש ברדלי השכנים התבררה כמוצלחת, מאחר והם בדיוק התחילו במכירת חיסול על העונה הקודמת ומצאתי שם את שני הארנקים הנחמדים האלה עם כלבים וחברים. לארנק הגדול מהשניים יש מבנה פנימי מספק להפתיע ויש בו מקום מסודר לכל מה שציפיתי להכניס לארנק גדול פי שתיים בטד בייקר. הוא נכנס בקלות לכל התיקים הקטנים המשונים שאני נוהגת לסחוב איתי לאחרונה, מה שהופך אותו לקניה מצוינת. את ארנק המטבעות הגמדי טרם חנכתי, והוא מחכה להזדמנות נאותה לשמש כארנק צהרים.

כצפוי, החנות היחידה אליה יכולתי להגיע עם מאה פאונד ולצאת עם שתי שקיות מפלצתיות היא פריימרק. בחרתי לי הרבה פריטים ובסוף סיננתי מחצית מהם ויצאתי מרוצה ובידי כמעט כל מה שקיוויתי לקנות בנסיעה הזו, ועוד. חוץ משרשראות נורות לקישוט הבית ובטריות בגרושים, תחתונים וגרביים לרב וכל מיני דברים שמשפריצים ניצנוצאז' קניתי כמה בגדים מצוינים במחירים מגוחכים.

מצאתי שם את הקומבניזון הזה שקניתי למטרת יצירת מראה שכבות רומנטי. כמה מכן אולי זוכרות שלפני כמה שנים היה קומבניזון כמעט זהה באלמביקה שנמכר ביותר מ-400₪. אתן יכולות לתאר לכן איך ציחקקתי בהנאה כשמצאתי את התאום שלו במחיר 7 פאונד (42₪) בלבד.

להפתעתי מצאתי מגוון זעיר אך מעולה של בגדי ספורט עד מידה 20 (48). קניתי שני זוגות מכנסי ספורט מקצועיים ואת החולצה המצוינת הזו ב-10 פאונד, שחולצה זהה לה כמעט קניתי לא מזמן באתלטה במחיר גבוה פי חמישה. הכובע סופג הזיעה עם הרשת באיזור השיער עלה 3 פאונד. אין לי מושג למה, אבל כובעי מצחיה לספורט עולים בארץ לפחות 80 ש"ח.

קניתי גם מספר מכנסי פיג'מה מהדגם הזה ב-9 פאונד המכנס. הם מעוטרים בדמויות שמנמנות וחביבות מסרטים מצוירים שונים. מה עוד יכולה אישה לרצות?

החדשות הרעות על פריימרק הן שהם הקטינו את טווח המידות שלהם, ומרבית הפריטים שלהם מגיעים עכשיו רק עד מידה 18-20. שאלתי את אחת המוכרות לאן נעלמו הפיג'מות והתחתונים במידה 20-22 והיא ענתה לי לא היית פה הרבה שנים הא?. לא טוב בכלל. והמגמה הזו נמשכה לצערי ברב חנויות הבגדים בהן ביקרנו במהלך הנסיעה.

כאמור למעלה, חיפשתי בגדים שיתאימו לראיונות העבודה שמצפים לי בתקופה הקרובה ולעבודה חדשה. לאחרונה התרגלתי להגיע לעבודה בג'ינס וטישרט, בהתאם לתרבות הארגונית בחברה, והאמת שממש נמאס לי מזה. חיפשתי את החנויות בהן קניתי בגדים לעבודה בנסיעות קודמות - נקסט, ניו לוק, מרקס אנד ספנסר, ווליס, דורותי פרקינס וירקות דומים אחרים.

בנסיעה הקודמת ללונדון היו לפחות 3 חנויות של דורותי פרקינס ברחוב אוקספורד (רחוב הקניות הראשי של לונדון). הפעם לא מצאתי אפילו אחת. בניו לוק ונקסט (שם אני קונה את רב הבגדים שלי בשנה האחרונה) אמרו לנו שהם מחזיקים בחנות רק פריט אחד מהמידות 18 ו-20 (46 ו-48) ושנוכל למצוא פריטים במידות האלה וגדולות יותר באתר שלהם. בנסיעה הקודמת שלי זה לא היה כך וזה הרתיח אותי. חברתי שלובשת מידה 22 לא מצאה בגדים בשום חנות כמעט, פרט לאוונס שם היו ג'ינסים במידות גדולות מאד אך אף אחד מהם לא החמיא לא לה ולא לי.

במכירה שהיתה בפינת המידות הגדולות הקטנה בסניף ריג'נט סטריט של H&M מצאתי שמלה שראיתי יום קודם בסניף אחר במחיר מלא של 30 פאונד והחלטתי לא לקנות. היא עלתה שם 10 פאונד בלבד (60₪) וקניתי אותה במידה 18. היא רכה ומתנפנפת וארוכה יותר מאחור, וזה תמיד חביב עליי.

קניתי במכירה גם חצאית קצרה במידה 20 שהתבררה כגדולה עליי (זה מה שקורה כשחולים ומקיאים כמעט חודש) ולבשתי השבוע בפעם הראשונה בה יצאתי מהבית מאז חזרתי. היא עלתה 5 פאונד (30₪) בלבד!

אני לובשת

חולצות מגאפ ונקסט

חצאית מ-H&PM פלוס

גרביונים מסימפלי בי 

מגפונים ישנים של גזית

המקום היחיד בו מצאתי בגדים לראיונות במידתי הוא חנות גדולה בשם BHS ליד תחנת אוקספורד סירקס ברחוב אוקספורד. זה מין כלבו שמאגד בתוכו הרבה מותגים מסוגים שונים, כולל את מותגי המידות הגדולות אוונס ופרופיל (שהיה חדש לי). זה גם המקום היחיד בו מצאתי בגדים של דורותי פרקינס בנסיעה הזו. קניתי שם שני זוגות מכנסים מחויטים במחיר מצחיק (אחד עלה 96₪ והשני 35₪. הידד להנחות חג המולד!) ואת החולצה הזו של דורותי פרקינס שעלתה עשרים ומשהו פאונד בלי הנחה אבל מתאימה בדיוק לראיונות עבודה בהן המתראיינת היא שרונה.

בתמונות רואים גם את הידיות החדשות לארון הבגדים, שקניתי בזארה הום (חנות שאכזבה אותי למדי, אני חיבת להודות. פוקס הום הרבה יותר שווה).

הבגד היקר ביותר שקניתי בנסיעה הזו הוא הקרדיגן הזה מסימפלי בי שעלה 40 פאונד (238₪). בקנייתו קיבלו מתנה של עשרה פאונד לקניה נוספת, אותם הוצאתי על גרביונים ועגילים נחמדים כך שזה יצא משתלם בהחלט. חיפשתי קרדיגן אפור ארוך ועבה הרבה זמן, וזה הראשון שמדדתי וממש מצא חן בעיני (ברב החנויות הקרדיגנים הארוכים דקים נורא, ולזה יש משקל והוא באמת מחמם). הוא רך ונעים והשרוולים שלו רחבים כמעט כמו קימונו, מה שהופך אותו לסופר נוח מחד ובעייתי ללבישה מאידך, כי אי אפשר ללבוש מעליו מעיל. אופסי. ציפיתי להרבה מהחנות הזו, עליה אני קוראת בבלוגים מחו"ל כבר שנתיים, והתאכזבתי שזה היה הבגד היחיד שם שרציתי.

באחד הימים הראשונים שלי בלונדון הלכתי לחנות התכשיטים האהובה עליי, לה נריד, וחיפשתי על מה להוציא מאה פאונד. מאחר ולא מצאתי שום תכשיט שבאמת רציתי, שחררתי את תקציב הלה נריד לתוך התקציב הכללי של הנסיעה, מה שאפשר לי לקנות שני בשמים במקום אחר ומגבת של מומינים ולאכול בכמה מסעדות מוצלחות במיוחד. בזמן שחיכינו לשולחן באחת המסעדות האלה (האיטלקית של ג'יימי, נום נום נום) התהלכנו ברחובות הסמוכים וגילינו שחנות האאוטלט של לה נריד, עליה שאלתי בחנות הראשית ואמרו לי שנסגרה, קיימת ועוד איך והתבאסתי למדי לנוכח המחירים המוזלים והמבחר מקולקציות קודמות שאהבתי יותר.

חזרתי לשם ביום האחרון שלי בעיר עם תקציב זערורי וקניתי לי את העגילים הכי חמודים שמצאתי ויכולתי להרשות לעצמי. הם עלו 20 פאונד והם מתאימים עד מאד לשיער קצר. אני חושבת שאחגוג עליהם בקיץ הקרוב.

זהו לעת עתה. לחנויות היקרות שאני אוהב לא נכנסתי אפילו בנסיעה הזו, כדי לחסוך לי עוגמת נפש. ותכל'ס, כשחלק נכבד מהתקציב מיועד למלון נוח, כרטיסים לתיאטרון וארוחות שחיתות אין על מה להתלונן. לונדון היא לונדון ואני אוהבת אותה מכל ליבי. ויחסית לנסיעה עם תקציב מוגבל חזרתי מפונקת היטב, אז הידד! 

עד כאן תשוויצלונדון. אך עובדה ידועה היא שאין תשוויצלונדון ללא הגרלונדון, וכך הדבר גם הפעם! לצערי, תקציב ההגרלה היה דל עד דל גלים, אבל לא בודקים סוס מתנה בשיניים. נכון? נכון!

אז מה בהגרלונדון לפתיחת שנת 2015

• פנקסון נעים במיוחד מחנות העיצוב היפנית האהובה מוג'י
• קרם רגלים משובח של Soap & Glory 
• ליפ גלוס של Soap & Glory
• שרשר דובדבנית מהסייל של H&M
• איילינר חום של Barry M
• לק חורפי של Topshop
• מבחר דוגמיות

והנה הוראות ההרשמה.

1. ההגרלה תמשך מהיום (חמישי 15.1.15, הא תאריך נחמד! בטח יש הרבה חתונות יקרות היום) עד יום חמישי ה-22.1.15 בערב אז אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה חדש\ה.
2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה קרם רגליים, בעד או נגד? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
4. יש לעשות לייק לדף השבלוג בפייסבוק וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
5. שתפו את החבר'ה בדבר ההגרלה באמצעות המייל, פייסבוק, טוויטר, שיחות סלון, חבילות שי בדואר שליחים ואיתות באמצעות מניפות.

שימו ♥ - התגובות בשבלוג מוסתרות עד שאני מאשרת אותן, אז אין צורך להגב שוב אם אתם לא רואים את התגובה שלכם מתפרסמת מיד.

בהצלחה לכולם ולשנה הבאה בלונדון הבנויה עם תקציב על הכיף כיפאק.

עדכון 22.1.15 - והזוכה בהגרלונדון היא...

שלחי לי בבקשה את כתובת הדואר שלך ל-raisinlike @ gmail.com בלי הרווחים. אם לא תחזרי אליי עד שישי בצהרים, אבחר זוכה אחרת.

חובות תשוויץ מלפני המלחמץ וסקירת קו המידות הגדולוץ של עדיקה

חברים התעוררתי מוקדם, ועל זה צריך לשלם. אבל מי ישלם, אתם או אני? את זה אחליט מאוחר יותר, אבל בינתיים הנה השלמת חובות תשוויץ מהשבועות האחרונים בהם לא נראה לי לענין לתשווץ דבר.

ראשון הוא המכנסון הזה מהודיז (זו חברה מיובאת? אם לא, למה אין לה שם עברי? למה אין לאף רשת בארץ שם עברי?). היה להם מבצע שני מכנסונים ב-100₪ אז רכשתי שניים במידה XL (השני  בצבע סגלגל-פוקסיה). הם קצרים מאד ומתאימים לספורט וגם ללבישה מתחת לשמלה או חצאית בעת הצורך. יש להן מותן גבוהה מאד מה שמעניק להם מימד מחטב בטנים במידת מה. בינתיים הצבע שרד שלוש כביסות, כך שנראה שמצבנו טוב. רק להוסיף קרם הגנה מהשמש ואת מוכנה לעשות קצת ספורט בצהרי קיץ מוות חם הצילו.

הנה תלבושת לטניס

מכנסונים של הודיז

גופיית ספורט של ליין בריינט

נעלי טניס (כתומות) של סטלה מקרטני לאדידס

ועכשיו נעגל פינות ונמשיך הלאה. את השמלה הזו קיבלתי במתנה מעדיקה לפני המלחמה במטרה לסקר את קו המידות הגדולות החדש שלהם, עדיקה Curves (עוד שם לועזי שנובע, כך אני מנחשת, מהרצון לא לפגוע בנשים שמנות).

מאחר ואני לובשת את המידה הכי גדולה בקו (4X שזה 48-50) מדובר למעשה בקו מידות בינים, ולא בקו למידות גדולות. מצד שני, רב רשתות המידות ה"גדולות" בארץ מגיעות רק למידה הזו, אם בכלל. הבגדים נבחרו ומדוגמנים בידי ריי שגב, שלובשת מידה 42, ולכן מתאימים בעיקר לנשים כמוה - צעירות וחתיכות. המחירים נמוכים ונוחים יחסית לרשתות דומות אחרות (למרות שקראתי איפשהו שאפשר להשיג חלק מהבגדים במחירים נמוכים יותר באתרים אחרים), במיוחד עכשיו שיש הנחות עד 50% על קולקציית הקיץ. ניתן לראות מהתמונות באתר שמדובר בבגדים באיכות בינונית, אבל הי גם לנו מגיע מה שהרזות מקבלות - בגדים טרנדיים לעונה אחת במחירים על הכיפאק.

בחרתי את השמלה הזו עם החיתוך בבטן כי החלטתי להיות שמנה אמיצה. לבשתי אותה מיד כשהגיע השליח לעבודה ועשיתי סיבוב במשרד לשאול את החבר'ה אם אפשר לצאת ככה מהבית. כל הנשים אמרו שזה חמוד לאללה וכל הגברים עשו פרצוף שבשום פנים ואופן לא. בשורה התחתונה, ברור לי (ולנשים האחרות בעבודה) שאם הייתי שוקלת 20 קילו פחות הם היו מזילים עליי ריר, כך שאני תולה את מבטי הזוועה שראיתי בעיניהם בשמנופוביה (וגם בזה שהם רואים בי אחות קטנה, אבל זה כבר סיפור אחר).

הבד סינתטי לאללה אך נופל יפה בשל עוביו. הגזרה מצוינת והאורך הוא בול (גובהי 1.72 ביום טוב). הכתפיות כמעט דקות מדי לחזיה שתומכת בחזה גדול (כנהוג אצל הרבה שמנות) אבל אפשר להסתדר, כפי שרואים בצילום בו אני לובשת חזיה שחורה. אפילו עם החתך בבטן אני יכולה לחיות בשקט, לפחות מבחינה עקרונית. מעשית לא חשבתי על כך שהבטן שלי בהירה משמעותית משאר חלקי גופי שחשופים לשמש על בסיס קבוע, כך שלבישתה מביכה אותי במידת מה. האופציות הן לשים קצוץ ולהיות שמנה גאה ולצאת איתה למסיבות וכו' עם הרבה תכשיטים מגניבים ונעלים על הכיפאק, או להפוך אותה לשמלת ים ובריכה, ואז בגד הים יציץ מתחתיה ובזה יגמר הסיפור. אפשר גם למרוח על הבטנוניים קרם משזף, אבל כולנו יודעים שאני לא אעשה את זה.

בקיצור, מדובר בשמלה שאם היתה עשויה מבד איכותי היתה נראית נהדר. מצד שני, לא הייתי קונה אותה אם היתה עשויה מבד איכותי כי אז היא היתה סתם שמלה שחורה שעולה 450₪ ואני לא נוהגת לקנות שמלות שחורות. במחירה המקורי לעומת זאת, שלא לדבר על מחירה עכשיו בהנחה (169₪) זו כבר קניה חביבה ביותר. גם מיראל קיבלה מהם שמלה, אם אתם רוצים לראות דוגמה נוספת של הבגדים על אישה אמיתית *.

הערה אחרונה - בהתחלה התרגזתי מכך שקשה למצוא את הקולקציה באתר, אבל החלטתי שזה נובע לא מנסיון להחביא אותה, אלא מחולשה עיצובית כללית של הממשק. הפונטים קטנים ולא נוחים לקריאה באופן כללי ולכן יש תחושת מאמץ כשמחפשים את הקולקציה בתפריטים, אבל היא בהחלט שם.

בשורה התחתונה - אם אתן שמנמנות עד שמנות בקטנה שווה לעקוב אחרי עדיקה Curves, בפרט אם אתן בנות פלוס מינוס עשרים.

לסיום, במידה ואתם תוהים מה זה שתקוע בפינה הימנית התחתונה של הפריים בצילום השמלה, ובכן זהו מפלצתיק. לרב אני נשמרת מחיקויי מעצבים כמו מחיקוי של אש, אבל כשראיתי את העלאק פנדי במאה שישים ומשהו ש"ח הזה מאמה, הייתי חייבת לקנות אותו. תראו איזה חמוד הוא! וגם מתאים ללבישה באלכסון. מה עוד אפשר לרצות? אה כן, פנדי אמיתי. תיק קטן מהסדרה, במידה ותהיתם, עולה 12,300₪. בקטנה.

אגב התיק הזה, אולי מי מכם יודע איפה אני יכולה לקנות פאוץ' נוח להליכה\ריצה שיש בו הרבה מקום לסלולרי, מפתחות ואולי גם לבקבוקון מים של 250 מ"ל ולא יעלה הון? אני יודעת שלאמריקן אפרל יש כאלה, אבל אין סיכוי שאני תורמת שקל מכספי לחולערות המיזוגניים האלה. מה גם שאני שמנה וצריכה פאוץ' שיצליח להקיף את מותני הצרעהדבור שלי. אשמח לטיפים באיזור המרכז\אינטרנט מהיר. חן חן!

* "אמיתית" יענו לא דוגמנית, לא "אמיתית" במובן רצינו לקרוא לך שמנה אבל פחדנו שלא תקני

אוכמנית בתפוח הגדול

אחח ניו יורק, ניו יורק.. את לא מחכה לי, ובצדק, כי אין לי כוח, סבלנות או ענין לטוס כל כך הרבה שעות בשביל להגיע לשום מקום שאינו טיבט או מינימום נפאל. אבל לא נורא, ניו יורק, כי שלחתי אליך את האוכמנית וזו הביאה לי חתיכה נאה ממך בחזרה. ואם זו לא עילה לתשוויץ, אני לא יודעת מה כן!

מה הביאה האוכמנית מניו יורק?

• שמפו יבש בניחוח פרחים של בטיסט - ביקשתי שתקנה לי כי בארץ אני לא מוצאת שום שמפו יבש במחיר שמתקבל על הדעת
• דאודורנט Amazing Grace של פילוסופי - אם הוא טוב וריחני כמו הסבונים שלהם, זה יהיה נפלא
• בקבוק קטן של See by Chloe - מגיע מתנה בקניה בספורה. למה לא למה לא!
• משחת שיניים בטעם וניל-מנטה של קרסט - ביקשתי שתקנה לי אותה כי הטעמים המקומיים כל כך משעממים וזה נשמע ממש טעים ועולה שם גרושים (אבל באיביי זה עולה המון)
• אסופת מסקרות Lashstash To Go של ספורה - שכוללת גרסאות מוקטנות של המסקרות הכי נמכרות שלהם מלנקום, טארט, טו פייסד ועוד.
• לק בגוון Lux של מארק ג'ייקובס - שמתאים בול לתיק הקיצי החדש שלי
• Gimme Brow של בנפיט בגוון בהיר - ביקשתי שתקנה לי אותו כי מעולם לא צבעתי גבות ורציתי לראות איזה אפקט יהיה לזה. זה המוצר היחיד מהחבורה שכבר ניסיתי ווואו, הוא עושה אחלה עבודה. מעט חומר עושה הבדל משמעותי. עכשיו אני מבינה למה כל בלוגרית יופי שניה מדברת כל הזמן על כמה חשוב לצבוע את הגבות. אין לי כוונה להתחיל לצבוע גבות כל יום עכשיו, אבל אני בהחלט מתכוונת להשתמש בו בימים שאני מתאפרת באופן יותר יסודי ורוצה להראות סבבה אגוזים דלוקס. אני אעלה תמונה עם ובלי בהזדמנות, כדי שתוכלו להתרשם.
• מסקרת They're Real של בנפיט - המסקרה הכי טובה שאני מכירה. לא יצא לי להשתמש בה בשנה האחרונה. עם זאת התאפקתי וביקשתי שתקנה לי רק אחת, וכך היא עשתה.
• פריימר העינים האגדי של אורבן דיקיי - ביקשתי שפופרת קטנה כדי לנסות את הפלא.
• מברשת ריסים תחתונים של ספורה - כי אין לי כזאת וחסרה לי, וזו האופציה הכי חביבה למראה מבין המברשות הזולות יחסית (יענו High Street).
• סומק בגוון Dim Infusion של Hourglass - כמה שמחתי לגלות את המתנה הזו! אני מפנטזת על הסומק הזה כבר כמה זמן. כל הבלוגריות הבינלאומיות מתלהבות ממנו כבר שבועות. יש לו גוון קורל בהיר מעודן מעורב בגוונים רכים של חום והוא נמצא איפשהו על קו התפר בין סומק טבעי חם לקיץ לברונזר עדין. אחרי שאבחון את ביצועיו כמה ימים, אספר לכם עוד.
• עצלן פרוותי בשם סומסום - אחרי שאגלה באילו מוצרי טיפוח לשיער הוא משתמש אספר לכם, כי הוא נראה פשוט נפלא!

לסיכום, אין ספק שהאוכמנית היא חברה נהדרת עם לב זהב ואוברווייט קל ואפילו אני נאלצתי להודות שמטיבט, עם כל הכבוד, לא הייתי מקבלת מתנות כאלה. אז הידד לאוכמנית ושבוע טוב ומטופח לכם, קוראים חתיכים.

תשוויץ חולני משהו

היוש חצילים שלי. את השבוע האחרון "ביליתי" חולה במיטתי (פרט ליום אומלל אחד בו ניסיתי להיות בוגרת וללכת לעבודה למרות שלא הרגשתי טוב, מה שהתברר כרעיון גרוע) עם רמות אנרגיה של חצי צפרדי חצי קרפד חצי פגר. אז אין לי מעללים מעניינים לשעשע אתכם בהם או אפילו תוכן שיווקי רענן (ודאי ציפיתם כל כך לרשומה על בגדים לבנים לשבועות). כל מה שיש לי זה כמה דברים חדשים להראות לכם לפני שאני חוזרת למיטה לעוד סשן מרטיט של נחירות ושיעולים. מוכנים? הנה.

ראשית, הגיעו סוף סוף העגילים שקניתי לפני חודשיים (הידד לשביתה בדואר). הם אולי נראים כמו עגילי הטישרט המפורסמים של דיור, אבל הם מאיביי ועלו ח"י שקלים הצמד בעוד שאלה האמיתיים עולים 1700₪.

למי שלא מכירה, עונדים אותם עם העיגול הגדול מאחורי האוזן, כפי שמדגימה עבורנו אמה ווטסון עם צמד עגילי טרייבל פנינה של דיור (או שגם שלה מאיביי? איכשהו, לא נראה לי).

את שלי בכל מקרה קניתי אחרי שקיבלתי כבר שני זוגות דומים מאיביי בעבר - האחד חום יפה מאד והשני פנינה שנראה כמו פלסטיק של ילדות. החיקוי האדום, יש לציין, נלהב כל כך שאפילו טרחו לזייף את הלוגו של דיור בצידו הפנימי. אני נהנית לדמיין ששלחו לי בטעות דיור אמיתי. מותר לי, אני חולה.

חוץ מזה, הזמנתי וקיבלתי לאחרונה שרשרת מקוסטמת בצורת פודינג העצלנית אוחזת לב גדול. כמה חמוד, ועלה גרושים! אם גם אתם רוצים שרשרת עם עצלן, אתם מוזמנים להזמין לכם אחת מהמוכרת החביבה הזו באטסי.

ולסיום, הגיעה החולצה הנאה הזו במהדורה מוגבלת של רפי וספגטי מהחנות של אילנה זעפרן. אז נכון, אני נראית כמו חצי צפרדי חצי וגו' בצילום, אבל חייבים לציין לשבח את ההדפס האיכותי ואת החולצה הרכה, הנעימה והמרווחת. כידוע לקוראי השבלוג הוותיקים, כשאני מרגישה כמו תחש אני לובשת חולצת חתול. וזו, ללא ספק, עזרה לי לצלוח את היום שבערבו כבר הייתי פגר חולני בסטייל.

 ובאיחולי החלמה מהירה ותתחדשי, נסיים.

תשוויצספורט

מה אני אגיד לכם אנשות ואנשים, שנה שמתחילה בניתוח ונגמרת בניתוח היא לא שנה איי איי איי אם אתם יורדים לסוף דעתי. אממה, אחרי חודשיים בערך של כאבים, מוגבלות ובלה חזרתי ביום שישי למגרש הטניס בלי יותר מדי נזק טכני לחבטות יש לציין. זה הרבה יותר מהר מאחרי הניתוח הראשון (חצי שנה לפחות ללא טניס, בין השאר כי ברגע שהיד המנותחת חזרה להיות תפקודית איכשהו היד השניה התחילה), אז יופי.

מאחר והנעלים שלי מזדקנות (נעלי טניס נשחקות במהירות), כבר זמן מה אני רוצה לקנות לי נעליים חדשות, אבל מסתבר שבישראל טניס הוא לא ספורט ובטח לא לנשים. כלומר, בשום חנות שהייתי בה לא מצאתי נעלי טניס יפות לנשים (או כל סוג אחר של נעלי טניס לנקבה שמידתה גדולה מ-37). אז התחלתי לחפש אונליין, ואחרי כמה חודשים של חיפושים וזה לא מוצא חן לי וזה לא מתאים לי מצאתי את הבריקייד של סטלה מקרטני לאדידס במחיר מעולה באתר שלא שולח לארץ אבל כן שלח הישר לזרועות חברת השילוח בארה"ב. עם השילוח והכל הן עלו 330₪ שזה פחות מחצי ממחירן בארץ.

לצבע קוראים Warning ומן הסתם אתם יכולים להבין מדוע. נעלתי אותן עם בגדי ספורט שחורים ביום שישי ולאן שלא הלכתי ומה שלא עשיתי, כל הזמן ראיתי את הקצה שלהן מול העינים, שורף לי את הרשתית. מיותר לציין שהמאמן שלי ממש אבל ממש נדלק עליהן (הוא מת על נעלים צבעוניות). הגפה שלהן רכה משמעותית משל האדידס הקודמות שלי, זה דורש התרגלות אבל זה ללא ספק נחמד.

דבר אחר שאין בארץ במידה שלי הוא בגדי ספורט של נייקי. בעולם הרחב, לעומת זאת, נייקי מייצרים מידות גדולות או לפחות את המידה שלי. אז הזמנתי לי מנקסט את המכנצאית הזאת שעלתה 188₪ והיא בול במידה שלי (ה-XL מתאים למידה 20). מיותר לציין שהרגלים שלי מעט פחות שריריות מאלה בתמונה. ברצינות עכשיו, טניס הוא ספורט מאד מאד מהנה וכדי להנות ממנו כמו שצריך צריך בגדי טניס כמו שצריך, ולהשיג חצאית טניס במידה גדולה זו משימה כל כך קשה. בארץ אין כאלה. החצאיות של כל היצרנים נגמרות במידה L שהיא משהו באיזור ה-42 או 44 פרט לרשת אחת ששמעתי שיש לה חצאיות אבל בכל פעם שאני מגיעה אליה אין אותן במידתי. בכל מקרה, לנו יש אינטרנט והאינטרנט אוהב שמנות ושמנות אוהבות את האינטרנט.

את זה נראה לי שאלבש עם הנעלים הישנות שלי, כי החצאית הורודה עם הנעלים הכתומות.. אם אלבש אותם יחד נראה לי שאגמור את היום בתא מעצר על הפרעה לציבור.

חוץ מזה, ניצלתי אתמול את הנקודות שצברתי במועדון החברים של גאפ כדי לקנות לי מכנסים קצרים שיהיו מצוינים לטניס ביום חם. קראתם מה שכתבתי? קניתי בגאפ מכנסים קצרים! בכל מקרה, הם עשויים כותנה נקיה ונוחים למדי ויש להם גימור ג'ינס חמוד. הלכתי על השחורים כי הכחולים נראו קצת כמו פיג'מה. המחיר הרגיל שלהם, בכל מקרה הוא 129₪.

חוץ מזה, מצאתי במחלקת המבצעים את חולצת האימה הזו ב-40₪ בלבד. גם היא עשויה 100% כותנה ובהתחלה חשבתי שאין סיכוי שאני קונה את השיקוץ, עד שקלטתי לזוועתי שהיא בדיוק בצבע של הנעלים. די מלחיץ הצבע הזה, אני חייבת לציין. האם שילוב חולצה כתומה זוהרת ונעלים כתומות זוהרות זה הרבה יותר מדי? ימים יגידו.

אז זהו, אני מסודרת נכון לעכשיו. אחרי האימון ישבתי למות קצת (הטכניקה אולי לא נפגעה במהלך ההפסקה, אבל הכושר.. הכושר..) וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להתפנק עם מחבט חדש. ואז חשבתי לעצמי בואי נלך הביתה ונישן קצת על הספה וכך עשיתי. כי עם כל הכבוד לכל הספורט הזה, שרונה נשארת שרונה.

לתשומת ♥כם - העליתי לסרגל השמאלי של השבלוג שאלת סקר לשימוש פנימי, שאשמח אם תענו עליה. ויש עוד שאלה שצריכה תשובה בדף הפייסבוק של השבלוג. ובלי קשר לכל זה, אני שמחה להודיע שסוף סוף פתחתי לשבלוג אינסטוש משלו.

תשוויצולדת

מאחר וגם השנה אין 29 לפברואר, חגגתי את יום הולדתי במשך כל הסופשבוע, כנהוג. ראשית, חזרתי לטניס לראשונה מאז הניתוח ביד שמאל והיה הרבה יותר טוב משחששתי שיהיה (הכושר מן הסתם הדרדר, אבל הטכניקה לא רעה בכלל). בבוקר שישי הוזמנתי לתועפות רוטב הולנדז בדיקסי ואחרי זה נסענו לבית טפר

לחפש מציאות בסייל החצי שנתי שלהם. מאחר ואני ממש ממש רעבה עכשיו, אני אראה לכם מה קניתי ואלך לאכול. סבבה? סבבה.

ראשית, קניתי לי חצאית עפרון צרה וארוכה של מאיה נגרי ב-70% הנחה. התמונה עושה לה עוול, אבל לא הצלחתי לצלם אותה טוב משום מה. היא מחמיאה מאד, מגיעה בדיוק לנקודה הנכונה מתחת לברך ויש לה שסע קטן מאחורה וקיפולי בד יפים ומחמיאים מקדימה. הבעיה היחידה איתה מבחינתי היא שאין לי מושג אם היא חומה או אפורה.

מאחר והחלטתי מראש שאני מצטמצמת, קניתי לי חולצה אחת בלבד בסייל של אלמביקה, והיא זו שבגזרתה חשקתי כל העונה ולא קניתי כי לא רציתי להוציא עליה 600 ש"ח. ב-70% הנחה לעומת זאת, זה כבר היה שווה, כי תאמינו לי שהיא מחמיאה מאד מאד.

חוץ מזה, במסגרת טירוף תיקי הקיץ בצבעי הקיץ בו לקיתי לאחרונה, רכשתי לי במתנה תיקון גמדון של Tous (אין לי מושג איך לבטא את זה בעברית) בצבע קורל-אדמדם-ורוד-ניאון שאפשר ללכת איתו עם או בלי רצועת כתף. אני מאד מחבבת אותו ולהבדיל מתיקים גמדים אחרים, יש בו מקום לסלולרי הגדול שלי ולכל מה שצריך לסחוב עליך אפילו בפורמט מצומצם והוא יכול לשמש כמזוודה לפודינג, אם היא תרצה לנסוע לאנשהו בסטייל.

ואם כבר מדברים על פודינג, תראו את האיור המושלם הזה של איה רוזן, שציירה אותי בדמות גילה אלמגור ואת פודינג בתור אביה לכבוד חגיגות המומולדת שלי (כמו בתמונת הפרופיל החדשה שלי בפייסבוק). זאת אחת ממתנות היומולדת האהובות עלי ביותר השנה.

אגב, סיפרו לי עכשיו, בתצוגה של גולברי, שיש היום בערב אירוע בלוגרים של Tous אליו, כמובן, לא הוזמנתי. לכן אני חוזרת ומדגישה שלא קיבלתי את התיק, או הנחה או מה שלא יהיה, כי אם קניתי אותו במו כספי. אבל אני לא מרירה מה פתאוםםםםם*.

ואם כל זה לא מספיק, גם הסתפרתי קצת וצבעתי לשחורדיני.

ולסיום, אם בא לכם לשמוע אותי מפטפטת על האינהולדת שלי בגלי צה"ל, תוכלו לעשות זאת בלחיצה על הלינק הבא (בערך מדקה 22:30). מזל טוב לכולם!

* מרררר מרררר