היוש חצילים שלי. את השבוע האחרון "ביליתי" חולה במיטתי (פרט ליום אומלל אחד בו ניסיתי להיות בוגרת וללכת לעבודה למרות שלא הרגשתי טוב, מה שהתברר כרעיון גרוע) עם רמות אנרגיה של חצי צפרדי חצי קרפד חצי פגר. אז אין לי מעללים מעניינים לשעשע אתכם בהם או אפילו תוכן שיווקי רענן (ודאי ציפיתם כל כך לרשומה על בגדים לבנים לשבועות). כל מה שיש לי זה כמה דברים חדשים להראות לכם לפני שאני חוזרת למיטה לעוד סשן מרטיט של נחירות ושיעולים. מוכנים? הנה.
ראשית, הגיעו סוף סוף העגילים שקניתי לפני חודשיים (הידד לשביתה בדואר). הם אולי נראים כמו עגילי הטישרט המפורסמים של דיור, אבל הם מאיביי ועלו ח"י שקלים הצמד בעוד שאלה האמיתיים עולים 1700₪.
למי שלא מכירה, עונדים אותם עם העיגול הגדול מאחורי האוזן, כפי שמדגימה עבורנו אמה ווטסון עם צמד עגילי טרייבל פנינה של דיור (או שגם שלה מאיביי? איכשהו, לא נראה לי).
את שלי בכל מקרה קניתי אחרי שקיבלתי כבר שני זוגות דומים מאיביי בעבר - האחד חום יפה מאד והשני פנינה שנראה כמו פלסטיק של ילדות. החיקוי האדום, יש לציין, נלהב כל כך שאפילו טרחו לזייף את הלוגו של דיור בצידו הפנימי. אני נהנית לדמיין ששלחו לי בטעות דיור אמיתי. מותר לי, אני חולה.
חוץ מזה, הזמנתי וקיבלתי לאחרונה שרשרת מקוסטמת בצורת פודינג העצלנית אוחזת לב גדול. כמה חמוד, ועלה גרושים! אם גם אתם רוצים שרשרת עם עצלן, אתם מוזמנים להזמין לכם אחת מהמוכרת החביבה הזו באטסי.
ולסיום, הגיעה החולצה הנאה הזו במהדורה מוגבלת של רפי וספגטי מהחנות של אילנה זעפרן. אז נכון, אני נראית כמו חצי צפרדי חצי וגו' בצילום, אבל חייבים לציין לשבח את ההדפס האיכותי ואת החולצה הרכה, הנעימה והמרווחת. כידוע לקוראי השבלוג הוותיקים, כשאני מרגישה כמו תחש אני לובשת חולצת חתול. וזו, ללא ספק, עזרה לי לצלוח את היום שבערבו כבר הייתי פגר חולני בסטייל.
ובאיחולי החלמה מהירה ותתחדשי, נסיים.
איחולי החלמה מהירה ותתחדשי :)
השבמחקהעגילים הללו מוצ"חים בעיני לאללה, וגם חולצת החתולים.
אני מקווה שתפסיקי להרגיש כמו תחש במהרה בימינו אמן.