מה לבשתי בעשור האחרון

אתמול בערב נחתה על שולחני הודעה לפיה אם תוך 24 שעות לא אעלה רשומת מה לבשתי לאחרונה לשבלוג יהיה לא נעים. מאחר וזיהיתי את כתב היד, אני מאמינה בכל לבי שאם לא אעשה את הנאמר אתעורר מחר בבוקר עם ערימה של במבה חצי לעוסה במיטה, לכן החלטתי לעשות מה שאמרו לי במקום להתווכח. הדבר האחרון שחסר לי עכשיו זה במבה, לעוסה או לא. באמת, לשונאים שלי אני מאחלת במבה וזה לא שחיי הם מועדון ריקודים סקנדינבי גם בלי זה עכשיו. אקיצר, תראו אילו בגדים מהממים לבשתי בשנתיים וחצי האחרונות וואו!

תלבושת לעבודה

שמלה מ-Monki

שרשרת מזארה (ישנה)

יתכן שתזכרו שפעם היה כאן קר במשך כשבועיים. אני ניצלתי את התקופה הקצרה הזו ללבישת הבגדים החמים שקניתי בברלין, לפני שאאלץ לתחוב אותם בחזרה בתחתית ארון הבגדים. לשמלת הצמר היפה הזו יש צבע כתום שרוף והיא מתאימה מאד לשרשרת אותה נהג הבוס שלי לכנות שרשרת האהילים של שרונה.

תלבושת נוספת לעבודה

סוודר מ-Monki

חולצה מ-H&M

ג'ינס מנקסט

נעלים של Replay

סיכה מרזילי (שלהי שנת טיכו)

כפי שציינתי, ברגע שיכולתי, מיהרתי ללבוש את כל הבגדים החמים הצבעוניים שקניתי בברלין לפני שהחורף יראה ג'וק ויברח בצעקות. אני מניחה שמיותר לשאול בפעם המלאנתפלים למה בברלין יש בגדים צבעוניים לנשים שמנות וכאן אין, אז נסגור את הפינה הזו באנחה ונעבור הלאה. את הסיכה הזו קניתי לפני אלוהים יודע כמה שנים ולא ענדתי אותה לפחות 7 שנים. אבל באותו היום, כשפתחתי את המגירה היא קרצה לי ומיד ידעתי שהיא מתאימה בול לסוודר שלי וכך התאחדנו סוף סוף בגיל וברינה.

עוד תלבושת לעבודה?

שמלה של מוטיף

סריג של טולה

סניקרז של נייקי

שרשרת מנעמה בצלאל (ישנה)

החדשה העצובה של החודש, במחלקת האופנה והחברות, היתה שמוטיף סוגרת את העסק. הדס ממוטיף היתה המעצבת הישראלית החביבה עליי למידות ביניים במשך שנותיה הקצרות בתחום והצטערתי מאד לשמוע על סגירת המותג. לפיכך פשטתי על שתי מכירות החיסול האחרונות שלה וקניתי כל מה שרציתי לפני שלא ישאר דבר. את השמלה הזו יש לי בוורוד (המצולם כאן) ובשחור והיא נהדרת. ארוכה במידה, מבד רך ונעים ומגובה בכיסים ובכל פעם שאני לובשת אותה אני מקבלת מחמאות מכאן ועד הודעה חדשה. אוף.

תלבושת ל.. תגידי כמה את עובדת?

מיזעון מאסוס (ישנה)

חולצה של טולה

ג'ינס מנקסט

תיק מרזילי (ישן)

מגפי בלאנדסטון

מן הידועות היא שכל מה שאני חושבת, חולמת ורוצה זה יהופלין וככזו, רכשתי לי באיחור אופנתי ניכר מגפי בלאנדסטון שכבודו נועל גם עם טוקדיסו (אני לא צוחקת, גגלו). מסתבר שהוא יודע מה הוא עושה, כי הן נוחות ומתאימות לכל בגד ולמרות שיש לי חברה אחת שטוענת בתוקף שהנעלים האלה מכוערות וגבריות ואלוהים יודע מה עוד, אני טוענת שאני מתעתדת לנעול אותן עם סקיני ועם צמודונים ועם ג'ינס ועם מכנסים קצרים ועם שמלות ומי שלא טוב לו, יום טוב לו! בנוסף, תבחינו אולי שדוב.

עזבו אותי באמ'שכם

גופיה מנקסט

חולצה של קרמה קומה (ישנה)

כובע מ-Urban Outfitters

ג'ינס מנקסט

שרשרת מה. שטרן

מגפי הבלאנדסטון

כשאמרתי שאנעל אותן מתי ואיך שבא לי, התכוונתי לכל מילה. בנוגע לכובע, חבשתי החורף כובעים דומים מדי יום. זו דרך מעולה להסתדר עם שיער חסר שליטה שגדל ולא ניתן לאסוף אותו. בבוקר הרטבתי אותו טיפה, דחסתי לכובעה (כמו שסבתא לילי נהגה לקרוא לכובע) ויצאתי מהבית. עכשיו שנהיה חם יותר ויותר אני לא יכולה לחבוש כובע גרב יותר והשיער שלי.. אוי השיער. אם יש למישהו רעיון איך לאלף אותו בקיץ אני אשמח לשמוע. לא נראה לי שאני טיפוס של כובעי מצחיה אבל..

בשלב זה נראה לי שאארגן רשומת מלבושים נוספת כי זו מתארכת מעבר למצופה. אני אוהבת מצופים, למקרה שתהיתם. לפחות עכשיו אוכל לישון בשקט בידיעה ש(ככל הנראה) לא תהיה שום במבה בשטח כשאתעורר. תודה אלוהים ותודה לשניים וחצי הקוראים שעוד נותרו לי. שתהיו בריאים ומאושרים דלוקס!

הלכה החולצה, נשאר הפלץ

חברים וחברות, חזרתי לשגרה וחלק משגרתי היא לנעול בגדים. אז קבלו מה לבשתי השבוע חגיגי עם בגד.

תלבושת ליום שישי

חולצה מזארה

ג'ינס מאסוס (ישן)

סנדלים של דורית בר אור לגולף (ישנים)

אני אוהבת לחטט בזארה ולמצוא בגדים שמתאימים לי. נכון, החוויה עלולה להיות מבאסת, אך לרב יימצאו כמה פריטי אוברסייז שמתאימים גם לשמנה ענקית שכמוני, כמו החולצה הזו שכולה רחב וצר וקישורים ופרג או כלנית. אני חיבת לציין עם זאת, שאני כל כך כועסת על כך שלא מביאים לארץ את מידת ה-XXL של המותג שבפעם הבאה שיגידו לי בסניף זה או אחר ש"אין במחסן" אני עלולה להיעלם בענן עשן ולהשאיר שלולית שחורה גדולה באמצע החנות. עד שהם מייצרים סוף סוף מידות גדולות (עלאק, אלה מידות בינונית, 48 בערך) אתם לא טורחים להביא אותן או מביאים אחת מכל דגם?? בעיני, זה שיא העולב.

תלבושת לעבודה

חולצה מנקסט

מכנסים של Simply Be

נעלים משופרא

עגילים מ-COS

אוי החולצה הלבנה שהכי אהבתי, מותה היה צפוי והתרחש כחצי שעה לאחר שצילמתי את התמונה הזו. וזה לא שלא ראיתי את זה מתקרב ממרחק של קילומטרים. שתיתי כוס יין אדום ושניה לפני שהגשתי אותה אל פי חשבתי "אולי כדאי להחליף חולצה קודם?" ועד שעניתי לעצמי "ואללה" נשפך היין והלכה החולצה. אפשר לצאת מהדעת, בחיי.

תלבושת לחתולדת

שמלה של Onchiq

ג'ינס מנקסט (ישנים)

שובם של סנדלי דבאל"ג

חתולדת היא אירוע משמח שיש לחגוג בשירה וריקודים. לפיכך, לבשתי את שמלתה הנאה של לירון עם השרוולונים שאפשר לקפל או לא (בצילום הזה, לא) מעל ג'ינס קרועים (שהולכים ונקרעים יותר עם כל לבישה, לאחרונה) ועגילים שחורים בעלי נוכחות מ-COS. כשהגעתי לחתולדת ננזפתי קשות על מלבושי הסולידי והנאה ועל כך שהגעתי עם תיק שחור נטול אישיות. אני לא יכולה להוסיף פרטים שכן עורך דיני מכין כעת תביעת דיבה בשם התיק, שמסתבר שיש לו ועוד איזה אישיות והיא ממש אבל ממש עצבנית.

תלבושת ליריד של גאלה

שמלה של מאיה בש

צמודונים מנקסט

הנעלים הקדושות משופרא

טלי ואני מרביצות פוזה למצלמה

כשהולכים ליריד המידות ההוגנות של גאלה צריך, כידוע, ללבוש בגדים שקל להסיר ומאפשרים למדוד בגדים אחרים במהירות גם ללא תא מדידה פנוי. לפיכך לבשתי צמודונים ושמלונת קלילה של מאיה בש שיכולתי להסיר וללבוש במהירות. מן הסתם, כל מי שראה אותה שאל מאיפה היא כדי לרוץ ולקנות גם והאכזבה היתה גדולה כשאמרתי שהיא לא מהיריד. אני חושבת שזה הבגד החמישי שאני קונה פרי שיתוף הפעולה של מאיה והציירת זויה צ'רקסקי ובקצב הזה, אמשיך להוסיף פריטים חדשים לאוסף הזה גם כשהיה בת שבעים.

לסיום רשומה זו, חם מאד בחוץ ואני מפצירה בפניכם לרוקן את השמנים שלכם לעתים קרובות. תודה ושבוע טוב.

קוונטום של נחמה

ברשומתי הקודמת סיפרתי לכם על תלאותיי בחנות החדשה זה: על והבטחתי לספר על המשך חוויותיי בקניון פשן מוללללל. ובכן, לאחר הביקור בחנות הזו זחלתי, כולי יוגמה וחרלש, במעלה המדרגות הנעות אל סניף COS הראשון בישראל לחפש קורטוב של נחמה.

COS היא חנות רגילה (כלומר כזו שמוכרת לנשים, גברים וילדים רזים) והיא אחת מהחנויות האהובות עליי בלונדון. מדובר במותג הפרימיום של רשת H&M, המתאפיין בבגדים מפוסלים, נקיים ואיכותיים. מאחר וטרנד האוברזייס, יתברך שמו, עדין איתנו ניתן למצוא שם מגוון מה של בגדים שמתאימים אפילו לשמנות כמוני, במידה 48-50 וגובה 1.71. שמנמנות רזות ממני ימצאו שם מגוון רחב אף יותר. בכל מקרה, למרות שזו רשת שמיועדת לאנשים רזים מצאתי שם יותר בגדים שמצאו חן בעיני מבמעלה חרלש שבקומה הראשונה, וזה כבר אומר הרבה.

אני לובשת

שמלה במידה L מתוך L שעולה 355₪

כשראיתי אותה על הקולב ולקחתיה לתא המדידה הייתי בטוחה שמדובר בחולצה מהסוג הקצר מקדימה וארוך מאחורה, כך שרבה היתה הפתעתי כשגיליתי שמדובר למעשה בשמלונת. הבד נעים אך עבה יחסית (ראו הערתי לקראת סיום הרשומה) וגמיש. חבל רק שהצווארון שלה לא פתוח יותר, כי אני מרגישה חנוקה משהו בצווארונים סגורים. בכל מקרה, היא מגיעה גם באדום יפה ובתכלת כמעט מחוק.

אני לובשת

שמלה במידה L מתוך L שעולה 455₪

ברור לי שזה ענין של טעם, אבל בעיני השמלה הזו פשוט מהממת. טוב, אולי לא מהממת אבל ממש מגניבה. היא אסימטרית, מכווצת בנעימות, יש לה אחלה כיסים, האורך שלה אידיאלי ללבוש ככה או מעל מכנסיים והיא נעימה מאד. אם מישהי משתינו נראית לא מי יודע מה, זו אני ולא היא.

אני לובשת

עליונית במידה L מתוך L שעולה 555₪

מכנסים במידה L מתוך L שעולים 295₪

רב המכנסים והחצאיות המחוייטים לא יעלו על שמנדובה שכמוני, אבל יש ב-COS גם כאלה מבדים גמישים יחסית שמתאימים לי בהחלט. המכנסים האלה יושבים על התפר האלגנטי שבין טרנינג למכנסיים מחוייטים לעבודה. יש להם כפתורים לא מזיקים בקרסול וכיסים וגומי במותניים. העליונית בצבע קרם היא פינוק רציני, אבל עניינה חורף ואנחנו עניינו קיץ.

פרט לבגדים, COS חזקים באביזרי אופנה. יש להם תיקים, תכשיטים ונעלים יפים במחירים סבירים ביותר (לרב). בצילום הבא אני מודדת כמה זוגות נעלים שעולים בסביבות ה-450₪ (כולן מעור). הנעלים שמדדתי נוחות מאד וקל לראות שיהויתיק, תיקי החביב, חיבב אותן גם (הוא קיבל יחס מאד מפנק מהמוכרות, אגב).

מדובר בחנות עם בגדים יפים מאד ולא טרנדיים (יענו, על-זמניים) שמיועדת לרזים שבחבורה אך יכולה לשמש גם את השמנים שבה (בפרט עם תרחיבו את טווח החיפוש שלכן למחלקת הגברים, שם יש בגדים רבים שיכולים לשמש גם אתכן מבלי לבאס את הנשמה על עצם התיוג). הבעיה המרכזית בה נתקלתי בשני ביקוריי בסניף היא שהבגדים שלהם מתאימים לרחוב הלונדוני ולא לזה הישראלי. הבדים עבים מדי, השרוולים ארוכים מדי והמעילים נוכחים מדי. התקשיתי ממש למצוא טישרט קצר שרוולים למדוד ובזמן שבחוץ להטה תל אביב בשלושים ומשהו מעלות, הקולבים היו עמוסים בבגדים ארוכי שרוולים, מיזעים וסריגים. עם זאת, יתכן ששונאות המזגנים יעריכו דוקא את התכונה הזו.

בעיה נוספת היא שהמוכרים לא לובשים מדים ולכן הדרך היחידה לאתר אותם היא לשאול כל מי שנושא יותר מקולב אחד אם הוא עובד במקום, וזה מביך קמעה לכל המעורבים. לו לפחות היו עונדים תגית שם, זה היה קל יותר. אני לא מצליחה להזכר אם בלונדון זה גם כך או לא. 

שורה תחתונה - אם יש לכן סבלנות לחטט בין מבחר המידות הקטנות בחיפוש אחר אוצרות, אם אם אתן שמנמנות לייט (שלא לדבר על רזות) או מחפשות אביזרי אופנה יפים ואלגנטיים, זה המקום בשבילכן (ו בשבילכם).

צהוב האור בעננים, אפור הלילה שנגמר לה לה לה

ערב צח לכל הקוראות והקוראים. שיניתם משהו בשגרת הטיפוח שלכם לאחרונה? כי אתם ממש זוהרים הערב! באשר לי, אני לובשת את חמועליי החדשים בצורת עטלף מג'הנום וקר לי. הנה כמה תלבושות שפרסמתי באינסטושבלוג בתקופה האחרונה.

תלבושת ליום האחרון (עד הודעה חדשה) בו היה לי חם

טוניקה של טולה (מוכנסת פה למכנסיים)

ג'ינס מנקסט (ישנים)

נעלים משופרא

הג'ינס הזה כבר נופל ממני. אני יכולה ללבוש אותו רק עם חגורה מהודקת, והחור בברך התרחב קצת לאחרונה כי מישהו דרך על המכנסים ומשך אותם באותו זמן. בקיצור, הגיע הזמן למצוא ג'ינס בויפרנד חדש, והמועמדים כבר בדרך. כמה נפלא יכול היה להיות להכנס לחנות בישראל, למדוד מכנסים ולקנות אותם נכון? למרבה הצער לפרות שמנות כמוני לא מגיע הפינוק הזה ואני נאלצת להזמין ג'ינסים בשתי מידות מחו"ל, לחכות שיגיעו ואז לשלוח את זה שלא מתאים בחזרה. פאן פאן פאן.

תלבושת לפגישת עבודה

שמלה מדורותי פרקינס (ישנה)

גרביונים מאסוס

מגפיים איטלקיים מחנות כלשהי בהרצליה (ישנים)

תיק של Lazy Oaf מסטורי

עגילים מזארה

השמלה הזו מתאימה בול לימים בהם קר בחוץ וחם במשרדים בוזמנית. היא קצרה אבל עשויה מבד חורפי ולבשתי אותה עם קרדיגן שחור קטן שמשום מה שכחתי לצלם. מה שבאמת יפה פה זה תיק המחשב החדש שלי, שכולו פרוותיות חברית (או חברות פרוותית?) והוא מתאים לנשיאת מחשב כבד ושאר ירקות וגם לחילוץ קולות בסגנון "אלוהים שבשמים מה זה אמור להיות??" מאנשים זרים ברחוב. מה עוד אפשר לרצות? אולי ארנק תואם.

תלבושת למפגש עם ציפורים

חולצה מזארה

אותו ג'ינס מנקסט

נעלים משופרא

עגילים מרזילי (ישנים)

תיק של Monki

המיזע הזה מזארה עלה מאה וטיפה ש"ח והוא פשוט נפלא בעיני. גם אפור ורך וגם בעל שפיץ מגניב בדמות שרוולים קצת יותר שמנמנים מהרגיל, המסתיימים  בלולאות מתכת וקשירה באמצעות סרט רחב. הוא מידה L מקו המידות הרגילות (על מי אני עובדת? יש שם רק מידות "רגילות"). בגלל שהכל אפור אפור ואפור, כמו שאני אוהבת לאחרונה, הוספתי עגילים צהובים.

ואם כבר באפור וצהוב עסקינן, נעבור חלקות לתלבושת הבאה.

תלבושת לעבודה

חולצה של מוטיף

מכנסים מאסוס

אדידס סטן סמית 

אני ממש מרוצה מהמכנסים האלה, שקניתי ב-12 פאונד ביום שישי השחרחר. הם אפורים ורחבים, כמו שאני אוהבת, ומתאימים ללבישה עם סניקרז (כמו שאני גם אוהבת). הם גם חמים ונעימים, אז מה עוד אפשר לרצות?

הנעלים האלה של אדידס ממש מקשות על תהליך התאמת הבגדים והאביזרים לתלבושת. יש לי שני תיקים צהובים (אחד מהם נקנה במיוחד כדי להתאים לנעלים הצהובות שלי), אבל בכל פעם שאני שולפת אחד מהם אני מרגישה שזה יותר מדי ושאי אפשר לצרף עוד צהוב לחגיגה. יחסית למתלבשת חסרת גבולות אני ממש קיצונית בקביעת גבולות..

לסיום, אדווח שבקנה לא פחות מארבע רשומות על נושאים מועילים ו\או נחמדים, אם רק אצליח להושיב את ישבני מספיק זמן במקום אחד כדי להתקדם בכתיבתן (טוב, בשביל אחת אני עדין מחכה לקבל דבר מה בדואר). בינתים, שבוע טוב לכולם ותלבשו צהוב!

אני לובשת את המכנסיים מחוץ לבית

שבת שלום לכולם! אני מקווה שכולם שמחים ובטוחים בבתיהם, מי עסוק במאפה פילו (יענו, מַאֲפִילוּ) ממולא ממרח קשיו וחמציץ ומי בעופו ותפודיו. באשר לי, אני יושבת בסלון וקר לי ואני חושבת על גרביים אבל אל תדאגו, התפודים בדרך.

בזמן שגזרים בצבעים שונים נצלים בתנור ואני מחפשת להעביר איך עוד רבע שעה עד שיעלו על שולחני וירדו לבטני, נזכרתי שסיפרתי לכם בשבוע שעבר שקיבלתי ביריד של גאלה מכנסים נחמדים מטולה אבל הצילומים שלהם יצאו לא משהו. ובכן, השבוע יצא לי ללבוש אותם ואף להצטלם משהו משהו אז החלטתי להראות לכם אותם ועד שאעלה, אכתוב ואפבלש הופ - יגיעו הגזרים ואיתם ידידי הטוב תפוד ואני אוכל לבלוע ואז ללעוס אותם.

אני לובשת

חולצה של מוטיף (שנה שעברה)

מכנסיים של טולה (קיבלתי במתנה מהמעצבת)

שרשרת מזארה (שנה שעברה)

נעלים של Fly London משופרא

תיק של Monki מאסוס (שנה שעברה)

התכנית המקורית שלי היתה ללבוש את המכנסיים האלה עם חולצה בהירה וסניקרז, אבל החולצה הבהירה נעלמה אז הלכתי על הטישרט  המוצלח ביותר שלי לצרכי עבודה, עליו חרשתי כל הקיץ. הוא טישרט מבד נעים ואוורירי אבל גם אלגנטי מספיק בשביל ללבוש אותו לפגישות. 

את המכנסיים קיבלתי במתנה מרותי ודניאל מטולה והם חביבים עליי מאד. רב המכנסים המחויטים שלי הם בעלי רחב רחבה ושמחתי להוסיף למתלחה זוג בהיר יותר, מודפס יותר וצר יותר. הם נראים מצוין עם סניקרז וגם עם נעלים גבריות, כמו אלה שאני נועלת פה. תתפלאו אולי לשמוע, אבל אלה נעלי גברים במידה 40 מהאאוטלט של סטורי בכיכר דיזינגוף. מעולם לא מדדתי נעלי גברים קודם (פרט לסניקרז, שהן יוניסקס) ואלה היו בהנחה גדולה מאד והתאימו בדיוק למה שאני מחפשת. הן לא ממש שחורות ולא ממש חומות ולכן מתאימות למגוון רב של בגדים והן חתיכיות רצח, לטעמי. הן חתכו אותי בעקבים לצערי, אבל אני מקווה שהבעיה הזו תפתר כשהן יתרככו קצת. מקסימום, אכרות לעצמי את העקב, כמו האחיות הרשעות של סינדרלה.

תודה לשיר וורובל על הצילומים

השרשרת היא מציאה מוצלחת מזארה. כל כך מוצלחת, שאנשים מתקשים להאמין כשאני מספרת להם שהיא מזארה. היא קלה ומפלסטיק אבל נראית כבדה ומאבן ואפשר לשחק עם האורך שלה, כך שתתאים למגוון תלבושות. שווה להציץ על התכשיטים והאביזרים של זארה מדי פעם, שכן רובם זולים ומוצלחים משמעותית מדומיהם ברשתות כמו קסטרו ואקססורייז.

אההה שמעתי את השעון של התנור מצלצל!!!! שבוע טוב לכם וביוש, הייתי כאן.

תקציר אירועי הווטאבר בשיר ותמונה

היוש מטריפות ומטריפים מה נשמע מה נשמע מה נשמע מה נ. כנהוג במחוזותיי אחת ל, מצאתי עצמי בשבועיים האחרונים מדלגת בין מצבי הצבירה חולה מתה ואצה רצה אין לי זמן לנשום. הבעיה היא ששני מצבי צבירה אלה לא מותירים זמן לשבלוג וזה עצוב (בפרט כי יש לי הגרלה נחמדה בשבילכם שלו רק היה לי זמן לשבת לארגן היתה עולה כבר). לפיכך החליטותי שהדבר הנכון לעשות הוא להעלות רשומה עם מינימום טקסט ומקסימום צילומים. אז הנה כמה דברים שהצלחתי לשלב בלו"ז העמוס שלי במהלך השבועיים האחרונים. 

הצילומים ברובם מהאינסטשבלוג הקטן שלי, אתם מוזמנים לעקוב אחריו כדי שרשומות כאלה ישעממו אתכם אף יותר. 

בתחילת יוני הרהבתי עוז לנעול נעלי התעמלות בלי גרביים כדי להראות מגניבה שחבלז ואכלתי קש. העקבים שלי דיממו כאילו הייתי אכילס שמן בשמלה.

אני לובשת \ נועלת

שמלה של So Simple (שנה שעברה)

נייקי פגסוס בצבע Plum Fog

והנה אני שמנה ומרוצה מהחיים בגוגל קמפוס. 

אני לובשת

חולצה של נעמי פלוס

מכנסים מחנות זו או אחרת בלונדון

תיק מדיזגוואל

נעליים של ריפליי

בחלומות הכי שמנים שלי לא דמיינתי שאקנה אי פעם משהו בדיזגוואל, הרשת שאני מגדירה כרשת בגדים של שמנות לרזות. הכל שם שחור אדום כחול נוראי עם פרחי ענק והדפסים משנות התשעים ובדים וגזרות שאללה איסטור ולהקתו, אבל מה לעשות והתיק הזה ניצב במרכז חלון הראווה שלהם לפני כמה זמן והוא תואם כמו שתי טיפות לחם לנעלים החביבות עליי מריפליי? התיק הזה רך ונעים וגדול ונוח ומגיע עם תיק קטן יותר ארוך רצועה בתוכו וכל זה במחיר שחבל"ז וגם שעון עומד מדייק פעמיים ביום אז זהו ואם הם ייצרו גם כובע תואם אני אוכל אותו בשמחה.

ברודרס פרום אנוזר מודרס!!

יצאתי למפגש עם אלן קאמינג בסנימטק ולארוחה עם החבר'ה. אצטט את חברתי אור שהזדעקה כולה שוב את לובשת עטלף ציצי??? ובכן כן, אני מתה על עטלף ציצי וכולכם תאלצו להתמודד עם זה.

אני לובשת

שמלה של דנה סידי

סנדלים של דורית בר-אור לגולף (שנה שעברה)

עגילים מזארה

תיק של מונקי

הנה תקריב על העגילים, שחביבים עליי עד מאד.

והנה אלן, שחביב עליי אף יותר. תשמחו או תצטערו לשמוע שהוא מצטלם בקרוב להמשך נטול CGI לבלייד ראנר ושלא מתוכנן ספין-אוף לאישה הטובה.

בנוסף, הלכתי לבריכה כי היא מלאה במים וזה עוזר כשחם.

אני לובשת

בגד ים ממוד קלות'

חלוק מגבת מאיביי

כפכפים של נייקי

הקעקוע הזה נראה כל כך טוב כשהוא מגיח מהמים! הידד לפומפרניקל העצלן!

עוד באותו הערב התחלתי לכחכך בגרוני ולהעלות בחומי. היה זה אות הפתיחה לשבוע לא מי יודע מה מהנה במהלכו בעיקר ישנתי ושתיתי תה.

השפתון שבקדמת הצילום (שפתון 8 שעות טיפולי של אליזבת ארדן, ציוד חובה למצוננים ובכלל) נגמר לי במהלך כתיבת רשומה זו ואני חוששת שאצא מדעתי עד שיגיע החדש. אני חושבת שכתבתי כבר פעם שציוד החובה שלי לצינונים כולל קרם 8 שעות של אליזבת ארדן (בו אשתמש כשפתון עד שיגיע החדש) אותו אני מורחת על האף הפצוע, טישו אלוורה להגנה על האף הפצוע ואף פצוע. מצד שני, למי אכפת מאף פצוע כשיש עצלנתה?

אוח עצלנתה עצלנתה , חיים שלך דבש!

כשהחלמתי, מיהרתי לגרוב את גרבי האלפקה היפים שקיבלתי במתנה ליומולדת. 

אני לובשת \ גורבת \ נועלת

מכנסים של אלמביקה

גרבים ממוד קלות'

נעלים משופרא

ולסיום סיומת, חזרתי לעבודה ופגשתי סנאי וירטואלי.

אני לובשת

חולצה של מוטיף

מכנסים של טולה

שרשרת של COS

סנדלים של דורית בר-אור לגולף

וכך מגיעה רשומתנו לסיומה. אני אעשה מאמצים להעלות את ההגרלה בקרוב, אולי בסוף השבוע. ההגרלה הזו דחופה, בהתחשב בחום האימים ששורץ פה בימים אלה. ועכשיו, תהיו לי בריאים ויאללה ביי לכולם.

מה לבשתי השבוע

שלום קוראים יקרים, האם הבחנתם שהשבוע היו ימים? אני הבחנתי גם הבחנתי ולכן לבשתי בגדים בבוקר כדי שיכסו אותי כל היום, או לכל הפחות עד שאחזור הביתה. הנה שניים מהבגדים שלבשתי.

תלבושת לעבודה

חולצה של מוטיף

ג'ינס מנקסט

שרשרת מזארה

נעלים משופרא

החולצה הזו כל כך מוצלחת ואני ממש שמחה שהדס מייצרת אותה ממש עכשיו בעוד כמה צבעים. לרב צווארונים סגורים לא מחמיאים לי וגם גורמים לי לתחושת מחנק, אבל זה מחמיא (אני מאמינה שזה בזכות השילוב עם השרוולים הקצרצרים) ונוח כל כך ומתאים בול לכל השרשראות האלה שתמיד נכנסות בדיוק למחשוף עם חולצות אחרות. אני חיבת לציין שהרגשתי ממש חתיכית בתלבושת הזו.

תלבושת לשישי תל אביבי

שמלה של סו סימפל

תיק של Lazy Oaf

נעלים של שופרא

עגילים של N2 

והנה תקריב של העגילים

מעולם לא היו ולא יהיו עגילים שמסכמים את חווית העונדת בצורה מדוייקת כל כך. עוד לא התחיל הקיץ וכבר אני עקוצה מלמעלה עד למטה. בנוגע לנעלים האלה, שחוזרות כמעט בכל צילום שלי לאחרונה, ובכן בגלל הדלקת הזוועתית שיש לי בגיד בכף הרגל יש בערך שני זוגות נעלים בארוני שלא מכאיבים לי, וזה אחד מהם. אני לא חושבת שתראו אותי נועלת משהו שאינו נעל התעמלות מסוג כזה או אחר בזמן הקרוב.

קיבלתי המון מחמאות על השמלה וכמעט בכל מקום אליו הגעתי שאלו אותי מאיפה היא. היא מאד מגביהה ונחמדה ויש לה כיסים. חבל רק שהלולאות שאמורות להחזיק את החגורה במקום נתלשו עוד לפני שהסרתי ממנה את תווית המחיר אתמול בבוקר. נו שוין. ובברכת שבוע טוב וטרום פסח שמח ואיחולי ציד ילדים נוצריים שמח אסיים. טוטאלור קוראיים!

שמין שמין, שמין שמן

בול בול בול בול ביל בל לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה וכל מי שראה אמר, ווי איזה בלוגרית שמנה!

זמרירים ממלאים את לבנו, עת אביב הגיעה! התחשים מקננים על כל עץ, עננים קלים בניחוח דובדפארש נודדים אל ארצות הקור וביום חמישי נסעתי להצטלם לתכנית מהיום דיאטה עם הדיאטניות אולגה רז וחלי ממן.

בתחילה התלבטתי אם להסכים להצטלם לתכנית בכלל, כי לא ידעתי מה לי ולתכנית דיאטה. אני לא מאמינה בדיאטות. דיאטות הן מכשיר כלכלי שתפקידו למנף את יצרני הדיאטות (חברות מזון, חברות דיאטה, חברות ספורט וכו'). דיאטות מהגדרתן הן שינוי תזונתי זמני שמכוון להשגת מטרה מסוימת, ולכן הן מאבדות את ערכן כשהמטרה הושגה. אם האדם שעושה דיאטה רזה וצריך להוריד מספר מצומצם של קילוגרמים שהצטברו במהלך תקופה קצרה (פסח, למשל, או חופשה בחו"ל) מילא, אבל לאנשים שמנים אין צורך בדיאטה. השמנה היא בעיה מורכבת ולה אספקטים פיזיולוגיים, רפואיים, מנטליים, רגשיים, התנהגותיים, סביבתיים ורוחניים. לכל אדם שמן תמהיל ההשמנה המיוחד לו או לה וכל אדם שמן צריך פתרון מורכב אחר. עם דיאטה אף שמן לא יגיע רחוק, בפרט לנוכח העובדה שדיאטות הן חגיגה אחת גדולה של קיפוח ואיזה אדם שפוי יבחר מרצון בחיים של קיפוח? השבלוג לא מעודד דיאטות ולא עוסק בדיאטות, איש השמנמנן בעיניו יעשה. רוצים לרזות? בהצלחה. מרוצים ממשקלכם הנוכחי? שיהיה לכם בכיף. אם כל אחד יעסוק בענייניו הוא וישמור את אפו לעצמו, נחיה בעולם טוב יותר. המסר של השבלוג הוא שבדיוק עכשיו, כשהמצב הוא מה שהוא, צריך לעשות איתו את המקסימום ולהנות ככל האפשר ושערך עצמי לא קשור במידת המכנסיים או במספר הסנטרים שלך (לי עצמי יש אוסף נאה של סנטרים, שאני שומרת ממוינים בארונית זכוכית שהזמנתי במיוחד מנגר המתמחה בדימוי גוף).

מצד שני, אתם יודעים, טלוויזיה אגו וזה.

מאחר ולא הצלחתי להחליט, פניתי לחברייה העליזה בדף הפייסבוק של השבלוג ושאלתי לדעתם. התפתח דיון מענין שחציו תמך בהשתתפות בתכנית (שתפי את המסר) וחציו התנגד נחרצות (זו תהיה חוויה מעצבנת וממילא לא יקשיבו לך). בשלב זה נטיתי לסרב וזהו, כשלפתע צצה איזו פרצופלוחה אחת וכתבה לי אולי במקום להתבכיין בתקשורת תקחי את עצמך בידיים, תפסיקי לזלול ותתחילי לעשות ספורט? מאחר ובדיוק גמרתי אימון טניס ולעסתי כריך אדירים, ירקתי את אשר בפי על מסך המחשב ואמרתי לי שרשיר, אנחנו הולכות לתכנית כי יש יותר מדי פרצופלוחים בעולם שעדין מטיחים בפניהם של שמנים שיקחו את עצמם בידים וגו' (ורבים מהם דיאטנים, למרבה הצער). אמרתי ועשיתי.

בשלב כלשהו בזמן שאופרתי, הכניסה חלי ממן את הראש לחדר ושאלה מי אני. 

אני השמנה עניתי לה. אה, אחלה! אמרה והלכה לדרכה

למרבה ההפתעה, זו היתה חוויה חיובית מאד. הצוות, מהמפיקות ועד הבמאי, היה מרוצה מאד מהראיון איתי ומהמסר החריג למדי לתכנית (ועיקרו שאין שום קשר בין משקל לערך עצמי). חלי היתה מקסימה ואולגה היתה חייכנית. אקיצר, הכל בסדר. אני מודה שהיה לי קשה מאד לשמוע את הראיונות שהיו לפני ואחרי (איך לקפח את עצמך בארוחת הסדר וכו') ולכן שמחתי שאני שם כדי להעביר מסר שונה לצופי התכנית.

אולגה מגלה שממש נעים להשען על בטנון שמנוני 

חבל רק שלא הצלחתי לארגן תור למספרה לפני הצילומים כי בחיי שהגעתי לשם ועל ראשי אלפקה נאה. שוין, גם לאלפקות מגיע. בסוגיית המה ללבוש לצילומים החלטתי שאני הולכת על עליז וצבעוני. ידעתי מראש שיראו אותי מהמותן ומעלה בלבד ולכן לבשתי את הג'ינס הרחב החדש החביב עליי מלונדון וחולצת ואן סייז פסיכדלית בעיטור מיני תחש מהחנות היפנית האהובה עליי טונרי, המייבאת את מותגי הבת של איסי מיאקי זוקה, ניי-נט ואחרים. היא מדהימה, היא מהממת, היא חד פעמית והיא דורשת מכירת כליה או שתיים לפני קניה (או שתעשו מה שאני עושה, ותבואו רק כשיש סייל). שנה שעברה קניתי שם סוודר בצורת עצלן קומפלט עם אצבעות, זנב וראש קטן וחמוד.

אני לובשת

סוודר מרזילי

חולצה של Ne-Net מטונרי

ג'ינס מ-Evans

תיק (חצי חיקוי שאנל Boy וחצי חיקוי סטלה מקרטני) מזארה

עגילים מרזילי

נייקי אייר מקס 90 מאסוס (שנה שעברה)

התכנית תשודר ביום שישי ה-3.4.15 בעשר ומשהו בבוקר. אחרי השידור, אני אעלה את הקטע שלי לפה (אם לא יהיה מביך מדי) כדי שתראו ותיראו. ועכשיו אלך לאכול כריכים. ברוכים תהיו ויאללה ביי.

מה לבשתי השבוע?

היוש מטריפוניים, מה חדש אצלכם?

ראשית, רציתי להודות מקרב לב לכל המגיבים, המחזקים וכותבי המיילים וההודעות הפרטיות בעקבות הרשומה שפרסמתי בשבוע שעבר. קיבלתי כל כך הרבה תגובות מחזקות, עוזרות ותומכות וגם עזרה בחיפוש עבודה (קיפ דם קאמינג!) ולמרות שלא היה לי הכח להגיב על כל אחת ואחת מהתגובות בזמנו, אני מעריכה ונוצרת כל אחת מהן. אני שמחה לבשר גם שאני מרגישה הרבה יותר טוב השבוע. ראשית, עצם החשיפה עזרה לי. היא גם הקלה על רגשות האשמה שיש לי בקשר לעיכוב האפי בענייני התמורות לקמפיין המימון (תודה על ההבנה!) ובאופן כללי, אני מרגישה קלה יותר. אני באמת ממליצה מקרב לב לכל הקוראות והקוראים שמשהו מכביד עליהם, לחלוק אותו עם אחרים. מרגע שהבושה והבדידות חולפים, הכל נהיה קל יותר.

אבל החלטתי שהיום יהיה קליל פה, אז אתם יודעים מה לא היה לנו הרבה זמן? מה לבשתי היום! השבוע חזרתי לצאת מהבית יותר, ולראות אנשים שגם ראו אותי ולכן לבשתי בגדים ואפילו (הו הו הו) התאפרתי קצת והשפרצתי בושם. חברת בני אדם, אני אומרת לכם, זה הדבר האמיתי. אז מה לבשתי השבוע אתם שואלים? 

תלבושת לפגישה עם קוראת יקרה שהיא גם אשת השמה בהייטק (עדי, את לא יודעת כמה עזרת לי. המון תודה שוב, הפעם מעל גלי הָאֲתָר).

אני לובשת

שמלה של טליה

סריג ממוד קלות'

צמודונים מרזילי (ישנים לאללה)

מגפונים משופרא

 אני רוצה לציין לטובה את הסריג הזה, שמוד קלות' מוכרים בכל מיני צבעים. הוא מושלם ללבישה מעל שמלה כשקריר. מאחר והוא מגיע מתחת לחזה ולא למותן, הוא לא הורס את הנפילה של שמלות בגזרות רבות ושונות. 

בערב אחר הוזמנתי לטעימת יין של יקבי רמת הגולן שנערכה במסגרת אירועי תערוכת סומלייה בהיכל התרבות. היה טעים ונעים ולבשתי בגד.

תלבושת לטעימות יין
חולצה מנקסט
צמודוני "עור" מאסוס
נעלים קדושות משופרא
תיק מזארה

אני מחבבת מאד את החולצה הזו של נקסט, שנראית כמו סריג שמתחתיו חולצה מכופתרת. יש לי אותה גם בג'ינס והיא מאד רכה ונוחה. אורכה הופך אותה לחצי טוניקה, וזה מאד נוח ללבישה עם מכנסיים צרים או חצאיות מיני כמו שאני אוהבת לאחרונה. הנעלים קדושות כי אני נועלת אותן כמעט כל הזמן. חדי העין ודאי הבינו בהן פה כבר בעבר.

ולסיום, תלבושת לרצף פגישות וסידורים.

אני לובשת

עליונית של דינה גלאס מרזילי

שרשרת מרזילי 

חולצה שחורה מנקסט

גופיה כחולה מנקסט

ג'ינס מאוונס 

הנעלים הקדושות משופרא

את העליונית הזו קניתי שנה שעברה וזו הפעם הראשונה שאני לובשת אותה, בוז שרונה, את שבלוגרית רעה. את הג'ינס קניתי עכשיו בלונדון, והם המכנסים היחידים שמדדתי באוונס ומצאו חן בעיני. יש להם רגל רחבה וזה מאד חביב עליי לאחרונה. את השרשרת לא ראיתי שנתיים לפחות ולכן הנחתי שמכרתי או נתתי אותה למישהו (כי כשקניתי אותה סרט הסאטן שלה עצבן אותי ולא ענדתי אותה כמעט). אבל השבוע מצאתי אותה מתחבאת במאחורה של מגירה ערמומית במיוחד ומיד שלפתי אותה וציוותתי בשמחה לעליונית הזו. מה שבא ללמדנו, שלפעמים מרחק עושה טוב למערכות יחסים.

איך חזרנו בהנף מקלדת להיות שבלוג אופנה הא? זה משהו לא נורמלי. זהו לעת עתה. בשישי הבא טליה ואני עורכות את המכירה העונתית שלנו, עם בגדים ואביזרים יד שניה מארוני ומבצעי סוף עונה מוקדמים על קולקצית הסתיו-חורף של טליה. פרטים בקרוב ועד אז, תהיו בריאים ושמחים וסופשבוע נעים לכולם.

סטיילינג לבובה

כשהבנתי שכלו כל הקיצים ועליי לפצוח בפרויקט מימון המונים או שלא יהיה יותר שבלוג, מצאתי עצמי מול רשימת מטלות שנראתה כמעט אינסופית בדרך להעלאת הפרויקט לאוויר. פרטים רבים ברשימה הזו נראו לי מסובכים עד בלתי אפשריים, אבל אם היה משהו שידעתי מיד איך הוא יראה זה היה הסרטון שמלווה את הקמפיין - סרטון בו תככב בובה שמנמנה בת דמותי ויחד איתי תציג את הבלוג ואת הקמפיין. ומיד היה ברור לי שהסרטון חייב להיפתח בחוויית קניה שלילית בחנות בגדים, כמו אלה שכל אחת מאתנו השמנמנות ומעלה חוותה לפחות פעם בחייה.

השלב הראשון היה להכין את הבובה. זה נשמע אולי פשוט, אבל אני לא הכנתי בובת חבר בגודל מלא או כל בובה אחרת מאז נפטרה אמא שלי לפני ארבע שנים (בקיצור נמרץ - להכין בובה זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות, מה שאומר שאני אהנה מהתהליך מה שאומר שאני לא באמת מתגעגעת לאמא כי אחרת למה אני נהנית למרות שהיא לא פה). למרבה השמחה, זה היה השלב בו פרצה המלחמה והפרויקט הוקפא עד להודעה חדשה. אבל לפני כשלושה שבועות הבנתי שזה עכשיו או never וניגשתי לעבודה.

בובה בשלב העוברי

את הבובה הכנתי במשך ערב נמרץ אחד. אחרי שסיימתי להכין את הגוף ולעצב את הפנים, פניתי לחלק הכיפי והיצירתי ביותר - עיטור הראש ואיפור. היא קיבלה את התספורת שלי ואת העגילים שלי ומשקפיים מאוסף המשקפיים והעיניים שלי (את העיניים החלטתי לצייר לבד ולעטר בריסים מלאכותיים). את האיפור החלטתי לעשות באמצעות האיפור האמיתי שלי ולא באמצעות צבעים, כנהוג, כך שהיא קיבלה איפור עיניים מפלטת נייקד 3 וברונזר של Hourglass. לסומק השתמשתי בצבע שקניתי מזמן לצורך הכנת בובות (כי אף אישה בהירת עור לא יכולה להשתמש בו אם היא לא בובה). רב המברשות בהן השתמשתי היו מברשות איפור.

נשיקה קטנה על השנוז

שתי נקודות חן סמליות מאוחר יותר, היא נראתה כבר די שרונאית.

עכשיו הגיע הזמן לקניות. הרעיון, כאמור, הוא שהיא תהיה Mini Me שלי, כך שהיה עליי להלביש אותה כמו בדיוק שאני מתלבשת. עכשיו לכי תמצאי בגדים שהיית לובשת במידה של תינוקת בגיל שנה-שנה וחצי.

עשיתי שיעורי בית באתרי החנויות הרלבנטיות לפני שבחרתי לאן לנסוע. מאחר ורציתי לחסוך בכסף, החלטתי ללכת על H&M. נסעתי לקניון השנוא עליי ביקום, הוא עזריאלי, אבל לא מצאתי במחלקת הילדים של H&M שום בגד שהייתי רוצה ללבוש והיה בתקציב. מתוסכלת יצאתי את החנות ועברתי על כל חנויות הילדים בקניון ולא מצאתי כלום. מאחר והזמן היה קצר והדדליין מיידי נסעתי משם ישר לקניון רמת אביב בידיעה שאמצא את מה שאני רוצה בזארה בייבי. ושם, הפלא ופלא, נתקלתי ביצור הקסום והנדיר ביותר על פני האדמה - מוכרת נחמדה בזארה! אני יודעת, זה נשמע מומצא, אבל בזארה בייבי היתה בחורה מתוקה להפליא שעזרה לי לפני ששמעה מה מטרת הרכישה ואחרי שסיפרתי לה (כמה אפשר לעשות קניות לתינוק שאין לך מושג מה באמת המידה שלו לפני שאת מתחילה להישמע ממש אבל ממש חשודה?) נדלקה לחלוטין והלכה להפוך בשבילי את המחסן בחיפוש אחר מידות ופריטים שלא נמצאים בחוץ.

אחרי שעה ומשהו עמדתי מול שתי האפשרויות הבאות - מימין חולצת פסים קולית, עם סיכה טיפשית ומכנסים קצרים מחוייטים ומשמאל האופציה הזרוקה עם השרוואל הכי רך בעולם וחולצה בעיטור תחש. הגעתי לשם עם תמונה של סניקרז דמויות נייקי שרציתי ולא נמצאו בשום מקום בחנות, אז הלכתי על סנדלים כסופים משגעים במקום, שמשום מה שכחתי לצלם. בדיוק כשהחלטתי סופית ללכת על האופציה הזרוקה עם סנדלי הכסף באה המוכרת הנחמדה בריצה מהמחסן ובידיה נעלי התעמלות זעירות שנראו בול כמו נעלים שיש לי בבית. מהפך של הרגע האחרון הוציא אותי משם ובידי שקית בה המכנסים הקצרים, חולצת התחש (שלא תעזו לקרוא לו דביבון) והסניקרז הקטנות בעולם.

אצתי רצתי הביתה למדוד לבוביתוש את הבגדים, וראו זה פלא - הם התאימו לה מעשה דיסקו חצילים בדבש!

עכשיו שהכפילה שלי היתה מוכנה, יכולנו לגשת לצילומי הסרט. ושבועיים מאוחר יותר - הוא היה מוכן. 

החלק הזה בחזון שלי לקמפיין יצא בדיוק כפי שדמיינתי אותו, מה שמשמח אותי מעבר למילים. ועכשיו שהקמפיין עומד על 85% מיעד המימון הראשוני ואני עובדת על עדכון היעד הבא, נראה שהמאמץ היה שווה את זה. דבר אחד בטוח, אם יצא לאמא להציץ לכיווני בשבועות האחרונים, היא ודאי שמחה לראות שחדוות היצירה חזרה אליי. ורק בשביל זה היה שווה.