בצהרי יום שישי שעבר נסעתי לכיוון פרדס חנה. הייתי מותשת משיעור טניס ארוך, בדיוק השתחררתי מפקק תנועה נוראי שהתחיל בנתניה ולא נגמר, קרקרה לי הבטן, ירד מבול מטורף והג'יפיאס הפסיק לעבוד באמצע הדרך. בקיצור, הייתי ממש עצבנית, בפרט שהאירוע אליו נסעתי נגמר לפני שהסתפקתי להגיע אליו.
הקשת היפה שראיתי מימיי רמזה שהמצב לא כזה גרוע, ומיד אחריה הגיע טלפון מ
קרן שביט שאמרה לי שאמנם את המכירה פספסתי, אבל אני מוזמנת להצטרף אליה ולחמותה לפלאפל בקיסריה. תשובתי לכך היתה "אבל אני לא רוצה פלאפל". בואי, היא אמרה לי, לא תתחרטי. אז נסעתי ושוב התבלבלתי בדרך, באדיבות אותו ג'יפיאס תמוה שסרב לעבוד. התקשרתי לקרן שנתנה לי לדבר עם חברתה איה שהדריכה אותי איך לנסוע בכיוון ההפוך לפלאפל. "זהו" אמרתי לה "אני נוסעת הביתה". לא, אמרה לי איה, בואי לפלאפל. כמה דקות מאוחר יותר הגעתי לשם כשאני ממש אבל ממש עצבנית.
ברחוב הזית חיכה לי בסבלנות שלט עץ על שער לחצר בית נטועה עצי פרי ועליו כתוב
פלאפל. הבנתי שהגעתי וגררתי רגליי פנימה, חוששת שהמרירות שלי תחמיץ לכולם את הצהרים. כשנכנסתי, מוצאת את הדלת לפי צלילי הצחוק הנשיים שבקעו ממנה, חיכה לי שולחן ענק וסביבו, על ספסלים, חבורת נשים שמחה ויפה. מיד התנחמתי.
בעלת הבית, היא איה איתה דיברתי בדרך, נוהגת לארח בביתה מדי שישי אושפיזיי פלאפל שבאים לטעום מהכדורים החמימים שהיא קורצת ממרכיבים אורגניים וטריים. על השולחן חיכו שלושה סוגי פלאפל (רגיל, אדמדם לא מזוהה וכרובית שאליו עוד נחזור). בנוסף היו שם כרובית אפויה שלמה, צנצנות מלאות בממרחים ריחניים מסוגים שונים, ירקות טריים, זיתים, סלטים, חמוצים שונים וטחינה, כולם מלאכת ידה של איה. בנוסף יש פיתות רגילות ולאפות משאור מלא שאיה אופה בעצמה. בשמחה הייתי מתכרבלת בתוך אחת הלאפות החמימות לנימנום צהרים.
איה הזו, היא לא סתם אישה. היא קוסמת. יצא לי לשמוע על טבחים שמכניסים אהבה לתבשילים שלהם, אבל כשצפיתי בה מכינה לי לאפה עם פלאפל כרובית ראיתי בעיניי את האהבה שהיא פיזרה בינות לסלט והממרחים.
פלאפל הכרובית הזה, אני שמחה לבשר, הוא הפלאפל הטעים בעולם. הוא נימוח, מופלא, פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים, מלא טעם וניחוחות, מושלם. אם אתם חושבים שהפלאפל שלכם טעים יותר, אני אשמח לבדוק את הנושא, גם אם בחשדנות מסוימת. עוד בקיסריה הייתי סקפטית.
בנוסף הציעה לי איה בירה מקומית שהיא קונה מאישה בשם קלרה, שעזבה את עסקיה והקימה מבשלת בירה בביתה בשביל הכיף. את הכיף מרגישים בבירה הטעימה.
ישבנו שם ופטפטנו ואכלנו ושתינו, עד שהגיע זמנן של האורחות האחרות לעזוב. אני עוד לא גמרתי לאכול ולכן החלפנו חיבוקים שמחים לפני צאתן ואני חזרתי לשבת עם איה. החיבוק שקיבלתי מאמו של בעלה של קרן, אישה רכה וחמה מחד וג'דה אמיתית מאידך, הזכיר לי את החיבוקים שהייתי מקבלת מאמא שלי ומצאתי את עצמי בוכה מגעגועים. איה נתנה לי לבכות קצת בלי ללחוץ עלי, ואחר כך סיפרה לי על עצמה ועל האמנות שלה (היא עורכת במקום גם מפגשי ציור ויצירה) ואני סיפרתי לה קצת על עצמי וכך בילינו עוד שעה טעימה וחמה עד שנזכרתי שמחכים לי בתל אביב ואני צריכה ללכת. שילמתי 100 ש"ח על שתי בירות בוטיק טעימות ושתי הלאפות הטעימות שאכלתי בחיי, הבטחתי לחזור, נפרדתי מהכלבה הלבנה שלג ונכנסתי למכונית כשעל פניי חיוך שלא נמחק כל אותו היום.
נשים נפלאות משוחחות על רקע פלאפל טעים
אם גם אתם רוצים לחייך, לאכול את הפלאפל הטעים בעולם, לפגוש קוסמת ולראות שלג אני ממליצה מכל הלב לקפוץ לפלאפל ביום שישי בין השעות 12:00 לשקיעה, ברחוב הזית 2 שכונה 8 בקיסריה. מידע נוסף תוכלו למצוא
באתר של איה. יש שם גם בלוג שבו היא מספרת על יצירתה ועל הפעילויות השונות שהיא עורכת בביתה, והוא נעים כמו פלאפל כרובית נימוח בצהרי שישי קר.
