יום שישי, 15 במרץ 2019

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

הפתעה!!


מן הידועות היא שהשבלוג מתבטא בישירות ואף בוטות לעתים. במהלך השנים חשפתי בפניכם טפחים רבים של אישיותי המורכבת. כתבתי על יתמות ודכאון, על כך שאני (הפתעה!) שמנה ואפילו על בעיות רפואיות כתבתי. לפיכך, מקווה אני שתכילו גם את הווידוי הבא ממני מבלי לשפוט או ללעוג ומתוך הבנה שההחשפות כאן דורשת ממני כוחות נפשיים רבים. מוכנים? הנה זה בא - אני אוהבת בלאדנסטון.

למה מה תעשו לי?

אני מתה על בלאנדסטון, קרועה על התחש של מגפי העבודה המכוערים האלה. למה זה ככה אתם שואלים? כי כשאהבתי את רוברט סמית' נעלתי נעלי התעמלות ענקיות עם שרוכים פתוחים ועכשיו שאני אוהבת את יהויפלין אני נועלת בלאנדסטון. זה מה יש, השרונה מעריצה דרך הרגליים. אבל זה לא רק זה (סתם זה כן רק זה) הבלאנדסטון נוחים, עמידים למים במידת הסביר ומתאימים לכל בגד עליי אדמות. אני נועלת אותם עם שמלות עדינות ומתרפרפות ועם ג'ינס קרוע ועם טוטו ועם מכנסים מחוייטים וזה תמיד עובד. יכול להיות שזה מסוג הדברים האלה שהגיוניים רק לפעמים, אבל עליי זה איכשהו עובד.

עכשיו, אני מחבבת את הכפריות האוסטרלית הנקיה של הנעלים ולכן דחיתי מכל וכל מחשבות על קניית אחד הדגמים המקושקשים של המותג והלכתי על זוג אחד חום וזוג אחד שחור. אבל לפני זמן מה נכנסתי עם חברה שחיפשה מגפיים לחנות בדיזניגוף סנטר ושם נתקלתי במוצר הלא סביר בשיק הבא, שבבירור נוצר במיוחד בשבילי:

גם בלאנדסטון וגם עצלנונים אני מתעעעע
כששלחתי את התמונה לחברתי רותם היא ענתה "הדרך היחידה שהמוצר הזה היה מתאים לך יותר היא אם היה יהויפלין בצד אחד ופיונה בשני". בדף הפייסבוק של השבלוג התמונה קיבלה קרוב למאה לייקים ועשרות מגיבים דרשו לדעת מאיפה הפלא. ישראלים נו, רק בלאנדסטון ובחירות מעניין אותם.


מדובר בכיסוי מגנטי לגומי החיצוני של הבלאנדסטון (במידה ולא ידעתם, זהו מגף צ'לסי קלאסי, כלומר מגף צר בגובה הקרסול עם פאנלים צדיים אלסטיים לנעילה). הוא גמיש במידה ומצופה בד חינני ומגיע במידת ילדים ובמידת מבוגרים, בהתאם לגודל הפאנל האלסטי. הם מגיעים בכל מיני דוגמאות משובצות וזברה ותחש וקליפת אבוקדו, אבל אני בחרתי בעצלנונים כי בואו וגם כי באמת לא היו בחנות דוגמאות יהויפלין או פיונה (וגם כי בואו).

אומג עצלנונים
בעקבות ההתלהבות שנרשמה בדף הפייסוש, דיברתי עם פאסנטונז והם הציעו בטובם להגריל בין הקוראים את הפרסים המהממים הבאים: הזוכה הראשון יקבל 3 זוגות פאנסטון (בדוגמה וגודל לבחירתם), השני יקבל שניים והשלישי יקבל זוג אחד! זה משמח אותי מאד ואני חושבת שהרבה מקוראיי (כולל הגברים מביניהם, הידד) ישמחו מאד על הפרסים האלה.


על מנת להכנס להגרלה עליכם:
  1. להגיב כאן* (באמצעות טופס התגובה או תוסף הפייסבוק) עם שמכם ותשובה לשאלה - איזו דוגמה חדשה הייתם שמחים לראות בקולקציה הקרובה של פאנסטונז? (למשל בורקס, גפילטע, חולדות, מבצר אנטיפטרוס ועוד).
  2. לעשות לייק לדף של פאנסטונז בפייסבוק.
  3. לעשות לייק לדף של השבלוג בפייסבוק.
  4. להפיץ את הקישור לרשומה זו לכל חבריכם, מכריכם, משפחתכם, עמיתים לעבודה, בני זוג לשעבר, מורים לספורט מהיסודי, חבר'ה מהמילואים ומכולניקים משכונתכם ושכונות אחרות. סתם, שיתוף בפייסבוק שלכם מספיק.
זה הזמן להזכיר שכל התגובות בשבלוג דורשות את אישורי לפני הפרסום, כך שאם כתבתם תגובה והיא נעלמה לכם - אל חשש. היא תצוץ מאוחר יותר כשאאשר אותה.

זהו, בהצלחה לכולם! אני אגריל ואפרסם את שמות 3 הזוכים בערב יום חמישי ה-14 למרץ פה בשבלוג. באשר לי, אולי תופתעו לדעת אבל הייתי שמחה מאד אם בקולקציה הבאה יוסיפו דגם שיש בו את יהויפלין בצד אחד ואת פיונה בשני. 

יום שני, 18 בפברואר 2019

מתחת לחגורה


שוב אני חולה בבית וקר לי. רגליי דבוקות למפזר החום וידיי אוחזות משקאות חמים (אל תשאלו איך אני מקלידה) ולבי עליי כבד. לפיכך אשתף אתכן בדברים אותם אני נוהגת לגרוב בימים אלה, שכן כל הגורב דבר כאילו עמד על כתפי ענקים.

אני גורבת
מכנסים של Lazy Oaf
גרביים של Lazy Oaf


את המכנסיים הרכים האלה פגשתם כבר ואתם יודעים שהם חביבים עליי. הגרביים התואמים הגיעו גם הם ממותג האם Lazy Oaf והם חמים ונעימים ומפורצפים לעילא וכל זה מועיל מאד כשקר.

אני גורבת
חמועלים של Hashtag Collectibles
פיג'מה מפריימרק


היתרון בעבודה מהבית הוא שניתן ללבוש למשרד מה שרוצים, כולל חלוק וחמועלים. אני לא ממליצה על זה, כדבר שבשגרה (לעבוד בפיג'מה מדכא להפליא, מאחר וכך נהרסת ההפרדה בין עבודה ופנאי וגם הכיף שבלבישת פיג'מה נפגם), אבל בשבועות האחרונים עבדתי גם בשישי ושבת ובשבת אני מרשה לעצמי. בכל מקרה, החמועלים החדשים שלי חוטמניים מהרגיל ועל כך ראויים להערכה.

אני גורבת
גרבי עצלנים מ-New Look
נייקי AF1 מסניקרבוקס (שנה שעברה)


על הגרביים כתוב Drop it like a sloth שזה מה שאני לרב עושה באמת. הנעלים האלה נראות מגושמות  אבל למעשה הן קלות להפליא. הצבע שלהן נפלא מחד, ובעייתי להתאמה מאידך כך שאני לא נועלת אותן לעתים קרובות (וגם אז, רק בחורף) אבל בכל פעם שיוצא לי לנעול אותן אני מרוצה עד השמיים.

אני גורבת
כפכמועלים מאסוס
פיג'מה מפריימרק


בצילום הזה מופיעים שני דברים שאני מניחה שכל מי שקורא פה כבר יודע. ראשית, יש לי בלאנדסטון ואני מחבבת אותן. ושנית, המקור הטוב ביקום לפיג'מות הוא פריימרק. כל מי שצריכה או צריך תחתונים או פיג'מות מתבקש לנסוע למדינה בה יש פריימרק, לקנות שם מזוודה נוספת (קניתי אחת גדולה עם אחלה גלגלים בנסיעתי האחרונה ללונדון והיא עלתה 120 ש"ח) ולמלא אותה בפיג'מות ותחתונים. התחתונים לא ישרדו הרבה אבל יהיו זולים ונוחים. הפיג'מות ישרדו המון ויהיו זולות ונוחות. נקסט!

אני גורבת
ג'ינס מאסוס
גרביים של Lazy Oaf
נעלים של פלאדיום מסטורי


את סוודר ההמבורגר שלי קניתי בסטורי בתל אביב אבל את הגרביים התואמות לו קניתי בחנות של לייזי בלונדון. התכנית המקורית היתה לבזוז את החנות עד דק אבל בפועל לא מצאתי שם שום דבר שרציתי חוץ מהגרביים הנ"ל. יש משהו בגרביים של לייזי שמתאים לחורף הישראלי. הם חמים וארוכים, כמו גרביים של מותגי ספורט, אבל חביבים יותר ומצופים המבורגר או בננה או פרצוף תחת, שזה נחמד לי.

אני גורבת
מכנסים מנקסט
אדידס i5923 מאסוס


מזמן לא הייתי מרוצה מתלבושת כמו שהייתי מרוצה מהתלבושת הזו.

לפני שבוע ומשהו ראיתי את האדידס האלה בחצי מחיר באסוס וחשבתי לעצמי שהן יהיו מעולות עם מכנסים אדומים או וורודים. זה זוג ה-i5923 הרביעי שקניתי בשנתיים האחרונות, שכן הן נוחות להפליא (הן נעלים רחבות יחסית ורכות מאד וזה מעולה לכל דלקות הגידים המזופתות מהן אני סובלת בשנים האחרונות) ומגיעות בשילובי צבעים מכל הסוגים והמינים, מהסולידי ביותר ועד הירוק-צהוב ביותר. החיפוש אחר מכנסים מחוייטים אך מאד צבעוניים היה קצר והסתכם בקפיצה מהירה לאתר של נקסט, שם מצאתי שני זוגות מצוינים במחיר בו בארץ לא קונים שלישיית תחתונים במידה שלי. et voilà, רק להוסיף חולצה לבנה והופ - אני מרוצה עד השמיים וכל החבר'ה בעבודה מתעוורים זמנית.

כל הצילומים פה מהאינסטושבלוג, אחריו אני ממליצה לעקוב. אני מתחילה לחשוב שזה האינסטוש היחיד בארץ, המקושר לבלוג, שלא מעלה שיתופי פעולה ממומנים במסווה של רשומה תמימה.

יום ראשון, 10 בפברואר 2019

והזוכות בהגרלה הן..


סומסום, עצלני הממולא, הואיל בטובו לעשות הפסקה קצרה במנוחת הערב כדי לעזור לי לנהל את הגרלת תחתוני המחזור/דליפ"ש המצוינים של Modibodi

ההגרלה נערכה בכובעו של החבוב, הנודע בכינויו "העצלן שנראה כמו מקעקע היפסטר מחיפה".


סומסום ופודינג פיקחו על ההגרלה ווידאו כי בוצעה ללא כחל ושרק (האמת שהיה כחל ושרק בגללו בוטלה הגרלה מספר אחת, הוכנו פתקים חדשים ונבחרו זוכות חדשות).

יש שופטים בתל אביב
והזוכות הן...


ברכותיי! אנא פנו אליי למייל raisinlike @ gmail.com בלי הרווחים על מנת לקבל את התחתונים שלכן!

תודה לכולם על ההשתתפות, לסומסום עצוב שלא כולכן זכיתן ולכן חזר לישון במחאה. גם פודינג מפהקת קשות ולמען האמת גם אני אשמח לקום מהמחשב כבר וללכת לראות קצת טלויזיה לפני השינה. אז אזכיר לכן שיש באתר של מודיבודי הנחה של 15% בקניית שלושה זוגות תחתונים (להזכירכן, אני ממליצה ביותר) ואפרד מכן בחיבה ופיהוק רחב.

יום שני, 4 בפברואר 2019

אני חוזרת לשורשיי (הוורודים)


מכירים את זה שאתם עושים כל מה שכתוב ברשימת המשימות היומית שלכם פרט לזו הראשונה, עליה הצלחתם לדלג מבלי לשים לב בכלל? ובכן אני תזמנתי את הרשומה הזו לעלות בלי לכתוב לה התחלה וקלטתי את זה רק הרגע. איזה מביך זה יכול היה להיות לו הרשומה היתה עולה בלי התחלה? ועוד אצל מי שמתיימרת להיות מקצוענית תוכן? בא לי לבכות רק מהמחשבה על זה. ועכשיו שהתחלנו, אפשר להמשיך.

תלבושת ליום שנגמר בורוד
חולצה מ-Monki (ברלין שנה שעברה)
גי'נס מאסוס
הבלאנדסטון הקדושים


לפני שאתם מתחילים שוב עם הנעלים, תראו את השיער! נתתי לניסים לשכנע אותי לצבוע את הקצוות המחומצנים שלי ואת שיער השיבה מקדימה בוורדרד חיוור ויצא אחלה בחלה! זריקת הצבע הזאת היתה בדיוק מה שהייתי צריכה החודש, שהפך בעקבותיה לוורוד במיוחד כפי שתראו בהמשך.

תלבושת להופעה של פוצים פוצים
סוודר מ-Monki (ברלין שנה שעברה)
חולצה של מותק
ג'ינס מאסוס
עגיליאש של Yippy Whippy
סניקרז של אדידס


פוצים כותב שירים יפים על חיות הבר והמשק ולכן מן הראוי היה לענוד לכבוד ההופעה את העגילאש (עגילים בצורת דג הפרווה שלי, מיקולאש) החדשים שלי. להבדיל ממה שרבים מחבריי חושבים, לא הכנתי אותם או הזמנתי אותם במיוחד, אלא מצאתי אותם בקולקציה קודמת של מעצבת אוסטרלית חביבה ממנה קניתי דבר נוסף שתראו מאוחר יותר.

עגילאש!!!
הדבר השני האדיר בתלבושת הזו הוא הנעלים האלה של אדידס, בהן חשקתי חודש לפני נסיעתי ללונדון. ניסיתי להשיג אותן מהסוחרים המקומיים החביבים עליי אבל הן לא הגיעו לארץ. כך נאלצתי להזמין אותן לחברה שחיה בלונדון והיא הביאה לי אותן כשנפגשנו לצרכי מפגש, טיול ופלין. כשהוצאנו אותן מהקופסה שתינו כמעט התעוורנו. שניה מאוחר יותר כבר רקדתי באמוק ברחבי חדר המלון שלי בעוד חברתי שוכבת בתנוחה עוברית על השטיח מקיר לקיר ומתייפחת. חברתי טופז נוהגת לומר שאם הרבנות היתה מאפשרת זאת, היא היתה מתחתנת עם מפזר החום שלה. ובכן אני רוצה להתחתן עם הנעלים האלה ואם זה דורש נסיעה מהירה לקפריסין, שיהיה כך.

מי יפות של אמא
תלבושת לביקור בכפר
 כובע מאסוס
עגילים מאקססורייז בלונדון
חולצה מתערוכת סנופי וחברים בלונדון


ואם כבר בטופז עסקינן, אז נסענו לבקר אותה בביתה הזמני שבעמק יזרעאל, שם היא התאהבה בעוגה בעוד אני אימצתי חציל.
צילום - אייל רדושיצקי
בלונדון ביקרתי באחת התערוכות המתוקות והחכמות בהן הייתי בחיי - תערוכה על Peanuts והאמנות העדינה והמהפכנית של צ'ארלס שולץ (מסתבר שהוא השפיע על התרבות המערבית באופן מהותי ממש, מפוליטיקה ועד פסיכולוגיה). חנות התערוכה היתה, כצפוי, שדה מוקשים גמור. מצאתי עצמי מוציאה שם חלק ניכר מתקציב הנסיעה שלי ואני לא מתחרטת על כך בכלל. ראו כמה חמודה חולצת לוסי שקניתי! זה הבגד היחיד שיש לי בצבע הזה ומסתבר שהוא משתלב מעולה עם ורודים בשיער ובכלל. לכן שילבתי אותו עם עגילי הפרחים הוורודים הענקיים שקניתי בקמדן, הקניה הראשונה שלי ברשת Accessorize בחמש השנים האחרונות, אם לא יותר.

תלבושת לעבודה
חולצה של Lazy Oaf 
עגילים של They Dream


לאחרונה שטחתי בפניכם את התאוריה שלי בנוגע לבגדים שהם גם חברים. חולצה זו, ובכן, היא אחת מאלה ומגיעה, מן הסתם, מהמותג השולט בתחום Lazy Oaf (קניתי אותה בישראל דווקא, ברשת Story שהורידה לאחרונה את מחירי המותג המיובא הזה). אין על לייזי. באמת שאין.

תלבושת נוספת מהמותן ומעלה
אותו הכובע מאסוס
חולצה של אדידס
מעיל מגאפ (ישן)
עגילים של פאולה לפידות


אני ממש מחבבת את הכובע הזה, שהוא הרך באוסף הכובעים שלי. מי שעוקב אחרי האינסטושבלוג אולי זוכר שהחולצה הזו היא חלק מחליפה, שמגיעה עם המכנסונים האלה. טרם יצא לי ללבוש את החולצה והמכנסיים ביחד, כי זה דורש מזג אויר בו טרם נתקלתי אבל אני מניחה שיגיע בשבועות הקרובים.

תלבושת לעבודה
צעיף מ-River Island
סוודר קימונו של Simply Be (ישן)
שמלה של טולה
תיק מ-Monki (ישן)
נעלים מ-Story


את הצעיף הזה, שצבעו האמיתי זעקני משמעותית מבצילום, קניתי בנסיעה הקודמת ללונדון ביולי. כשחזרתי והוצאתי אותו מהמזוודה אמרתי לעצמי "ברור לך שסתם זרקת כסף ולא תלכי עם זה בחיים". קיפצו 4 חודשים קדימה ואני הולכת אותו כמעט כל הזמן. האנסמבל (אוווו!!) הזה היה יותר אפור מאפור ודרש איזה פיק מי אפ או ז'ה נה סה קווה והצעיף היה בדיוק זה. הנעלים, תופתעו לשמוע, אינו קונברס אלא פלאדיום. עד כה נמנעתי מהנעליים ההו כה טרנדיות של המותג הזה, כי הן ממש לא לטעמי, אבל הנעלים האפורות-אפורות האלה היו בדיוק מה שחסר לי במלתחה ואני שמחה על הקניה. קניה מוצלחת נוספת שמופיעה בצילום היא התיק האפור כהה הזה, שקניתי לפני כמה שנים באסוס. כשראיתי אותו הוא כבר עמד להתחסל (ביום בו עלה לאתר), ככל הנראה בגלל הצבע הייחודי והסופר שימושי שלו. הוא משמש אותי כבר כמה שנים נאמנה ואין ספק שזו אחת מקניותיי האופנתיות המוצלחות ביותר אי פעם (והוא גם היה זול, כי אתם יודעים - Monki).

תלבושת לסופ"ש
הצעיף ממקודם
המעיל של גאפ ממקודם
חולצה של Yippy Whippy
צמודוני ג'ינס מנקסט (ישנים)
הנעלים ממקודם


כשקניתי לי את העגילאש הנאים הזמנתי גם את החולצה הזו, כי בחודשים האחרונים כל מה שאני רוצה זה ללטף כלכלבים. בגלל שאכלתי שפע מרורים בחיי מטישרטים במידה 2XL עלאק, הזמנתי מידה 3XL וקיבלתי שמלה שאבא שלי ואני יכולנו ללבוש ביחד במסגרת תחפושת לתאומים סיאמיים. לא נורא! יש לי שימושים גם לחולצות קצרות גדולות מדי, בפרט שלאחרונה הסגנון שלי מקבל טוויסט יותר ויותר ראפרי (שזה ללא ספק אחד הדברים הפחות הגיוניים שקורים פה). אני מאמינה שבקיץ תראו אותי משלבת את החולצה הזו בתלבושות משונות מאד. המצעים, למי שתוהה, מהאתר האמריקאי של Urban Outfitters אבל קניתי אותם לפני שנה ואני מניחה שלא נשאר מהם כלום.

הבעיה היחידה עם הצבעים הפסטליים האלה היא שהם דוהים מהר מאד וכל חפיפה שוטפת אותם ממך והלאה. אתמול החלטתי לשים נפשי בכפי ולנסות לצבוע את השיער לבד, מתוך מחשבה שמקסימום אלך למספרה לתיקון אם אדפוק את העסק. לשמחתי יצא אחלה בחלה. הצבע לא תופס מי יודע מה על שיער השיבה, אבל ככה זה תמיד (גם במספרות). הצבע יצא חמוד לאללה ואני כבר מתכננת מה יהיה הצבע הבא. 

הצבע, אגב, של ליים קריים שם גם קניתי את השפתון שאני גורבת בצילום בחולצה של אדידס. השפתונים שלהם מחזיקים המון זמן, כל עוד לא נוגע בהם שומן משום סוג (מאוכל או מבאלם) והם היחידים שאני יכולה לסבול. אם תזמינו מהמותג באמצעות הקישור הזה תקבלו 20% הנחה על הקניה הראשונה שלכם וגם אני אקבל כמה מעות. לצורך ההבהרה (וכן, חי חי חי, הצבעים האלה לא תופסים על השיער בלי הבהרה) הם לא שלחו לי מעולם מוצרים לסקירה, אני קונה מהם מיוזמתי כבר שנתיים ומשתפת את הלינק כי אני מרוצה מהם.


אם אתן מעוניינות, הרשמו להגרלת התחתונים סופגי המחזור/דליפ"ש שאני עורכת. אני מאשרת את כל התגובות לפני שהן מתפרסמות, אז אל תדאגו אם התגובה שלכן לא מוצגת בשעות אחרי שכתבתן אותה. אני אפרסם את שמות הזוכות ביום ראשון הבא.

יום חמישי, 31 בינואר 2019

ובו אני עושה עליונים כתחתונים (פלוס הגרלה)


אם יש נושא שלא מדברים עליו מספיק, זה עולמן הקסום של ההפרשות הנשיות. נשים רבות מפרישות הפרשות אך מעטות הנשים שמשתפות בכך את העולם, וכך פשטה האמונה הרווחת כי נשים לא עושות קקי ולא סובלות מגזים אף פעם (פרט, כמובן, למתרחש בפרסומות של יוגורט ביו). ובכן, הרשו לי להיות האישה שתפוצץ עבורכם את הבועה - נשים מפרישות בדיוק כמו גברים ואף יותר מכך! אנחנו מחרבנות, משתינות, נופחות (בניחוח תותים ומרמלד כמובן) ואחת למספר שבועות מדממות כמה ימים ברציפות תוך כדי כאבים עזים ומצב רוח הורמונלי דלוקס שנכון יהיה להשוותו לבליץ על לונדון, רק בלי חלונות הראווה היפים ועם הרבה יותר נפגעים בנפש.

מה שמזכיר לי, שאתמול חגגנו את חתונתם של בובת היציאה הרכה שלי, קקי, ובחירת לבו - בולשיט בניחוח קוקוס שקניתי בלונדון בחודש שעבר. קולולולו ושלשולים!!!

מזל טוב לזוג המאושר!!
ובחזרה לעניינו, גם פמיניסטיות מדממות במחזור (את דם הפטריארכיה מן הסתם) ולכן שמחתי מאד כשיח"צ זה או אחר פנה אליי יום לפני התאריך המיוחל כמו מזלג בעין והציע לי להתנסות בתחתוני מחזור שייבואם לארץ החל לא מזמן. ראשית, שמחתי כי אני מתה על מוצרים חינם. שנית שמחתי כי יש בבעלותי מוצר מתחרה שרכשתי לפני מספר חודשים וחשבתי שיהיה מצוין להשוות ביניהם. ושלישית שמחתי על שקיבלתי הזדמנות להיות אמיצה ולדבר בכנות על שני נושאים שרב הנשים מעדיפות לחטוף מזלג בעין לא לדבר עליהם - ווסת ודליפת שתן (אחלה שמות לבובות הבאות שלי).

אתרע מזלי ונולדתי עם בקע ושלל סיבוכים אחרים הודות להם לפעמים, בעיקר בעת התקפת שיעול רצינית (נגיד בפעם בשנה שאני חוטפת דלקת ריאות בגלל הרפלוקס שלי) אני סובלת מדליפת שתן או בשם הפחות מעיק שנתתי לה, דליפ"ש. הנה, כתבתי את זה (נשימה עמוקההההה וממשיכים). בנוסף אתרע מזלי להוולד עם שני כרומוזומי X כך שאני מקבלת ווסת כאחת לחודש וזה כרוך בהפרשת דם במגוון פורמטים מאזור בגופי שהשתיקה יפה לו כי אני אחרי הכל, ייקית. 

עד כה התנסיתי במוצרים האמריקאים האחים - Thinx למחזור ל-Icon לדליפ"ש. שניהם של אותה החברה, אך נמכרים באתרים שונים. המוצר שנשלח אליי הוא Modiboi שמיועד בעת ובעונה אחת לשתי ההפרשות הנ"ל. כדי לא להאריך בתיאורים יתר על המידה, בחרתי לסכם את ההתנסות שלי בשני המוצרים בטבלה, והנה היא לפניכם. לפני כן, הערה - מאחר ולדליפ"ש אין פתרון פרט לתחבושת, השוויתי את התחתונים לתחבושות (ואגב תחבושות לדליפ"ש - Always הוציאו לפני כשנה קולקצייה של תחבושות לדליפ"ש, מזעירות ודקיקות ועד לתחתונים חד פעמיים לספיגה מקסימלית, והמוצרים האלה שניתן להשיג ברשתות הפארם למיניהן מעולים עשרת מונים מכל מוצר מקביל אחר שיש בשוק).

לחצו על הטבלה על מנת להציג אותה בגודל מלא


* חשוב לציין שלדם מחזור נקי אין ריח, החיידקים אליו הוא נחשף יוצרים את הריח
** חשוב לציין גם שהיחצנית ביקשה שאמנע משימוש במילה "חיתול" אבל אני לא רואה איך ניתן להימנע מכך בהקשר הזה, אז עמה ועם היבואן הסליחה

ואם כבר מדברים על חיתולים, נשים רבות מאבדות, בעקבות לידה, מחלה או זקנה, את השליטה על שלפוחית השתן ונאלצות לחיות עם חיתולים. מניסיוני בתחום, אומר שלו הנשים שאהבתי ונאלצו ללבוש חיתול בזקנתן יכלו ללבוש תחתונים כאלה במקום, הן היו חוות דרגה נמוכה משמעותית של אובדן השליטה על גופן ואובדן הכבוד וזה היה מפחית משמעותית את סבלן לקראת סוף חייהן. אבל אין לי היכולת הנפשית לדון בכך באריכות ולכן נעבור הלאה.

בנוגע למחירים, ששכחתי להכניס לטבלה (ועכשיו רבע לחצות ולכן גם לא אכניס) - המחירים דומים למדי ונעים סביב ה-140 ש"ח ומעלה לזוג תחתונים, כאשר Modibodi הם הזולים בחבורה. שלושת האתרים מציעים מבצעים שונים על קניה כמותית (כרגע יש ב-Modibodi הנחה של 15% על קנית שלושה זוגות).

אני, אגב, בחרתי לי את הדגם הזה (ביקיני סקסי) ואני מרוצה ממנו עד הגג.

נראה ומרגיש אחלה, גם כשאת שמנה פי 2 מהדוגמנית בצילום
אם לסכם, תחתוני Modibodi עדיפים על המתחרים שבדקתי ועדיפים לאין שיעור על תחבושות לדליפ"ש או מחזור. בנוגע לטמפונים וכוסיות למיניהן לדם המחזור, זה כבר ענין של העדפה אישית. אני מעדיפה את התחתונים על פניהם, אבל כל אישה לגופה. במקרים בהם הספיגה של אלה לא מספיקה (זרימה כבדה מאד, אחרי לידה וכו'), לכל הפחות, אני ממליצה בחום לנסות את Modibodi.

וכעת לחדשות הטובות - Modibodi הסכימו בטובם להגריל 3 זוכות תחתונים בין הקוראות! כדי להכנס להגרלה יש לבצע את הפעולות הבאות:
  1. להגיב פה (ישירות או עם תוסף הפייסבוק פה למטה) עם שמכן המלא ותשובה לשאלה מתי סוף סוף נדבר בחופשיות על הגוף שלנו בלי להתבייש בו?
  2. לעשות לייק לדף של השבלוג בפייסבוק
  3. לעשות לייק לדף של Modibodi בפייסבוק
  4. שתפו את דבר ההגרלה לחברותיכן באמצעות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, לינקדאין וכמובן גיטאהב (שלא תעזו לשתף בלינקדאין וגיטהאב!)
את שמות הזוכות אפרסם כאן ביום ראשון ה-11.2.19. בהצלחה לכולן!!! 

ועכשיו אם תסלחו לי, קיבלתי מחזור לפני כמה שעות וזה הזמן לקחת 2 אופטלגין, לעשות מקלחת חמה מהירה ולקפוץ ראש למיטה.

יום חמישי, 10 בינואר 2019

אני מתקתקת עניינים


בשבוע שעבר ביקרתי במשרדי מס הכנסה לצורך אישורים כאלה ואחרים. הילקוט הרציני שלי עדין לא הוחזר למוד בית (יש בו עדין דברים מהטיסה) ולכן לקחתי איתי את יהויתיק מיודענו ששימש אותי כבר השבוע כתיק מחשב. השבכניקים בכניסה לבנין הממשלה ממש אהבו אותו. גם הפקידים במס הכנסה ממש אהבו אותו.
פקידת מס הכנסה: יו איזה תיק מהמם!
אני: תודה לך, זה יהויתיק
פקידה: שבו בבקשה! במה אפשר לעזור לכם?
אני: ובכן..
מיותר לציין שקיבלתי כל מה שרציתי והשרות היה חייכני במיוחד.

יהויתיק (בצילום מיום שישי ולא מיום חמישי, כי אני לא לובשת נמר למס הכנסה)
עלילות יהויתיק בבנין הממשלה הזכירו לי את אירועי ראיון העבודה שלי בכלנית-כרמון, בשלהי 1997 עת הייתי אווזה פותה עם תיקים מגוחכים באותה מידה בדיוק כמו עכשיו, רק הרבה יותר פושטים. אקיצר, הייתי בראיון אצל מנהלת השרות של כלנית-כרמון ואבא אסף אותי כשיצאתי משם וקלט מיד שהגעתי עם תיק נורא במיוחד שהיה לי באותה תקופה, הוא היה פרוותי ועצום (אבל בלי פרצוף או אישיות) וכתום זוהר. מיד הוא נזף בי בכעס "אם היית מגיעה אליי לראיון עם התיק הזה לא היית מקבלת את העבודה". התעצבתי אל לבי. למחרת בבוקר התקשרה המנהלת לומר שהתקבלתי. אחרי שהודיתי לה סיפרתי לה מה אבא אמר לי והיא אמרה "בגלל התיק קיבלתי אותך!".

את חיבתי לתיקים בעלי אישיות אתם מכירים בוודאי כבר ממזמן (יש לכם ד"ש מיוני). בצעירותי, למשל, נהגתי לסנן גברים באמצעות התיק הזה.

הכלב הוא אחד הוותיקים באוסף התיקים שלי


השיטה פשוטה מאד לתפעול - את יוצאת לדייט ראשון ובוחנת את מבטיו ותגובותיו של הגבר לתיק. אם הוא מגרד לתיק בבטן ועושה לו פרצופים, ניתן להתקדם לדייט שני. אם הוא בוהה בתיק ואז בך ואז בתיק ואז בך ואז נאנח או שואל "זה התיק שלך?" השליכיהו היאורה. 

תאמינו או לא, אבל פעם יצאתי עם גבר שקנה לי את התיק הזה, ועוד בפריז -



למרבה הצער, התיק הוכיח עצמו הרבה יותר מהגבר ולכן הוא עוד איתי והגבר נשטף מזמן בנהר החיים (אוקי, אני מודה שמאז טכניקת סינון בני הזוג שלי השתפרה משמעותית). אתם מכירים את זה שנשים מסוימות מקיפות את עצמן בחברות שמנות מהן כדי להראות רזות יותר? אז לתיק הזה יש שיניים עקומות יותר מלי.


והבעה אינטילגטית
בשנים האחרונות, ספק התיקים הדביליים הראשי שלי הוא Lazy Oaf, שם נולד גם יהויתיק (למרות שתמיד שואלים אם הכנתי אותו בעצמי), לכן הופתעתי מאד כשלא מצאתי שום דבר לקנות שם בביקורי הנוכחי בלונדון (ביולי רוקנתי שם חצי חנות נראה לי). בכל מקרה, זה לא נורא כי פרט ליהויתיק והדוב קניתי שם בעבר גם את לב טרוצקי, שכבר ראיתם פה אי אילו פעמים.


?How's it hanging
לב הוא טיפוס סולידי יחסית ונחבא אל הכלים, אבל סמכו עליו שהוא עושה את הרושם הנכון בשעת הצורך. למעשה, מדובר בדרך שרונאית למדי לנשיאת Your heart on your sleeve.

אם כל זה לא מספיק לכם אוסיף שבלוויה של סבתי לילי, בעודי מתייפחת שבורת לב, ניגשה אליי חברה שלה ואמרה לי "סבתא סיפרה לי על התיקים שלך!". אני מניחה שזה מגיע לי, בסופו של דבר. מי ששופטת גברים באמצעות תיקים, שלא תתפלא שהיא עצמה נשפטת על אותו התיק בדיוק.

יום ראשון, 6 בינואר 2019

עשי זאת בעצמך, או איך הכנתי את המוזיקאי הנפלא בעולם


בנובמבר שעבר נסעתי לטיול שורשים בפרוסיה (פולין וגרמניה של היום) אותו סיימתי בהופעה אדירה של ג'וני פלין, שבדיוק חגג את שחרור האלבום Sillion (מאנגלית עתיקה, גל האדמה החום והחם שהמחרשה הופכת וחושפת לראשונה לאוויר העולם). אלבום שתואר בידי אחד המבקרים כאחד שנשמע כאילו חפרו אותו מבור באדמה והוא הטוב ששמעתי בשנים האחרונות וללא ספק אחד האהובים עליי אי פעם (יחד עם Disintegration ו-Pornography של הקיור ו-The Queen Is Dead של הסמיתס).

כבר אז חשבתי להכין לו בובה קטנה בצורת עצמו, אבל השתפנתי ונתתי לכמה אנשים לשכנע אותי שזה יקריפ לו את הנשמה וויתרתי על הרעיון. כן הצלחתי לגשת אליו ולדבר איתו אחרי ההופעה, מה ששימח אותי מאד (הוא איש נחמד נורא ואדיב להפליא), אבל לא נתתי לו שום דבר בתמורה לכל מה שהוא נתן לי - מוזיקה ומילים שחודרות לנשמה ומרוממות אותה, גם במצבים הקשים ביותר. אקיצר, יהויפלין חזר הביתה בידיים ריקות (חוץ מהגיטרות, הבנג'ו, המנדולינה והחצוצרה זאת אומרת) ואני חזרתי ותאוותי בידי.

פרוורדו שנה קדימה, ואני מתכננת גיחה קצרה ללונדון לראות 4 הצגות ב-4 ימים, אחת מהן (וזו שהתחילה את כל הענין) היא True West של סם שפרד בכיכוב היהויפלין. הפעם, אמרתי לעצמי, אני מכינה לו בובה, כי זו הדרך היחידה שיש לי לתת לו חתיכה מעצמי כמו שהוא נותן למעריציו כל השנים.

אמרתי ועשיתי!

ראשית בחרתי צילום להתבסס עליו והוא זה. בדיעבד (כפי שתגלו בהמשך) התברר שבחרתי בדיוק בצילום הנכון.


הייתם מצפים, אני מניחה, שאתחיל בבנית הבובה הבסיסית. אבל מאחר ואני ממש מפחדת מתפירה, בחרתי להתחיל דוקא מהכובע, שהוא סוג של סמל מסחרי של הפלין (נסו למצוא צילום שבו הוא לא חובש כובע או נועל בלאנדסטון, אפילו עם טוקסידו, I dare you למצוא כזה). מאחר וחברתי הסורגת היתה באמצע מעבר דירה והעדיפה טיגון בשמן חם על פני לסרוג בשבילי כובע זעיר, נאלצתי לתפור אחד מסריג שמצאתי בקופסת הבדים שלי.


עכשיו, כשהר הכובע בידי, ידעתי שאפשר להתחיל את העבודה. הרכבת הבובה לקחה בסך הכל חודש, מתחילתה ועד סופה (כי חיכיתי לדברים שיישלחו אליי מחו"ל) אבל אני די בטוחה שאת הפלין האמיתי לקח כתשעה חודשים להכין, אז מצבי טוב יחסית.


הכנתי את הבסיס ואז התחלתי להתאבסס על עיצוב הפנים. ראשית התאבססתי על האף, צורתו ומיקומו.


אחר כך התאבססנו, יערה ואני, על עיניים.



אכן תמונות קשות
בשלב כלשהו, הרמתי ידיים והתחלתי להתחבט בנוגע לשיער.

יערה מפנימה שבובנאות זה לא קל



כולל משחקים שונים עם הפנים לפני שאני מתחילה להדביק.



כל הזמן הזה, יערה ציירה לידי והוכיחה שהדור הבא לאמני משפחת ראובני כמעט בשל לצאת אל העולם.


הגיע הזמן להדביק את הבוב, אבל רק מהמותניים ומעלה, כי בשלב זה כבר קניתי לו נעלים באיביי וידעתי שעדיף שהרגלים יחוברו אל הגוף רק בסוף התהליך, לאחר שהנעלים יקובעו במקומן.






והחלק הכי כיפי - איפור הפנים. אני לא יודעת איך בובנאים אחרים עושים את זה, אבל הבובות שלי חולקות את האיפור שלי (בתוספת עפרונות וצבעי מים ואקריליק במידת הצורך).

עוד סיבה להשאיר את הרגליים לרגע האחרון - כדי להקל על מלאת הצביעה
יהופלין הוא בריטי בלונדיני ורוד לחיים ולחיו מעוטרת בצלקת מתקיפת כלב בינקותו.


הצלקת אתגרה אותי כי מחד, היא מאפיין בולט שלו, ומאידך מי רוצה לקבל בובה מצולקת של עצמו? מה גם שבובנאות היא אמנות ה-Understatement. החלטתי ללכת על רמיזה עדינה בלבד, כראוי ליהויבוב.



עכשיו התחיל משחק ההמתנה לכל ההזמנות מאיביי - היגיעו בזמן? התחלתי את העבודה על הבובייל חודש ושבוע לפני הטיסה, כדי שיהיה להכל זמן להגיע. ואכן, כמעט הכל הגיע בזמן. חוץ מתקלה אחת שארעה ממש בשניה האחרונה.

ברור, מן הסתם, לכל מי שעיניו בראשו ומכיר אותי שהפכתי חצי עולם בחיפוש אחר בלאנדסטון זעירים. לצערי, החיפוש העלה אבק ונאלצתי להסתפק במשהו דומה לנעלים אחרות שיש לו, בתקווה שאצליח להסתיר אותן מתחת למכנסים בדיוק מידה הנכונה. כשהן הגיעו, הייתי מרוצה עד השמים.

דרוש - סינדרל
כעת אחסנתי את חצי היהויבוב בשקית אטומה היטב לכשלושה שבועות, מוציאה אותו מדי פעם כדי לבדוק את הרכישות שהגיעו.

התלבטתי איזו גיטרה זעירה לקנות לו, כי לפלין יש רזונייטור משוחזר כבן שמונים, והגיטרה הזו מזוהה איתו. מצד שני, הרזונייטור הזעיר היחיד שמצאתי באיביי עלה כמעט 200 ש"ח והגיע ללא קייס וגם גודלו היה מאיים במידת מה, כי הוא היה ארוך באינץ' ממה שחיפשתי ופחדתי שזה יהיה גדול מדי. לבסוף החלטתי להתפשר על יושרתי האמנותית ולקנות לו גיטרה אקוסטית בסיסית מעץ עם קייס ומעמד קטן שעלתה עשירית. זאת מתוך שכנוע עצמי עמוק שהוא ממש קשור לקייס שלו, שמלא מדבקות מכל מסעותיו בעולם (עוד הימור שהשתלם בדיעבד, כפי שתראו).

תתחדש!
בסוף השבוע שלפני נסיעתי, אשר יגורתי בא לי ולא נותרה ברירה אלא להלביש את הנער, יענו לתפור, שלא נדע מצרות. נחושה בדעתי להתמודד עם המשימה וחמושה באקדח דבק מעשן ניגשתי למשימה, שכללה פירוק והרכבה של פריטים קיימים (יתברך שמו) כמו גם מלאכת יד כושלת.

צילום אחרון בלי רגליים
זהו, עכשיו הוא יוכל לברוח אם בא לו


הסנדלר הולך יחף? לא ולא!

אתם לא רוצים להבין מה אני עושה בצילום הזה, תאמינו לי
מדידות אחרונות עם הגיטרה. התלבטתי אם לחבר את הגיטרה אליו או לא וחבריי החליטו שיש לחבר.


בשלב הזה, למרות שחשבתי שגמרתי, קיבלתי שתי החלטות של הרגע האחרון - להוסיף לו צעיף מפליס אפור (הוא מצולם רבות עם צעיפים) ולקשט את הקייס של הגיטרה במדבקות, כמו הקייס האמיתי שלו. כמו כן, זכרתי שבאחת התמונות הישנות שלו הקייס מכוסה במדבקות Fragile מטיסות עבר. לצורך הענין, גזרתי כמה תוויות של דואר ישראל שאני שומרת לצורך משלוח דואר רשום והוספתי מדבקות זעירות מהאוסף שלי.



למחרת בבוקר, יום לפני הנסיעה, הגיע הזמן לצלם יהויבוק!




הכי כיף להקפיד על הפרטים הקטנטנים, כמו טבעת הנישואים שלו למשל
שמחתי לגלות שיש לי בבית את הרקע המושלם, שמתאים בדיוק למילות השירים שלו
זהו. כל שנותר הוא לארוז את יהויבוב באינסוף פצפצים, שקיות וקופסה קשיחה במיוחד שתשרוד טיסה במזוודה קומפלט עם מעיכות מכל הכיוונים ולעלות על המטוס.

לאחר ההצגה, כשנרגעו התשואות ומחיאות הכפיים, שמנו פעמינו בריצה קלה ליציאת השחקנים שם התארגן כבר תור בריטי מנומס מאחורי גדר ברזל מעוטרת בשני שומרי ראש מפחידים למראה (אך חביבים מאד) וחיכינו בקור המטורלל לטקס הענקת היהויבוב.

כשג'וני יצא סוף סוף אל הקהל הקפוא הוא היה מקסים כהרגלו למרות שנראה מותש (הוא קורע את עצמו בהצגה הזו, זה די נפלא לראות אותו מפרק את התפאורה עם אלת גולף לאורך המערכה השניה). אני, שבינתים התחלתי לפחד שוב שהוא יחשוב שהמתנה שלי היא הדבר הקריפי ביותר שראה מימיו (גגלו וקראו על ג'יימי דורנן ותגובתו הנוראית לעוגה בצורתו שהכינה מעריצה), שמחתי מאד לראות את פניו אורות למראה יהויבוב. הוא הפך והפך אותו ואמר שהקייס נראה בדיוק כמו זה שלו (יש!) ושזה הכובע האהוב עליו, שהלך לאיבוד בשנה שעברה (דאבל יש!). לא אאריך בסיפורי אלף סבתא וסבתא ואסכם שיהויפלין נראה מרוצה, יהויבוב נראה מרוצה ואני הרגשתי מרוצה עד הגג.




נראה כמו לקוח מרוצה!
זו היתה חוויה נפלאה ממש. מעבר לכך שאני אוהבת להכין בובות, בוביילים בפרט ופרוטרטים בבובייל הכי בעולם, האפשרות לתת לאדם שנתן לי (ולהמוני אחרים) כל כך הרבה מעצמו פיסה קטנה מהיצירה שלי ולשמח אותו קצת ריגשה אותי מאד. אין הרבה אמנים שמנהלים יחסים דו כיווניות עם המעריצים שלהם, ואני שמחה שיצא לי לעניק לו משהו קטן ממני, שיראה לו כמה שמחה הוא מביא לחיים של אנשים. זה הדלק שמניע את רב האמנים ליצור וללא ספק, אחד מאלה שמניעים אותי.

כולי תקווה שיהויבוב נהנה בחייו החדשים בלונדון ולא נלעס בתאווה ברגעים אלה ממש בידי שתי תינוקות לצלילי גיטרה. בכל מקרה, הזהרתי את ג'וני שלא יתן לקטנות שלו להתקרב לבובה מחשש להתנתקות חלקים קטנים. אני נהנית לדמיין אותו נח על מדף בסטודיו מוקף בכלי נגינה שונים ומשונים בזמן שחם ונעים לו. אני מתכוונת ליהויבוב כן? ג'וני על מדף זה רעיון ממש גרוע לדעתי, אבל הי - אני האחרונה שתשפוט את נפש האמן.