יום חמישי, 26 במרץ 2020

מה לבשתי ב-Q4 של 2019


אלוהים ישמור, חתיכים וחתיכות, נגיף רשע קם עלינו לכלותינו ומשעמם לי נורא בבית וכבר שיחקתי בכל המשחקים שלי והשכבתי את הבובות לישון וקראתי סיפור ואין לי מה לעשות יותר אז החלטתי לעדכן את השבלג, על כל צרה שלא תבוא.

מאחר ויצירתיות והסגר לא הולכים אצלי מי יודע מה ביחד, אתם מוזמנים להציע רעיונות ונושאים עליהם תשמחו לקרוא בדף הפייסבוק שלי. בינתים, כמו שכתבתי שם קודם, אפרסם את הרשומה הזו שכבר חודשיים בערך כמעט מוכנה פה. רעיון לרשומה הבאה כבר יש לי, אבל אחרי זה - מה שבא לכם.

וכעת, דמיינו שאנחנו חוזרים בזמן לימים בהם אנשים יצאו מהבית לבושים בבגדים. אני לבושה בפיג'מות 90% מהזמן בימים אלה (האמת שאין לי טרנינגים שמתאימים ללבישה בבית ואני מחכה לכמה שקניתי מאסוס). אני רואה שאת התלבושת האחרונה פה לבשתי להופעה במרכז לאומניות הבמה ובכנות, בא לי לבכות. יאללה דיסקו חצילי קורונה!

תלבושת לעבודה
שמלונת של ייפי וויפי 
סריג של טולה
צמודונים מנקסט
נעלים של Converse
עגילים מאסוס


ולחשוב שהצרה הכי גדולה שהיתה לי בזמן שתכננתי לפרסם את הרשומה הזו במקור היתה שעבדתי במקום נטול מראות או מישהו שיצלם אותי למה לבשתי היום. מאז הספקתי להתפטר, לחזור לחברייה בוויוורק תוך כדי חיפוש עבודה ולהכנס לבידוד. פחח אני אומרת. אבל אם להתמקד, פה אני לובשת תלבושת רכה (כנראה כדי להתרגע אחרי יום פגישות בו התלבשתי מחויט יותר). החולצה מתאימה מאד למצב הרוח הנוכחי והיא ממעצבת אוסטרלית חמודה בה נתקלתי באינסטוש. 

תלבושת נוספת לעבודה
חולצה של  Lazy Oaf
ג'ינס מ-Next
נעלים של נייקי מ-Sneakerbox
עגילים מאסוס


תלבושת חומה וחמימה. אין לי כמעט שום בגד בצבע הנעליים האלה, אותן אני אוהבת לנעול בחורף, אז כשאני רואה אחד ועוד כזה עם סנופי, אני ישר קופצת עליו. הורוד בשיער דהה מזמן חזרה ללבן ואני מודה שכרגע אני מאד מרוצה ממנו בצבעו הטבעי.

תלבושת לפה ושם
מעיל Lazy Oaf
יהויתיק Lazy Oaf
ג'ינס מאסוס
נעלים של נייקי 


מה יש לנו פה מה יש לנו פה, הלא זה מיודענו יהויתיק. בדיוק הבוקר ברכתיו לשלום וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לכבס אותו קצת. בכל מקרה, כאן הוא מצולם עם אחיו המעיל, שאמנם אינו עמיד לגשם אך נעים מאד וחביב בקור ישראלי סטנדרטי, שהוא יותר קריר מקר ומקדימה יש לו שפן.

תלבושת להופעה
חולצה של מוטיף (הי"ד)
חצאית מאסוס
גרבונים מ-We Love Colors (משנת טיכו)
נעלים של אדידס


לפני כחודשיים החלטתי שיותר מדי זמן לא הלכתי להופעה של יסמין לוי אהובתי, וטוב שכך כי אחרת אלוהים יודע מתי הייתי רואה אותה בהופעה שוב. אני לובשת כאן חצאית מיני מצמר שקניתי באסוס ומירכיי השמנמנות ומטה הכל ורוד ורוד ורוד! איי איפה הימים שירכיים שמנמנים וורודים הנצו על כל עץ רענן? אני מקווה שיחזרו שוב במהרה.

אוקי, ניקיתי את המרתפים ועכשיו אפשר לכתוב רשומות חדשות ורלוונטיות. ולסיום, הנה שיר אקטואלי עם מקסימום גרוב. תהנו!


יום שבת, 14 בספטמבר 2019

מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות - חלק ג'


קשים חיי השבליג, קשים ולא קלים. ארבעה חודשים עוברים ואני לא כותבת פה כלום ואז הופ שלוש רשומות בשבוע אחד. על שום מה? אין לדעת. דרכי השבלג נסתרות הן, כלומר הן לא סודיות או משהו פשוט מוחבאות מאחורי הרבה מאד שומן. אקיצר, הבטחתי שיהיו שלוש רשומות מה לבשתי בזמן האחרון וזו השלישית.

הפעם, נתרכז בטישרטים מודפסים, שהם פריט האופנה החביב עליי בעת האחרונה. זה מוזר, איך הטעם משתנה עם הזמן ודברים שפעם אהבתי ואז הפסקתי לאהוב חוזרים להתחבב עליי עם חלוף השנים. נראה שאת רובן אמשיך ללבוש בקיץ, עם עליונית כזו או אחרת. הבא ונשזוף כמה מהחולצות המודפסות החביבות עליי בימים אלה, של ווי? יאלליק.

חולצת סבא ונכד גרב


לעתים נראה לחבריי שאני סטטוס פייסבוק מהלך, ולעתים הם גם צודקים. לאחרונה נראיתי לובשת מספר מימים שאני אוהבת ומה אהוב יותר מערכים מוויקיפדיה מומחזים בידי גרביים? מיד כששמעתי שהגרביים הוציאו חולצית במהדורה מוגבלת במחיר מגוחך למדי אצתי רצתי להזמין לי אחת. מסתבר שהחולצה לא רק חמודה אלא רכה ונעימה עד מאד מה שעשה אותי שרונה מרוצה עד הגג.

חולצית זו משתייכת לקבוצת החולצות המודפסות שאני לובשת בתקווה למצוא בעלי ברית בין הקהל. כאלה שיזהו את הסמל שעל החולצה שאני לובשת וידברו איתי על כמה גם הם אוהבים את הדבר אותו הוא מייצג או סתם ינידו ראשם לעברי בחיוך ברחוב כשיזהו אותי כמשתייכת לאותו המועדון בו הם עצמם חברים. הבעיה היא, שנראה שאני אוהבת דברים שנמצאים בשוליים השוליים ביותר של התרבות (כמו חולצת יהויפלין שמעולם לא זוהתה בידי אדם או חיה מאז קניתי אותה לפני כשנה וחצי). נראה שמעריצי ערכים מוויקיפדיה מומחזים בידי גרביים הם מתי מעט בחברה אך אני עדין מאמינה שיום יבוא ואתקל באחד.

חולצות לאנשים עם שיער שיבה


סיפרתי לכם כבר שאני אוהבת ללבוש חולצות שמבהירות לנודניקים מסוגים שונים שאני מגדלת שיער שיבה מבחירה ולא כי אני מוזנחת או כל סיבה דבילית אחרת שעשויה לעלות על דעתם. אני לובשת אותן גם כשאני עצמי מרגישה שאני לא נראית במיטבי ומחפשת להתגונן מפני מבטי תוכחה דמיוניים של אחרים. כן, כשאת אישה עם שיער שיבה גלוי את נהנית מביקורת אמיתית של אנשים (לרב במסווה של "שיואו איזה אמיצה את") וגם עם דמיונות אודות ביקורת מאנשים שבכלל לא מעוניינים במה שכן או לא צומח על ראשך. נו שוין.


חולצת פיגי


לא לעתים קרובות מזדמן לאישה להתקל בחולצת מיס פיגי חושנית בזהב, לכן כשחברה שביקרה בניו יורק שלחה לי צילום של החולצה הזו מחנות לא ברורה בצ'לסי מרקט מיד צווחתי "קני לי אותה, קני לי אותה מיד!". בדיעבד, הסתבר שזו חולצה של Opening Ceremony שעלתה איזה שישים דולר. אופסי!

חולצת ציפורים


אוח, כמה שאני אוהבת את קומיקס הציפורים של נעה כ"ץ. מיותר לציין שהשקעתי בקמפיין מימון ההמונים של הספר שלה ובין השאר בחרתי בחולצה נאה זו, שכן גם אני (כמו ידידנו הקקפו) שמנמנה וריחנית, ויד מי שיעידו על כך.

חולצת צ'רלי בראון


את החולצה החמודה הזו קניתי בתערוכה היפהפיה של צ'רלי בראון בסומרסט האוס בדצמבר. היא גם חמודה כללית, גם מתאימה ספציפית לימים בהם אין לי חשק להחבר עם בני אדם וגם יש לה צבע אפרסק כהה (או תפוז בהיר) נחמד.

זוט עני
זהו, תם והושלם אוסף התלבושות שלי משבע מאות השנים האחרונות. עכשיו אאלץ למצוא נושאים רציניים יותר לכתוב עליהם כאן, אבל כרגע המחשבה הזו מעייפת אותי ומתחשק לי לאכול גלידה פצפוצים וזאת בדיוק אעשה כי בשנת 2019 אישה יכולה לבלוע פיצפוצים אם בא לה. 

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות - חלק ב'


שלום רב שובכם חתיכים וחתיכות, הנה חלק ב' של חלק א' של מה לבשתי בשבעים מיליון השנים האחרונות. כל כך הרבה בגדים כל כך מעט זמן!

תלבושת לעבודה
מכנסים מאסוס שהפכתי לקצרים
חולצה של מוטיף (ישנה)
שרשרת של N2 (ישנה)
הבלאנדסטון הקדושים


איזה מזל שאפשר ללכת לעבודה עם מכנסים קצרים במדינה הזו, אחרת אני ורבים אחרים היינו מתים בשלוליות זיעה של עצמנו ואנשים שלובשים בגדים ארוכים לעבודה היו נאלצים לפנות את גופותינו והיו מתים בשלולית זיעה משל עצמם והכלכלה הישראלית היתה קורסת.

המכנסים האלה היו במקור מכנסים ארוכים בצבע מטריף וגזרה ממש לא מחמיאה מאסוס (רחבים בירכיים וצרים בקרסול, לא טוב בכלל). אחרי שניסיתי ולא הצלחתי למכור אותם, חשבתי לעצמי שכדאי לנסות להפוך אותם לברמודה ואני מרוצה מאד מהתוצאה.

תלבושת לעבודה
חולצה של קרמה קומה (ענתיקה)
ג'ינס מאסוס (ענתיקה)
כפכפים של People (שנה שעברה)


יומיים לפני שלבשתי את האנסמבל הזה (הו הו) קראתי בבלוג של לי וולף שהיא לובשת חולצות כותנה ארוכות בקיץ. הזעתי רק מהקריאה וחשבתי לעצמי "איזה כיף להיות רזה". למחרת ראיתי בסופרפארם בחורה, ששוקלת שליש ממני להערכתי, לובשת חולצת פסים כחולה מכופתרת ארוכת שרוולים מעל ג'ינס קצר עם כפכפים וחשבתי לעצמי "קיבינילפת, אני חייבת לבדוק את זה יעבוד גם עליי" וכך הגענו לתלבושת הזו.
בחרתי בחולצה ארוכה שתכסה את הג'ינס חלקית, כי למרות הכל, לא הרגשתי נוח להגיע למשרד בתלבושת קצרה מדי (אני אוהבת להבחין בין לבוש לעבודה ולבוש פנאי). השארתי את הכפתרים בתחתית פתוחים בשביל ההרגשה הנינוחה וקיפלתי את השרוולים הכי גבוה שיכולתי. להפתעתי, זה היה ממש נחמד וגם לא חם כמו שחששתי שיהיה. הלקח היחיד היה שבפעם הבאה צריך לעשות זאת עם חולצה ששרווליה רחבים יותר, כי אלה מאד צרים ולא יכולתי לקפל אותם קצר כמו שהייתי רוצה. בקיצור - 1:1 לשמנות מול הרזות.

תלבושת לחגיגת יומולדת
שמלה מאסוס (ישנה)
גופיה מנקסט
תיק של דניאלה להבי (ישן)
כפכפים מנקסט


את התלבושת הזו ראיתם כאן בעבר עם אביזרים שונים. גופיית הסבא נועדה לטשטש את המחשופים העצומים למדי שלה, מקדימה ומאחור וגם להקליל אותה טיפה. הלכתי על אביזרים בנמר וזהב כי איזה כיף זה אביזרים בנמר וזהב.

תלבושת לעבודה
חולצה מחנות מעצבים בלונדון
ג'ינס מאסוס
סנדלים של קלארקס
חגורה מאולתרת


את החולצה הזו קניתי שנה שעברה בלונדון מהסיבה הכי מטומטמת שאפשר לקנות חולצה - הייתי בחנות מהממת ונורא רציתי משהו משם והחולצה הזו היתה היחידה שעלתה עליי. גאוני ומצוין ללא ספק. בכל מקרה, אחרי ההתנסות הקודמת בכותנה ארוכה ג'ינס קצר חשבתי שיהיה נחמד ללבוש אותה סוף סוף. מאחר ומדובר בחולצה/שמלונת מרובעת חיפשתי חגורה שתצר אותה במותניים (יש לי כאלה בחיי) אבל כל החגורות (המעטות) שלי לא התאימו, ובסוף תלשתי ממראת חדר השינה את שרשרת הפונפונים שמקשטת אותה ואילתרתי ממנה חגורה. אנשים ממש התלהבו מהמראה הזה, אז כנראה שללבוש דברים שתלשת מהקיר זה אחלה רעיון. נסו ותהנו!

אני עובדת הרבה זה נכון
שמלה מנקסט
הבלאנדסטון הקדושים
שרשרת של פאולה לפידות


שמעו, מזמן לא התלהבתי מבגד כמו מהשמלה הזו. כבר שנים שאני מנסה למצוא שמלונת פרחונית בסגנון שלובשות הנשים בלונדון מתחת לסוודרים והמעילים שלהן ולא מוצאת את הגרסה המדויקת שתתאים לי. כל זה היסטוריה עכשיו, כי לפני כמה שבועות הזמנתי מנקסט שמלונת פרחונית שעלתה פחות ממאה שקלים ומונחת עליי בול והיא בדיוק מה שכל השנים אני מחפשת. לכן מיהרתי להזמין אותה בצבע השני בו היא קיימת, הוא זה שרואים בתמונה - מין נמר ג'ירפה לא ברור עם פרחים ורודים קטנים, הדפס שלא הגיוני בשיט אבל אני מרוצה ממנו עד מאד. השמלה צרה במותניים ומרווחת מאחור ואני אוהבת אותה ואת אחותה אהבת אמת. הידד!

נכון אני במעלית לעבודה
חולצה מרזילי
ג'ינס מאסוס (ישן)
שרשרת מאסוס
ילקוט מחשב מאמזון
כפכפים של People


למזלי, רב לקוחותיי מחזיקים בקוד לבוש קליל מאד למשרד, כך שגם כשאני מגיעה לאתר לקוח אני יכולה להתלבש בהתאם למזג האוויר בניגוד ללבוש מחוייט ונעלים סגורות. השרשרת הזו נחמדה בעיני. היא גסה למראה, עם חוליות גדולות, ויש לה שני גדילים שיכולים לבוא מקדימה או מאחורה - אחד מסתיים בכדור שמנמן (ויש לי עגילים שמתאימים לו בול) והשני בגוש אמטיסט. והאמטיסט מתאים בול לחולצה הזו, שלא רואים בצילום, אבל היא מפוספסת בסגול בהיר ולבן. בדיוק סוג הבגדים ששמנות לא מוצאות אף פעם. לשמחתי, מעצבת הבית של רזילי, מירית רודריג, שלרב עושה בגדים שלא יעלו לי על הזרת, עשתה את החולצה הזו במידה יחידה שמתאימה לי היטב. רזילי זו ללא ספק החנות שבה אפשר למצוא אוצרות כשאת שמנה, או מצויידת היטב, או גם וגם.

תלבושת לאופרה 
אוברול ממוד קלות'


זוכרים שבפעם הקודמת כתבתי על האוברול ממוד קלות' שאני צריכה למכור (ומכרתי באמת) שיש לו אח גדול ומושלם? אז תגידו שלום לאח הגדול. שילוב הצבעים הירוק רעל וורדרד סופר עדין שלו מהמם, המחשוף שלו מושלם, הוא צר במקומות הנכונים ורחב במקומות הנכונים ואני מתענגת בכל פעם שאני לובשת אותו (ולא נרשמו תלונות מאנשים אחרים). רק להוסיף שפתון ואת מוכנה ללילה באופרה.

בחיים לא תנחשו
חולצה של מוטיף
מכנסים של Lazy Oaf (קולקציה קודמת)
נעלים של פלאדיום
תיק של קורט גייגר


אני חושדת שמכנסי החתולים האלה הולכים רק עם חולצות חלקות, לבנות או שחורות. זה המחיר שצריך לשלם על מכנסים מחוייטים (יחסית) משופעים בחתולים, והמחיר מקובל עליי. את התיק הזעיר קניתי בדצמבר בלונדון בסייל של קור גייגר (עלה 49 פאונד במקום מאה ועשרים בערך) ולמרות שהוא חורפי לחלוטין, עם הטוויד ונוצות הפוקסיה המהממות שלו, חשבתי שלגיטימי לצוות אותו גם בקיץ לתלבושת כה מונוכרומטית. כל אחת וטעמה המה.

בסדר בסדר שמענו עליכם
חולצה של טולה
מכנסים של טולה
הבלאנדסטון הקדושים
שרשרת של N2 (ישנה כמו השבלוג)


מי פשטה על הסייל של טולה וקנתה לה מכנסיים וורודים מי? אני! את הטישרטים המושלמים של דניאל אני לובשת כבר שנתיים והם תמיד מחמיאים ונוחים להפליא (והשרוולים בדיוק באורך הנכון). המכנסיים הוורודים נעימים וגמישים אבל לא מדי ווורודים ויש להם צבע וורוד, וזה מוצא חן בעיני. את השרשרת יזהו ותיקי השבלוג, שכן היא קיימת יותר משהוא קיים וכיכבה פה הרבה בימיו הראשונים (למשל). השיער הלבן, כפי שאתם רואים, מתקדם היטב תודה.

בינתים הימים מתקצרים, בסופר ראיתי גוייבות והכרכום בחלוני הוציא ניצן ראשון. Fuzzy של גרנט לי באפלו מתנגן על הפטיפון מיום שבת וכולנו יודעים מה זה אומר - הסתיו מגיע. בקרוב נוכל ללבוש יותר בגדים ולהזיע פחות ואולי תהיה לנו הקלה קלה מכל הגודש המכביד הזה של הקיץ הישראלי. אני אסתפק בלהיות כבר אחרי הבחירות וחזרה בשגרה ואני בטוחה שאיני היחידה שחשה ככה.

יום שבת, 7 בספטמבר 2019

מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות א'


היוש היוש מה טוב לבכם ביין? סבבה. אני, לעומתכם, חשבתי שיהיה נחמד להעלות רשומת "מה לבשתי" כדי לעודד את מאמציי הכנים לא להתלבש כמו סתם שמנה בקיץ, ואז קלטתי שלא עשיתי את זה מאז אפריל, כמדומני, ויש פה חומר לשלוש (כן, שלוש) רשומות. אז הנה הראשונה מביניהן - הידד! 

מה לבשתי להופעה של טריקסי
חולצה מנקסט
מכנסים של פרמה
נעלים של אדידס


אחחח טריקסי טריקסי, היא באמת פצצה מיוחדת במינה. בצילום כאן היא בדיוק חתמה לי על התקליט שלה (נראה לי שאני היחידה שקנתה דוקא תקליט בדוכן המרץ'). בכל מקרה, מכנסי הניצנוצאז' האלה הם מהמותג של ניקולט שרידן וגבי פרש זכרונו לברכה (הן הודיעו על חיסולו לא מזמן). הם שכבר בארון שלי קרוב לשנתיים לפני שסוף סוף לבשתי אותם, אבל אני שמחה שנסיונותי למכור אותם עלו בתוהו כי הם מחמיאים ומושכים תשומת לב הרבה יותר ממש שהייתם מצפים ממכנסים גבריים רחבים, יתכן שזה קשור לעובדה שרואים את הניצנוצאז' פוקסיה שלהם בעין בלתי מזויינת מהירח.

תלבושת לפיקניק יומולדת 
שמלה של דנה סידי מרזילי
אדידס i5923


השמלה הזו היא שמלה במידה יחידה שהתפתיתי לקנות בגלל הכתפתיות המכווצות המהממות. אבל יתכן שההיבריז שלי גבר עליי, כי היא גורמת לי להראות כמו שק תפוחי-אדמה וגם צרה טיפה במשמני השחי. אני חושבת שאאלץ למכור אותה למישהי רזה במעט או הרבה ממני (אם יש קונה בקהל, מוזמנת לפנות אליי). נו שוין! את האדידס i5923 יש לי בכמה וכמה צבעים והן סניקרז נוחות להפליא להליכה, שמגיעות באינסוף שילובי צבעים פרקטיים יותר ופחות. שווה לנסות!

אני לובשת
טישרט אמריקאי כלשהו
מכנסים מאסוס
הבלאנדסטון הקדושים


המכנסים הקצרים האלה הם מהקניות הטובות ביותר שלי באסוס בשנים האחרונות, אני פשוט מטורפת עליהן. הן במידה שלי, יושבות גבוה והדוקות למדי במותן, אבל נראות עצומות למטה והשילוב הזה עם הצבע הורדרד-סגלגל שלהן פשוט מהמם בעיני. אני הולכת איתן לעבודה בעיקר, שכן בעיני הן נחשבות מחוייטות ואני רוצה לראות מי יעז לקרוא עליי תיגר בענין זה.

אני לובשת
שמלה של מאיה בש
סניקרז של פלאדיום
תיק מקורט גייגר בלונדון


הבגדים של מאיה בש פשוטים למראה אבל תמיד מתחבאת בהם איזו הפתעה נחמדה. במקרה הזה אני לובשת שמלת טישרט אפורה ומרובעת למראה שבגבה מתחבאת בחורה שלובשת חולצת טישרת אפורה ומרובעת למראה. מה רע? 

תלבושת ליומולדת של ליפז
שמלה של דנה סידי מרזילי
כפכפים של בגבון (ישנים)


אוח השמלה הזאת, כל מי שרואה אותה מתעלף ובצדק. היא מהפאקינממת, על תפח שרוולויה וגזרתה הרחבה אך מתהדקת. גם היא, כמו קודמתה פה למעלה, מגיעה במידה אחת וגם היא לא מיועדת לנשים במידתי אבל להבדיל מאחותה שלא מחמיאה לי בכלל, השמלה הזו נראית כאילו נתפרה עבורי. ראיתי צילומים שלה על דוגמניות יפות ממני פי מיליון ועדין, אם תסלחו לי, עליי היא נראית טוב יותר. מה הפלא שאן שרלי פינטזה כל נעוריה על תפח שרוולים?? בואו נראה עוד תמונה, אוי היא כה יפה.


אני לובשת
אוברול ממוד קלות'
אדידס i5923



יופי שרונה, כתבת שיש לך את הנעלים האלה בכמה וכמה צבעים והנה הן שוב באותו הצבע שמופיע למעלה. אני מניחה שאנחנו צריכים לשמוח שאני לא נועלת פה בלאנדסטון! גם כאן מדובר בבגד מבד נעים להפליא, שיש לי את אחיו הכמעט-תאום בצבע אחר, רק שהכמעט-תאום מתאים לי כמו כפפה וזה פחות. לכן אני חושבת שגם אותו אמכור, אז אם יש קונה בקהל - דברי איתי! בכל מקרה אפרסם את הבגדים למכירה בדף הפייסבוק של השבלוג. את אחיו הגדול והיפהפה תפגשו ברשומת "מה לבשתי בעשרת אלפים השנים האחרונות ב" שאפרסם בהמשך השבוע.

למחפשות רעיונות למילבש, אני מעדכנת את האינסטושבלוג בתדירות גבוהה משמעותית מזו שאני מעדכנת פה אז שווה לעקוב.

יום שבת, 6 ביולי 2019

מלחמת השיבה הגדולה - חלק ב'


הפעם האחרונה שכתבתי על ההחלטה לגדל את שיער השיבה שלי היתה באוקטובר, אז חשבתי שמן הראוי לפרסם עדכונאז'.

לא צבעתי את השיער מסוף מרץ 2018, כלומר לפני שנה ושלושה חודשים בערך. בחודשים הראשונים הייתי במלחמה יומיומית עם הדחף להרים ידיים ולצבוע שוב. בפרט ששתי הפעמים בהן צבעתי את השיער לבלונד פלטינה היו כה נפלאות (לא הצביעות עצמן, אללה איסטור, אלא התוצאה). בכל 43 שנותיי לא אהבתי את צבע השיער שלי כמו בשנה בה היה בלונדיני על גבול הלבן. הרגשתי זוהרת וחמודה ונשית לאללה ונהניתי מכל רגע. כלומר, מכל רגע בו לא נגעתי בשיער או הרטבתי אותו, כי הוא היה מגעיל כל כך שדמה יותר לניילון ישן מלמשהו אנושי. זה עדין נכון, אגב, הקצוות המחומצנים שלי איומים ונוראים למגע. 

שיער השיבה שלי מפוזר בקדמת הראש, מימין בעיקר
בשנה ומשהו הראשונות (כלומר עד לפני כחודש) נאבקתי כל הזמן עם הפחד שאני נראית מוזנחת, זקנה ומוזנחת בגלל השיער הלבן. השילוב של פגישות עסקיות מחד וחיפוש זוגיות חדשה מאידך עם מראה שעלול להתפס כמוזנח לא עובד בשבילי ומצאתי את עצמי ברכבת הרים רגשית בה יום אחד אני מרוצה מעצמי עד השמיים ויום אחרי כן אני מתביישת באיך שאני נראית, וחוזר חלילה עד אינסוף.

כחלק מחיפוש הפתרונות האינסופי שלי בחודשים האחרונים, שקלתי לפני כחודש לשים תוספות שיער. הרעיון היה להאריך את השיער שלי במכה, ולחסוך לי שנתיים של הארכה בדרך לשיער הארוך האסוף בקוקו ארוך או סופגנייה שמנה, מראה בו (לדעתי) שיער שחציו לבן וחציו טבעי אחר יעבוד עליי יופי. מצאתי עצמי נכנסת לבוחצן גליחצען שלם של מחקר על מקורות השיער בתוספות, בסופו הגעתי למסקנה שאיני יכולה מוסרית להשתמש בשיער של אדם אחר שכן, אם לסכם את הענין במשפט אחד, אף אחד לא מוכר את השיער שלו אם אינו חייב לעשות כן. ובזאת נגנזה תקוותי האחרונה לעבור את התהליך הזה בקלות. דווקא אז, להפתעתי, השתחרר משהו והתחלתי להרגיש נוח יותר עם המעבר. לא שהפסקתי לחלוטין לבהות בעצמי במראה ולשקול צביעות, גוונים ושאר דרכים לחזור למראה "מטופח" יותר, אבל תדירות הנסיגות האלה ירדה לכאחת בשבוע וזה פיזבילי לחלוטין מבחינתי.

להלן כמה דברים שעוזרים לי במאבקי הצודק לחיות בשלום עם השיער הטבעי שלי:

 אני מזכירה לעצמי למה עשיתי את הבחירה הזו
הסיבות העיקריות להחלטה להפסיק לצבוע את השיער היתה תהייה בנוגע לצבע השיער הטבעי שלי, אותו לא ראיתי כעשרים שנים, ומצבו האומלל של שערי בעקבות עשרים שנות טיפולים כימיים, ששיאן שני חמצונים למוות. אני רוצה שיער נעים למגע שדורש מינימום חומרים לתחזוק. בנוסף, בחרתי לעבוד על הקבלה העצמית שלי בדרך הזו. הזדקנות הגוף קשה ומפחידה. בגילי מתחילים שינויים פיזיים שניכרים כלפי חוץ וחשוב למצוא דרך לחיות איתם בשלום אחרת צפוי לי עתיד של אומללות רבה וארוכת שנים.

קבוצות תמיכה
אין כמו שיתוף האומללות עם אומללות אחרות וקבלת השראה מנשים שוחלקות איתי את הדרך לשיפור מצב הרוח. יש הרבה קבוצות של נשים שעוברות לשיער השיבה שלהן, אני מחבבת במיוחד את קבוצת הפייסבוק הזו ואת קבוצת האינסטוש הזו. הקבוצות האלה הן המקום ללכת אליו גם כשקשה וגם כשחווים שביעות רצון עצמית, ושני הפורמטים הללו מתקבלים בשתיהן בברכה.

חפיפות תכופות יותר
השיער נראה טוב יותר כשהוא נקי וחשוב מכך, הוא מרגיש טוב יותר. אם בעבר הייתי גוררת 4 ימים בין חפיפה לחפיפה, כיום אני משתדלת לחפוף כל 3 ימים. 

שטיפה צבעונית
בארון האמבטיה שלי מחכות שטיפה ורודה-שפרנבת וצביעה סגולה בהירה-עננים. אחת לכמה ימים אני שולפת אחת מהן ומניחה ליד הכיור כתזכורת להשתמש בהן (הפעם האחרונה היתה בשבוע שעבר, לפני פגישה עסקית חשובה) ואחרי יומיים-שלושה הן חוזרות לארון כלאחר כבוד, כשהתקף ה"אאההעעע אני חייבת לעשות משהו עם השיער המביך הזה!!!" עובר. אגב, מאחר והשטיפות האלה מחזיקות שבועיים-שלושה גג ולא משפיעות על הרכב השערה אלא מכסות אותה בלבד, לא יקרה שום דבר נוראי אם כן אשתמש בהן ויהיה לי שיער צבעוני נחמד לכמה זמן. אחרי הכל, המטרה היא להרגיש טוב עם עצמי ולא לסבול.

שפתון צבעוני
איני חובבת גדולה של איפור בכלל ושל שפתונים בפרט. שפתונים נוהגים לייבש את השפתיים עד תום מחד ולהפוך אותן למוצג מוזיאוני מאידך. כזה שאין לגעת בו וכל קינוח אף, לעיסת מאפה או מלגום המיץ יהרסו ויאלצו אותך לתחזק לנצח, כלומר לייבש את השפתיים שוב ושוב. עם זאת, שפתון צבעוני (בדומה לבגדים ושיער צבעוניים) מגיע עם הכרזה ציבורית והיא אני מרוצה מעצמי ואין לי בעיה לבלוט, סו דיל וויט איט. ההכרזה הזו חשובה מאד למלבינות השיער בימים טובים אך גם בימים רעים (if you can't make it, fake it עובד טוב למדי ברב המקרים). לפיכך, מצאתי לי כמה שפתונים איתם אני יכולה לחיות בלי לסבול (כמעט כולם של ליים קריים, שניתן לקנות באתר שלהם וגם באתרים אחרים) ואני מורחת אותם יותר ויותר בימים אלה. 

בתמונה Red Rose matte lipstick של ליים קריים
חולצות יעודיות
התגלית האחרונה שלי, ואחת האחראיות להקלה בתחושת הלחץ לצבוע בחודש האחרון, היא קיומן של חולצות שכל מטרתן לצעוק לעולם "השיער שלי לבן בכוונה ביצ'ז!!!" המגוון אינו עצום ושתיים מהחולצות שקניתי לא נשלחות לישראל והגיעו אליי דרך חברה אמריקאית, אבל אני מאד מאד מרוצה מהן. למעשה, לבשתי אחת מהן לראיון עבודה לפני כמה ימים עם מכנסיים מחויטים מאד, והרגשתי אחלה וגם בחלה (זה המקום להזכיר שבעולם ההייטק נהוג להפקיר זקנים בגילי בערבות הקרח לחכות למותם).



באופן כללי, אני מתלבשת צבעוני יותר ויותר מאז שמזג האוויר התחיל להתחמם. ברגעים אלה ממש, בעודי יושבת ומקלידה, נמצאת מאחורי שקית עצומה ובה מכנסים אדומים, וורודים ואדומים-וורודים שמחכה לקיצור אצל התופרת. ולמקרה שתהיתם, כל המכנסיים האלה הם מכנסים מחויטים לעבודה.

השפעה חיובית על סביבתי
זה החלק הבאמת נפלא בכל הסיפור. לאחרונה נתקלתי בכמה נשים, בהן אחת מחברותי הטובות ביותר, שראו כי טוב והחליטו להפסיק לצבוע את השיער והן מאד מרוצות מעצמן. זה כה משמח! אני מניחה שככה מרגישה שלי גרוס, שבגללה אני החלטתי להפסיק לצבוע בעצמי (למרות שלא חסרה לה השפעה חיובית על אנשים בשפע אופנים אחרים). בכל פעם שאני קרובה ללהשבר, אני מסתכלת בתמונות של שיערה הארוך והיפה של שלי ומזכירה לעצמי שזו המטרה - להיות נינוחה עם עצמי ויפה כמוה. 

אלה מיטב הטיפים שלי לגידול שיער שיבה וחיים בשלום עם ההחלטה. בסופו של דבר, אתם יודעים, מדובר בהחלטה ובכל רגע אפשר להחליט החלטה אחרת. אני לא אסירה של השיער שלי בשום אופן ועם זאת, מענין כמה דבר חיצוני ונטול ערך לחלוטין כשלעצמו עמוס בפועל בכל כך הרבה משמעויות חברתיות ואישיות. בעולם תקין לא היתה פוליטיזציה של הגוף, כי לא היה צורך בכך. אבל בעולמנו הלקוי, כל קבלה עצמית מלווה בהכרזה פוליטית, תרצו בכך או לא. ולהיות שמנה עם שיער שיבה וליפסטיק, זו הבעת עמדה פוליטית. עם זה, בכל מקרה, אין לי שום בעיה. כל דבר שאני יכולה לעשות כדי לערער את מוסדות הפטריארכיה מקובל עליי.

ועכשיו אם תסלחו לי, אני רוצה ללכת לחפוף ראש לפני שאנדי מארי וסרינה וויליאמס מתחילים לפרק את המגרש בווימבלדון. 

יום חמישי, 18 באפריל 2019

בגדים בגדים בגדים באורז ושעועית


שולם רב שובכי ציפורות וציפורים נחמדות ונחמדים. בזמן האחרון הייתי עסוקה מאד ולכן המעטתי בשבליג. אך לקראת חג האביב המתקרב, חשבתי שיהיה נחמד לשתף כמה תלבושות שחיבבתי מהשבועות האחרונים. לתשומת לבכם, מאז פורים אני מתכננת רשומה על התחפושת שלי ויש סיכוי לא רע שאולי לא אשכח לעשות את זה או שכן או שלא במהלך חול המועד. זו באמת היתה תחפושת נהדרת במיוחד. ועד אז, הנה כמה תלבושות מורכבות פחות.

תלבושת לעבודה
חולצה של טולה
מכנסים מנקסט
סריג מנקסט (ישן)
נעלים של אדידס מאסוס


כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, אני מאוהבת לחלוטין בנעלים הוורודות אדומות האלה ובשילובן עם מכנסים ורודים (לא בתמונה) ואדומים (כן בתמונה). בגדול, אני חושבת שצבעים כאלה ראוי ללבוש רק עם חולצה לבנה, אבל בפועל אין לי כמעט חולצות לבנות ולכן ציוותתי את הפסים האלה, אותם השמדתי בתחילת השבוע האחרון בעזרתה האדיבה של מנת פסטה ברוטב שמן זית צהוב במיוחד. יהי זכרם הנחמד ברוך.

תלבושת נוספת לעבודה
מעיל מאסוס (ישן)
צעיף מאנתרופולוג'י (ישן)
חולצה של מותק
ג'ינס מאסוס
סניקרז של פלאדיום מסטורי


עד לאחרונה זו היתה התמונה המחובבת ביותר באינסטושבלוג וגם עליי היא חביבה מאד. התלבושת פשוטה אך מגניבה ומרמזת כי בחניון הבנין ממתין לי הארלי עצום (וללא ספק אין לי הארלי עצום, למרות שממש ממש בא לי). הג'ינס רחב וכהה, החולצה מפוספסת באלגנטיות והמעיל.. טוב מעיל אופנוענים זה קלאסיקה. לפעמים הכי פשוט זה הכי טוב.

אני לובשת
שמלה של טל שנפלד
ג'ינס מאסוס
אותם הסניקרז של פלאדיום מלמעלה


הדבר היחיד שהיה הופך את השמלה/טוניקה הזו לעוד יותר מושלמת זה ויתור על כריות הכתפיים (מאיפה חזרו אלה לאופנה פתאום? מה עוד ימציאו??). אני הייתי מוציאה לה את הכריות ומקצרת את השרוולים אבל וואו, איזה כיף ללבוש אותה והיא כה חתיכית. טל היא בהחלט מעצבת שכדאי לעקוב אחריה.

עוד תלבושת לעבודה
חולצה מ-Story
מכנסים של Lazy Oaf
אותן הסניקרז מלמעלה


אני לא רוצה לשמוע ציוץ מכם על הנעלים, אחרת אני אחזור מיד לבלאנדסטון. ועכשיו, קלטו קטע ביזארי - לפני כמה ימים הלכתי ברחוב עם חברה ולפתע ראיתי בחורה שמנה לובשת חולצה שחורה ואת המכנסים האלה ממש! חברתי ואני עצרנו (את עצמנו, לא היינו ברכב) בחריקת בלמים ותהינו מה קיביניתחש הולך פה, שכן מכנסי החתולים האלה לא נמכרים בארץ ולא ציפיתי לראות שמנות אחרות לובשות אותם. חברתי חושדת שנתקלנו בדופלגנגרית שלי, אבל אני לא מסכימה שכן לא יעלה על הדעת שהדופלגנגרית שלי מסתובבת בתדר. בכל מקרה, זה קרה באמת ומאז לא נרגעתי וזו, מסתבר, התמונה הכי מחובבת בתולדות האינסטושבלוג.

תלבושת לבילוי מארץ הבילויים
חולצה של טליה
קומבניזון מפריימרק
אותו הג'ינס מאסוס
מגפיים של נייקי מסניקרבוקס


מיד כשראיתי את החולצה הזו אצל טלי, ידעתי שהיא תתאים בול למגפיים החלליים שקניתי בסניקרבוקס לפני כמה חודשים. היא עשויה מבד צוללנים מחוספס ויש בה משהו סקסי ומחמיא בטירוף. כאן לבשתי אותה מעל קומבניזון, אבל היא מתאימה להפליא עם מכנסים גבוהים עם פופיק ומבליטה את החלק הצר ביותר בגוף השרונה, שהוא המותניים. אין ספק שטלי מייצרת את הגזרות המחמיאות בארץ. חבל שהחצאית התואמת היתה צרה עליי. כלומר, היא נראתה פגז קומפוט אבל הליכה, ישיבה או נשימה בזמן לבישתה לא באו בחשבון. אני יודעת, אני יודעת! הדרישות שלי מוגזמות. סליחה.

שיחוק רציני, הנייקי האלה. אני מאד מרוצה מהן
אסיים באיחולי חג שמח, קנודעלים טעימים מכל המינים ואביב פורח ונעים לכולם! אם במהלך הפסח אכתוב על פורים, יש סיכוי מצוין שעד שבועות אספיק לכתוב על יום העצמאות, וזה יהיה כל כך נחמד.

יום שישי, 15 במרץ 2019

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

הפתעה!!


מן הידועות היא שהשבלוג מתבטא בישירות ואף בוטות לעתים. במהלך השנים חשפתי בפניכם טפחים רבים של אישיותי המורכבת. כתבתי על יתמות ודכאון, על כך שאני (הפתעה!) שמנה ואפילו על בעיות רפואיות כתבתי. לפיכך, מקווה אני שתכילו גם את הווידוי הבא ממני מבלי לשפוט או ללעוג ומתוך הבנה שההחשפות כאן דורשת ממני כוחות נפשיים רבים. מוכנים? הנה זה בא - אני אוהבת בלאדנסטון.

למה מה תעשו לי?

אני מתה על בלאנדסטון, קרועה על התחש של מגפי העבודה המכוערים האלה. למה זה ככה אתם שואלים? כי כשאהבתי את רוברט סמית' נעלתי נעלי התעמלות ענקיות עם שרוכים פתוחים ועכשיו שאני אוהבת את יהויפלין אני נועלת בלאנדסטון. זה מה יש, השרונה מעריצה דרך הרגליים. אבל זה לא רק זה (סתם זה כן רק זה) הבלאנדסטון נוחים, עמידים למים במידת הסביר ומתאימים לכל בגד עליי אדמות. אני נועלת אותם עם שמלות עדינות ומתרפרפות ועם ג'ינס קרוע ועם טוטו ועם מכנסים מחוייטים וזה תמיד עובד. יכול להיות שזה מסוג הדברים האלה שהגיוניים רק לפעמים, אבל עליי זה איכשהו עובד.

עכשיו, אני מחבבת את הכפריות האוסטרלית הנקיה של הנעלים ולכן דחיתי מכל וכל מחשבות על קניית אחד הדגמים המקושקשים של המותג והלכתי על זוג אחד חום וזוג אחד שחור. אבל לפני זמן מה נכנסתי עם חברה שחיפשה מגפיים לחנות בדיזניגוף סנטר ושם נתקלתי במוצר הלא סביר בשיק הבא, שבבירור נוצר במיוחד בשבילי:

גם בלאנדסטון וגם עצלנונים אני מתעעעע
כששלחתי את התמונה לחברתי רותם היא ענתה "הדרך היחידה שהמוצר הזה היה מתאים לך יותר היא אם היה יהויפלין בצד אחד ופיונה בשני". בדף הפייסבוק של השבלוג התמונה קיבלה קרוב למאה לייקים ועשרות מגיבים דרשו לדעת מאיפה הפלא. ישראלים נו, רק בלאנדסטון ובחירות מעניין אותם.


מדובר בכיסוי מגנטי לגומי החיצוני של הבלאנדסטון (במידה ולא ידעתם, זהו מגף צ'לסי קלאסי, כלומר מגף צר בגובה הקרסול עם פאנלים צדיים אלסטיים לנעילה). הוא גמיש במידה ומצופה בד חינני ומגיע במידת ילדים ובמידת מבוגרים, בהתאם לגודל הפאנל האלסטי. הם מגיעים בכל מיני דוגמאות משובצות וזברה ותחש וקליפת אבוקדו, אבל אני בחרתי בעצלנונים כי בואו וגם כי באמת לא היו בחנות דוגמאות יהויפלין או פיונה (וגם כי בואו).

אומג עצלנונים
בעקבות ההתלהבות שנרשמה בדף הפייסוש, דיברתי עם פאסנטונז והם הציעו בטובם להגריל בין הקוראים את הפרסים המהממים הבאים: הזוכה הראשון יקבל 3 זוגות פאנסטון (בדוגמה וגודל לבחירתם), השני יקבל שניים והשלישי יקבל זוג אחד! זה משמח אותי מאד ואני חושבת שהרבה מקוראיי (כולל הגברים מביניהם, הידד) ישמחו מאד על הפרסים האלה.


על מנת להכנס להגרלה עליכם:
  1. להגיב כאן* (באמצעות טופס התגובה או תוסף הפייסבוק) עם שמכם ותשובה לשאלה - איזו דוגמה חדשה הייתם שמחים לראות בקולקציה הקרובה של פאנסטונז? (למשל בורקס, גפילטע, חולדות, מבצר אנטיפטרוס ועוד).
  2. לעשות לייק לדף של פאנסטונז בפייסבוק.
  3. לעשות לייק לדף של השבלוג בפייסבוק.
  4. להפיץ את הקישור לרשומה זו לכל חבריכם, מכריכם, משפחתכם, עמיתים לעבודה, בני זוג לשעבר, מורים לספורט מהיסודי, חבר'ה מהמילואים ומכולניקים משכונתכם ושכונות אחרות. סתם, שיתוף בפייסבוק שלכם מספיק.
זה הזמן להזכיר שכל התגובות בשבלוג דורשות את אישורי לפני הפרסום, כך שאם כתבתם תגובה והיא נעלמה לכם - אל חשש. היא תצוץ מאוחר יותר כשאאשר אותה.

זהו, בהצלחה לכולם! אני אגריל ואפרסם את שמות 3 הזוכים בערב יום חמישי ה-14 למרץ פה בשבלוג. באשר לי, אולי תופתעו לדעת אבל הייתי שמחה מאד אם בקולקציה הבאה יוסיפו דגם שיש בו את יהויפלין בצד אחד ואת פיונה בשני.