יום ראשון, 20 במאי 2012

אולהלה, הגרלה כפולה!

ישבתי וחשבתי והבנתי שהרבה זמן לא היתה לנו פה הגרלה. לפיכך אספתי כמה דברים שקיבלתי מיחצנים ועוד כמה דברים שיש לי ואשמח להגריל והכנתי לא אחת אלא שתי ערכות נחמדות להגריל בין הקוראים, אחת ליום ואחת ללילה.

ערכת היום כוללת -
  • שלושה לקים בגוונים קיציים מתנת China Glaze
  • תחליב פנים להגנה מהשמש אנטי אייג'ינג מתנת Life
  • קרם לחות לעור רגיל מתנת Magic Dead Sea Cosmetics
  • דוגמית חלב גוף 4 ורדים של לוקסיטאן
ערכת הלילה כוללת -
  • תיק קלאץ' שחור של גארלין
  • פאוץ' שחור לסלולרי מתנת איב סאן לורן
  • שני ליפסטיקים מסדרת Rouge in Love מתנת לנקום 
  • 5 מברשות איפור מתנת KIM (להזמנות יש לפנות לנורית)
  • דוגמית של הבושם Miss Dior
 
והנה ההנחיות להשתתפות בהגרלה:

  1. ההגרלה תמשך מהיום (ראשון 20.5.12) ועד יום ראשון ה-3.6.12 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שמות שני הזוכים ואבקש לקבל את כתובות האימייל שלהם. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחור זוכים אחרים.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה באיזו ערכה אתם מעדיפים לזכות ולמה? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. למשתמשי פייסבוק - יש לעשות לייק לדף שלי וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם ונושיכם בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, איתותי עשן ויוני דואר שטסות רק אחורה אבל וואו, הן עושות את זה מהר). אם אתם רוצים לשים כפתור של ההגרלה בבלוג או באתר שלכם, כתבו לי ואני אשלח לכם אותו.
* אם אתם תוהים איפה הדוגמנים הקבועים, ובכן ברבי ופינקי נסעו לחופשה רומנטית בפראג, והתינוק מצונן ומפחיד לי את התחש.

יום רביעי, 16 במאי 2012

שמים, רחמו עליי

אני לא צריכה את זה עכשיו, אני לא צריכה את זה עכשיו! הדבר האחרון שחסר לי זה עוד תיק של בראצ'יליני, אז למה לעזאזל להוציא עכשיו קולקציה חדשה לקיץ? ובדיוק כשהוצאתי את תיק מחזור החיים שקניתי שנה שעברה מהארון לקראת הקיץ? אישה איומה את קרלה בראצ'יליני, אין לך לב אבל יש לך חתיכת כשרון. תראו מה היא לאביב-קיץ 2012 ותבכו, כי יש משהו לכל אחד.

יש תיקים אלגנטיים




יש תיקים מדליקים




יש תיקים קטנים וארנקים




 
ויש את התיק הזה שאני חייבת חייבת חייבת


בארץ הם נמכרים בסבדיני רומא בכיכר המדינה ומנסיוני המר למדתי שהחנות בלונדון נסגרה בשנה שעברה, כך שהחושק בתיק יאלץ לחפש חניה בכיכר (מה שלוקח פי שתים זמן והרבה פחות מהנה מלנסוע ללונדון). והמחירים? שלא תדעו מצרות (בסביבות 1300-8000 ש"ח בהתאם לדגם). אז נכון, יש לי כמה מכשירי חשמל לקנות, אבל אני לא באמת צריכה מכונת כביסה בבית נכון?

יום שלישי, 8 במאי 2012

נעלים

בזמן שרב הבלוגים בארץ עוסקים בתיקי ממשלה, ובצדק, אני מבקשת את תשומת לבכם לרגע קט לנושא פעוט בהרבה, אך מלבב פי כמה, והוא נעלים (בלי תיק).

הקיץ מגיע, ועמו שלל אירועים חברתיים שדורשים מלבוש נאה. אני, בחטאיי, לא נועלת נעלי עקב ולכן מוצאת את עצמי מתקשה לצוות נעלים שטוחות לשמלות ארוכות, קצרות ומכנסים מסוגים שונים. למעשה, אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לפתרון הקל שהוא לנעול כל שמלה שבעולם (ותהיה היקרה והמושקעת ביותר) עם כפכפים שחורים פשוטים, וזה גבירותיי ורבותי, לא הולם את גילי ומעמדי.

מאחר ועברו הימים בהם חיפשתי משהו כללי ובזבזתי כסף כל מיני כמעט בלי למצוא אף פעם את הבדיוק, חשבתי לשאול אתכם, קוראיי החתיכים והמהממות, מה אתם ממליצים לי לחפש ואיפה - אילו נעלים שטוחות אתם ממליצים לי לנעול ליציאות מפונפנות?
בתודה מראש ואיחולי אחדות נעימה, אנוכי השבלוגרית.

השבלוגרית מתקשה במציאת נעלים, צילום אילוסטרציה.

יום חמישי, 3 במאי 2012

שמנה

בדרכי הביתה ממפגש נחמד עם חברות התקרבתי לצומת כשהרמזור הירוק התחיל להבהב ובעודי מאיטה התפרצו למעבר החציה שני ערסים נושאים ארגזים. החלונות שלי היו פתוחים ומרב בהלה פלטתי "שיט" בקול רם. הערסים שמעו אותי, זרקו את הארגזים על מעבר החציה והתחילו לצעוק עליי ולצלם את המכונית שלי עם הסלולרי שלהם בטענה שכמעט הרגתי אותם כי נסעתי באדום (בעוד בבירור הרמזור עוד היה ירוק כשהם ירדו לכביש ובכל מקרה הייתי במרחק בלימה ממעבר החציה). האחד צעק לשני "צלם את המספר שלה" ו"צלם שהיא בלי חגורה" כשהראיתי לו באדישות שאני עם חגורה הוא צעק "זה לא חגורה זה רצועה של כלבים" וסימן לי עם היד איזה תנועות של כלב הוא רוצה שאני אעשה למצלמה. השני המשיך לצלם אותי ואני חייכתי לו ועשיתי לו לייק עם האגודל. זה גרם לו ולשני לצחוק בקול רם ולצעוק בקולי קולות "איזה שמנה! איזה שמנה!". בשלב זה הרמזור התחלף לירוק ונסעתי משם.

אנשים שונאים להתפס עם המכנסים למטה. אנשים חכמים, כשהם נתפסים עם המכנסים למטה מרגישים אשמה או חרטה או תסכול או אומללות ומתמודדים עם זה. אנשים טפשים או תוקפניים, כשהם נתפסים עם המכנסים למטה, משתלחים במי שתפס אותם כדי להרגיש טוב יותר עם עצמם ולהפנות את האשמה אליו. אני שמנה, וקל לראות את זה, לכן זה הדבר שעליו הם הלכו, בתקווה קלאסית שהליכה על עקב האכילס (לעניות דעתם) שלי תשפיל אותי ותגרום להם להתרומם מעצם ההשפלה ותחדש את בטחונם העצמי שנפל. הם קיוו להפחיד אותי כמו שהם הפחידו את עצמם כשכמעט נפגעו בגלל שיקול דעת מוטעה.

אני שמנה, אז הם קראו לי שמנה. אם הייתי קטועת יד הם היו קוראים לי נכה. אם הייתי משותקת מוחין הם היו קוראים לי מפגרת. אם הייתי כהת עור הם היו קוראים לי ערביה. המשותף לשמנה, נכה, מפגרת וערביה הוא שהם לא קללות ולא תכונות שליליות (או חיוביות, הן פשוט מאפיינים של בני אדם). משותף נוסף להם הוא שהם מוציאים את הרע מאנשים מסוימים שלא יכולים להתמודד עם עצמם או עם אחרים, ולא ממש מענין אותי מאילו מניעים פסיכולוגיים עמוקים הם עושים את זה.

הנבלות שניסו להשפיל אותי בעקבות התפרצותם לכביש שיכלה להביא לפציעתם קיוו שאני אריב איתם, או אבכה, או אעשה כל מעשה אחר שיגרום להם להרגיש טוב יותר עם עצמותם העלובה. יצא לי בימים האחרונים להתמודד מספר פעמים עם כינוי הגנאי "שמנה" (רק הבוקר הסתכלתי עקום על שני מעשנים בחניון בעבודה ובתמורה קיבלתי הרצאה על זה ששומן מסוכן בהרבה מעישון). לפעמים אני מוצאת את עצמי עם דמעות בעינים, מתחננת שאוכל להפוך לגוש אדיש של קרח שלא שם זין על מי ומה שאומרים לו. או לכלבה תוקפנית ומרושעת שמשפריצה הררים של חרא על כל מי שרק מתקרב אליה. אבל במקום אני נשארת אני ולא משתנה, ומנסה לאחל להם אושר, למרות שבחלק מהמקרים אני מיחלת בסתר ליבי שימותו ויעזבו אותי בשקט.

הדואר בא היום

אני (יוצאת מהדואר עמוסה חבילות ומתקשרת ללובה): מה נשמע?
לובה: אני בדואר עכשיו
כאלה אנחנו, בלוגריות האופנה, מעבירות את ימינו בין ביקור אחד בסניף הדואר השכונתי למשנהו.

הדוור השכונתי שלי (עוד ארבעה חודשים למניאק) הוא אידיוט, או שיכור, או אידיוט ולכן אני מקבלת פעם בחודש את כל פתקי החבילות שלי במכה. בחודש שעבר היו חמישה, והחודש ארבעה (פלוס שלושה שהוצאתי את מספרם מהאתר של Strawberrynet ומסתבר שחיכו בסניף בלי הודעה מאמצע אפריל). לכן מצאתי את עצמי אתמול בוהה בחמדה בערימה הזאת ומרגישה יום הולדת.


מה היה בפנים אתם שואלים? יפה שאלתם. ובכן - היה ספר אחד מתוך שנים על עיצוב פנים שהזמנתי מאמזון. יפהפה שכמותו, גם מלא טיפים מעולים וגם מכיל איורים בצבעי מים במקום צילומים. מומלץ בחום!


האייפד (שיש לו יותר בגדים מלי) קיבל מעטפת 360 מעלות ומקלדת בלוטות' (תענוג לעבוד איתה) מאיביי.


מסטרוברי קיבלתי סוף סוף את הנרות של Clean בריח כביסה נקיה (שלובה המליצה לי עליהם) ואת צלליות הקרם של Makeup Forever שהזמנתי לפני חודש וחצי. הכל הגיע ארוז יפה, יומולדת כבר אמרנו?


ובפנים


האיפור של פיקסי הגיע מאסוס, יחד עם עוד כמה דברים. מדובר בעפרון בצבע גוף (להלבנת העינים במקרי עיפות קיצוניים) ו-Fairy Dust שהוא מיכל שמכיל צללית מאירה בצבע פנינה עם מקלון ספוגי קטן שמתאים למריחה בזוית הפנימית של העין, בדומה למשהו שהיה לי לפני שנים מ-Dior שעשה את אותו הדבר בדיוק במחיר גבוה פי ארבע ולא מיוצר יותר.

אסוס שלחו גם עגילים של דיסני (לא הייתי קונה אותם לולא היו בהנחה מטורפת) ואת הסנדלים של אלדו שהזמנתי בסייל.


הסנדלים החדשים הם החומים-ורודים. אני חושבת שאקח אותם לסנדלר שירחיב טיפה את הרצועות הקדמיות, זה קצת לוחץ. הסנדלים הטורקיזים-צהובים הם מתנה מ-Forever21, אי שם בחורף.


וזהו.

אתמול בלילה הייתי בהופעה של יסמין לוי. כנראה שזו החמישית או השישית שלה שראיתי מאז שמעתי אותה שרה את Me Voi בטלויזיה לפני כמה שנים והתאהבתי. אני מאמינה בכל לבי שיסמין הוא אהובתו של אלוהים, שנתן לה במתנה קול ונשמה שאין לאף זמרת אחרת שאני שמעתי. היא שרה את שירת חייה ואת שירת חיי. אם הייתי יכולה לרקוד כל חיי, הייתי עושה זאת לצלילי השיר הזה, הטירוף.