‏הצגת רשומות עם תוויות Pink Clubwear. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Pink Clubwear. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 17 ביוני 2018

ורודה אני ונאווה בנות ירושמשהו


לאחרונה, אודה ולא אבוש, אני מעמיסה וורודים. זה התחיל בזה שאני ורודה, המשיך בכך שרכשתי סוף סוף סנדלים למרות (ואולי בגלל) שהם ורודים ונגמר בתיק ורוד אחד אותו אני גורבת לאחרונה מסביב לשעון. אז אמנם לא כל התלבושות שתראו ברשומה הזו ורודות, אבל הן הולכות ומוורידות לקראת הסוף שהוא סוג של קרשנדו שלא ברא השטן. מוכנים לראות מה לבשתי בזמן האחרון? יפה וטוב, הנה אנו מתחילים.

תלבושת ליום עבודה 
סרבל של לוקיטה
מגפוני בלאנדסטון


האוברול הזה מצוין לעונה החמה כי הוא דק ודומה לשמלה אבל מגיע עם הפרדה בין הירכיים השמנות, הידד! עם זאת, הבנתי לאחרונה לזוועתי שהמגפונים האהובים עליי הם ככל הנראה הסיבה לכאבים עזים בכף הרגל מהם סבלתי בחודשים האחרונים (שהתחילו ביום שקניתי אותם ועברו לאטם במהלך שלושת השבועות האחרונים, בהם לא נעלתי אותם - ואם זה לא רמז..). אני לא יודעת למה קוללתי בחוסר התאמה לנעלים שאמורות להיות מהנוחות ביקום ותוהה אם יש סיכוי להצלה או שהגיע הזמן להמיר אותם לאגרטלים. אני צריכה לחשוב על זה.

תלבושת ליציאה
שמלה מאסוס
גופיה של אתא
שרשרת מה. שטרן
סניקרז של נייקי


זוכרים שאמרתי שאלבש את השמלה שקניתי לפורים עם גופיית סבא וסניקרז? אז הנה, עשיתי זאת ונהיתי מכל רגע. אין בעולם כולו דבר מלבב יותר מטול טול וטול ואתם יודעים את זה.

תלבושת לאירוע חגיגי
שמלה של דנה סידי
גרבונים
מגפיים איטלקיים כלשהם (משנת טיכו)
עגילים מאסוס


זה הזמן להודות לאל, קוראים יקרים, שהתמונה לא באמת משקפת כמה שהשמלה הזו מנצנצת. למעשה, המשכתי לנקות את השובל שהשאירה אחריה שבוע אחרי שלבשתי אותה. אבל מה זה לעומת ניץ נוץ וכיסים נוחים לשים טישו (אני אוהבת טישו).

תלבושת ליומולדת של ליפז
חולצה של Pink Clubwear (ישנה)
מכנסונים מגאפ
עגילים מזארה
תיק של COS
סניקרז של נייקי


חגיגת יום ההולדת של ליפז נערכה בסיום שבוע מתיש במיוחד עבורי ונזקקתי לשיפור מיידי של מצב הרוח לרגל המסיבה. לאחר חצי שעה של חיטוטים מתישים ומדידות אינסופיות לכאורה של בגדים שלא התאימו או ביאסו אותי או גם לא התאימו וגם ביאסו אותי, שלפתי את חולצת הפלא הזו והופ חזר האור לעיניי. אין בקרב הרואים (ואני חושדת שגם בקרב לקויי הראיה) אדם שנותר אדיש לנוכח החולצה הזו וזה נחמד. היא אמנם מבליטה את הבטן אבל למי אכפת, כשהיא כה ורודה ומרופרפת ואסימטרית. ממש תענוג ללבוש אותה והייתי עושה זאת לעתים קרובות בהרבה לולא היתה מסוג הבגדים ש-once ראית לא שכחת וככזו מחייבת לבישה באינטרוולים ארוכים.

תלבושת ליום פגישות
חולצה של טולה
מכנסים מאסוס
אותן הסניקרז מאותו הנייקי


אני מודה שהתלבטתי אם הגיוני ללבוש שילוב צבעים כזה ליום ליום שעיקרו פגישות בנושאי עבודה, אבל לבסוף החלטתי שכן כי חם מדי ללבוש בגדים כהים, כהרגלי בנוהל. החולצה אמורה היתה להיות טישרט בגזרה צרה ופשוטה יותר מפוספס באדום ולבן, אבל כשהוצאתי אותו מהארון גיליתי שהפתעה! זו לא החולצה שחשבתי, ובשלב הזה כבר היה מאוחר מדי להחליף למרות שהחולצה עליה תכננתי מתאימה יותר לחום התל אביבי. נו, שאלה יהיו הצרות שלי.

תלבושת לחתולדת
טוניקה של Magpie Goose
מכנסונים מאסוס
עגילים שליפז הביאה לי ממתנה מברלין
נעלים מסטורי


לחתולדת הגעתי אחרי ארבעה ימי מחלה מתישים, כשאני נטולת מיץ במפרשים וצמאה לחברת בני אדם. מאחר וכך, ויתרתי על השמלה הארוכה שתכננתי ללבוש במקור והלכתי על שילוב פשוט אך מזניב של הטוניקה המנצחת הזו, שקניתי שנה שעברה, עם מכנסונים שחורים חצי שקופים וכפכפים שוורודים במציאות הרבה יותר מבצילום הזה. מה רבה היתה השמחה כשהתברר שליפז, שבדיוק חזרה מנסיעה לברלין, קנתה לי במתנה עגילי ענק סגלגלים ורודים צהובים בצורת פרחים ועניינים שהתאימו בול לתלבושת. החתולדת היתה כיפית, נעימה ומפייסת (ביני לבין העולם, איתו הייתי ברוגז בשל מחלתי שעלתה לי בדדליין אחד לפחות) וחזרתי הביתה עייפה אך מרוצה.

למקרה שתהיתם, אגב, זו העוגה שליפז הכינה לכבוד החתולדת. אין מילים לתאר עד כמה חתולת השמחה ובאי הערב ציווחו למראה ומטעם עוגת הטריקסי מטאל הזו!


לפני סיום, אציין שהתחלתי לעבוד על סדרת רשומות שתהווה מעין מורה נבוכים לתפקידים בעולם ההייטק, מסוג הדברים שרבים מחבריי הצעירים מחפשים ומתקשים למצוא. הרשומה הראשונה תתפרסם פה בקרוב. ועכשיו, ברשותכם, מחכה לי במיטה מגזין היסטוריה חדש ובו מאמר על המוות השחור, אותו אני מתה לקרוא כבר מאתמול ווהוהו!!!

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

מי אוהב את השבת? אני, אתא ואת


היוש שמנמנות ושמנמנים ושמנמנות ושמנמנים של כבוד, מה שלומכם? חם לכם עדין? כי יש לי לוח שנה, כרכום פורח, גוייבות של השכנים וחיסון טרי נגד שפעת וכל אחד מהם טוען שסתיו הגיע. 

כשלעצמי, הגעתי לשלב שבו עם מזגן קר לי ובלי מזגן חם לי ואף חלון פתוח לא מנחמני. החיים, כמו שאמרו כבר לפני, קשים. אחרי הכל, אוטוטו אוקטובר וראש השנה מתקרב וכולי ציפייה כבר ליורה שמענה (כמו שאבא נהג לקרוא לו) שיפריח את השממה בחצר הבנין. ועד שאלוהים יחליט אם לכתוב אותנו בספר החיים השנה, הנה כמה תלבושות נינוחות שלבשתי בערבים ובסופי השבוע האחרונים. כולי תקווה שאוסף התלבושות הקיצי הזה יהיה האחרון מסוגו בזמן הקרוב ושבפעם הבאה שתראו אותי פה אעטה איזה שרוול או בדל גרב.

אני לובשת
שמלה מאסוס
עגילים של N2 
נייקי אייר מקס 90 מסטורי (ישנות)
ילקוט של דניאלה להבי (ישן)


יש לי הרגשה שהשורש י.ש.נ יחזור על עצמו הרבה ברשומה הזו. יש משהו נורא נחמד, מנחם ובוגר בליהנות בפריטים ששוכנים במלתחה כבר תקופה ארוכה. אם הם שרדו את המכירות הביתיות שאני עושה אחת לעונה בשנים האחרונות, כנראה שיש בינינו מערכת יחסים מחויבת.

אני לובשת
חולצה מ-Pink Clubwear (ישנה)
מכנסיים מגאפ (ישנים)
שרשרת של לאנווין ל-H&M (ישנה)
תיק מחבילת הפתעה אמריקאית כלשהי (ישן)
חברותינו הנייקי מהתלביש הקודם


את התלבושת הקטנה הזו ארגנתי למסיבת יום ההולדת הראשון למגזין המידות הגדולות של גאלה רחמילביץ'. לרוע המזל הגעתי למסיבה עם מיגרנה עצבנית מהאגדות כפלוס אחד שלי וברחתי חזרה לכּוּכִי כל עוד נפשי בי, מותירה אחריי עננת אבק שמנה, חור בצורת שרונה בקיר (גבס) וכמה נשים שצעקו אחרי "יפה החולצה שלללךךך". לפעמים אפילו החולצה החמודה בעולם לא תעזור לבת אדם להרגיש כמו בת אדם ועדיף לא להוציא את האף מהבית וזהו. נקסט!

אני לובשת
חולצה של מוטיף (שנה שעברה)
אותם מכנסונים מגאפ
שרשרת של דריוס מרזילי (ישנה)
נעלים משופרא (ישנות)


אני לא זוכרת לאן הלכתי ככה, אבל אני כן זוכרת שהרגשתי נחמד ושטפטפה לי גלידה על החולצה (ותודה למכונת הכביסה שלי, שהסירה את הכתם).

אני לובשת
סרבל מאסוס (שנה שעברה)
תיק מרזילי (ישן)
כפכפים משופרא


הכפכפים האלה מכוערים רצח לטעמי (ומגניבים מאד לדעת רב חברותיי) אבל אלה הנעלים היחידות שאני יכולה לנעול בימינו שאינן נעלי התעמלות ולכן השרונה חפצה בייקרן. הסוליה שלהן נוחה מאד עם גבשושיות מפניקות והגפה שלהן רכה ולא מעיקה לי על כף הרגל, וזה נעים וטוב.

אני לובשת
גופיה וחצאית מאתא
שרשרת מחנות כלשהי בהרצליה (ישנה)
תיק מרזילי (ישן)
פגסוס 83 של נייקי
משקפמש של המשקיפה (ישנים)


לחצאית הזו יש שני כיסים בצדדים ואחד מאחור, שזה אחלה, ומידתה יחידה, כך שהיא מתאימה לשמנות וגם לרזות וגם לשמנמנות וגם לממוצעות ואפילו לי יש, לפעמים, חשק ללבוש כחול מלמעלה עד כמעט למטה. קורה.

אגב אתא, החברה נקראת על שם הכפר הערבי עטה, ששכן במקור במקום בו נבנה המפעל בראשית שנות השלושים, אבל כשש"י עגנון הגיעה לבקר את בעל החברה, שהיה חברו ושמע ממנו את ההסבר הנ"ל הוא החליט שזה לא מספיק טוב ואמר לו "אני כבר יודע, 'אתא' אלו הן ראשי התיבות של 'אריגים תוצרת ארצנו'" וכשעגנון אומר, עגנון אומר. 

מה עגנון היה אומר על העגילים האלה של N2 איני יודעת ואיני רוצה לדעת
ואני, אמנם איני עגנון ואף לא חצי עגנון אבל אני אומרת שהגיע הזמן לאכול משהו קטן וכשאני אומרת, אני אומרת. בתאבון ושבוע טוב לכולם!

יום שלישי, 21 ביולי 2015

אוסקר דה לה שמאטע


כל דיכפין שרואה אותי מזהה מיד שמדובר בחננה מהסוג המצפונבן ביותר. אני עטויה פריבילגיות מלמעלה עד למטה וגם כשאני מתרחצת הן נשארות דבוקות אליי כמו הייתי ברווז העוטה שומניו באגם פן תדבק בו טיפה קטנה של מים. ככה זה, אפשר להוציא את הייקית מהרצליה אבל אי אפשר להוציא את ההרצליה מהייקית.

אך אל תראוני שאני שמנמונת! גם אני חשה פעם ב את הצורך לפרוש כנפיים ולצעוק אני פריחה! ולשם כך בדיוק קניתי את חולצת האימה הזו בחנות מקוונת שעיניי כמעט קפצו מחוריהן עת בהיתי בה לראשונה. כלומר, מדובר פה בשיקוצים שגורמים לטוריד להראות כמו אוסקר דה לה רנטה. אממה, כבר תנו אבותינו שכשאת שמנה (וגם כשאת רזה, בעצם) כדאי לחטט בין האתונות שמא מסתתרת שם מלוכה כלשהי. וכך בדיוק הרגשתי כשמצאתי את חולצת הדאבל זוועות הזאת.


לא תגידו שמדובר בבגד מעודן עם דקויות. זו חולצה בוטה עם עבויות וכשאת לובשת אותה, רואים אותך למרחקים (אגדה אורבנית מספרת שאפשר לראות את החולצה מהירח אבל זה לא נכון, היא צרה מדי). באמא שלי, לא קלטתי כשקניתי אותה שהיא זרחנית. בצילום באתר היא פשוט נראתה וורודה. אני מניחה שהאהבה באמת עיוורת (או במקרה הזה, מעוורת). בכל מקרה, שמחתי לבואה וידעתי שאצליח לשרנן או לראבן אותה או מה שלא יהיה הפועל באמצעותו אני הופכת בגד לשלי.

אני לובשת
חולצה מ-Pink Clubwear
ג'ינס מנקסט
ענק של Lanvin ל-H&M
כפכפים מגאפ


צרפתי לה את התכשיט הכבד ביותר שיש לי וכפכפים פשוטים. זה לא שכל כך רציתי לנעול כפכפים כמו שכל הנעלים האחרות שלי עשו אחורה פנה ונעלמו מהדירה בזמן שהתלבשתי. פחדניות.


וורוד הוא צבע שכיף לצוות לו צבעים אחרים. כשהוא בהיר ועדין נחמד לשלב אותו עם פריטים ירקרקים. כשהוא בוהק אני אוהבת לשלב אותו עם אדומים וצהובים בוהקים גם כן. ואם הוא זרחני.. כדאי להתקדם בזהירות. אבל הענק האדום הזה בעל נוכחות חזקה מספיק בשביל להתמודד עם הזה ציפור? זה מטוס? זה חולצה הזו.

אני ללא ספק הולכת ליהנות ממנה. היא מתאימה לגי'נס קצר או סקיני, למכנסים לבנים, לחצאיות קצרות וצרות ולריצה במדבר חשוך בלילה כלי כוכב מבלי להידרס. אני מתה על הזנב הארוך שלה ועל זה שהיא אסימטרית וממש מצפה ללבוש אותה שוב. בקיצור, אני מאוהבת. מתי בפעם האחרונה התאהבתם בחולצה?