לפני כחודש, הלכנו אני וחברתי הדר לאירוע השקת הספר החדש של המנטורית העסקית האהובה, מיה לנדאו. בסוף האירוע עת פסענו למכוניותינו, נתקלנו בערימת זבל ענקית ובראשה שני עציצים סחלבים נבולים. הסתכלתי על הדר, הדבר הסתכלה עליי, שתינו הסתכלנו על הסחלבים והחלטנו שסחלבים זה לא משהו שזורקים עם הזבל ולקחנו כל אחת סחלב.
זה היה האות להפיכתנו למכורות סחלבים מהסוג הפתטי ביותר. ימים שלמים העברנו בהשוואת אורכי עלים, שיחות על השנצה, ויכוחים בנושא טיפול בשקית ניילון בעד ונגד וצפייה אובססיבית בסרטוני גידול סחלבים ביוטיוב. לאחר חודש, סחי (הסחלב של הדר) שגדל במרפסת, התאושש והוציא ניצנים חדשים ואילו הסחלב שלי, שגדל בתוך הבית, סבל מפיצול עלים וריקבון שורשים. מאחר וכלו כל הקיצים החלטתי לקחת אותו ואת שני הסחלבים האחרים שלי (שיכונו לצורך הענין ריקבון כתר וריקבון מצע) לרופא סחלבים.
נסעתי לסחלבים בשרון שברשפון עם שלושה סחלבים אומללים בארגז. נשאתי אותם בשביל בין החצרות הצפופות ומצאתי עצמי בפתח חממת סחלבים קטנה וצפופה, בפינת חמד קטנה ובה דלפק עבודה ועליו שלל מכשירי עינויים לסחלב, רופאת סחלבים ידידותית ששמחה לקראתנו ושני כלבים, כל אחד יותר חברמן מהשני.
הדוקטור בפעולה
הרופאה העיפה מבט בחבורה, הרגיעה אותי שהמצב לא כזה גרוע והסבירה לי שרצחתי אותם בהשקיית יתר. אמרתי לה שסרטוני יוטיוב שראיתי טענו שאי אפשר להשקות סחלב יותר מדי אם המצע שלו מאוורר מספיק והיא הגיבה באת יודעת איזה שטויות הבן שלי רואה ביוטיוב? נאלצתי להנהן בשתיקה. היא קצצה להם את השורשים הרקובים, שטפה אותם, החליפה את המצע הרקוב איתם הגיעו מהחנות (ומהרחוב) במצע חדש על בסיס קליפות קוקוס והשקתה אותם כאילו אין מחר.
החלפת מצע
היא הסבירה לי שהרבה יותר קל להשקות סחלב יותר מדי מאשר לייבש אותו. רב
סימני האומללות שסחלב יראה, כולל נשירה אחד אחרי השני של הפרחים בפרק זמן
קצר מדי (הם אמורים להחזיק חודשים) נובעים מרטיבות יתר ולא מיובש, אפילו אם
העלים נראים יבשים (הם יראו יבשים כי השורשים רקובים ולא מובילים אליהם
מים כמו שצריך).
עכשיו הוזמנתי לתוך החממה, לשיעור קטן על סחלבים. סחלבים ממין פלינופסיס, כמו השלישייה שלי וסחי, גדלים בטבע על גזעי עצים (לא כטפיל, אלא בסימביוזה עם העץ) וסופחים לחות מהאוויר, כי שורשיהם לא נעוצים כלל בקרקע. הם אוהבים תנועת אויר סביבם והרבה אור (יש מינים שמתאימים אפילו לגידול על אדן חלון מערבי).
סחלבים גדלים על קליפות עצים בחממה
החממה מקבלת סחלבים לטיפול, כמו הסחלבים המסכנים שלי, וגם מוכרת סחלבים מסוגים רבים ושונים במחירים הנמוכים ביותר שיצא לי לראות בארץ, מ-30₪ ומעלה (סחלבים שיעלו לכם 260₪ בחנות הפרחים ברשפון יעלו פה מאה או פחות). אני שילמתי 20₪ עבור הטיפול והשתילה מחדש בכל אחד מהעציצים שהבאתי איתי. בנוסף קניתי עציץ קרמיקה ומצע חדש לסחלבון הגמדי שהשארתי בבית (בחמישה שקלים בלבד) ועוד כמה כלים לטיפול בחבורה.
לפני לכתי, הכתיבה לי הדוקטור לחוקי סחלב את הכללים הבאים לטיפול בחבר'ה מכאן והלאה.
- עדיף לייבש את הסחלב מאשר להשקות אותו יותר מדי. אם השקית יותר מדי, ייבוש יהרוג את הבקטריה שהתפתה במצע ויחסל את הריקבון. איך יודעים מתי להשקות את הסחלב? תוקעים מקל במצע עד תחתית העציץ וכמו בבדיקת שמן או תקיעת קיסם בעוגה, משקים רק אם הוא יוצא יבש לחלוטין.
- מערבבים רבע כפית דשן סחלבים בשנים או שלושה ליטרים של מים ומשקים אותו בנדיבות. מותר להרטיב את העלים ואת שורשי האוויר, הסחלב אוהב לחות. נותנים למים להתנקז לחלוטין לפני שמחזירים את הסחלב לכלי הקבוע שלו (אסור לו לשבת בתוך מים). את שארית המים המדושנים שומרים בשפריצר איתו אפשר לרסס את העלים ושורשי האוויר בין השקייה להשקייה.
- אם הסחלב נמצא בתוך הבית, חייבים לאוורר באופן קבוע את החדר בו הוא נמצא כדי שישגשג.
- בין דצמבר למרץ נותנים לסחלב לנוח ומשקים אותו במים ללא דשן.
- יש להחליף את המצע אחת לשנתיים לכל היותר.
- הסחלב חייב להיות בעציץ שיש לו ניקוז.
- אם גוזמים אותו, יש לעשות זאת רק עם מספרים או מגזמה מעוקרים.
נדמה לי שזהו. לקחתי את סחלביי המחודשים הביתה ואני מקווה לטוב. אסור לי להשקות אותם עכשיו עד שיתייבשו לגמרי. אני מקווה שיצמחו שורשים חדשים וישובו לפרוח בשנה הבאה (השנה הזו אבודה ככל הנראה, הדוקטור הורידה להם את ענפי הפריחה בטענה שסיבוב שני ייקח מהם יותר מדי אנרגיה בכל מקרה ויניב פרחים קטנים ומסכנים). אחד מהם עדין נראה לי מסכן, ואני מקווה שהוא יתאושש. אני מתפתה להשקות אותו, כי העלים כל כך רכים ומסכנים למראה, אבל מחזיקה את עצמי בכח שלא לעשות זאת.
אם אתם בעלי סחלבים חולניים, חובבי סחלבים, חולמים על סחלב או סתם אוהבים מקומות קטנים ויפים, אני ממליצה בחום על ביקור בסחלבייה. מקום כל כך נחמד עם אנשים כה נחמדים וכלבים דלוקס כמו אלה לא ראיתי הרבה זמן. רק מרחו על עצמכם דוחה יתושים לפני הביקור במקום הלח הזה, כי אני חזרתי הביתה עקוצה מלמעלה עד למטה. אני ללא ספק אחזור לשם לביקורים נוספים.
