הלכה החולצה, נשאר הפלץ

חברים וחברות, חזרתי לשגרה וחלק משגרתי היא לנעול בגדים. אז קבלו מה לבשתי השבוע חגיגי עם בגד.

תלבושת ליום שישי

חולצה מזארה

ג'ינס מאסוס (ישן)

סנדלים של דורית בר אור לגולף (ישנים)

אני אוהבת לחטט בזארה ולמצוא בגדים שמתאימים לי. נכון, החוויה עלולה להיות מבאסת, אך לרב יימצאו כמה פריטי אוברסייז שמתאימים גם לשמנה ענקית שכמוני, כמו החולצה הזו שכולה רחב וצר וקישורים ופרג או כלנית. אני חיבת לציין עם זאת, שאני כל כך כועסת על כך שלא מביאים לארץ את מידת ה-XXL של המותג שבפעם הבאה שיגידו לי בסניף זה או אחר ש"אין במחסן" אני עלולה להיעלם בענן עשן ולהשאיר שלולית שחורה גדולה באמצע החנות. עד שהם מייצרים סוף סוף מידות גדולות (עלאק, אלה מידות בינונית, 48 בערך) אתם לא טורחים להביא אותן או מביאים אחת מכל דגם?? בעיני, זה שיא העולב.

תלבושת לעבודה

חולצה מנקסט

מכנסים של Simply Be

נעלים משופרא

עגילים מ-COS

אוי החולצה הלבנה שהכי אהבתי, מותה היה צפוי והתרחש כחצי שעה לאחר שצילמתי את התמונה הזו. וזה לא שלא ראיתי את זה מתקרב ממרחק של קילומטרים. שתיתי כוס יין אדום ושניה לפני שהגשתי אותה אל פי חשבתי "אולי כדאי להחליף חולצה קודם?" ועד שעניתי לעצמי "ואללה" נשפך היין והלכה החולצה. אפשר לצאת מהדעת, בחיי.

תלבושת לחתולדת

שמלה של Onchiq

ג'ינס מנקסט (ישנים)

שובם של סנדלי דבאל"ג

חתולדת היא אירוע משמח שיש לחגוג בשירה וריקודים. לפיכך, לבשתי את שמלתה הנאה של לירון עם השרוולונים שאפשר לקפל או לא (בצילום הזה, לא) מעל ג'ינס קרועים (שהולכים ונקרעים יותר עם כל לבישה, לאחרונה) ועגילים שחורים בעלי נוכחות מ-COS. כשהגעתי לחתולדת ננזפתי קשות על מלבושי הסולידי והנאה ועל כך שהגעתי עם תיק שחור נטול אישיות. אני לא יכולה להוסיף פרטים שכן עורך דיני מכין כעת תביעת דיבה בשם התיק, שמסתבר שיש לו ועוד איזה אישיות והיא ממש אבל ממש עצבנית.

תלבושת ליריד של גאלה

שמלה של מאיה בש

צמודונים מנקסט

הנעלים הקדושות משופרא

טלי ואני מרביצות פוזה למצלמה

כשהולכים ליריד המידות ההוגנות של גאלה צריך, כידוע, ללבוש בגדים שקל להסיר ומאפשרים למדוד בגדים אחרים במהירות גם ללא תא מדידה פנוי. לפיכך לבשתי צמודונים ושמלונת קלילה של מאיה בש שיכולתי להסיר וללבוש במהירות. מן הסתם, כל מי שראה אותה שאל מאיפה היא כדי לרוץ ולקנות גם והאכזבה היתה גדולה כשאמרתי שהיא לא מהיריד. אני חושבת שזה הבגד החמישי שאני קונה פרי שיתוף הפעולה של מאיה והציירת זויה צ'רקסקי ובקצב הזה, אמשיך להוסיף פריטים חדשים לאוסף הזה גם כשהיה בת שבעים.

לסיום רשומה זו, חם מאד בחוץ ואני מפצירה בפניכם לרוקן את השמנים שלכם לעתים קרובות. תודה ושבוע טוב.

מראה מראה שעל הקיר, מהו פילטר האינסטוש השחוק בעיר?

היושוב נעלמתי, אני יודעת. עמכם הסליחה, יש תקופות כאלה. עם זאת, אתמול חטפתי צעקות על זה שלא העליתי רשומה כל אוגוסט והחלטתי לעשות מעשה לפני שהחודש נגמר. והמעשה אותו החלטתי לעשות הוא לשתף עמכם כמה צילומים מהאינסטושבלוג שמראים כמה דברים שלבשתי, אכלתי ועשיתי לאחרונה. 

בראשית החודש הלכתי לסדנת דיבור מהבטן לבובנאים שם פגשתי את הבחור הזה ומיד התחברנו.

בנוסף ביקרנו בפופ-אפ הקרמבואים של מה שמו מהתכנית ההיא שהתארח בפיקניק בשרונה מרקט. היה ככה ככה מבחינת טעם אממה, ממש פוטוגני.

בנוסף, אכלתי החודש את הקפקייק הזה.

וקיבלתי חבילת פינוקים מעלית עם הקפה הברזילאי החדש שלהם (טעים למדי, כשלא בא קפה חזק). ספלון אחד כבר ריסקתי והשני ככל הנראה בדרך. הקצב בו אני מרסקת ספלים בזמן האחרון מרשים ממש, חבל שזה לא ענף אולימפי.

החדשות הפחות טובות של אוגוסט הן שגיליתי את אפקט המראה באינסטוש ואני משתמשת בו יותר מדי. הנה אני משתמשת בו בזמן שאני לבושה במכנסים הקדושים הקיציים שלי (אותם אני לובשת כמעט בכל יציאה שלי מהבית, כשאיני עובדת). אני חושבת שהצילום הזה הוא בעל הלייקים הרבים ביותר באינסטושבלוג ואין לי מושג למה. המסקנה ההגיונית היחידה היא שאני חיבת להמשיך להשתמש באפקט המראה.

אני לובשת

מכנסים מאסוס

גופיה מנקסט

שרשרת מזארה

תיק עצלנים מקוסטה ריקה

סנדלים של דורית בר אור לגולף

פעם אחרת מצאתי עליונית ששכחתי שיש לי. למרבה הצער השמנתי מאז קניתי אותה מה שהפך אותה בשלב כלשהו של היום למכשיר עינויים של ממש שכמעט והוביל לכריתת בתי השחי שלי בשל נמק.

אני לובשת

עליונית של כתומנטה זצ"ל

גופיה כלשהי

מכנסים קצרים מאסוס

אותם הסנדלים של דב"א לגולף

שרשרת מחנות בהרצליה

לעבודה אני לובשת לאחרונה כמעט אותו הדבר - אפור כהה מאד עם שחור או אפור וסניקרז. העיקר שזה מצולם באפקט המראה החדשני.

אני לובשת

חולצת סאטן של נעמי פלוס

מכנסים מחנות בלונדון

סניקרז של Replay

תראו, הנה שוב המכנסיים הקדושים. הפעם עם גרבי פונפון אלגנטיים והסניקרז הנוחים ביותר שיש לי בימים אלה, הם פגסוס 83 בצבע Plum Fog (ערפל שזיפים, לא פחות ולא יותר) של נייקי. 

וזה מה שלבשתי להופעה של מוריסי לה חיכיתי 27 שנים וחבל שכך, שכן היא היתה מאכזבת מאד בעייני (אני יודעת שהדיעות חלוקות לכאן ולכאן, אבל אני ממש סבלתי רב ההופעה). יכול להיות שהייתי סובלת פחות לולא השתמשתי באפקט המראה האלגנטי בפעם המי יודע כמה, אבל לאאאא.

אני לובשת

שמלה של אונצ'יק

תיק של Lazy Oaf מסטורי

נעלים משופרא

ואגב צפיה בכוכבים, לפני שבועיים נסענו למקום החשוך ביותר בארץ לחזות במטר הפרסאידים, שם צילם ראלף חסון את התמונה הבאה שלי, אותה אני מאד אוהבת.

וברכת תחילת שנת לימודים חדשה טובה להורים ולילדים וספטמבר נעים לכולם אסיים. אני לא יודעת מה המצב אצלכם, אבל בדרך הביתה הרמתי שתי גוייבות קטנות מהעץ של השכנים וזה אומר שמתישהו, אם רק נצליח לשרוד עוד קצת, יגיע סתיו.

לכל פסח יש מוצאי פסח ואוזניים משולשות של חתול

מה נסגר איתך שרונה מה נסגר, ממתי מעלים רשומה מלפני ערב פסח כמה ימים אחרי שנגמר פסח? ובכן, זה השבלוג שלי ואני אאחר איף איי וונט טו אנד במקרה הזה, איי דו. לא יקרה לכם כלום אם תשבו שתי דקות מול המחשב ותקראו חדשות ישנות, זה לא שיש לכם משהו חשוב יותר לעשות עכשיו נכון? כלומר, עוד מוקדם לארוחת ערב והילדים עוד לא גמרו שיעורים ולמי יש כח להתפשט כדי להכנס עכשיו למקלחת. שבו חמש דקות, אתם יודעים שתהנו מזה. יש פה תמונות צבעוניות, גג שבע דקות וקמתם לנשנש איזה משהו.

ואחרי ההקדמה הפסיבית אגרסיבית הזו (אני רעבה), אספר לכם שלפני פסח הייתי במכירה נחמדה בסטודיו קטן בדרום תל אביב בה התארחו מעצבת האופנה החדשה החביבה עליי ואחת ממעצבות התכשיטים הוותיקות החביבה עליי יחד עם עוד כמה חברות וחברים וחשבתי שמן הראוי לבקר ולצלמן.

המכירה נערכה בסטודיו של מעצבת הטקסטיל דיקלה לבסקי, וכל המקום עוטר ביצירות הצבעוניות שלה. 

את התכשיטים הביאה מורן פורת, שאת יצירותיה אני מכירה כבר כמה שנים. למעשה, יש לי עגילים מדהימים מלאכת ידה שקניתי לפני מאה שנים בערך ברזילי ואז איבדתי ואז מצאתי ממש לפני כמה שבועות. אז שמחתי מאד לראות מה חדש אצלה. מורן עובדת בטכניקה ייחודית של הטבעת אבני חן בבד, כך שרק תבניתן נותרת בו, נוצצת כמעט כמו האבן עצמה. הטכניקה הופכת את התכשיטים האלה ל-Conversation Piece, יענו משהו לדבר עליו, וזו תוספת מצוינת לערך האסתטי של התכשיט, לדעתי.

אני מודדת שרשרת צבעונית של מורן

וגם עגילים גדולים

באופן כללי היה נעים ביותר. הסטודיו שנראה נטוש לחלוטין מבחוץ מלבב מבפנים, כדרכם של מבנים תל אביביים רבים, והאווירה היתה צחקקנית ועליזה עד מאד. הלקוחות של המעצבת לירון הורביץ (עליה כתבתי פה לא מזמן) מדדו את הבגדים המגניבים שלה והיו מרוצות גם כן.

נעמה מודדת טוניקה של לירון ולירון מרוצה מהחיים

מבקרת יפה מודדת שמלה אחרת של לירון

אני עצמי הייתי מדושנת עונג באופן כללי

בעלה של לירון, גיא הורביץ, הרביץ במתוקים והכין אוסף עוגות ובונבונים מהטעימים שיצא לי לבלוע לאחרונה. כל זה יפה במיוחד לנוכח העובדה שהוא בכלל מהנדס תוכנה, כמו רבים מאתנו, וחוטא במתוקים בזמנו הפנוי בלבד. השילובים שלו, למשל בונבון שוקולד לבן במילוי עגבניות שרי ווניל, טעימים שאין דברים כאלה. אין מה לומר, לירון שיחקה אותה בלוטו הבעלים.

המגדנייה הניידת של גיא הורביץ 

במכירה התוודעתי לראשונה לעבודות של המאיירת אפרת חסון דה בוטון, שעשתה במקום ציורים בהזמנה על מגוון כלים לחג. האיורים נעשים בטושים מיוחדים ואחרי שלושה ימים אפשר להדיח את הכלים בכל אמצעי שיש לכם, והאיור ישרוד (כך מספרים).

מאחר והוזמנתי לליל הסדר בבית הקטן בהרחבה, הבנתי מיד שאפרת הונחה כאן בידי שמיים כדי להכין עבורי צלחת לילרסדר חגיגית, שי לבעלי הבית. לכן קפצתי עליה עם צילום של חתול הלילר וערימת שטרות והודעתי לה שהגיע הזמן לצייר חתול אשכנזי נימוח המאופיין באוזנים משולשות מהרגיל אחרת מה יהיה. מאחר והיא נבהלה ממש, היא לא העזה לסרב וכך באה לעולם יצירת המופת הבאה.

בקיצור, היה נחמד וגם נעים וגם טעים והצער היחיד שנגרם לי היה על כך שמשם המשכנו להסתובב ולא יכולתי לרכוש פאי חמאת בוטנים ושוקולד של גיא לנשנש בערב. גזרה כמו שלי צריך לתחזק אתם יודעים. אחרי הכל, בלוג שמנופמיניסטי לא הולך ברגל (אלא נוסע ממקום למקום תוך כדי אכילת עוגות). ועכשיו - בתאבון לכולנו והמשך שבוע נעים לכם, קוראות וקוראים יקרים.

טאבו לה ראסה

אני מאמינה באהבה ממבט ראשון. בחבר הראשון שלי התאהבתי בפעם הראשונה שראיתי אותו. היינו בני שבע ואני ביליתי שיעורים שלמים בוהה בשערו השובב ועיניו הנוצצות. אוח, כמה שאהבתי אותו. אני כל הזמן מתאהבת. מתאהבת בגברים ובמאפים, בבובות ובכלבים עם מבט מטופש וסוודר קטן, בסרטים או ספרים, בשחקני תאטרון בריטיים, ברחובות, בבני אדם. בבגדים, לעומת זאת, לא יוצא לי להתאהב הרבה יען כי אני שמנה ולא מגיע לי. זו לפחות התחושה שאני מקבלת ברב המקרים. אבל לפני כחודש התאהבתי בשמלה אחת שפגשתי באינסטוש.

והשמלה הזו, מה אני אגיד לכם. היא היתה ארוכה וקצרה, הדוקה ומתרחבת. סטימפאנקית ורומנטית. היא היתה מפוספסת עם ריפרופים וליפלופים וכפתורים וחגורה רחבה דמויית מחוך והיה כתוב שהיא מגיעה גם במידה שלי.

אצה רצה גברת ראובני ליצור קשר עם המעצבת, לירון הורביץ, ואמרה לה היי אני מאוהבת בשמלה שלך מתי אני באה אליך לסטודיו לראות איזה בגדים יש לך ולקחת את כולם ולשחק איתם בחתן וכלה שווה לך יש לי בלוג. מיד אחרי שנרגעה, הזמינה אותי לירון לביקור אצלה בביתה שם פטפטנו וראיתי את כל הבגדים שלה ויצא לי לעשות איתם בדיוק מה שעשיתי עם אהובי מכיתה ב' במסיבת כיתה אחת (יענו להכנס איתם לארון לשחק שבע דקות בגן עדן). 

לירון היא בוגרת עיצוב אופנה בבצלאל, שנהגה לעצב בגדים רכים וזורמים במשך שנים אחדות עד ילדה לפתע בנים לתפארת. לפני כשנה עברה קורס תדמיתנות בשנקר והתאהבה (אתם רואים? זה קורה לטובות והטובים ביותר) בחייטות ופיסול בבד והחליטה שהגיע הזמן להמציא את עצמה מחדש. היא יצרה קולקצייה מצומצמת של מספר קטן של דגמים, שכל אחד מהם מיוצר בשחור ובמפוספס, הנמכרת תחת השם Onchiq. טווח המידות החביב מגיע מ-42 עד 48 עם נטיה ל-50 (תלוי בגזרה של הלובשת, כפי שתבינו מיד). הבגדים תפורים היטב, גזורים מצוין ובכל אחד מהם יש פרטים קטנים שמשביחים אותם אף יותר (דוגמת כפתורים יפים, שרוולים מפוסלים, צווארונים מפולפלים, כיסים נוחים ועוד). נהניתי מאד למדוד ולצלם אותם ונהניתי אף יותר מחברתה של לירון, שהיא אישה אינטילגנטית ומצחיקה עם טעם מצוין במוזיקה. 

אבל שרונה יא שרונה, אני שומעת אתכם אומרים, איפה אנחנו נכנסים לתמונה? ובכן יפה שאלתם. ביקשתי וקיבלתי הטבה עבורכם. בדף ההטבות לקוראי השבלוג תמצאו קוד קופון שיעניק לכם הנחה של 5% אחוזים בנוסף על הנחת ההשקה (שנעה בין 15-20 אחוזים לפריט) עד סוף חודש אפריל. הקופון ישמש אתכם גם בחנות המקוונת וגם באירוע המכירה שיערך בתל אביב ביום שישי הקרוב (בו מתארחת גם מעצבת התכשיטים המעולה, מורן פורת). האין זה מדהים? ברור שכן! 

צילום אילוסטרציה של אנשים נכנסים לתמונה - לירון מצלמת אותי מצלמת את עצמי בראי

מה אתם ממלמלים שם, חלאס עם הדיבורים ויאללה צילומים? סבבה נזרום. לתשומת לבכם, כל מה שאני לובשת הוא במידה 3 מתוך 3.

שמלת Wind שחורה תעלה במסגרת ההטבה 640₪ (מחיר מלא 812₪, מחיר השקה 680₪)

אותה השמלה בפסים שחורים לבנים תעלה 590₪ במסגרת ההטבה

טוניקה שחורה (קיימת גם בפסים) תעלה במסגרת ההטבה 465₪ (מחיר מלא 585₪, מחיר השקה 495₪)

שמלת שרה שחורה (קיימת גם בפסים) תעלה במסגרת ההטבה 705₪ (מחיר מלא 892₪, מחיר השקה 750₪)

שמלת טל שחורה או עם נקודות תעלה במסגרת ההטבה 870₪ (מחיר מלא 1163₪, מחיר השקה 930₪)

שמלת אוניצ'קה פסים תעלה במסגרת ההטבה 630₪ (מחיר מלא 795₪, מחיר השקה 670₪)

שמלת אוניצ'קה שחורה תעלה במסגרת ההטבה 675₪ (מחיר מלא 853₪, מחיר השקה 720₪)

אם במקרה שמתם לב לחסרונה של שמלה אחת, מפוספסת עם כפתורים בסגנון סטימפאנק רומנטי וחגורה דמויית וגו' זה בגלל שמכל מה שמדדתי, דוקא היא לא נסגרה עליי. מה שבא ללמדנו שאהבה ממבט ראשון נגמרת הרבה פעמים בחוסר התאמה אינהרנטי. מצד שני, נדלקתי על שמלת אוניצ'קה והייתי קונה לי אותה לו היה לי כסף לבזבז על שמלות יפות עכשיו. אתם רואים? לא כל הבלוגריות דורשות מתנות תמורת סקירה. 

בדרך חזרה מלירון חלפתי על פני פרסום החוצות הגאוני ביותר בו נתקלתי בחיי. על שלט גדול ליד רמזור התנוססה תמונתו של איש רציני בחליפה מהודרת עם הכתובת בקרוב אני אמכור את הדירה שלך. בעודי תוהה מה פשר האיום הלא מי יודע מה מרומז הזה על נכס הדלא ניידי הכמעט יחיד שיש לי הבחנתי בלוגו חברת התיווך בה עובד בחורנו ושמה בישראל טאבו לה ראסה, איי שיט יו נוט. וכך לראשונה בחיי, התאהבתי בחברת נדל"ן וסגרתי מעגל עם תחילת הרשומה והעיר שומן צהלה ושמחה.