לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: דיאטת הקניות הגדולה של 2013

אביב הגיע, פסח בא והלך ועכשיו הזמן לספירת העומר הפרטית שלי. להלן תקנון דיאטת הקניות שאני עורכת מהיום, הראשון לאפריל 2013, ועד הראשון לאוגוסט 2013.

מטרות הדיאטה

• לנצל את השפע שיש לי וללמוד להנות ממה שיש במקום לחפש סיפוקים במקום אחר.
• לצאת משגרת הלבוש שלי ולנסות שילובים חדשים. להתנסות גם בתסרוקות ואיפור.
• ללמוד במהלך התקופה מה אני לא צריכה ולהפטר מזה.
• לצאת מתחושת הקיפוח ולהראות לעצמי ולאחרים שגם שמנות יכלות להתלבש יפה ומגוון.

אופנה

1. בכל חודש מחודשי הדיאטה מותר לי להוציא עד 250₪ על פרטי אופנה (בגדים, תכשיטים, אביזרים).
2. במהלך חודשי הדיאטה מותר לי להחליף מוצרי קוסמטיקה שגמרתי בלבד.
3. מותר לי להשתמש בהטבות יחצ להפרת סעיפים 1-2 רק כשהן 100% בחינם.
4. מותר לי להחליף מתנות שקיבלתי ואינן לטעמי בתנאי שאיני מפרה את סעיף 1.
5. מותר לי להעזר בתופרת כדי לעצב מחדש או לתקן פריטים שכבר ברשותי. 
6. אני צריכה להתנסות בשימוש באיפור שיש לי.
7. אני אנצל את התקופה הזו כדי להתלבש יפה, הולם, מחמיא, מגוון ומשמח את ליבי תוך ניצול מירבי של הבגדים והאביזרים שיש לי.

בית

1. מותר לי למסגר תמונות שיש לי.
2. מותר לי לקנות רהיטים לאחסון דברים שיש לי.
3. אסור לי לקנות קישוטים לבית.
4. אסור לי להוציא יותר מ-100₪ על פרחים ועציצים בקניה בודדת.

מתנות לאחרים

1. אסור לי לקנות מתנות שעולות מעל 100₪.
2. אני חייבת לצרף לכל מתנה ברכה שכתבתי.

כללי

1. במהלך ארבעת חודשי הדיאטה אבחון מהם הצרכים שלי ואבנה רשימת חסרים להשלמה.
2. במהלך ארבעת חודשי הדיאטה אזהה פריטים מיותרים שיש לי ואמצא להם בתים חדשים.
3. חובת רישום הוצאות.
4. חובת דיווח פישולים.
5. חובת פרסום רשומות ״מה לבשתי היום״ בשבלוג אחת לשבוע לכל הפחות, כדי לאתגר את עצמי למצוא שילובים מעניינים.

נראה לי שזהו לעת עתה. קראתי שוב את מסקנותי מדיאטת הבגדים הגדולה של 2010 כדי לכוונן את הענין ונראה לי שיהיה בסדר. אני מודה שציפיתי להתחיל כבר בקוצר רוח של ממש. אני מרגישה מוצפת בקניות מאז עברתי לדירה הזאת ואני משתוקקת לצניעות ופשטות בתחום הזה. אני חושבת שיהיה לי כיף!
 

חשבתי לי

שלמען שלמותי הרוחנית, הכלכלית, השבלוגרית והכללית כדאי להכריז על עוצר קניות אופנה מכל סוג ומין בין 1.4.13-1.8.13 ובמהלכו להתחייב לפרסם לפחות אחת לשבוע מספר תלבושות שלבשתי במהלכו בהן אני מציגה רעיונות לשימושים שונים באותם הפריטים, ואלוהים יודע שיש לי מספיק.

אני מרגישה שהצורך הזה להתחדש כל הזמן הורס לי את השאיפה לפשטות בחיים, שלא לדבר על מצב העו"ש. מה אתם אומרים? נראה לי שאלך על זה. 

ואם כבר בשרונות שלובשות אותו הדבר עסקינן, אז במגזין את האחרון התפרסמה כתבונת עליי, בה מופיעה תמונה שלי בתלבושת החביבה עליי (לצערי, השמלה נקרעה לפני כמה שבועות ונזרקה) אותה אני לובשת גם באיור הנפלא של עדיגי שבבאנר פה למעלה.

וכאילו זה לא מספיק, קיבלתי את האיור הנפלא הזה ממאיירת אמריקאית בשם קתרין ווילקינס, בו אני לובשת את אותה התלבושת החביבה. כבר הזמנתי ממנה עוד אחד, וכשהיד תאפשר לי את זה אני מתכוונת להכין באנר חדש לשבלוג עם איור שלה. כל כך נחמד! השבלוג התברך במאיירים מוכשרים.

אבל אל חשש, אני פשוט מחליפה עדיגי אחד באחר. מאחר והאיור האהוב עליי של דיזינגוף סנטר בשנות השמונים נמצא ברגעים אלה ממש בדרכו לביתי, שם ייתלה כלאחר כבוד כפי שאני זוממת לעשות בו מיום שראיתיו לראשונה. ואם אתם רוצים עדִיגִיוּר משלכם בבית, אני ממליצה לכם ללכת לאתר הזה ולהזמין לכם אחד לפני שהמהדורה המוגבלת תחוסל סופית בידי תאוותנים אחרים שדומים לי, אבל מן הסתם לובשים שמלה אחרת, כי זאת כפי שכבר כתבתי למעלה, נקרעה.

דיאטת הבגדים הגדולה - עדכון ראשית נובמבר

Accountability - אַחְרָיוּתִיּוּת, אחריות דיווח, מחויבות למתן דין וחשבון על פעולות (כגון של מוסד ציבורי); נטילת אחריות.

דיאטת הבגדים הגדולה ספגה כמה מהלומות בתקופה האחרונה, ולכן החליטותי שהיא זקוקה לשיקום. מאחר ו-Accountability היא אחת מאבני הבנין של המיזם הזה, אפרוש בפניכם את מחשבותי.

• בחודש האחרון חרגתי מהדיאטה מספר פעמים. קניתי גופיה בקום איל פו (400+ ש"ח), שרשרת וג'קט בלאלע (כמעט 900 ש"ח ביחד), עוד גופיה בקום איל פו (59 ש"ח ממשחק התרומה שלהם) ואתמול עוד שרשרת במבצע ב-FCUK (כ-90 ש"ח). סה"כ - כמעט 1600 ש"ח.
• על כל החריגות דיווחתי פה בשבלוג, כפי שהתחייבתי (לעצמי).
• סעיף 6 בפרוטוקול אומר "אני אנצל את התקופה הזו כדי להתלבש יפה, הולם, מחמיא, מגוון ומשמח את ליבי תוך ניצול מירבי של הבגדים והאביזרים שיש לי". הרבה פעמים אני מתעצלת ולובשת מה שיש בלי לחשוב יותר מדי. זה לא כזה נוראי. יותר מטריד אותי סעיף 4 שאומר שאני אמורה לנצל את המגוון שעומד לרשותי במלתחה הקיימת שלי - אמנם שלפתי כמה מהבגדים שקניתי בלונדון ויועדו לעונה הקרה מוקדם מהמתוכנן, אבל אני רואה שגם עכשיו אני לובשת פחות או יותר את אותם 5 בגדים פעם אחר פעם. יש, למשל, שתי חולצות מכופתרות שקניתי בלונדון שאני לא מסוגלת לחנוך אלא שומרת אותן למשהו שלא אמור לקרות בטווח הנראה לעין. אני לא יודעת כמה אני צריכה ללחוץ על עצמי בהקשר הזה, אבל ברור שמשהו פה גורם לי אי נוחות. מחשבות מישהו?
• פייפל - החודש האחרון היה מוצלח בחנויות שלי, והצטברו לי כספים בפייפל. כ-200$ מתוכם הלכו לאסוס. גם זה גורם לי אי נוחות.
• המחשבה על שתי ההשקות הקרובות ביותר, קולקצית Lanvin ב-H&M וקולקצית אנגלומניה של ויויאן ווסטווד ברזילי, מעוררת בי כפשוטו - חרדה. לשני אלה ביחד יש את הפוטנציאל לגרוף ממני אלפי שקלים. אלפי שקלים אלה הם אותם אלפי שקלים שיעלה השיפוץ שאני מתכננת בבית. חרדה, אמרנו?

מסקנות ויישומים מידיים.

• מעכשיו אני שחקנית וחנויות בגדים הן אריאל. לא יהיו פה שום קניות משום סוג עד ינואר (אני לא תמימה אנשים, ברור שיש חריגות מהתכנית - זו אחרי הכל דיאטה. אבל בחודשיים האלה, אסורות חריגות מכל סוג).
• אני לא מעוניינת להתעלל בעצמי ולכן לא אלך לשתי ההשקות שציינתי לעיל. המנטרות שלי הן שתיים:
  א. לשפץ דירה יותר מספק מלקנות שמלה.
  ב. אם אני אלמד לנהל את הבחירות שלי טוב יותר, אני אוכל לקנות לעצמי Lanvin אמיתי תוך כמה שנים.

זה מה שאני חושבת כרגע, אם יש לכם רעיונות נוספים אנא שתפו אותי.

וכעת, אראה לכם תמונה איומה ונוראה שבה אני שמנגוצית לחלוטין. ביום שאני אבין למה תמונות שאני עצמי מצלמת מוצלחות יותר מאלה בהם אחרים מצלמים אותי, אני אכתוב על זה ספר.

ג'קט - לאלע

גופיה - קום איל פו

ג'ינס - New Look (לונדון)

נעלים עם ינשופים - Irregular Choice (נקנו בלונדון לפני שנתיים, ננעלות פעם ראשונה)

כדי לשפר את ההרגשה, הנה הודעה בה נתקלתי במקרה אתמול בדף הפייסבוק של רזילי, כשחיפשתי מידע על השקת הקולקציה היום בערב.

איזה כיף!

אם אתם רוצים להראות את הערכתם לשבלוג ולתרום לשיפוץ הדירה שלי וקורס הצילום שלי (שהפסדתי בגלל הצלע הסדוקה ואעבור בקרוב בתאריך חלופי) אתם מוזמנים לתרום לבלוג פה. ואם אתם בקטע של חסכון בקניות ואהבה לבגדים יפים, הרשמו להגרלת השמלה היפה (מידות קטנות, ההגרלה לעגולות תערך לקראת דצמבר).

אני אוהבת את השלט רחוק שלי

אחחח כמה שאני אוהבת את השלט הרחוק של המצלמה שלי! בחיי שאלה 16 הדולרים המוצלחים ביותר שהוצאתי זמן רב. טרם למדתי לשלוט במד האור מרחוק, אבל גם לשם נגיע. ובינתים זה מה שלבשתי היום.

ג'ינס שחור -  NYDJ

גופיה - קום איל פו

שרשרת - Accessorize (ישן)

נעלים - בפאלו (ישן)

אגב, בהמשך למה שכתבתי אתמול החלטתי ללבוש את הג'ינס לעבודה ולראות כמה "וואו רזית!" אני אקבל. התוצאה - אפס מאופס. כשאמרתי לאנשים לבסוף שהמכנסים מיוחדים הם בהו בי בתמיהה. כשאמרתי להם כמה הם עולים הם צווחו. אקיצר, כמו שאמרתי אתמול, הם נוחים לאללה אבל לא עושים שום דבר שסקיני ג'ינס אחר לא יעשה בשליש המחיר.

למקרה שלא שמתם לב - הוספתי כמה פריטים לדף המכירה שלי, שווה לבדוק!

ועכשיו - וידוי. הפרתי את דיאטת הקניות שלי, לראשונה מאז הכרזתי עליה בשני לספטמבר.

הלכתי לקום איל פו "רק כדי להציץ על הג'קטים" ומדדתי חצי חנות. הג'קטים אגב, היו מאד זקנים אבל יאמר לזכותם שהם עוד לא קיבלו את כל מה שהיה בתצוגה. למעשה, נדמה לי שהם קיבלו רק מעט ממה שהיה בתצוגה. בכל מקרה, מדדתי כמה וכמה חולצות וגופיות, ובסוף החלטתי לקנות את הגופיה שרואים בתמונה פה. היא עונה על הגדרת "גופיה שחורה איכותית" שנמצאת ברשימת החסרים שלי, ועלתה 490 ש"ח, 190 מתוכם כוסו על ידי מה שנשאר מהשי לחג שקיבלתי בראש השנה בעבודה. אז שילמתי עליה 300 ש"ח ואני שלמה עם זה. כן. כלומר, כן. כלומר וואו זאת באמת השעה? אני חייבת לרוץ.

אני קונה מכנסיים ושוקלת לקנות שפניים

המכנסיים הקצרים הקיציים שקניתי באסוס השנה הוכיחו את עצמם כקניה נהדרת. השבוע גיליתי שהם הוסיפו לחנות שני דגמים של מכנסים קצרים חורפיים ומאחר ודיאטת הקניות הגדולה מתירה לי לקנות בגדים בכספים שהצטברו בחשבון הפייפל שלי, הזמנתי לי אותם.

זוג ראשון - מחוייטים בגזרה גבוהה. לא הצלחתי להבין אם החגורה כלולה או לא, אז אני מהמרת על לא. אני מייעדת אותם לעבודה.

זוג שני - מכנסוני קטיפה אפורים, שיראו נפלא עם גרביונים ומגפונים (אם אי פעם יתקרר פה).

שימו לב, אם אתם מזמינים שם, לטבלת המידות בס"מ. אני קונה שם מכנסיים במידה 24, למרות שאני לא רגילה לקנות במידה הזו, כי לפי טבלת המידות המידות הקטנות יותר לא יהלמו את היקף המותניים שלי. עדיף לוותר על הגאווה ולא להצטער אחר כך.

ואם כבר בדיאטת הבגדים הגדולה עסקינן, ביום שישי הוזמנתי למסיבת בריתה של חבר לעבודה. לכבוד האירוע החלטתי ללבוש סוף סוף שמלה שקניתי לפני חודשים ארוכים, אך טרם שלפתי מן הארון. מאחר וקיצצתי לעצמי את הבוהן יום קודם, החלטתי לצרף לה את הסניקרז החדשות שלי, שהתגלו כנוחות מאד.

שמלה - H&M (עונה שעברה)

שרשרת - Accessorize (ישן)

נעלים - MAZ

כדי לשפר את מראה התסרוקת, שפשוט לא הסתדרה לי, קישטתי את השיניון שלי (עלאק..) בקישקושון לשיער שקניתי בטופ שופ בלונדון. זו הופעת הבכורה שלו, חמודון!

אני שולחת את ידי בחמדה לשולחן הקינוחים פרווה

ואם כבר מדברים על פרווה, שאלה- מה דעתכם על הנעלים האלה? הן עולות 83$ כולל משלוח ואני לא יכולה להוציא אותן מהראש כבר שלושה ימים. לקנות או לא?

ולפני שכולנו הולכים לכרסם איזה כריך נחמד, אוסיף ואציין שעידו קינן מזכיר את פייסקו ההספד של מתאים לי בבלוג שלו. שבוע טוב לכולם ושלא תדעו עוד צער!

למה החלטתי לוותר על דיאטת הבגדים של אונלייף

לפני כמה ימים הוזמנתי יחד עם בלוגרים אחרים להשתתף בדיאטת האופנה של פורטל אונלייף, ועניתי בחיוב. הדיאטה משמעותה לבחור שישה פריטים בלבד (לא כולל אביזרים ונעלים, כן כולל עליוניות) וללבוש רק אותם במשך עשרה ימים בהם מדווחים על ההתקדמות, בצירוף תמונות, בפורטל ובבלוגים האישיים. עם זאת, פחות מיממה לפני תחילת הפרויקט החלטתי שאני מבטלת את השתתפותי בו ממספר סיבות שהייתי רוצה לשתף אתכם, בדרגת חשיבות עולה.

1. רעיון דיאטת הבגדים אינו חדשני, או כמו שבת דודתי היתה אומרת "זה כל כך 2009!!!1". העיתונות הממוסדת\מסחרית מזדחלת כרגיל אחרי הבלוגרים (ראו ערך "שמנות אופנתיות זה הבונטון החדש").
   
2. הסתיו התחיל, איך אני אמורה להחליט מראש על שישה פריטים כשיש פער של עשר מעלות בין המשרד לרחוב, בערב קר משמעותית מביום ומחרתיים עשוי לרדת גשם?
   
3. אני רוצה עכשיו שהחיים שלי יהיו שלווים ונוחים ככל האפשר. בשנים האחרונות ויתרתי על הנוחיות שלי בשביל אחרים ושילמתי מחיר כבד על כך. תהליך בחירת הפריטים גרם לי למתח רב ואני מתארת לעצמי כמה עשרת הימים הקרובים ילחיצו אותי. זה לא מתאים.
4. ביצוע דיאטת הבגדים של אונלייף מנוגד לעקרונות של דיאטת הקניות שלי. המטרה של דיאטת הקניות שלי, אותה תכננתי לפרטים במשך ימים רבים לפני שכתבתי עליה כאן, היא לנצל את השפע שיש לי וללמוד להנות מהקיים במקום לחפש סיפוקים במקום אחר, כמו גם לחסוך כסף (זו מטרה משותפת של שתי הדיאטות, למרות ששלי נגמרת במרץ ושלהם עוד עשרה ימים). אני רוצה ללמוד לחגוג את הבגדים היפים שיש לי ואת האפשרויות שהם מעניקים לי לשדר תדמיות שונות במועדים שונים. המטרה שלי היא הרחבה ולא צמצום.
5. אני חושבת על זה כבר זמן מה והחלטתי שאני ראויה לרווח כספי עבור הכתיבה שלי. מאחר ואונלייף ביקשו ממני לעשות מאמץ רציני עבורם ולתעד אותו על בסיס קבוע, והכל במטרה ליצור תנועה וקיימות לאתר שלהם, אני מצפה לקבל תשלום בתמורה לעבודתי. אני חווה את תופעת ה"בלוגרים כותבים עבור אתרים מסחריים תמורת קידום אתרים הדדי" כניצול של עובדים בחינם, בפרט שהתבקשתי לקדם את הכתבות באונלייף בכל המשאבים שעומדים לרשותי, וזה אומר יותר מאלפיים כניסות יומיות פוטנציאליות שהאתר יקבל בזכותי בלא תמורה.

אני מבכרת נוחות ושפע על פני מתח וחסרים.

אם אונלייף היו מממנים לי קנית פריטי בייסיק (שמלה שחורה, מכנסים שחורים, גופיה שחורה, חולצה שחורה ועליונית שחורה דקה - ג'ינס כבר יש לי למרות שאני שומרת אותו לחורף) וגם משלמים לי עבור הכתיבה הייתי עושה זאת בלב שלם ובלי לחץ. הרעיון הוא לתת לקוראים השראה לבנות מלתחה נכונה, אחרי הכל. דבר אחד שכבר למדתי מהחוייה, הוא שאני צריכה להוסיף לרשימת החסכים במלתחה שלי את הפריטים האלה בדיוק שכן באמצעותם אפשר לאבזר תלבושות רבות ושונות, ואם יהיו לי כאלה לא אסחוב איתי מזוודת ענק כבדה ומלאת בגדים בכל פעם שאני נוסעת לחול, כפי שאני עושה עתה. רק בשביל התובנה על הכשל הבסיסי הזה במלתחה שלי, היה שווה להיות מעורבת בפרויקט. 

כמו שצריך

ביום רביעי נערכה תצוגת חורף 2011 של קום איל פו ב(תאמינו או לא)פארק חירייה.אני מודה, הייתי צינית למראה ההזמנה, אבל האירוע היה פשוט נפלא. אירוח מקסים בגינה מעוטרת פרחים עם יין, תה קר וקפקייקים קטנים ומעולים של I love cupcakes (למה לא קראתם לעצמכם בשם עברי? זה יכול היה להיות נחמד כל כך).

ארוחת הבוקר שלי ביום רביעי

פינקו אותנו במניפות (ובצדק, היה חום אימים ואפילו נשרפתי קצת), דיסקונקי וגרביים מוזרים ואחרי שאחדים עשו מינגלינג ואחרים (אני) עמדו ליד הווינטלטור ולעסו קפקייקים טעימים תוך כדי חיוכים לעוברים והשבים, נכנסנו לחלל הממוחזר והמקסים להפליא כדי לראות את התצוגה.

הקולקציה עצמה היא ללא ספק היוקרתית, האיכותית והיפה ביותר שראיתי מאז פתחתי את הבלוג. איכות התפירה והגזירה של הבגדים בולטת בכל פריט ופריט, וגם הפריטים המשעממים יותר (למרות הכל, קהל היעד של קום איל פו מורכב בעיקר מנשים אמידות, בוגרות ואלגנטיות) היו מרשימים ויוצאי דופן בתעשיה המקומית. יחד עם זאת, היו מספר פריטים שגרמו לי ולחבורת הבלוגריות הצעירות שמסביבי להתנשם בכבדות ולתהות איך משלמים שכר דירה וקונים כמה פריטים מהחנות בו זמנית עוד החודש, כדוגמת המראה הבא. הוא מורכב מאפודה צמרירית ורכה רכה וחצאית מקסי ונעלים גבריות שטוחות. בכלל, התצוגה וכמה מהמוזמנים אליה (כפי שתראו בתמונות הבאות) גרמו לי לשנות את הכרזותיי הלוחמניות בנוגע להמנעות מלבוש שחור ולנסח אותן מחדש ל"אני לא לובשת בגדים שחורים שאינם יוקרתיים". ההבדל בין שחור גזור למופת ומבד איכותי לשחור מויסקוזה עייפה של רשתות למידות גדולות כמוהו כהבדל בין יום ללילה, או ליתר דיוק - ההבדל בין יוקרתי וזול.

תמונה - יחסי ציבור

התצוגה כללה כמה ג'קטים מקטיפה במראה צבאי שאני וכמה מהיושבות לידי פשוט התעלפנו מהם. המראה האהוב עליי בתצוגה הוא זה שבתמונה הבאה. אני תוהה אם כדאי לקנות את הג'קט הזה או לא, מאחר והצבע המאד מאד אדום נראה לי כמגביל מאד. מצד שני - הו! הוא כל כך כל כך יפה. בחלקו התחתון מאחור יש שלושה כפתורים שניתן לפתוח (כמו בתמונה) כשהולכים עם חצאית נפוחה או להשאיר סגורים למראה מהודק יותר. מושלם.

תמונה - יחסי ציבור

עוד תמונה אחת וזהו, מיחסי הציבור (אגב - שאפו לרוני ארנון! איזה אירוע הם הרימו, מותאם בדיוק לאופיו של הלקוח שלהם והלקוחות שלו). זהו ג'קט קטיפה נוסף מעל שמלה פשוטה ומדויקת. הקולקציה כוללת הרבה ג'קטים וסריגים, המדגישים את המותן הצרה בגזרתם או באמצעות חגורה, חצאיות ארוכות ומתנפנפות ברכות או באורך הברך ובעלות נפח ומכנסים, שמרביתן מכנסי שלושת רבעי. אני לא מבינה מדוע ממשיכים לייצר מכנסי שלושת רבעי - לא רק שהם מחמיאים למעט מאד נשים, הם גם אנטי פמיניסטים לדעתי, בכך שהם מאלצים אותך לגלח את הרגליים בכל עונות השנה ומונעים את האפשרות לזרוק על עצמך משהו ולצאת.

תמונה - יחסי ציבור 

מחירי הפריטים גבוהים ויעברו בקלות את רף אלף השקלים, אבל אני מאמינה ששווה להשקיע במספר פריטים מהקלוקציה אם באמת אוהבים אותם. אני בהחלט שוקלת לשבור את דיאטת הקניות שלי בשבילם, אם המדידות יצדיקו זאת. מה שמזכיר לי לציין בפניכם שהרשת מייצרת בגדים עד מידה XXL שמתאימים לי היטב במידה 48.

לפני סיום, אשתף אתכם כמה תמונות של המוזמנות לאירוע, שהיו יפות במיוחד. חלק מדיאטת הבגדים שלי הוא להכין מאגר של תלבושות להשראה, ואלה כמה מן האהובות שצילמתי באירוע. לצערי, איני יודעת את שמות המצולמות.

ובכן, אני מרוצה מאד ומחכה בקוצר רוח לאלפיים-שלושת אלפים שקלים פנויים כדי לבזבז בסניף הקרוב של הרשת. מאחר ויש לי כמה דברים חשובים יותר לעשות עם הכסף שלי בשבועות הקרובים, זה יאלץ לחכות קצת. אבל אל דאגה, קנו אקנה שם גם אקנה.

אני עומדת בדיאטה

מאז יום ראשון אני חושבת פחות או יותר על דבר אחד - קובה. קובה קובה קובה. גם חיברתי שיר יפה על קובה:

קובה קובה קובה קובה
קובה קובה
לה לה לה

אבל ביום ראשון לא יכולתי ללכת לאכול קובה, וגם בערב יום שני הייתי עסוקה. היום אמרתי, זהו. לא חופפים ראש, לא עובדים על המחשב, לא מקיימים הבטחות. רק קובה קובה וקובה. אז לקחתי את האוכמנית ונסענו לסוזאנה ושם אכלתי (נחשו) קובה ובאתי על סיפוקי. אחרי שגמרתי (את הקובה) ושתינו קפה, הפטירה האוכמנית שמעולם לא היתה במתחם התחנה ואני אמרתי לה - הגעת לבנאדם הנכון.

תלבושת לאכילת קובה (בצד, צווארון החולצה מוגדל)

חולצה - דורותי פרקינס (לונדון)

מכנסים - H&M (ישראל)

עגילים - אואזיס (לונדון)

סנדלים - עמנואל

כך הלכנו לנו, האוכמנית בנעליה הנחמדות ואני בבטני הממולאה כל טוב, למתחם התחנה החביב עליי לראות מי נגד מי ולמה. הראיתי לה את השירותים, שרנו "כאן התחנה טרבלינקה" במקום בו בית הקפה צופה אל פסי הרכבת המרוצפים חצץ, וביקרנו בכל מיני חנויות נחמדות.

אחת מהחנויות היתה זו של נעמה בצלאל. אני חייבת לומר שהמוכרת עצבנה אותנו מאד - כל מה שמדדה האוכמנית, ולא משנה אם המידה נכונה או לא ואם הבגד מחמיא או לא, קיבל בדיוק את אותה הביקורת מהמוכרת "נפלא נפלא נפלא". אני לא אוהבת מוכרות שאי אפשר לסמוך עליהן, אני אוהבת חנויות (כמו זו שנדבר עליה עוד מעט) בה המוכרות אומרות את האמת. בפרט, כשמדובר במחירים כמו אלה (חצאית 400 ש"ח, שמלה 600 ש"ח ומעלה, הרבה מעלה). עם זאת, הפתעה! אני מצאתי שמלה ירוקה חמודה במידה 44 שהיתה טובה עליי (במידה 48) והאוכמנית מצאה חצאית פליסה יפה לעונה הקרה המתקרבת ובאה (עלאק).

צילום בסלולרי, פנטסטי הא?

אז האוכמית קנתה את החצאית, ואני לא קניתי את השמלה כי אני בדיאטת קניות ולא שוברים דיאטת קניות בשביל שימלה שהיא פחות ממושלמת. נכון? נכון.

משם עברנו לסניף הנפלא של רזילי, שם המוכרות מכירות אותי בשמי (כיף כיף כיף) ושמחו לראות שהבאתי חברה. מדדתי שם כמה בגדים נחמדים, אבל שימו לב, שוב לא קניתי כלום. האוכמית, לעומת זאת, רכשה טייץ מעוטר משגע ונעלים מטריפות של סטלה מקרטני לאדידס. והמוכרות המקסימות שם הגדילו ראש והציעו שהיא תהנה מהנחת המועדון שלי, למרות שלא קניתי כלום בעצמי. נפלאות כבר אמרנו?

לנעלים של האוכמנית אין אבזם למעלה, והן בצבע אפור בהיר

אז זהו. גם נהניתי ממסע קניות, גם לא שברתי את דיאטת הקניות שלי וגם עזרתי לחברה להכיר מקום חדש שבו אפשר לבזבז כסף. שירו איתי!

קובה קובה קובה קובה 

קובה קובה 

לה לה לה

 ♪♫♪♪♫♪♫

אירוע החלפת בגדים חם חם חם והידוק חגורות

אתמול נערכה אצלי, סוף סוף, מסיבת החלפת ומכירת הבגדים שאני מתכננת כבר שבועות. בנוסף לבגדים שלי, שהעמדתי למסירה ומכירה בהתאם לתכנית דיאטת הבגדים הגדולה שלי, סרקתי את הארון של אמא, מיינתי אותו לדברים שאני רוצה לשמור ודברים שאפשר לתת ויצרתי ערימת ענק של בגדים למסירה. זה הרגיש פחות נורא משפחדתי, למרות שהיו רגעים שהייתי צריכה להתחבא בחדר ולבכות, בפרט כשראיתי אנשים מודדים את החולצה הורודה שקניתי לה ליום ההולדת לפני כמה שנים.

מאחר והמזגן בסלון התקלקל דוקא עכשיו, העמדנו לרשות האורחות שני וינטלטורים גמדיים ושתי פינות מדידה פלוס מזגן בחדרים אחרים, כך שלא היו נפגעים בנפש.

הבנות בפעולה

בסוף, יצאה מכאן שיירה של נשים מרוצות וכמעט כולן מצאו משהו לעצמן. אני מצאתי שמלה יפה ושתי חולצות שהיו למכירה והחלפתי תמורת השמלה מאסוס (וכך לא סטיתי מהדיאטה) וגם מכנסיים מוזרים משהו, כולם מתערבלים להם במכונת הכביסה ברגעים אלה ממש. כל מה שלא מצא בית בסוף האירוע (חבל, היתה שם כמות אדירה של בגדים במידות גדולות ממש ואני מכירה הרבה נשים שמתלוננות שאין להן מכנסים במידות כאלה) הלך לתרומה, והודות לנועה ואודליה חזר הבית למצבו המסודר והנקי כשעה אחרי שהאירוע נגמר.

למרבה הפלא, הלהיט הכי גדול באירוע היה החגורה שלי. הרבה מהמודדות הזדקקו לחגורה כדי לראות איך הבגד נראה עליהן במיטבו, ואחת החגורות שלי עברה מיד ליד ולא היתה כמעט אישה אחת שלא שאלה איפה קניתי אותה. לפיכך, החלטתי להראות לכם את אוסף החגורות שלי ולהגיד מאיפה כל אחת הגיעה. החדשה ביותר (עם הלב) נקנתה לפני כמה חודשים, אז סביר שלא תמצאו זהות בחנויות עכשיו. בטופ שופ וגם באקססורייז יש מידות לחגורות, שלי במידה M-L.

אני מאמינה שטווח המחירים בתמונה הוא 50-180 ש"ח. בנוסף למה שנמצא בחנויות, תוכלו למצוא מגוון חגורות אלסטיות במידות גדולות באיביי  ושמעתי גם על יצרנית חגורות עור יפהפיות במידות גדולות, שאיני יודעת את שמה (נועה, את זוכרת איך מגיעים אליה?). אם יש לכם המלצות נוספות, אתם מוזמנים לשתף.

מבחיל לי

משפחת ראובני מעולם לא הצטיינה באופטימיזם. אבא תמיד היה אומר לי "אנחנו מצפים לרע ומקווים לטוב", אחי נותן קולו בקרחצען כשנחה עליו הרוח, אמא היתה זוחלת, ולי יש בלוג.

ובכן, הבוקר נערכה השקת קולקצית סתיו-חורף של מתאים לי.

חמושה במצלמה יצאתי לקניות רמת אביב ובידי ציפור התקווה השברירית. אולי, אמרתי לעצמי, אולי יקרה משהו ואמצא עצמי אוכלת את הכובע הקטן והחמוד שקניתי בלונדון? אולי אוכל לכתוב בקומונה שלא משנה מה מידתך, 46 או 56, מצאתי עבורך את הג'ינס המושלם? אולי, לראשונה בחיי, אוכל לקרוא למשמין לי מתאים לי בלי לחייך אפילו טיפה? זיבי מיט לוקשען.

הקולקציה מגיעה במידות 0-6 שזה בעברית 40-52. לא כל הפריטים קיימים בכל טווח המידות. אין מידות אורך, כמקובל ברשתות בחו"ל. הבגדים עצמם פשוט איומים. אין שמלה אחת מחמיאה, הכל מלא ניטים, תחרות ונצנצים. גם הפרטים שמרחוק נראו חלקים ובסיסיים התגלו כבעייתים מקרוב - לכולם יש איזה נצנץ מיותר או הדפס מכוער שהורס אותם. שני הסריגים היחידים שמצאו חן בעייני לא היו למכירה, וגם הם היו יקרים מדי ורחוקים מלהיות מקוריים. לשאלתי, אמרה המעצבת שמקורות ההשראה שלה הם תערוכות בילאומיות ובת' דיטו (אותה תיארה המעצבת כ"הזמרת הכושית השמנה מאמריקה, עם השיער הקצר").

 "זו הגדולה של אבי מלכה" אמרה לנו המעצבת "הוא מעז ופונה ללקוחות צעירות"

 

חלק גדול מהפריטים עשויים מהבדים הסינטטיים הגרועים ביותר (אלה שבשילוב זיעה מפיצים ריח רע שניתן להריח מקילומטר ויפרסמו כל פיסת תאית או שומן מיותר בגופך למרחקים) בסקלת הצבעים השמנה המקובלת של שחור, אדום וגם (מעצבת הקו הצעיר של המותג הזדעקה כשאמרתי שאלה צבעים זקנים) כחול כהה וסגול שזיף. בכל החנות אין פריט טרנדי אחד, פרט אולי למעיל טרנץ' שמגיע באדום ושחור (לא קאמל, לא ורוד ואפילו לא off-white) שהכפתורים שלו נראים כאילו הם עומדים ליפול אפילו בצילומי הקטלוג. הבגדים מיוצרים בסין, תורכיה ומיעוטם בישראל. אני מוכנה לשלם יותר בשביל תוצרת הארץ, כשמשמעות הדבר תעסוקה הוגנת לפועלים ישראלים, אבל לא אשלם 299.99 לטישרט סינטטי תוצרת סין כשב-H&M יש כאלה יפים פי מיליון בשליש מחיר (כן, גם במידה 54).

כשאמרתי למעצבת שאין להם פריטים טרנדיים או כאלה שפונים לקהל צעיר, היא הציגה בפניי בגאווה חולצת חלבנית ציצקונית מהבד הסרחוני, בדוגמת פרחים כחולים על רקע לבן וציינה שאפשר ללכת איתה גם עם כתפיים חשופות! אני עוד לא פגשתי שמנה אחת שיכולה להרשות לעצמה ללכת בלי חזיה, כך שגם אם החולצה היתה יפה לא הייתי ממליצה עליה. אין בחנות ג'קט אחד שיציג לראווה את קו המותן שלך או חצאית באורך הנכון. יש להם חגורות במידות גדולות, אבל הן מלאות בניטים ופאייטים (חלק מהאבנים בחגורה שמדדתי היו חסרות).

המעצבת מציגה, לבקשתי, Outfit צעיר ומגניב לעבודה או לקפה עם חברות

כאילו שזה לא מספיק, המעצבת נזפה בי על כך שאני תוקפנית ודרשה ממני להגדיל ראש ולזרום עם הרציונאל של מנהל ומעצבות הרשת. ובכן, יש לי חדשות בשבילכם - אני הלקוחה, ואני יודעת יותר טוב מכם מה אני רוצה לקנות. יותר מזה, אני מעצבת דעת קהל (קטנה, שמנה, אבל מעצבת דעת קהל) בתחום האופנה המלאה בארץ וכדאי לכם להקשיב לי. לא רוצים? המשיכו למחזר את הסחורה שלכם ואני אמשיך לקנות בכל מקום פרט לאצלכם.

בנסיון נואש להיות חיובית, שהתבסס רובו על המבוכה שנבעה מהרוגז הרב שחשתי באירוע, ביקשתי מחברות בעלות נסיון ענף בסטיילינג וראש פתוח (כלומר, רזות ולכן אובייקטיביות בנוגע להיצע בחנות) לבנות לי Outfit מגניב לעבודה. ככה יצאתי מהבית בבוקר - 

חולצת חתלתולים - דורותי פרקינס (לונדון)
מכנסים - אסוס (אינטרנט)
נעלים - קליגולה

וזה המיטב שהן מצאו עבורי בחנות.

זה הזמן לספר לכם שאני בחודש השביעי להריוני, NOT

לסיכום - אין להם זכות קיום בשוק הישראלי או בכל שוק עלי אדמות.

מדד השרונה -

משם הלכתי, עייפה ועצבנית, לאפריל לחדש את מלאי סומק הקסם החביב עליי (מוצר מעולה ומומלץ בחום לחובבות הסומק הורדרד-טבעי) ואחר כך, בהיותי בעיצומו של קריז קניות מטורף (תקלטו, קיבלתי תלושים לרכישה בחנות ולא מצאתי אפילו פריט אחד שרציתי!) נכנסתי לזארה ושם מצאתי Outfit חמוד זה. אמנם הוא לא הכי מרזה שבעולם, אבל הוא עדין טוב עשרת מונים מכל דבר שיש למשמין לי להציע.

שמלה ונעלים - זארה

תשמחו לשמוע שלא קניתי כלום, למרות שהיו לי תלושי החג שלי עליי. בחרתי לשמור אותם למועד מאוחר יותר, כי אני זוממת לרכוש מין פולובר פרווה מלאכותית רך כזה בשלב מאוחר יותר של הסתיו. איך אני שומרת על דיאטת הבגדים שלי הא? ילדה טובה שכמותי, גם אם עצבנית.

ויש המשך.

דיאטת הבגדים הגדולה

יש דברים בחיים שניתן לצפות מראש. למשל - מחר בבוקר תזרח השמש. למשל - אם תקפצי לסופר כשאת חולה בשפעת עם אף נוזל, שיער שלא נחפף שבוע וטרנינג מוכתם, תפגשי את אהובך הראשון ליד החלב ובידו תינוקת. למשל - אם שרונה נוסעת ללונדון עם תקציב X היא תוציא X+Y. מאחר וזה עתה חזרתי מלונדון, אתם יכולים לנחש מה קרה.

בעיה נוספת היא שאני לוקה בעודף מלתחתי ניכר. אני מתכוונת למגירות מלאות בגרביים בודדות ותחתונים נטולי גומי, חזיות שפג תוקפן, חולצות שאני לא לובשת אף פעם, מכנסיים שאני לא סובלת, חצאיות שלא ראו את ירכיי מאז שלג דאשתקד, נעליים שמעולם לא נעלתי ולא אנעל וכיוצא באלה. ויותר מזה - הערבובייה הדחוקה הזו מביאה לכך שאני תמיד לובשת את אותם הבגדים, ואלה לא המוצלחים שבבגדיי. היא גם מעיקה עליי באופן כללי, גורמת לי לרגשות אשם, תופסת המון מקום איחסון, יוצרת ערימות כביסה כבירות וצוברת אבק שגורם לי להיות חולה. העודף הזה גורם לי לחוות את אהבתי לאופנה כחולשה במקום מקור להנאה.

לבסוף, החלטתי בעקבות נסיעה זו שכל עוד אני במידתי הנוכחית (ובעצם, למה לא להמשיך אם ארזה?) שאני מעדיפה לחסוך כסף ולנסוע אחת לחצי שנה או שנה לחו"ל לקנות לי בגדים מוצלחים, שונים מהשטנץ המקומי וזולים יותר מההיצע פה, מאשר לקנות בגדים בארץ.

 מרב עצים אני לא רואה את היער

בשל שלוש הסיבות האלה החלטתי, עוד בראשית השבוע בלונדון, שאני פוצחת בדיאטת בגדים. ואלה הם קווי המנחה שלי:

1. במהלך חצי השנה הקרובה (עד לראשון במרץ 2011) אני אסתפק בבגדים, הנעליים והאביזרים האחרים (לבנים, תכשיטים, תיקים, אביזרי שיער, צעיפים וכולי) שברשותי כעת .

2. במהלך התקופה הזו, אבחון מהם הצרכים שלי ואבנה רשימת חסרים להשלמה. בראשון למרץ אחליט איך אני ממשיכה בהסתמך על חווית חצי השנה שקדמה ורשימת החסרים.

3. אני אעבור במהלך הימים הקרובים על המלתחה שלי ואמיין אותה לפי המודל של טים גאן לארבע ערימות - לשמור, לתקן, למסור (או למכור) ולזרוק.

4. המטרה היא לנקות את העומס המיותר ולאפשר לי להנות באמת מהבגדים היפים שיש לי ולא לענות או להעניש את עצמי. לחגוג את האהבה שלי לאופנה ואת הצורך שלי להתבלט במקום לחוות אותם כחולשה ומקור לרגשות אשם.

5. מותר לי להעזר בתופרת כדי לעצב מחדש או לתקן פריטים שכבר ברשותי.

6. אני אנצל את התקופה הזו כדי להתלבש יפה, הולם, מחמיא, מגוון ומשמח את ליבי תוך ניצול מירבי של הבגדים והאביזרים שיש לי.

7. אני אתעד את התקופה הזו בשבלוג, כדי לעודד את עצמי, לתת השראה לקוראותיי השמנמנות בארון (ואחרים) ולתעד את הצירופים השונים לעתיד.

8. מותר לי להוסיף פריטים למתלחה שלי בתנאי שקיבלתי אותם במתנה ואיני צריכה להוסיף כל תשלום שהוא בנוסף לשווי המתנה.מותר גם להנות מהחלפות בגדים או החלפות באטסי, כל עוד ההשתתפות בחינם.

9. מותר לי גם להחליף פריטים שקיבלתי במתנה בפריטים אחרים שאני מעדיפה.

10. מותר לי (אך לא חובה) להשתמש בכספים שמצטברים בפייפל שלי לשם רכישת פינוקים. אסור לי להוסיף על הסכום שהצטבר בפייפל ולו שקל אחד מכרטיס האשראי.

11. במקרה חירום (כמו תקלת המכבסה של לפני חודש שהרסה לי את כל החזיות) מותר לי לרכוש פריטים חיוניים בנוהל חירום.

12. אני אדווח פה בשבלוג על כל חריגה מהתכנית (סעיף Accountability).

זהו. כל זה נכנס לתוקף מעכשיו, השני לספטמבר 2010. מובן שאני גמישה ואם יתברר שאחד או יותר מהסעיפים האלה לא עומד במבחן המציאות, אני אאלץ לבחון את הנושא. אם יש למנדהו רעיונות, הצעות, עיצות וכולי - אתם מוזמנים להגיב ולומר את אשר על לבכם. בא לכם להצטרף אליי? יאללה, קפצו על העגלה!