יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

אני אוהבת את השלט רחוק שלי

אחחח כמה שאני אוהבת את השלט הרחוק של המצלמה שלי! בחיי שאלה 16 הדולרים המוצלחים ביותר שהוצאתי זמן רב. טרם למדתי לשלוט במד האור מרחוק, אבל גם לשם נגיע. ובינתים זה מה שלבשתי היום.

ג'ינס שחור -  NYDJ
גופיה - קום איל פו
שרשרת - Accessorize (ישן)
נעלים - בפאלו (ישן)

אגב, בהמשך למה שכתבתי אתמול החלטתי ללבוש את הג'ינס לעבודה ולראות כמה "וואו רזית!" אני אקבל. התוצאה - אפס מאופס. כשאמרתי לאנשים לבסוף שהמכנסים מיוחדים הם בהו בי בתמיהה. כשאמרתי להם כמה הם עולים הם צווחו. אקיצר, כמו שאמרתי אתמול, הם נוחים לאללה אבל לא עושים שום דבר שסקיני ג'ינס אחר לא יעשה בשליש המחיר.

למקרה שלא שמתם לב - הוספתי כמה פריטים לדף המכירה שלי, שווה לבדוק!

ועכשיו - וידוי. הפרתי את דיאטת הקניות שלי, לראשונה מאז הכרזתי עליה בשני לספטמבר.

הלכתי לקום איל פו "רק כדי להציץ על הג'קטים" ומדדתי חצי חנות. הג'קטים אגב, היו מאד זקנים אבל יאמר לזכותם שהם עוד לא קיבלו את כל מה שהיה בתצוגה. למעשה, נדמה לי שהם קיבלו רק מעט ממה שהיה בתצוגה. בכל מקרה, מדדתי כמה וכמה חולצות וגופיות, ובסוף החלטתי לקנות את הגופיה שרואים בתמונה פה. היא עונה על הגדרת "גופיה שחורה איכותית" שנמצאת ברשימת החסרים שלי, ועלתה 490 ש"ח, 190 מתוכם כוסו על ידי מה שנשאר מהשי לחג שקיבלתי בראש השנה בעבודה. אז שילמתי עליה 300 ש"ח ואני שלמה עם זה. כן. כלומר, כן. כלומר וואו זאת באמת השעה? אני חייבת לרוץ.

2 תגובות:

  1. השלט למצלמה אכן גאוני, ואת גאונה שהשקעת בו.
    אני מניחה שהיית שומעת יותר "וואו, רזית" אם היית משלבת את הג'ינס עם חולצה שלא מכסה את הירכיים, כי לדעתי שם הוא כן מחמיא לך יותר ממכנסיים אחרים שראיתי אותך לובשת. אבל את צודקת, זה לא אפקט וואו שמפצה על המחיר הגבוה(מאוד).

    הגופיה בהחלט שווה, בטח תלך טוב גם עם טייץ צבעוני.

    אגב, סתם מסקרנות. איך הם טוענים שהוא מבצע את "האיסוף" הזה?

    השבמחק
  2. ובכן, כך אומר האתר:

    "הסוד הוא בבד הסטרץ' המצוי בחלק הקדמי של המכנסיים שמשטח את הבטן ומעצב את הישבן. יסוד הסטרץ' בבד ודוגמת השתי וערב התפורים בפנל הקדמי של המכנסיים רשומים כפטנט ומקנים למי שלובשת את הג'ינס יציבה מטופחת וצללית מרשימה."

    שוין!

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים