ביום רביעי נערכה תצוגת חורף 2011 של קום איל פו ב(תאמינו או לא)פארק חירייה.אני מודה, הייתי צינית למראה ההזמנה, אבל האירוע היה פשוט נפלא. אירוח מקסים בגינה מעוטרת פרחים עם יין, תה קר וקפקייקים קטנים ומעולים של I love cupcakes (למה לא קראתם לעצמכם בשם עברי? זה יכול היה להיות נחמד כל כך).
פינקו אותנו במניפות (ובצדק, היה חום אימים ואפילו נשרפתי קצת), דיסקונקי וגרביים מוזרים ואחרי שאחדים עשו מינגלינג ואחרים (אני) עמדו ליד הווינטלטור ולעסו קפקייקים טעימים תוך כדי חיוכים לעוברים והשבים, נכנסנו לחלל הממוחזר והמקסים להפליא כדי לראות את התצוגה.
הקולקציה עצמה היא ללא ספק היוקרתית, האיכותית והיפה ביותר שראיתי מאז פתחתי את הבלוג. איכות התפירה והגזירה של הבגדים בולטת בכל פריט ופריט, וגם הפריטים המשעממים יותר (למרות הכל, קהל היעד של קום איל פו מורכב בעיקר מנשים אמידות, בוגרות ואלגנטיות) היו מרשימים ויוצאי דופן בתעשיה המקומית. יחד עם זאת, היו מספר פריטים שגרמו לי ולחבורת הבלוגריות הצעירות שמסביבי להתנשם בכבדות ולתהות איך משלמים שכר דירה וקונים כמה פריטים מהחנות בו זמנית עוד החודש, כדוגמת המראה הבא. הוא מורכב מאפודה צמרירית ורכה רכה וחצאית מקסי ונעלים גבריות שטוחות. בכלל, התצוגה וכמה מהמוזמנים אליה (כפי שתראו בתמונות הבאות) גרמו לי לשנות את הכרזותיי הלוחמניות בנוגע להמנעות מלבוש שחור ולנסח אותן מחדש ל"אני לא לובשת בגדים שחורים שאינם יוקרתיים". ההבדל בין שחור גזור למופת ומבד איכותי לשחור מויסקוזה עייפה של רשתות למידות גדולות כמוהו כהבדל בין יום ללילה, או ליתר דיוק - ההבדל בין יוקרתי וזול.
התצוגה כללה כמה ג'קטים מקטיפה במראה צבאי שאני וכמה מהיושבות לידי פשוט התעלפנו מהם. המראה האהוב עליי בתצוגה הוא זה שבתמונה הבאה. אני תוהה אם כדאי לקנות את הג'קט הזה או לא, מאחר והצבע המאד מאד אדום נראה לי כמגביל מאד. מצד שני - הו! הוא כל כך כל כך יפה. בחלקו התחתון מאחור יש שלושה כפתורים שניתן לפתוח (כמו בתמונה) כשהולכים עם חצאית נפוחה או להשאיר סגורים למראה מהודק יותר. מושלם.
עוד תמונה אחת וזהו, מיחסי הציבור (אגב - שאפו לרוני ארנון! איזה אירוע הם הרימו, מותאם בדיוק לאופיו של הלקוח שלהם והלקוחות שלו). זהו ג'קט קטיפה נוסף מעל שמלה פשוטה ומדויקת. הקולקציה כוללת הרבה ג'קטים וסריגים, המדגישים את המותן הצרה בגזרתם או באמצעות חגורה, חצאיות ארוכות ומתנפנפות ברכות או באורך הברך ובעלות נפח ומכנסים, שמרביתן מכנסי שלושת רבעי. אני לא מבינה מדוע ממשיכים לייצר מכנסי שלושת רבעי - לא רק שהם מחמיאים למעט מאד נשים, הם גם אנטי פמיניסטים לדעתי, בכך שהם מאלצים אותך לגלח את הרגליים בכל עונות השנה ומונעים את האפשרות לזרוק על עצמך משהו ולצאת.
מחירי הפריטים גבוהים ויעברו בקלות את רף אלף השקלים, אבל אני מאמינה ששווה להשקיע במספר פריטים מהקלוקציה אם באמת אוהבים אותם. אני בהחלט שוקלת לשבור את דיאטת הקניות שלי בשבילם, אם המדידות יצדיקו זאת. מה שמזכיר לי לציין בפניכם שהרשת מייצרת בגדים עד מידה XXL שמתאימים לי היטב במידה 48.
לפני סיום, אשתף אתכם כמה תמונות של המוזמנות לאירוע, שהיו יפות במיוחד. חלק מדיאטת הבגדים שלי הוא להכין מאגר של תלבושות להשראה, ואלה כמה מן האהובות שצילמתי באירוע. לצערי, איני יודעת את שמות המצולמות.
ובכן, אני מרוצה מאד ומחכה בקוצר רוח לאלפיים-שלושת אלפים שקלים פנויים כדי לבזבז בסניף הקרוב של הרשת. מאחר ויש לי כמה דברים חשובים יותר לעשות עם הכסף שלי בשבועות הקרובים, זה יאלץ לחכות קצת. אבל אל דאגה, קנו אקנה שם גם אקנה.
ארוחת הבוקר שלי ביום רביעי
פינקו אותנו במניפות (ובצדק, היה חום אימים ואפילו נשרפתי קצת), דיסקונקי וגרביים מוזרים ואחרי שאחדים עשו מינגלינג ואחרים (אני) עמדו ליד הווינטלטור ולעסו קפקייקים טעימים תוך כדי חיוכים לעוברים והשבים, נכנסנו לחלל הממוחזר והמקסים להפליא כדי לראות את התצוגה.
הקולקציה עצמה היא ללא ספק היוקרתית, האיכותית והיפה ביותר שראיתי מאז פתחתי את הבלוג. איכות התפירה והגזירה של הבגדים בולטת בכל פריט ופריט, וגם הפריטים המשעממים יותר (למרות הכל, קהל היעד של קום איל פו מורכב בעיקר מנשים אמידות, בוגרות ואלגנטיות) היו מרשימים ויוצאי דופן בתעשיה המקומית. יחד עם זאת, היו מספר פריטים שגרמו לי ולחבורת הבלוגריות הצעירות שמסביבי להתנשם בכבדות ולתהות איך משלמים שכר דירה וקונים כמה פריטים מהחנות בו זמנית עוד החודש, כדוגמת המראה הבא. הוא מורכב מאפודה צמרירית ורכה רכה וחצאית מקסי ונעלים גבריות שטוחות. בכלל, התצוגה וכמה מהמוזמנים אליה (כפי שתראו בתמונות הבאות) גרמו לי לשנות את הכרזותיי הלוחמניות בנוגע להמנעות מלבוש שחור ולנסח אותן מחדש ל"אני לא לובשת בגדים שחורים שאינם יוקרתיים". ההבדל בין שחור גזור למופת ומבד איכותי לשחור מויסקוזה עייפה של רשתות למידות גדולות כמוהו כהבדל בין יום ללילה, או ליתר דיוק - ההבדל בין יוקרתי וזול.
תמונה - יחסי ציבור
התצוגה כללה כמה ג'קטים מקטיפה במראה צבאי שאני וכמה מהיושבות לידי פשוט התעלפנו מהם. המראה האהוב עליי בתצוגה הוא זה שבתמונה הבאה. אני תוהה אם כדאי לקנות את הג'קט הזה או לא, מאחר והצבע המאד מאד אדום נראה לי כמגביל מאד. מצד שני - הו! הוא כל כך כל כך יפה. בחלקו התחתון מאחור יש שלושה כפתורים שניתן לפתוח (כמו בתמונה) כשהולכים עם חצאית נפוחה או להשאיר סגורים למראה מהודק יותר. מושלם.
תמונה - יחסי ציבור
עוד תמונה אחת וזהו, מיחסי הציבור (אגב - שאפו לרוני ארנון! איזה אירוע הם הרימו, מותאם בדיוק לאופיו של הלקוח שלהם והלקוחות שלו). זהו ג'קט קטיפה נוסף מעל שמלה פשוטה ומדויקת. הקולקציה כוללת הרבה ג'קטים וסריגים, המדגישים את המותן הצרה בגזרתם או באמצעות חגורה, חצאיות ארוכות ומתנפנפות ברכות או באורך הברך ובעלות נפח ומכנסים, שמרביתן מכנסי שלושת רבעי. אני לא מבינה מדוע ממשיכים לייצר מכנסי שלושת רבעי - לא רק שהם מחמיאים למעט מאד נשים, הם גם אנטי פמיניסטים לדעתי, בכך שהם מאלצים אותך לגלח את הרגליים בכל עונות השנה ומונעים את האפשרות לזרוק על עצמך משהו ולצאת.
תמונה - יחסי ציבור
לפני סיום, אשתף אתכם כמה תמונות של המוזמנות לאירוע, שהיו יפות במיוחד. חלק מדיאטת הבגדים שלי הוא להכין מאגר של תלבושות להשראה, ואלה כמה מן האהובות שצילמתי באירוע. לצערי, איני יודעת את שמות המצולמות.
ובכן, אני מרוצה מאד ומחכה בקוצר רוח לאלפיים-שלושת אלפים שקלים פנויים כדי לבזבז בסניף הקרוב של הרשת. מאחר ויש לי כמה דברים חשובים יותר לעשות עם הכסף שלי בשבועות הקרובים, זה יאלץ לחכות קצת. אבל אל דאגה, קנו אקנה שם גם אקנה.
א. לי לא מפריע בכלל מכנסי שלושת רבעי - ראשית, אני לא מסירה שערות רגליים, שנאמר: "פמיניסטית שמנה ושעירה"; ושנית, אני מספיק נמוכה כדי שמכנסי שבע שמיניות יגיעו בדיוק עד הנעליים שלי.
השבמחקב. אדום הולך עם המון צבעים! חוץ משחור, הוא הולך עם צהוב, כתום, אפור, לבן, גוונים מסויימים של סגול, וכל גווני החוז'. אני מאד אוהבת תלבושות מונוכרומטיות עם תוספת צבעונית, כמו ז'קט אדום בוהק.
ג. מתי בראנצ'?
באמת צריך אומץ על מנת להציג במקום כזה, אהבתי מאוד את הגי'קט הכחול אני חושב שאפשר לשלב איתו כמה לוקים טוביםз
השבמחקאני מתחילה להתחרט שלא הגעתי (חלקנו עובדים בשעות האלה של היום - ארועים אחרי 7 או לפני 10 בבוקר! קדימה!)
השבמחקאני יכולה לפענח לך שאחת המצולמת שלך - עם הקשת הנהדרת היא שלומית המהממת והמקסימה!
אני משתוקקת למצוא כסף פנוי וזמן גם כן לפקוד את המקום ולרכוש(-:
את השם שלי אני מקווה שאת דווקא כן זוכרת... ;.)
השבמחקהיה לי כיף להכיר!
המממ רותירו, אני לא יודעת. אני אוהבת צבעים בוהקים בהשלמה לתלבושת מונוכרומטית, אבל זה אולי יותר מדי. בכל מקרה, אני (ועוד כמה וכמה מחברותיי) שוקלות גם שוקלות לקנות את הבגד היפהפה הזה.
השבמחקשלומית! מעולה, מאד שמחתי לפגוש אותך (היא לא רק יפה היא גם אישה על הכיפאק).
חן, גם אני רצתי משם לעבודה (ויתרתי על הסיור המודרך בפארק כי רציתי להגיע למשרד לפני אחת) אבל לשם שינוי, היה שווה. חוץ מזה לא ראיתי אותך המון זמן ולא יצא לי להודות לך כראוי על הבושם שנתת לי. אני דורשת מפגש פסגה בקרוב, את אני והנעלולית בבר נשמע לי נחמד.
בגדים נאים, אבל האאוטפיט הראשון ממש לא מפיל.. ובטח שלא מצדיק הוצאה של אלפייה.
השבמחקנראה לי קצת הזוי שהפריטים שלהם מתומחרים כמו פריטים של דולצ'ה וגבאנה בכיכר.
ולמען האמת, לא מצאתי ייחוד בכמעט אף פריט. ג'קטי הקטיפה חביבים אבל יש לי בארון ג'קט מאוד דומה מלפני שני עשורים. והשמלות? סבירות. ותו לו.
ואם במותגים מתומחרים כהוגן עסקינן- את הקולקציה החדשה (יחסית) של דורין פרנקפורט מצאתי מעניינת הרבה יותר.
תודה מותק! (I'm all blushing now :.))))
השבמחקאנונימית, אני לא אוהבת את דורין פרנקפורט, בפרט מאד שהקטינו את המידות שלהם - אין לי מה לחפש שם.
השבמחקלחפש אופנה במידות גדולות? לפי התמונות בחרו שם דוגמניות במידה 0
השבמחקיש לי בגדים שלהם, הם מגיעים עד מידה 48.
השבמחקחוץ מזה היה מגוון יפה ביותר של דוגמניות, במידות שונות וגילאים שונים. האמת שחשבתי להציע להם שאני אדגמן בפעם הבאה גם, בשביל לסמן את הקצה. עבדתי שם פעם במשקלי הנוכחי, אז אני לא רואה סיבה שלא יהיו מעוניינים.
השבמחק