מאזה הנעלים האקולוגיות האלה?

הערב הלכתי, מלווה בד' היפהפיה, להשקת החנות של נעלי מאז ברחוב שנקין 11 בתל אביב. המקום היה צר מלהכיל את הבלוגריות והסלבז שגדשו את החנות, אך פרט לחיבוק אחד מפצפץ עצמות (נדמה לי שהצלע הסדוקה שלי חטפה ריגרסיה של כמה ימים אחורה) שרדנו את האירוע מחוזקות בידיעה שחברותנו חברות אמת היא, שאם לא כן אחת מאתנו ודאי היתה בורחת מהצפיפות ומשאירה את השניה ללקק את פצעיה במקום.

אני מדלגת בין המדפים בבגדים לא מחמיאים בעליל

הנעלים, קומוניקט קטן לחש לי, מיוצרות מניילון ו-PVC ממוחזרים ושוקלות פחות ממאה גרם (שזה הרבה פחות ממני) ומיוצרות בברזיל. הן מגיעות בגזיליון צירופי צבעים, מהם כמה מוצלחים במיוחד (כל אלו שמכילים סגול מצאו חן בעייני - סגול עם צהוב, לבן עם סגול, סגול עם סגול מטאלי ועוד) והן נוחות למדי. גם המחיר לא רע - 269 ש"ח לפשוטי העם ו-250 ש"ח לחברי מועדון.

 אני מודדת נעליים

וכאן מגיע הקטע שלא ברור לי - מדוע להצטרף למועדון של רשת המיבאת דגם אחד בלבד? כלומר, החנות כולה מלאה באותה הנעל במיליון צבעים וזה לא בדיוק... טוב, טוב רגע!!! קומוניקטי פה מבקש למסור שבקרוב ינחתו בישראל גם מגפיים ועוד מוצרים מאותה הסדרה, אני מניחה שזה מצדיק את פתיחת החנות.

הנעלים שבחרתי לי

כן אני יודעת. ציפו ממני לבחור את הנעלים הצהובות עם הפס הסגול או אחד מהשילובים הבוהקים האחרים, אבל יש לי כבר סניקרז מאד דומות של באפלו בסגול וזהב, ורציתי נעלים סולידיות שאפשר לנעול עם חצאית או שמלה בכל צבע שהוא, אז הלכתי על הברונזה-נייבי-גרייז' הזה. לדעתי הן יפות מאד.

אחר כך הזמנתי את ד' לאורנה ואלה, לאות תודה על כך ששרדה את האירוע (זה דרש ממנה הרבה סבלנות) שם אכלנו אוכל טעים ושוחחנו שיחת נשים אינטימית, כך שתוכלו לתאר לעצמכם כמה נעלבתי כשזו שלפה לי פתאום קופסת סיגריות. חשבתי שהיא יודעת לא לנפנף בעשן מול יתומת סיגריות עם צלע מפונצ'רת.

להפתעתי היא שלפה מהקופסא ליפ באלם בצבע אדום ומרחה אותו מול עייני המשתאות. מסתבר שחברת האיפור המינרלי החביבה עליה מייצרת ליפסטיקים שמתאימים בדיוק לקופסת סיגריות! מחר אני אפתיע אותה במתנה קטנה שמתאימה לה בדיוק.

וכך הסתיים יום עבודה נוסף ואנחנו, עייפות אך עייפות, הלכנו כל אחת להדכדך בביתה בידיעה שיש לה חברה שאוהבת אותה הכי בעולם.