לפני כמה ימים הוזמנתי יחד עם בלוגרים אחרים להשתתף בדיאטת האופנה של פורטל אונלייף, ועניתי בחיוב. הדיאטה משמעותה לבחור שישה פריטים בלבד (לא כולל אביזרים ונעלים, כן כולל עליוניות) וללבוש רק אותם במשך עשרה ימים בהם מדווחים על ההתקדמות, בצירוף תמונות, בפורטל ובבלוגים האישיים. עם זאת, פחות מיממה לפני תחילת הפרויקט החלטתי שאני מבטלת את השתתפותי בו ממספר סיבות שהייתי רוצה לשתף אתכם, בדרגת חשיבות עולה.
- רעיון דיאטת הבגדים אינו חדשני, או כמו שבת דודתי היתה אומרת "זה כל כך 2009!!!1". העיתונות הממוסדת\מסחרית מזדחלת כרגיל אחרי הבלוגרים (ראו ערך "שמנות אופנתיות זה הבונטון החדש").
- הסתיו התחיל, איך אני אמורה להחליט מראש על שישה פריטים כשיש פער של עשר מעלות בין המשרד לרחוב, בערב קר משמעותית מביום ומחרתיים עשוי לרדת גשם?
- אני רוצה עכשיו שהחיים שלי יהיו שלווים ונוחים ככל האפשר. בשנים האחרונות ויתרתי על הנוחיות שלי בשביל אחרים ושילמתי מחיר כבד על כך. תהליך בחירת הפריטים גרם לי למתח רב ואני מתארת לעצמי כמה עשרת הימים הקרובים ילחיצו אותי. זה לא מתאים.
- ביצוע דיאטת הבגדים של אונלייף מנוגד לעקרונות של דיאטת הקניות שלי. המטרה של דיאטת הקניות שלי, אותה תכננתי לפרטים במשך ימים רבים לפני שכתבתי עליה כאן, היא לנצל את השפע שיש לי וללמוד להנות מהקיים במקום לחפש סיפוקים במקום אחר, כמו גם לחסוך כסף (זו מטרה משותפת של שתי הדיאטות, למרות ששלי נגמרת במרץ ושלהם עוד עשרה ימים). אני רוצה ללמוד לחגוג את הבגדים היפים שיש לי ואת האפשרויות שהם מעניקים לי לשדר תדמיות שונות במועדים שונים. המטרה שלי היא הרחבה ולא צמצום.
- אני חושבת על זה כבר זמן מה והחלטתי שאני ראויה לרווח כספי עבור הכתיבה שלי. מאחר ואונלייף ביקשו ממני לעשות מאמץ רציני עבורם ולתעד אותו על בסיס קבוע, והכל במטרה ליצור תנועה וקיימות לאתר שלהם, אני מצפה לקבל תשלום בתמורה לעבודתי. אני חווה את תופעת ה"בלוגרים כותבים עבור אתרים מסחריים תמורת קידום אתרים הדדי" כניצול של עובדים בחינם, בפרט שהתבקשתי לקדם את הכתבות באונלייף בכל המשאבים שעומדים לרשותי, וזה אומר יותר מאלפיים כניסות יומיות פוטנציאליות שהאתר יקבל בזכותי בלא תמורה.
אני מבכרת נוחות ושפע על פני מתח וחסרים.
אם אונלייף היו מממנים לי קנית פריטי בייסיק (שמלה שחורה, מכנסים שחורים, גופיה שחורה, חולצה שחורה ועליונית שחורה דקה - ג'ינס כבר יש לי למרות שאני שומרת אותו לחורף) וגם משלמים לי עבור הכתיבה הייתי עושה זאת בלב שלם ובלי לחץ. הרעיון הוא לתת לקוראים השראה לבנות מלתחה נכונה, אחרי הכל. דבר אחד שכבר למדתי מהחוייה, הוא שאני צריכה להוסיף לרשימת החסכים במלתחה שלי את הפריטים האלה בדיוק שכן באמצעותם אפשר לאבזר תלבושות רבות ושונות, ואם יהיו לי כאלה לא אסחוב איתי מזוודת ענק כבדה ומלאת בגדים בכל פעם שאני נוסעת לחול, כפי שאני עושה עתה. רק בשביל התובנה על הכשל הבסיסי הזה במלתחה שלי, היה שווה להיות מעורבת בפרויקט.
אני מבינה לגמרי את השיקולים לוותר על הפרויקט ואכן מזג האויר הוא שיקול גדול בכל הנושא.
השבמחקיחד עם זאת בתור אחת שאחת לשבוע שבועיים מגיעה הביתה עם שקית של משהוא חדש חשבתי שזה יכול להיות מעניין ולפעמים (למרבה הצער) יותר קל להתחייב לאחרים מאשר לעצמך
קראתי על הדיאטה הזו לפני בערך שנה. נראה לי די חסר מעוף לצמצם את המלתחה שלך לשישה פריטים - זה שימושי, אם בכלל, לנסיעות וזהו. הדיאטה שלך לעומת זאת הרבה יותר מעניינת, והכי חשוב, יצירתית!
השבמחקרציתי לומר משהו בקשר לפריטים השחורים, בהמשך גם לפוסט הקודם. מתנצלת מראש על האורך, זה נראה לי חשוב וזה משהו שאני מהרהרת בו כבר הרבה זמן, בין השאר בעקבות דיונים איתך (ומסעות קנייה משותפים...)
השבמחקקודם כל, אני כותבת מתוך המון כבוד (באמת, לא בציניות) ליכולת שלך (שמתבטאת גם במקומות אחרים) לשקול מחדש הנחות יסוד שלך ולערוך לפעמים שינויים בעקרונות שלך. לא הרבה אנשים מסוגלים לזה, בוודאי לא כשהם מודים בפומבי שהם משנים את דעתם, ושאפו.
בקשר לפריטים השחורים, האם באמת מה שהפריע לך עד היום עם פריטים שחורים היא העובדה שלא היו יוקרתיים מספיק, כפי שאמרת בפוסט הקודם? הרי אין משהו מטבעו של פריט שחור שגורם דווקא לו להיראות טוב פחות כשהוא עשוי גרוע. זה נכון לגבי כל פריט בכל צבע.
אני חושבת שהבעיה עם שחור בחייהן של נשים שמנות היא שלימדו אותן:
א) שהעיקרון החשוב ביותר בבחירות הלבוש שלהן צריך להיות להיראות רזות יותר וכל השאר לא חשוב
ו-ב) ששחור מרזה.
והשילוב של השניים מביא למצב של נשים שמנות שלובשות כמעט *רק* שחור, ובנוסף לא מקדישות מספיק תשומת לב לכל מאפיין אחר של הבגד מלבד צבעו השחור.
וכיוון שבמקרים רבים בארץ, הרשתות שמיועדות במוצהר למידות גדולות אינן מצטיינות בפריטים איכותיים בלשון המעטה, ועל פי העקרונות הקודמים הן מרבות למכור פריטים שחורים, התוצאה היא נשים שמנות שלובשות פריטים מבדים לא איכותיים, שאינם מעוצבים ותפורים היטב, בגזרות זקנות ושבסופו של דבר לא ממש מחמיאים להן.
אבל הבעיה אינה קשורה בשחור, ולראייה, גם הפריטים הצבעוניים ברשתות הללו לא להיט. אני חושבת שהאנטי שלך לשחור הוא במידה רבה תגובת נגד לשטיפת המוח הזאת של "שמנות חייבות ללבוש רק שחור ושאר השיקולים לא משנים". אבל כמו בכל דבר אחר, ללכת לקיצוניות הפוכה משמעותו להיות כבולה במידה מסוימת לדבר שנגדו התמרדת. אנטי כובל לא פחות מציות עיוור.
כך שאין היגיון להחרים פריטים שחורים במלתחה של אישה שמנה, וגם לא נשמע לי הגיוני שאם שחור - רק יוקרתי ויקר. יכול להיות גם בייסיק שחור ומוצלח, בדיוק כמו בכל צבע אחר (אלא אם כן את אומרת לקנות הכול רק יוקרתי ויקר, ואני לא חושבת שאת אומרת את זה.) כמו בכל צבע אחר, ובכל פריט אחר, סביר שבמלתחה יהיה גם זול וגם יקר, גם שחור וגם צבעוני, גם מותגים וגם סתם דברים שנתקלנו בהם במקרה בחנות עלומה. כל עוד זה נבחר על סמך ההתאמה לי אישית, ומשולב בטעם, ומתאים לצרכיי, ובעיקר נעשה מתוך הנאה ממה שאני *כן* ולא ייאוש ממה שאני *לא*.
קראתי רמה כתבות על ה"דיאטת 6 פריטים" הזאת, וזה הרבה יותר מידי מזכיר לי "צום טיהור של שבוע" או את סדנאות הוויפסנה למינהן.
השבמחקמה שלא עובד באוכל, לא עובד בקניות, וכולנו יודעים היום שדיאטה זה דבר משמין יותר מעוגת קצפת, קילו גרעינים ו6 טון בורקס. מה היתרון בללבוש 6 פריטים במשך 10 ימים אם אחרי העשרה ימים האלו, ברור שכולנו ניתקף בבולמוס קניות?!
הדיאטה שלך נראת לי הרבה יותר משמעותית ומעניינת, וכמובן, הרבה יותר מועילה.
אני בטוחה שכתוצאה ממנה יהיו לך תובנות ושינויים בהרגלי הקניה שימשיכו איתך ולא סתם איזו הארה של סוף שבוע שמתמוסמסת בפעם הבאת שתבקרי בקניון.
ובקשר לשחור - אני לא שמנה ולפחות חצי מהמלתחה שלי שחורה, זה הצבע שהכי קל ללבוש בלי לחשוב על מה אני אוצה ללבוש היום, ולהתחיל להתאים דברים. אני לא חושבת ששחור מרזה, שום צבע לא מרזה - בגדיאם תפואים היטב שמתאימים לגוף במידה הנכונה יראו נפלא בכל צבע, ובגדים שלא מתאימים, לא יראו טוב בשום צבע.
אני לא בטוחה איך התגבשה האמונה הזאת ששחור מרזה ואם זה נכון או לא - אולי כי כשהצבע כהה הפרטים פחות בולטים, ופחות רואים קפלים? יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שמיתוס (ובכל מקרה נכון מאוד שגזרה מוצלחת חשובה בהרבה), אבל בפועל זאת אמונה רווחת, ונשים שמנות לומדות שזה הצבע היחיד ש"מותר" להן ללבוש.
השבמחקכמובן שנשים לובשות שחור גם מסיבות אחרות, ולא בכל מקרה שמישהי לובשת שחור (או אפילו כשזה הצבע השליט במלתחה שלה) זה בהכרח קשור לזה. אבל כששוב ושוב נתקלים בנשים שמנות שלובשות כמעט רק שחור, סביר להניח שיש כאן תופעה מאחדת וזה לא מקרי.
השבמחקהי שרונה,
השבמחקדבר ראשון, רציתי להגיד לך שאני מאוד מאוד אוהבת לקרוא את הבלוג שלך. הכנות, הרעננות, הכל בך שובה לב כל כך.יש לי משאלה כמוסה להיות חברה טובה שלך יום אחד... :)
חוץ מזה רציתי לספר לך על שתי חוויות של מהשבוע האחרון בשתי חנויות שהמלצת עליהן, וגם אני שמעתי עליהן מעוד מקורות. הראשונה, יוקה מיי, בדיזינגוף סנטר. באתי לשם עם המון שמחה, ומתוך מחשבה שאני בטוח אמצא שם משהו. אבל... מה גדולה היתה האכזבה... לא רוצה להזיק לעסק, אלא לנסות דווקא להעביר ביקורת בונה. הבגדים, על אף הכוונות הטובות, לא היו מספיק מעניינים. לא בבדים, לא בגזרות. רוב החולצות הפכו לטוניקות, גזרות רחבות (ואני דווקא אוהבת ללבוש קצת צמוד, על אף שאני מידה 46-48. גם הבדים איכזבו אותי, והצבעים שבאתר נראו מעודנים ושיקיים, היו למעשה כלל לא כך. וחבל!!! באמת שתכננתי לפרנס אותם. באתי במיוחד מהצפון.
מאוכזבת יצאתי משם... אך החלטתי לא לוותר, ונסעתי למתחם התחנה לרזילי, כהמלצתך. ו... איזה כיף היה! לפני שקראתי את מה שכתבת על הרשת, לא הייתי חושבת להיכנס לשם במידותיי הנדיבות. אבל בזכותך קניתי שם שני פריטים בסכום לא מבוטל... (שיתנו לך אחוזים!). היה מבחר של דברים שהתאימו לי, ויותר חשוב, שגם היו לטעמי... בסוף קניתי סריג של ג'רי שי, א-סמיטרי, אוברסייז כזה מהמם מידה M, ושמלה של דנה סידי ONE SIZE. אני מציינת שהתלבטתי גם על שמלה של אלון ליבנה במידה L שהייתה מאוד יפה אך החמיאה לי פחות, והיתה גם עוד חולצה של דינה גלאס (מידה M) שהיתה מהממת, אך בגלל תקציב מוגבל, לא נקנתה. מאוד הופתעתי לגלות ששמלה של אלון לבנה בכלל עולה עליי...ואפילו הייתי שוקלת לקנות אותה, אך השמלה של דנה סידי ניצחה ובגדול.
ושל- Jerry יש בגדים שיכולים להתאים לי?... קטלוג הקיץ שלה הראה דוגמנית (יפהפיה לדעתי) רזה באופן קיצוני, שלא לומר חולני...
בקיצור, רציתי להודות לך על ההמלצה. יצאתי כל כך שמחה, גם התייחסו אלי כל כך בחביבות והשקיעו בי מחשבה... את המעיל אני אקנה ב-15 תשלומים בקום איל פו.... :) נקווה שהקור יתמהמה לפחות עד שיתפנה קצת מקום בכרטיס אשראי... תמשיכי לכתוב, אוהבת את הכתיבה שלך וגם אותך...
הדס.
האם תוכלי להמליץ על מקום (גם ברשת) לקנות גרביונים במידה שלנו?
חברים, אני חייבת לומר שהגעתי למחשב מדוכדכת קשות (עייפה ומותשת וכולי) ועכשיו אני שמחה הרבה יותר. אתם נחמדים מאד, קוראים שלי :-)
השבמחקתשובות מעמיקות אני אענה מאוחר יותר, כשאהיה יותר רעננה וחדת מחשבה אבל בינתים - הדס, לכי לפה
לא יודעת למה שמנות אחרות לובשות הרבה שחור, אני יכולה לתת את הסיבה שלי (טוב, מלבד העובדה שאני אוהבת שחור): בדרך כלל, אני לובשת שחור כרקע לצבע חזק אחר (לרוב אדום, סגול, כחול, ירוק). א-ב-ל - כשאני מגיעה לחנות בגדים ומוצאת בגד שמוצא חן בעיניי, הרבה פעמים מה שיש במידה שלי (או בכלל) זה צבעים שאני בשום אופן לא לובשת (נגיד, פסטלים וגוונים דהויים, ירוק זית, ורוד נאלח וכדומה), והצבע היחיד שאני מוכנה לקנות זה שחור. ויש עונות שבהן זה או שחור או עירום - ואני בעירום לא נראית מספיק טוב.
השבמחקוכך מצטברים במלתחה הרבה יותר מדי פריטים בצבע שחור, ולפעמים זה מה יש.
אגב, הקאפצ'ה עבד לי! אני חושבת שמקור הבעיה היא עם לינק השיתוף של
networked blogs.
ברגע שהסרתי את המסגרת של זה, הקאפצ'ה התחיל לעבוד. וקל לפספס את זה.
אני לא עוקבת אחרי הבלוג מתחילתו ואני מבינה שהיה לך אנטי נגד השחור בגלל מיתוס ה"שחור זה מרזה" ו"שמנות צריכות ללבוש רק שחור". אז כמו כל מיתוס ברור שזה שטויות ואני עצמי שלא היה מזיק לי לרדת 5 ק"ג (אבל יותר מזה ממש לא) - לובשת בעיקר שחור. לפעמים שחור עם שחור, לפעמים חלק תחתון שחור וחלק עליון בהיר או להיפך, לפעמים מכנסים שחורים עם חולצת פסים, בקיצור יש המון אפשרויות.
השבמחקלגבי הפריטים שציינת, יש לי את כולם בארון ובכמה וריאציות. קרדיגנים שחורים וג'קטים שחורים בכל הגזרות והאורכים זה ממש MUST.
לגבי ניצול הבלוגרים אני מסכימה לגמרי, אנשים יושבים וכותבים תכנים שהם לעיתים קרובות מאוד הרבה יותר מקצועיים ומהוקצעים מאשר עיתונאות בשכר!
איך זה הפך לדיון על בגדים שחורים, בעד או נגד? עיקר המניפסט שלי פה הוא נגד ניצול הבלוגרים. ציפיתי לבלוגרים שיגידו "נכון, דופקים אותנו!!" ובלוגרים שיתגוננו.
השבמחקבגד שחור זול נראה זוועה. לא משנה כמה תכבסו אותו, הוא תמיד יראה מלוכלך ורק יתכער מכביסה לכביסה. בנוסף, זה הבונטון כבר שנים רבות להלביש שמנות בשחור, וגם אני (כמו האוכמית ורבות אחרות) לא קונה את זה ששחור מרזה יותר משאני קונה את זה שפסים לרוחב משמינים. יש אשליות אופטיות כאלה ואחרות, אבל ככלל זו הגזרה שעושה את מירב העבודה.
המטרה של הבלוג הזה היא להראות לאלה שחושבות ש"אין להן ברירה" שיש להן הרבה מאד ברירה, אם רק ישקיעו ויהיו יצירתיות מספיק ויעזו לחצות את הגבולות שמנסים להציב בפניהן.