יום חמישי, 15 בינואר 2015

תשוויצלונדון והגרלונדון


מה השעה? השעה לשתוויצלונדון, תודה ששאלתם! אחרי כל נסיעה לחו"ל מגיע תשוויץ (למה? אין לי מושג) וזה השתוויצחול הראשון בשבלוג מזה אי אילו שנים, אז למה לא למה לא.

כפי שכתבתי כבר, נסעתי הפעם עם תקציב מצומצם מאד. למעשה, התקציב לנסיעה הזו היה בדיוק שליש מתקציב הנסיעה שקדמה לה ב-2012. רשימת הקניות שלי כללה בגדים לראיונות עבודה, פיג'מות', חזיות (קניתי חמש חזיות מעולות ויפות במרקס אנד ספנסר ב-570₪, מחיר של חזיה ורבע במידתי בישראל), בושם וארנק ובהחלט עמדתי ביעדים ובתקציב.

אני מחפשת תחליף לבושם הקבוע שלי בשנים האחרונות (מדמואזל שאנל) כבר תקופה ארוכה וטרם מצאתי מועמד ראוי. החלטתי מראש שתקציב הקניות הגבוה ביותר בנסיעה הזו יוקצב לרכישת בושם, יוקרתי ככל שיהיה. בחנתי בשמים שונים ומשונים עליהם קראתי ושמעתי. רחרחתי את בקבוקי הבושם ב-250$ של טום פורד ולא התקשיתי לוותר עליהם. ביקרתי בבוטיק של שאנל ובחנתי מספר בשמים שלא ניתן להשיג במקומות אחרים, כולל מספר 22 המסתורי, ולא מצאתי שום דבר שרציתי. בסוף, בביקור השני של בחנות של ג'ו מאלון בקובנט גארדן בחרתי לי שני בשמים נפלאים ממש - בקבוק גדול של בושם מרוות עצים ומלח ים המפורסם, שמריח בדיוק כך (רענן ואוקיינוסי) במחיר 82 פאונד ובקבוק קטן של אגס אנגלי ופרזיה המתקתק במחיר 40 פאונד. הבשמים של ג'ו מאלון מיועדים להנחה בשכבות, כך ששילוב השניים יוצר בושם שלישי מורכב יותר. תענוג של ממש.


התכנית המקורית שלי היתה לקנות ארנק בטד בייקר, עם מבנה זהה לזה הקודם שלהם שהתפגר לאחרונה אחרי ארבע שנות שירות נאמן. לצערי, לא מצאתי שם שום ארנק שרציתי והמחירים שלהם (יותר ממאה פאונד לארנק) לא מתאימים לקניה בסגנון נו טוב שיהיה. ההחלטה להציץ מה חדש ברדלי השכנים התבררה כמוצלחת, מאחר והם בדיוק התחילו במכירת חיסול על העונה הקודמת ומצאתי שם את שני הארנקים הנחמדים האלה עם כלבים וחברים. לארנק הגדול מהשניים יש מבנה פנימי מספק להפתיע ויש בו מקום מסודר לכל מה שציפיתי להכניס לארנק גדול פי שתיים בטד בייקר. הוא נכנס בקלות לכל התיקים הקטנים המשונים שאני נוהגת לסחוב איתי לאחרונה, מה שהופך אותו לקניה מצוינת. את ארנק המטבעות הגמדי טרם חנכתי, והוא מחכה להזדמנות נאותה לשמש כארנק צהרים.

כצפוי, החנות היחידה אליה יכולתי להגיע עם מאה פאונד ולצאת עם שתי שקיות מפלצתיות היא פריימרק. בחרתי לי הרבה פריטים ובסוף סיננתי מחצית מהם ויצאתי מרוצה ובידי כמעט כל מה שקיוויתי לקנות בנסיעה הזו, ועוד. חוץ משרשראות נורות לקישוט הבית ובטריות בגרושים, תחתונים וגרביים לרב וכל מיני דברים שמשפריצים ניצנוצאז' קניתי כמה בגדים מצוינים במחירים מגוחכים.

מצאתי שם את הקומבניזון הזה שקניתי למטרת יצירת מראה שכבות רומנטי. כמה מכן אולי זוכרות שלפני כמה שנים היה קומבניזון כמעט זהה באלמביקה שנמכר ביותר מ-400₪. אתן יכולות לתאר לכן איך ציחקקתי בהנאה כשמצאתי את התאום שלו במחיר 7 פאונד (42₪) בלבד.


להפתעתי מצאתי מגוון זעיר אך מעולה של בגדי ספורט עד מידה 20 (48). קניתי שני זוגות מכנסי ספורט מקצועיים ואת החולצה המצוינת הזו ב-10 פאונד, שחולצה זהה לה כמעט קניתי לא מזמן באתלטה במחיר גבוה פי חמישה. הכובע סופג הזיעה עם הרשת באיזור השיער עלה 3 פאונד. אין לי מושג למה, אבל כובעי מצחיה לספורט עולים בארץ לפחות 80 ש"ח.


קניתי גם מספר מכנסי פיג'מה מהדגם הזה ב-9 פאונד המכנס. הם מעוטרים בדמויות שמנמנות וחביבות מסרטים מצוירים שונים. מה עוד יכולה אישה לרצות?


החדשות הרעות על פריימרק הן שהם הקטינו את טווח המידות שלהם, ומרבית הפריטים שלהם מגיעים עכשיו רק עד מידה 18-20. שאלתי את אחת המוכרות לאן נעלמו הפיג'מות והתחתונים במידה 20-22 והיא ענתה לי לא היית פה הרבה שנים הא?. לא טוב בכלל. והמגמה הזו נמשכה לצערי ברב חנויות הבגדים בהן ביקרנו במהלך הנסיעה.

כאמור למעלה, חיפשתי בגדים שיתאימו לראיונות העבודה שמצפים לי בתקופה הקרובה ולעבודה חדשה. לאחרונה התרגלתי להגיע לעבודה בג'ינס וטישרט, בהתאם לתרבות הארגונית בחברה, והאמת שממש נמאס לי מזה. חיפשתי את החנויות בהן קניתי בגדים לעבודה בנסיעות קודמות - נקסט, ניו לוק, מרקס אנד ספנסר, ווליס, דורותי פרקינס וירקות דומים אחרים.

בנסיעה הקודמת ללונדון היו לפחות 3 חנויות של דורותי פרקינס ברחוב אוקספורד (רחוב הקניות הראשי של לונדון). הפעם לא מצאתי אפילו אחת. בניו לוק ונקסט (שם אני קונה את רב הבגדים שלי בשנה האחרונה) אמרו לנו שהם מחזיקים בחנות רק פריט אחד מהמידות 18 ו-20 (46 ו-48) ושנוכל למצוא פריטים במידות האלה וגדולות יותר באתר שלהם. בנסיעה הקודמת שלי זה לא היה כך וזה הרתיח אותי. חברתי שלובשת מידה 22 לא מצאה בגדים בשום חנות כמעט, פרט לאוונס שם היו ג'ינסים במידות גדולות מאד אך אף אחד מהם לא החמיא לא לה ולא לי.

במכירה שהיתה בפינת המידות הגדולות הקטנה בסניף ריג'נט סטריט של H&M מצאתי שמלה שראיתי יום קודם בסניף אחר במחיר מלא של 30 פאונד והחלטתי לא לקנות. היא עלתה שם 10 פאונד בלבד (60₪) וקניתי אותה במידה 18. היא רכה ומתנפנפת וארוכה יותר מאחור, וזה תמיד חביב עליי.


קניתי במכירה גם חצאית קצרה במידה 20 שהתבררה כגדולה עליי (זה מה שקורה כשחולים ומקיאים כמעט חודש) ולבשתי השבוע בפעם הראשונה בה יצאתי מהבית מאז חזרתי. היא עלתה 5 פאונד (30₪) בלבד!


אני לובשת
חולצות מגאפ ונקסט
חצאית מ-H&PM פלוס
גרביונים מסימפלי בי 
מגפונים ישנים של גזית

המקום היחיד בו מצאתי בגדים לראיונות במידתי הוא חנות גדולה בשם BHS ליד תחנת אוקספורד סירקס ברחוב אוקספורד. זה מין כלבו שמאגד בתוכו הרבה מותגים מסוגים שונים, כולל את מותגי המידות הגדולות אוונס ופרופיל (שהיה חדש לי). זה גם המקום היחיד בו מצאתי בגדים של דורותי פרקינס בנסיעה הזו. קניתי שם שני זוגות מכנסים מחויטים במחיר מצחיק (אחד עלה 96₪ והשני 35₪. הידד להנחות חג המולד!) ואת החולצה הזו של דורותי פרקינס שעלתה עשרים ומשהו פאונד בלי הנחה אבל מתאימה בדיוק לראיונות עבודה בהן המתראיינת היא שרונה.

בתמונות רואים גם את הידיות החדשות לארון הבגדים, שקניתי בזארה הום (חנות שאכזבה אותי למדי, אני חיבת להודות. פוקס הום הרבה יותר שווה).



הבגד היקר ביותר שקניתי בנסיעה הזו הוא הקרדיגן הזה מסימפלי בי שעלה 40 פאונד (238₪). בקנייתו קיבלו מתנה של עשרה פאונד לקניה נוספת, אותם הוצאתי על גרביונים ועגילים נחמדים כך שזה יצא משתלם בהחלט. חיפשתי קרדיגן אפור ארוך ועבה הרבה זמן, וזה הראשון שמדדתי וממש מצא חן בעיני (ברב החנויות הקרדיגנים הארוכים דקים נורא, ולזה יש משקל והוא באמת מחמם). הוא רך ונעים והשרוולים שלו רחבים כמעט כמו קימונו, מה שהופך אותו לסופר נוח מחד ובעייתי ללבישה מאידך, כי אי אפשר ללבוש מעליו מעיל. אופסי. ציפיתי להרבה מהחנות הזו, עליה אני קוראת בבלוגים מחו"ל כבר שנתיים, והתאכזבתי שזה היה הבגד היחיד שם שרציתי.

באחד הימים הראשונים שלי בלונדון הלכתי לחנות התכשיטים האהובה עליי, לה נריד, וחיפשתי על מה להוציא מאה פאונד. מאחר ולא מצאתי שום תכשיט שבאמת רציתי, שחררתי את תקציב הלה נריד לתוך התקציב הכללי של הנסיעה, מה שאפשר לי לקנות שני בשמים במקום אחר ומגבת של מומינים ולאכול בכמה מסעדות מוצלחות במיוחד. בזמן שחיכינו לשולחן באחת המסעדות האלה (האיטלקית של ג'יימי, נום נום נום) התהלכנו ברחובות הסמוכים וגילינו שחנות האאוטלט של לה נריד, עליה שאלתי בחנות הראשית ואמרו לי שנסגרה, קיימת ועוד איך והתבאסתי למדי לנוכח המחירים המוזלים והמבחר מקולקציות קודמות שאהבתי יותר.

חזרתי לשם ביום האחרון שלי בעיר עם תקציב זערורי וקניתי לי את העגילים הכי חמודים שמצאתי ויכולתי להרשות לעצמי. הם עלו 20 פאונד והם מתאימים עד מאד לשיער קצר. אני חושבת שאחגוג עליהם בקיץ הקרוב.





זהו לעת עתה. לחנויות היקרות שאני אוהב לא נכנסתי אפילו בנסיעה הזו, כדי לחסוך לי עוגמת נפש. ותכל'ס, כשחלק נכבד מהתקציב מיועד למלון נוח, כרטיסים לתיאטרון וארוחות שחיתות אין על מה להתלונן. לונדון היא לונדון ואני אוהבת אותה מכל ליבי. ויחסית לנסיעה עם תקציב מוגבל חזרתי מפונקת היטב, אז הידד! 

עד כאן תשוויצלונדון. אך עובדה ידועה היא שאין תשוויצלונדון ללא הגרלונדון, וכך הדבר גם הפעם! לצערי, תקציב ההגרלה היה דל עד דל גלים, אבל לא בודקים סוס מתנה בשיניים. נכון? נכון!

אז מה בהגרלונדון לפתיחת שנת 2015
  • פנקסון נעים במיוחד מחנות העיצוב היפנית האהובה מוג'י
  • קרם רגלים משובח של Soap & Glory 
  • ליפ גלוס של Soap & Glory
  • שרשר דובדבנית מהסייל של H&M
  • איילינר חום של Barry M
  • לק חורפי של Topshop
  • מבחר דוגמיות

והנה הוראות ההרשמה.
  1. ההגרלה תמשך מהיום (חמישי 15.1.15, הא תאריך נחמד! בטח יש הרבה חתונות יקרות היום) עד יום חמישי ה-22.1.15 בערב אז אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה חדש\ה.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה קרם רגליים, בעד או נגד? ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. יש לעשות לייק לדף השבלוג בפייסבוק וגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. שתפו את החבר'ה בדבר ההגרלה באמצעות המייל, פייסבוק, טוויטר, שיחות סלון, חבילות שי בדואר שליחים ואיתות באמצעות מניפות.
שימו ♥ - התגובות בשבלוג מוסתרות עד שאני מאשרת אותן, אז אין צורך להגב שוב אם אתם לא רואים את התגובה שלכם מתפרסמת מיד.
בהצלחה לכולם ולשנה הבאה בלונדון הבנויה עם תקציב על הכיף כיפאק.

עדכון 22.1.15 - והזוכה בהגרלונדון היא...
שלחי לי בבקשה את כתובת הדואר שלך ל-raisinlike @ gmail.com בלי הרווחים. אם לא תחזרי אליי עד שישי בצהרים, אבחר זוכה אחרת.

9 תגובות:

  1. תיאורטית אני בעד קרם רגליים, אבל זה נשאר ברמה התיאורטית בלבד בגלל ש:
    א. זו טרחה
    ב. מורחים קרם רגליים בדיוק כשאת כבר נמצאת במיטה ואז פשוט מתחשק לך לישון ולא להתחיל להתמרח
    ג. השניות האומללות האלו לפני שהקרם נספג היטב והרגליים שלך לחות והן על הסדין ו.. ארגגגג הכל נעשה שמנוני ולח או שצריך לחכות בתנוחה מטופשת עם הרגליים בחצי ישיבת לוטוס
    ד. התחושה שאת משחזרת סצינה מאחד הסרטים האלה על זוגיות ארוכה, כשהגבר במיטה קורא דוחות מודפסים מהעבודה והאישה מורחת קרם והם מדברים על המשכנתא, מסוג הסרטים שגרג קיניר תמיד מלוהק אליהם. זה גורם לי להרגיש ריקנות עצובה
    אזזזזז אולי בעצם אני לא בעד קרם רגליים? :/

    השבמחק
  2. Shani Berabi
    הכי בעד קרם רגליים,חשוב לא לשים הרבה,אלא כמות שתספיק ולא יותר מדי,כי אז לוקח זמן אז שנספג...בכל אופן הכי בעד בקרם רגליים מעניק רכות ולחות שהרגליים הכי זקוקות להם :)

    השבמחק
  3. לגמרי כן, אבל רק כי חודש שביעי ובן הזוג מפנק בעיסוי כפות רגליים, אל כפות הרגליים של עצמי ממילא לא אגיע בקרוב...

    השבמחק
  4. אני בעד קרם רגלים פעם ב.. כי זה פינוק, ואני אוהבת פינוקים ;) בוצעו כל השלבים ועוקבת אחר הבלוג עם המייל inbalelihav@gmail.com אך המייל שלי בו אני משתמשת ומקבלת עדכונים מהבלוג הוא inbalelihav@walla.com ושמי ענבל אליהב. בהצלחה לכולם ;)

    השבמחק
  5. מאוד בעד קרם רגליים ברמה העקרונית.
    ברמת הביצוע - פחות.
    מאוד רוצה, רק אף פעם לא זוכרת בזמן שזה רלוונטי

    השבמחק
  6. הכי בעד קרם רגליים. רגלי הקוזאקית שלי מגיעות למצבים קשים בלי...

    השבמחק
  7. אני נגד. זה אולי לא ממש במקום לכתוב את זה בהגרלה על קרם לכפות רגליים, אבל יש גם דברים שווים אחרים ואני אשמח להתחלק עם שאר נשות העולם שבעד. אז למה נגד? כי מה כזה נורא בכפות רגליים אמיתיות עם קצת יובש? כשגבר חושף רגל יבשושית- זה לא נורא, אפילו מחוספס. למה בחורות חייבות להיות להיות עם רגליים עדינות ומשויפות כמו של בובה? אלו הרגליים שלי, הן משמשות אותי להליכה, לריצה ולריקודים יחפים. זה יצא קצת פמיניסטי, אולי כדאי שאלך לגלח את בית השחי.. :)
    naomi.pet@gmail.com

    השבמחק
  8. תתחדשי על הרכישות החדשות!
    לגבי שאלתך -
    אני בתאוריה, בעד. אבל המציאות לחוד
    והתאוריה לחוד. :)

    השבמחק
  9. בעד, אבל הו כה עצלנית :)

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים