מכירים את המונח "תולעת מוזיקלית" או כפי שנהוג לקרוא לו, נתקע לי שיר בראש? אני מכירה היטב את התופעה הזו. פעם זה היה עין גדי כמה שבועות רצוף, ואז חטפתי את הרקוויאם של מוצרט לגבות (כן, כל החמישים ומשהו דקות) ולפני שבוע התחילה הפוגה בדי מינור של באך הידועה בכינויה זה כל כך הרבה יותר טוב מלרקוד ולאהוב של ג'ניפר לופז שבאמת לא אכפת לי. בקיצור, אובססיות וקיבעונות לא חדשים לי ואני רגילה לחשוב מחשבות שלא בהכרח בחרתי להתעסק בהן.
לאחרונה פיתחתי כמה אובססיות אסתטיות, ומאחר ולא יפה לשמור סודות בחברה, ומאחר ותולעים מוזיקליות עוברות רק כשמדביקים בהן מישהו אחר, החלטתי לחלוק אותן עמכם.
מעיל אופנוענים מעור
אני רוצה מעיל אופנוענים מעור שחור מאט, שמגיע בדיוק עד המותן ולא סנטימטר יותר, בלי ניטים ועם גימורי מתכת בצבע ברונזה. כמו המעיל הזה שבזמן שחיכיתי שיגיע לסייל נחטף ולא נשאר ממנו כלום במידה שלי או בכל מידה אחרת.
ניקולט מייסון אומרת שמעיל כזה הוא הבסיס למלתחה של מי שאני מגדירה כשמנה גאה ואני מסכימה. הוא גזעי להפליא, מתאים לכל תלבושת משמלה נשית ועדינה ועד ג'ינס וטישרט עצבניים, מתאים בול לחורף הישראלי הלא מי יודע מה קר והוא ישמש אותי שנים. ללא ספק בגד שווה השקעה (יענו Investment Piece).
תרגעי שרשיר אני אומרת לעצמי הסתיו עוד לא התחיל ויגיעו עוד מעילים כאלה. אבל ארררר כל כך רציתי אותו, השם ייקום רוכסניו.
מגפונים ויקטוריאנים
כשהייתי תיכוניסטית ובתקופת שירותי בצבא היו לי כמה זוגות מגפונים כאלה, ופתאום התחלתי להתגעגע ואני רוצה שוב - מגפוני עור שחורים, שמסתיימים בשליש התחתון של השוק, נשרכים עם לולאות או ווים (כמו מחוך), עם חרטום מעוגל מעט ועקב נמוך שמנמן ומעוקל. משהו בסגנון של אלה מאיביי, למרות שתחתיתם מעט מגושמת מדי לטעמי.
בעונות הקרות ניתן למצוא וריאציות על מגפונים כאלה בחנויות שונות בארץ, ובראשן שופרא, אבל אני לא רוצה גרסה מודרנית אלא את הדבר האמיתי. הן יהיו נפלאות עם שמלה או חצאית, במיוחד עם גרבונים עבים מצמר או חצאית מקסי. אני מניחה שאוכל למצוא זוג שיתאים לי כשמזג האויר יתחיל להתקרר.
אלמביקה
את הבגדים של הגר אלמביק אני מכירה כבר הרבה שנים. היא היתה המעצבת האהובה על אמא שלי בשנים האחרונות (יחד עם ששון קדם, שמעצב בסגנון דומה אך תיאטרלי יותר) ואלה גם שני המעצבים שלתצוגות שלהם אני מחכה בשקיקה הגדולה ביותר בשבוע האופנה הישראלי. בשנים האחרונות היתה לי בעיה פסיכולוגית עם הבגדים שלה - היתה לי חצאית שלה שאהבתי מאד ולבשתי הרבה. בפעם האחרונה שלקחתי את אמא לבית החולים חיפשנו משהו שיהיה לה קל ללבוש ונתתי לה את החצאית. כשהגענו לבית החולים היו חייבים לגזור את החצאית ממנה כי לא היה לה כח להתפשט והיא נותרה מאושפזת עד מותה שבועיים מאוחר יותר. נראה לי שזה עונה על ההגדרה המקובלת לטראומה.
בכל מקרה, לפני כמה חודשים השתחררתי מזה (למרות שחצאית בסגנון הזה בחיים לא אקנה יותר) והתאהבתי בה מחדש. הבגדים שלה נראים לעתים גדולים ולא מחמיאים על הקולב, אבל הגזרות שלה מהונדסות בדיוק לגוף האישה המלאה ועל הגוף מרביתם נראים נפלא ומדגישים חיטובים כפי שאף בגד אחר לא עושה. לדוגמה, אחת המוכרות שלה הסבירה לי באריכות את השימוש שלה בכיסים, גם בדגמים בהם לא ברור למה צריך אותם בעצם, כדי להכביד את הבגד ולגרום לבד להחליק על המותן וליפול בדיוק כמו שצריך על הירכיים. בנוסף, היא אלופת העולם בשילוב אורכים ושכבות בדרגות אטימות שונות.
הבגדים שלה תפורים היטב ומחזיקים שנים. הבעיה היחידה שלי איתה היא שאני לא מצליחה אף פעם לתפוס את הפריטים הצבעוניים שמופיעים בקטלוגים שלה כי הם תמיד מיוצרים בכמויות זעירות ונחטפים מיד עם תחילת העונה. השנה החלטתי שאני אתפוס לי מכנסים ורודים-אדומים מיד כשתגיע קולקציית החורף. נראה אם ילך לי או לא. בכל מקרה, בגדים צבעוניים לעולם לא שורדים עד מכירות סוף העונה ולכן תמיד צריך לקנות אותם במחיר המלא והגבוה.
את הבגדים של הגר אלמביק אני מכירה כבר הרבה שנים. היא היתה המעצבת האהובה על אמא שלי בשנים האחרונות (יחד עם ששון קדם, שמעצב בסגנון דומה אך תיאטרלי יותר) ואלה גם שני המעצבים שלתצוגות שלהם אני מחכה בשקיקה הגדולה ביותר בשבוע האופנה הישראלי. בשנים האחרונות היתה לי בעיה פסיכולוגית עם הבגדים שלה - היתה לי חצאית שלה שאהבתי מאד ולבשתי הרבה. בפעם האחרונה שלקחתי את אמא לבית החולים חיפשנו משהו שיהיה לה קל ללבוש ונתתי לה את החצאית. כשהגענו לבית החולים היו חייבים לגזור את החצאית ממנה כי לא היה לה כח להתפשט והיא נותרה מאושפזת עד מותה שבועיים מאוחר יותר. נראה לי שזה עונה על ההגדרה המקובלת לטראומה.
בכל מקרה, לפני כמה חודשים השתחררתי מזה (למרות שחצאית בסגנון הזה בחיים לא אקנה יותר) והתאהבתי בה מחדש. הבגדים שלה נראים לעתים גדולים ולא מחמיאים על הקולב, אבל הגזרות שלה מהונדסות בדיוק לגוף האישה המלאה ועל הגוף מרביתם נראים נפלא ומדגישים חיטובים כפי שאף בגד אחר לא עושה. לדוגמה, אחת המוכרות שלה הסבירה לי באריכות את השימוש שלה בכיסים, גם בדגמים בהם לא ברור למה צריך אותם בעצם, כדי להכביד את הבגד ולגרום לבד להחליק על המותן וליפול בדיוק כמו שצריך על הירכיים. בנוסף, היא אלופת העולם בשילוב אורכים ושכבות בדרגות אטימות שונות.
תמונה מדף הפייסבוק של אלמביקה
הבגדים שלה תפורים היטב ומחזיקים שנים. הבעיה היחידה שלי איתה היא שאני לא מצליחה אף פעם לתפוס את הפריטים הצבעוניים שמופיעים בקטלוגים שלה כי הם תמיד מיוצרים בכמויות זעירות ונחטפים מיד עם תחילת העונה. השנה החלטתי שאני אתפוס לי מכנסים ורודים-אדומים מיד כשתגיע קולקציית החורף. נראה אם ילך לי או לא. בכל מקרה, בגדים צבעוניים לעולם לא שורדים עד מכירות סוף העונה ולכן תמיד צריך לקנות אותם במחיר המלא והגבוה.
סטלה עמר מדגמנת אלמביקה. התמונה מפה
כל מה שריי שגב לובשת
אני מכירה את ריי מספר שנים ויודעת טוב מאד שהיא אישה נעימה ופצצה שחבל על הזמן, אבל לפני כמה שבועות (אני כבר לא זוכרת למה) התיישבתי לעבור על כל הבלוג שלה אחורה (אה כן! כי קניתי טוניקה של אלמביקה שזכרתי שיש לה ורציתי לראות איך היא לובשת אותה) והתאהבתי בסגנון הלבוש הלא מתאמץ שלה. היא משלבת שמחת חיים, סקסיות וקוליות שלא רואים כל יום ועושה זאת באמצעות בגדים שהיא קונה אצל מעצבים שאהובים גם עליי (עיינו ערך האלמביקה שלמעלה) כך שאני יכולה לנסות לחקות אותה עם הבגדים הדומים שיש לי ולהראות שונה מהסגנון הרגיל שלי. המותגים ששוכרים אותה כפרזנטורית זוכים בכל הקופה, לדעתי, כי היא יכולה לגרום גם למותג המידות הגדולות הנחות ביותר להראות קולי כמוה, והיא דוגמנית המידות הגדולות בעלת סגנון הלבוש הקולי בתבל.
אני מכירה את ריי מספר שנים ויודעת טוב מאד שהיא אישה נעימה ופצצה שחבל על הזמן, אבל לפני כמה שבועות (אני כבר לא זוכרת למה) התיישבתי לעבור על כל הבלוג שלה אחורה (אה כן! כי קניתי טוניקה של אלמביקה שזכרתי שיש לה ורציתי לראות איך היא לובשת אותה) והתאהבתי בסגנון הלבוש הלא מתאמץ שלה. היא משלבת שמחת חיים, סקסיות וקוליות שלא רואים כל יום ועושה זאת באמצעות בגדים שהיא קונה אצל מעצבים שאהובים גם עליי (עיינו ערך האלמביקה שלמעלה) כך שאני יכולה לנסות לחקות אותה עם הבגדים הדומים שיש לי ולהראות שונה מהסגנון הרגיל שלי. המותגים ששוכרים אותה כפרזנטורית זוכים בכל הקופה, לדעתי, כי היא יכולה לגרום גם למותג המידות הגדולות הנחות ביותר להראות קולי כמוה, והיא דוגמנית המידות הגדולות בעלת סגנון הלבוש הקולי בתבל.
התמונות מהבלוג של ריי
כל מה ששלי גרוס אוהבת
כפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר,יש לי בעיה עם הבלוג והאינסטגרם של עורכת זמנים מודרנים והבלוגרית המוערכת שלי גרוס. הטעם של שלי משובח כל כך, כל כך נקי ופשוט ויוקרתי, שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. למעשה, היא משמשת כסטייליסטית שלי בלא ידיעתה. מדי פעם היא מעלה תמונה או רשומה שמסבירה לי בקיצור ולענין שכל מה שעומד ביני לבין האושר הוא קימונו של זארה או מעיל צבאי עם קשירה במותן ואז אני נורית מכיסאי מול המחשב כטיל באליסטי לחפש גרסה שתתאים למידותיי (שלי רזה ממני בהרבה ולכן יכולה לרכוש בגדים שאני יכולה רק לחלום עליהם). היא מאתגרת את חוש הטעם שלי והמלתחה שלי הולכת ומתכווננת בעזרתה למקום מדויק יותר. היא ללא ספק הבלוגרית האהובה עלי זה שנים ותמשיך להיות כזו כל עוד תעסוק בכתיבה.
תמונות מהבלוג של שלי
נראה לי שזהו לעת עתה. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה וכוס קרירה של מים.
כפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר,יש לי בעיה עם הבלוג והאינסטגרם של עורכת זמנים מודרנים והבלוגרית המוערכת שלי גרוס. הטעם של שלי משובח כל כך, כל כך נקי ופשוט ויוקרתי, שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. למעשה, היא משמשת כסטייליסטית שלי בלא ידיעתה. מדי פעם היא מעלה תמונה או רשומה שמסבירה לי בקיצור ולענין שכל מה שעומד ביני לבין האושר הוא קימונו של זארה או מעיל צבאי עם קשירה במותן ואז אני נורית מכיסאי מול המחשב כטיל באליסטי לחפש גרסה שתתאים למידותיי (שלי רזה ממני בהרבה ולכן יכולה לרכוש בגדים שאני יכולה רק לחלום עליהם). היא מאתגרת את חוש הטעם שלי והמלתחה שלי הולכת ומתכווננת בעזרתה למקום מדויק יותר. היא ללא ספק הבלוגרית האהובה עלי זה שנים ותמשיך להיות כזו כל עוד תעסוק בכתיבה.
תמונות מהבלוג של שלי
נראה לי שזהו לעת עתה. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה וכוס קרירה של מים.
ובמה אתם חושקים בזמן האחרון? ספרו לחבר'ה ויוקל לכם.
אני איתך בהכל (!)
השבמחקלשמחתי, סבתא מורנינגסטאר כנראה קראה אותי כמו ספר פתוח, כי היא קנתה לי ז'קט אופנוענים ליומולדת. בלי ניטים חלילה.
רוצה יצירה קלאסית חדשה להידבק בה? אני ממליצה על הלהיט הבא: http://www.youtube.com/watch?v=YyknBTm_YyM
אוי אני מתה על "לבי נפתח לפניך" משמשון ודלילה של סן סאנס.
השבמחקהידד לסבתא מורנינגסטאר!
אוווו, המגפיים של מרי פופינס... יש לי כאלה מלפני שנים בורוד עתיק של "גזית". הבעייה זה לרדת איתן מדרגות - בגלל החלק הגבוה של המגף, הרגל לא מתקפלת כמו שצריך. אבל אין כמו מגף ויקטוריאני לימים סגריריים, לפתוח מטריה ולעוף מעל גגות העיר.
השבמחקגם אני מתה על ז'קט האופנוענים (רק בלי הארמדיל בכתפיים) ושלי גרוס.
השבמחקעד לא מזמן הייתי באובססיה על הטייטס הסקוטיים של קסטרו, אבל פתרתי אותה באבחת שליפת כרטיס.