יום ראשון, 24 בינואר 2016

הפלורנטיש הגדול


אמת מקובלת על הפרילנסראים היא שאין כזה דבר "סופשבוע". אם מסיבה זו או אחרת לא הספקת את מכסת העבודה שלך במהלך השבוע, או שנפל עליך פרויקט לא צפוי, או שלקחת יום חופש באמצע השבוע - שישי ושבת מחכים בשקט לסגור איתך חשבון. אבל ביום שישי זרחה השמש חמימה ובהירה ומוטיף וטונשיניו חגגו את פתיחת החנות החדשה שלהן בפלורנטין ואני החלטתי שזו הזדמנות מצוינת להוציא את האף מהבית ולבדוק מספר נושאים, שהמרכזי שבהם הוא זה.

פלורנטין נהדרת לשיטוטים רגליים בימים שמשיים ויפה לצילומי מה לבשתי היום וכשההזדמנות צצה, יש לתפסה בשני קצותיה.

אני לובשת
קפוצ'ון של מאיה בש
ג'ינס מנקסט
נעלים משופרא
תיק מאסוס


עליי לציין שאני מרוצה מאד מהנעלים האלה. מאחר ואני זקנה בלה וכואבות לי הרגלים בזמן האחרון (מי אמר דלקת גידים ולא קיבל) אני מקפידה יותר מהרגיל על הנעלים בהן אני הולכת, ולאלה יש סוליה עם זכרון הייטקי משהו והן תומכות במידה שאין לתאר. אני מקווה שהתכונה הזו לא תעלם עם הזמן, כי הן חדשות. בנוסף, יש להן מגוון חורים לשרוכים ולשון מודולרית, מה שמאפשר לנעול אותן בכמה צורות (צמודות לרגל, עם הלשון בולטת החוצה ועוד כמה) וזה חביב בעייני וגם מזכיר לי את ימיי כמעריצה צעירה של רוברט סמית' שגררה רגליים באל איי גיר שחורות עם הלשון הסגולה בחוץ בחצר התיכון. 
כאן, כפי שאתם רואים, נעלתי אותן צמודות לרגל 

בכל הנוגע למילשייק, למקרה שתהיתם, לקחתי ספיישל מולטיזרס (חטיפי לתת מצופים שוקולד), מארשמלו פלאף (שיכול לשמש גם לתיקון פגמים בקירות) וריסז (כי שוקולד וחמאת בוטנים עם כרס זה השילוש הקדוש שלי) וקצפת ומרשמלו לקישוט וסירופ בננה וסירופ כרמל בשביל הקרשנדו והיה טעים מאד ולמרבה הפלא, לא כבד מדי ולא מתוק מדי, כנראה בזכות הגלידה תוצרת בית שהיא הבסיס למילקשייק ומאזנת את הכל. המקום וורוד וחמוד ויש שם תור אחו שלוקי וכל החבר'ה שדחוסים בחנות הקטנה מעבירים את ההמתנה בצחוקים ופטפוטים אחד עם השני וזה מאד מאד נחמד.

תודה לנעמה נחליאל על הצילומים
וכך עליזה ושבעת רצון, חזרתי הביתה כדי להמשיך לעבוד עד ארוחת הערב ונרדמתי לשלוש שעות. שבוע טוב לכולם!

2 comments:

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים