יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

בוקר טוב, את שמנה!

לכל הנשים בעלות המידות הנדיבות, העגלגלות, העסיסיות, המלאות והיוצאות מן הכלל - נמאסתן עליי עם היופמיזמים, ההתייפיפויות והבריחה הרציפה שלכן מכל מה שמריח מתחילת קצה קצה של המציאות. לא נעים לי להטיח בכן את המציאות ככה בלי פורפליי, אבל אני חייבת לומר לכן שאתן שמנות.

כן, את שמנה. אני מוכנה לפרגן שמנמנוּת לבנות המידות 44-46, למה לא. אבל אם את לובשת מידה 48 ומעלה את שמנה ולא יעזור בית דין. כל הנסיונות שלך לקרוא לכלב סוס לא יעזרו. גם אם תצעקי בראש חוצות, תקימי קבוצות בפייסבוק, תפתחי רשתות הלבשה לסוסים, תצעידי 500,000 נשים גברים וטף לכיכר רבין - זה לא יהפוך את הכלב שלך לסוס. הוא תמיד ישאר כלב. כל מי שיסתכל עליו יראה כלב, והמסכן ירגיש את הדיסוננס המחריד שמרגיש כל יצור חי שמנסים להלביש עליו חיים של מישהו שאינו הוא. 

אני לא מבינה למה את לא מסוגלת לקרוא לעצמך בשם האמיתי שלך. אני לא מבינה למה את חושבת שהדרך להעצמה עוברת בשקר. אני לא מצליחה לעטוף את המוח הקטן שלי סביב הרעיון שכדי להציג אג'נדה שמנה צריך לקרוא לה בשם אחר. 
בשביל מה את עושה את זה? כי קראו לך שמנה וזה פגע בך? כי זו מילת גנאי? כי שמנות הן מיואשות? עייפות? מיוזעות? מגעילות? בודדות? מצחיקות? טובות לב? אסירות תודה לכל מי שמוכן לשכב איתן? גבריות? דוחות? בהמות? חסרות שליטה עצמית? חולות? מטומטמות? חלשות?

את יודעת מי את. את מכירה את עצמך הכי טוב. גם אם אין לך מושג מה המהות האותנטית שלך, את עדין מכירה את עצמך הכי טוב. גם אם את קצת אבודה כרגע, את מכירה את עצמך הכי טוב. גם אם את מדוכאת, אומללה או שונאת את הגוף שלך, את מכירה את עצמך הכי טוב. את יודעת בדיוק מי את ואף מילה לא יכולה להוריד אותך או להעלות אותך למעלה ממה שאת. מה הקשר בין המספר שמראה המשקל למי שאת? למה קיבינימט את נותנת לתרבות המערבית האמריקאית, שכל כולה התייפיפות מריחה ופוליטיקלי קורקט, להגדיר את התדמית שלך? אם את לא שולטת על התדמית שלך, איך תשלטי על מסלול חייך?

צאי מהארון, ממתחת למיטה, מתוך המקרר ותביני שאת שמנה וזה לא אומר כלום על כלום פרט למה שזה אומר על מידות הגוף שלך. את מרוצה מזה? את שונאת את זה? את אדישה? כואבות לך הברכיים? נמאס לך לישון באלכסון? עשי משהו בנוגע לזה (וזה יהיה קשה מאד, אבל שווה את המאמץ ואת כל הדרך מלאת המשברים לשם, אם זה חשוב לך מספיק). מרגישה נשית וחמודה? מלאת חיים וחיוניות? יש לך המון חברים שאוהבים אותך בדיוק כמו שאת? יאללה דיסקו! שיהיה לך בהצלחה והמשיכי כך. כל אחת בוחרת עבור עצמה מה מתאים לה. יש שיעשו ניתוח כדי לרזות, ויש שירגישו הכל בסדר בדיוק כמו שעכשיו, ולא ירצו לשנות כלום. הכל במקום, הכל מבורך, כל עוד זה מגיע מהסתכלות לאמת בעינים ולא מקבירת הראש בחול.

אני שוקלת כ-110 ק"ג. אני יוצאת מן הכלל, נדיבת מידות, עגלגלה, עסיסית, מלאה ושמנה. אני הראשונה להגיד את זה, כי באותה נשימה אני אומרת שאני ממושקפת. אף אחד לא יחליש אותי באמצעות המילה שמנה כמו שאף אחד לא יחליש אותי באמצעות המילה הרצליינית. אין לי דרך קלה להגיד את זה, כי אתן לא שומעות את זה כשמדברים אתכן ברכות, אז אני אומר את זה באופן בוטה ככל האפשר - תוציאו את הראש מהתחת השמן שלכן, היו כנות עם עצמכן ועם הסביבה שלכן, ואז תוכלו לעשות את הצעד הראשון שלכן בדרך להעצמה.

20 תגובות:

  1. איפה פה הלייק, איפה?

    שאפו!!!

    השבמחק
  2. פוסט מעולה וצודק! אף רזה לא מתחמקת מהתואר רזה אז הגיע הזמן של השמנות לעשות אותו הדבר בבקשה
    נמאס לי בעיקר שכל "מלאה/דיווה/אשה רכה" חייבת לקרוא לכל רזה "אנורקטית/ילד בן 12", כנראה כדי לשפר את ההרגשה שלהן עם עצמן, אז זהו שלא. 

    השבמחק
  3. לא חושבת שאפשר לשים אשה רכה על קרקר

    השבמחק
  4. היום אני גאה לקרוא לעצמי שמנה שלובשת מידה 52 וגאה בזה! (:

    השבמחק
  5. אהבתי!!!
    ואוהבת את עצמי..שמנה ורכה..

    השבמחק
  6. האח הידד!
    מצאתי פתרון לבעיית ההשמנה. כל מה שנדרש הוא כרטיס טיסה לצידו השני של האוקיינוס האטלנטי. שם כל שמנה במידה 48 תהפוך להיות שמנמודה במידה 46.
    לפחות. יש בעיה עקרונית בהלגדיר שמנות על פי מידת בגדים. כל אצל האמריקאים אני קטנה לפחות במידה שלמה ממה שאני בישראל. מה לעשות, המידות בישראל זערוריות. ולא, אני לא אקבל על עצמי את ההכרזה שהמידות באמריקה גדולות.
    אצל הסינים אני לפחות 3XL. אלה רציניים אלה. שם אני לוקה בהשמנה מורבידית חולנית. אצל האנגלים אני סתם שמנה, ללא ייחוד במידה 18. ורק אצל האמריקאים, אני יכולה להחשב כשמנמנה, ואפילו די קטנה לכל הדעות. אז כשאת אומרת שמנה וקוראת לי להשלים עם זה ואפילו מציגה רף ברור, משום מה זה רק גורם לי לפיצול אישיות קל. גלובליזציה וכל זה. פוי.

    השבמחק
  7. אוי פומרנץ פומרנץ, לא הבטחנו לך גן של שומנים! להיות שמנה זה אחריות. לעזעזל, להיות עגלגלה זה אחריות. להיות בכלל זה אחריות, והרבה ממנה.

    לכל המגיבים - תודה!

    השבמחק
  8. אההה ! כל הכבוד שרונה! וזה כל כך נכון! שנים שאני מיישמת את זה. היחיד שנותן הקשר שלילי למילה הזו- היא היא אנחנו.

    במקרים שיוצא לי לעבוד עם ילדים (ומסתבר שזה קורה מספיק:-P) הם בהחלט משתמשים במילה "שמן/שמנה" כמילת גנאי. ואני תמיד נשארת מה זה רגועה, מחייכת, ואומרת- אז? זה הופך לפחות נחמד? לפחות יפה? לפחות חכם? והם איפשהו אובדים בתוך זה.

    השבמחק
  9. וואו שרונה! כל מילה בסלע!

    השבמחק
  10. יפה לך קיטי!

    ילדים משתמשים בהכל כמילות גנאי - שמן, משקפפורית, חנון, teacher's pet, שרפנית. כל תכונה חיובית (שלא לדבר על נטרלית) יכולה להפוך לקללה אם רק רוצים ולא חסרים כאלה שרוצים. אבל אני לא רוצה, ונראה שגם את לא.

    השבמחק
  11. שרונה יקרה!

    אויש, כמה כיף לי שמצאתי אותך. חברה טובה (ורזה!) עוקבת אחר הבלוג שלך ומפרגנת לך באדיקות. לפני כחצי שנה היא הכירה ביננו, ללא ידיעתך, ומאז לא הבטתי אחורה. אני עוקבת, בשקט, ונהנית מכל רגע. לא הרגשתי צורך להגיב, עד היום.
    כאישה שמנה (אני לוקחת על עצמי את הטייטל באהבה על אף שאני מידה 46 בלבד!) אני מזדהה, מפרגנת, צוחקת ומתגאה יחד איתך עם כל פוסט חדש. הדרך שלך ושל נשים שמנות אחרות מוכרת לי כל כך, וכל יום בחיי מכיל בתוכו את החוויות המוכרות לכולנו, החל מקניית (או אי קניית) בגדים ועד להתמודדות עם הסטיגמות השונות ומשמעותן. בחיי שלי החוויות המוכרות קיבלו נופך חדש לאחרונה כשאני ובן זוגי (שמנמן חתיך הורס בעצמו)החלטנו להינשא ולחרדת כל הקרובים אלי, דיאטת כאסח לא הגיעה קומפלט בחבילה עם הטבעת. אצעד אל החופה במידה 46, נראית כמו 2 מיליון דולר ובראש מורם (יש לי מעצב שמלות, שפשוט אין כשרונות כאלה. אין.)

    אבל בואי ניגש אל התכלס: חוץ מהיותי שמנה, אני גם כותבת תוכן, בעבר עבור בית ספר מוביל לאיפור וכיום בעיקר בשביל עצמי (חולקת איתך את עיסוק הבלוגינג הנהדר). אני מאפרת (מהסוג הטוב, כך מדווחים לי לקוחותי) ואני בעיקר ביצועיסטית. כשאני רוצה משהו - אני שור. המילה 'לא' איננה בלקסיקון. אני שמחה לבשר שאם תחפצי בכך, אני יותר מאשמח להתגייס איתך לטובת המטרה הנהדרת שהצבת לעצמך ולכולנו. אם צריך לכתוב, לייצג, להסביר, להפגין, לאפר, לדבר או כל דבר אחר - i'm on board, big time.

    ישר כוח! ומקווה שיצא לנו לשתף פעולה
    karinebush.art@gmail.com

    השבמחק
  12. סחטיש עליך קארין! אני מוכנה להעניק לך את התואר "שמנה של כבוד" :-)

    אני אחטט בבלוג שלך בבית. בינתים התרשמתי מאד מהאיפור שלך, באמת יפה, נקי וסקסי. אני אשמח לשתף אותך בחלק הפעיל של המאבק. למעשה, אני חושבת על משהו ברגעים אלה ממש. שולחת לך מייל בקרוב.

    השבמחק
  13. לא עולה לי שום דבר שנון פרט ל מ-ע-ו-ל-ה!!!!!

    השבמחק
  14. הגעתי לבלוג שלך בעקבות המלצה מסלונה. שמתי לי ליעד לקרוא את כולו :) מהממת את.
    אני קוראת לעצמי שמנה בלי בעיה, התגובות מאוד קשות - "את לא שמנה, את רק גדולה\מלאה" בלה בלה בלה.

    יש לי מלא שאלות אליך אבל אני אפילו לא יודעת אם את רואה תגובות של פוסטים ישנים, אשאל בפוסט חדש יותר.

    השבמחק
  15. פוסט נהדר וזועם. בדיוק כמו שאני אוהבת! וסחטיין על חשיפת המשקל - המספר הסודי יותר מקודי השיגור של ראשי הגרעין האמריקאי. שמנה שמנה אבל אני עוד לא שם

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים