נכון נמאס לכם שאני כותבת על יחצנים מעצבנים מולם אני עובדת? ובכן גם לי נמאס, אבל היום נשבר שיא חדש ביחסיי עם משרדי יחצי ציבור. היחצנית המדוברת תכונה לצורך הענין אורטל וזה בערך מה שהלך (במגבלות זכרוני הרעוע).
מאחר ושכנתי למשרד טוענת שהחלק הבא משעמם אם אתה לא בלוגר, אקצר ואומר לכם שהיחצנית זרקה אותי כי כתבתי ביקורת שלילית על מוצר שלה. אתם יכולים לדלג על המסגרת ולעבור ישר לסוף.
12:26 - אורטל מתקשרת. אחרי חילופי ברכות ונימוסין עוברים לתכל'ס.אורטל - שרונה, מתי את כותבת על הלקוח שלי X? היית באירוע שלו לפני חודש.אני - פרסמתי כבר ביקורת על הקרם וחברתי כתבה ביקורת על הסבון שאותה אפרסם בהמשך השבוע יחד עם ביקורת על מכון הקוסמטיקה אליו שלחת אותי לקבל טיפול במתנה היום בערב.אורטל - תשלחי לי לינק לאימייל?אני - שולחת עכשיו.12:34 - אורטל מתקשרת, אני לא במשרד ולכן לא עונה.13:02 - אורטל מתקשרת, אני עונה. שלום שלום.אורטל - שרונה אני מזועזעת ממך.אני - למה?אורטל - ראיתי מה כתבת וזה פשוט נורא. דיברנו כבר על זה שיש דרכים לכתוב דברים. אני האדם האחרון שיגיד לך איך לכתוב בבלוג, אבל..אני - תארתי בכנות את החוויה שלי.אורטל - כן אבל לכתוב שלקרם יש ריח איום ונורא והמריחה שלו לא נעימה?? יכולת לכתוב שלטעמך הריח בעייתי ולתאר שהוא מוצר אנטי אייג'ינג ואת שאר המעלות שלו.אני - אבל זה לא רלבנטי, כי לא יכולתי להשתמש בו.אורטל - ועוד פסקה אחרי זה את מהללת את הסרום של חברה Y שהיא לא לקוחה שלי אבל..אני - כתבתי שהוא עשה לי פצעים איומים ונוראים!אורטל - כתבת שהוא משובח! שרונה אני לא יודעת איך נוכל לעבוד ככה. אני צריכה לחשוב על הלקוחות שלי.אני - חשבתי שאת רוצה ביקורת כנה על המוצרים של הלקוחות שלך! אם מוצר לא טוב אני אכתוב את זה ואם הוא נפלא אני מהללת אותו. כשקיבלתי מלקוחה שלך מוצר שלא אהבתי ולא כתבתי עליו, נזפת בי שלא כתבתי ואמרת שאני צריכה לכתוב ביקורת אמיתית! יש לי תור לקוסמטיקאית שלך היום, את רוצה שאני אבטל אותו?אורטל - כן, אני לא אעבוד איתך יותר.אני - אין בעיה, ביי.דקה אחרי, אני מתקשרת לבטל את התור אצל הקוסמטיקאית. שלום שלום.אני - שמי שרונה ראובני ואני צריכה לבטל את התור שלי בשש כי היחצנית ביקשה ממני לא להגיע.בחורה חביבה 1 - לא הבנתי את הבעיה, חכי שניה אני מעבירה אותך.בחורה חביבה 2 - שלום.אני - שלום. אני שרונה ראובני ואני בלוגרית שהיתה אצלכם בסיור לפני זמן מה ויש לי תור לטיפול בשש. אורטל ביקשה שאבטל אותו כי לא מצא חן בעיניה שכתבתי ביקורת שלילית על לקוח שלה והיא מפחדת שאכתוב גם עליכם ביקורת שלילית.בחורה חביבה 2 - טוב, זה ממש לא מוצא חן בעייני. אני מבטלת את התור שלך ואבדוק מה קורה עם היחצנית.כמה דקות אחר כך - אורטל מתקשרת. שלום שלום עצבני.אורטל - אני מבינה שלכלכת עליי ללקוחה שלי.אני - התקשרתי לבטל את התור והסברתי להם למה.אורטל - אמרת להם שהיחצנית שלהם דפוקה וכאלה.אני - לא נכון.אורטל - תראי, אני מאמינה לך אבל אני מציעה שלא נלך לשם.אני - לא אמרתי שום דבר שדומה לזה. יש לי שותפה למשרד והיא שמעה כל מילה שאמרתי.אורטל - ממש לא כדאי שנגיע לשם. את מבינה? חבל שנגיע לשם.אני - סבבה ביי.אורטל - ביי.
חברים, בקצב הזה לא ישארו יחצנים ש"יסכימו" לעבוד איתי ואני לא אקבל מתנות בחינם, ואז מה על מה יתלוננו הטרולים האנונימיים שלי? אני לא מבקשת בשבילי, אבל בשביל כל הלוזרים ששונאים אותי, אל תנטשו אותי ככה!!!!!!!!!1
להזכירכם -
גם בשעות קשות יש מי שתמיד אוהב אותי.
מודה מקרב לב על החשיפה של הצד השני של עולם ה"לקבל דברים בחינם".
השבמחקבעיה של היחצ"נים שלא קראו את פוסט הפירמידה שלך.
אני לא בטוחה בעיה של מי זה.. זו יותר בעיה שלי ושל הקוראים שלי שאני יודעת שלא מתים על תיאורי השקות אבל כן אוהבים ביקורות מוצרים (בהנחה שהן ענייניות ולא מתלקקות לשווא).
השבמחקאני מאמינה שבסופו של דבר, זאת בעיה גדולה יותר של היחצנים. יחס כזה יביא לכך שיישארו בקשר איתם רק החנפנים, מפרסמי הסקירות המהללות למען קבלת מוצרים בחינם. ויחצן שחושב שזה דבר טוב, ממש לא מבין מהחיים שלו ומהעבודה שלו. אף קורא לא ממשיך להאמין לאורך זמן בסקירות לא אמיתיות. זה מפתח אנטי לבלוגר, ואנטי למוצר, וכולם מפסידים מזה בסוף.
השבמחקאם הבלוג שלך היה מבוסס רק על סקירות מוצרים, גם הבעיה שלך היתה גדולה. אבל יש בבלוג שלך כל כך הרבה יותר מזה (כולל סקירות, של דברים שאת קונה אישית). חבל שהיחצנים נוהגים בטמטום, אבל זה ממש לא מה שישבור לא אותך ולא את הקוראים שלך.
אני מקווה שאת צודקת אוכמית. אני יודעת שהפסקתי לעקוב אחרי כמה וכמה בלוגים שהערכתי בגלל שהפכו למכבסת מילים של יחסי ציבור, ואני יודעת שאני לא היחידה.
השבמחקמצד שני, אני גם מרגישה מטומטמת שאני נאחזת במוניטין ובכבוד העצמי שלי ונשארת לבד בחדר אחרי שכבר כיבו את האור בזמן שכל כך הרבה אחרים מקבלים טובות הנאה על ימין ועל שמאל בלי לאבד ולו פעימת לב אחת בתהליך.
לא נראה לי שיש לך מה לדאוג, כיף לקרוא אותך וזה מה שחשוב.
השבמחקבהתחלה עקבתי אחרי הרבה בלוגים והבלוג שלך בכלל לא נראה לי רלוונטי אליי (אני? מידות גדולות? בובות? ווט?) והתמכרתי לצורת הכתיבה הכיפית והנפלאית שלך, בעודי נוטשת אט אט את ביקוריי הקבועים בשאר הבלוגים (מלבד one girl revolution, הכשרון נוטף ממנה).
קיצר, המשיכי להיות אט ולצפצף על כולם. אם צריך, אני ארכוש עבורך צפצפה.
נ.
כרגע יש בכתובה הבלוגרית (ובכתיבה העיתונאית) איזו מן פרצה כזאת שנותנת ליח"צנים לעשות מה שבא להם, לדעתי בתוך שנה שנתיים כולנו כקוראים נהים פחות טיפשים ונפסיק להאמין לכל דבר רק כי מישהו כתב.
השבמחקמה שאת עושה עכשיו הוא הרבה יותר חשוב מביקורת אמינה על קרמים ומוצרים (שזה גם דבר חשוב, ואני לפחות כבר פעמיים קניתי דברים לפי ההמלצות שלך) את מעלה את המודעות לעניין ה"ביקורות טובות ולא אמינות = טובות הנאה לכותבים", ולדעתי בטווח הרחוק הכתיבה על הנושא הזה גם תקדם אותך מבחינה מקצועים ומספר הקוראים, אבל גם, בצורה רחבה יותר, תשפיע על איך שכולנו לומדים לקרוא ביקורות (בצורה ביקורתית יותר - הא!)
אה, וגם, מה שכתבת כאן צריך להופיע באוד מקומות (דברי עם עידו קינן ועם ולווט) זה חשוב!
תודה לך נ תמיד רציתי צפצפה!
השבמחקתודה על החיזוקים איה (מה קנית דרך אגב?). מי זו ולווט?
ואו, רק עכשיו אני קולטת כמה עילגת יצאתי, אבל יש לי תירוץ - הייתי עייפה ולא ניתן לערוך תגובות.
השבמחקולווט היא בלוגרית תקשורת די מפורסמת, ראי velvetunderground.co.il.
נ.
עייפות זה הכי in כאילו!
השבמחקשרונה את בסדר, את.
השבמחקעבדתי ככתבת בכלי התקשורת הגדול ביותר בארץ במשך כ-3 שנים. על כל צעד ושעל שלי ניסו יחצנים לדחוף לי תכנים שיווקיים, כדי שאצבע אותם בגוונים של תוכן עיתונאי לגיטימי. אני, בניגוד לאחרים, לא אוהבת מתנות חינם. אני יודעת שכשמישהו מחלק מתנות הוא מצפה לתמורה, וממש לא התאים לי שהשם שלי יתנוסס על כתבה שאני לא שלמה איתה באחד מהאתרים הכי נקראים במדינה. חטפתי על זה. פעם כתבתי ביקורת על שירות מקוון של מיקרוסופט, שנסגר מאז. אנשי השיווק של החברה הסתערו עליי ופירסמו דברים מכוערים בבלוגים שלהם. הם דאגו לשחד באותה תקופה כתבים אחרים במערכת בטיסה חינם לחו"ל - לכולם הציעו חוץ ממני, כדי שאבין את הרמז. לדעתי עדיף לא לקחת מהם מחוט ועד שרוך נעל, המתנות האלה מזוהמות בזוהמה תאגידית מהסוג המטונף ביותר. יש מספיק מה לכתוב בבלוגים מבלי לספק פירסום כמעט-חינם לחברות האלה.
השבמחקאגב, עזבתי את המקצוע מזמן, אבל בדיוק שלשום קיבלתי עוד הצעת עבודה כפרילנס בכלי תקשורת מוביל אחר, בתחום סיקור חדש שתמיד עניין אותי ורציתי להיכנס אליו. הכסף חרא, אבל אמרתי לעצמי שזה בשביל הנשמה. על המשימה הראשונה העורך נתן לי הודעה לעיתונות של סלקום וטלפון של היחצנית. אמרתי שכבר מצאתי עבודה אחרת ולא תודה בעצם. נזכרתי למה עזבתי את המקצוע.
השבמחקאני מצטערת על הצעת העבודה שנהרסה לך דארה. זה כל כך מאכזב להתאכזב מאנשים. היו לי חלומות להיות חלק מתעשית האופנה (מעצבת אופנה, אם לדייק) במשך מרבית חיי ועכשיו כשאני מוזמנת להשקות ותצוגות ושאר מרעין בישין אני מבינה שמאחורי התדמית הזוהרת (סליחה על הקלישאה) אכן מסתתרת ביצה מטונפת להחריד.
השבמחקמה גם שלטס פייס איט, תצוגות של גולברי וקסטרו זה ממש אבל ממש לא קלואי או דיור.
ועדין אני מסרבת לוותר על האמונה הנחרצת שדברים יכולים להתנהל אחרת, אם רק נסכים על כללי משחק ראויים יותר.
אני לא מבינה על מה כל הרעש. אז היא לא "תעבוד" איתך יותר. למי זה איכפת? יש לך קהל קוראים נאמן שמאמין לכל מילה שאת כותבת, בדיוק בזכות הגישה הזו. אז לא תקבלי ממנה יותר דוגמאות של הקרם עם הריח המזוויע. יאללה יאללה. במקום זה, ובמקום הגישה שלה, את מקבלת קוראות מאושרות שמתמוגגות לגמרי בדיוק מאותם הניסוחים שהעיפו לה את הפיוזים.
השבמחקזכותך המלאה לכתוב את דעתך הכנה. אם יחצ"נים חושבים שהם יכולים לכופף אותך עם טובות הנאה (או היעדרן) אז... נו... ברור שהם נמנים על אלה הסבורים שהם מתת האל לאנושות, וכולנו יודעות בדיוק מה ערכם של אנשים כאלה.
וגם - אני לא בלוגרית ולא עוסקת באופנה, ואני נהנית מכל הרשומות שלך. אני לא יודעת מי אמר שלא מעניין אותו לקרוא על עולם היחצ"נות, או על השקות; מבחינתי גם אם את כותבת על התנגשות משאיות החצילים במדבר הסהרה, כנראה שנקודת המבט שלך, פלוס הניסוח, יעשו את הקריאה שווה - ואני אזכה ללמוד משהו על משאיות וחצילים, ככה, על הדרך. אפילו אם תכתבי שהמשאיות מצחינות ושלחצילים אין מרקם משהו.
היי שרונה
השבמחקאני יודעת שלמה שאני הולכת לכתוב אין אפילו קשר קלוש לפוסט הנ"ל, אבל לא ראיתי כתובת ליצירת קשר בשום מקום בעמוד ורציתי לשאול אותך:
עברתי לפני חודש מת"א לצפון. בצפון הייתה לי תופרת מצויינת אבל לא נוח לי לנסוע אליה ולקחת בגד פעם בחודש.
הרפה פעמים הזכרת בבלוג את התופרת המצויינת שלך, ומכיוון שיש לי את אותה בעיה כשלך- מתניים צרות יחסית לירכיים, אני אשמח לקבל עליה המלצה. אם תוכלי להגיד לי איך קוראים לה, ואיפה היא נמצאת? או שאת שומרת את המידע בסוד? אשמח לתגובתך
תודה, עדי
חחחחחחחחחחחח תקישי שרונה, אני לא מכירה אותך אישית אבל את פשוט ענקית!!!!
השבמחקבאמת שאלתי עצמי איך העסק הזה עובד?
כל הכובד לך מתוקה!