אני חושבת שהבוקר כלו כל קיצי הסבלנות שלי ליחצנים. היתה תצוגת אופנה של גולברי. אחרי התצוגה, קיבלו כל הנוכחים חוץ ממני ועוד שתי בלוגריות תיק עיתונות עם קטלוג, דיסק צילומים ותלושים על סך 300 ש"ח לקניות ברשת. וככה זה הלך.
מערכה ראשונה - א ממשרד יחצי הציבור עומדת ובידה ערימת מעטפות ובתוכן התלושים ומחלקת לעוברים והשבים, שלוש בלוגריות מתקרבות אליה מבוישות.שלוש בלוגריות - א, לא קיבלנו תיק עיתונותא - נגמרו התיקים, רדו למטה לט' ותראו אולי לט' נשאראני - יש לכם הסדר עם החניון?א - לא, רק לעיתונאים יש חניה חינםמערכה שניה - גשם שוטף,שלוש בלוגריות יורדות למטה, ט' עומדת בכניסה ומנסה לארגן מוניות לאנשיםשלוש בלוגריות - ט, א אמרה לנו שאולי יש לך שקיות לעיתונאיםט' - אנחנו נשלח לכם במיילמערכה שלישית - שלוש בלוגריות עייפות עולות חזרה למעלה, בדרך הן מנסות למצוא אומץ לשאול את היחצנית בפנים למה כולם מקבלים והן לא. ד' מנהלת משרד יחסי הציבור מתקרבת, השלוש מחליטות לפנות אליה.אני - ד תסלחי לי על הבוטות אבל למה כולם קיבלו תלושים חוץ מאתנו?ד - לכו לא' היא תיתן לכםאני - א' למה כולם קיבלו תלושים ורק אנחנו לא?א' - נגמרו התלושים, לכו לט' והיא תשלח לכן הביתהאני - א' אמרה שתרשמי את הכתובות שלנו בשביל לשלוח לנו תלושיםט - אין לי זמן עכשיו, תשלחי לי מייל טוב?
אני לא אתחיל לנאום על ההסכמה הבלתי כתובה בין בלוגרים ושאר מסקרי אירועים לבין יחצנים בדבר תמורה על הנוכחות באירועים ועל שטח הפרסום שהם מקבלים מאתנו. אני גם לא אזכיר שאחרי ההשקה של משמין לי בחורף זה ציטטו את הביקורת שלי בשלושה עיתונים לפחות ואלוהים יודע כמה אתרים ומכאן נובע שאני בלוגרית שכותבת את האמת ומין הראוי לכבד אותי. אני אגיד רק דבר אחד -
תגידי לי שאת לא נותנת לי תלושים כי אין לך מושג מי אני
תגידי לי שאת לא נותנת לי תלושים כי הציצים שלי אמיתיים ולא השתתפתי בשום ראליטי
תגידי לי שאת לא נותנת לי תלושים כי את לא סובלת את התחת שלי
אל תגידי לי שיש סבב של בלוגרים ומחר אולי אני אוזמן לאירוע שלך
אל תגידי לי שבחרת את הבלוגרים בפינצטה
אל תעמדי מול הפנים שלי עם תלושים ביד ותשקרי
פשוט תגידי פעם אחת את האמת - שלא אכפת לך, שאין לך מושג מה זה מדיה חברתית, שאת לא קוראת בלוגים ובטח לא את הבלוג שלי, שאני שמנה מדי ואהרוס את התמונות שלך בפנאי פלוס - לא מענין אותי מה תגידי רק פעם אחת תגידי את האמת, או שכבר מזמן שכחת כבר מה זה?
חיבוק גדול.
השבמחקאיזה עולם דוחה! מבינה את המיאוס שלך מכל זה. מייאש ומעליב.
זו לא פעם ראשונה שהמשרד הנחמד הזה עושה את טריק אנחנו נשלח לך הביתה.
השבמחקאההה והם תיכף יתקשרו כדי להגיד שאין להם מושג איך זה קרה
אולי אפשר לנצל את כח המדיה החברתית ולהתחיל לסקר לא רק את החברות המיוצגות ע"י משרדי היח"צ אלא גם את המשרדים עצמם?
השבמחקאפשר אולי לעשות איזה תג ציון לשבח שכשבלוגר נתקל ביחצן שמתנהג יפה ומשווה את תנאי הבלוגרים לעיתונאים הוא מציין לטובה ושההפך אז גם? במקרים קיצוניים אפשר להחרים / למנוע ההגעה באופן מרוכז מאירועים של יחצנים מסויימים.
מה דעתך?
עם כל הכבוד אליך (ויש) אני חושבת שעצם הפנייה בהתחננות לתלושים היא משפילה ועצם זה שלקחת בה חלק זה פשוט מביש ומוריד ממעמדך. פתחי לעצמך חוט שדרה, ברוך השם אינך רעבה ללחם ואת יכולה לרכוש לעצמך דברים.
השבמחקאכן נשמעת לי חוויה מפוקפקת,
השבמחקאין סיבה לחלק לכולם - "ולכן לא נשאר" (מעשה מאוד מכוער אני חייבת לציין ללא קשר למי זה נעשה).
אני מתארת לעצמי שיותר מאשר לא נעים לשאול, היה מעצבן לשאול מדוע אתן לא קיבלתן בזמן שכל השאר כן.
בטוחני שתתקבל התנצלות וכן גם פיצוי
in no time.
אבל לנזק תדמיתי ומרירות מצידך (ומשתי הבלוגריות הנוספות) הם דאגו לעצמם לנצח. וחבל.
בתור מישהי מהתחום, תרשי לי לומר את דעתי: אתן מגזימות! אתן באות לאירועים שלא מזמינים אתכן רק כי "שמעתן ממישהי שיש אירוע", אתן מחפשות את היחצ"ן שייתן לכן את המתנה ועוד תוהות מדוע לא מנו אתכן ברשימת מקבלי המתנות. אולי פשוט תדעו את עצמכן? לעולם הזה יש חוקים מאוד ברורים, ויחצ"ן/ית לא חייבת להגיד לך בפרצוף "לא"- אם לא קיבלת הזמנה כנראה שזה לא.
השבמחקאנונימית - תגובתי מתחלקת לשנים.
השבמחקראשית - לאירוע הזה הזמינו אותנו, ואף חזרו ובדקו אם נגיע. על האירוע של מאק אתמול, אליו הוזמנו כמה מהבנות הקבועות ואחרות (כולל אותי) לא, ובכן - זכותו של היחצן להחליט שבלוגר שלכלך על מוצרים הלקוחות שלו בעבר לא יוזמן שוב, או לא להזמינו מכל סיבה אחרת. לי, כבלוגרית ויותר מזה - כאדם - מותר להביע ענין באירוע מסוים שמושך אותי ולשאול אם אפשר להגיע אליו. מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, שיגידו לי לא? זה לא מפחיד אותי, למה שיפחיד?
שנית - כעקרון, כל ענין ההמנעות מלסרב לאדם בפנים (כלומר, לשקר)במסווה של "נימוס" או "לא נעים" לא מקובל אליי. אני אומרת למחזרים שלא בא לי עליהם שזה לא ילך, אני אומרת לאנשים שפונים אליי בבקשות שאיני יכולה או רוצה למלא לא, ואני מצפה לאותו נימוס וכבוד בסיסי ממי שעומד מולי. אני לעולם לא הייתי אומרת לך שאין לי מצית לתת לך אם היית פונה אליי כשביידי מצית, מה ההגיון בזה? לא לא פשוט לומר "צר לי, לא מתאים לי לתת לך את המצית שלי" או פשוט "צר לי, לא". ולעניינינו - אם את יחצנית של מאק ואני בלוגרית שלא הוזמנה ורוצה להגיע לאירוע, למה לא תגידי לי פשוט "צר לי, הזמנתי בלוגריות ספציפיות בהן יש לי ענין ואת לא אחת מהן" או אפילו "אחרי הבקורת שכתבת על הלקוח שלי X לפני חודש, אני לא מעוניינת להזמין אותך יותר לאירועי הלקוחות שלי" (תשובה שקיבלתי מיחצנית מסוימת לפני כמה זמן, ובחיי שהערכתי אליה עלתה פלאים בעקבות כך) במקום לומר לי "את יכולה לבוא אם את רוצה, אבל לא תקבלי מתנה"??
השאלה למה זה טוב? למה ללכת לארועים האלה? מי מרוויח מזה? לא את ובטח שלא אנחנו שנאלצים לקרוא רשומות לא מעניינות (בתוך בלוג מעניין מאד). היחידים שנדמה להם שהם מרוויחים אלה היחצנים והלקוחות שלהם. עשי טובה לעצמך ולנו, פשוט תגידי לא. אל תלכי. זה לא שווה את היחס שאת מקבלת, זה לא שווה המתנות/תלושים וזה בטח שלא שווה את איכות התכנים.
השבמחקאנונימית, דבריך נופלים על אוזן קשובה.
השבמחקהאם בהכרח כל רשומה על אירועי יחצ או מוצרי יחצ משעממת מעצם היותה?
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאנונימית חוזרת:
השבמחקכן, בהכרח רשומות על השקות הן רשומות לא מעניינות, להבדיל מרשומות על יחסייך עם עולם היח"צ, אלה דווקרא רשומות מאד מענינות, רק שנראה שהן לא עושות לך טוב, אז בשביל מה? הרייטינג שווה את עוגמת הנפש?
אני לא חושבת שבהשקות תגלי משהו שלא תראי בעצמך בחנויות. הנסיון שלך מעניין הרבה יותר מכמה צילומים וכמה מילים על רכות הצעיפים בהשקה של גאפ.
קיבלתי ואחשוב על זה, תודה!
השבמחקשרונה, גם אני מסכימה עם אנונימית לגבי רשומות על השקות. את מעניינת, הכתיבה שלך כייפית, אבל השקות מעניינות אותי כשלג סיביר דאשתקד. מעניין אותי מה את מוצאת ב*חנויות*, איפה שוטטת וראית כי טוב. לא איזו יחצנית נתנה לך יחס נהדר. אני בעד שתלכי להשקות, זה נראה לי כיף להתחכך ולהפגין נוכחות, ואם את מקבלת טובות-הנאה, על אחת כמה וכמה. אבל באופן אישי, המשיכי בדרכך הטובה לכתוב רק את האמת. כי אני כבר ויתרתי על בלוגים רבים בתחום האיפור והאופנה שפשוט "כותבים" את הקומוניקט שהיחצן שלח, ועושים טובה שהם מוסיפים איזה אינפוט אישי.
השבמחקכמי שמתמודדת עם המידה ה"אדירה" של 44 במכנסיים, אני שמחה לשאוב מהבלוג שלך השראה לשילובים, רעיונות למקומות לקנות בהם, ואומץ לצבעוניות.
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק