אל אלוהים ברוטב שום, אתם לא מאמינים מה עבר עליי הערב!!
ראשית, אציין שהיה לי שבוע מהתחת, בשיאו של חודש מהתחת, שנה מהתחת וגלגול מהתחת, כך שאני לא אדם מרוצה באופן כללי. ראתה זאת חברתי תמר וחשבה לעצמה מה יאה יותר להביא במתנה ליום ההולדת של השרונית מאשר שובר לטיפול ספא מפנק. חשבה ועשתה. וכך היום, עצבנית מעָצבּוֹן נסעתי אחרי העבודה לספא ארמון החמאם בתל אביב כשכל רצוני לשתוק שעה שלמה בעוד מישהו משחרר את הגב האומלל שלי בעדינות מפנקת.
כשהגעתי למקום, שנמצא בתוך המרכז האולימפי ברחוב שטרית, התבאסתי מהר מאד. אין אוירת ספא, הפקידות בכניסה מדברות בקול רם ולא נעים אחת עם השניה וכל קשר בין הכניסה למקום לרוגע מקרי בהחלט. הבנתי שנפלתי על ספא סוג ג והתבאסתי לי בשקט. קיבלתי לוקר, חלוק ונעלים והמשכתי להתבאס בדרכי לחדר העיסוי. טיפלה בי מורן, יתומה טריה גם כן מסתבר, שהבינה מיד את הלך הרוח שלי, התאימה את עוצמת המגע לעוצמת כח הסבל שלי (בשלב זה, אפס) והעניקה לי חצי שעה של עיסוי נעים נעים. בשלב הזה כבר הייתי מרוצה, אבל עדין לא ידעתי מה מחכה לי בחמאם.
את משאירה את הנעלים בכניסה, נכנסת לחמאם האפלולי, החם והלח ונשכבת על ספסל שיש מחומם (בשלב הזה אמרתי לעצמי הי הי הי זה נחמד), ואז נכנסת הבלנית ומתחילה לטפל בך. זה השלב שבו אני התחלתי לצחקק ולא הפסקתי שלושים דקות.
הבלנית שופכת עליך מים מקערות, זה מרגיש כאילו את מתחת למפל שוצף וקוצף שלא נגמר. ואז היא מתחילה לקרצף אותך בקצף ריחני מלמטה עד למעלה. ואחר כך פילינג לכל הגוף, ואחרי זה את חוזרת למפל, ואחרי זה חופפים לך את הראש. שמעו, זה כמו לחזור להיות בת שנתיים וההורים שלך רוחצים אותך. זה פינוק מושחת לחלוטין - החדר כולו מלא במים, הם נשפכים על הרצפה ועל השיש (ישראל מתייבשת ולי לא אכפת), אדם הופך להר של קצף בזמן שהבלנית עושה לו קרנים מקצף בשיער. זה אושר מושלם, או כמעט מושלם - כי השכיבה על השיש עשתה לי כאב גב מחריד כמעה, ממנו התעלמתי בנונשלנטיות כל הטיפול. כל זמן הטיפול חשבתי לי על דיאלוג שהיה לי עם אמא לפני כשנה, ורשום ביומן שלי - זה התחיל כשהתחשק לי קפה ותהיתי למה אמא לא משרתת אותי פעם, לשם שינוי.
אני: איפה הימים שהיו מעירים אותך בארבע אחר הצהרים ומביאים לך קפה למיטה?אמא: איפה הימים? איפה הימים שהיו מרימים אותך ושמים אותך בסלקל ומביאים לך כל מיני דברים טובים?אני: באמת תודה רבה (הולכת להכין לי קפה)
יצאתי משם מתפוצצת מצחוק (זה הרבה אושר להכיל בחלל כזה קטן) הכנתי לי תה מתוק ונשכבתי על כסא נוח כשלידי אישה מבוגרת ממני בהרבה יושבת ומגחכת גם היא כפעוטה שעשו לה קו'צי קו.
טיפול ארמון החמאם, צילום אילוסטרציה.
חברים, זה הטיפול המושלם ליתומים בפרט ולבני אדם בכלל. אני ללא ספק מתכוונת לחזור לשם (בפרט שקיבלתי בסוף הטיפול שובר לטיפול נוסף בהנחה). אם אתם רוצים לחזור לסלקל לשלושים דקות ושיביאו לכם כל מיני דברים טובים, התעלמו מהלובי המעצבן ושעטו לחמאם הטורקי כעדר פילים הגולש מהרי ההימלאיה, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.
את מתוקה והפוסט מצחיק!מחכה לעגילים בדואר:)
השבמחקרוית
פשיייי איזה מזל!
השבמחקבהתחלה של הפוסט כבר נבהלתי שהטיפול היה סיוטי כמו הפדיקור מהגיהנום, וכמה שמחתי שהיה לך כייף ונעים והחזיר אותך לסל-קל ולצחקוקים נעימים ♥
שיהיו הרבה ימים כאלה יקירתי
ענבל.
שמחה שמחה שמחה
השבמחקשנהנית!!!!!!!! זאת רק ההתחלה של השנה החדשה שלך...
לא, את לא מבינה מה עשית לי.
השבמחקאמי היתה מאושפזת בבית חולים זמן ממושך וקיבלתי מחבר נפלא, קופון למסז' בארמון החמאם. אלא שעד כה, לא היה לי זמן לנשום, לא כל שכן להגיע לרמת החי"ל.
כשהתחלתי לקרוא את הרשומה שלך, נפל לי הלב לתחתונים. אחר כך המשכתי לקרוא והתגלגלתי מצחוק יחד איתך.
אני רק חצי יתומה, זה נחשב ?
תודה תודה!
השבמחקאודליה, הייתי חצי יתומה שבע שנים - זה להיט היסטרי (NOT). בהחלט, גם חצי יתומים זקוקים לקרצוף רציני מדי פעם.
תמרינדי - מהפה שלך לאוזן של!
הפוסט הזה חימם לי את הלב. מי יתן ויהיו לך עוד המון ימים נפלאים כאלה :]
השבמחקsounds like a little wonder treat! I have always geared Hamam from some unknown reason, now I'd better go and give it a try =)
השבמחקהרגת אותי
השבמחקאחלה פוסט!