שמנה אקטיבית? אגרסיה פסיבית!

כמו דלקת בגיד הנשה נפלה עליי ההבנה הפתאומית והכואבת שאני עושה ספורט עכשיו וזהו, זה סגור. מהבריכה נפרדתי די מהר, אבל הטניס ואני זו אהבת אמת. האמת היא שכל כך הרבה שנים לא עשיתי ספורט, שפשוט לא היו לי אף חולצה או מכנסים, קצרים או ארוכים, שניתן להתעמל איתם. למעשה, לשיעור הראשון הלכתי עם פיג'מה.

נעלים קניתי עוד לפני שהתחלתי לשחק. ראיתי נעלי טניס שממש מצאו חן בעייני ואמרתי לעצמי "אני קונה לך אותן רק בתנאי שאת משחקת טניס". אז הסכמתי לתנאי, קניתי אותן ויום אחרי זה קבעתי עם מדריך חדש במגרש חדש ועכשיו אני שם. למצוא בגדים, לעומת זאת, היה מסובך בהרבה.

 הן גדולות הן גדולות הן גדולות, הן גדולות.

איפה לא הייתי? מגה ספורט והמתחרה שלה ששכחתי את שמה, אדידס, נייקי, אמריקן אפרל, חצי דיזינגוף סנטר, משמין לי - בשום מקום לא מצאתי טרנינג במידה שלי. אם הייתי רוצה לקנות משהו ממחלקת הגברים הייתי מוצאת, אבל מאחר ואני אישה (שמנה, אבל עדין אישה) לא היתה לי שום כוונה לעשות את זה. כל בגדי הספורט החמודים והצבעוניים שמצאתי הגיעו עד מידה 42 גג, שלא לדבר על הכשלון הטוטלי לאתר חצאית טניס שתעלה על מישהי גדולה מברבי, הברבי שלי. האמת, שזה התחיל להרתיח לי את הדם. חצי מאוכלוסיית המדינה טוחנת לנו בשכל שאנחנו שמנות כי אנחנו לא זזות, וכשאנחנו רוצות לעשות ספורט אין בשום חנות בגדי ספורט בשבילנו? שלא לדבר על זה שאני רציתי, בעוונותיי, בגדי ספורט יפים. יפים! לא כאלה של גברים, לא כאלה מהסופר עם גומי מגעיל במותנים. בגדי ספורט ממש כמו שנשים אחרות מקבלות, כלומר כאלה שאינו עסיסיות או עגלגלות או עולות על גדותיהן או איך שהחברה כל כך אוהבת לקרוא לנו.

בעלת הבית חווה קשיים.

אבל שבלוג אופטימי הוא זה, ומטרתו מציאת פתרונות (מיוגמה ליוזמה היא ססמתנו!) ולכן תשמחו לשמוע שנמצאו שני צדיקים שמנמנים בסדום, ושניהם מפתיעים - האחד כי בחיים לא שמעתי עליו והשני, כי הוא המקום האחרון ביקום שציפיתי למצוא בו בגדי ספורט במידה 48.

אחרי שעברתי את כל דיזינגוף סנטר וירדתי עצבנית לחניון, נתקלתי למטה למטה בחנות בשם פרופר שמחזיקה בגדים של פרוט אוף דה לום וה-XXL שלהם ממש ענק (גם ה-XL סבבה). קניתי שם שני מכנסי טרנינג רכים ונחמדים מהסוג הדק שאני אוהבת, בשני גוונים של אפור, 6 זוגות גרבי ספורט קצרות ושני שרוולונים כאלה עם קשירה, כמו של בלרינות, ב-400 ש"ח.

כמה ימים מאוחר יותר, חיפשתי משהו מסוים בסניף H&M בעזריאלי ומצאתי אוצר בלום של בגדי ספורט המידה XL. חלקם אפילו גדולים משמעותית עליי. קניתי שם שני זוגות מכנסים (כולל מכנסי קטיפה סגולים נחמדים), חמש חולצות מתוכן שתי חולצות יוגה דקות עם שרוול ארוך שמכסה את שורש כף היד עם חור לאגודל, שזה ממש נעים וכיף כשקר וסווטשירט רך רך ממין בד מגבת כזה עם קפוצ'ון ענק שמכסה את הצוואר וטוב לימי רוח. הבגדים הללו עלו בין 79-149 ש"ח כל אחד וכל אחד ואחד מהם נוח להפליא, ונראה מצוין.

אז זהו. כנראה שחצאית טניס אני אזמין באיביי (הידעתם שבארצות הברית של אמריקה יש חצאיות טניס של נייקי עד מידה XXXL? הבעיה שאני לא יודעת איזו מידה להזמין, 1XL או 2XL) ומכנסי התעמלות ורודים או דמויי שרוול אני כבר אקנה לי בחול בהזדמנות, אבל נכון לעכשיו יש לי מספיק טרנינגים להתעמל איתם וגם לשרוץ בהם בבית או בבתי חברים, וזה טוב בהרבה ממה שהיה קודם. ובבנין Faith21 ננוחם.

חולצה - Next (מלונדון)

מכנסים - H&M

נעלי טניס - אדידס
מסקרה עמידה למים - Bourjois Volume Clubbing (מלונדון)