נפנוף אוזני אהבת קיץ

העוקבים אחרי דף הפייסבוק של השבלוג בשבועות האחרונים שמו לב בודאי שאיני כתמול שלשום. אני פתוחה יותר, חמה יותר, מכילה יותר. אני מאוהבת. ימיי עוברים עליי בכמיהה וחלומות בהקיץ ואני מלאה ערגה. שכן, לפני כארבעה חודשים התפרצה לחיי הנוכחות המתוקה, היפה והעוצמתית של פגת היפופוטם ננסי בשם פיונה, ומאז איני כשהייתי. 

פיונה, הפג של היפופוטם ננסי, נולדה בגן החיות בסינסינטי 6 שבועות טרם זמנה ונלקחה מיד לטיפול נמרץ היפופוטמים. היא טופלה בחמצן, הזנה תוך ורידית ועוד טיפולים קשים ומפחידים במשך ימים ארוכים בהם נדמה היה שלא תשרוד. אבל לא היפופוטמית ננסית כפיונה תכנע! אל מול עיני העולם (העגולה הפכה ללהיט אינטרנט ויראלי עוד לפני שנעמדה על רגליה בפעם הראשונה) התחזקה פיונה והתפתחה ותפחה. היא החלה לאכול מבקבוק, למדה לשחק בבריכה של הקטנים, עברה בהדרגה לבריכה של הגדולים (היפופוטמים לא שוחים במים, אלא הולכים על הקרקעית תוך עצירת הנשימה), החלה במפגשים זהירים עם הוריה וכל זאת בליווי יומם וליל של צוות מטפלים מקצועיים ומסורים, שככל הנראה אוהבים אותה אפילו יותר ממני.

גן החיות פרסם סרטון לרגל הגיעה לגיל ארבעה חודשים, והוא מסכם את כל התלאות שעברה החבובה שבמים מאז לידתה.

וכעת לשירות ציבור הקוראים, רשימת דברים בהם פיונה מצטיינת:

• נפנוף אוזניים

• חיבוקים

• עליה במשקל

פיונה במהלך השקילה היומית

• שינה

• התחזות לחתול

כאן תמצאו סרטונים מרוממי רוח של הדובדבן שבקצפת שהיא פיונה.

ובאשר לי, שאני במזרח וליבי בצפון מערב? לא נותר לי אלא להכסף לדמות אהובתי, לחשוב עליה מחשבות עגולות ולשלוח אליה שלל אנרגיות חיוביות של בריאות ושמנמונת. עם זאת, כנשיאת מועדון המעריצים המקומי, לא יכולתי להמנע מלהניח טלפיים שמנמנים על הטישרט הרשמי של הנאווה בבהמות וללבוש אותו בגאווה רבה (למרות שבינינו הוא קצת קטן עליי).

אני לובשת

חולצת Team Fiona רשמית

מכנסים מאסוס (חצי חליפה למעשה)

סניקרז של ריפליי

מענין אם פיונה תגדל ותלבש חולצה שלי.. אחח האמת שלא אכפת לי גם אם לא. ככה זה כשאוהבים אהבה ללא תנאים. לא משנה אם את יושבת מול המחשב בבית ואהובתך משתכשכת במים בקצה השני של העולם, לבבותינו קרובים ושתינו חושבות על הארוחה הבאה שלנו ואיך נחרופ בכיף אחריה ושתינו מתגעגעות לאמא ורוצות שיהיה לנו טוב.

אני מקווה שגם לכם יהיה טוב, קוראות וקוראים יקרים, ואעזוב אתכם עם השיר הזה שאהבתי מאד כילדונת. ביום שלישי נפתח אירוע המידות ההוגנות העונתי של גאלה רחמילביץ' וכוונתי לפרסם (כנהוג) סקירה נרחבת של האירוע כולל המלצות אז נפנפו באוזנים לכיוון השבלוג בסביבות ערב שלישי!

מראה מראה שעל הקיר, מהו פילטר האינסטוש השחוק בעיר?

היושוב נעלמתי, אני יודעת. עמכם הסליחה, יש תקופות כאלה. עם זאת, אתמול חטפתי צעקות על זה שלא העליתי רשומה כל אוגוסט והחלטתי לעשות מעשה לפני שהחודש נגמר. והמעשה אותו החלטתי לעשות הוא לשתף עמכם כמה צילומים מהאינסטושבלוג שמראים כמה דברים שלבשתי, אכלתי ועשיתי לאחרונה. 

בראשית החודש הלכתי לסדנת דיבור מהבטן לבובנאים שם פגשתי את הבחור הזה ומיד התחברנו.

בנוסף ביקרנו בפופ-אפ הקרמבואים של מה שמו מהתכנית ההיא שהתארח בפיקניק בשרונה מרקט. היה ככה ככה מבחינת טעם אממה, ממש פוטוגני.

בנוסף, אכלתי החודש את הקפקייק הזה.

וקיבלתי חבילת פינוקים מעלית עם הקפה הברזילאי החדש שלהם (טעים למדי, כשלא בא קפה חזק). ספלון אחד כבר ריסקתי והשני ככל הנראה בדרך. הקצב בו אני מרסקת ספלים בזמן האחרון מרשים ממש, חבל שזה לא ענף אולימפי.

החדשות הפחות טובות של אוגוסט הן שגיליתי את אפקט המראה באינסטוש ואני משתמשת בו יותר מדי. הנה אני משתמשת בו בזמן שאני לבושה במכנסים הקדושים הקיציים שלי (אותם אני לובשת כמעט בכל יציאה שלי מהבית, כשאיני עובדת). אני חושבת שהצילום הזה הוא בעל הלייקים הרבים ביותר באינסטושבלוג ואין לי מושג למה. המסקנה ההגיונית היחידה היא שאני חיבת להמשיך להשתמש באפקט המראה.

אני לובשת

מכנסים מאסוס

גופיה מנקסט

שרשרת מזארה

תיק עצלנים מקוסטה ריקה

סנדלים של דורית בר אור לגולף

פעם אחרת מצאתי עליונית ששכחתי שיש לי. למרבה הצער השמנתי מאז קניתי אותה מה שהפך אותה בשלב כלשהו של היום למכשיר עינויים של ממש שכמעט והוביל לכריתת בתי השחי שלי בשל נמק.

אני לובשת

עליונית של כתומנטה זצ"ל

גופיה כלשהי

מכנסים קצרים מאסוס

אותם הסנדלים של דב"א לגולף

שרשרת מחנות בהרצליה

לעבודה אני לובשת לאחרונה כמעט אותו הדבר - אפור כהה מאד עם שחור או אפור וסניקרז. העיקר שזה מצולם באפקט המראה החדשני.

אני לובשת

חולצת סאטן של נעמי פלוס

מכנסים מחנות בלונדון

סניקרז של Replay

תראו, הנה שוב המכנסיים הקדושים. הפעם עם גרבי פונפון אלגנטיים והסניקרז הנוחים ביותר שיש לי בימים אלה, הם פגסוס 83 בצבע Plum Fog (ערפל שזיפים, לא פחות ולא יותר) של נייקי. 

וזה מה שלבשתי להופעה של מוריסי לה חיכיתי 27 שנים וחבל שכך, שכן היא היתה מאכזבת מאד בעייני (אני יודעת שהדיעות חלוקות לכאן ולכאן, אבל אני ממש סבלתי רב ההופעה). יכול להיות שהייתי סובלת פחות לולא השתמשתי באפקט המראה האלגנטי בפעם המי יודע כמה, אבל לאאאא.

אני לובשת

שמלה של אונצ'יק

תיק של Lazy Oaf מסטורי

נעלים משופרא

ואגב צפיה בכוכבים, לפני שבועיים נסענו למקום החשוך ביותר בארץ לחזות במטר הפרסאידים, שם צילם ראלף חסון את התמונה הבאה שלי, אותה אני מאד אוהבת.

וברכת תחילת שנת לימודים חדשה טובה להורים ולילדים וספטמבר נעים לכולם אסיים. אני לא יודעת מה המצב אצלכם, אבל בדרך הביתה הרמתי שתי גוייבות קטנות מהעץ של השכנים וזה אומר שמתישהו, אם רק נצליח לשרוד עוד קצת, יגיע סתיו.

תקציר אירועי הווטאבר בשיר ותמונה

היוש מטריפות ומטריפים מה נשמע מה נשמע מה נשמע מה נ. כנהוג במחוזותיי אחת ל, מצאתי עצמי בשבועיים האחרונים מדלגת בין מצבי הצבירה חולה מתה ואצה רצה אין לי זמן לנשום. הבעיה היא ששני מצבי צבירה אלה לא מותירים זמן לשבלוג וזה עצוב (בפרט כי יש לי הגרלה נחמדה בשבילכם שלו רק היה לי זמן לשבת לארגן היתה עולה כבר). לפיכך החליטותי שהדבר הנכון לעשות הוא להעלות רשומה עם מינימום טקסט ומקסימום צילומים. אז הנה כמה דברים שהצלחתי לשלב בלו"ז העמוס שלי במהלך השבועיים האחרונים. 

הצילומים ברובם מהאינסטשבלוג הקטן שלי, אתם מוזמנים לעקוב אחריו כדי שרשומות כאלה ישעממו אתכם אף יותר. 

בתחילת יוני הרהבתי עוז לנעול נעלי התעמלות בלי גרביים כדי להראות מגניבה שחבלז ואכלתי קש. העקבים שלי דיממו כאילו הייתי אכילס שמן בשמלה.

אני לובשת \ נועלת

שמלה של So Simple (שנה שעברה)

נייקי פגסוס בצבע Plum Fog

והנה אני שמנה ומרוצה מהחיים בגוגל קמפוס. 

אני לובשת

חולצה של נעמי פלוס

מכנסים מחנות זו או אחרת בלונדון

תיק מדיזגוואל

נעליים של ריפליי

בחלומות הכי שמנים שלי לא דמיינתי שאקנה אי פעם משהו בדיזגוואל, הרשת שאני מגדירה כרשת בגדים של שמנות לרזות. הכל שם שחור אדום כחול נוראי עם פרחי ענק והדפסים משנות התשעים ובדים וגזרות שאללה איסטור ולהקתו, אבל מה לעשות והתיק הזה ניצב במרכז חלון הראווה שלהם לפני כמה זמן והוא תואם כמו שתי טיפות לחם לנעלים החביבות עליי מריפליי? התיק הזה רך ונעים וגדול ונוח ומגיע עם תיק קטן יותר ארוך רצועה בתוכו וכל זה במחיר שחבל"ז וגם שעון עומד מדייק פעמיים ביום אז זהו ואם הם ייצרו גם כובע תואם אני אוכל אותו בשמחה.

ברודרס פרום אנוזר מודרס!!

יצאתי למפגש עם אלן קאמינג בסנימטק ולארוחה עם החבר'ה. אצטט את חברתי אור שהזדעקה כולה שוב את לובשת עטלף ציצי??? ובכן כן, אני מתה על עטלף ציצי וכולכם תאלצו להתמודד עם זה.

אני לובשת

שמלה של דנה סידי

סנדלים של דורית בר-אור לגולף (שנה שעברה)

עגילים מזארה

תיק של מונקי

הנה תקריב על העגילים, שחביבים עליי עד מאד.

והנה אלן, שחביב עליי אף יותר. תשמחו או תצטערו לשמוע שהוא מצטלם בקרוב להמשך נטול CGI לבלייד ראנר ושלא מתוכנן ספין-אוף לאישה הטובה.

בנוסף, הלכתי לבריכה כי היא מלאה במים וזה עוזר כשחם.

אני לובשת

בגד ים ממוד קלות'

חלוק מגבת מאיביי

כפכפים של נייקי

הקעקוע הזה נראה כל כך טוב כשהוא מגיח מהמים! הידד לפומפרניקל העצלן!

עוד באותו הערב התחלתי לכחכך בגרוני ולהעלות בחומי. היה זה אות הפתיחה לשבוע לא מי יודע מה מהנה במהלכו בעיקר ישנתי ושתיתי תה.

השפתון שבקדמת הצילום (שפתון 8 שעות טיפולי של אליזבת ארדן, ציוד חובה למצוננים ובכלל) נגמר לי במהלך כתיבת רשומה זו ואני חוששת שאצא מדעתי עד שיגיע החדש. אני חושבת שכתבתי כבר פעם שציוד החובה שלי לצינונים כולל קרם 8 שעות של אליזבת ארדן (בו אשתמש כשפתון עד שיגיע החדש) אותו אני מורחת על האף הפצוע, טישו אלוורה להגנה על האף הפצוע ואף פצוע. מצד שני, למי אכפת מאף פצוע כשיש עצלנתה?

אוח עצלנתה עצלנתה , חיים שלך דבש!

כשהחלמתי, מיהרתי לגרוב את גרבי האלפקה היפים שקיבלתי במתנה ליומולדת. 

אני לובשת \ גורבת \ נועלת

מכנסים של אלמביקה

גרבים ממוד קלות'

נעלים משופרא

ולסיום סיומת, חזרתי לעבודה ופגשתי סנאי וירטואלי.

אני לובשת

חולצה של מוטיף

מכנסים של טולה

שרשרת של COS

סנדלים של דורית בר-אור לגולף

וכך מגיעה רשומתנו לסיומה. אני אעשה מאמצים להעלות את ההגרלה בקרוב, אולי בסוף השבוע. ההגרלה הזו דחופה, בהתחשב בחום האימים ששורץ פה בימים אלה. ועכשיו, תהיו לי בריאים ויאללה ביי לכולם.

קפה קפה

פעם מזמן, כשעוד הייתי שבלוגרית צעירה בקוקיות, יצאתי עם בחור אחד לבליינד דייט. הימים היו ימי ראשית הסתיו והבחור לקח אותי לארקפה הקטן בהרצליה, שהיה אז ראשון לבתי הקפה האיכותיים בארץ. אני לבשתי את שמלתי היפה ולבחור, שהיה נאה מאד, היה הרבה חומר ריחני בשיער. הוא נראה מודאג משהו בזמן שהזמנתי לי את הקפה קרם החביב עליי (מנת אספרסו והרבה סוכר מעורבלים היטב יחד כך שהם יוצרים מין קרם קפה סמיך ומתוק כזה). כשהגיע תורו להזמין הוא הביט במבט מיוסר נוראות על הבריסטה ואז על תפריט הקפה ואז על הבריסטה ואז על התפריט ולבסוף שאל בקול שאין מיואש ממנו "אין לכם קפה אמיתי כאן?". בקפה אמיתי הוא התכוון לנס על חלב ואני חזרתי הביתה מוקדם מספיק בשביל לראות את הסרט שמתחיל בעשר.

איי פיטי דה פול שמנסה לדבר איתי לפני ששתיתי את הקפה של הבוקר

כאן המקום לעצור ולבאר שני מושגי יסוד בשיח השבלוגאי. השפה חשובה מאד בשבלוג ואני נוהגת לדייק בה, וכפי שאני מבחינה בבירור בין המונחים בגדים ואופנה (ההבדל ברור במיוחד כשבוחנים את שוק המידות הגדולות, בו אין כמעט בגדים אבל יש טיפונת אופנה וזה מגוחך כי כשאין לך בגדים הדבר האחרון שמענין אותך זה אופנה שמטבעה יקרה ומורכבת לשימוש) כך אני מבחינה בין פלצן לבין פיינשמעקר. הפלצן עוסק בנראות ורושם וסמלי סטטוס בעוד הפיינשמעקר מרוכז בעצמו ובאהבתו לדברים טובים ומורכבים. אני למשל פיינשמעקרית של בגדים, ושל אוכל, ושל בובות, ושל אלכוהול, ושל קפה. 

וואן הפוכיטו סויה קאמינג רייט אפ!

בשנים האחרונות התרגלתי לשתות נספרסו בעבודה וטייסטרז צ'ויס אדום בבית. אבל בחודשים האחרונים נמאס לי מהקפה הביתי הוותיק שלי והתחלתי להחליף קפה בקפה ללא כל שמץ סטיספקציה. ביגוני פניתי לחבריי וביקשתי שלכבוד יום הולדתי הקרב יחברו לקנות לי מכונת אספרסו ביתית והם, חתיכים חסרי בושה שכמותם, עשו בדיוק זאת! וכך זמן מה לפני יום הולדתי צצה בביתי מכונה צהובה ונמרצת שמכינה לי קפה טעים בוקר וערב ואני התחלתי להתנסות במיני קפסולות, מקוריות ואחרות, בחיפוש אחר אלה הטעימות והמתאימות לי ביותר. כך שרבה היתה השמחה כשהוזמנתי לאירוע השקת קפסולות תואמות נספרסו של עלית בשבוע שעבר.

צילום אילוסטרציה עם ספל ריק, אף עצלן שפוי לא מתקרב לקפה

האירוע נערך במסעדת פופינה בנווה צדק, שם הכין עברנו השף אוראל קמחי מגוון מנות, שכולן כללו קפה מהסדרה, שהיו משובחות כל כך שהיו מענגות כל פלצן או פיינשמעקר או איש או אישה או יצור פרוותי שדומה אבל לא בדיוק זהה לאלפקה שהיו מזדמנים למקום. היו שם קרוסטינים מכל מיני סוגים, וסלטים, ומספר מנות דגים ובשר, וניוקי וקנלוני ומנות צמחוניות ושרשרת קינוחים שבסופה סופלה השוקולד שהוא אחד הקינוחים הטעימים שאכלתי בחיי. מאחר ואני בלוגרית שרגילה לאירועי אופנה וטיפוח מתישים ונטולי פואנטה, הופתעתי ללמוד מספר דברים מעניינים הנוגעים לקפה. למשל, הידעתם ש..

• רב סוגי הקפה שנמכרים בארץ הם תערובות זנים, בדיוק כמו שמן זית ויין. מאחר וגידולי קפה רגישים מאד לתנאי מזג אוויר וקרקע מומחי הקפה משנים את יחס הזנים בתערובות כל הזמן כדי לשמר את הטעם הקבוע לו מצפים הקונים.
• אנשים מגלים נאמנות חריגה לקפה שלהם ולא נוהגים לגוון או להחליף קפה באמצע החיים (כמו שצעקה עליי אמא אחת בישיבת הורים בתיכון פעם "את וההורים שלך תמיד חייבים להיות חריגים בהכל!").
• ערביקה הוא קפה הגדל באזורים גבוהים והוא מאופיין בחמיצות גבוהה. רובוסטה הוא קפה שגדל במקומות נמוכים ויש בו יותר קפאין וטעם חזק ועמוק יותר. אני שונאת קפה חמצמץ ולכן אשתה מעכשיו רק רובוסטה או תערובות שמכילות הרבה ממנו.
• במקום הראשון של שתייני הקפה בעולם ניצבים הפינים, מכל העמים. מסתבר שבסקנידנביה היתה בעיה רצינית מאד של אלכוהוליזם ואחת הדרכים שהממשל המקומי מתמודד איתה היא באמצעות מיסוי גבוה מאד על אלכוהול ומיסוי נמוך מאד על קפה. כתוצאה מזה, הם שותים המון קפה שחור (בלי חלב או סוכר, להבדיל מבישראל).
• עלית היא משווק הקפה הגדול ביותר כיום בברזיל, וזו אחת העובדות המוזרות ששמעתי בחיי.

הקרמה דה לה קרמה

בראש שלי, קפה עלית הוא הזוועה במרקם טלק ששומרים בפחית קטנה מאחורי כל השימורים בבית למקרה שיגיע איזה אורח שלא יכול לשתות קפה אמיתי. לכן שמחתי לגלות שהקפסולות האלה נותנות פייט ראוי למקוריות של נספרסו.

לצערי, לא יצא לי לטעום את עוצמה 10 אבל 9 ו-8 שקיבלתי במתנה מספקים ביותר באספרסו עם או בלי סוכר. בקפוצ'ינו, הם חלשים מעט עבורי אז אני משתמשת בשתי קפסולות (לונגו ועוד אספרסו) במקום בלונגו מאחת, כמו שאפשר לעשות עם הקפסולות החזקות של נספרסו (אלה בעוצמה 10-12). ה-7 חמצמץ וחלש מדי לטעמי, אבל חובבי הערביקה באירוע אהבו אותו. פלוס נוסף של הקפסולות של עלית הוא שהן מגיעות במיכל פלסטיק שניתן למחזר יחד עם בקבוקי השתיה, להבדיל מאלה של נספרסו שמגיעות במיכלי אלומיניום אותם יש לאסוף ולתת למחזור לחנות או לשליח שמביא את הקפה. את הקפה של עלית אפשר להזמין הביתה מהאתר והוא זול מזה של נספרסו. החבר'ה של עלית אמרו שהם עובדים על פיתוח קספולות מתכלות, מה שיהפוך את המוצר למוצלח עוד יותר בעיני.

אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה

ונסיים בסיפור נוסף על שרונות וקפה. בוקר אחר גררתי רגלי למטבח החברה בה עבדתי לחפש קפה וגיליתי על מכונת הקפה שלט בו היה כתוב שהיא מקולקלת והטכנאי בדרך. פלטתי צווחה קטנה והתחלתי להפוך את הארונות בחיפוש אחר קפה נמס. היו שם כל מיני סוגי קפה מטופשים שלא הכרתי ואחד אחד פסלתי אותם עד שהגעתי לצנצנת עליה היה כתוב באותיות גדולות "קפה קולומביאני אמיתי". קולומביאני כמו שהדודה שלי קולומביאנית אמרתי לעצמי והתכוונתי להחזיר אותו לארון כשלפתע נזכרתי שהדודה שלי באמת קולומביאנית ופרצתי בצחוק פרוע להחריד. וכך מצא אותי שם טכנאי מכונות הקפה מריירת ומגחכת עם ספל ריק ביד ומבט מטורף בעינים ואמר לי "תחזיקי מעמד, הרופא הגיע".

בבאזל יסדתי את מדינת השמנמנים!

היום התעוררתי לשילוב של הרבה עבודה לעשות מחד עם יום חג שמשי שחבל לבלות לבד בבית מאידך. לנוכח נתונים אלה החלטתי שהדבר הנכון לעשות הוא לפגוש חברות לארוחת צהרים טעימה בבאזל ואז להתפצל - הן יכלו למסיבת החלפת בגדים שמנה בקרבת מקום ואני לבית קפה חביב זה או אחר בו אשרוץ עם המחשב עד תגיע קריאת ווטסאפ של "יאללה מיציתי". 

וכך אחרי לעיסה נמרצת יצאתי לכיוון חנות היין סלאש ביסטרו בה המליצו לי לשרוץ ובדרך נכנסתי להציץ הכצעקתה בחנות של סטלה ולורי.

את צמד המעצבות הזה אני מכירה כבר זמן מה מרזילי. מדי פעם אני מתפתה למדוד את שמלות המקסי היפות והגזעיות שלהן רק כדי לגלות פעם אחר פעם שהן צרות לי בבית השחי בס"מ אחד בדיוק. חשבתי שיהיה מענין לבדוק אם החנות שלהן יש בגדים שלא נמכרים ברזילי וכן יתאימו לי ואכן מצאתי כמה חולצות, טוניקות ושמלות שהתאימו לי במידה 48. 

הנה חולצה \ שמלונת עם כיסים.

שמלה מבד גמיש יחסי שהיתה מאד נחמדה ונמכרת עכשיו בחצי מחיר, כי היא מקולקציית החורף.

הנה חולצה \ שמלונת דומה לעליונה בדוגמה מנומרת. יש להן קפלים נחמדים בגב.

והנה הגרסה הקצרה של אותו הבגד, הפעם בלי כיסים. אהבתי אותה מאד אבל חששתי שהיא שקופה מדי לצרכיי.

והנה היא בגזרה החייתית בלי פוקוס. מסיבה זו או אחרת, הדוגמה הזו היתה טיפה רחבה יותר ולכן ישבה עליי טוב יותר. אני חושבת שזו אחלה חולצה לראיונות עבודה - מחוייטת מחד ושרונאית מאידך. צריך רק לתקן את בעית הפוקוס והכל יהיה טוב.

כל הבגדים בחנות הם One Size. יש שם את כל השמלות והאוברולים המגניבים שלהם שקטנים עליי. הכל עולה בין 550 ל-1400 ש"ח ויש כל מיני פריטים מעונות קודמות שנמכרים בהנחה. יש גם את התיקים של המותג ואי אילו תכשיטים. כשהתלבטתי אם לקנות את חולצת הזברה או לא וציינתי בפני המוכרת שברזילי יש לי הנחת מועדון של 10% ולכן אני חוששת שלא חכם לקנות אצלם, היא הציעה לתת לי את אותה ההנחה. אחלה שירות!

נראה שאזור באזל מתאים לסיור קניות קטן לשמנמנות לייט שבחבורה (אלה שלובשות מידה קטנה מ-50) החובבות בגדי מעצבים. יש את החנות של נעמי ואת החנות של סטלה ולורי ויש את המכירות הביתיות של לוטה סטייל כל כמה זמן ונומה נמצאת במרחק הליכה קצרה. יש בשכונה הרבה בתי קפה חמודים וחנויות ילדים יפות במיוחד, כך שאפשר לבלות שם כמה שעות בנעימים עם או בלי חברים.

לפני סיום, אומר שמדדתי שוב את השמלה שקניתי ברזילי והראיתי לכם בתשוויץ האחרון והחלטתי שהשרוולים ממש לא מחמיאים לי והחלפתי אותה בעגילים לא נורמליים ובתיק בד חמוד של מירית רודריג בו חשקתי זמן מה (האמת היא שחשקתי בבגדים שהיא מעצבת מאותם בדים, אבל הם לא עולים לי על ירך אחת, אז הסתפקתי בתיק). את התיק תראו מיד. חוץ מזה, אספתי בדרך לבאזל את אות האלפקה שקניתי לי בכמה גרושים בחנות מקוונת כלשהי לפני זמן מה כשהייתי זקוקה נואשות לתספורת. אני צריכה להאריך את השרשרת ולכן לא ענדתי אותה, אלא רק טלטלתי אותה בידי כמו היתה שקיק תה ורוד.

מה לבשתי לתשריץ

חולצה מנקסט

מכנסיים מאלמביקה

אות האלפקה הידידותית מחנות מקוונת כלשהי

תיק מרזילי

נייקי אייר מקס 90 מסטורי

נכנסתי למרכולית השכונתית הגנבנית כדי לקנות מצות וביצים (הייתם מאמינים שהצלחתי לבשל ולאפות עם 36 ביצים בשבוע האחרון ועכשיו קניתי תבנית רביעית של תריסר?? פסח הוא חג מופרע) ומצאתי חבילות קטנות ויקרות של אמנון ותמר. ומאחר ותנו חכמינו לצלמם בלבד צלום צילמתי ואצתי לביתי להכין פשמ"צ ערבית. חג שמייח לכולם ותרגיעו עם הביצים!

לא תבואי שישי שבת ממגוון סיבות המפורטות למטה

תשעה קבין של סטייל ירדו על העולם. ארבעה ניתנו לשלי גרוס, ארבעה ללי וולף והשאר מתחלק בינינו, פשוטי העם. שתי הגברות האלה, גרוס ווולף, הן הכח החיובי מניע הרכישות הגדול בחיי (השלילי הוא קניות אימפולסיביות כתוצאה מרגשות אלה ואחרים, סוג של הפרעה כפייתית שרבים מאתנו מכירים כתרפיה בקניות). לשתיהן כשרון לאיתור פריטים מלאי שיק וסטייל שאין גזעיים מהם ושתיהן בורכו בעבודה בעיתונות אופנה, שמאפשרת להם גישה למיטב פריטי האופנה שיש לארצנו הקטנה להציע. כשאני מתעדכנת בבלוג של שלי אני מניחה לידי פנקס כדי לרשום מה צריך לקנות. כשאני נתקלת בלי באירוע אני בודקת היטב נתיבי בריחה למקרה שתלבש משהו שאהיה חייבת אבל חייבת לקנות. בלתי נסבל הדבר הזה, פשוט בלתי נסבל.

אקיצר, השבוע נתקלתי בלי בהשקת הקולקציה היפהפייה של דורית בר אור (אנחנו לא חברות, אני לא מכירה אותה ולכן אני מסרבת לקרוא לה דודו. זה כאילו שמישהו שקורא את השבלוג יקרא לי שרי. למה מי מת?) לגולף.

הקולקציה מלאה בתכשיטים מגניבים, וגלביות ושמלות ומכנסים וחצאיות וחולצות (מרביתם שחורים בעיטורים שונים) שהייתי מרכיבה מהם מלתחה שלמה, לו רק היו נמכרים במידה שלי. המידה הגדולה ביותר היא XL שזה מעין 44 ובחלק מהדגמים יש רק L. זה מקומם לנוכח העובדה שגולף מייצרים ברגיל עד מידה 48 וסביר כשלוקחים בחשבון את תדמיתה הציבורית של המעצבת, שנמצאת עכשיו בעיצומו של מסע לשיפור תדמית שנשמע נחמד בעקרון אבל לא עומד במבחן המציאות. המחירים נמוכים יחסית לבר אור וגבוהים יחסית לגולף והם ימכרו החל מיום ראשון בכמאה מסניפי הרשת. יש גם גם לבני תחרה (מדהימים וקטנים), מגבות וכלי מיטה שחורים מוזהבים שאני מתה להניח עליהם טלפיים. נראה איך ילך במכירה המוקדמת למוזמנים שתערך הערב, אליה אני לוקחת איתי כאורחת קוראת של השבלוג שמתה על המותג. אני צופה מלחמת עולם וקרבות משיכה על כל אחד מהפריטים במהדורה מוגבלת. 

דורית בר אור לגולף, צילום יחצ

חזרה לענייננו, לי היפה ניגשה לברך אותי לשלום ולרגליה נעלים מסדרת נייקי אייר מקס 90 החביבה עליי (יש לי זוג בגוונים שונים של ג'רזי אפור וטיפונת צהוב זרחני). הנעלים האלה מיוצרות במהדורות מוגבלות במגוון צבעים ודוגמאות ויש להן אימום עם עקב גבוה שעושה שמח לגב השמן שלי וכריות אויר מקדימה, מה שהופך אותן למאד נוחות. אני מחפשת עוד זוג יפה כזה כבר זמן מה. אלה של לי היו שחורות לבנות וורודות זרחניות עם טיפונת כתום בוהק והתאהבתי בהן מיד. היא אמרה שקיבלה אותן מסטורי להפקת אופנה שעשתה למגזין ומיד ביקשה לקנות כאלה במידה שלה. רציתי גם. אז נסעתי לסטורי בקניון רמת אביב ושם גיליתי לשמחתי שהם מביאים רק שני זוגות מכל מידה ונותר אחד במידתי. יש!

ביום הבחירות הצבעתי ואז השארתי את האוטו בבית ויצאתי לבלות בתל אביב עם חברים. מאחר וידעתי שאסתובב ומאחר והרגשתי חגיגית ורציתי ללבוש בגדים צבעוניים מחד ונוחים מאידך, נעלתי את הנייקי החדשות ושמחתי שמחה רבה.

בין המקומות בהם שרצנו במהלך היום נכללת חנות בגדי ילדים וזאטוטים לא נורמלית ממש שנקראת Out to Play ונמצאת בכיכר מסריק. זו חנות מדליקה ולא מי יודע מה זולה, אבל יש להם מיני מבצעים ומדד המגניבות שלהם גבוה בשמים. תראו מה מצאתי שם!

חבל שלא היה במידה שלי.

וזה מה שלבשתי ביום הבחירות

חולצה של Ne-Net מטונרי

ג'ינס מנקסט

עגילים מ-H&M (לונדון)

נעלים של נייקי

תיק גב (ישן) של כיסים

לחובבי האמל"ק הנה תקציר הרשומה - אם אתם רואים את שלי גרוס או לי וולף תברחו, אני אוהבת את הנעלים החדשות שלי ואם אתן לובשות מידה 44 ומטה או מתות לכלי מיטה מטריפים חדשים ומוכנות ללכת מכות על הזכות לרכוש אותם לכו מחר לגולף.