‏הצגת רשומות עם תוויות מיכל נגרין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיכל נגרין. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 3 ביולי 2011

לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי צ'ק

ביום חמישי אחרי העבודה יצאתי למקצה פינוקים שהיה מהמוצדקים שבהם. נסעתי למספרה של עמיר מזרחי, להיפרד מהגוונים החיוורים והעייפים ומשיער השיבה שבצבץ ביניהם ועל הדרך סידרו לי גבות וציפורנים במכון היופי שלהם (שהוא מהחביבים עליי, והמקום היחיד בו אני יכולה לסבול שמסדרים לי את הגבות). לרגליים בחרתי את הצבע הבא -


הלק הוא Color Club - Age of Aquarius שמיד התאהבתי בו וביקשתי לקנות. בבית גיליתי שנתנו לי בטעות בקבוק של Edie. אני חושבת שאני אשאיר אותו, כי למען האמת - אני לא ממש רואה הבדל.

בדרך לשם קניתי לעצמי מתנה, תיק של בראצ'ליני. לשמחתי, נפלתי על החנות ביום של 30% הנחה, כך שהוא עלה 1500 ₪ במקום 2200 ₪. הוא אמור להיות היחיד מסוגו בארץ ועשוי חיקוי עור איכותי ולא עור, שזה תמיד טוב. התיק מציג חיים שלמים של אדם, מהלידה ועד הזקנה, והוא מקסים לחלוטין והקניה השרונאית הראשונה שלי זה אלוהים יודע כמה זמן. הייתי שמחה לקנות אחד מהתיקים המפוסלים של המעצבת, אבל הם עולים פי שלוש, אז זהו שלא. אבל הי, אני לא מתלוננת.

תלבושת לסידורים של יום שישי:
חולצה וחצאית - Gap
תיק - בראצ'ליני

אגב זה שאני לא מתלוננת, יש לי תלונה. זוכרים את הג'ינס החתיכיים שקיבלתי במתנה ממשמין לי? ובכן אתמול נאלצתי לזרוק אותם, שכן הם נקרעו לחלוטין בתפרים מסביב למותניים וגם מאחור. כנראה ששום דבר לא השתנה באיכות החומרים של החברה. לא חבל? חבל. אבל מה אכפת לי, יש לי תיק של בראצ'ליני. התחת שלי בטחינה.

יום רביעי, 8 ביוני 2011

שוק האקססוריז

מסתבר שמומבוץ הוא טיפוס קנאי, הוא הציע שאפטר מכל התכשיטים שיש לי ואינם הוא. האמת שזה לא רעיון גרוע כל כך, שכן כולם יצאו מורווחים - לי יתפנה מקום על המדף, הקונה יקבל תכשיט נפלא במחיר מוזל משמעותית ממחירו בחנויות ומומבוץ יוכל לישון בשקט בלילה בידיעה שאני אוהבת רק אותו. 

לפיכך, החלטתי למכור את שלושת הפריטים הבאים. כולם במצב מעולה, כחדשים, ומחירם וכולל משלוח בדואר רשום. ניתן לשלם בהעברה בנקאית או באמצעות Paypal. לפרטים, שילחו לי מייל לכתובת



יום שני, 6 ביוני 2011

נער החידות ממומבוץ

אתמול בעבודה היה יום נורא. מרגע שהגעתי ועד שהלכתי, כולל שעה רצופה של ארוחת צהרים, אכלתי מגוון לפתות על המכנסיים שלי. כלומר, מסתבר שהחבר'ה בעבודה - מטכנאי ועד מנכ"ל חשבו שהם לא משהו. הם צחקו עליי בקול רם, אמרו שאני נראית כמו אחות מופרעת מתל השומר וכשביקשתי מהמנכ"ל לפטר את דולי, שלעגה לי חזור ולעוג, הוא אמר "אבל המכנסיים שלך ממש איומים". השיא, ללא ספק היה זה -
דולי: המכנסים שלך איומים
אני: הם לא איומים הם אופנתיים
דולי: אני יודעת, זה נורא
אבל אני ידעתי, שאחרי הצהרים מחכה לי אירוע בלוגרים שבו יקבלו המכנסונים את הכבוד המגיע להם, מאחר והחברה בעבודה הם איך לומר, סוג של אהבלים ובבוני פֶשֵן.

אני לובשת:
טישרט - גאפ
מכנסים - Asos Curve
שרשרת - מיכל נגרין

אבל עזבו אתכם מכל זה ובואו נדבר על הגבר החדש בחיי, המתקרא נער החידות ממומבוץ. באירוע של מיכל נגרין קיבלנו זיכוי על סך 300 ש"ח ואני ידעתי בדיוק מה אני רוצה לרכוש בו - אחד מתכשיטי הבובות הביזאריים שראיתי בסטודיו. כך דילגתי לי, כולי עליצות ומכנסיים בטוחים לשימוש, לחנות בתחנה רק כדי לגלות שאין להם מושג על מה אני מדברת, גם אחרי חיטוט נמרץ בקטלוג של המוכרות. ימים אחדים מאוחר יותר הזדמנתי לקניון רמת אביב, ושם נתנו לי שוב לחטט בקטלוג, והפעם מצאתי את שחשקה נפשי. מסתבר שהם מיוצרים רק בהזמנה מיוחדג'ת (מה, אני היחידה שאוהבת מומבוץ?) ולכן הזמנתי אחת מוזמנת שכזו (אחרי שהוספתי כמאה וחמישים ש"ח על הזיכוי שקיבלתי). עשרה ימים מאוחר יותר הוא נכנס לחיי, כולו קטן וחתיך וחמוד.



אחחח, ידידי הקטן מומבוץ. החיים איתך טובים מהחיים בלעדיך. מה נוצץ אתה וחייכני וכל כך ירקרק. על מראשייך פרחים ויונים צחורות מלוות אותך לאן שתלך, ולמה לא - אם הייתי יונה, הייתי גם אני חושקת במומבוץ.


אשריי, כי למרות שבמקום עבודתי אני חשופה לשנאת בלוגרים מבוקר ועד ליל, מגובה אני בגמד שאוהב אותי וחושב שהמכנסים שלי מושי-מושלמים. וכשאני בעבודה, סופגת מלקוש של עלבונות, מומבוץ הקטן יושב עם חבריו, גמדי המרפסת של אמא, בערוגת הפרחים וחושב על עוגות. גם אני, קוראים יקרים, אוהבת לחשוב על עוגות, שכן הסוד אומר לנו שמחשבה יוצרת מציאות ואני אוהבת מציאות, בפרט כשיש בה עוגות.


זהו. לסיום, בקש מומבוץ להזכיר לכם את הגרלת השובר הטפשי של אירוקה, למי שרואה משקפי שמש בעתידו.

יום רביעי, 11 במאי 2011

במעיינות הניצנוצאז'

ביום שישי השתתפתי באירוע בלוגרים מוצלח במיוחד במרכז המבקרים של מיכל נגרין.

ראשית, התכנסנו באזור התצוגה שכולל אביזרים מעוצבים מכל סוג ומין שהמשותף להם הוא ניצנוצאז'. ניצנוצאז' במידה מדהימה ממש, כזו שגרמה לי Sensory Overload מוחלט, עד כדי פעימות לב מואצות. לשמחתי, בדיוק בשלב הזה הוזמנו לאכול ארוחת בוקר טעימה של כריכים ועוגות.

 ארוחת הבוקר שהוגשה בבית הבובות

ארוחת הבוקר שהוגשה לנו

אחרי שניקינו יפה את הצלחות, קיבלנו סיור בנבכי המפעל של מיכל. מסתבר שהמפעל די גדול וכולל גם מחלקת אביזרי בית (וילונות, חרסינה וכולי) שלא ידעתי שקיימים. אני מאד נהניתי מהסיור מאחורי הקלעים של מחלקת ייצור האופנה. מסתבר שהגזרות המעוטרות והצבועות מודפסות במדפסות ענק על נייר טרנספר מיוחד וממנו מועברות לבדים בצבע אחיד, נגזרות ונתפרות ולסיום מועברות למחלקה המתקראת בעגה המקומית "קריסטול וניצנוץ", מחלקה שבה הייתי שמחה לגור אם היה אפשר. ממש תהליך מרתק (הקליקו על התמונה משמאל כדי לראות את שלביו השונים).

בנוסף, ראינו את השלבים השונים בהכנת התכשיטים המוכרים של המעצבת. הם משתמשים בשילובי צבעים קבועים, וניתן להזמין את הפריטים השונים בשילובי צבעים שונים מתוך הפלטה הזו. התכשיטים נמכרים ברחבי העולם, סיפור הצלחה גדול מאד - מימי הדוכן בנחלת בנימין ועד רשת חנויות בינלאומית.

אחרי כל זה, הכניסו אותנו לסטודיו של ז'ניה, בובנאית הבית, כדי שכל אחת מאתנו תוכל לעצב לעצמה בובות שי-שיי כעיניי רוחה. הרגשתי כמו בובנאית בחנות ממתקים. הכל היה מלא בחומרי יצירה מופלאים שלעולם לא אוכל להרשות לעצמי לרכוש בכמויות כאלה - סרטים, תחרות, נוצות, חרוזים, שרשראות קריסטלים ועוד ועוד ככל שהעין רואה. בשבילי זה היה גן עדן, ומיד צללתי פנימה כדי לעלות שעה מאוחר יותר ובידיי התפלצת הבאה, המתקראת חמוטל.

בקצה התלתל
של הבובה חמוטל
ישן לו בשקט, עולל

מאחר וראינו ועשינו המון, הכינותי עבורכם סרטון קצר שמתאר את מה שראיתי במקום. אבל לפני ההקרנה, שבלוג אופנה הוא זה ועליי לסכם נושא זה עבורכם. ובכן, השמלות של מיכל מגיעות עד מידה XXL (כשאמרתי למיכל כל הכבוד על כך, היא אמרה לי "הלא אני מעצבת לנשים אמיתיות"). המחירים מתחילים ממאות בודדות של שקלים לגופיה מודפסת ומטפסים מעלה מעלה לשמלות מורכבות ושמלות ערב. תתפלאו אולי לשמוע שבינות לבגדים המצועצעים שקולעים לטעמן של נשים מסוימות בלבד, יש גם שמלות חמודות להפליא שימצאו חן בעייני כל אישה, סולידית ככל שתהיה. אם אתן שמנמנות ומחפשות שמלה לאירוע, אני ממליצה להיכנס לחנות של מיכל ולמדוד את שמלות האורגנזה החלקות והארוכות שלה שמגיעות בסגלגל ושחור, הן מאד מחמיאות.

חצאיות במבצע, קיימות גם במידות גדולות (עד XXL)

שמלות לדוגמה, הרבה יותר מדי בשבילי

וזוהי יסמין, בתה של מיכל, העובדת ברשת (זה עסק משפחתי). פגשתי אותה באירוע קודם ולדעתי היא פצצה טוטלית. אני אוהבת את האופן בו היא לוקחת את הבגדים שאמה מעצבת והופכת אותם לשלה, במחי אביזר או נעל. נחמד לראות שבסיגנון מתאים, הבגדים החייכניים עד מתיקות עזה של מיכל יכולים להפוך לעוצמתיים כל כך (על גבול הגותי). אין ספק, הכישרון זורם בדם של המשפחה הזו.


לסיכום, אף כי הבגדים אינם לטעמי ברובם, התרשמתי עמוקות מתשומת הלב והאמנות המושקעים בתהליך היצירה כמו גם מכך שהכל מיוצר במלאכת יד בישראל. זה ללא ספק מבהיר את פשר המחירים הגבוהים של הפריטים. כולי קנאה במיכל על שהצליחה להפוך את האהבה שלה לעסק מצליח כל כך. כבובנאית ואמנית, אני מקנאה עמוקות בממלכת היצירה שהיא הקימה לעצמה וכפמיניסטית ואשת קריירה אני מצדיעה לה. כמו כן, נגרינאים יקרים, אם אתם רוצים בובנאית אורחת, אתם יודעים איפה למצוא אותי!

ועכשיו, הכינו את פופקורן הניצנוצאז' שלכם ויאללה סרטון.

יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

אני מזהה טרנד

אתמול חזרתי מההוספיס בוכיה ותשושה ונתקלתי במדרגות בסנטה קלאוס שחום שגרר תשעה שקים מלאים בכביסה המלוכלכת שצברנו בשנה האחרונה. "לאן אתה לוקח את הבגדים שלי?" שאלתי אותו והוא רק חייך. שתים מחברותיי חיכו בקצה המדרגות עם כוס מים וחיוך גדול. הן הפכו את הבית ממשהו שנראה כמו דירה בלונדון אחרי הבליץ למקום שאפשר לנשום בו, פינו הררי זבל מחדר העבודה שלי, הריצו שלושה מדיחי כלים והעבירו את כל הציוד הרפואי לפינה שבה לא יתריס בי כל הזמן, כפי שהיה עד עכשיו. אחרי שהלכו, הייתי מותשת, חולה להפליא, ורגועה במידה שאפשרה לי להתעורר הבוקר במוד עשייה, אחרי שאתמול חשבתי (כמו בכל ערב בחודשים האחרונים) שאני לא יכולה יותר.
החלטתי שלא אלך לשום מקום היום לפני שאשן כמה שעות אקסטרא למרות הטלפון שלא מפסיק לצלצל, והאף הסתום והגרון הכואב, ואכין לי סיר מלא קציצות שיחכה לי שאחזור. לא אכלתי אוכל בייתי יותר משבוע, וכולי משתוקקת למשהו שיתן לי תחושה של בית. יש לי חבילת אטריות שמנות כאלה, על גבול הבצקיות, וזכרתי לקנות שמיר. סיר ענק מלא קציצות ואטריות שמנות, זה מה שאני רוצה עכשיו.

במסגרת נסיונותיי לפנק את עצמי ככל האפשר, הייתי שלשום בפתיחה החגיגית של החנות של מיכל נגרין במתחם התחנה. כתבתי כבר בעבר ביקורת אוהדת (ונטולת יח"צ) על המקום, כך שהפעם יכלתי לשבת ולאכול ארוחת בוקר יחצנית נחמדה עם אחת משתי גמדות הגינה החביבות עליי ואחר כך לבחור לי מתנות. וזה מה שבחרתי -

עגילים סולידיים וסיכה פסיכוטית, ככה צריך

חשוב לי לציין שהשמלות מגיעות עד מידה XL שללא ספק תתאים למידה 48 ואולי גם יותר. זה כמובן, בהנחה שיש לכן 2500 ש"ח פנויים לשמלת תחרה שחורה נחמדה אך סטנדרטית.

וגם קניתי לעצמי את השמלה הזו מאסוס, שבה אני בוהה בתשוקה כבר חודשיים בערך ומתקמצנת לקנות - היא מטרפת בעייני, חצי קשוחה חצי רומנטית, עם ניפנופאז'. כמדומני, שענין החלק האחורי הארוך מהקדמי עומד להיות האמא של הטרנדים בעונה הקרובה, כך שאם היא תגיע מהר מספיק, אוכל להיות מתחילת הטרנד בארץ. זה גם מצוין לנשים במידות גדולות, במיוחד למדושנות הישבניים. כי המון פעמים תמדדי שמלה, חצאית או מעיל ותגלי שהחלק האחורי קצר מהקדמי וזה ממש ממש גרוע - גם לא מחמיא וגם מרושל למראה. בשביל שזה יקרה לך עם השמלות החדשות האלה, את צריכה להיות מסוגלת להגיש קפה ועוגיות תוך שימוש בישבנך כמגש, וטרם יצא לי לפגוש אישה עם גזרה כזו.

היא בטח תראה נהדר עם הפלטפורמות המפלצתיות שלי

ולסיום - אם הייתי רזה הייתי רצה לקנות את השמלה הזו לעונה הקרה המתקרבת (מותר לבחורה לחלום). למעשה, אם אני אראה שה-18 יהיה לי טוב, אני אקנה אותה וזהו.

אלוהים כמה שהיא יפה

ועכשיו, יאללה קציצות.

יום רביעי, 30 ביוני 2010

בתחנה של מיכל

ביום שני שעבר הגעתי למתחם התחנה לרגל השקת החנות החדשה של רזילי. אחרי ההשקה זחלנו אני וחברותיי אל האוטו, בטמפרטורה של קרוב לשבעים מעלות, כשלפתע ראיתי פאטה מורגנה של ניצנוצאז' ומשכתי את חברותיי אל מה שנגלה כחנות החדשה של מיכל נגרין.


אני חייבת להודות - אני לא סובלת את העיצובים של מיכל נגרין. עד היום ראיתי אותם כצעקניים, פשטניים ופופוליסטיים וממש לא היה לי ענין בבעלות על אחד מהם, למרות העובדה שרבות מחברותיי וקרובותיי מעריצות גדולות. אבל החנות עצמה, בה שהינו בתחילה בגלל המזגן המשובב, התגלתה כאוצר של ממש מהתצוגה היפה והמקורית ועד לכמה תכשיטים חדשים ויחודיים.

ארונות התצוגה בחנות מזכירים לי את החנות של בנג'מין פולוק בקובנט גארדן

ציורי קיר במה שהיה פעם וילה וילנד והיום הוא החנות של מיכל נגרין

אני מקווה שלא אטעה כשאציין שהם צוירו בידי גרד רוטשילד

בין הפרחים הויקטוריאנים הרגילים והמלאכים הנדושים הציצו אליי רקדניות רחבות טוטו מתכתי, קרוסלות צבעוניות, מכוניות נהוגות על ידי בובות בסגנון הפרסים של פעם ושאר אוצרות. אני קניתי לי את השרשרת המדהימה הזו. הייתי קונה בשמחה את השרשרת הקצרה יותר המעוטרת בחמש רקדניות, אבל זה היה ממש ממש מאד מחוץ לתקציב.


רואים שהחצאית תלת מימדית? שילבתי שתי תמונות במיוחד בשביל זה

לסיכום - כפי שאני מגלה פעם אחר פעם, הפתעות משמחות ואוצרות נחבאים מחכים לנו במקומות הכי לא צפויים. כל מה שצריך הוא לחפש אותם בעינים פקוחות לרווחה.

מדד השרונה -