נער החידות ממומבוץ

אתמול בעבודה היה יום נורא. מרגע שהגעתי ועד שהלכתי, כולל שעה רצופה של ארוחת צהרים, אכלתי מגוון לפתות על המכנסיים שלי. כלומר, מסתבר שהחבר'ה בעבודה - מטכנאי ועד מנכ"ל חשבו שהם לא משהו. הם צחקו עליי בקול רם, אמרו שאני נראית כמו אחות מופרעת מתל השומר וכשביקשתי מהמנכ"ל לפטר את דולי, שלעגה לי חזור ולעוג, הוא אמר "אבל המכנסיים שלך ממש איומים". השיא, ללא ספק היה זה -

דולי: המכנסים שלך איומים

אני: הם לא איומים הם אופנתיים

דולי: אני יודעת, זה נורא

אבל אני ידעתי, שאחרי הצהרים מחכה לי אירוע בלוגרים שבו יקבלו המכנסונים את הכבוד המגיע להם, מאחר והחברה בעבודה הם איך לומר, סוג של אהבלים ובבוני פֶשֵן.

אני לובשת:

טישרט - גאפ

מכנסים - Asos Curve

שרשרת - מיכל נגרין

אבל עזבו אתכם מכל זה ובואו נדבר על הגבר החדש בחיי, המתקרא נער החידות ממומבוץ. באירוע של מיכל נגרין קיבלנו זיכוי על סך 300 ש"ח ואני ידעתי בדיוק מה אני רוצה לרכוש בו - אחד מתכשיטי הבובות הביזאריים שראיתי בסטודיו. כך דילגתי לי, כולי עליצות ומכנסיים בטוחים לשימוש, לחנות בתחנה רק כדי לגלות שאין להם מושג על מה אני מדברת, גם אחרי חיטוט נמרץ בקטלוג של המוכרות. ימים אחדים מאוחר יותר הזדמנתי לקניון רמת אביב, ושם נתנו לי שוב לחטט בקטלוג, והפעם מצאתי את שחשקה נפשי. מסתבר שהם מיוצרים רק בהזמנה מיוחדג'ת (מה, אני היחידה שאוהבת מומבוץ?) ולכן הזמנתי אחת מוזמנת שכזו (אחרי שהוספתי כמאה וחמישים ש"ח על הזיכוי שקיבלתי). עשרה ימים מאוחר יותר הוא נכנס לחיי, כולו קטן וחתיך וחמוד.

אחחח, ידידי הקטן מומבוץ. החיים איתך טובים מהחיים בלעדיך. מה נוצץ אתה וחייכני וכל כך ירקרק. על מראשייך פרחים ויונים צחורות מלוות אותך לאן שתלך, ולמה לא - אם הייתי יונה, הייתי גם אני חושקת במומבוץ.

אשריי, כי למרות שבמקום עבודתי אני חשופה לשנאת בלוגרים מבוקר ועד ליל, מגובה אני בגמד שאוהב אותי וחושב שהמכנסים שלי מושי-מושלמים. וכשאני בעבודה, סופגת מלקוש של עלבונות, מומבוץ הקטן יושב עם חבריו, גמדי המרפסת של אמא, בערוגת הפרחים וחושב על עוגות. גם אני, קוראים יקרים, אוהבת לחשוב על עוגות, שכן הסוד אומר לנו שמחשבה יוצרת מציאות ואני אוהבת מציאות, בפרט כשיש בה עוגות.

זהו. לסיום, בקש מומבוץ להזכיר לכם את הגרלת השובר הטפשי של אירוקה, למי שרואה משקפי שמש בעתידו.